הי בשמת
את שואלת שאלות שמעסיקות גם אותי ,עיקר הקושי שלי במעבר לחינוך ביתי הוא סביב הטלויזיה .
אני מודה לך על זה כי דרך הניסיון שלי לענות\ אני מצליחה להבין יותר טוב בעצמי .
גם אם זה נשמע נורא , הטלויזיה היא חלק מחייה .
תמיד היה לי עניין סביב הטלויזיה ושעות הצפיה .
לאחרונה, עם התגברות הפחדים והחרדות שלה, המכשיר שימש לה מקום מפלט ונתוק כשהיא היתה מפוחדת או מרוגשת מדי .
רק בזמן הצפייה בטלויזיה היא מרשה לעצמה להיות קצת תינוקת עם השמיכי והבקבוקי שלה .
היא עברה הרבה שינויים והרבה דברים בשבועיים האחרונים ואת המלחמה הזו (שאין לי ספק שהיא תגיע ) אני דוחה קצת
כמה דברים שהבנתי במהלך השבוע האחרון שגרמו לי להבין שטוב אני עושה :
- מדברים הרבה על להוציא את הגן מהילד .
אני רואה את זה בבירור אצלה- היא לא יודעת להעסיק את עצמה ולו לשנייה . ברור שזה חינוך שלנו ושל הגן ומרכוז הילד וכו' .
להכול אני מודעת ,אבל אף פעם לא הצלחתי למצוא לזה פתרון .
הפתרון היחיד שקראתי פה בפורום ושהצלחתי להתחבר אליו ,למרות שהיה לה מאוד קשה ליישם אותו ,היה להניח לה .
לא להפעיל ,לא ליזום ושתעשה כרצונה עד שבסוף זה יבוא מיוזמתה .
הוצאתי אותה מהמסגרת כי היה לי מאוד קשה לקבל שהמערכת לא מסוגלת לקבל או להכיל ילדה בת 3.6 שלא עומדת בציפיות שהגננת מכתיבה .
הזדעזעתי מהפתרונות שהם הפעילו כדי לנסות ולמרכז אותה (בהתאם לנורמה של 32 ילדים אחרים כמובן ).
היה לי קשה לתפוס שגם אני עושה אותו דבר ומנסה לנתב אותה לפי מה שאני חושבת שהיא צריכה ולא לפי מה שמתאים לה .
כשהיא לא עמדה בציפיות שלי כעסתי עליה והתאכזבתי ממנה .
-* הסוף הוא טוב:
היום "איבדנו " את השלט של הטלויזיה . זאת אומרת שהיא לא ראתה כל היום טלויזיה ובשבילנו זה ממש לא מובן מאליו ,
היו לה התפרצויות זעם קלות וקריזים של גמילה אבל היא התגברה עליהם וממש התגאתי בה .
היא שיחקה ,דמיינה , הפעילה את אח שלה והיתה, לכמה דקות,לבדה.
לזה שאפתי . אני לא יודעת אם הייתי מקבלת את אותה תוצאה אם הייתי מנהלת איתה מאבק על שעות הטלויזיה
היום בלילה השלט הלך לאיבוד שוב . *
הניסוי שלנו אמור לפוג ביום רביעי (אני מקווה שמיוזמתה קודם ) ואז אני אוכל לדווח האם אכן זה הצליח
אם זה לא יצליח הודעתי לילד הגדול (שהוא עושה את הבעיות ואנחנו מנסים להתחשב גם בו )שמנתקים את הטלויזיה