באופן טבעי

"לב הדברים" www.shemayisrael.com/lev/ - אתר מומלץ עם מקורות נוספים לעיון

דף רוחני,נשתדל ללמוד יחד מתורתו של ר' נחמן מברסלב,

"כל העולם כולו גשר צר מאוד,והעיקר שלא יתפחד כלל"

מבקש-תודה !
תזיז את הסטנדר ותספר מה למדת,
מהו החסרון הזה? איך יתכן חיסרון למלך?

מכירים את המנגינה של זה?-מהדיסק הראשון של סיני תור.

מכירים את המנגינה ברור..הלו? -מה שטוב במנגינה זה שככה זוכרים את התורה כמעט בע"פ

בכל אופן, מהו החסרון הזה דוקא עם זה לא היה לי בעיה. החיסרון נמצא מסביבינו... כל דבר שהוא חסר בעולם -וכל אחד עם הצרות שלו ..- הוא חיסרון כביכול בבריאה, מה'אחד'.

(במישור הפילוסופי, אם אני מבין, האין סוף צריך להכיל הכל -גם את החיסרון)

מהפעם הראשונה שקראתי את התורה הזו עלתה בי תחושה של נחת כזו מהמילים "כי המלך בעצמו מגלה לי החיסרון שלו. וכי יש כבוד גדול מזה?"

מבחינת האמירה מה שאני מבין זה שהמלך בעצם קורא לנו לחדרו. בחדר הוא מראה לנו את כל ה"סודות השמורים" של הממלכה, והמבנה הוא כזה של עולם בו משלימים, מתקנים את החסרונות של העולם ובזה משתתפים עם ה' במעשה הבריאה (על לי פתאום ש תיקון זה לאו דוקר מלשון לתקן דבר שהוא מקולקל אלא מלשון להתקין).
מה שיפה הוא שלכל אחד יש את ההזדמנות להכנס פנימה להיכלו של המלך ולהיות איתו, לשהות עימו.

"תעטרהו במוחין חדשין" - הכתר (מעל לראש) הוא כתר חדש. התמסורת עם מה שמעלינו היא אחרת אם מתחברים לנקודה של שותפות, של להיות חלק.

ואולי גם החיסרון הוא בהשכינה ,בגעגוע למצב של שלמות השכינה בגאולה,
שגם את זה אפשר לתקן ע"י התיקון שלנו אנו בעולם הזה,
עם הכנת כלים מתאימים לקבלת שכינה,אני רואה את זה בתיקון מידות אישי ויכול להביא לתיקון עולמי ולהשלמת השכינה,רק זה שיודעים עד כמה העבודה הזאת עצומה,כמעט בלתי אפשרית יכול חלילה להביא את האדם לצער גדול.-"מה אני ומה חיי..."

השבוע יחל חודש אדר,חודש השמחה,חיפשתי משהו שקשור לשמחה,מה שמצאתי בנתיים זה-

"...כמה האדם צריך להתחזק ולהיות שמח תמיד ...ענה ואמר:כפי הנראה שאי אפשר לבוא לשמחה כי אם על-ידי עניני שטות,לעשות עצמו כשוטה ולעשות עניני צחוק ושטות וכו' ...ורק ע"י זה באין לשמחה."
(שיחות הר"ן)

כלומר עדיף להראות כשוטה,העיקר שתביא את עצמך(ואת הזולת) לשמחה.
אתם מוזמנים להוסיף ולהגיב.

האין סוף צריך להכיל
מה'אחד'.
נראה לי שלא מדובר בקטע זה כלל על האין סוף. מדובר במפורש על השכינה: "החיסרון הוא בהשכינה".

מוסיפה בעיניני שמחה,
"על ידי ריקודין והמחאת כף נעשה המתקת דינים"
"על ידי תנועות הגוף בא התלהבות הלב"

צאו לרקוד אנשים,אתם יכולים לשפר את יומכם ואת עתידכם ע"י תנועות הגוף!

יופי, יופי. מעולים.
שומעים?
יש מדיטציות שמתמקדות בצחוק, מתוך אותה הבנה-
אם תעשה את עצמך צוחק, אתה תצחק אחרי כמה דקות כאילו משהו מצחיק אותך..
ילד שרוצה צו'מי עושה את עצמו בוכה ומיד גם משתכנע ובוכה. ככה גם עם צחוק.
יש תרפית צחוק, יש שלב של צחוק בתוך מדיטציית AUM המומלצת עד מאד.
וכמובן כולנו מכירים את זה, שעם הריקוד בא החשק לרקוד, אז זה דומה.
מתי

מתי http://www.rigal.freeserve.co.uk/jewish ... oshhod.gif?

