באופן טבעי

דף זה מכיל הודעות שמופיעות כשמתחילים לכתוב הערה. בכל פעם שמישהו מתחיל להוסיף הערה לדף, נבחרת אחת ההודעות האלה ומוצגת לו.

מטרת ההודעות היא לאפשר לאנשים אתנחתא, בעיקר במקרים של כתיבה מתוך התרגשות גדולה או כעס, כדי שיקחו נשימה ויכתבו דברים מתוך כוונה אמיתית ולא מתוך סערת רגשות רגעית. לכן בדף הזה עדיפות הודעות מאירות או מחברות, ולא הודעות מחנכות או מסבירות.

ההודעה צריכה להיות קצרה מאוד -- רק מלים ספורות -- גם כדי שיהיה אפשר לקרוא את כולה מיד גם אם שקועים בניסוח תגובה, וגם כדי שלא תגלוש מעבר למקום בדף.

{צפריר שפרון 1
כולנו זקוקים לחסד

{2
כולנו זקוקים לחיבוק

{צפריר שפרון 3
קחו אוויר -- זה בחינם!

{צפריר שפרון 4
טוב לבלוע צפרדע מפעם לפעם מאשר להיות חסידה

{5
גם בצד השני יושב בנאדם

{צפריר שפרון 6
זה גם אישי וגם אנושי

{צפריר שפרון 7
כרוחב הראות -- עומק הרעות

{צפריר שפרון 8
זה לא נגדך, זה בעדי

{צפריר שפרון 9
כשעולה התנגדות - שימו לב

{צפריר שפרון 9
כבד את עצמך

{צפריר שפרון 10
מילים טובות מסלקות עננים שחורים

{צפריר שפרון 11
מותר לכעוס

{צפריר שפרון 12
בכל ויכוח - כולם צודקים

{צפריר שפרון 13
הכל נכון – גם פרשנות לקויה

{צפריר שפרון 14
הספק מבורך

{צפריר שפרון 15
החסרונות הם היתרונות

{צפריר שפרון 16
קירבה ללא הקרבה

{צפריר שפרון 16
קירבה ללא קרב

{צפריר שפרון 17
הסבר פנים על פני הסתר פנים

{צפריר שפרון 18
מה שרואה מבפנים הוא מה שנראה מבחוץ

{צפריר שפרון 19
קושי אינו בהכרח סבל

{צפריר שפרון 20
שבעים פנים לתורה

{צפריר שפרון 21
נוכחותך חשובה לי מדעתך

{צפריר שפרון 22
אפשר להזמין הזדמנויות

{צפריר שפרון 23
מה את רוצה?

{צפריר שפרון 24
קחו זמן להפנמה

{צפריר שפרון 25
עוצמה היא לא להשתמש בכוח העומד לרשותך

{צפריר שפרון26
כולנו משפחה אחת

{ת 27
בכל אדם מבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה


{צפריר שפרון 28
כבוד אפשר רק לתת

{צפריר שפרון 29
השיוויון האפשרי הוא שיוויון הנפש

{צפריר שפרון 30
הדעה מתחלפת - האדם לא

{צפריר שפרון 31
הפרטים לא חשובים, חשוב הפרט

{צפריר שפרון 32
הכל בתואם מושלם

{צפריר שפרון 33
הציפיות רק לכריות


{צפריר שפרון 34
כל גיל והשמחה שלו

{צפריר שפרון 35
באופן טבעי כולנו שייכים

{צפריר שפרון 36
המציאות היא החלום האולטימטיבי

{צפריר שפרון 37
כשאת לא יכולה יותר - אל תכילי

{צפריר שפרון 38
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר

{צפריר שפרון 39
אם יצאת מכליך אל תשכח לשוב

האושר אינו תלוי בדבר, רק בנכונות לאושר

הכלל הוא הפרט

לפעמים הדרך לנצח היא להכנע

אתה מלמד הכי טוב את מה שאתה הכי צריך ללמוד בעצמך

ההווה הוא הצומת בו נפגשים זמן ומרחב - כאן ועכשיו

כשהדעת נחה, עולה נחת רוח - מה יניח את דעתך?

ההסכמה כוללת בתוכה, את אי ההסכמה - לפרטיה

הכלי יכול להכיל ולשמור את תוכנו, ובכל זאת מתחדש מרגע לרגע, במיוחד באביב

היא לא מקשיבה לך? - הקשב איך היא לא מקשיבה לך, ואז הקשב לה

כאשר נפסיק לחפש אחר החופש מעתה ועד עולם - נוכל לבחור בָּחֵירוּת - כאן ועכשיו.

