באופן טבעי

דף סיפור לידה , דף סיפור לידת בית , דף סיפור אחים בלידה , דף סיפור לידה של אבא

---

אתחיל מיומיים לפני...

אני כבר ב mode של ציפייה, חשבתי שהלידה תהיה קצת מוקדמת יותר מהת"למ, כי אני ממש לא סגורה על "תאריך הווסת האחרונה"...אולי, כי לא היה כזה באמת?
טוב, אני מאלה שהצליחו ליפול על הביוץ הראשון, בדיוק ביומולדת של בני השני. אחלה מתנה סדר לי המתוק!

אז אנחנו בימים רגועים של סגירות קצוות אחרונות אחרונות לפני הלידה הממשמשת ובאה. אני עושה הכל לאט, יש זמן, יודעת שאלה נשימות אחרונות של המוכר, לפני שהדברים משתנים...מתענגת על כל רגע....

בבוקר יום א' יצאנו, רפאל ואני, לטיול בוקר בשכונה.
עצרנו אצל ר ו ב י נ א לזמן מה והמשכנו לדואר, ביחד עם הכלבה של רובין (רובין, עוד לא שמעת את הסיפור הזה...). הייתי צריכה להוציא דואר רשום שאח"כ הסתבר כסתם משהו מיותר.
חכו, חכו, כמה מיותר היה הסיבוב הזה!
הגענו לדואר- אני, רפאל, 2 הכלבים שלי והכלבה של רובין.
חיכינו בתור, ייצאתי עם רפאל לעשות פיפי וכשנכנסתי בחזרה עשיתי טעות ג-ד-ו-ל-ה! וסגרתי לעצמי את דלת הכניסה על היד. בדיוק בצילינדר, שחתך אותי כמו סכין. ראיתי כוכבים ומייד הבנתי שזה לא סתם חתך קטן שאוכל לטפל בו בבית עם קצת כורכום וקפה שחור. לא, לא, לא! זה היה רציני בהחלט!
מייד נכנסתי לחדר הפנימי שם בדואר, למים והבנות הנחמדות עשו לי איזו חבישה מאולתרת לאותו הרגע.
מזל שיש שם קופ"ח מאחור ומהר רצתי לשם (עם כל החבורה). 'אני לא חברת "כללית" ' מהרתי להודיע כשנכנסתי 'אבל אני חייבת עזרה'.
מה, לא יעזור לי? ברור שעזור- חבישת עזרה ראשונה ו 'מהר לקופ"ח שלך, כדי שימשיכו לטפל בך'.
אני רואה כוכבים, מבינה שירד שם המון דם, יש לי איזה 10 דקות הליכה בחזרה הבייתה עם ילד (בעגלה, תודה לאל!) ו-3 כלבים. הכלבה של רובין שגעה את כולם בקופ"ח כשנכנסה כל הזמן פנימה והיה ממש קשה להוציא אותה החוצה, כי היא לא שלי ולא ממש ממושמעת...
את הכלבים שלי אבדתי בדרך איכשהו. דודו יחזיר אותם אחה"צ בדיוק מהמקום בו השארתי אותם. חיכו לנו שם איזה 4-5 שעות, החמודים!
טסתי הבייתה כשבדרך צלצלתי לחברים שבמקרה היו באזור שיבואו מייד לעזור לי.
הוא נסע אתי לקופ"ח ואח"כ למיון לתפור.
היא נשארה עם הילדים, חכתה לגדולה שלי, הכינה לכולנו צהריים.
זה היה כ"כ במקום שהם היו פה. תודה לאל!

אני, כאמור, המשכתי למיון. תפרים וכו'.
קבלתי זריקה מקומית שאני ממש לא מאחלת לאף אחד לקבל! זה היה כ"כ נורא. הרבה יותר גרוע מזריקות ההרדמה שקבלתי אחרי לידתי השנייה מהמיילדת. משהו באמת מזעזע, אם כי עשה את העבודה היטב!

וכך חזרתי לי הבייתה עם יד תפורה וחבושה וידיעה שאחרי הלידה מתישהו אצטרך ללכת להוציא תפרים ושעכשיו אני מריכה להסתדר בלי האצבע המורה של יד ימין, שמסתבר שהיא ממש ממש חשובה ולוקחת חלק בכ"כ הרבה מפעולות היום!

בעוד יומיים- הלידה. המשך יבוא!