יום ג' בערב זה ערב ראש חודש (יום ד' זה א' באדר)

קטעים!
בדיוק עכשיו היתה כתבה בתוכנית של טל ברמן על "יוגה צחוק"
ואלון שפריר, המנחה של הסדנא שצולמה, אמר את המשפט שלא ידעתי לשחזר כשכתבתי קודם:
fake it until you make it
נייס.

הי, איזה כיף...

נראה לי שלא מדובר בקטע זה כלל על האין סוף

לי אורה ,
הכל בא מאין סוף..איך שאני מבין בתורה הזו מדובר על הצמצום של אין סוף - לסוף, לחיסרון. הגילוי של ה' לנו הוא שהסופיות, כביכול, בשכינה (גילוי של ה' וסוג גבוה של צמצום) הוא שאנחנו והוא והשכינה זה חלק של אותה מערכת..מערכת אין סופית שבתוכה חיסרון.

שיעור ששמעתי מפי הרב ארז משה דורון על תורה נ"ו:
"כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו"

אומר רבי נחמן שלכל יהודי בעולם יש מלכות משלו, היינו הוא משפיע על נשמות אחרות. אני לא מנותק כל אחד יש לו את מי שהוא מעליו ומי שהוא מתחתיו. אנחנו קשורים והקשר הוא כמו עץ עם חלקים שונים וכל אחד נמצא באיזו נקודה. וזה לא מבחירתו זו המהות שלו. בנקודה הזו יש מי שמעליו שממנו הוא יונק את השפע שלו ויש מי שמתחתיו שכלפיו הוא אבא משפיע.

זאת אומרת יש לנו אחריות (לדוגמא יש לנו את המשפחה שלנו עם התפקידים שלנו בתוכה) "יש שהוא סגור בביתו ויש שהוא מושל בכל העולם"

בדרך כלל התפיסה שלנו בחיים של שלטון היא תפיסה מאד מעוותת: שלטון רודני, נצלני, חברות ותאגידים וכו'
ואין הרבה קשר בינה לבין הרעיון של מלכות דקדושא שבה מכיוון שקיבלנו מלכות יש לנו זכות לעורר להחיות ולהעלות את אלו שמתחתינו.

היררכיה כזו חייבת להיות אחרת למשל לא היה חינוך (הורים וילדים) זה שאחד מעל השני הפירוש הוא שתפקידי להיטיב עם מי שמתחתי (כמו אבא בורא עולם שמיטיב עמי)

בהמשך מדבר הרב על אחריות ומרחיב
אומר רבי נחמן "ובחינת המלכות שיש בכל אחד באתכפיה ובאתגליה" (בגלוי ובסתר) היינו בגלוי כל אחד יכול לראות למי הוא צריך לדאוג ולמי הוא אחראי, אבל אומר רבי נחמן יש גם אחריות שקשורה למלכות של אתכפיה של הסתר. יכול להיות אדם שבגלוי אין לו אף ממשלה ובאתכפיה הוא שולט על כל הדור (הקבה בגלוי אין לו ממשלה לא רואים שהוא מנהל אבל באמת מתחת לפני השטח הוא מנהל את כל העניינים)
לכן האחריות שלנו גדולה מאד כי יכול להיות שהרבה נשמות מושפעות מאיתנו (למשל אם אתה שומר על השמחה שלך אז כל אלה שמתחתיך מקבלים ממך את השפע הזה אפילו אם אתה לא מדבר אתם ולהיפך)

בגלוי אתה חייב לקחת אחריות כלפי עובד בן זוג ילד אבל בסתר האחריות היא הרבה יותר גדולה כי אני לא יודע איפה אני נמצא בעץ הזה. אתה לא יכול להגיד אני מזיק רק לעצמי, אתה לא מנותק.

יש לנו משמעות זה הדבר העיקרי שנראה לי שלוקחים מהתורה הזו את ההבנה הגדולה לתחושת המשמעות שיש לכל אחד מאיתנו כאן.

המשך יבוא....
חוץ מזה מפנה אתכם לדברים שכתבתי על חודש אדר בשנה שעברה בדף אנרגיה רוחנית של החודשים אולי אוסיף או אקפיץ.

יערת ,קודם כל ,היום ,יום שני בערב כבר אפשר להתחיל בשמחת אדר (ר"ח יומיים: ל' שבט ו-א' אדר)
"משנכנס אדר מרבין בשמחה"

הסדנה שאת מתארת עובדת בדיוק על מה שרבינו אומר,תעשה את עצמך שמח בסוף באמת תהיה שמח.
לגבי האחריות שלנו כמשפיעים,(ולא תמיד יש לנו מושג מה טווח ההשפעה של כל אדם)
רציתי לשתף אתכם,היום בגן שאלתי את הילדים :"איך אנחנו יכולים לשמח ילד עצוב?"
הילדים ענו כל מיני תשובות מתוקות ואז ילדה אחת אמרה:"פשוט נהיה לידו שמחים וגם הוא ירצה להיות שמח"-גדולה הילדה הזאת,יש לנשמות האלה חכמה כמו לזקנים! -ממש התפעלתי.

