באופן טבעי

נושא חשוב בעיני.
נושאים שונים שצריך לדעת אותם במיוחד בלידת בית (GBS,סיכונים שונים.......) אבל רב רופאי הנשים חוטפים צבע ירוק ששואלים אותם בהקשר של הלידת בית. איך אפשר לקבל את המידע?
משני רופאים ששאלתי איפה כדאי ללדת?(הם שאלו , איפה תלדי........) והם ענו"בכל מקום, רק לא בבית" אחד מהם עבד בזמנו במשגב לדך.....
ובכלל , מה פשר ההתנגדות הזו ללידת בית? או ללידה טבעית בכלל?
ועוד שאלה. בעצם אני מרגישה שאני לא סומכת בנושאים הללו על הרופא שלי. שיכול להיות שגיד שיש צורך בזרוז בשעה שאין הצדקה רפואית לכך . מה אעשה אז?

הם רופאים. הם חייבים לדאוג לפרנסה שלהם. מה זתומרת? זה לא ברור?
אם כולנו נלד בבית לא תהיה עבודה לרופאים.
שכיחות הניתוחים הקיסריים למשל עלתה ל-20-25%, למה? כי צריך פתאום? לא. כי רופאים נמצאים שם.

זה לא רק עניין של פרנסה. זה גם ענין של יוקרה ויהירות. עצם העובדה שאת מרגישה שאת לא צריכה רופא לידך ושאת סומכת על מיילדת (אחות מבחינתם), מעורר אי נוחות.
כמו כן, הרבה רופאים מאוד מאמינים בטכנולוגיה ונסמכים עליה, כי זה מה שלימדו אותם. הם לא מבינים איך אפשר אחרת, או מדוע לוותר על הטכנולוגיה הקיימת. הם בעצם כבר תלויים בטכנולוגיה.
אם פעם רופא יכול היה לגלות כל מני דברים לפי הריח של השתן, היום כל הידע הזה הלך לאיבוד, כי פשוט שולחים למעבדה ומקבלים תוצאות כתובות על הנייר.

אבל הפרנסה שלהם בטוחה לא? זה לא שיולדים איתם באופן פרטי. זה לא תחליף .וברור שבזמן הקרוב לא תעבורנה ללדת בבית כל הנשים. בפרט בבתי חולים, אם כבר לא משתמשים בעקומת פרידמן בעולם אז למה בארץ עדיין כן?

שאלה טובה.
כמובן שיש יוצאים מהכלל, אבל לדעתי הם מדגישים את הכלל:
למה רופאים ונהלים לא מתעדכנים במחקרים העדכניים?
למה רופא (וגם רופאה, אגב) לא יכול לסמוך על אישה שהיא למדה את הנושא והגיעה להחלטה מושכלת? או לסמוך עליה מספיק בשביל לשתף אותה בשיקול הדעת, ולתת לה להחליט?
לדעתי, יותר מדי שנים האמינו שרופא הוא הסגן של אלוהים - ויותר מדי רופאים אימצו את הגישה הזאת. אני חכם, אני יודע.
יש גם הרבה שעדיין מאמינים/מאמינות כך - וזה, כפי שכתבו לא פעם "רופאי האתר", דוחף אותם לגישה הזאת, גם אם לא באו איתה מלכתחילה (כי מרבית האנשים רוצים שיחליטו עבורם, שישתמשו בטכנולוגיה הכי חדישה, אפילו אם אין לכך הצדקה (ויש בכך סיכון כלשהו, ולו תיאורטי), שיראו "פעולה").
וגם - החינוך הרפואי, מלמד שני דברים (בנוסף לחומר הנדרש...) - להסתמך הרבה על טכנולוגיה, ולצפות את הקטסטרופה. ולכן - מיילדת שמעריכה מצג ומשקל היא פחות אמינה (שלא לומר: מכשפה) ממכשיר אולטראסאונד, גם ידיעת האישה את תאריך הביוץ, אמינה פחות מהערכה ע"י א"ס... ותהליך הלידה (כמו תהליכים רבים אחרים), הוא קודם כל סיכון לסיבוכים. גם הרופאים פה באתר, שלרוב הם רופאים "אחרים", נוטים לומר בנושאים שונים: "אם אי פעם הייתם רואים את הסיבוך הזה והזה, לא הייתם ממליצים להמנע מחיסון/בדיקה X/...." בעוד אני מאמינה שהחוויה היא נוראה - ומעצבת, אני לא בטוחה שזו הגישה הנכונה. אבל כמו כולנו, גם הרופאים (והמיילדות גם, אגב) רגישים למקומות שבהם הם חוו חוויה קשה. ההבדל הוא, שרובנו נתקלים בעיקר בנורמלי, ורק לעיתים רחוקות בקטסטרופה, ואילו הרופאים, מעצם עבודתם, נתקלים בעיקר בקטסטרופות, ולכן מפוחדים יותר.
כמו שאמר ד"ר מרסדן ואגנר: מי שעובד במוסך BMW, יכול לחשוב שזאת מכונית על הפנים: כל יום הוא מתקן כאלו, חלק עם תקלות ממש מסוכנות. הוא לא מודע (גם אם יודע) לכל המכוניות שמסתובבות על הכביש, בלי להגיע למוסך.