ואו! כבר נכנסתי להגיד מזל טוב אז בקרוב איזה יופי
ואיזה כלבים חמודים

עוד עוד עוד עוד....
ומזל טוב

אאאאאאווווווווץ' נשמע ממש כואב, רסקיו? טראומיל??

לא רסקיו ולא טראומיל!
הארד קור תפרים וחבישות!

מנסה להמשיך

---

ביום שלישי ה 25/11/08 התעוררתי ב-4:00 בבוקר. לפיפי, כמובן. כבר התרגלתי לזה...
כשחזרתי למיטה התחלתי להרגיש מין תחושות בבטן התחתונה והייתה לי הרגשה שאולי מתחיל משהו.
הסתובבתי קצת בבית, כדי לראות לאן זה מתפתח. החלטתי לשים דוד מים, שיהיה וקומקום לתה, שיהיה גמכן.
בינתיים באמת הייתה תחושה שמה שמתפתח זה אכן צירים!
ב 4:30 ניסיתי להעיר את דודו ולומר לו ש'אני חושבת שהלידה מתחילה' והוא נהם כמה מלים 'מה?מה?' וחזר לישון.
אז לא התעקשתי במיוחד. גם ככה היה לי נעים להיות פה לבד, בחושך של סוף הלילה. לפני שהכל מתחיל....

ב 5:00 כבר לא נתתי לו צ'אנס לחזור לישון. הצירים נהיו מאד ברורים, כל 2.5-3 דקות, הולכים ומתחזקים.
הוא קם, התארגן, התקלח והכין עצמו נפשית למה שהולך לקרות.
הילדים המשיכו לישון בשלווה.

בקשתי שיתקשר לרונית ואחרי שבררה מה תדירות הצירים, היא אמרה שהיא בדרך.
בינתיים הצירים התחזקו ונענעתי עצמי בתוכם יותר ויותר עמוק.
לאט לאט התארגנו בסלון. הפעם החלטתי שאני לא מייד יורדת לכריעה ואולי לא בכלל!
זו תנוחה שזכורה לי כמאד קשה לגוף. מה גם שעד כה הביאה אותי ללחוץ יותר מדיי ואולי אף חזק מדיי.
הפעם ממש רציתי ללחוץ כמה שפחות ויותר ללכת עם הגוף. שמתי עיניי על תנוחת עמידת השש ואכן מצאתי אותה מאד נוחה, במיוחד בשילוב עם השענות קדימה על 2 פופים.
זו התנוחה האולטימטיבית עבורי.
דיי מהר אחרי שרונית הגיעה מצאתי את עצמי לוחצת. זה ממש הפתיע אותי שזה התחיל כ"כ מהר. כי אמנם זו לידה שלישית, אבל חשבתי שזה ייקח יותר זמן.

תו"כ דודו דבר עם זו ששומרת על רפאל בד"כ, שתבוא לקחת אותו למשפחתון. היא באה ב 6:30 כנראה ולקחה אותו עוד חצי ישן.
הוא הרגיש לנו עוד צעיר מדיי כדי להיות בלידה (שנתיים ו-9) והיה מצריך יותר פוקוס שלנו, אם היה נשאר.
אחותו, לעומת זאת, מאד רצתה לקחת חלק בלידה וגמני מאד רציתי את הנוכחות שלה שם.
היא התעוררה והצטרפה כנראה באזור 6, אני הייתי כבר בספירות אחרות ורק הרגשתי את הנשיקה הקטנה שלה בדרך ובאחת הפעמים כשהצלחתי למלמל מים, היא השקתה אותי.
הרגשתי גם שמדיי פעם היא נוגעת בראש של התינוקת, כשהוא כבר התחיל לבצבץ.
זו הייתה הרגשה מאד טובה בשבילי לדעת שהיא חלק מהתהליך ובטחתי במוכנות שלה וברצון שלה. ידעתי שאם זה יהיה לה too much היא תלך משם. זה לא קרה! היא הייתה עד הסוף

המשך יבוא!

איזה יופי! מזל טוב!!!
@}@}@}
(ואני עוד ראיתי אותך חוזרת הביתה מהדואר בצעדים נמרצים ותהיתי על מה האנרגטיות הזאת... )

יווו... איזו מלכה אומני!

אני במתח....
אבל אני מבינה שאפשר להגיד כבר מזל טוב !!
המון בריאות אושר וחלב בציצי!!!