ארץ החיים-ביקרתי בדף שציינת,כמה טוב העיניין של מחיית העמלק שנמצא בתוך כל אחד(כעס,כעס,כעס...)
מעניין מה אומר על זה רבינו.

אם מסירים את התחפושת (בצורת לבוש) אותה לובשים דתיים,לצורך הדוגמא חסידי ברסלב, ואת המחשבה שאולי מישהו בא להחזיר אותי בתשובה, ואת כל הנימה היהודית מהמילים, מגלים אמת פשוטה, קרובה ללב, שכל אחד יכול להזדהות איתה.
אני בוחרת להסיר את המחסומים האלה, שמגדירים מי הוא דתי ומי הוא חילוני ולהקשיב.

אני בוחרת להסיר את המחסומים האלה, שמגדירים מי הוא דתי ומי הוא חילוני ולהקשיב.

כל הכבוד,זאת באמת גדולה לגלות אמת.

אולי כדאי לחשוב על שם דף מתאים

<קומה ג' בורחת חזרה מהר להיכל החילוניות/>

אני חושבת ששם הדף מתאים להפליא.

"*דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות,ואפילו מי שהוא רשע גמור צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב
כי אף על פי שהוא רשע איך אפשר שאין בו מעט טוב עדיין,כי איך אפשר שלא עשה איזה מצוה או דבר טוב מימיו*"

וההמשך אומר שבזה שנדון אותו לכף זכות ע"י דן אותו באמת לכף זכות ויכול לגרום לו להשתפר ולהיות טוב יותר.
בכל אחד יש נקודה טובה,כ"כ קל להיות במקום שיפוטי ולהחליט שאדם הוא כך או אחרת,כמה קל לנו לשפוט את עצמינו אנחנו כאלה...או כאלה .וזה מקבע אותנו במקום השלילי ואז קשה לבחור להשתנות ולהתפתח.

אני בסדר,אני בתהליך של שינוי ורצון לשיפור!
<רק ר' נחמן יכול עלי.../>

D-:

ובזה שדן אותו לכף זכות ויכול לגרום לו להשתפר, כך יכול לגרום גם לעצמו להשתפר כי בזה שאתה רואה נקודת זכות באחר כך אתה רואה נקודת זכות בך ולהיפך

יום מקסים @)

(-:

מקסימות אתן. בא לכן\ם ללמוד סיפורי מעשיות?

כן!
בדיוק חשבתי היום(בעודי תולה כביסה...)איך אפשר להכניס לכאן את הסיפור על חכם ותם-מכירים?
מי שלא מכיר:ש.ב.-לפתוח סיפורי מעשיות ולקרוא את המעשה בחכם ותם,זאת מעשייה יחסית קצרה,(אם משווים אותה לשבעה בטלרים או לבעל תפילה)
"זה מעשה שלו וזה מעשה שלי"

איזה מקסימות, ואיזה תשובות מהותיות ונפלאות לעמוסים, הספקנים, העייפים מהאמונה הפשוטה באנשים ובצדיקים. רציתי רק לאמר, אני שלא מוצאת הרבה זמן לדברי תורה בחיים האמיתיים כל כך שמחה לגלות שזה מתאפשר מעל דפי האתר, אז המשיכו ללמדינו את אשר אתם מוצאים בדברי החכם הנפלא. יישר כוח ושבוע טוב.
ובעניין "החיסרון הוא בהשכינה" אז נדמה לי שאפשר להבין מכך גם שאם המלך מודיע על חיסרון זה מתאפשר רק מנקודת השלמות, כלומר כמו אצל האדם שכאשר הוא מודה בחסרונו זה מפני שהוא יודע מה ישלים אותו... מבינה את זה בפשטות גם כך...
מי יתן שנזה להתנקות באופן כזה שנראה את חסרונינו בבהירות בקבלה ובאהבה ונתקדם במהרה לעבר השלמתו. שבוע טוב ומבורך

אני מוכנה ל "מעשה בחכם ותם" (כלומר, עשיתי שיעורי בית וקראתי)

