[po]בסוף המדבר[/po] איזה כתיבה יפה, ממש נשאבתי בסקרנות לסיפור, מעניין מה את עושה היום, אם משהי יודעת או בקשר איתה, רק שתרשום בכללי איפה ומה?

אני כבר לא גרה במדבר
עזבתי וחזרתי ומרכז

יש לך דף בית אחר ?

שלום
קפצתי לבקר אותך כאן
איך שראיתי את המילה "מדבר" עלו בי געגועים לערבה
אני יורדת יום שני-שלישי לסגור עניינים ברבנות
את מוזמנת לבקר בביתנו החדש. אנחנו בתענכי"ם,עמק יזרעאל
את עוד בענייני מעגלי נשים?
ידוע לך על משהו קרוב באזורנו?

נכון :)

(()) מחר יום חדש

וסימנים גדולים של כישלון
מתגעגעת לסיר הבשר

וואו, שנתיים וחצי חלפו מאז שכתבתי כאן!
זהו, עזבתי,
אותו, את המדבר, חזרתי הביתה
ומנסה לחזור גם לעצמי..
יש סימנים ראשונים של הצלחה...
{@

[u]אבל אולי אצליח לא לאכול אחרי 7 לפחות...[/u]
אשליות...

[b]צמתי[/b]
באופן מפתיע ביותר
לא היתה לי שום כוונה לצום ולכל מי ששאל אותי עניתי "לא" בלי לחשוב פעמיים
אבל כשהאמצעית שלו אמרה לי:
אבל למה לא לנסות? זה בריא ומקסימום אם יהיה לך קשה אז תאכלי...
היא אמרה לי את זה ב 4 וחצי בערך והשאירה אותי ללא מענה
ממש פתחתי את הפה לענות לה אבל שום דבר לא יצא...
ומאז גם שום דבר לא נכנס, חוץ ממים
עד הערב שלמחרת
וזה היה ממש קל
והבוקר אני מרגישה נפלא, מן קלות פנימית כזאת ונקיון
ובא לי לצום כל יום
לא לדאוג, אני לא אהיה אנורקסית
אבל אולי אצליח לא לאכול אחרי 7 לפחות...

שנה טובה
{@

שנה!
אני כבר שנה פה!
לא יאמן כמה שזה טס מהר...

[hr]

עשיתי שוב בדיקות דם.
הטריגליצרידים היו 277 וירדו ל 186. זה עדיין גבוה מידי - הטווח הוא 35-135
אבל מחריגה של 142 ירדתי לחריגה של 51 שזה שיפור של 65% ב 5 חודשים
בלי תרופות, רק שינוי הרגלי תזונה, ועוד היד נטויה...
ה VLDL שאין לי מושג מה זה היה בחריגה של 19.4 ועכשיו רק ב 1.2

נראה לי אם ככה שהכל בסדר ואני עושה מה שצריך. מקווה שגם הרופא יחשוב כך.
{@

איזה יופי [po]בסוף המדבר[/po] וש (-: נשיקות מלא

ב 30.8.07 כתבתי:
[u]אני רוצה לרדת 4 קילו. זה לא כ"כ הרבה, וזה יוריד אותי מהשבעים ו... רוצה לחזור לקידומת 6...[/u]
לקח לי כמעט שנה
וזה קרה!!!
יֶיההההה!!

בתחילת היומרן הזה שלי דיווחתי על הפעילות הגופנית שלי
במשך 6 חודשים עשיתי פעילות אירובית אינסנטיבית, 3-4 פעמים בשבוע כ 45 דק
ולא ירדתי גרם!
וזה כי במקביל גם אכלתי יותר ממה שאני רגילה (עם המעבר לקיבוץ).
עכשיו, לפני חודש וחצי, התחלתי לשמור על הפה...
בלי גלוטן ובלי סוכר
בשבועות הראשונים באופן מוחלט, עכשיו פה ושם אני אוכלת אבל ממש ממש מעט
הגדלתי את כמות הירקות, לפחות חצי צלחת זה חסה וירקות (עם דגש על החסה)
כשבא לי מתוק זה פירות מיובשים (שמתברר גם מביאים את הסיפוק יותר מהר מהעוגות והממתקים)
פעילות גופנית אני מצליחה בקושי 1 - 2 פעמים בשבוע
גם כי נהייתי יותר עסוקה ובעיקר בטח כי עוד לא הרגלתי את עצמי מחדש
והם נושרים... לאט אבל בטוח :-)
איזה כיף זה
{@

נו, תיארתי לי..
כן, סוג של נס.
תודה על הברכות {@

הי בסופית,
לצערי נמחקה לי ההודעה שלך כי ערכתי באותו זמן שכתבת לי וזה התפנצ'ר.
רק ראיתי שכתבת אבל לא ראיתי מה.

מה??

יפה, אימצתי

[b]תהליך סליחה[/b]
תהליך הסליחה ב [po]קורס בניסים[/po] מורכב משלושה שלבים:
[list=1]
[*] לסלוח לאדם השני
[/list]
להבין שמי שפוגע בי או מנסה לפגוע בי בעצם נמצא בקושי בעצמו וקורא לאהבה.
מחשבותי הן מציאות שיצרתי.
לקחת אחריות על הראיה שלי, לשחרר אותו מהכעס שלי, מהראיה השגויה שלי
ולתת לו ללכת לדרכו.
למתקדמים ;-) אני אגיד לו תודה על כך שהוא מזכיר לי שאני לא פגיעה.
[list=1]
[*] לסלוח לעצמי
[/list]
לסלוח לעצמי על האמונה שלי שאני פגיעה שזו בעצם תפישה כוזבת שלי על עצמי.
הסליחה מבטלת את מה שבעצם לא היה.
[list=1]
[*] קריאה לשכינה
[/list]
לתת לה את האשמה.
שזה - בשבילי סוג של דמיון מודרך בו אני לוקחת את האשמה כאילו היא איזה חבילה
מעניקה אותה לישות רוחנית חיובית כל שהיא
והיא לוקחת אותה ממני ומפוגגת אותה, כי הרי כל זה בעצם לא קיים
אלא רק בדמיון שלי, במחשבות שלי, בראש שלי, באופן בו אני מפרשת את המציאות.

{@

וירדתי עוד קילו... |יש|

פשוט כותבים בדף הריק את שם הדף הרצוי
ותו לא...

אם את יודעת לעשות העברה אוטומטית אז כן.
תודה
(())

כן, תיקנו אותי כבר. סבבה.

את רוצה שאחזיר לך את [po]ש מים[/po] ?

[u]כל הגלוטנים האלה, חיטה, תירס ועוד.[/u]
התירס הוא נטול דווקא...

[u]וכבר ירדתי 2 קילו![/u]
|יש|

[u]למה ביטלת את [po]ש מים[/po]?[/u]
לא אני ביטלתי :'(
לא יודעת מה קרה...