להמשיך ומיד!
את לא יכולה להשאיר אותי במתח כזה... אמרתי לך שזה יקרה מהר? אם אני מבינה נכון, פחות משלוש שעות?
מזל טוב על הלידה הטובה ועל הבת הנוספת (-:
מתי אפשר להתקשר?

סקרנית ביותר....

מזל טוב! נשמע אחלה אני מקנאה!
(אנחנו בדרך עם השלישית אבל לצערי אין מצב ללידת בית מתוכננת)

מזל טוב{@
איזו חוויה לאומני!

איזה מתח... ואיך את בכלל מקלידה עם אצבע תפורה וחבושה?
בכל מקרה שיהיה במזל טוב, עם המון הנאה. ילדה שלישית זה מעולה - מנסיון...

הגזמת לעצור במתח
אני אמורה לתפקד היום....

ממשיכה

אתמול, כשבאה הרופאה לבדוק את הקטנטונת הסתכלתי לראשונה בניירות שהשאירה המיילדת וגיליתי שהשלב השני נמשך "רק" 25 דקות.
האמת? זה הפתיע אותי, כי זה הרגיש לי יותר, אבל באמת שהכל היה דיי מהיר.
כבר כתבתי על תנוחת האליפות שמצאתי, נכון?
אני פשוט לא מפסיקה להתרגש ממנה, כי מצבי הפיזי אחרי כ"כ הרבה יותר טוב בזכותה. שלא נדבר על דודו שלא היה צריך לשאת את כל כובד משקלי...
אין את התפיסות של אחרי...הכל קליל יותר... תענוג

אז הנה אני משתדלת שלא ללחוץ, על 6, שעונה קדימה, בגבי האח המבוערת (תודה לדודו- זה היה כ"כ מדוייק).
רונית, דודו ואומני מזמרים עם פו, פו, פו, ונשיפות "האאאאא" ארוכות במהלך צירי הלחץ. מזכירים לי לא ללחוץ ולא לשאוג חזק מדיי, מה שמייד לוקח אותי ללחיצות (שיר, עשיתי הרבה ססססססססס"ים בהתחלה ).
מרגישה את הראש מתקדם לו עם כל ציר החוצה. אפילו הצלחתי לגעת באחת ההפוגות.
זה הופך שורף יותר ויותר ואני מזכירה לעצמי שזה תיכף נגמר, קשה להאמין.
זוכרת ציר כמעט בסוף שאחריו הרגשתי את הראש ממש בין הרגליים ולא היה שם גל, כך שהיה נכון להרפות. רונית איפסה אותי באותו הרגע שלא אלחץ ואחכה לגל הבא וזה ממש אפשר לי להרפות, כך שבציר- שניים האחרונים לא עשיתי דבר. נשמתי עמוק והרגשתי ממש איך הגוף מחליק אותה החוצה- זה רפלקס פליטת העובר של מישל אודן הבנתי! ותשמעו, זה היה טריפי לחלוטין!
היה שם כאב, כן, אבל לא מאמץ ותנועה ממש פנימית של החלקה ואני צפה לי מעל כל זה, מתבוננת, מרגישה!
וואהו!
ואז היא צצוחה בכל כוחותיה- חלק מהגוף שלה (עוד לא ידענו מה היא) עוד בפנים ואני לא מאמינה איך זה שהיא בפנים (הרגשתי אותה עוד היטב) וכבר צווחת כך.

אח"כ דודו יספר שאחרי הראש יצאה עם היד שלוחה קדימה

ואז הרגע המופלא בו כל הגוף מחליק ממני החוצה והכאב פוסק באחת! פלא אמיתי!
ואז לוגיסטיקות העברה בין הרגליים, הסתובבות והשענות אחורנית על הפוף עם תינוקת (זו בת!) על הבטן, מול האש והסדרת הנשימה. איך חיכיתי לרגע הזה. 6:54 קצת פחות מ-3 שעות.

עשיתי את זה שוב! פעם שלישית!
גורה חדשה הצטרפה למשפחה!

---

הודות לתנוחה יש קרע קטנטן, לא נתפור, נשים שמן והיום (יומיים אחרי) כנראה כבר התאחה.