מעשה מחכם ותם.
"...התם הנ"ל למד מלאכת רצענות,ומחמת שהיה תם למד הרבה עד שקיבל.ולא היה בקיא בהאמנות בשלמות,ונשא אשה והיה מתפרנס מן המלאכה.ומחמת שהיה תם ולא היה בקיא בהמלכה כל-כך,על כן היה פרנסתו בדוחק גדול ובצמצום....ומנהגו היה ,שהיה תמיד בשמחה גדולה מאוד,והיה רק מלא שמחה תמיד...
והיה אומר לאשתו:אשתי תן לי לאכול,והיתה נותנת לו חתיכת לחם ואכל.
אחר כך היה אומר: תן לי את הרטב עם קטנית,והיתה חותכת לו עוד חתיכת לחם ואכל.והיה משבח ואומר:כמה יפה וטוב הרטב הזה.וכן היה מצוה לתן לו הבשר ושאר מאכלים טובים כיוצא בזה,ובעד כל מאכל ומאכל היתה נותנת לו חתיכת לחם,והוא היה מתענג מאד מזה ושבח מאד את אותו המאכל,כמה טוב הוא מתוקן וטוב,כאילו היה אוכל אותו המאכל ממש,ובאמת היה מרגיש באכילתו הלחם טעם כל מאכל ומאכל שהיה רוצה,מחמת תמימותו ושמחתו הגדולה."

שימו לב לשיתוף הפעולה של האשה.
מה יש לכם להוסיף?

אותי מדהים שר' נחמן משבח את חוסר מקצועיותו של התם. מאד לא זן. ברור שחכמתו של החכם הביאה לו צער ויגון, אובר שיפוטיות וחוסר יכולת להנות משום דבר אבל האופציה השניה של רשלנות וחוסר הצלחה לא ממש נראית לי משהו שצריך לשאוף אליו. בפירוש שטיינזלץ כתוב שכך ר' נחמן דוחה את הגישה הפילוסופית שכלתנית ביהדות ומעדיף עליה את הפשיטות והשמחה הבלתי אמצעית (שכמובן חרותה על דגלו)

והנה הסיפור הארוך כאן
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/to ... ?[po]topic id[/po]=688158

ואח"כ דיון על הסיפור.

פ ו=פשיטות ותמימות עיין ערך "פו הדב"...(יש לזה גם שיר ...)
הערך הוא לא ברשלנות אלא בזה שאתה זורק את השכל(לא את הדעת)מגיע לענווה,אני לא חכם גדול,לומד רק מה שצריך כדי להתפרנס,לאכול וכל שאר האנרגיות שלי מופנות לעבודת ה',ושם יש דווקא השתדלות גדולה,וזה ההפך מכל מה שאנחנו גדלים עליו בדור הזה,להוסיף תארים ללמוד לעלות בדרגה-אבל איזה בני אדם אנחנו בסוף? הרי ברור שפרופסור או מישהו עם תואר שני לא בהכרח אדם יותר טוב,הסיפור הזה סופר בעידן שבו הרגישו את ניצני ההשכלה מתעוררים ואיתם גם ההתבולות הגדולה אותה חזה ר' נחמן.
היום מאתיים שנה אחרי,המילים שכתב ולימד כ"כ מתאימות,להיות פשוט ותמים,להיות אדם.

" פו הדב הוא הדב..פו הדב הוא הדב " ( ציפ ציף , מ.ד. שם שם )

ממש עכשיו חשבתי על זה שאכילת הלחם כאילו היה אוכל אותו המאכל ממש זה ממש כמו המדרשים על המן (לא של פורים)

יפה...

מ.ד.??

ממשיכה עם המעשה (מתעצלת להעתיק אכתוב מהזיכרון)
אותו רצען-סנדלר היה מצליח ליצר נעליים עם שלש זויות היינו -משולשות,ומובן שלא רדפו אחריו לקנות את האופנה החדשה,הוא ברוב יושרו לקח מחיר זעום עבור המנעל,אשתו שאלה אותו למה לא לוקח מחיר גבוה יותר כמו סנדלר פלוני,ואז ענה התם את המשפט שלדעתי זה הלימוד הגדול בסיפור-
"זה מעשה שלו,וזה מעשה שלי"

כמה אנחנו לפעמים גולשים ברצון שלנו להיות כמו מישהו אחר,שוכחים את המהות האמיתית של כל אחד מאתנו,אנחנו שונים זה מזה איננו צריכים להגיע לאותו המקום.כל אחד צריך להתקדם מהמקום בו הוא עומד למקום גבוה יותר לא למקום של מישהו אחר .

איך אמר ר' זושא :שאעלה למעלה לא ישאלו אותי למה לא הייתי משה רבינו,ישאלו אותי אם הייתי זושא"
ד"א היום יום הולדתו ופטירתו של משה רבינו.