[po]ש מים[/po] יקירתי
איזה כיף שבאת
כן, גם כל הדברים האלה שאמרת... :-)
לעומת זאת פריכיות כוסמת גם מותר
וקינואה
ובאמת שלא חסר... ב"ה
הוא יצר מגוון ממש גדול ומבורך, רק אנחנו משום מה נתקענו קשות על כל הגלוטנים האלה, חיטה, תירס ועוד.
וכבר ירדתי 2 קילו!
ואני אוכלת בלי עין הרע, לא תתפסו אותי רעבה או מצתמצמת (מצטמצמת? שתיהן נראות לי מוזר)

כחולה, קראתי אותך שם ופראית, גם אותך כיף לפגוש כאן!

אני חוזרת עכשיו מהרצאה + הקרנת סרטים של [url=http://www.freerangestudios.com/staff-profiles/co-founder-and-executive-creative-director/louis-fox.html]Louis Fox[/url]
שעשה בין השאר את [url=http://www.themeatrix.com]The meatrix[/url] הגאוני
ומסתבר שהוא (יחד עם שותפו יונה משהו) עושים המון סרטים כאלה, שמביאים את המסרים שאנשים בדרך כלל לא רוצים לשמוע
בצורה מגניבה, יפה, לא קיצונית מידי, מאוד תיקשורתית
עד כדי כך שדברים רצים ברשת מאדם לאדם... בטח גם אתם מכירים לפחות חלק מהסרטונים.
עכשיו, בתוקף היותי כתבת אזורית (כחחח...) גם ניגשתי לדבר איתו אח"כ, והחלפנו כתובות מייל והוא גם ייכנס לאתר שלי לראות את סרטוני הפלאש שאני עשיתי :-0
וואו
לפני כמה שנים כשראיתי את הסרט הזה והערצתי את יוצרו לא חשבתי לרגע שיגיע מן רגע נחמד שכזה {@

[u]מה דעתכן?[/u]
אהבתי את ההבנות שלך. {@

(())

היי בסוף,
כתבתי לך אצלי.

[u]מה דעתכן?[/u]
שאת צודקת כמובן :-)
גם אני בשבועות האחרונים אומרת סליחות על דברים שעשיתי/אמרתי אפילו מזמן. |L|

בהצלחה עם הדיאטה! |Y|
[u]מאותו רגע והלאה לא נכנס גלוטן לבין שפתותי[/u]
כולל רוטב סויה (שאינו של אוסם)? קווקר, שיפון, ואבקות מרק?
כי גם כל אלה ומוצרים תעשייתיים אחרים בעצם נגועים בגלוטן.

הבנתי שחלק גדול מהריבים שלי עם בנזוגי
נובעים מהאופן השגוי בו אני רואה אותו
מה כלומר?
אני נופלת שולל לצורה שלו, למראה עיניים
הוא נראה גדול וחזק כזה וגם יש לו דיבור כזה רציני
ולעיתים הוא גם חמור סבר וכעוס
וכל הדברים האלה גורמים לי לחשוב שהוא נורא חזק וחסין
ולכן, כשאני כועסת, אני מרשה לעצמי לדבר אליו בתוקפנות לעיתים גם מעליבנית
כי נדמה לי שאני צריכה להשתמש בארטילריה כבדה כדי להגיע אליו, להבהיר לו את כוונתי
או לפגוע בו בחזרה
אבל מתברר שהוא נורא עדין ורגיש ואני יותר מידי פוגעת בו
ועל זה אני כל כך מצטערת...
חמודי שלי
כנראה שגם לזה מתכוונים (מתכוונות) כשאומרים שגברים הם כמו ילדים
לא רק לזה שהם מפונקים וקשה להם לדחות סיפוקים...

מה דעתכן?

אני שמחה לבשר שסוףסוף פצחתי בדיאטה
ביום שלישי ה 29 לאפריל (יומיים אחרי היומולדת שלי).
היא מאוד נחמדה וידידותית למשתמש, לכל מי שהמילה דיאטה מקפיצה לו פיוזים, אז להרגיע...
בשלב ראשון אני נמנעת מגלוטן (בעיקר קמח חיטה למינהו) ומסוכר (עוגות שוקולדים גלידות וכיוב').
אני אוכלת טוב, לא רעבה בכלל
הוספתי יותר ירוקים לצלחתי, כשבא לי מתוק אז אני לוקחת פרי
וכבר התחלתי לרדת...

זה התחיל בזכות משפט שמישהו אמר לי בהרצאה.
הסוויץ' זז ואני לא מתפתה למרות הגירויים שמסביב
הוא דיבר על זה שאנו באופן כללי די מרעילים את הגוף שלנו והביא לדוגמא את הגלוטן שמעורר אצלנו אלרגיות וכדאי להימנע ממנו.
אמרתי לו שאני לא אלרגית לגלוטן, אין לי צליאק וכאבי בטן והאם יש סיבה שאמנע ממנו ואז הגיע המשפט,
שאני לא בטוחה שאני זוכרת בדיוק את ניסוחו אך משמעותו היתה:
את מכירה את עצמך כמו שאת, את לא יודעת איך תהיי בלי גלוטן.
ישר חשבתי על היותי בעלת משקל עודף לאורך רוב חיי הבוגרים ואמרתי - וואלה, אולי זה לא חייב להיות ככה....
ומאותו רגע והלאה לא נכנס גלוטן לבין שפתותי
ועל הדרך ויתרתי גם על הסוכר
בנוסף נפגשתי עם חברה שלי שמסיימת את לימודי הנטורופטיה והיא נתנה לי עוד כמה טיפים והמלצות.
אם הייתי מרזה לפי כמות הפיתויים שעמדו בפני ועמדתי להם בשבוע וחצי האחרון כבר הייתי ממש דקיקה...
ערמות של עוגות ביתיות ושל פיצות בהכנה עצמית ושוקולדים מובחרים וגלידות הכי טעימות, שהיו שם מולי ורק הייתי צריכה להושיט היד ולהכניסם לפי...
הקלות הבלתי נסבלת של ההשמנה, שעכשיו, כ - לא מתפתית - אני עוד יותר שמה לב אליה.
וברגע שהסוויץ מופעל זה אפילו לא קשה...
הפיצוי המיידי של להרגיש קלה יתר גם תורם לעניין.
ההתחייבות שלי היא לפחות חודשיים בלי גלוטן, מספיק זמן לראות את ההבדל
ומשם נראה מה הלאה.
במקביל אני אמורה לעשות פעילות גופנית 4 פעמים בשבוע. 1 הליכה ו 3 חירגולים (בשלב הזה אתם כבר אמורים לדעת מה זה חרגול, הה?)
ועם זה אני פחות גיבורה... בינתיים פעמיים בשבוע
אבל זה גם ייכנס לשיגרה i hope and beleive.

כרגע סיימתי את גשם של אסימונים, עברתי לפה והמשכתי לקרוא מאיפה שעצרתי פעם קודמת, מזמן לא ביקרתי פה אז הבאתי לך פרחים @}@}@}

בהצלחה גם ממני (-:

הכולסטרול שלי בסדר גמור
זה הטריגליצרידים או משהו כזה
שזה לגמרי תלוי בי ובתזונתי!
להוריד סוכר ופחממות אחרות
ועוד 3 חודשים נעשה בדיקה חוזרת.
בהצלחה לי!!!