יושבים מול האש, נחים, נושמים, מלטפים, מתלטפים, נהנים, נוחתים, שותים, אומני מאכילה אותי בבננה. קצת יותר מאוחר תיוולד השילייה שממנה אומני הייתה קצת בשוק.
לא היה כמעט דם בלידה עצמה, אבל היא לא הייתה מוכנה לכמות הדם הזו של השילייה ורק ביום שאחרי הבינה שזה לא דם של פציעה, אלא דם "טוב".
אומני סגרה עם רונית חוזה עבודה ל"עוזרת למיילדת" אבל 'רק ללידות של מי שהיא אמא שלי'
בהמשך היא נשענה על הפוף כשהגורה עליה איזה חצי שעה ולא הפסיקה להתמוגג ולזרוח מהתרגשות על 'האוצר שבא אלינו'.
אלופת העולם הבת הגדולה שלי

רפאל חזר אחרי שעתיים- שלוש. סבתא כבר הגיעה והלכה להביאו. הוא מייד התיישב לידינו והושיט ידיים...רצה להחזיק וכמובן "לינוק ציצי" וכבר לא זוכרת מתי הם כבר ינקו ביחד והוא לטף אותה...כמו שזכרתי מהלידה שלו איתה.

---

שוב, אין מה להשוות את מצבי הפיזי הפעם ובפעם הקודמת.
רונית ליוותה אותי לאמבטיה ואני קלחתי את עצמי לבד (עם האצבע המנויילנת. דודו עשה לי ממנה סושי בתחילת הצירים למקרה שארצה להכנס למים, מה ששוב הוכיח לי עד כמה אני לא מחוברת למים...לא היה לי שום רצון שכזה... האש, דווקא עשתה לי ממש טוב!).
עם כל יום שעובר הגוף מרגיש טוב יותר.
מעבר לקצת התפסות שרירים בגלל תנוחות ההנקה בח\לילה, הכל ממש בסדר.
נגה סיני חברתי באה לעשות לי טיפול ביום שאחרי שהיה ממש כייפי. בטח נחזור עליו בימים הקרובים.

הקטנטונת יונקת המון והחלב כבר התחיל היום להכנס. אחיה מצטרף אליה מדיי פעם. אני מנסה לא לתת לו יותר מדיי מצד אחד וגם לא לסרב לו יותר מדיי- מן קו דק כזה. כי הוא יונק אחרת וזה קצת כואב לי, אם כי בלילה עוד נרדם עם ציצי. בינתיים הצלחנו להתארגן על הסתלבטות לילית בשניים בלבד בהרדמה שלו. נראה איך יהיה בהמשך.

היא חמודונת, שמנמונת- הכי גדולה שלי בינתיים: 3.5 ק"ג עם ציפורניים ארוכות, לא מעט שיער- יחסית אלינו- וחבל הטבור שלה היה ממש עבה. כנראה יוצא דופן, אם כי עד כמה שהבנתי אין לזה ממש משמעות. סתם זה הפתיע אותנו מאד.
בכללי, יש תחושה שהיא ניצלה היטב את כל המשאבים שעמדו לרשותה מבפנים

שם עוד אין.
זה תמיד לוקח לנו זמן, כבר למדנו
אין לחץ!

זהו, נדמה לי...מקווה שלא שכחתי ואם כן...לא נורא... נשאיר מקום גם למפגשים אישיים ולא רק בכתב
תודה על ההקשבה, ההתעניינות והברכות

@} מדהימים אתם.

וברוכה הבאה לשכנה החדשה

איזה יופי!!! המון מזל טוב.
כולכם הייתם מדהימים ואת בעיקר! מעוררת השראה..
ברכות לקטנה החדשה שהגיחה לאוויר העולם. מאחלים לה בריאות, אהבה, אושר ושלווה.
נפגש בקרוב כשתאוששי.

מרגש! מזל טוב ! אושר!

וואו איזה מרגש. הזלתי דמעות מקנאה על לידה כל כך מרגשת ובייתית.
אנחנו לא מכירות חוץ מהפעם שנפגשנו אבל החוויה שלך ריגשה אותי. אז המון מזל טוב

מזל טוב גם מאיתנו.

זה יוצא דופן, אפילו באתר הזה, לדבר על הלידה בכזו קלילות והנאה, ועוד רק יום-יומיים אחרי!!
הסיפור שלך מרגש מאוד ומעורר השראה.
<רק מה - קצר...>

מאחלת לכם שההרמוניה המשפחתית הנפלאה תימשך ואף תתעצם עם הולדת הקטנטונת.

