באופן טבעי

נעים להכיר אני מיכלול ה
אני ילידת 1973, חיה בכרכור, נשואה ואמא לילדה בת 4 ולתינוק יליד פבוואר 2009

במשך שנים הדרכתי טיולים, טבע ואקולוגיה מתוך כוונה להראות לאנשים את היופי שבעולם, כדי שישמרו עליו. לפני 4 שנים הכרתי את שומרי הגן ומצאתי את שהיה חסר לי.
חיבור אמיתי לטבע ולאדם מתוך חוויה אותנטית של התנסות במיומנויות של תרבויות האדמה.
מאז שהפכתי לאמא אני עסוקה בעיקר בלגדל את עצמי ואת הילדים שלי. למדתי כל מיני שיטות להתפתחות כמו עבודה עם חלומות ודמיון מודרך, חיות טוטם, תמציות הפרחים של ארץ ישראל, העבודה של ביירון קייטי ועוד. ברצוני לחלוק את כלים הללו עם אנשים אחרים שרוצים להכיר את עצמם.
הייתי ואני עדיין פעילה ויוזמת פרוייקטים אקולוגיים שונים.
אני רואה באתר באופן טבעי מקום ליצירת רשת חברתית סביבתית ומקום להפצת ידע ואני מברכת על קיומו.
במסגרת החיים שלי כרגע אני מפנה יותר זמן למפגש עם ילדיי, עם בן הזוג שלי אהובי ועם חברים חדשים וותיקים בעולם האמיתי, ומבקרת באתר 'באופן 'טבעי' לעיתים רחוקות.
בימים אלו אני מזמנת אנשים שירצו לעשות הכרות עם עצמם ועם האמונות והמחשבות שמנהלות אותם באמצעות 'העבודה' של ביירון קייטי ותמציות הפרחים של ארץ ישראל.
אני נוהגת להגיד כל יום תודה על כל מה שיש וגם על מה שאין לי לי אז תודה גדולה.

מיכלולה.
והנה האתר שלי:
http://michalserfaty.weebly.com/

ואפשר ליצור איתי קשר גם פה או דרך דף צור קשר באתר שלי.

הי ,את מיכל שפגשתי ליד הבירזיה וכמעט נסעה לכפר ההוא של האינדיאנים ,וגם מכירה את אחותי ...
לפי מה שקראתי מבד אמא חדשה בהלם חשבתי שאת אמא ותיקה ומאוד 'באופנית ' .
את במקום כל כך אחר ממנה , מחוברת לעצמך , לאמהות , חווה את הקשיים ממקום אחר .
בכל אופן כיף לפגוש אותך כאן , שיהיה קל ונעים .

נורא יפה מה שכתבת בדף אמא חדשה בהלם

אני רופאה בכללית, כך שעקרונית אפשר להגיע אלי למרפאה של הכללית. אני עובדת בקיבוץ יקום, צריך לתאם תור מראש, ואז פגישה היא כמו רופא בקופ"ח מבחינת הזמן - 5-10 דקות.
באופן פרטי אני מקבלת במושב אודים, ואז פגישה היא בסביבות שעה. אין הסדר של החזר מהכללית כי אני לא מנהל או סגן מנהל מחלקה בבית חולים.
מספר הטלפון במרפאה באודים 09-8858256 .

למיטב ידיעתי אצידופילוס לא עובר בחלב. אבל אם את לוקחת יתכן וחלק מגיע אליה בזה שהיא "נדבקת" ממך בחיידקים הטובים שאת לוקחת. את יכולה לתת את האצידופילוס כשתרגשי יותר טוב, לא דחוף בכלל. בין כה עכשיו האנטיביוטיקה הורגת את החיידקים הטובים.

העתקתי לי לתזכורת דברי אמא שלך למורתך "הילדה לא ממצה את הפוטנציאל" מקווה שיהיה לי השכל לענות כך אם וכאשר יאמרו על ילדי דברים דומים
12 נק' לאמא!

שלום מיכלול, נעים להכיר.
אני מצטטת אותך מתוך מה היה קורה אם הייתי נשארת בבית

הדף הזה כל כך מדבר אלי שבעקבות קריאתו נגמלה בי ההחלטה לא לעבוד יותר בבתי ספר.
תשמעי, קרה לי משהו נורא דומה (אני יועצת חינוכית, עכשיו בארה"ב, וכבר לא בא לי בכלל לחזור לעבוד בבי"ס.....) אבל באופן כללי בגלל באופן טבעי, לאו דוקא הבלוג של זמננית.... ובעצם בגלל החשיפה לרעיון החינוך הביתי והטעות הבסיסית שיש לדעתי ברעיון של מערכת החינוך הממלכתית בארץ.
עכשיו שוב צריך לחפש מקצוע חדש

דרך אגב.... ההחלטה לא נגמלה אלא גמלה

דרך אגב.... ההחלטה לא נגמלה אלא גמלה" מכיוון שאני דיסלקטית מסוות אני אפילו לא יודעת איך נכון לכתוב, אבל בכל מקרה גם נגמלה וגם גמלה מתאים. העניין הוא שאין לי אומץ להתפטר. אני מאוד אוהבת את המעסיקים שלי ולא רוצה לפגוע בהם.

אחיר שמסרתי והוא הסביר לי איזו מיכל את, אני זוכרת שגם הדרכת אותנו בגלילות. נעים מאוד להיפגש שוב ( משחק מלים כזה...).

הי, נעים להכיר (קצת) @}

כתבתי לך אצלי על ענייני חתונה...

בקשר לשומרי הגן
וסדנאות שבהן השתתפתי במסגרת זו עזרו לי למצוא איזון נכון בין עשייה חברתית לעשייה אישית.
אני סקרנית לשמוע! (מכירה באמת ממש קצת), גם על הסדנאות עצמן וגם על האיזון...
כמה שמתאים לך @}

עוד לא הספקתי לקרוא את המאמר לעומק.

מבינה אותך ומסכימה מאוד בעניין הכעס, זה תהליך מרפא @}
ואף אחד כועס עוד לא הצילה את העולם...

היום לפני שנה פיצקית נולדה ואני הפכתי לאמא. אני מאוד מתרגשת להיות אמא שלה כבר שנה שלמה. אנחנו כל כך אוהבים אותה. השבוע היא הייתה חולה, היה חום גבוה ועכשיו פריחה על כל הגוף. ולמרות הקושי וגם עם החום הגבוה היא מחייכת וצוחקת. הייתי אמורה ללכת איתה לפסטיבל שאקטי ובמקום זאת אנחנו נחות בבית.

