האמת ההסטורית במקרא

אנונימי

למה להתחיל בהתנצלויות?
ככה.

אני רואה שהדף הזה רדום כבר יותר משנה, ואילו אני גיליתי אותו רק היום. אז אולי איש לא יראה אותו עכשיו.
אינני בטוח שמה שאני עומד לומר שייך לעניינו של דף זה. אולי ראוי להעביר אותו לדף נפרד?

ובכן: למקרא הדף, ובעקבות ספר שקראתי השבוע, אני רוצה לספר על הנושא "האמת ההיסטורית במקרא".
יש גישות שונות לנושא, ושתי הגישות הקיצוניות הן:
א. כל מה שכתוב בספרי-הקודש הוא אמת היסטורית בלתי מעורערת.
ב. כל מה שכתוב במקרא ולא אושר לפי מקורות אחרים לא היה ולא נברא, אלא משל היה.
כמובן שבין שתי גישות קיצוניות אלה יש כל גוני-הביניים.

המחלוקות בנושא רוחשות בין החוקרים מזה מאה וחמישים שנה. ספר אופייני בנושא זה הוא ספרו של ורנר קלר, שיצא בעברית תחת השם "התנך כהיסטוריה", אבל שמו המקורי הרבה יותר אינדיקטיבי: "והתנך בכל זאת צודק". בכל זאת. והוא מנסה להוכיח למשל, בין היתר, כי קריעת ים סוף היא מאורע אפשרי, וכך עשר המכות, מתן תורה, המן שירד במדבר ועוד. בעשרות השנים האחרונות מתפתחת, בעיקר בין מדענים אירופיים, אסכולה הדוגלת בספקנות רבה יותר ויותר לגבי האמת העובדתית בסיפור המקראי לגבי תולדות עם ישראל לפני המאה השביעית לפני ספירת הנוצרים. זאת אומרת: מה שמסופר על חורבן שומרון ואחריו, ובמיוחד על ממלכת יהודה בימי יאשיהו - הם מוכנים לקבל, אם כי גם זה מוגש בתנ"ך לדעתם בצורה מוטה, מגמתית. חלק ממה שמסופר על ממלכת ישראל במאה התשיעית לפני ספירת הנוצרים, בימי המלך עומרי ובנו אחאב - אושר על-ידי מקורות חיצוניים וגם הוא יכול להתקבל, אמנם בחשדנות. אבל כל מה שקדם לכך - אינו מתקבל. לא הממלכה הגדולה של שאול, דוד ושלמה, לא השופטים, לא מהלך כיבוש הארץ בידי בני ישראל כפי שהוא מוגש במקרא, לא מוצא עם ישראל ושלבי התגבשותו, ובודאי לא הנדודים במדבר. וגם לא מהלך הארועים של אבות האומה - אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה ורחל.
לפני כעשר שנים הצטרפו כמה מטובי הארכיאולוגים הישראלים לחבריהם באירופה. בעקבות תסכולם, משנכשלו בנסיונותים הכנים לאשש את סיפורי יהושע, השופטים, שאול, דוד ושלמה - עברו לקיצוניות ההפוכה. עתה הם טוענים כי המחקר הארכיאולוגי של ארץ ישראל, בתוספת מסקנות מתוך חומר כתוב מאותן תקופות מן הארצות השכנות (החומר הכתוב מן הארץ מתקופות אלה דל ביותר) - מחייב להגיע למסקנה כי אין לתנ"ך ערך רב כמקור היסטורי לתקופות שלפני ימי עומרי ואחאב, אולי גם לא לתקופות הבאות.
נושאי דגלה של דעה זו בישראל הם בעיקר החוקרים ישראל פינקלשטיין, זאב הרצוג ונדב נאמן.הדברים הגיעו לקהל הרחב במאמר מבריק ומשכנע של פרופ' זאב הרצוג שהתפרסם ב"הארץ" ב-29 באוקטובר 1999, תחת הכותרת "התנך - אין ממצאים בשטח". העורך הצמיד למאמר בין היתר כותרת-משנה צעקנית "תקופת המקרא לא הייתה" - דבר שלא נאמר כלל בצורה זו בגוף המאמר, אך משכה אל המאמר הרבה תשומת-לב ציבורית והרבה אש.
בין הארכיאולוגים שקמו להגן על המקרא כמקור בעל-ערך לתקופת ההתנחלות והממלכה המאוחדת (שאול, דוד, שלמה) בולטים אמנון בן-תור, אדם זרטל ועמיחי מזר.
חשוב לציין, כי שני הצדדים יודעים להציג טיעונים תקפים ומשכנעים, ומי שמצפה להכרעה חד-משמעית לכיוון זה או אחר יצטרך לחכות עוד עשרות שנים.
העניין הציבורי התבטא בין היתר בהרצאות, דיונים וסימפוזיונים ציבוריים שנערכו בנושא.
אני ממליץ בכל לב לקרוא ספר מרתק ושוה-לכל-נפש בשם "הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא". זהו קובץ הכולל תמצית של מאמרים והרצאות שנישאו בנושא זה בסימפוזיונים השונים שנערכו בשנים האחרונות . ערכו אותו ההיסטוריון הפרופסור ישראל לי לוין והארכיאולוג הפרופסור עמיחי מזר, והוא יצא לאור על-ידי יד יצחק בן-צבי ומרכז דינור.