מזל טוב לכם,
איזה חויה נהדרת נתתם לאומני,
איזה זכות זו בשבילה ובשבילכם.
ברוכה הבאה קטנטונת!

מזל טוב!

מזל טוב וברוכה לעולם, קטנטונת@}
הלידה שלך, ורד, עושה כוח ללדת.
אהבתי@}

איזה סיפור מרגש ומקסים!

אהבתי את זה: _זוכרת ציר כמעט בסוף שאחריו הרגשתי את הראש ממש בין הרגליים ולא היה שם גל, כך שהיה נכון להרפות. רונית איפסה אותי באותו הרגע שלא אלחץ ואחכה לגל הבא וזה ממש אפשר לי להרפות, כך שבציר- שניים האחרונים לא עשיתי דבר. נשמתי עמוק והרגשתי ממש איך הגוף מחליק אותה החוצה- זה רפלקס פליטת העובר של מישל אודן הבנתי! ותשמעו, זה היה טריפי לחלוטין!
היה שם כאב, כן, אבל לא מאמץ ותנועה ממש פנימית של החלקה ואני צפה לי מעל כל זה, מתבוננת, מרגישה!
וואהו!_

תודה על השיתוף ומזל טוב!!!

ורד מזל טוב יקרה, איזה סיפור מקסים, שימשיך טוב עם הרבה חלב והרבה אושר.

מזל טוב!
סיפור מרגש ומקסים @}

התרגשתי
תודה.

אליפות!!! אין על המשפחה שלכם, כולכם, אפשר להגיד שילדת לעצמך עוזרת...מקסים ביותר.
תענוג לקרוא אותך ומרגש ברמות כי זה ממש מרגיש כאילו אנחנו שם איתך, את בלוגרית אמיתית. ושלא תעזי לעצור..
ברכות ונשיקות

ורד יקרה,
איזה סיפור מופלא!
התרגשתי מאוד...
מזל טוב מזל טוב מזל טוב!

אח, ורד שלי, את כזאת מיוחדת.
מזל טוב יקרה והרבה אושר @}

מזל טוב!
איזה סיפור יפה ואילו ילדים נפלאים!
מרגש, יפה, ריאליסטי ונעים.
כיף לאומני שזכתה לחוות את החוויה הזאת וזכתה בכם (בחרה בכם?) כהורים.
המון חלב ושמחה ונועם ושלווה.

מזל טוב
אור אהבה ושלום

וואו, ורד, איזו לידה יפה ונכונה.
והחלק של אומני ממש ריגש אותי.
גם אני דמיינתי את אלה בכורתי כך לצדי בלידת בית, אבל בסוף לא הייתה לידת בית.

זכית !!

סיפור מקסים ומרגש. ברכות לכל בני הבית @}

וואו , ורד'לה , איזה סיפור מרגש..
נשמעת חוויה חיובית ומעצימה . תענוג ללדת..

אני קוראת עם חיוך גדול מרוח על פני, שלא מפסיק עד עכשיו. איזה יופי. כמה מתאים לאומני! נשיקולת לככולכם , ולהתראות בקרוב.

איזה יופי,איזה סיפור מרגש!
אני כל כך שמחה בשבילך-נשמעת חויה נפלאה,
מזל טוב לכולכם-באמת זכית בלידת חלומות,
אני רק יכולה לאחל לעצמי ולכל הנשים שחלמו על לידת בית חוייה כל כך רכה
ונכונה..

@} איזו לידה קסומה ומרגשת!

שימשיך בשפע, מזל, אושר וחלב לרוב! @}

מזל טוב!
איזה יופי!
(ואפילו לא ידעתי שהיית בהריון...)

לידה מרגשת! מזל טוב והרבה שמחה ובריאות!
הילדים שלך, כולם (כולל דודו ) יצאו גדולים מהחיים והאמא ענקית!