אני רוצה לשאול משהו אבל חוששת לקטוע את רוח הלימוד.

תשאלי,תשאלי,במילא אין כאן רצף מאוד עקרוני.

מיטלי, אין הביישן למד...
<בתור סמויה בדף הזה, אני בעצמי קצת מתפרצת.../>

מיטלי, אין הביישן למד...
ההיסוס לא נובע בכלל לא מקטע ביישני.
אני מהססת אם זה יהיה בסדר להעביר את הדיון מהרובד הלימודי לרובד אישי

הלימוד יכול להכנס לחיים האישיים,
זה הרי לא ידע תאורטי,הדרך של ר' נחמן היא דרך לחיים.
אבל זאת בחירה שלך.מקסימום אם תרגישי שזה לא שייך לדף אפשר אח"כ למחוק...

בהר סיני ניתנו 2 תורות, תורה שבכתב - התנ"ך ו תורה שבעל פה - הפרשנות של התורה שבכתב ומסורת של הלכות.
התורה שבע"פ אינה בכתב שכן היא מתפתחת, דינאמית (לפחות אמורה להיות : ) ע"י לימוד שנעשה בבית המדרש (הכי מוחשי בתלמוד - תיעוד של הדיונים בבתי המדרשות בתקופת האמוראים).

כך גם בלימוד, ישנו חלק של שינון וחלק שני (המרכזי לפי הבנתי) של פרשנות, דיון, הבנה של תובנות וע"י כך הפנמה.

בחלק של הדיון אין לאדם אלא לבוא מעולמו האישי!! זהו לימוד אמיתי!!

תזיז את הסטנדר
הזזתי

טוב,החלטתי כן לכתוב.
אנחנו עוברים תקופה ממש קשה.
זה התחיל מרגישויות קשות אצל פיצי,הפכנו ממשפחה עשירה בכל קנה מידה לתפרנים בטירוף,חליתי במחלה איומה וזה רק ממשיך...
אין טעם לתאר את הדכאון ששרר בביתנו.
אז למה אני כותבת?
כדי להגיד לכם תודה.

היום היה יום מבאס במיוחד.נפתח הבוקר עם הודעה שלא כיבדו לנו משכנתא,הרגשתי לא טוב כל היום ובערב כשהלכתי להוציא כסף מהבנקט נבלע הכרטיס.כרטיס הפלטינום היקר שלנו חה,חה,חה .עכשיו אין כסף בכלל.
פתאום הסתכלתי על עצמי מלמעלה למעלה וראיתי את עצמי בין כל האנשים,התרחקתי עוד ועוד עד שהפכתי לנקודה קטנה קטנה על פני כדור הארץ.זה תמיד עוזר לי להכנס לפרופורציה.
פתאום נזכרתי בדף שלכם.והתחלתי לצחוק."אין יאוש בעולם כלל".

צעדתי הביתה חצי מדוכדכת חצי משכנעת את עצמי לצחוק.נכנסתי הביתה מהגלגל"צ בוקע טראנס לקחתי את פיצי והתחלתי לרקוד,לקפוץ ולצחוק.בעלי שאל:"מה הפקידו לנו את מה שחייבים לי.עניתי:"לא בלעו לנו את הויזה".
הוא הסתכל המום עלזה שאני עדיין רוקדת ובסוף התחיל לצחוק מרוב הלם.

אחר כך צלצלתי לאחותי.אחותי חרדית מזרם ברסלב ובכלל במקור אני באה מבית דתי.היא השלימה את העידוד במלא פתגמים משמחים.היא אומרת שהקדוש ברוך הוא לא יתן לנו לרעוב הוא פשוט רוצה להחזיר אותי קצת הביתה.

אז שוב תודה שקצת החזרתם אותי הביתה.אם מה שכתבתי לא מתאים לרוח הדברים של הדף אתם בהחלט מוזמנים למחוק.

צעדתי הביתה חצי מדוכדכת חצי משכנעת את עצמי לצחוק.נכנסתי הביתה מהגלגל"צ בוקע טראנס לקחתי את פיצי והתחלתי לרקוד,לקפוץ ולצחוק.בעלי שאל:"מה הפקידו לנו את מה שחייבים לי.עניתי:"לא בלעו לנו את הויזה".

מה לא מתאים? נראה לי שזה רוח הדף בול. הבאת אותה בהפוכה סטייל חודש אדר ברסלבי במיוחד, ובעזרת השם כל הגזירות יתהפכו לטובה גם כן.