היי בסוף,
אני מאד מעריכה את איך ומה שאת כותבת,
את היכולת שלך לבטא קשיים גם מינוריים בצורה כל כך מדויקת,
אגב, קולסטרול גבוה זה 30% מהתזונה, והשאר תורשה ותוצאה של מתח ולחצים.
פעילות פיזית ותזונה דלת שומן מהחי תעזור אך לא תיפתור את הבעיה,
בעצם נכנסתי כדי לכתוב לך על כתיבתך ועוד כל מיני ויצא לי תזונה,
זה רפלקס מותנה אצלי...


_אוף
אפחד לא כותב לי..._
אז זהו ,פתאום הבנתי שאם רוצים להיות בקשר,גם וירטואלי
אז צריך להיות קצת דינמי ולצאת להסתכל מה קורה בסביבה
זה קשה לי, אבל אני מנסה...

בריאות לך דרלינג @}
ל [po]אירוס כחול[/po] יש אחלה מתכוני בריאות מופחתי כולסטרול.

ושיהיה בהצלחה ובשעה טובה עם המעבר |Y|

החים שלי נהיו זה דבר מאוד דינמי
כל הזמן שינויים
עכשיו אנחנו עוברים דירה, בתוך היישוב
לבית מרווח יותר בסביבה נעימה יותר
זה יהיה הבית ה 5 שלי בשנתיים
מגניב

השינוי הכי מדהים זה שעשיתי בדיקות דם וגילו שיש לי כולסטרול גבוה!
זה ממש מפתיע כי הגוף שלי היה תמיד משהו כל כך בריא ויציב
כנראה זה קשור להיסחפות שלי עם אוכל
הוא מאותת לי להירגע... אני מקווה שמפה תבוא המוטיבציה לרזות.

וכשאני כותבת היסחפות עם אוכל משהו בי מתנגד
אני לא אוכלת כל כך הרבה.
משהו מתוק עם הקפה(צ'יקו) בבוקר
ארוחת צהרים דשנה
ארוחת ערב מפוחממת
ובינהן גם, בקטנה, דברים משמינים לפעמים אבל בכמויות קטנות
כנ"ל גם בלילה לפעמים מול ה TV
זה לא שאני בולמית ש"מפרקת את הפריזר" או "פורמת חבילות וופלות"
(ביטויים ששמעתי פעם וקסמו לי במיוחד)
אני רק אוכלת קצת יותר מידי
ופועלת גופנית קצת פחות מידי
אבל פועלת
הליכות ערב פה ושם
אליפטיקל
כרגע פחות בגלל המעבר, אבל בחודשים האחרונים חירגלתי כמה פעמים בשבוע
אולי זה בעקבות השנתיים נטולות הפעילות שהיו לי לפני שהיגעתי הנה
אי אפשר לדעת כי עברו 5 שנים מהבדיקות האחרונות.
טוב,
אני שמחה שעשיתי את הבדיקה הכללית,
סתם כי צריך מידי פעם
ואני יודעת עכשיו שמשהו השתבש כדי שאתחיל לפעול לתיקונו.
{@

אין לי מה לכתוב כרגע
אבל (())

אוף
אפחד לא כותב לי...
טוב, האמת...
אולי כדאי שאני אכתוב לי קודם כל...

חזרתי לחרגל
הפעם יום כן יום לא
כדי שלא יימאס עלי...
הקילו שהעלתי ירד
האיזון חזר
אוף מתי כבר אני ארזה? .
( - כשתפסיקי לאכול כל כך הרבה... )

עקרות בית נואשות ניגמר
היום ראיתי - הדשא של השכן
די דבילי אבל מספיק טוב בשביל להעביר לי את ה 45 דקות...

טוב, זהו בינתיים

לזה כמובן, כמו שאת כבר עושה.

הולכת לקרוא אותך {@

מתוקה שלי, תודה על התשובה.
יש בה המון עומק.

ותודה גם על הקישור שנתת לי בדפבית.
עניתי לך שם שזו לא אני, אבל שמחתי לגלות את האתר הזה.
ותגובה מפורטת לדברים מסויימים שקראתי שם - כתבתי בבלוג שלי.

(זה קצת מבלבל אותי המעבר בין 2 ניקים שונים שלך. בא לי לשאול אותך כמה שאלות עלייך, על החיים שלך עכשיו. לאיזה דף אני אמורה לכתוב?)

האם אני שמחה בה?
טוב, זאת כבר שאלה שאענה לה פה, אצלי.
כן אני שמחה בה, מאוד
ואני גם עצובה בה
ואני גם בטוחה בה
ואני גם פוחדת בה
ואני גם מתרגשת בה .
ומתעצבנת בה .
וצוחקת בה .
ובוכה בה
ובטח כבר הבנת את העיקרון...
כל התחושות שהיו לי בחיים לפני, נשארו
זה לא שהוסר מסך פלאי והכל השתנה
אבל כן, יחד עם זה גם הכל השתנה
כי עכשיו אנחנו שניים...

חשבתי שהמילה 'בסוף' (מתוך 'ובסוף קראתי את הכול') נחשבה אצלך כרמז ל-[po]בסוף המדבר[/po].
(הנה, ככה מתפתח פירוש רש"י :-D)


בקשר לשאלה על ההבדל בין הדמויות:
מתוך כל מיני קטעי דברים שקראתי, היה נדמה לי ש-[po]בסוף המדבר[/po] אישה מבוגרת יותר, ונדבקה לי בראש לתמונה של אישה שאני מכירה מהאתר.
פשוט אסוציאציות שלי.

שמחתי לקרוא שיש לך זוגיות. זה נראה לי נפלא.
האם את שמחה בה?

הי! [L] איזה יופי..

עכשיו אני חושבת שהבנתי !
התכוונת שאת הרמז נתת לי דרך השם השני.
והויזואלי היה עם המילה 'בסוף'?
(או שהיה שם עוד רמז שלא קלטתי?)

בחיים לא הייתי עולה על זה, כי דמיינתי את [po]בסוף המדבר[/po] כמישהי שונה לחלוטין משאני מדמיינת אותך.

הסיבה שעליתי על זה, בגלל שאת תמיד היית כותבת לי שלמרות שאין לך כוח - את בסוף תמיד קוראת את הכול.
ובאמת כש-[po]בסוף המדבר[/po] כתבה לי את זה, התפלאתי. הדיבור הזה נשמע לי מוכר. חשבתי מה זה, עוד אנשים אומרים כמו ההיא. (אז כמובן שזה גם החמיא לי לחשוב שהרבה אנשים חושבים ככה :-) ).
אבל כל פעם ששאלתי את עצמי אולי [po]בסוף המדבר[/po] זאת היא, מיד סילקתי ת'מחשבה הזו, כי, שוב, ממש לא התחבר לי לאיך שדמיינתי את [po]בסוף המדבר[/po].

ורק כשהחלטתי להיכנס לדף שלך בשם השני, וראיתי שכתוב שם שעברת לגור בקיבוץ בערבה - אז אמרתי: כן, [po]בסוף המדבר[/po] זאת היא.
ומאוד קשה לי עכשיו לחבר את שתי הדמויות ביחד.