איזה סיפור יפה! מזל טוב

איזה סיפור לידה מקסים ומרגש!
מזל טוב!!! @}

איזה סיפור יפה! מזל טוב
@} @} @} @}

ורד ,
מזל טוב!
איזו לידה נהדרת
עינת (אמא של קשת ודגן)

איזו לידה כיפית, ורד!
שיהיה פוסט נעים והסתגלות קלילה(())

תודה לכל המברכים/ות
אנחנו ממשיכים להסתגל ולהתרגל לחיים עם 3 ילדים.
כרגע עוד עטופים קצת בצמר גפן- בעלי חזר חלקית לעבודה, יש סבתות, חברים מביאים אוכל, הרבה מנוחה...
אם כי כבר יצא לי להיות 2-3 שעות עם תינוקת ואמצעי לבד, להניק את שניהם לשנת לילה ואפילו תליתי היום כביסה (הייתי מוכרחה...כי אחרת החיתולים לא היו מספיקים להתייבש- אני מתרצת לעצמי...כי זה באמת עוד לא מתאים, בעיקר הסחיבה החוצה...).
הקטנטונת מתחילה לישון יותר- בין ציצי לקקי , גם בלילה...זה בעיקר מקל על אבא שצריך להתרגל לקום בלילות. אני כבר רגילה...עוד מקודם...אם כי יודעת מנסיון העבר שגם זה נגמר דיי מהר.

נהנתי מאוד לקרוא את סיפור הלידה שלך! עשית לי חשק לעוד לידה (וגם לכתוב את הסיפור של פלג).

מזל טוב ורד!
הסיפור יפהפה.
לידה על שש זה הדבר!
תהנו ממנה!

_איזו לידה יפה ונכונה.
והחלק של אומני ממש ריגש אותי._
מזל טוב @}

גוני, באמת?
חשבתי שאת בהפסקה...

איזה יופי של לידה!
מזל טוב {@{@
בכיף שתהיה לכם ההרחבה

כמה מרגש ונעים לקרוא הרבה ברכות של חום ואור

מזל טוב! נראה לי שגם אני ילדתי בתנוחה הזאת, לא יכולתי לזוז ממנה (וגם אני לא הספקתי להיכנס לבריכה והכל קרה נורא מהר, כנראה משהו כמו שלך. אה, וגם אצלי המיילדת הגיעה כדי ליילד אותה ב 5 דקות האחרונות).. אזיה כיף של סיפור. (אה, כן, גם לי היתה כוויה באצבע, עם חבישת סושי, אבל זה קרה אחרי הלידה)...

איזה כיף, סוף סוף הגעתי לקרוא את סיפור הלידה!!!!!!
מזל טוב ענקי,
סיפור מקסים ורד

אגב, גם אצלי הלידה השלישית היתה על שש.
פעם ראשונה בכריעה השניה על הצד והשלישית על 6,
בהחלט המועדף גם עלי מכולן ועם הכי פחות נזק של קריעה!

וואו, איזה לידה, וכמה תגובות. שימשיך לכם ולה טוב וקל לפחות כמו הלידה.

שוב תודה לכולם
עדינה, מה ז'תומרת על הצד?
>ורד לא מבינה איך זה מתאפשר <

המון מזל טוב ורד, הסיפור עושה חשק ללידת בבית,

אולי בפעם הבאה כבר לא נגור בגן .

אני ילדתי את שפע על הצד,זה אפשרי,פשוט שכיבה צידית ככה כמו שזה נשמע.

(מיכל מגן שלווה- אם היו סימני שאלה)

יש סימן שאלה, אבל אני יודעת מי את

עדינה, מה ז'תומרת על הצד?
שכבתי על מזרון על הצד שלי.
הייתי בתנוחה הזאת כי אילנה חשבה שיהיה יותר טוב מבחינת הקריעה.
באמת בקושי נקרעתי אבל לעומת זאת היה לי מאד לא נח.
דוד היה צריך להחזיק את הרגל העליונה שלי למעלה בזמן שדחפתי.
מדי פעם נתפס לי איזה שריר (אני מאד לא גמישה ).
היה לא נח אבל גם לא רציתי להיקרע כמו בלידה הראשונה והכל קרה כל כך מהר (גם כן תוך 3 שעות מהתחלה עד סוף) לא הייתי ממש מוכנה ולא הרגשתי נוכחת במיוחד.
אחרי הלידה אמרתי שהרגשתי כאילו קניתי אותו בחנות
וללידה השלישית ביקשתי לידה יותר ארוכה,
ואכן קיבלתי!

רמת הנוכחות שלך וההקשבה לעצמך בזמן הלידה מעוררים בי המון השראה.
מאחלת לעצמי להיות במצב הזה הפעם!

