על ידי פלוני_אלמונית* » 01 ספטמבר 2016, 00:35
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
היי בנות,
גם בן זוגי שותה, אנחנו שנתיים יחד, בתחילת הקשר הוא לא היה שותה בכלל, טען שבעברו עישן ג׳וינטים, שנינו סטודנטים, והוא עובד במשרת חלומות, מצטיין בלימודים, ומצליחן בהרבה תחומים, פרט אולי לזוגיות, בתחילת הקשר לא נחשפתי לאלכוהול ואחרי מספר חודשים גיליתי את זה, יש לציין שזה החמיר בחצי שנה האחרונה, מדובר על בקבוק יין לערב כמעט כל יום (לפחות 4-5 פעמים בשבוע) קצת קשה לי להבין איך האדם המצליחן הזה והחבר הטוב שלי,מפרק כל ערב בקבוק יין ועדיין קם לשגרה נורמטיבית, הוא טוען שהוא צריך את זה כדי להשתחרר, כשהוא שותה זה מאוד פוגע בזוגיות שלנו, הוא יכול להעליב אותי ולהתפרץ וכן גם להעיף דברים בבית, אני מנסה לחשוב שאולי גם אני לא בסדר בזה שאני מתחננת לקצת עזרה בבית.. כשאני מעירה לו על השתייה באותו ערב הוא ימשיך לשתות אך אם אבקש למחרת לא ישתה, כך חשבתי והיום הוא לא שתה, והיה בלאגן בבית, הרגשתי שלא היה לו את המענה של האלכוהול אז ההתפרצויות שלו הסלימו, יש לציין וחשוב לציין, שכשהוא לא תחת ההשפעה הוא בן זוג מקסים. אני ממש לא רוצה להיפרד אבל חוששת שעכשיו אני צעירה ויכולה לשנות את העתיד שלי. אני לא עוזבת כי אני אוהבת אותו, וכי לפרידה יהיו המון השלכות , תקופת לימודים, אני חוששת שזה יעצור לי את מסלול החיים הנוכחי מצד שני כבר היו לנו דיבורים על עוד שנה שנתיים להתחתן, ואני חוששת להביא ילדים לעולם לאב כזה שאני מפחדת שביום מן הימים יש סיכוי שאתגרש, גדלתי בבית שונה לחלוטין לעולם לא היו התפרצויות, אלכוהול, או בעיות בין הוריי, ואני לא מסוגלת להמשיך כך. האם יש סיכוי להילחם? מבחינתי פרידה זה מעד גדול מדי, האם מה שאני מתארת זה אלכוהוליזם?
[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]
היי בנות,
גם בן זוגי שותה, אנחנו שנתיים יחד, בתחילת הקשר הוא לא היה שותה בכלל, טען שבעברו עישן ג׳וינטים, שנינו סטודנטים, והוא עובד במשרת חלומות, מצטיין בלימודים, ומצליחן בהרבה תחומים, פרט אולי לזוגיות, בתחילת הקשר לא נחשפתי לאלכוהול ואחרי מספר חודשים גיליתי את זה, יש לציין שזה החמיר בחצי שנה האחרונה, מדובר על בקבוק יין לערב כמעט כל יום (לפחות 4-5 פעמים בשבוע) קצת קשה לי להבין איך האדם המצליחן הזה והחבר הטוב שלי,מפרק כל ערב בקבוק יין ועדיין קם לשגרה נורמטיבית, הוא טוען שהוא צריך את זה כדי להשתחרר, כשהוא שותה זה מאוד פוגע בזוגיות שלנו, הוא יכול להעליב אותי ולהתפרץ וכן גם להעיף דברים בבית, אני מנסה לחשוב שאולי גם אני לא בסדר בזה שאני מתחננת לקצת עזרה בבית.. כשאני מעירה לו על השתייה באותו ערב הוא ימשיך לשתות אך אם אבקש למחרת לא ישתה, כך חשבתי והיום הוא לא שתה, והיה בלאגן בבית, הרגשתי שלא היה לו את המענה של האלכוהול אז ההתפרצויות שלו הסלימו, יש לציין וחשוב לציין, שכשהוא לא תחת ההשפעה הוא בן זוג מקסים. אני ממש לא רוצה להיפרד אבל חוששת שעכשיו אני צעירה ויכולה לשנות את העתיד שלי. אני לא עוזבת כי אני אוהבת אותו, וכי לפרידה יהיו המון השלכות , תקופת לימודים, אני חוששת שזה יעצור לי את מסלול החיים הנוכחי מצד שני כבר היו לנו דיבורים על עוד שנה שנתיים להתחתן, ואני חוששת להביא ילדים לעולם לאב כזה שאני מפחדת שביום מן הימים יש סיכוי שאתגרש, גדלתי בבית שונה לחלוטין לעולם לא היו התפרצויות, אלכוהול, או בעיות בין הוריי, ואני לא מסוגלת להמשיך כך. האם יש סיכוי להילחם? מבחינתי פרידה זה מעד גדול מדי, האם מה שאני מתארת זה אלכוהוליזם?