לקח לי זמן להבין מה הרמז היה. אבל בסוף הבנתי שהתכוונת להודעה בשם השני.

זה מעניין, כי באמת שאלתי את עצמי, איפה היא. תמיד הייתה כותבת לי כמעט בכל בלוג שכתבתי, ועכשיו לא.
(גם ככה נדמה לי שנעלמת מהאתר לאיזו תקופה, לא? או שרק עברת לשם אחר? הרבה פעמים שאלתי עצמי מה איתה, היא כאן או לא כאן, ומה קורה איתה, ואיך החיים שלה... וגם אני תקופות לא הייתי כאן, ולא ממש עקבתי....)

התגעגעתי לליווי שלך...

אם לא הייתי שואלת אותך ביוזמתי מי את, היית מגלה לי מתישהו?

ולמה בעצם את בשם אחר?
(אם לא נוח לך לענות כאן, את יכולה באימייל)

עצבן אותי שאני מזיעה ומתעמלת ולא יורדת גרם
אז הפסקתי לכמה ימים
ועליתי קילו ... :-(
עכשיו הכל ברור...
חזרתי לחרגל
{@

אגב, הגשתי את הכתבה הראשונה שלי לעיתון
והעורך אמר שאני מצויינת ושנמשיך לעבוד יחד!
|Y|

נו....?
אני סקרנית

[u]נכון שזה WOW??[/u]

ממש ! |Y|

עניתי לך בבלוג על שאלתך בעניין הטיפולים. ([po]סוסת פרא שועטת עם הרוח בלוג[/po], כדי שיהיה לך יותר קל להגיע... :-). כתבתי המון המון, אבל זה כתוב בעיקר בסוף)

בקשר להיכרות בינינו - אני לא יודעת.
היה נדמה לי שאת מישהי שהכרתי. יש כל מיני פרטים דומים.
רמז?

(בעניינים אישיים הבה נתכתב בדף בית.)

{@ {@ {@ {@ {@ {@ {@
(גם אני נותנת לך 7 פרחים)

כל הכבוד על היוזמה, מי כמוני יודעת שכשהאנרגיה יורדת, לקחת יוזמה זה כל כך קשה
[u]שאני מוצאת את עצמי עובדת, מעניין לי ויש לי חשק לעשות![/u]
איזה יופי , שמחה בשמחתך

איזה כיף! דברים מתחילים לקרות!

[list=1]
[*] היתה לי פגישת דמיון מודרך עם שתיים מהחברות פה.
[/list]
לשתיהן יש איזשהי בעיה פיסית דומה ובעקבות משהו שעשיתי ועכשיו אני רואה שאין לו תיעוד פה! :-0 הן פנו אלי.

וזה היה המשהו:
לקראת יום הכיפורים החלטתי שלא יזיק כאן איזה מעגל סליחה קיבוצי.
תליתי שלט בחדר אוכל שמזמין את כולם למעגל סליחה - שיחה ודמיון מודרך - עם כמה משפטי מפתח שמסבירים במה מדובר.
הגעתי לספריה חצי שעה קודם. ניקיתי, סידרתי את הכורסאות במעגל, פיזרתי נרות גדולים שיעניקו אור חמים וחיכיתי...
הגיע איש אחד - בנזוגי...

טוב, אח"כ התברר ש 5 דקות אחרי שהלכנו משם (חיכינו חצי שעה) באו כמה צעירים
ועוד מישהי אמרה לי שזה מעניין אותה אבל יכולה רק בשבת
ומישהי נחמדה מאוד אחרת אמרה שהתבלבלה ביום...
והיא זאת שביקשה ממני אח"כ לעשות לה ולחברתה סשן פרטי בעניין אחר.
אז זה סעיף 1. שקרה והיה טוב.

[list=1]
[*] נפגשתי עם מישהי שבבעלותה מרכז אלטרנטיבי גדול בעיר הסמוכה
[/list]
סיפרתי לה על הסדנא שפיתחתי ואני רוצה להעביר
והיא מעוניינת!

[list=1]
[*] אמרתי לעורך של עיתון המועצה המקומי שאני רוצה לכתוב בו, ואתמול נשלחתי למשימתי הראשונה!
[/list]

נכון שזה WOW??

מה שהכי וואו בשבילי פה זה שאני מוצאת את עצמי עובדת, מעניין לי ויש לי חשק לעשות!
משהו שלא קרה לי כבר הרבה זמן...

{@{@{@{@{@{@{@

ודרך אגב, גם מאוד מכירה על עצמי את ההתמודדות עם האכילה ועם השומן.
אם כי עברתי עם זה הרבה תהליכים מבורכים.
אולי מתישהו אכתוב על זה...

שלום לך יקרה.
המון תודה שביקרת בבלוג שלי, ותודה על המילים המקסימות שכתבת לי. החמימות התפשטה אל כל גופי...

עניתי לך גם שם, ראית?
וגם שאלתי אם אנחנו מכירות מהעבר.
התרצי לספר?

קראתי לא מזמן בבלוג שלך, ורציתי לכתוב לך, אבל איכשהו לא כתבתי.

מאוד מעריכה את הדרך שאת עושה.
אֶת הנכונות.
את האומץ.

אני איתך !

אשמח להמשך התקשורת בינינו.

{@ {@ {@

טוב לא ממש שמנה,
נכון צמאה לחופש, גם באוכל, קשה לי עם משטר תזונה, או כל משטר אחר
להיות מבוגרת זה גם להפרד מלהיות אוביקט מיני ולמצוא נשיות אחרת בתוכי
להיות מבוגרת זה גם פרידה מפוריות מסוג אחד לטובת פוריות מסוגים אחרים
לא מצער אותי להפרד מהפוריות של הרחם, אני צמאה לפוריות אחרת...

מה יוצא לי מזה שאני שמנה?

אני פחות מאיימת (ביופיי...;-))
כבר לא מרגישה כמו אובייקט משיכה מיני
תחושת חופש - לאכול מה שבא לי כמה שבא לי
מבחן - מי שאוהב אותי, יאהב אותי כמו שאני
כיסוי הבטן - כיסוי הרחם - אי התמודדות עם הכאב של אי הפוריות

נראה לי מספיק לבינתיים.

אירוס, כתבתי אצלך
[po]ש מים[/po], את כל כך מוכשרת יא וואראדי
{@

יש קשר, בנשיות,
בלשים את הצרכים של כולם לפניך,
אולי אחזור 'לילל' אצלי בדף כי נראה לי שימים אופטימיים וטובים עוברים עליך
תהני מכל דקה, גם אני אוהבת שבאים אנשים ויושבים ככה סתם ביחד,
זה הבילוי המועדף שלי...
כתבת על תיקשורת נשית עם חברות, זה פשוט חמצן בשבילי,
לקח לי המון שנים להבין את גודל השוני בין תקשורת גברית ונשית,
ולא לצפות לאותו הדבר מהגבר שלי, ועדיין לא ממש השלמתי עם זה...
ימים טובים, עלי עוברים ימים לא קלים...