הי מיכל,
מזלטוב וסימןטוב ליום הולדת של מעין המהממת.
הבנתי שלא מסתדר היום, לא נורא, תהייה פעם אחרת...
שתהייה שבת שלום

תודה על מה שכתבת ב תגובות לגליון 63
רון

הי מיכל כבר יותר משבוע שאני רוצה להגיד מזל טוב
והחלטתי שדרך דף הבית שלך זה כנראה יתבצע הכי מהר. אז מזל טוב ענקי
מלימור ועיטם

חשבתי על מה ששאלת...
אז ככה. הכי חשוב כשעוברים לבית חדש לברר את האנרגיה הסביבתית.
זה שגר לפני , זה שגר לפני הלפני , השכנים מעלה, למטה, בצדדים, ממש לנסות ללמוד כמה שיותר אינפורמציה...
האמת, גם אותי היה מלחיץ לעבור לבית שזוג נפרד בו אבל גם זה תלוי אם הם גרו שם הרבה ובכללמה קורה מסביב. אפשר לשנות אנרגיה בתוך בית, אבל זה דורש הרבה שינוי בבית.
אני מכירה מישהי שנכנסה לבית נוראי שגרו שם זוג המון שנים לא בטוב ובסוף ניפרדו
והיא חיה שם מעולה עם בן זוגה וילדיה - אבל הבית פשוט לא נראה אותו בית, הוא כאילו נולד מחדש...
לגבי הבית בלי סלון - לא מרגיש לי. הסלון זה מקום להתכנסות חברתית,תקשורת, אולי המרפסת באמת גדולה ושווה אבל מה יהיה בחורף?
בכל מיקרה קשה לי לחוות דעה אם עוד לא ראיתי...
בהצלחה בכל מקרה

הי מיכל
תודה רבה חמודה
נולדה לי תינוקת מהממת וקוראים לה שקד מרים

הי,
לא יודעת מה לכתוב, רק שכשאני חושבת על הפגישה בשבת יש לי חיוך אוילי על הפנים

הי,
הכנתי היום קינואה פעם ראשונה, יצא מעולה! (עם בצל ואפונה), היא משאירה בפה טעם רענן כזה.

@}

בן זוגי אהובי גוייס היום בצו 8. אני מבקשת מכל מי שמכיר אותו בני לחשוב עליו לפעמים ושלוח לו אור והגנה. }

כשהיינו בליקוי חמה בטורקיה השמיים היו מכוסים בעננים כמה ימים לפני הליקוי וכולם היו בטוחים שלא נראה כלום ואני אמרתי שהשמש תזרח כי לא יכול להיות אחרת, ואכן ביום של הליקוי השמיים היו בהירים לגמרי ומיד אחרי הליקוי הם התכסו מחדש בעננים. כשאני מגיעה לשכונה שלנו בערב ואני זוכרת לדמיין את החניה שבה אחנה אז אני מוצאת אותה מחכה בשבילי, אחרי שבני שם לב שזה תמיד קורה הוא מאמין שיש לי כוחות להשפיע על המציאות.
המרגיעון -קחו אוויר זה בחינם. אני הולכת לנשום עמוק ולברוא מציאות בה בני כאן איתנו.

אוייש...איזה מבעס...
שולחת לכם אור והגנה...

מתפללת ונושמת איתך

איו לי רעיונות , אבל באתי לתת
שולחת לכם אור והגנה...

מיכלול,
בקשת רעיונות איפא לפרסם.
וואלה דעות מאוד מאוד פתוחים לעמדות אלטרנטיביות.
את המאמר שלי פרסמו לפני שבועיים ואח"כ עוד שני מאמרים מאוד שמאליים של אנשים שאני מכיר.
העורך של מדור דעות אדם מאוד נחמד. גם לי וגם לחברים שלי היה מאוד פשוט לפרסם שם.
טלפון או דוא"ל אליו. שולחים לו את הטקסט ואם הוא אוהב, הוא עורך ומעלה. וזה מגיע לעשרות אלפים.
את יכולה להרים לו טלפון ו/או לשלוח לו דוא"ל עם המאמר שלך . זה ממש פשוט.
(אשלח לך כעת פרטי קשר עמו. אם לא מגיע שלחי לי דוא"ל ל ron את siliconds.com )
אבל, את צריכה להגדיל את המכתב שלך. לפרט קצת יותר כי זה קצר מדי למדור דעות של וואלה.

יש את גם מדור קול העם באתר של NRG שהם דווקא אוהבים מאמרים קצרים.
ראי פרטי התקשרות עמם בתחתית של דף זה:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/452/808.html

בהצלחה !
רון

סתם רציתי לבדוק מה יצא במרגיעון ויצא "התשמע קולי באשר הנך" ואני יודעת שאתה שומע אותי ומרגיש אותי. אני יודעת שאתה רגוע ואני מודה לך על כך כי בזכות השלווה שלך אני מצליחה לתפקד.

זה מכתב שכתבתי לעיתונים, המכתב התפרסם בנוסח דומה בגרדיאן היום: http://www.guardian.co.uk/israel/commen ... 11,00.html

בעלי משרת כרגע במילואים, אינני יודעת היכן. יש לי ילדה בת שנה ואני נמצאת איתה בבית, בעלי הוא המפרנס היחיד. אני רוצה שבעלי אהובי היקר יחזור מיד הביתה. אני צריכה אותו, הבת שלו צריכה אותו. העבודה שלו תלויה בו לחלוטין. אין לו תחליף. לעומת זאת למלחמה הזאת יש תחליף. עצוב לי שהמדינה שלנו מוכנה להיכנס לסכסוך צבאי ולאלץ אזרחים רבים כל כך להשתתף במלחמה למרות רצונם כשאני מאמינה שניתן לפתור את הסכסוך במשא ומתן. אני יודעת שעמדתי אינה פופולרית אך למרות שהיא חורגת מהקונצנסוז אני אעשה כל מה שאני יכולה לעשות על מנת להחזיר את אהובי ואת כל קרובי ומכרי שמשרתים כרגע במילואים הביתה. על כן, אני מבקשת ומפצירה בכל מי שיש לו קשר לממשלה או לכל דרג מדיני וצבאי אחר בארץ ובעולם לעשות הכל על מנת להפסיק את המלחמה הזו מיד.