רדיפה אחר הכבוד, מרחיקה את היכולת לקבלו

הצדק, לעולם מחייב את שתי כפות המאזניים

הכבוד - מכביד

אי אפשר להשפיע, מבלי הנכונות להיות מושפע

אין אדם שיכול להכיל את כל זה, וכל אדם הוא גם חלק מכל זה

האדם מתחלף - הדעה לא

המאחד הוא המבדיל

אין ידיעה נקנית אלא בהתבוננות פנימה

שמיכת ההווה, לא רק שתעטוף את פחדיך, אלא שבהציצך אל מתחת לשמיכה את עשויה לגלות שהם פשוט התפוגגו.

ללא חולמים - לְעולם לא תהא מנוחה לעולָם.

כאשר הכלי לא מכוון, כאשר צליליו צורמים, האוזן איננה פנויה אל הניגון.

יש רק אדם אחד, הוא לא אף אחד מאיתנו, והוא קיים בכל אחד מאיתנו.

אופטימיות היא פסימיות בהווה, פסימיות היא אופטימיות בהווה. ומה עכשיו?

בכל מקרה, לכל אדם, יש מקום.

הכל - בעיני המתבונן.

גישתך לעולם, היא הביטוי המדויק לגישתך אל עצמך

קל יותר לנהוג כהלכה בנסיבות לחץ כבד מאוד, מאשר להיות ללא רבב בתנאים רגילים

הכאב אינו בשינוי עצמו, אלא בהתנגדות לשינוי

יחסי הגומלין כולם שכל ישר, מה טעם יש בפגיעה?

ההגיון תוחם אזור ללא תחום; הדמיון הוא הנדרש לקפיצת הדרך.

המחנך מהווה מופת אפילו אם אינו "מתנהג למופת".

דרך הארץ מדברת על כך, שבנוסף ל מה שיש לעשות, טוב לתת תשומת לב מיוחדת על ה איך.

בין השורות כתובות המילים

זכותנו המלאה להיות מטומטמים - ככל שנחפוץ.

האחדות היא אחת, וככל שנפרק אותה לפרטים, כך נשמור על אשליית קיומנו.

תפקידך הוא לחיות את חייך, לא להיות בשביל אף אחד שום דבר, אלא פשוט לחיות את חייך.

קח נשימה עמוקה ושאף את החיים אל קרבך, קחי נשימה עמוקה ושאפי את החיים אל קרבך - עכשיו!

הכל יחסי/ם.

בגן העדן הזה יש גם יתושים.

אמירת תודה פשוטה, בדרכה, מניעה את העולם.

כאשר הטיפה מגיעה אל הים, איננה אובדת שם.

במאבק בינך ובין עצמך אי אפשר לנצח, רק להפסיד.

הדבר היחידי שבאמת בשליטתך - זה מצב רוחך.

הנתינה הגדולה ביותר האפשרית, היא ההסכמה לקבל.

אין טעם לחבוש את היד כאשר יש חתך עמוק ברגל.

כאשר חוסר מתמלא, נוצר חוסר בחוסר עצמו.

ההבדל בין עבדות לחירות הוא היכולת לעמוד מאחורי מעשייך, בעבר, בהווה ובעתיד

כאשר ההורים ניזוקים, קל וחומר ילדיהם.

ככל שהתקשורת בין בני האדם משתכללת, כך התקשורת הפנימית נפגמת, וככל שהמרחקים קטנים, הדרך מאבדת משמעות.

אין מה לדאוג: דאגה לא תחסר

בתוכך על פני בתוכחה

יש בדידות אין קץ אצל העריצות.

ערכו של דבר לעולם משתנה בהתאם לנסיבות.

השכל הישר אין לו דעה. מעולם לא היתה לו.

ידיעה פנימית לא נקנית - היא מתגלה.

גם כאשר השמים תכולים - אי שם יורד גשם.

בשביל שיח טוב כל מה שצריך זה מעט מים, מעט אור ומעט רצון טוב. יד?

אגדת המציאות עשויה להיות אחרת לחלוטין רק מעצם השינוי בהגדת המציאות

גילוי התפקיד הספציפי שמקנה לך שמחה ולעולם ברכה, הוא חלק מהתפקיד עצמו.

אין לך לאן לברוח. בכל בריחה שהיא, את/ה לוקח/ת איתך את עצמך.

כולנו 'אני'.

איך הומור מנטרל אלימות? בבת צחוק.

אמירת הודיה על הקיים, על מה שיש, על המובן מאליו, מעולם לא גרעה מאף אדם שום דבר.

יש קשר הדוק בין שכל ישר ודרך ארץ.

גובה העיניים נלמד מתוך התבוננות

כאשר הנך נותן תמיכה, לעתים אינך נותן מרחב.

שהגוף הוא גם כלא כאשר בוחרת נפש להתבונן מבעד סורגים והוא בעיקר מקדש ליופי ולטוהר כאשר הנפש מתעלה מ ת ק ד ש ת.

להודות על הקיים על פני להתגעגע אל החסר

כאשר אתה בז לעצמך, זה לא מפליא שיונת השלום האפשרי בינך ובין עצמך - מסרבת לעוף.

אין לך הפרת אמונים כמו עצם ההבטחה