פאן זה נפלא, משאלות מתגשמות וזה טוב!
<ותמשיכי לכתוב!>

רז

שיהיה לך יום נפלא ואופטימי @} מלא [u]פאן[/u] והגשמה עצמית.
[b]תני לעצמך[/b] את מה שאת צריכה (זמן ושקט) כדי שתהיי יכולה אח"כ לתת מאלה גם לאהובייך.

זה עשוי לעשות פלאים ומאוד לתמוך גם ביציאה [u]שלו_ מ _הבעסה מחייו[/u] כי כשאת (אישה) שמחה את משמחת את כל מי שבא אל ההיכל שבך. :-)

שולחת לך עוד הגיג בנושא [url=http://www.flickr.com/photos/16476874@N06/2058470156/]אשמה והגשמה[/url] , אולי תמצאי בו השראה.

הי רז,
באמת תהיתי איפה נעלמת...
כן זה נכון, הנגה ומאדים הזה.

אירוס,
מעניין שכתבת לי.
קראתי את הבלוג שלך בעבר ולא חשבתי על הדמיון ביננו
את הרי אמא ועובדת ועושה
אמנם לא בדיוק את מה שאת אוהבת ורוצה, לא בגדול אלא בקטן
אבל את מארחת מבשלת ועוד כל מיני דברים
את נשמעת לי דווקא עסוקה. לא?

גם אני עסוקה אבל בעיקר בפאן.
אתמול היה יום כזה במיוחד
מלא מפגשים עם כל מיני אנשים, דבר זורם לדבר
אנשים כיפיים מעניינים שאני שמחה מאוד בחברתם
אני אוהבת את זה.
רק לא מזמן התלוננתי פה על בדידות :-)
כל שנבקש לו יהי... :-) (שונאת את השיר הזה אבל צצו לי פתאום ה 4 המילים האלה, מה אני אתנגד?)

יותר ויותר אני לומדת להעריך ולכבד את הדבר הזה שנקרא - נשיות.
תמיד היו לי חברות טובות. מזה בעיקר היו מורכבים חיי החברה שלי, לא חבר'ה אלא חברות
לרוב בתפזורת, ולפעמים היו גם משולשים או קצת יותר
כך שתמיד ניזונתי והיזנתי את האנרגיה הזאת, הנשית
של הקרבה ההחשפות הבכי התמיכה הצחוקים התקשורת הזורמת והנעימה הזאת
רק לאחרונה אני מבינה כמה שזה דבר יקר ונפלא ומתוק וברכה
אולי כי אני שנתיים בזוגיות אמיתית, עם הגבר שלי
והפער בסוגי התקשורת פתאום בולט לי יותר
או שאולי זו פשוט התבגרות.

אירוס,
קראתי וחשבתי על זה שוב
ואולי בעצם אני כן מזהה משהו דומה ביננו,
מן תחושת אימפוטנציה כזאת שלא מצליחה להניע את חיי לאן שאני חושבת שאני רוצה.
ותוך כדי שאני באה לכתוב - לאן שאני רוצה - חוזר אלי משהו שאודי כתב לי אתמול
שלפעמים אנחנו חושבים שאנחנו רוצים משהו ולא מבינים למה הקוסמוס לא רוקד לחליללנו (ובקוסמוס הכוונה בעיקר לאנשים הקרובים לנו :-))
ואז הוא אומר, כדאי להרפות ואולי נגלה משהו שלא חשבנו עליו...

ובנימה אופטימית זאת אמשיך את יומי

נגעת במקומות מאד עמוקים אצלי,
הרגשתי הזדהות עם חלק גדול ממה שכתבת,
יש פער בין ההחלטות שאנחנו( הנשים) עושות כזוג-משפחה,לבין הצרכים שלנו כבניאדם ונשים,
לא יכולה לעודד אותך עכשיו כי אני באותו מקום בערך,
רק בנקודה אחרת על ציר הזמן,
איך יוצרים שינוי? איך אוכלים כי צריך? ולא במקום המון דברים אחרים?
אם תרשי לי, שולחת לך חיבוק,
כרוב הראות- עומק הרעות- ציטוט מלמעלה

טוב שאת כותבת!

[u]לדברי אני עושה בקצב שלי, באנרגיה שלי, בשקט שלי[/u]
נכון.
אז מה אם זה לא מרשים אותו, שכחת שנשים מנגה וגברים ממאדים?
במאדים מתרשמים מדברים אחרים.

רז

ציטוט חלקי של שיחת עידוד עם [po]ש מים[/po] במסנג'ר:
[hr]
[po]ש מים[/po] says:
עכשיו צריך לראות איך את מחזירה לעצמך את השמחה
וממשיכה לאהוב את האביר שלך
אני:
אח אח האביר שלי...
אביר דמיקולו...
[po]ש מים[/po]:
:-)
אני:
הוא מתבעס עלי שאני עוד לא עובדת
שאני מתמהמהת בפרסום הסדנא שאני רוצה להעביר, וגם בעריכת וידאו שלי
[po]ש מים[/po]:
בגלל שצפוף לכם בכסף?
אני:
אני מבלה לי פה רב הזמן, בקיץ הייתי הולכת לבריכה בבוקר
אני עושה התעמלות כמו שראית בבלוגון שלי
יש לי פה חברות, אנחנו הולכות כמה פעמים בשבוע למדבר ועושות יחד אמבטיית שמש...
[po]ש מים[/po]:
בייבי הוא בסך הכל משקף לך את רגשי האשמה שלך
אני:
לא צפוף ולא נעליים, אנחנו חיים בקיבוץ לא מופרט, לא חסר לנו כלום
[po]ש מים[/po]:
נראה אותך מתנהלת בראש מורם וגו זקוף חודש חודשיים- ואז תראי איך גם הוא יבין שהעמדה שלך היא בדיוק הפוזיציה בה את אמורה להתנהל
אני:
אבל התדמית שלי בעיניו השתנתה
אני:
יכול להיות
[po]ש מים[/po]:
כי התדמית שלך בעינייך גם מתערערת
תקשיבי בייב
את עשית מעבר חד
אני:
בגלל שאני מרגישה אשמה בקצב שלי... ההאשמות שלו נופלות טוב ואני גם מצדיקה אותו לפעמים
[po]ש מים[/po]:
ואת בנויה ככה שכדי לחזור לתפקד כמו שאת יודעת עלייך קודם למרכז את עצמך מחדש
לכייל (ככה כותבים?) את הכלי שלך
אני:
אני כבר 5-6 שנים עצמאית, ועוד לא יצא לי לעבוד מספיק לפרנסתי. הרווחתי קצת וקיבלתי קצת מאמא וגם זללתי כמעט את כל חסכונותי
[po]ש מים[/po]:
ולשם כך את צריכה את הבריכה בבוקר ואת האימון הגופני, את מכניסה את הרכב לאיזון גלגלים בתנאי השטח החדשים
אני:
נכון ככה אני מרגישה
[po]ש מים[/po]:
כי את אישה שצריכה להישען על גבר. את מאוד אישה
אני:
הבעיה היא שיש לי כבר היסטוריה כזאת של מעט עשייה
[po]ש מים[/po]:
איזו עשייה?
אני:
אני כבר כמה שנים מכיילת את עצמי כל פעם למשהו אחר...
[po]ש מים[/po]:
אז מה? באיזה ספר כתוב כמה זמן עורך הכיול?
וגם אם כתוב
תמיד אפשר להמציא אחד חדש למי שיבוא אחרייך לאותה נקודת קושי
אני:
קודם פרידה מא' ב X, ואז חיפושי דירה, ואז המעבר ל Y, ואז השיפוץ של הבית, ואז ההשתקעות ב Y ואז הוא הגיע , ואז Z, וכל הזמן שינויים...
[po]ש מים[/po]:
שינויים שהם ברכה
אני:
לגמרי
אחלה שינויים
[po]ש מים[/po]:
את רגילה בגלל אמונות וחינוך והטבעות שונות לשפוט את זה
אבל
כשתהיי בת 80 ותביטי אחורה תוכלי לראות את החוכמה ברצף הארועים הזה
אני:
איזה מותק את, את עושה לי טוב
[po]ש מים[/po]:
זה ממש ככה דרלינג
ואני אומרת
אם בגיל 80 נראה אחורה את החוכמה
אז למה שלא נתייחס אליה כבר מעתה ככזו??
אני:
:-) נכון
[po]ש מים[/po]:
זהו וזו לא קלישאה, זה אמיתי.
אני:
אני נסחפת אחרי הבעסה שלו מחייו וחוסר הפירגון שלו לחיי, ומרגישה כל כך לא בסדר כל הזמן...
אפילו עכשיו כשאנו מתכתבות אני "לא בסדר" כי יש לי עבודה לעשות...
[po]ש מים[/po]:
אבל את ברגע אחד יכולה לחולל קסמים פה. (אני יודעת שאת יודעת את זה אני כאן רק כדי להזכיר :-) )
אני:
מצד אחד החיים שלי מלאים בהמון כיף ופאן, ומצד שני... אני לא נהנית עד הסוף בגלל שק האשמה הזה כל הזמן
[po]ש מים[/po]:
זהו, זו המלכודת.
האשמה הזו בייבי, היא המוקש הכי מסוכן שאנחנו שמות לעצמנו
אני:
תודה על השרביט...
[img]http://www.growingtreetoys.com/images/products/bg/012540.jpg[/img]