עורכים של עיתונים ישראליים חושבים שהוא קצר מדי, למרות שלדעתי הוא ברור מאוד ולא חסרה בו אף מילה. אשמח לקבל רעיונות איך לעבות את המכתב.

חזר ממילואים. פיצקית חיכתה עם בקיעת השיניים עד שיחזור. אני כל כך מודה לה על ההתחשבות שחיכתה עד שיהיה עוד מישהו שיכול להכיל את הכאב והעצבנות שלה כשהן בוקעות. התיק של המילואים עדיין בסלון ולמרות שפיצקית בודקת ומחטטת בכל דבר בגובה העיניים שלה, היא לא התקרב לתיק אפילו פעם אחת. מדהים.

אהלן
אתם כנראה באמת צריכים להתחזק כי המרגיעון שיוצא לי
"כולנו זקוקים לחיבוק"

כתבת ממש מקסים בשף על עקרון הרצף בחברה המודרנית , ובכללל

אנחנו מתמחים בחומרים טבעיים לבנייה
050-8365035

אנחנו שוקלים לקנות בית בפרדס חנה או בכרכור
זה אומר שהתייאשת מהעיר?

היי מיכל
רציתי רק לומר שהיה לנו ממש כיף להכיר אותכם ונשמח מאד אם תהיו שוב שכנים שלנו כאורחים או כדיירים או כבעלי בית
מקווה שבשבוע הבא אוכל לשלוח לך זוג נעליים מקסימות (אלא אם את באה לספוג עוד קצת פרובינציאליות ואז תוכלי לקחת אותם בעצמך)
@}
רובין

תראי, בדרך כלל כשמישהו משתמש במילה "תקוע" כדי לתאר בעיה, יש לו פינות תקועות ולא נושמות בבית.
אז יש לי שני טיפים למציאת דירה קודם כל לאוורר פינות לא נושמות, במיוחד פינות בבית ששם בדרך כלל נאגרת אנרגיה ודבר שני לחפש תמונה של בית חלומותיכם ולתלות במקום מרכזי בבית - אם אפשר ממש מול דלת הכניסה כדי שתראו את זה כל הזמן.
כדאי להשקיע בזה - אולי לחפש בגוגל תמונה, למסגר וכו'.
אצלנו ואצל עוד זוג שחיפש המון זמן זה עבד.
אנחנו אכן מחפשים אבל נישאר באזור המאוד קרוב. אבי עובד באזור, הוא מדהים מבחינת טבע ובכלל אנחנו מודעים לזה שקשה למצוא דירה שאנחנו רוצים.

• מרווחת, מוארת, עם חצר ונוף+שכנים ידידותיים ומחיר סביר...אז אין לי מושג מתי זה עומד לקרות אבל אני גם אלך לחפש לי תמונת בית כזה...

קודם כל שתדעי שמכאן 10 דקות ואת ברכבת....
וחוץ מזה הרעיון שללהביא המון ילדים כי יש בית גדול מגניב לאללה.
אצלנו הבעיה בדיוק הפוכה - המון אנשים (בקרוב) ובית קטנטן!!!!
ממש לא נראה לי שיש בעיה לגור בבית גדול. מרחבים גדולים בבית זה מרחבים בנפש....
השאלה אם את מרגישה שם נוח...אם לא "גדול" עליך....זה מה שחשוב.

אז אני מבינה שזה סגור וכבר אפילו מחפשים מישהו שיעזור בגינה. יההההההההההה איזה כיף יהיה לעידו ולמעייני
וולקאם טו פרדסחנה כרכור
@}

אז מה, עוברים סופסוף... איזה כיף לכם!
שיהיה במזל ובהצלחה, בקלות ובשמחה!
<יצא לי מרגיעון- הפרטים לא חשובים חשוב הפרט- נראה לי מתאים למעבר כזה,
כאילו- למרות הכאב ראש הכרוך בדבר אתם מגשימים חלום וזה נפלא @}>

אהלן
קודם כל מזלטוב..."משנה מקום משנה מזל"
דבר שני יופי שלקחת את הבית המואר. יש פתגם סיני עתיק שאומר " במקום שלא נכנס בו אור - נכנס הרופא" או בעברים פשוטה - בתים לא מוארים הם בעיה גדולה מאוד,בריאותית חברתית ועוד...
והרבה חדרים אמנם גדול אבל אני בעד מרחב...ושכנים בחינוך ביתי - מה עוד אפשר לבקש??
המרגיעון " המציאות היא החלום האולטימטיבי"...
הייתי מאוד שמחה לייעץ לך אבל כרכור מכאן זה ממש רחוק...נראה לי שיותר משעה נסיעה אז זה קצת בעייתי...

מחפשת המלצה על יועצ/ת פנג שווי באזור פרדס חנה

ישר עלה לי "גאיה אריאל". התלבטתי אם לכתוב לך כי בעצם לא הייתי אצלה בייעוץ אבל היא מלמדת במכללה שלמדתי בה (איפה שגם שולמית מההודעה למעלה מלמדת רפלקסולוגיה) והיא נראית לי מקסימה ומאוד אהבתי את מה שהיא כותבת ב category]אתר שלה id[/po]=2

את הסיפור הזה כתבה בת דודתי לפני ששוקינטול נודלה (זה הכינוי החדש כי היא כבר לא פיצקית). היום פתאום מצאתי אותו במחשב וראיתי כמה זה נכון.

היתה ילדה אחת מאוד שמחה. לא עזר לאף אחד שחשב שיכול להיות גם אחרת. שמחה מהרגע הראשון. בגיל שנה היא כבר שרה. בלי מלים אבל עם מנגינה. שרה. בגיל שנתיים גם שרקה. שרקה בשקט אבל צלול. בגיל שבוע, בעצם, אחרי שחייכה חיוך ראשון היא צחקה. וצחקה כל השנה הראשונה. צחוק מתוק. צחוק טעים. צחוק פעמונים. והלחיים שלה הוורודות כמו הפריחו פרחים. ולשמחה היתה גם ריח נהדר. כמו של וניל. כמו של מקל סוכר. כמו טעם דבש, אבל נדיר. והעיניים שלה תמיד היו שמחות. ויפות. גם שעצמה אותן בלילה לישון, או כששמעה שיר מרחוק ועצמה עיניה לחלום, ראית שעיניה מחייכות. ראית שנעים לה וטוב. ראית שהיא אוהבת משהו. לא לצחוק היא אהבה, ולא לשמוח, אלא, שהיא שמחה וצחקה ושרה ורקדה כי היא - אהבה. אהבה משהו. אהבה את הסביבה. אהבה את אבא ואמא. אהבה את עצמה.

