על ידי אחיטוהר_לנצח* » 25 יולי 2005, 20:12
מיכל שלום שמי שירית,
עברתי על הדף, מודה שלא בצורה מעמיקה.
אם לא איכפת לך,אני רוצה לשתף אותך, בחויה שלי,ודבר שלמדתי.
ביתי בת שנתיים ,יש לה עוד אחות, בת שנה ,אני לא בהריון.
בחורף, היא הכלה לחבוט בי ולינשוך אותי.
אותי בילבד
ביררתי לגבי הכאת אנשים אחרים ? למען מיקוד הבעיה.והיא אכן היכתה אותי בילבד.
מודה באשמה- היתי בחוג הורים.
העלתי את הבעיה, אמרתי שאני חשה ,כאשר היא מפליאה בי את מכותיה ונשיכותיה, שאני פשוט נימעכת מביפנים.
בכיתי לתוך הכרית ביגלל פעוטה בת שנתיים.
ואז נאמר לי דבר ששינה את כל ההסתכלות, שלי והרחיב את נק' ההסתכלות שלי.
הוצע לי להסתכל על הבעיה כמטרה להגיע אלי.
נישמע מוזר. אז למה להרביץ?
כי ילד לעיתים בוחר כך,ולעיתים אחרת , כדי ליזכות בתשומת ליבינו האימהות, לא ניכנס לזה.(אתן ממש לא חיבות לקבל את זה. הוספתי את זה כדי שדברי לא יהיו תלושים)
עבדתי בתוכי,על ההרגשה שזה מעלה בי- אני לא נעלמת או מתגמדת כשזה קורה!!!
זה היה חשוב,כי היא חשה זאת ישר, שכוחותי הנפשיים חזרו אלי, זה הוקרן החוצה מימני ,ולא היה צורך במילים.
בנוסף, הפסקתי את הנשיכות בדרך שניראתה לי, בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, ולא ניהלתי על זה דיון+הלך המחשבה שהיתי בו|>| אני לא נימעכת מההתנהגות שלך! ובכך אני לא משתפת איתך פעולה לעינין..
כן, זה לחלוטין עבד כמו קסם.
זה פסק.
נתתי לה אלטרנטיבה לשתף עימי פעולה, בדרך מקובלת. לא בנשיכות ומכות.
לימדתי אותה שבימקום ליצעוק, להכות וכד' היא מוזמנת לבקש את מה שהיא רוצה באמת-חיבוק? הקשבה?
אך הלך המחשבה תמיד היה ממקום של ...(תיסלחי לי על הביטוי הבא.....)-סמכות הורית, ביטחון בעצמי.
ילד חש זאת מיד.
(אני מאוד קרובה לעולם החי, לביאות,וחתולות,למשל, מאמנות את גוריהן,איך ליתקוף.ברגע שהם חורגים מהגבול של מישחק, ומכיאבים לה,היא "מראה" להם שזה לא נעים לה בצורה שזה נחרט בזיכרונם .
ולא חוזרים על זה שנית)
מקוה שמשהו מידברי עזר לך.
שירית.
[b]מיכל[/b] שלום שמי שירית,
עברתי על הדף, מודה שלא בצורה מעמיקה.
אם לא איכפת לך,אני רוצה לשתף אותך, בחויה שלי,ודבר שלמדתי.
ביתי בת שנתיים ,יש לה עוד אחות, בת שנה ,אני לא בהריון.
בחורף, היא הכלה לחבוט בי ולינשוך אותי.
[b]אותי בילבד[/b]
ביררתי לגבי הכאת אנשים אחרים ? למען מיקוד הבעיה.והיא אכן היכתה אותי בילבד.
מודה באשמה- היתי בחוג הורים.
העלתי את הבעיה, אמרתי שאני חשה ,כאשר היא מפליאה בי את מכותיה ונשיכותיה, שאני פשוט נימעכת מביפנים.
בכיתי לתוך הכרית ביגלל פעוטה בת שנתיים.
ואז נאמר לי דבר ששינה את כל ההסתכלות, שלי והרחיב את נק' ההסתכלות שלי.
הוצע לי להסתכל על הבעיה [b]כמטרה להגיע אלי[/b].
נישמע מוזר. אז למה להרביץ?
כי ילד לעיתים בוחר כך,ולעיתים אחרת , כדי ליזכות בתשומת ליבינו האימהות, לא ניכנס לזה.(אתן ממש לא חיבות לקבל את זה. הוספתי את זה כדי שדברי לא יהיו תלושים)
עבדתי בתוכי,על [b]ההרגשה שזה מעלה בי[/b]- אני לא נעלמת או מתגמדת כשזה קורה!!!
זה היה חשוב,כי היא [b]חשה[/b] זאת ישר, שכוחותי הנפשיים חזרו אלי, זה הוקרן החוצה מימני ,ולא היה צורך במילים.
בנוסף, הפסקתי את הנשיכות בדרך שניראתה לי, בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, ולא ניהלתי על זה דיון+הלך המחשבה שהיתי בו|>| אני לא נימעכת מההתנהגות שלך! ובכך אני לא משתפת איתך פעולה לעינין..
כן, זה לחלוטין עבד כמו [b]קסם[/b].
זה פסק.
נתתי לה אלטרנטיבה לשתף עימי פעולה, בדרך מקובלת. לא בנשיכות ומכות.
לימדתי אותה שבימקום ליצעוק, להכות וכד' היא מוזמנת לבקש את מה שהיא רוצה באמת-חיבוק? הקשבה?
אך הלך המחשבה תמיד היה ממקום של ...(תיסלחי לי על הביטוי הבא.....)-סמכות הורית, ביטחון בעצמי.
ילד חש זאת מיד.
(אני מאוד קרובה לעולם החי, לביאות,וחתולות,למשל, מאמנות את גוריהן,איך ליתקוף.ברגע שהם חורגים מהגבול של מישחק, ומכיאבים לה,היא "מראה" להם שזה לא נעים לה בצורה שזה נחרט בזיכרונם .
ולא חוזרים על זה שנית)
מקוה שמשהו מידברי עזר לך.
שירית.