עבר שבוע
בתוכו הייתי 4 ימים בצפון בלי שום פעילות גופנית מלבד אכילה
בשלושת הימים האחרים חירגלתי. עברתי לשעה.
גם כי זה עובר לי בקלות עם "עקרות הבית" המוטרפות ועם "אוז"
וגם כי לא רק שאני לא מרזה התחלתי להשמין שוב.
אני יודעת שאני צריכה גם לאכול פחות
אבל לא טוב לי, ואני מתנחמת...
למה לא טוב לי?
איזה מן בלוג זה שאני לא יכולה לכתוב בו את כל מה שאני מרגישה
את כל מה שעובר עלי?
כי אני גרה במקום קטן
כי הוא גם קורא פה לפעמים
וגם כי אולי אני בעצמי פוחדת ממה שיצא אם אני אכתוב חופשי...
לא טוב לי כי כבר הרבה זמן שלא קיבלתי חיבוק ונשיקה
שלא אמרו לי מילות אהבה
שלא חייכו אלי בשמחה
אני מרגישה שהגבר שלי מזניח אותי.
יש לו "סיבות" טובות
הוא מוטרד מהרבה כיוונים
וגם - הוא מאוכזב, ממני.
אני לא אותה אחת שהייתי כשהכרנו.
אז הייתי בממלכה שלי, פעילה ומוקפת בחברים בעשייה ובאהבה
כאן אני פועלת אבל בקטן...
עוד לא התחלתי לעבוד
אני רוקמת לי קשרים לאט לאט
לדבריו אני רק מדברת ולא עושה
לדברי אני עושה בקצב שלי, באנרגיה שלי, בשקט שלי
זה לא מרשים אותו כי אין תוצאות. לא כאלה שהוא רואה בכל אופן.
היחס שלו מחליש אותי עוד יותר
אני עסוקה בלאחות את הפצעים
בשיחות עם חברות שמחזקות אותי
אני עצובה, כמה יצירתית אני יכולה להיות כשאני עצובה?
איך אני יכולה לצאת לעולם כשאני עסוקה בקשיים שיש לי בבית?
אם הייתי קוראת מישהי אחרת שכותבת את זה הייתי אומרת לה
שהיא זאת שבוחרת את המציאות שלה
אני בחרתי להגיע לאן שהגעתי.
למה? מה אני מרוויחה מזה?

http://tbn0.google.com/images?q=tbn:RrkPQnOzV2NsKM:http://www.nshouseofyoga.com/Plank.JPG

גם היום 53 דקות עם עקרות הבית הנואשות והמשעשעות

ויש תרגיל חדש שבא לחזק את שרירי הבטן
שזה כמו לרדת לכפיפות ידיים, אבל להישאר ככה
ולא לזוז
ולהרגיש את שרירי הבטן התחתונה רועדים ממאמץ
רק שלא יכאב בגב!
התחלתי ב 10 שניות ועכשיו אני ב 25.
עינת אמרה לי שאם אעשה 2-3 דקות ביום הבטן שלי מסודרת...
2-3 דקות זה בערך פי 6 ממה שעשיתי היום
לא נורא...

היום אכן חירגלתי 52 דקות
ובערב יצאתי להליכה עם חברה של 45 דקות נוספות
איזה כיף זה [url=http://www.local-blog.co.il/home/?p=1160]לנוע[/url] ...

חמישי ושישי "עקב נסיבות משפחתיות" :-) לא הגעתי לחרגול
אבל בשבת עשיתי 51 דקות
והיום אני בדרך..
המממ, מתי כבר יראו את התוצאות?

התעדכנו ליס מקס
ובזכות עקרות הבית הנואשות
כבר יומיים אני עושה 45 דקות על החרגול בלי להרגיש שהזמן עובר
איזה כיף.

@}

[url=http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?[po]אם]פעם[/url] תעוררו את האהבה עד שתחפץ 1[/po]
הבנתי שאני צריכה לבחור במציאות, על פני הפנטזיה
כשהמציאות היתה - הוא והפנטזיה היתה - גברים אחרים
בחרתי בו והרגשתי שזכיתי.
היום שוב אני צריכה לבחור במציאות על פני הפנטזיה
כשהמציאות היא מה שהוא באמת
והפנטזיה היא מה שחשבתי שהוא...

ירוקלי יקרה
איזה כיף לקרוא אותך
שתנוח דעתך - דיאטה ואני זה שני מושגים שמאוד רחוקים זה מזה
וגם המילה ספורט הגיעה הנה במקרה. אני עושה פעילות גופנית.
ז"א, כשאני עושה...
בשבוע בצפון עשיתי 4 שעורים נפלאים עם חברתי ע' היפה המורה לאירובי ו core ופילטיס
וגם פה, בימים הראשונים צעדתי פעמיים כשעה, ושחיתי קילומטר
אבל אז חליתי ואני לא כל כך עושה כבר כמה ימים
אבל אני כבר יותר טוב אז בטח בקרוב אשוב.