שוב - לא כולם. אבל רבים מדי.

והם ענו"בכל מקום, רק לא בבית"
מצויין! אז תזמיני את המיילדת ליער הקרוב.

אני חושבת שחלק מהרופאים סובלים ממה שתיארתן. אבל חלק גם פשוט...מפחדים.הם מתפרנסים מן המערכת והמערכת לא תומכת בלידות בית. הם מפחדים שאולי חלילה אחר כך תבוא מישהי ותגיד "הוא אמר לי". מפחדים. גם רופאים הם(סוג של) בני אנוש (-;

אני מסכימה עם כל מה שתיארתן. מעבר לפחד שבת ההרים תיארה, אני חושבת שגם אצל רופאים יש המון בורות וחוסר ידע. הם נחשבים למשכילים בעיננו אז קשה לנו לראות את זה, אבל זה שלא שהמידע לגבי לידות בית נמצא בכל מקום בצורה נגישה, צריך לחפש אותו לכן להתעניין בו.
בהקשר של הפחד- הם גם רגילים להיות חלק ממערכת שרגילה שהיא אחראית. כללומר, אם יש בעיה או תקלה, יבואו בטענות לרופאים ויתבעו אותם, ולכן הם חייבים להזהיר ולהפחיד, שלא יצא שהם עודדו "חוסר אחריות".
אני מוכרחה להגיד שלמרות הסיפורים כאן, אני נתקלתי בתגובות אחרות לגמרי בהקשר של לידת בית. רופאת הנשים שלי, בפעם הראשונה שאמרתי לה שאני מתכוונת ללדת בבית, אמרה משהו על החלק הפולני שבה שמבקש ממני לכסות היטב את המזרון בבית בניילון... ידידה מסויימת שלי שהיתה פציינטית שלה (ורופאה במקצועה, למרות שהיום היא יותר באלטרנטיבה) וילדה בבית את הילד האחרון, טוענת שהיא זו שחינכה את הרופאה שלי. לא יודעת, אבל אני מניחה שזה שאני לא הראשונה שהיא נתקלה בה עזר. גם הרופא שעשה לי סקירה מאוחרת היה מאד נחמד וכשאמרתי משהו בנושא הוא מיד שאל מי המיילדת, כי הוא מכיר כמה מהן... ולא היתה טיפה של עוינות בשאלה שלו, להפך אפילו. עוד מישהי שאני מכירה שילדה בבית לפני כשנתיים ועכשיו קצת אחריי מתכננת שוב, סיפרה שהרופא שלה אמר לה אז שאין שום סיבה שהיא לא תלד בבית.
אז מסתבר שלא כולם כאלה, או לפחות כשמחנכים אותם קצת אז הם מוכנים להשתנות, חלקם. לי היה יותר קשה דווקא עם הלחץ שהופעל עליי בנושא בדיקות. אותה רופאה שקיבלה בחיוך את נושא הלידה בבית, מהסיבה שתיארתי קודם של חשש מתביעות וכו' רשמה בסעיף "תלונות" שאני מסרבת לעשות מי שפיר ושלא עשיתי סקירה מוקדמת. בסוף הלחץ היה כזה שעשיתי מי שפיר למרות שזה היה מנוגד לכל מה שהרגשתי והכניס אותי לסרט נוראי של פחדים וחרדות, שלא היו לי בכלל בהקשר של לא לעשות- כלומר המערכת "החליטה" ממה אני צריכה לפחד, כשאצלי הפחד היה מהדבר ההפוך.
אני חושבת שהעניין הוא שהם באים מתוך מערכת מאד חזקה של אמונות מה נכון וכשמישהו מביא אמונה אחרת או חשיבה שונה של סדרי עדיפויות הם מתפרקים.