למיכל ול…לָלָלָָלָלָ
באהבה

אתמול בחזרה מהממפגש בפארק הלאומי הסתכלנו על הירח המלא ושוקינטול נופפה לו לשלום. זה ממיס אותי כל פעם מחדש שהיא מנופפת לשלום לאנשים, לעצים, לחתולים, לכלבים, לירח.

הי! אמנם לא מהספר של לואיז היי, אבל ממקורות ידע דומים
הריאות והנשימה מייצגים את המפגש בין עולמנו הפנימי לעולם החיצוני.
בכל שאיפה אנו מקבלים פנימה משהו מבחוץ, ובכל נשיפה אנו מעניקים משהו מתוכנו החוצה.
פעולת הנשימה מייצגת את הנכונות שלנו לקחת חלק בחיים האלה.
בעיות בריאות ובנשימה מצביעות על פחד, כעס או כל רגש דומה המפריע לתהליך השיתוף, הנתינה והקבלה, תחושת החופש והבטחון, ההסתגלות לשינויים.
הריאות מסמלות עצמאות, את הנשימה הראשונה שנושם תינוק שיצא מבטן אמו ונותק מחבל הטבור.
האופן בו תינוק חווה את הנשימה הראשונה הזו משפיע על הדרך בה יגיב לשינויים ומעברים בחייו העתידיים.

דלקת ריאות היא ההתלקחות של הסמפונות. היא נובעת מן ההפרעות הנפשיות המלוות בהתקררות ובדיכאון הנפש שהחלישו את חיוניות הגוף בשל החרדה , הפחד ורגשנות יתר. אדם לאה מן החיים שרוחו נפלה וידיו רפות חולשתו גוברת והולכת וכתוצאה מכך פורצת דלקת ריאות
ההחלמה תבוא ברגע שתישאי את צלוא האחריות לחייך......
(לא לואיז היי ...ספרות סינית דווקא..)

עכשיו כשאני חושבת על זה...אנשים לפני מאה שנה מתו מדלקת רייאות....או יותר נכון מעצב פנימי עמוק......
אגב בגלל השתבשות תקינות הריאות כשמעשנים יש נטיה לתעוקת נפש....כשנגמלים מתחילים ליהיות יותר שמחים...

מיכלולית, נשמע שיש הרבה התרגשות ותכונה!
בהצלחה בדרככם.

הי מיכלולה
רציתי להוסיף על מה שכתבו שהריאות קשורות לאלמנט המתכת, שזהו אלמנט שמחובר לצורך להתמקד, להזדכך,להטהר.
הרבה פעמים יש גם בעיות במעי הגס במקביל.
מה שיכול לחזק את הראות (מלבד כמובן להוריד מוצרי חלב,קמח לבןוכו) זה יוגה,תרגילי נשימה,הליכה...
אוסיף שטיפוסי המתכת הם הרבה פעמים אנשים מאוד ביקורתיים וקשיםעם עצמם או סביבתם...הם מחפשים שלמות.
שתרגיש טוב במהרה...

ממממ. מעניין . אנחנו כמהים לבית גדול, עם מרחבים (חדר אחד מתפקד אצלנו כחדר עבודה, משחקים,כביסה וארונות...)
אבל אני מאמינה שככל שתמלאו את הבית עם החפצים שלכם ככה תרגישו יותר בבית...
בטח שרואים את הבטן - אני רואה אותה מההתחלה אבל אנשים סביבי-תלוי מה אני לובשת באותו היום.
מרגישה טוב, ברוך השם...
מאחלת לכם קליטה מהירה ומוצלחת ובטח ניפגש במפגש בפארק, נכון?

חייבת הסבר על חוג נוער חנש"פ , העלית בי חיוך של נוסטלגיה אמיתי . חוג נוער שקט פודניג , איזה מיכל את ??
היתה מיכל מנווה ירק נדמה לי , זאת את ? ואיך זיהית אותי ?
סקרנית לדעת ,ותודה על המספר אעלים אותו כבר עכשיו .

אהלן
היה ממש ממש כייף במפגש..גם לפגוש אנשים מאחורי הניקים, גם להאכיל ברווזים חופשיים, ובכלל...
לגבי התמונה, יש בכל מיני חנויות יצירה, פוסטרים שאפשר למסגר - די בזול.
לי אישית לקח המון המון זמן ואני מדבת ברמה של שנים למצוא תמונת זוגיות מתאימה...
חשוב לשים לב לפרטים הקטנים מאוד של התמונה ובעיקרון לשאוף למשהו הרמוני שאת שואפת אליו...

למה דווקא לשים בסלון את התמונה הזוגית? היא הסבירה לך?

הי מותק
יופי שזאת הגישה...את יודעת יש מרפאים סינים שמסובבים ימינה את המחט ויש מרפאים סינים שמסובבים שמאלה את המחט ובשניהם זה עובד!!!!
מה שאומר שהאנרגיה הולכת אחרי הכוונה.
העיקר שהכל ישתפר....
יאללה צאו ויומקסים
אני

ואז התחלתי לאהוב ולכבד את עצמי

אבל איך?!!!

את כותבת את זה בכזו פשטות, ואצלי זה לא כ"כ פשוט... ידיד שלי סיפר לי השבוע על ידידה שלו ש"הבינה שהיא שונאת את עצמה והפסיקה". אצלי כבר מזמן יש את המודעות לכך אבל לפעמים נראה ששום דבר לא משתנה (ולפעמים אני מבינה שכן יש תזוזה, זה תהליך, ולא תמיד אני רואה אותו...). אבל בכ"ז... אשמח לתגובה.