אני עסוקה שוב אז לא מרחיבה, אבל מעניין וסבבה לי
{@

אז הנה באתי וקראתי כמעט את כל הדף בחי והמקסים שלך,אבל כרגיל העיניים כבר שורפות מעייפות... מתי תבואי שוב?... בפעם הבאה נתכנן כמו שצריך ונרד לחוף יחד.מבטיחה. אני רוצה לשמוע עוד על הכל...
חוץ מזה אני חושבת שאת עושה עבודה נפלאה עם עצמך,רק בבקשה עזבי את המילה דיאטה,זו מילה רעה,הרגלי התזונה ישתנו לאט להרגלים יותר בריאים מתוך אהבה גדולה לעצמך ומתוך הקשר עם הגוף שמתחזק, את תראי שהגוף החכם שלך יאותת לך על מה לוותר,רק תקשיבי לו,ולא שום שינוי קיצוני בבת אחת,אני ממש לא מאמינה במלחמות,רק באהבה.
דרך אגב גם למילה ספורט יש אצלי הקשר שלילי... בספורט לא מקשיבים לגוף,אלא רק רוצים להגיע להשגים,אז אולי למצוא מונח תחליפי,ולזכור תוך כדי עשייה למנען הגוף שאת עושה למענו ולמענך ולא נכנסת בו מתוך ניסיון לכפות עליו את רצונך.תקשיבי לו.אולי יש אמירה שם מאחורי המשקל שעלה.תקשיבי לו .
לי לקח המון שנים להגיע למקום של היום עם ההחלטה להקשיב סוף סוף לרצון של הגוף להשתחרר מהרעל הלבן,ועכשיו כשאני שם אין שום התלבטות ושום קושי מעבר לקושי הטכני.יש שמחה עצומה על שאני עושה את זה.
פתאום עולה לי רעיון- מה דעתך על פרחי באך?...
התחלתי היום,כתמיכה לתהליך. אני מאמינה בשיטה הזו שלא דורשת השקעה גדולה של כסף או זמן ועושה עבודה פנימית עמוקה בצורה מפתיעה.
נשיקות ו(())ים

קפצתי לביקור.אכנס מאוחר יותר לכתוב יותר(בלי נדר..) ובנתיים קבלי (()) גדול!

(())
בברכת "עלה על החרגול"
אולי כדאי להצטרף ל [po]מטרות קצרות טווח קבוצת תמיכה[/po] או איך שקוראים לזה

גם לי עבר, בלי כל הגלובולים וכד'
פשוט דעך תוך כמה ימים ונעלם.

וואלה שכחתי בכלל לספר על זורבה
וכבר הייתי מאז בעוד חופשה צפונית קסומה בפר"ח ות"א
וחזרתי עם אותה תחושה.
מצחיק שאת מצטטת אותי
ומראה לי את אותה אני מלפני חודש ומשהו :-)

אבל חזרתי, אתמול, לקבלת פנים חמימה ונחמדה שמראה לי ש"החור המדברי" הזה
פחות נורא ממה שחשבתי
כנראה שזה באמת עניין של זמן.
{@

איכשהו תמיד אני מפספסת את הדף הזה כשאני סורקת את [po]מה חדש[/po] ומגיעה לפה בדיליי.

_וגם הייתי יומיים קסומים ב"זורבה"
אבל על כך אספר אולי בהמשך._
מתי ממשיכים?

_לקחת את כל האנרגיה הקוסמית שאופפת אותי
ולממש אותה שם, שזה כבר כאן
בחור הלא ידידותי הזה במדבר_
:-( למה לא ידידותי?
מתגעגעת לפרדס חנה?

_קמתי עם גוף מלא נקודות אדומות קטנות.
וגם בלוטת לימפה אחת נפוחה_
גם לי היה משהו דומה איך שגמרנו עם החגים,
כאילו הגוף מאותת על דלקת, או עומס רעלים או משהו כזה,
ככה הרגשתי עם זה לפחות.
לקחתי גלובולים של 'בלדונה' (תרופה הומאופתית, טובה לדלקות ומחלות חום)
נחתי,
השקטתי את האוכל,
ועבר.

אה, ולא קראתי את הדף..אז אולי אקרא היום .

וואלה הפתעת אותי. מה רוצה להגיד??
כי נקודות וורודות על הגוף הן לא ממש אגדיות..לא?
וזה שאת חושבת עלי...זה טוב!!
נעים להכיר.
אגב, מה יש בסוף המדבר?? ...אולי נקודות וורודות אגדיות??

ב"כוחו של הרגע הזה - המדריך המעשי" (הוצאת פראג)
הוא (אקהרט טול) מבדיל בין "זמן שעון" ל"זמן פסיכולוגי".
[b]זמן[/b] זה התיחסות לעבר-הווה-עתיד. לעומת ההוויה שהיא חיים ברגע הזה.
זמן שעון, אלא הפעמים שחשוב להתייחס לעבר והעתיד בהיבטים המעשיים של חיינו
למשל כמו שאמרת, בניית תוכניות שהן כמובן מתייחסות לעתיד
זמן פסיכולוגי, עולה ללא שליטתנו ומסיט את תודעתנו מהרגע הזה, בגלל שלל גירויים רגשיים ואחרים
הרעיון הוא להשתמש בזמן שעון כשאת בונה תוכנית ובדרך להגשמתה להיות נוכחת בכל רגע
בלי להסחף לזמן פסיכולוגי.


משהו שצפריר כתב ואהבתי:
_כך, שכפי שיודעת להפריד ולהדגיש את האין, כך יכולה להפריד ולהדגיש את היש, הקיים.
אז, כאשר מדגישה את הקיים, ומתבוננת על העולם דרך כל מה שנסתר מעיניה עד כה,
נמצאת ההודיה עולה מאליה, מתוך התפעמות של אישור פנימי להיותך חיה וקיימת - שהכל טוב, ויש אף טוב יותר, ומצוין ומעולה -
מדרגות החסד מושטחות אז, להיות לדרך בה צועדת, ומתקדמת, אל יעדיה, בכל מקרה._

איזה דימוי מקסים - [b]מדרגות החסד מושטחות אז, להיות לדרך בה צועדת[/b]

{@

אתמול בבוקר התעוררתי עם המון נקודות אדומות על הגב.
לא מגרדות.
במהלך היום לא קרה שום שינוי, אבל הבוקר כבר קמתי עם גוף מלא נקודות אדומות קטנות.
וגם בלוטת לימפה אחת נפוחה, בעורף.
נסעתי למרפאה האזורית. האחיות בדקו ורצו לתת לי כדורים אנטי משהו...
אמרתי שאם זה לא נראה להן הכרחי, אני מעדיפה לתת לזה לעבור לבד.
סיכמנו שאגיע עוד 48 שעות לבדיקה נוספת
אלא אם כן קורה משהו מהדברים הבאים - קשיי נשימה (כי הן טוענות שגם בתוך הגוף יש לי כאלה :-0 )
התנפחות של הנקודות או הצטופפות שלהן. בינתיים טפו טפו טפו...
זה מה זה מוזר... בחיים לא נתקלתי בתופעה כזאת.
התיעצתי עם מרפאה הוליסטית שיש פה ומסתבר שעוד מישהו מכאן בא אליה אתמול עם אותו דבר בדיוק.
אולי הרעילו אותנו לא בכוונה עם משהו... מעניין אם יצוצו עוד כאלה.
אז אני נחה.
לא מחרגלת ולא שוחה.