שאלה תאורטית-
מה לדעתכן אמור לעשות רופא משפחה שמגלה ש"מטופלת" שלו עומדת ללדת בבית בליווי דולה(עם ידע) בלבד? אה, וזה גם רחוק מבי'ח?

1. מה הוא אמור לעשות? אם הייתי במקומו הייתי מכסה את עצמי באזהרה ליולדת ("תדעי לך שזה מסוכן"). אבל מן הסתם, יולדת שמתכוונת ללדת כך לא היתה מקשיבה לאזהרה הזו. כך שאין הרבה מה לעשות. מה יעשה, ידווח לרשויות? יתקשר למד"א?

1. לנושא הדף - לא ברור לי איך רופא סטנדרטי "מגלה" דבר כזה. אני לא דיברתי כלל עם רופאת הנשים שלי על הנושא, היא גם לא שאלה איפה אלד, ולו היתה שואלת לא הייתי מספרת לה. זה לא עניינה ולא תחום האחריות שלה (להבדיל מבדיקות שקשורות במעקב ההריון, כמו מי שפיר למשל, שכאשר התלבטתי לגביהן כן יידעתי אותה שאני מתלבטת).

אני סיפרתי לרופא שלי (רציתי GBS וכאלה). הוא התחנן שלא אעשה את זה ושלף סטיסטיקות של סכנות בVBAC וסיפורים מסמרי שיער מנסיונו בחדרי לידה.
יצאתי ממנו מפוחדת אבל אולי זה היה לטובה כי עד לאותו הרגע אטמתי עצמי לכל העניינים האלה. אחרי השיחה איתו (ובמקביל - הבהלה של אמא של עוג אחרי שסיפרנו לה) פתחנו את הנושא (ממנו התעלמנו מתחילת ההריון) ואפשר להגיד שיצאנו מחוזקים.
אני לא כועסת על הרופא. אני חושבת שהוא באמת מאמין בזה ואכפת לו.

לספר לרופא על בחירה בלידה "פחות שגרתית" זו החלטה שבאה מאותו מקום כמו אם לספר להורים או לא,לספר לחברים או לא וכ'ו. למה לשתף מראש אדם שיודעים טוב מאד שהוא לא מתכוון לחזק אותנו או לתת לנו איזו אנרגיה טובה לדרך צלחה?

אצלנו - דיברתי עם אחות טיפת חלב (שעושה מעקבי הריון). ממנה, כנראה בגלל בדיקות שהתלבטתי אם לעשות, וגם הפניה לאולטראסאונד שרציתי (לא רציתי לעבור דרך רופא נשים, ולכן הייתי זקוקה להפניה ממנה), שמעה הרופאה, ומכיוון שזה קיבוץ (למרות שמדובר בשתי שכירות) - היא חשה צורך להתערב.
אותי זה לא החליש, את בנזוגי - כן.
רופא הנשים שלי לא ידע ואני לא בטוחה שסיפרתי לו גם בדיעבד. מצד שני, אחרי שתי פגישות, הבנתי שאין לי מה לחפש אצלו אם אני לא רוצה א"ס. והפסקתי להגיע אליו (ביצעתי מעקב בטיפת חלב, ומחודש שביעי ע"י המיילדת).

אבל חלק גם פשוט...מפחדים
הם באמת ובתמים מאמינים שזה נורא מסוכן. ושום מחקר לא יכול לשכנע אותם. אני חושבת שהמאמר על הדגים שלא רואים את המים מסביר את המצב. הם ראו רק לידות בבית חולים, ואם תחשבו על כל ההתערבויות שם, הם פשוט לא מסוגלים לתאר לעצמם שאפשר גם בלי.
כמו שחלקנו חושבות שלידה עם מילדת לא מוסמכת זה מסוכן, וחלקנו חושבות שלידה לבד, בלי מילדת בכלל זה טירוף.