אתם בהחלט מוזמנים למחוק.
מה קרה לך! בחיים לא!
גם אני עברתי משהו דומה בקנה מידה יותר קטן אבל פתאום ראיתי שהפכתי לקמצנית רגשית, מיזנטרופית ומסתכלת סדרתית על חצי הכוס הריקה.
ומה זה באמת כל זה בעולמו של הקב"ה?
כמו שאומר רומי: עלינו לראות את העולם בעיניו. ומה זה אם לא שיטת הנקודות הטובות של מוהר"נ?
ובמסורת הדיבור הדוסי: ועל ידי זה ישפע שפע רב בכל העולמות.

ובעזרת השם כל הגזירות יתהפכו לטובה גם כן.

ועל ידי זה ישפע שפע רב בכל העולמות
תודה.[-:

אני אוהבת את מה שקורה פה!
כמה נכון לראות הכל מהמקום הזה ,מיטל את 10!
תראי עוד כמה שפע יגיע אליך,שפע רוחני ובע"ה גם שפע גשמי.
לשום חומר אין בעולם הזה ערך בלי שמחה!
לפני כמה זמן כתבתי גם כן ניסיון שעברתי מפתחות לשפע
רק בשמחה,רק בשמחה כל היום!

מיטל מ ,

איזה כיף על המתנה שנתת לנו (לי לפחות..) !!!

תודה

נכון אתם אנשים כשרים

אך לא לזאת היתה כוונתי

רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים

לפעמים אני מרגיש את המית ליבי קומלת עם הדרך לנהימה הגדולה, הגואלת.

לפעמים אני מרגיש שהרצון הזה לזעוק זעקה גדולה, זעקה של התאחדות נוראית עם בורא עולם היא זו שלא נותנת לי להוציאה בפועל.

הרהורים של מוצאי שבת קודש

שבוע טוב

אפשר לזעוק גם זעקה קטנה...הוא שומע גם אותה... ובכלל לפי הספר "הכיסא הריק" רבי נחמן מדבר על זה שאפשר לזעוק בלב. לצרוח מבפנים אבל בלי שאף קול לא ישמע בחוץ. וזה מאוד מאוד חזק. גם כן...
שיהיה שבוע שמח...

לזעוק בלב. לצרוח מבפנים

לזעקה הזו כוונתי...

חדשה פה אבל מבקשת בכל זאת לספר:
אני מפחדת לזעוק כי נדמה לי שאף אחד לא ישמע את זעקתי...כבר יותר מדי זמן...
ה-אין זעקה מכרסם בי והופך אותי ללא יותר מאצבעונית קטנטנה שמפחדת להשמיע את קולה )-:
מישהו שומע אותי???
מישהו רואה אותי???
אני מרגישה כ"כ קטנה ומחכה לזעקה שתביא לי את הישועה
איפה לומדים לצעוק?

מבקש להתחדש,
תודה על התודה D-:
פורים שמח.

כנרת יקרה,
ר' נחמן מלמד אותי לצעוק.
ר' נחמן גם לימד אותי שכל נפילה היא לא סוף הדרך ואפשר לצמוח ממנה,(לצרוח ולצמוח...)
תמיד יש מי ששומע,הוא מחכה לזעקה שלך ,לבקשה שלך,
תתחילי פשוט עם המנטרה "ריבונו של עולם","ריבונו של עולם תעזור לי"
הוא כבר ישמע,הוא כבר שומע...
בשורות טובות!

ציפ ציף
תודה על ההתייחסות @}
חג שמח

התם, איך שאני רואה מהסיפור, אינו צועק כלל. להפך, הוא מקבל, "זורם" וכאילו לא זקוק לצעקה\זעקה.

אז התם הוא כבר שם? ( תם \ שם..: )

אבל הוא לא כחיה הנוהמת ביער? הוא גם לא נראה לי סתם איש כשר.. אבל הוא גם לא ה"צדיק" שכן עובר דרך כל החכמות וכו'..

מרגיש כמאמר השיר:
things that make you go hemmm

טוב נו..לילה מבורך לכולנו

התם, איך שאני רואה מהסיפור, אינו צועק כלל
כך זה נראה גם לי.
לכן קשה לי להתחבר אל התם כאידאל. חוסר החתירה שלו לשום דבר כולל חיבור עם הקב"ה הוא כמעט לא אנושי.
מעדיפה להסתכל על הסיפור מבחינה סימבולית, שתי גישות ביהדות. וגם מבחינה זו הרי הר"ן לא מציית לאידאל בעצמו, ובונה רעיונות מופשטים ופילוסופיים עמוקים.
סתירה קטנה.
פורים שמח!
זמן להיות תם.