אצלי הלידה התחילה כשבועיים לפני כן כשעשיתי סווט לודג' בעין עירון עם דניאל. זו היתה הפעם השלישית שעשיתי כזה, ובניגוד לפעמים האחרות, בפעם הזו היה לי ברור למה הוא נועד - לפתוח את עצמי לילד/ה שמגיעים מהיקום. ואכן כך היה - היה חם מאד, וגם קשה בחלק מהזמן, אבל בסוף, היציאהעל 6 מהאוהל הנמוך היתה באמת כמו סוג של לידה מחדש, מלווה בהמון המון הודיה. לאחר מכן כששכבתי ליד המדורה מכוסה, הרגשתי שאני נמצא בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון.
ועכשיו קפיצה בזמן....5 בבוקר של הלידה. ורד מעירה אותי, אני קם הלום שינה, מבין שזה זה, אבל פשוט לא מסוגל לצאת מהעננה של השינה, אז רואה שורד מחויכת ורגועה (יש קנקן תה + 3 כוסות במטבח), וניגש להתקלח. המקלחת מעירה אותי ומאפסת אותי, אני יוצא פוגש את ורד באמבטיה נשענת על השיש ועובר איתה ציר בינוני בעיסוי הגב התחתון שלה. היא מציעה שאתקשר לרונית. אני מתקשר - 5 צלצולים עד שהיא עונה, הערתי אותה, היא שאלה כמה שאלות לגבי משך ואופי הצירים, ויצאה לדרך. עד שהיא מגיעה אנחנו יורדים לסלון, ורד עוברת להשען על הקמין. אחרי כמה כאלה אני מציע לה להישען על הפסנתר וניגש להדליק אש. רונית מגיעה, וכמה צירים אחר כך ורד יורדת לעמידת 6 עם פוף להשען עליו . שנינו מעסים את גבה בצירים, בין לבין אני פורש מזרונים ומרתיח מים. רפאל התעורר פעמיים בחדר השינה. בשתי הפעמים באתי, נשכבתי לידו והנחתי עליו יד. בשתי הפעמים הרגשתי שאני בא לנוח. הוא נרדם חזרה אחרי כמה נשימות ואני חזרתי רענן יותר אל ורד.
אומני התעוררה בשעה 6 ועמדה נבוכה ונרגשת מביטה לסלון. באתי אליה וחיבקתי אותה וביחד התרגשנו - זה ממש קורה ! הזמנתי אותה להצטרף, היא ישבה לידנו אבל קצת רחוק ואחרי כמה דקות של התבוננות הצעתי לה לבוא להשקות את ורד במים מבקבוק בין 2 צירים. היא השקתה אותה ואז נישקה אותה. אחר כך היא כבר התחברה לרונית וישבה לידה כולה נפעמת ושואלת שאלות מדי פעם. הזמנו אותה לראות את הראש כאפשר היה לראותו רק מבצבץ. היא הסכימה רק כשהוא היה כבר כולו (הראש) בחוץ.
אני קיבלתי את הראש החלקלק והגדול ואז משהו השתנה ונהיה עוד עור ולא הבנתי מה הולך שם, עד שפתאום נהיה מרפק ויד יצאה. ואז ראיתי את הגב המקומט שלה והיא התחילה לבכות עוד לפני שיצאה כולה. היא היתה חלקלקה בידיים שלי (עדיין לא ידענו שזו בת בשלב הזה).
ואז בשלב הבא רונית מעבירה אותה לורד שמסתובבת ומתישבת עם הגורה מול האש היפה והחמה שריצדה בתוך התנור.
בסוף יושבים חבוקים מול האש ולא מאמינים שזה נגמר כל כך מהר.
7 בבוקר עכשיו. אחלה התחלה ליום הזה...

כל כך מרגש! אני שמחה שחיכיתי כמה ימים לקרוא את הסיפור המלא ואת הצד שלך, דודו. פשוט מקסים.
ורד, את נשמעת כל כך רגועה לאורך (קוצר??) הלידה כולה, וגם די נטולת כאב...
אומני מרגשת ביותר. החלק שבו היא השקתה אותך מים גרם לי לבכות.
אוהבת אותך.