ולשאלתך,
החרגול דווקא ידידותי מאוד למשתמש.
זה משהו בין הליכון לאופניים לסטפר, הוא נקרא אליפטיקל כי הרגל נעה באליפסה
ויש הטוענים שזה הכי בריא לגב ככה. ויש דרגות קושי, ויש מולו דיוידי עם סרטים נחמדים,
אז בכל בסדר... לא לדאוג.

אהלן,
לקפה דה מרקר בכלל לא התחברתי..לא מבינה שם שומדבר, מרגישה אאוט סיידרית. איפה המה חדש שלהם? אולי בעצם עדיף שלא אדע ולא אתמכר...
את מושבה חופשית גם אני מחבבת @}

ויופי ששחית...
[u]אתמול "חירגלתי"[/u]
זה נראה לי מכשיר עינויים...איך משתמשים בזה?????????

גם אני צוחקת ומחייכת כשאני קוראת אותך.
רז

תודה לך אהבה {@

היום שחיתי קילומטר!!!

[h=4](תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר)[/h]

אני כאן קוראת,
[po]בסוף המדבר[/po] את מצחיקה אותי וזה דבר טוב.

בימים האחרונים נכנסתי חזק לבלוג של [url=http://www.local-blog.co.il/home/?p=1450]מושבה חופשית[/url]
הברונית הזאת כותבת חבל על הזמן
ואני קוראת אותה, נודדת מפוסט לפוסט
חווה איתה את הדברים, מריחה את הריחות
ומרגישה את פרדסחנאיותי הלשעברית.
רק לפני פחות מ 4 חודשים הייתי חלק מהעולם הזה
ועכשיו אני צופה בו מהצד, ועוד כאחת שכועסים עליה כי היא משכירה את הבית שלה במחירים מופקעים...

יש לי דברים אחרים לעשות
כאלה שייצרו את השמחה שלי פה
הרי זה היה החזון שלי בדרך לכאן
לקחת את כל הטוב שיש לי בלב מהתקופה הפרדסחנאית
עם החברים המופלאים והבית הקסום
לקחת את כל האנרגיה הקוסמית שאופפת אותי
ולממש אותה שם, שזה כבר כאן
בחור הלא ידידותי הזה במדבר
בינתיים, עברו כבר כ 3 וחצי חודשים ואני חייבת לדווח על חוסר הצלחה (זמני... ?)
תהליכים לוקחים זמן, זה נכון
אבל בינתיים התהליך שלוקח זמן הוא עוד לגמרי פנימי ובתוכי
אני עוד בקושי התחלתי את התהליכים בחוץ
אני מבלה לי פה ימים שלמים עם עשייה חיצונית מינימלית
ועשייה פנימית בינונית
ומחכה לפרח שינבוט....
בינתיים מעבירה את הזמן בקריאת בלוגים ובמקרה הטוב גם בפעילות גופנית
אגב,
אתמול "חירגלתי" (החרגול הוא מכשיר שנקרא [url=http://www.shoptime.co.il/images/items/med/[po]gr]אליפטיקל[/url] 5135644654[/po].jpg , אגב, למי שתהה עד כה).
אז, מאז החופשה בסיני לא היה לי כוח לחזור לרוטינה שלי
עשיתי רכיבת אופניים למטע פה ושם ואולי עוד איזה משהו
אבל רק שלשום חזרתי לשיגרה, ועשיתי 30 דק'
ואתמול 45 דק'.
היום אני חושבת שאלך שוב לבריכה.

אוי רז לא... תיזהרי ... זה ממכר
במיוחד אם את מזדהה איתי
אויואאבוי.. אולי זה כבר מאוחר מידי...
סליחה!
{@ {@ {@
:-)

כל מה שאת כתבת מעלי - נכון גם לגבי, חוץ מזה שלא הכרתי את הבית קפה שלך. אני הולכת לבדוק...
רז

רז
לחתום זה אפילו יותר טוב :-) גם אם זה שם סודי כזה...
{@

באמת שהחלטתי להיות יותר מעשית
גם זו היתה שורה תחתונה של אחת השיחות הנוקבות שהייתה לנו בסיני
גם זה קלף ששלפתי בזורבה
וגם זה משהו שבאמת מציק לי כבר, הרחפנות הלא מעשית הזאת שלי
אני רוצה להשיג מטרות
אבל עושה מעט מאוד לצורך העניין, אם בכלל
מתפזרת לשיחות טלפון או לגלישה במקומות עם אנשים שאפשר לקרוא
כמו כאן בבאופן,
נחשפתי לעוד אתר כזה עם המון אנשים מעניינים... :-( [url=http://cafe.themarker.com/view.php?u=4]קפה דה מרקר[/url]
ואני פשוט נמשכת לשם
למקומות עם אנשים
יושבת לי ספונה בחדרי הבודד
בקיבוץ הקטן והמרוחק מכל ישוב
ומשתכשכת לי באמבט של אנשים וירטואליים
או חיים, אבל מאות ק"מ ממני, בטלפון...

יאללה מותק, תעבדי קצת.

[u]את אותה אחת מלמעלה?[/u]
כן :-)
עברתי שוב על כל הדף וכל הפלוניות אלמוניות בדף הן אני @}

את מאת: לא בא לי לשנות, אבל אשתדל לחתום:

רז

הי פלונית, את אותה אחת מלמעלה? מה 30.08.2007?
אולי תמציאי לך איזה ניק כשאת כותבת לי, שאדע שזו את?
תודה בכולופן

סיני באמת היתה מגניבה
הטעם הטוב שלה עדיין נמשך
היא גם היתה מאוד מועילה לזוגיות שלנו
האינטנסיביות הזאת, או יותר נכון - הפניות הזאת - של אנחנו עם עצמנו יום ולילה
ויש הזדמנות לדבר על דברים שבדר"כ נבלעים בתוך הלו"ז היומיומי
ועולות התמודדויות
שיש מספיק זמן לעבד ולמצות אותן
כמו להיכנס לתוף של המכונת כביסה
להתערבל ולהצ'תקמק קצת ביחד
ולצאת נקיים ורעננים
מתבדרים על החבל עם הרוח המדברית הנעימה, בשמש הסתווית
|H|

וגם הייתי יומיים קסומים ב"זורבה"
אבל על כך אספר אולי בהמשך.
אני הולכת להיות קצת מעשים ולבצע שלל דברים מועילים
:-)

וסיני נשמע מגניב

[u]בשבילי הכל אותו דבר[/u]
צודקת. וכל זאת, שום ארוחת חג? או אימון חג :-)?

יום רביעי
ערב חג
בשבילי הכל אותו דבר