היום הקצר בשנה, הלילה הארוך בשנה. מעבר מחושך לאור. הקוסמוס מקבל אנרגיה של התרחבות. יש היום טכסים בכל העולם, אנשים מברכים את השנה החדשה ואת בוא האור ובכל טכס מוסיפים כוונה לשנה החדשה, כוונות אישיות וכוונות קולקטיביות. לשמחתי יש גם כמה טכסים בישראל שמאוד מדברים אלי. אבל כולם כל כך רחוק ופיצקית רק מבריאה ממחלה. הכי קרוב זאת מסיבת נשים במנחת עין ורד, יוזמה מדהימה עם רידוים ומעגל מתופפות ושירה. אבל אני כבר כל כך עייפה ואין לי כוח לנהוג. לא קל לי לוותר ולשחרר שאני לא באה אלא נשארת בבית. כל כך ציפיתי להשתתף באיזשהו טכס אך את טכס המעבר מחושך לאור אעשה בשינה. אני מברכת את הלילה הארוך בשנה ואת השמש החוזרת ומכניסה לחיי התכוונות של מיקוד, של אושר ושמחה, של בטחון, של הקשבה לאינטואציה, של תקשורת מקרבת עם משפחתי וחברי והתרחבות הלב לאהבה.

הי מיכלול,

תודה על התשובה שלך.

לגבי אייפק - הרבה זמן אני חושבת ללכת לזה... האמת שפעם אירידיולוגית (שגם הייתה מטפלת באייפק) המליצה לי לעשות ניקוי רגשי... לא כ"כ התייחסתי כי לא סמכתי עליה ועל האינטרסטים שלה, אבל מאז מעניינת אותי השיטה ואני אפילו חושבת ללמוד אותה פעם. מעניין שאת אומרת שזה עזר לך לאהבה עצמית (אני חשבתי ללכת בגלל רגישות לחיטה).

הספר של לואיז הייז - מכירה ומאוד מחוברת אליו... מאוז עזר ועוזר לי בתקופות שאני מיישמת את מה שכתוב בהתמדה...
באמת אולי כדאי שאני אחייך לעצמי יותר במראה,כמו שכתבת.

העבודה של ביירון קיטי - כתבת שראית שאני מכירה... שיטה מדהימה בעיני שאני באמת מאמינה ויודעת שלה לבד יש את פוטנציאל להביא אותי לאהבה עצמית.... פשוט אני צריכה לשבת עם דף ועט ולתרגל...

.אני חושבת שכל אחד עובר תהליך התפתחות בדרך שלו ובקצב שלו ולכן אין כאן איזה טיפ או קסם שאני יכולה להעביר לך

אני מסכימה איתך...הרי יש לי את כל הכלים כבר... (לפחות יש לי מספיק), אני פשוט צריכה ליישם... ואולי גם לזכור שאני בתהליך. יש תקופות של פסימיות שאני מרגישה שכלום לא קורה ושאני לא עושה כלום... אבל זה בטח רק נדמה לי.

ן לחבק עצים מממ.. . מזמן לא עשיתי את זה... רעיון טוב.

אגב - שומרי הגן_ - הייתי פעם באיזה סופ"ש שלהם (לא סדנת מבוא) ויש לי הרבה חברים שהם מדריכים או בדרך... אבל אני אישית לא כ"כ התחברתי... ו _ישמעאל - התחלתי לקרוא ןלא הצלחתי לסיים... אבל אני רוצה לחזור לזה.

אני בתקופה קשה עכשיו ("האם זאת האמת") שכרגע גם מלווה בכל מיני מכאובים בגוף... הכי קשה היה יום חמישי, וגם שישי, ובעקבות דברים שכתבת פה למעלה נזכרתי במחשבה שהייתה לי - שזה כמו היום הכי קצר - התקופה הכי קשה ומשם חייבת להיות רק עלייה... ובאמת, אני מרגישה שהאופטימיות חוזרת אלי וההרגשה הכללית משתפרת, כל היום ובמיוחד עכשיו כשאני כותבת לך.

אז תודה @}

אם את מכירה חברה משומרי הגן אז בטח יש לנו חברים משותפים
כן, כמו נוריה (דינה לשעבר) - כתבתי לך על זה פעם נדמה לי...

נזכרתי בעוד משהו שעושה לי ממש, ממש טוב - ריו אביירטו
נכון... גם אני מאוד אוהבת. איפה את הולכת? שנה שעברה הלכתי במכללה בכרכור... עכשיו אני בטבעון ושמעתי שיש אבל עוד לא יצא לי... תזכורת טובה...


האם הסוג הזה של תנועה מאפשרת לך להקשיב באמת לגוף שלך? להתחבר לקצב הפנימי שלך, לנוע מתוך אהבה לגוף?
נראה ל שזה מאוד תלוי במי ואיך מלמדים. מה שאני מוצאת בעולם הקרקס לעומת עולם ההתעמלות מכשירים שאני באה ממנו, הוא שדווקא יש המון הקשבה ומקום לביטוי יצירתי. המורה שלי לטרפז שוב ושוב מזכיר לי להקשיב לטרפז ... מדהים כי אני מקבלת את המסר מכל מיני כיוונים בחיים (להקשיב). באקרובאלנס אהבתי הגדולה בכלל יש המון הקשבה - לעצמך ולאדם שעובדים איתו.

האם את נחה או מפסיקה להתאמן כשהגוף כואב לך?
משתדלת מאוד... בגדול הייתי אומרת שכן.
בכלל, חשבתי על דברים שכתבת לי קודם ושמתי לב שבהרבה מישורים בחיים אני כן מפגינה אהבה עצמית, למשל בהקשבה לגוף בכל מה שקשור לאוכל, מנוחה, מאמץ... לפחות משתדלת ומתכוונת לכך.

האם את מרגישה שבתור לולינית את מצליחה לבטא את עצמך?
קשה לי עם ההגדרה של לוליינית... אני רק בהתחלה. אז עוד אני לא מרגישה שאני ממש במקום של לבטא את עצמי...אני עדיין לומדת טכניקה והאפשרויות שלי ( מבחינת הטכניקה) הן די מצומצמות כדי לבטא את עצמי. אבל אני מרגישה שיש בזה פוטנציאל גדול להיות דרך ביטוי.

אני לומדת בין היתר ביקום, יש שם את סנסיאל שזה בי"ס לקרקס מחול ותיאטרון. יש תוכנית מאוד הוליסטית של 3 ימים שמאוד שמה דגש על ביטוי עצמי והקשבה לגוף (אני לומדת שם רק יום אחד מה -3, אבל עדיין מרגישה את ההדגשים האלו).

האם מה שעומד מאחורי השאיפה שלך להתאמן כלולינית הוא רצון לנוע כך או רצון אחר

עומד מאחורי זה אהבה ענקית, כיף גדול ורצון לא לחיות את חיי בתחושת החמצה (עוד ביטוי של אהבה עצמית, לא?)