האמת שהייתי כ"כ מרוכזת בפנוכו, נראה לי שהרבה יותר מהפעם הקודמת.
אני מרגישה שגם זה קשור לתנוחה, כי בעצם הייתי עם הגב לכולם וזה אפשר לי להיות בעולם שלי ולא לקחת חלק בדיבורים שלהם (שקרו ברקע, שמעתי משהו עמום, אבל לא ממש נכנסתי אליהם).
יש בזה משהו שמזכיר את הלידה הראשונה שלי, של אומני, ששם הריחוף נבע אולי מהבתוליות ואי הידיעה למה לצפות.
בעצם, לאורך ההריון והלידה של רפאל (השנייה) הייתי במקום אחר: פיזית, רגשית, זוגית וזה כנראה מאד השפיע על מהלך העניינים

אתם מקסימים ומדהימים ומעוררי השראה @}

מזל טוב

אחות יקרה
ברכות ונשיקות. סיפור מדהים. במיוחד שדמיינתי כל דבר שכתבת איפה הוא היה בדיוק - מאוד מוחשי......
שיהיה רק טוב ונחת וקלילות וזרימה והרמוניה והתמודדות מדוייקת מול כל מה שיבוא......
גם פלא וגם קורן נולדו שאני על 6 - ה תנוחה לקבל צירים חזקים וללדת. עשית לי געגועים ויש לומר - גם חשק!

נשיקות גם לדודו
משפחת הפלאיים הקורנים ההדריים הדרוריים

הערה מהצד על הצד...
בלידה השניה ילדתי על הצד (המיילדות לא איפשרו לי ללדת על 6 למרות שזה מה שהגוף ביקש):
על הצד בתנוחה שישנים בה בהריון בחודשים מתקדמים

וואו נשמע כל כך מדהים (:

אני הייתי שומרת את התיאור הזה בשביל להביא לה כשתהיה גדולה! איזו מתנה יפהפיה!

כבר מזמן לא הייתי כאן - נכנסתי במיוחד לקרוא את סיפור הלידה שלך - וקיבלתי "צ'ופר" גם את הסיפור של דודו. איזה כייף!!! (עלו, עלו דמעות בעיניים). מזל טוב. אוהבת אתכם!!!

מרגש כל כך
ומשמח, ונעים, מזכיר חלקים מהלידה השניה (על הצד, כמו שעדינה תיארה ואחרות - לא מומלץ מבחינתי), וגם מהאחרונה - התנועה של הגוף החוצה דרכי, הידיעה של הגוף של מה שנכון לו (אצלי זה לגמרי מים. מים שעוטפים, מערסלים, מעמעמים את הכאב. ובהם, במעין כריעה, שעונה על דופן הבריכה).
ומשעשע, לקרוא על כאלה שעושה להן חשק לעוד לידה/הריון/תינוק/ת. _{לי עוד לא...}

שיהיו ימים טובים ומאושרים לחמשתכם

רק עכשיו קראתי את מה שכתבת, דודו. גם אצלי עלו דמעות בעיניים. ורד, אשרייך שגידלת בעל כזה!!!בקרוב אצלי!!! הקטנה מתוקה להפליא, וכולכם מצחיקים לאללה. אני מרגישה ברגע זה איך אני עוברת תדר בעקבות הלידה שלכם והביקור אתמול. הרבה אהבה ושפע טוב!

את סול-איילה ילדתי על 6. איילה! ושובפם איזה קטע!!!

מזל טוב לכולכם! איזה סיפור לידה מרגש
(גם אני ילדתי על 6, פעמיים. הגוף לא היה מוכן לשקול שום תנוחה אחרת בכלל...)

לא כתבתי באמת ששמה איילה

רק עכשיו פתאום ראיתי שילדת
מזל טוב יקרה
וברוכה הבאה לאיילה - שם מצוין
וואו איזה סיפור מקסים ומרגש ומעורר השראה
(גם לי עושה הוא חשק ללדת ולא בניתוחים..... )
ועוד הספקת לגמור את ההסמכה לפני - אשת חייל שכמותך
חיבוק
טלי

מעגלי]תוספת קטנה חיים[/po]/רפלקס הלידה.aspx

היום איילה בת שנה
קמתי לי בבוקר עם הידיעה שברגע הראשון שיהיה לי שקט אני רוצה לשוב אל הדף הזה ולקרוא אותו מחדש.
הצלחתי

איזו שנה מקסימה זו הייתה. עברה כ"כ מהר...
איזה גור- גוש מתיקות האיילה הזו.
הנאה גדולה לכל אחד מאיתנו.