כמו שחלקנו חושבות שלידה עם מילדת לא מוסמכת זה מסוכן, וחלקנו חושבות שלידה לבד, בלי מילדת בכלל זה טירוף
גמאני חושבת ככה.שזה הכל עניין של איפה אתה נמצא על הסקאלה.

מוזר לי ש:
רופאים לא משתכנעים ממחקרים שנערכו ע"י גופים ידועים

אני מוטרדת מ:
שלא אקבל חוו"ד מקצועית ומבוססת על מצבי המיילדותי מהרופא. שהחווד מבוסס על פחדים ואמונות ולא על עובדות

כמובן שאני מכלילה את הרופאים שאני מכירה ולא את כל הרופאים בעולם.

לגבי מה שבת ההרים שאלה- הייתי מצפה מרופא שיגיד את דעתו, אבל לא שיגיד לה שאינו מוכן לטפל בה או שיתנפל עליה בשכנועים כפי ששמעתי שקורה לפעמים.

_מוזר לי ש:
רופאים לא משתכנעים ממחקרים שנערכו ע"י גופים ידועים
אני מוטרדת מ:
שלא אקבל חוו"ד מקצועית ומבוססת על מצבי המיילדותי מהרופא. שהחווד מבוסס על פחדים ואמונות ולא על עובדות_
רופאים הם בני אדם. יש להם אמונות, וכמו כל אמונה - קשה מאד לשנות זאת. נכתבו מאמרים רבים על הדרך לשינוי עמדות, כולל על ידי רופאים.
חלק גדול מהרפואה מתבסס עדיין על תחושות בטן. ובעצם בלא מעט מצבים אנחנו מצפים שהרופא יהיה בעל תחושות בטן מפותחות.
הרבה מהאבחנות שלי אני עושה לפי תחושת הבטן שלי כהמטופל נכנס לחדר. ורבות אמד נכונות. אי אפשר להיות רופא טוב בלי תחושות בטן.
זה כמובן לא אומר שרופאים לא משתכנעים ממחקרים, אבל זה תהליך איטי וקשה. אני יודעת את זה מכוון ההנקה. למרות מאות ואלפי מחקרים המראים שנהקה היא הדרך הטובה והבריאה ביותר להזין תינוקות, ולמרות שיש היום כבר מאמרים על הדרך הטובה ביותר להגיע להנקה מוצלחת, רופאים רבים עדיין לא באמת מאמינים בזה ולא מיישמים את ההמלצות.
אני בשום אופן לא מצדיקה את העבודה לפי תחושות הבטן, בודאי לא בתחום ההריון הלידה וההנקה (ילדתי בבית ותחום עיסוקי המקצועי העיקרי הוא הנקה). אבל אני מסוגלת להבין מהיכן זה בא. קשה מאד לשנות עמדה לגבי משהו שאתה מאמין בו שנים רבות.
ואני כותבת את זה גם כדי להזכיר את זה לעצמי. כי אני הרבה פעמים מאד כועסת על רופאים שלא מסוגלים לשנות עמדות ומתעקשים על דברים כי "כך עושים תמיד".

אם כולנו נלד בבית לא תהיה עבודה לרופאים.
לא מדוייק - הם יצטרכו ללמוד איך לילד בבית... (סוג של שינוי קריירה / הכשרה מקצועית נוספת)
אבל ברצינות, אני באמת חושבת שההתנגדות של הרופאים לא נוסעת בעיקרה ממניעים כלכליים אלא מחשביה מקובעת - הם הרי גדלו במערכת שרואה פתלוגיה בכל - גם בלידה. הם באמת מאמינים שזה מסוכן ולא זהיר.

בגדול! מה לרופאים גברים לתחום הגניקולוגיה????
יש להוציא אותם בכלל מהתחום רק מעצם כך שמעולם לא ילדו ולא ילדו.
רופאים גניקולוגים החוצה.
צרפו את קולכם לקריאתי להחזיר את כוח הנשים שנתנו למקום הלא ראוי לו חזרה למקומו הטבעי!!!!!