אם התשובות הן כן אז אני מאוד אשמח לבוא ולראות כי זה בטח מקסים
אני גם אשמח אם תבואי כשיהיה מה לראות... אני בכלל אשמח שיהיה לי מה להראות... (כשהתחלתי בכלל לא ידעתי אם אני ארצה להופיע... אבל אני רואה שככל שאני לומדת גובר הרצון לשתף...).

את יכולה בינתיים ללכת להופעות ביקום... כל שבת באגם יש שם הופעות די מדהימות, עם סדנאות והפעלות לילדים ובכלל האגם יפה ופסטורלי. נראה לי אחלה בילוי לשבת שמשית.

ואולי במקום לכתוב תקופה קשה אפשר להגדיר זאת כך? : אני בתקופה מאתגרת

צודקת. אימצתי

(המרגיעון: כבד את עצמך!)

תודה על מה שכתבת בדף ילדים חשים אנרגיות . מחיתי דמעה קטנה של תודה@}

תאמיני לי את חיה טוב...שמענו היום מבעלך החמוד שאת מתופפת לך באיזשהי סדנה...
בכל מקרה, תודי לו בשמנו על האירוח הקצר אך נעים שלו...
שבת שלום
כוסמת ובני ביתה

הי מיכל, מצאתי רווח זמן קטן להגיד שהיה נחמד שבאתם.
גלי לא מפסיקה להזכיר שמעיין הלכה לשירותים שלה
ותודה על ההזמנה לשחר.
להתראות ושבוע טוב

רעיון המתחם האקולוגי נשמע לנו מעניין ורלונטי. גם אנחנו מחפשים בית\מגרש בפרדס חנה. אפשר ליצור איתנו קשר ב - [email protected] נשמח לשמוע ממך מאיה.

היום בארוחת ערב אוריה רצה לתת מהאוכל שלו למעיין.

.... גם אני אשמח להצטרף לנסיעה למעגל הנשים (עוד מעט זה ייראה כמו הבדיחות האלה, על כמה פילים אפשר להכניס לפולקסווגן אחד...) D-:
איזו תכונה מדהימה!
אני מנחה בשאקטי (מעגל סבתות, אלא מה) והציעו לי שגם אעשה מעגל נשים במוצ"ש, כי חלק מהרעיון של המעגלים הללו הוא להדהד את הפסטיבל, רק שממש אין לי כוחות לארגן אותו - ופתאם אצלך אני רואה כמה בקלות את מארגנת את הבנות. עוד לא נפגשנו ואת כל פעם מדהימה אותי מחדש.

קראתי את שני המקרים הקוסמיים שסיפרת , מרגש !
גם לקחת ברוח טובה יחסית את הפריצה .
שיהיה טוב
מיכל

אני מאוד מזדהה עם התחושה שלאינטראקציה עם בעל הבית יש השפעה, ושיחה רעה יכולה להוציא לגמרי את החשק מלגור בבית ששייך לו. אנחנו עברנו חוויה דומה ממש לפני שבוע (החוזה שלנו מסתיים באוגוסט, ובעל הבית בחר בדרך מאוד מכוערת להעלות לנו את שכה"ד, סיפור ארוך שאני אספר לך כשניפגש אם תרצי), שבה בהתחלה היתה לנו הרגשה שהוא בכלל לא רוצה אותנו כדיירים (ואני דווקא חושבת שאנחנו דיירים למופת!), וגם כשהתחלנו להבין שכנראה שנוכל להישאר תמורת המחיר הנכון, הרגשתי שממש לא בא לי לגור בבית ששייך לו, למרות שעד לאותו הרגע הוא היה מאוד נחמד, ושאני מרגישה שרוב הפנטזיות שלי על לגור במושב מתגשמות פה, והתאקלמנו פה ממש יפה.

בכל מקרה, בהצלחה בחיפושיכם, מקווה שתמצאו במהרה בית נפלא.
<וחוצמזה תיכף אני יוצאת אלייך >

הי מיכלולה@}

אתמול שלחתי לך מייל, לפי הכתובת המצויינת בראש הדף.

בכל מקרה מדובר על קבוצות בימי ראשון 20:00
שני 20:00
שישי 09:30

יש סיכוי טוב לפתוח עוד קבוצה. נדבר @}

052-3326961
04-6377164

שבוע מעולה @}

פתאום חשבתי על שם המשפחה שלך, כמה הוא מקסים וכמה הוא משתלב עם שמך הפרטי.
ראית מה זה? הכל קיבלתי, ושמרתי.
ואני בכלל נולדתי נורית שטרן (=כוכב, בגרמנית).
תבואי כשתוכלי.

<התבלבלתי וכתבתי אצלי בדף>

הי מיכל
הטלפון של אלון המדביר הוא -052-6046966
לא מזמן השגתי אותו שוב במספר הזה, אז כנראה שהוא נכון
בהצלחה

סתם התחשק לי לתת לך

היי מיכלולה סתם רציתי להגיד שלום
נדמה לי שאנחנו מכירות
(למדת אצלי יוגה בבית... השם של הבן זוג שלך והבת מתאימים עד כמה שאני זוכרת ואכן עברתם
רחוק מקרית אונו ... (:

מה שלומך ?
איזה כיף לפגוש אותך פה פתאום וירטואלית

מקווה לפגוש אותך שוב בקרוב

הי דנה, כן נראה לי שזו את. כמה חסרים לי שעורי היוגה שלך. אני מחר בקרית אונו.

ברוכה הבאה!!
אין לי את הטלפון שלך....תשאירי לי בדף בית או תתקשרי אלי 0545-319902.

הי,
החלמה מהירה
אז דברי איתי כשהקול יחזור לך ( מיץ אגסים חם וטבעי, עם קצת ג'ינגר ולימון ואולי טיפת דבש לטעם-
מעולה לאנגינה !) ואענה לך על השאלות על אוקטובר.

לגבי הזיקית - כמה שאני אוהבת זיקיות!
אגב, זו הייתה זיקית מחליפת צבעים או לטאה? (כי זה סימבול שונה).
וצפרדע זה בכלל נחמד,
אז אני מבינה שהיה לך ממש גן חיות סימבולי.
מה את הבנת מזה?