או! נושא זה מרתק אותי כבר שנים, ובאחד הדפים באתר אף הזכרתי כיצד אני מלמדת אותו לבתי בשלבים (ושיננת לבניך...):
כעת, בגיל הרך, אני מספרת לה את התנ"ך (כמובן, עם הערות ספקניות, העלאת שאלות וכו'. אני לא יכולה בלי זה).
ובגיל מאוחר יותר נעשה מחקר בכיוון שמייק מדבר.
מייק! עוד! עוד! עוד! (ותודה שהזכרת לי שאני רוצה לרכוש את הספר האחרון כבר הרבה זמן).

בנוגע לגישות השונות לחקר המקרא:
על פי אחת התיאוריות החדשות ספר יהושע נכתב בימי יאשיהו ושימש כצידוק הסטורי לתפיסת שטחי ממלכת ישראל ז"ל לאחר נפילת ממלכת אשור. תומכי תיאוריה זו, בעיקר אנשי החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, טוענים על סמך הממצא הארכיאולוגי שממלכת דוד ושלמה לא היו גדולות כל כך (ואולי לא היו קיימות) אלא זו המצאה מאוחרת, שכתוב הסטורי בסגנון 1984 של אורוול. גם תומכי הגישה ההפוכה כבר לא רואים בתנ"ך אמת צרופה אלא מקור הסטורי סוביקטיבי. אם התנ"ך נכתב על ידי ישראלים או יהודאים (יהודים לא היו באותה תקופה) הם ראו את הדברים מנקודת מבטם ולא כצופים אוביקטיבים.
הדבר העצוב בכל העניין היה ההתדרדרות של המדע לכותרות עיתונאיות - "תקופת המקרא לא הייתה", כותרות שמנסות לתמצת נושא מורכב בסיסמה אחת. דיון רציני יותר ניתן למצוא גם בחוברות "ארץ וטבע" (גליון 70, חוברת מטמון - גליון 11) או פשוט לצאת לאתרים השונים כמו תל חצור, תל דן, או הר עיבל (לא מומלץ).

הנושא הזה נדון הרבה מאד באתר חופש:

archeology]ארכיאולוגיה ומקרא - לא שחור ולא לבן and bible[/po].html
religion]הגישה המדעית לחקר התורה merchants[/po]/claims/tanach scientific approach.html
breshit]אגדות בראשית בראי המדע tales and science[/po].html
מעשי אבות הם ... אגדות עם

משנכשלו בנסיונותים הכנים לאשש את סיפורי יהושע, השופטים, שאול, דוד ושלמה
יש תאוריה מעניינת למדי שתולה את חוסר הממצאים בחיפוש בזמנים ומקומות לא מתאימים. (מכאן ברור שיש סוג הודאה בכך שבתקופה שמקובלת על רוב המדענים באמת אין ממצאים)
התנך וההיסטוריה - הבדל של 1000 שנה
ראיון קצר עם דוד ענבר

למען הסר ספק: לדעתי אין חשיבות אם זה התקיים או לא התקיים, אולם "ידע הוא כוח" (האמנם? אני מפקפק! ) ולכן, לענ"ד, רצוי להיות מודע גם לתאוריה זה.

אולי זה לא בדיוק הדף המתאים, אבל אני מרגישה צורך עז להמליץ על האתר המקסים הזה:
תנך ביחד http://www.929.org.il
כל יום קוראים פרק בתנך (אפשר גם להקשיב להקלטה), מלווה בתרגום לעברית בת ימינו ובאוסף פרשנויות והרחבות מאנשים שמעניין לקרוא: יואל בן נון, קובי אוז, מיכאל הנדלזלץ, ועוד הרבה אחרים.
שווה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כל עוד כולם מדברים על תאוריות - הכל בסדר. אבל ברגע שמישהו מתחיל לומר שמה שהוא אומר זאת האמת הרי שלא רק שזאת איננה האמת אלא זה גם לא מחקר! המחקר יודע רק לשער השערות ולנסות להוכיח אותן לפי מצב הנתונים הקיים. אם מחר נמצאים דברים שאינם מתאימים לתאוריה לא זורקים את הממצאים או מנסים להכחיש אותם אלא זורקים את התאוריה. גם הטעון "אבל מה עם הקדמה?" לא מחזיק מים - שכן מה ענין קדמה לכאן? מי אמר שכל מה שאמרו הקדמונים הוא בהכרח שטויות? וכי ישן הוא בהכרח לא נכון?. בקיצור: קנה המידה לאמוד את האסכולות השונות בענין "האמת ההיסטורית של התנ"ך" הוא: מי שמציע הצעה ומביא את ההוכחות להצעתו ואת הפרשנות שלו - זה מחקר. מי שטוען שהוא המדע ולכן כל מה שהוא אומר זאת האמת ואין בלתה, אפשר לחלק לו כמה פרסים שרוצים - הוא איננו חוקר.

שטוען שהוא המדע ולכן כל מה שהוא אומר זאת האמת ואין בלתה

אה, לא התבלבלת? או שמא שאתה בכוונת תחילה מנסה להפוך את היוצרות, כדי להטעות?

עיקרון ההפרכה של פופר אומר שכדי שתיאוריה תחשב מדעית עליה להיות בת הפרכה. ואכן, ההיסטוריה של המדע מראה חזור והראה שהקונצנזוס המדעי משתנה בהתאם לעובדות.

הדת היהודית, לעומת זאת, אומרת שדבריה הם דברי אלוהים חיים. והרי אלוהים לא יכול לטעות! ומנסה לשכנע שה"תיאוריה" שלה, שלא משתנה למרות כל העובדות הסותרות אותה, היא האמת. ואף מעיזה להתהדר בכסות של ספקנות!

הוי האומרים לרע טוב, ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר.

באופן טבעי

באופן טבעי