אם הייתי יודעת איך, הייתי אולי משנה את שם הדף למגע לאחר לידה.כי פתאום הקשר אצלי כול כך ברור.
אני אפרט את צירופי המקרים ,מקווה שזה לא ארוך מדי ושזה מנוסח באופן ברור, בהתחשב בשעה...
במשך כמה ימים הקיבה מאוד מאוד כאבה לי עד שזה הגיע לשיא שלא יכולתי אתמול כמעט לעמוד על הרגליים מרוב כאבים.
פתאום אני מבינה עד כמה אני חשופה. אין לי את ההגנות הרגילות שהיו לי לפני ההריון ובטח שלפני הלידה.
בלידה הבנתי עד כמה נחשפתי,עד כמה גופי היה "פתוח". וכמה זמן לוקח לו עד שהוא מחזיר לעתמו את ההגנות.
אני עוברת ימים לא קלים עכשיו בכול מה שקשור לשמירת הגבולות שלי לבין חדירה של אחרים לתוכם.
במסיבה שעשינו לפני כשבועיים לכבוד הולדתו של הקטני, הזמנו את המשפחה המורחבת.אני יושבת בחוץ עם התינוק עליי, בשולחן עם אבי ואחותי. פתאום אני מרגישה מין אחיזה כזו עם האגודל והאצבע בתנועות הולכות ובאות למשך כמה שניות בכתף שלי. המגע היה לי לא נעים. זה היה דוד , בעלה של דודה. דוד שאני ממש לא מחבבת.
המגע שלו בכתף שלי בצורה כזו הורגש לי כחודרני במיוחד. הוא ניסה לצחוק איתי ועם אחותי מיד אחר כך, אבל אני לא הייתי מסוגלת לצחוק איתו. הוא אולי היה גם נבוך מחוסר החביבות שלי באותו רגע אליו. הייתי קצת המומה. מה הוא מרשה לעצמו לגעת בי ככה? בכתף שלי, בליטוף כזה עם האצבע. רציתי באותו רגע לצעוק עליו, להגיד לאבא שלי שהוא נגע בי. לא היה לי אפילו זמן להתעמק בזה ולעבד את התחושה שזה עשה לי , עד עכשיו. , כי עם כול התובענות של תינוק יונק על הידיים כמעט 24 שעות ביממה, למי יש זמן לעבד משהו בכלל.
נכון שזו נגיעה "רק" בכתף, אבל זה ממש לא משנה את העובדה שאני הגבתי לזה כאילו הוא נגע בי במקום הכי אינטימי. כנראה שהגוף שלי לא מסוגל לקבל מגע כזה המתפרש כחדירה לשטח שלי, לאינטימיות שלי, למרחב שלי עם התינוק שלי(הוא היה עליי על הידיים).
- קמתי עכשיו מחלום רע. בגלל זה התיישבתי לכתוב. חלמתי (עד כמה שזה נשמע מגוחך) שחיים הכט מהטלוויזיה (עם התוכנית המעוותת בעיניי-"מה אתם הייתם עושים..") מתקרב אליי כשאני עם התינוק שלי, ומנסה בכוח לנשק אותי. אני מרגישה את החרמנות שלו וזה מגעיל אותי.איך שהוא מתקרב אליי אני כבר חוששת ממנו ומבקשת ממנו שלא יעשה את זה.
בלידה עצמה הרגשתי מיד בסיומה חשופה מאוד. בדקו אותי כשש זוגות ידיים, בדיקות פנימיות בלידה שנמשכה כול הלילה עד שעות הבוקר המאוחרות.כשחזרתי הבייתה, יומיים אחרי הלידה, פתאום עלה בי זכרון מסויים מבית החולים. שאחות אחת בדקה אותי מיד כשהגעתי לחדר התאוששות, ממש לפני מחלקת יולדות. פתאום לא הבנתי מה היה צריך לבדוק אותי שוב אחרי לידה, אחרי שכבר בדקו אותי כשעה לפני. הרגשתי שחדרו לי ללא הצדקה, ואני, מטושטשת מעייפות והתרגשות מיד אחרי הלידה, לא הייתי במצב שיפוטי בכלל לגבי הבדיקות והצורך בהן.
- אמא שלי עברה , אמנם באופן זמני, לגור מולי בחופשות שלה בארץ. דלת מול דלת. זו הייתה הצעה שלי, הצעה תמימה, כשלושה שבועות אחרי הלידה כשהתפנתה כאן הדירה. אבל מיד כמה ימים לאחר מכן התחלתי להרגיש בכאבי הבטן החזקים האלו. עכשיו אני עושה את הקשר.מרגישה שהמרחב האישי שלי והקן החדש שלי מאויימים. העניין הזה נפתר היום אחרי צהריים כשדיברתי עם אמי והבנו שתינו שלא בריא לי שהיא תגור כאן לידי לאורך זמן.
כעשר דקות לפני שהתעוררתי, מתוך שינה, הרגשתי איך בעלי מנשק אותי בפה, בלחי, בצוואר, ואני תוך כדי הנקה,שהפה של התינוק שלי שואב לי את הפטמה,הבנתי שיש כאן קשר . משהו בהנקה משחרר חסימות, פותח הגנות, ומוציא החוצה דברים הקשורים במגע. בכול זאת, הנתינה הזו, האינסופית והלא מוגבלת, את הגוף שלי, את הפטמה שלי (שעד לפני ההנקה והלידה) לתינוק האהוב שלי,פותחת דברים שעליי לפתור, לשחרר.
ונזכרתי שוב בדוד שנגע בי ככה בכתף, שוב החלו הכאבים העזים בקיבה. כאילו הכאבים באו לבטא כעס על פלישה.
אני מרגישה כמו חיה שמנסה להגן על המאורה שלה וכול ניסיון התקרבות מעורר בה יללה. כול מגע מאיים עליה וכואב לה נפשית.