מבקש,
שם בטח שם!
לא מבינה כלום...
מה העיניין ,הסיפור הוא סיפור,בא ללמד אותנו את הערך של התמימות,ללכת ישר עם החיים ועם ה' יתברך.
לצעוק זה עיניין אחר,זה לימוד אחר, אני לא לומדת את זה דווקא במעשייה הזאת,
אבל מי אני ומה אני-כולה תמה ותמימה (משתדלת...)
עזוב פלסף צא לרקוד! פורים היום!
<ציפציף בדרך למסיבת נשים פיצוצית/>

"אט זורם הנחל..."-איפה אתם,חברים שלי? הללו...

שבוע טוב אנשים,בשורות טובות!
חשבתי להוסיף פינה בדף עם עובדות מחיי ר' נחמן.

• ר' נחמן הוא בן נכדתו של הבעל-שם-טוב.
• ר' נחמן חי רק 38 שנים, נפטר אחרי שנים של יסורים ממחלת השחפת ("הוסט")
• לר' נחמן היו שישה ילדים חלקם נפטרו בחייו ,אחריו נשארו שתי בנות-שרה ואיידל.
• אשתו הראשונה נפטרה ממחלה,הוא נישא שוב .
• תלמידו הקרוב ביותר היה ר' נתן ,הוא כתב את דבריו והוציא נפשו כדי להדפיס אותם-למרות התנגדויות רבות איתן התמודד מבית ומחוץ.
• בחר למות ולהקבר באומן למרות שחי שם רק בסוף ימיו כדי לתקן את נשמות היהודים שנטבחו שם בפרעות.

המשך יבוא...

אחותי, אפשר לחזור קצת ל"חכם ותם", אם יש הענות.
אותי מעניין מה כל הסיפור עם ה"בעל-שם" והתנגדותו של החכם וחברו לפועלו.

לפי מה שאני מבינה הבעל שם הוא הצדיק,המלך לדעתי הוא מלך מלכי המלכים הקב"ה,הבעל שם מתווך בין המלך לנתיניו ונותן להם עצות טובות,הוא מסוגל להוציא מהרפש גם את אותו חכם,רק שהחכם מתנגד,הוא שבוי בחכמות שלו שמטעות אותו,זה כמו המתנגדים שהתנגדו מאוד לצדיק בכל מיני אמתלות "הלכתיות" ובכך מנעו מהרבה אנשים להתחבר לצדיק-לבעל שם.

להמשיך עם "חכם ותם" או שאפשר לעבור ל"מעשה בבטחון"?

מה, כבר מיצינו?

בכלל לא,אבל ראיתי שלא מתקדמים,לכן חשבתי להכניס עיניין חדש.אפשר להמשיך רק תגיבו...

אני קוראת את פירוש שטיינזלץ המאלף. הוא אומר שחוסר ביקורתיותו של התם כלפי עצמו וסביבתו מרמזת על הגישה הרצויה כלפי התפילה והמצוות,
"זה מעשה שלו וזה מעשה שלי" כלומר אין מקום להשוואה בין אנשים כשמדובר בעבודת ה'.

"זה מעשה שלו וזה מעשה שלי"

כלומר אין מקום להשוואה בין אנשים כשמדובר בעבודת ה'.

ולא רק בעבודת ה',גם בחיי היום-יום ,אין טעם לרצות להיות כמו מישהו אחר.משום שלכל אחד יש עיניין אחר שלשמו הגיע,לכל אחד יש תיקון אחר,ואם ניתקע ברצון להיות ולעשות כמו מישהו אחר נפסיד את המטרה העצמית שלנו.
יש רק עיניין אחד שאני חושבת שלכולנו יש עבודה זהה וזאת הגאווה,הכעס וגם ר' נחמן חוזר על זה פעמים רבות,להוריד את הגאווה,לוותר על האני ולהיות אין (לא אין במובן הקול של המילה אלא אין במובן של כלום)

אחת לחודש או שניים אני עורכת ביקור בבאופן. איזה כיף הדף החדש הזה.
א. השם מושלם
ב. תשובה להתנגדות הפניתי אל דף הבית שלו.
ג. רבי נחמן בעצמו אמר "משיח יאמר פירוש על סיפורי מעשיות שלי"
ונוסיף אין גבוה ועמוק מכך בכל לימוד בעולם, אז אפשר להמשיך בזה מבחינתי כל יום
אני אתעדכן מידי פעם בדף הזה ותודה לכולם
תמיד כשאני עצובה נבוכה וכו אני פשוט קוראת קטע מסיפורי ובוחנת איפה החיבור אלי.
אף פעם לא נכזבתי בדרך הזאת
באהבה

מה דעתכם על מעשה מאבדת בת מלך?

pages]מעשה מאבדת בת מלך hebreu[/po]/contes hebreu.htm

<אפשר גם מעשה בבטחון/>

<אפשר גם מעשה בבטחון/>
אני בעד,רומי מה את אומרת? אפשר להתחיל משהו חדש?

