באופן טבעי

צופה מהכוכב שלי שמאחורי מסך המחשב מאוגוסט.
מרותקת. לומדת. נדהמת. מתפעמת. נהנת.
ואני יכולה לכתוב עוד הרבה דברים טובים על האתר.
הדבר היחיד הלא טוב שאפשר לכתוב זה מכורה (וזה כמובן באשמתי- ולדיונים על זה עוד לא נכנסתי).

אבל אני צופה מכוכב מסיבה אחרת.
באחד מהטיפולים שעברתי רציתי לעבוד על "קבלה". קבלה שלי את עצמי.
ובסופו של הטיפול הגעתי לשלוש מסקנות.
אני חיה את החיים שלי כצופה מכוכב שנמצא בראש שלי,
אני לא מוצאת את הלב
ואני מפחדת מהבטן.

זה היה בשנה שעברה. מאז אני ממשיכה לעבוד עם עצמי. ולנסות לקבל את עצמי.
ככה אני. צופה. מרותקת. חושבת. חושבת. חושבת.
מפחדת לגעת. מפחדת לנסות. מפחדת להתנסות.

וגם
יש לי בן ובת. ובן זוג.
ובחיי איתם יש הרבה מאוד באופניות. ויש גם דברים שלא.

ברוכה הבאה

ברוכה הבאה. דף בית אישי

ברכות על הצטרפותך לכוכב הכותבים. מקווה לברכך בקרוב על כתיבת-יתר...
קבלי חיבוקים חמים ממני, בתוספת איחולים לשחרור מן הפחד ולחיבור אל הלב.

ברוכה הבאה @}
יופי שבאת.

ברוכה תהיי.
שבת שלום

ברוכה הבאה

תודה תודה לכל המברכים.
לענות כאן? לענות שם?
צריך התיחסות מעמיקה לתגובה שלך שיבולת. וזה מה שכל כך מושך בבלוג שלך. העומק. עומק שלא נגמר.
בכיתי המון כשהתחוור לי מה שהתחוור לי בטיפול ההוא. לא כך תפסתי את עצמי.
אבל כדי לשנות צריך לקבל. וזאת הסיבה שכך קראתי לעצמי. לקבל אותי ככה.
אני חושבת שיש שינוי מאז. היתה עצבות. ויש גם עכשיו. אבל הדברים משתנים.

אמשיך בלילה. ע"ע בלוג זמני בעלי במילואים
ממש מחמם.
שבת שלום

צופה,
זה תמיד מרגש אותי לפגוש פנים מאחורי שמות מהאתר.
מן שמחת גילוי כזאת. כמו של ילד שפותח הפתעה עטופה ומגלה מה יש בִּפְנִים - בָּפָּנִים.

אז זו ההזדמנות להגיד ששמחתי להכיר אותך, ואשמח להכיר עוד.

להתראות