יאמי מיץ אגסים, במקרה יש לי בבית.
זאת היתה זיקית. גם לי יש חיבה לזיקיות.
הזיקית מבחינתי - החלפת צבעים, אפשרות לשינוי, גמישות והסוואה.
הצפרדע - שינוי צורה מראשן לצפרדע, צורך במים וגם ביבשה, וגם קראתי קצת וזה ממש מתאים - היטהרות וזמן לעצמי להיטהרות - טוב לא לקחתי לעצמי בזמן את הזמן הזה אז המחלה הודיע יאללה לכי לנוח כבר מהמחשבות שלך.
גם לזיקית וגם לצפרדע צבע ירוק של רעננות ופוריות.
חזר לי הקול אתקשר מחר.

מיכלול ה יש לי שאלה אליך ...(לא מכירות וכבר אני מעיזה לשאול ..) הצליח משהו עם עניין הקהילה האקולוגית...? אני מבינה שאת בפרדס חנה -כרכור לכן אם זה אקטואלי אשמח להצטרף לחלום ולעזור ביצירת קשרים בחיפוש מקום וכו'
לא ממש הסברתי את עצמי -הגעתי דרך הדף איפה לגור..
שנה טובה:-)

הי מיכלול ה ..כ"כ חבל שרעיונות יפים כאלה עוברים חבלי לידה קשים ..
לפני שלושה שבועות צחי (בן זוגי כמובן)ואני נסענו לראות הרחבה קהילתית אקולוגית בקיבוץ בית קשת שבצפון(ליד הר תבור),במקום מדהים שנושק לשמורת טבע ..צרם לי שבשיחות עם האנשים שם גיליתי שאנשים מגיעים לשם בגלל טרנד אקולוגי ושהם לא בעלי הבנה עמוקה בנושא הרס סביבתי ואקולוגי,הם משווקים את עצמם ככאלה אבל המטרה האמיתית לעניות דעתי היא לתפוס בית עם נוף ..
בקיצור ולענין -מאז אני מחפשת קהילות בהתהוות או קיימות שמחפשות את שמירת הטבע,פיתוח תוך מתן דגש לסביבה ולא מוצאת
הגעתי לארגון "אור " שמטרתו לשדך ולעזור בהקמת קהילות כאלה אך לא דיברתי איתם -זה יהיה בהמשך ואני מחפשת כרגע פרטנרים להתחלה ..
בכנות אני נמצאת כרגע בשלב של להלחם על חלומות ולהזמין אותם ואני מאמינה בכל הלב שהם יגיעו .
זה ממש על קצה המזלג..אשמח לדבר ולהפגש, אני מבינה שאת "סביבתית" וצחי מאוד בקטע(הדרכות על טבע עירוני לימודי ביולוגיה ואיכות סביבה ..)בקיצור אני משערת שיש על מה לדבר
אני בפלאפון 052-4040041 דלית

הי,
מטפל אישי מעולה בפלדנקרייז -
טל יודקוביק. 0545909911
מקסים, מיומן, והוציא אותי כמה פעמים מתקיעות גבית...הוא חבר טוב שלנו, איש מדהים.
הקליניקה שלו בקיבוץ לא רחוק מפרדס חנה, אני לא זוכרת אם זה קיבוץ מגל או בחן.
נדמה לי שמגל.
הוא מגיע גם לבית הלקוח, אפשר בכיף להזמין אותו הביתה, הוא מגיע עם מיטה מיוחדת, כריות, וכל מה שצריך.
וגם המחיר ממש סביר.

ואיזה מרגיעון מעולה יצא:
"ההווה הוא הצומת בו נפגשים זמן ומרחב - כאן ועכשיו".

הי מיכלול ה, אני מכירה מורה לפלדנקרייז מופלאה שלימדה אותי בחדרה, אני לא יודעת בדיוק איפה היא גרה אבל שווה לך לנסות. קוראים לה שירה והטלפון שלה הוא .0524157123
תגידי לה הדס מחדרה אם היא תשאל מאיפה שמעת עליה.
והיא ממש משהו מיוחד אני מאוד ממליצה.

תרשי לי קודם כל להזדעזע איתך על חוויות הלולנות של ילדותך.
אחר כך לציין שגם אם לי ספציפית לא יפריע יותר הריח, כל מכרינו וידידינו לא יעברו טיפול אייפק מן הסתם .
ולדיון הפילוסופי: את חושבת שבכלל צריך למצוא דרך לחמוק מהתעוקה הנפשית הכרוכה בזה? האם לא זה מה שעושה אותנו אנושיים? ואני לא מדברת על איזו אובר-רגישות מטורפת של מישהו (אז אולי כדאי לטפל בזה), אלא על אדם מן היישוב, כמוני, שמדי פעם נזכר בחלחלה במה שהתרנגולת צריכה לעבור בדרך לצלחת שלו, או מה שהפרה בדרך לגבינה.

לפעמים אני אפילו חושבת, שכדי לחיות בשלום אמיתי עם עצמי, אני צריכה ללכת עד הסוף עם התחושות האלה (ואולי אפילו להפוך לטבעונית - כיום אני בהחלט אוכלת מוצרי חלב, אפילו לא אורגניים, וטבעוף - שהיסורים שלו קצת יותר קטנים, ועדיין חייו לא משהו), ולא להתעלם צהם או להדחיק אותם מיד לאחר תחושת הזוועה שממלאת אותי לכמה דקות כשאני חושבת ברצינות על מה שקורה שם.

ובכל מקרה, אני לא בטוחה עדיין שאני מספיק נאורה כדי לטפל בעצמי באייפק .

אני לא בטוחה שאני מבינה אותך, או שאני מבינה אך לא מסכימה. אם החלטת שלא תעשי כלום בנוגע ללולים של המשפחה שלך, ואין לך כוונה לנתק איתם קשרים בגלל זה, ברור לי איך זה משרת אותך. אבל בתכל'ס, אני חושבת שדווקא התחושה הזו של אי-צדק עד כדי שאנחנו יוצאים מאיזון, היא זו שגורמת לנו לפעול ולשנות דברים - בין אם בינינו לבין עצמנו, ובין אם בסביבה. אלא אם כן - כפי שכתבתי קודם - מדובר - ואולי אצלך זה באמת המקרה - במצב של כמו להיות בלי עור, ואז הכל נוגע בך עמוק מדי וקשה מדי. מקווה שאני יוצאת ברורה.