שבוע טוב !

יאלה בלאגן

הודעה זמנית,
לכבוד פסח נעשה ניקיון בדף מדיון מיותר,
סליחה אם אתם לא מוצאים תגובה שכתבתם,
מוציאים את החמץ!
ותודה ליעלילה על הניקיון!
"שמחה רבה אביב הגיע פסח בא"

את מעשה מאבידת בת מלך קיבלתי ראשון.
היינו בפסטיבל הכלייזמרים (לבשתי שמלת גופייה שלא היה לי מושג כמה לא בצניעות היא) עצרתי לתת לקבצן שקל כי תמיד נתתי משהו לקבצנים בדרך והוא נתן לי את החוברת הדקיקה שממש שינתה את חיי
שמעתי פירוש מיהורם האיש של סבא ישראל שבת המלך היא הנשמה, השסועה ומפוזרת ונגזלת והשליח המחפש אותה זה אנחנו, שכל פעם נרדמים ושוכחים אבל באמת, באמת כל החיים אנחנו רק רוצים למצוא ולהחזיר אותה, אותנו למלך

מדברי רבינו:
"העולם אומרים שספורי מעשיות מסוגלים לשינה.
ואני אמרתי שסיפורי מעשיות מסוגלים לעורר מהשינה".

שמש מדברית, כמה יפה כתבת,תימצתת את הסיפור נהדר.
בהזדמנות אכתוב את קיצור המעשה,
בנתיים מי שמעוניין יכול לפתוח סיפורי מעשיות ולקרוא את "מעשה מאבידת בת מלך"

כמובן שאם מישהו אחר ירים את הכפפה ויספר את המעשייה -תבוא עליו הברכה.
<ציפציף עיפה ומתעצלת היום.../>

pages]מעשה מאבדת בת מלך hebreu[/po]/contes hebreu.htm

לא מרגיש שאני יכול לקחת את דבריו ולהפוך אותם למילותי שלי - (אני לאו דוקא נגד - אני פשוט לא יכול -או לא רוצה - )

תודה מבקש,יופי שחזרת אלינו!

הדף הזה לא רק נחל נובע אלא מעיין נובע.אם רק אחזור קמעה לספור של התם והחכם, התם שיבח את מעשי מנעליו מתוך נקודת מוצא,כי אין חסרון כלל במעשי ידיו ושהכל מהשם יתברך ויעודו לעשות ולהשתדל ככל יכולתו ולמלא תפקידו בעולם.למי שמעוניין, בירושלים ,בכל יום רביעי ,בנחלאות שעה ,1800הרב גד קורא מספוריו של הרב נחמן ומפרשם תוך יישומם לחיי יום יום.זוהי הרצאה מסוג ההרצאות(הכוללת שאלות ותשובות) שמפרות מרוממות ומשאירות אותי ורבים כמוני בצפיה ובכמיהה למפגש הבא

אין צורך במילים. מספיק להביט בפניו של הרב גד על מנת להרגיש תחושות שמפרות מרוממות ומשאירות אותי ורבים כמוני בצפיה ובכמיהה

שחזרת אלינו!

הלכתי?

אז יש מלך ולו בת אהובה ,יום אחד הוא מתרגז עליה ואומר לה :" שהלא טוב יקח אותך",וזה מה שקורה הבת נעלמת.

מה שמעניין כאן,מהו אותו "לא טוב"? היינו מצפים שזה יהיה איזה מקום אפל,אלים,
מסתבר שהיא בארמון לא נעול,השומרים לא מונעים מהשליח להכנס,
מה מונע מאותה בת מלך לצאת? מהו באמת "הלא טוב"?

פותחת דיון,אז מה אתם אומרים?

חשבתי על זה. ואכן אין מה שימנע מבת המלך (הנשמה) לצאת ולחזור אל המלך אך אין זה מתפקידה. היא יכולה רק להצטער ולעורר במשנה למלך כאב וצער שיעוררו אותו לפעולה. ומה רע לה למעשה בארמון? זה לא שהיא זרוקה באיזו פינה חו"ח או משהו יותר גרוע. אבל כל עוד היא לא במקומה הטבעי, עם המלך, היא ב"לא טוב".עדין שטיינזלץ אומר, המבצר בו שבוייה בת המלך מכיל את כל מה שיש בארמון המלך, אלא שזהו ארמון שקרי, תמונת ראי. בעיני ה"לא טוב" הוא האגו, ומה מטפח את האגו יותר מכבוד, הערצה ומיני דברים שכאלה?