אוקיי, נראה לי שמה שאני מתכוונת הוא שיש הבדל בין הרגישות שלך, שמקפלת בחובה גם מורכבות משפחתית, לבין הרגישות שלי, שהיא "סתם" רגישות לריח (אני לא רואה את הלולים וכמובן לא מעלה בדעתי ללכת לראות אותם, ולרוב גם לא ממש שומעת. כלומר, הריח הוא הטרדה המרכזית. וכמובן שמהרגע שהחלטנו שאנחנו עוברים - אין יות ריח בכלל ).
בכל מקרה, טוב לדעת שזה עזר לך, ואת נוספת לרשימה הארוכה של האנשים שהאייפק עזר להם. בסוף לא תהיה לי ברירה אלא ללכת לטיפול .

אחותי רצתה את הבדים
כבר מסרתי היום את מה שמויין עד כה.
יש ויהיו עוד - כל הזמן, השאלה היא רק מתי אני מספיקה למיין.
אז את מוזמנת לנסותי.
טלפוניי: 077-7001441 050-4405274

שלום, זה אני מהמדרסים...
ראשית, תודה על ההתייחסות. גם אני שמעתי לאחרונה את התיאוריה על כך שהמדרסים מקבעים דפוסים קיימים וגם לי זה נראה הגיוני.
אני מתכוון לטפל בעצמי "בעוד כיוונים" והמדרסים הם רק כיוון אחד (והכרחי מבחינתי).
בכל מקרה, יש שיטה שנקראת E.F.S, שבה חובשים את הרגל בתחבושות גבס במצב נייטרלי (כשהרגל באוויר),
ולפחות במקום אחד בו הייתי, בעל המקצוע אמר לי שהוא לא מעתיק את הרגל כפי שהיא, אלא יוצר מדרסים שמהווים את המצב האידיאלי לפי דעתו.
כמובן שהוא יקר מאד...
ושוב תודה,
רועי.

הי מיכלולה @}
גם אני איבדתי את המייל שלך....
אני ב [email protected]
אתם מוזמנים בכיף כשתהיו באיזורנו!
בעקרון נהיה בבית, תרימו טלפון לפני ונתאם.

0776200112

מה בעצם שאלת? כפררה

אני רק זוכרת שפגשתי אותך בערב הזוי אחד שנסעתי ממצפה רמון עד כרכור ובסוף הילד רצה לחזור הביתה! מהאני אגיד לך ...צצצ האנרגיות אצלכם במינוס!!!!אחלה קואופ יש לכם אינשללה טפו טפו גם לנו.
את באה למיצפה?

הי מותק אני בטוב. לא באתי כי ממש הרגשתי שאני צריכה להשאר וצדקתי.
הטלפון שלי:054-5319902 או 077-3469208.מה שלומך? למה לא באת? נשיקות.

יערה, אני כותבת לך קצת על הדברים שעזרו לי לצמצם מאוד את כל הכאבים והרגשות הקשים בזמן הוסת.
אני משערת שכאב הראש קשור לרגשות שעולים לך בזמן הוסת. אני מציעה לך לחקור את כל המסוכמות החברתיות והמיתוסים שיש לך לגבי וסת וגם להיות מודעות וקשובה לרגשות שיש לך בזמן הוסת. עוד משהו שמאוד הקל זאת השיטה של מירב שרמן לריקון דם הוסת שמאוד מפחית כאבים. ובכלל לקרוא מידע תרבותי ופיסיולוגי על הוסת. יש מידע ב'אתר הוסת הישראלי' שפתחה מירב שרמן. שני ספרים שאני ממליצה לקראו לגבי היחס לוסת ודרכים להתמודדות עם כאבי הוסת "גופה של אישה תבונתה של אישה", וגם "איך האשה הפכה לגבר" של טוני בראונינג. ויש גם המון דפים באתר עם שיתוף של נשים על כאבי וסת. כמו כן יש את הספרים של לואיז היי עם הרשימה מה בא להגיד לנו כל כאב פיסי.
עוד ידע מומלץ מאוד הוא הידע על מעגל הפריון הנשי שיכול לסייע גם לגבי מניעה או כניסה להריון. יש כמה קורסים כאלו בארץ. אני עברתי עם רונה בראון ויכולה להמליץ בחום. חושבת שהידע הזה עזר לי מאוד להבין את הגוף שלי.
יש לי עוד המון מה לכתוב אבל נראה לי מספיק. מאחלת לך הכרות טובה עם הגוף כדי להבין למה יש כאב ואיך להתמודד איתו.
אם משהו מדבר אלייך או אם יש לך שאלות אשמח לכתוב עוד.

תודה מיכלולה על מה שכתבת לי.
כל אחר הצהריים אני חושבת על התגובה שלי. מתפלאת שכפתור נלחץ כל כך חזק אחרי השנים ואחרי העבודה הרבה שעשיתי. הציפו אותי זכרונות. אני מניחה שאי אפשר להבין עד שלא חווים את זה. אילו ידעת כמה חמלה יש בי לאותו אדם שסבל וסובל יסורים בגלל האופי שלו. וכן גם בי יש את זה. את הרצון לפגוע כשכואב לי. אני עובדת על זה במרץ. לוקחת אחריות על מה שקורה לי ועל השיעורים שאני מזמנת. ומחבקת את עצמי גם כשנראה שנכשלתי בשיעור.

הי אחרי שסיפרת היום אני מבינה על מה כתבת שהשגכת מטרות מדהימות.
אני גם רוצה...
מתי מתאים לך לתרגל? חשבתי אולי מתישהו בשישי בבוקר אני מקווה להתחיל גם בימי א בבוקר

הי מיכל
ד"ר דני שינהר
כירורג במחלקת ילדים בתל השומר
אם יש למעיין ביטוח פרטי ניתן לקבל החזר על הביקור
מרפאה: (ברמת אביב) 03.744088
תיהיו בריאים

טוב...כבר הבנת שאנחנו מתלבטים מאוד. רגשות אשם ותחושה שאנחנו לכיוון בעייתי, וכל זה מהול בתקווה ורצון לממש דברים אקולוגיים, כמו גינות פרמקלצ'ר קהילתיות, סטודיו שמעודד שימוש חוזר בחומרים, ועוד'...אבל אני לא משלה את עצמי שהקמת השכונה היא מעשה אקולוגי.
אנחנו כמובן נבנה, אם נבנה, עם תשתיות למים אפורים וכו'...ובעיקר נתכוונן על כיוונים, פתחים וכל מה שיצור חיסכון מכסימלי בחשמל ...
עובדה שאני לא שלמה. (ויש לנו סיבה לשמוח במיגרש שלנו...הוא אחלה)
טוב, אכתוב את זה בדף שאנחנו דנים בו.