באופן טבעי

שלום לכולם.
מה דעתכם על שיטת המשגל הנסוג כאמצעי מניעה בלעדי?
מצד אחד, הרופאים אומרים, שדי בכמה תאי זרע בודדים, הנמצעים בטיפה שלפני הפליטה, כדי שיהיה ילד יפה. אבל האם מבחינה מעשית זה אכן כך?
אני יודעת שיש זוגות שמשתמשים כול חייהם בשיטה זאת, ומעולם לא היו להם "פנצרים", וכן תרבויות שלמות שנוהגות כך.

מה דעתכם, האם לקחת את הסיכון ולנסות את השיטה?

כנ"ל, לגבי יחסי-מין בלי חדירה.

אודה לתגובותיכם המנוסות.

אני מכירה שלוש בחורות שנכנסו להריון כתוצאה ממשגל נסוג. אז כן- הרופאים ממש צודקים לגבי זה שמספיקים כמה תאי זרע בודדים. בואי נאמר שזו דרך להפחית את הסיכויים להריון במידה מסוימת, אבל למנוע לחלוטין- ממש לא.
יחסי מין בלי חדירה זה משהו אחר לגמרי. אם לא חודר זרע לנרתיק אז אין הריון.
את מוזמנת לקרוא גם ב אמצעי מניעה ו תכנון הריון באופן טבעי.

אני יודעת שיש זוגות שמשתמשים כול חייהם בשיטה זאת, ומעולם לא היו להם "פנצרים
זה גם יכול להיות מפאת פוריות נמוכה של אחד או שניים מבני הזוג, ולא בזכות "השיטה".

יחסי מין בלי חדירה זה משהו אחר לגמרי. אם לא חודר זרע לנרתיק אז אין הריון.
יש גם מקרים שחודר זרע לנרתיק בלי חדירה - כאשר רק מרטיבים את האזור. קרו אפילו מקרים עם תחתונים.

אגב, השיטה הזו מכונה גם בהומור "השיטה הסינית": יעני, הסינים השתמשו בה הרבה שנים, ולכן יש כל כך הרבה...

אגב, השיטה הזו מכונה גם בהומור "השיטה הסינית": יעני, הסינים השתמשו בה הרבה שנים, ולכן יש כל כך הרבה...

דף למחיקה ?

אולי כדאי בכל זאת להשאיר אותו כשירות לציבור? נראה שיש עדיין מי שחושבים שמשגל נסוג הוא אמצעי יעיל למניעת הריון... אולי אחרי שהם יראו שאפילו באתר של האלטרנטיביים התמהונים והמשוגעים אמרו שלא, הם ישתכנעו שבאמת לא?

אולי אחרי שהם יראו שאפילו באתר של האלטרנטיביים התמהונים והמשוגעים אמרו שלא, הם ישתכנעו שבאמת לא?

יש משהו בביטוי "לגמור בחוץ" שנותן הרגשה ש"הגומר" היחיד הוא הגבר.
אני טועה ?

בפעם הראשונה בחיי אני משתמשת בניק באמת כי אני נבוכה מדי.
נדמה לי שאני התוצר של לגמור בחוץ. איזה התבטאות של אמא שלי בעבר הביאה אותי לחשוב כך _(אני יודעת בוודאות שלא הייתי מתוכננת. אמא שלי היתה בחודש השלישי כשהתחתנה. הנישואים היו מתוכננים זמן רב מראש, כך שאני לא הגורם להם)

יש משהו בביטוי "לגמור בחוץ" שנותן הרגשה ש"הגומר" היחיד הוא הגבר.
היחיד שיש לו אפשרות בחוץ ובפנים הוא הגבר. או שאני טועה...

_יש משהו בביטוי "לגמור בחוץ" שנותן הרגשה ש"הגומר" היחיד הוא הגבר.
היחיד שיש לו אפשרות בחוץ ובפנים הוא הגבר. או שאני טועה..._
הוצאתי מהקשרי.
התכוונתי ואולי אני טועה, שיש במצב הנ"ל סיפוק לגבר ולא לאשה.

שיש במצב הנ"ל סיפוק לגבר ולא לאשה
במצב שבו הוא "גומר בחוץ" היא לא גומרת? זה מה שאתה אומר?
אם כך אז אתה טועה. היא לא צריכה שהוא יגמור בפנים כדי לגמור. הגמירה שלה לא תלויה בשלו. בדיוק כמו ששלו לא תלויה בשלה.
מקוה שהבנתי נכון...

יש משהו בביטוי "לגמור בחוץ" שנותן הרגשה ש"הגומר" היחיד הוא הגבר.
אולי משום שהאשה צריכה את כל מעייניה נתונים להנאה כדי לגמור, ואם היא צריכה להיות על המשמר (הוא גומר? הוא קרוב? הוא זוכר לגמור בחוץ?) אז הסיכוי לכך הוא די קטן.

ארבעה הריונות שהסתיימו ב-3 הפלות, פלוס להבדיל אלפי הבדלות ילדה אחת קטנה וחמודה, בזה מסתכם הנסיון שלי בשיטת המשגל הנסוג.
כשאני חושבת על זה לפעמים שהייתי יכולה להיות כיום אמא ל-4 ילדים...
אם הייתי מכירה את הגישה של באופן טבעי כבר אז...
אם אם אם...
בתיאוריה אני היום בעד הריון אחרי הריון ... למה לנסות למנוע את הדבר הכי טבעי והכי מתוק שהטבע ברא- הבאת ילדים לעולם? כל ילד מביא עימו את הפרנסה והברכה שלו.
אני אפילו לא דתיה, אבל ככה אני מרגישה ומאמינה היום. אני גם בטוחה שזה הכי טוב לחיי המין fשלא מנסים לעצור שום דבר. הכל זורם וטבעי, והשאר מסתדר. אני מסכימה עם קודמתי שמשגל נסוג הורס את חיי המין.

כמעט ארבע שנים יישמתי זאת ובהצלחה רבה
כמעט
פעם אחת היא נכנסה להריון
זה היה רע מאוד
רוצה סיכון??

זה קורה
לא שווה את הסיכון
אגב אפשר לספק זה את זה גם בלי חדירה
כמובן
וזה אפילו נעים

כשהייתי בת 15 פעם ראשונה אצל גניקולוגית, היא אמרה לי "את יודעת איך קוראים לאנשים המשתמשים בשיטת המשגל הנסוג ?"
הורים!

לי קרה שעם אחרי שנתיים מישהי נכנסה להריון. בגלל שאני נשוי לא יכולתי לסייע הרבה ולתמוך זה סיוט לשני הצדדים, ועוד היינו חברים טובים. לא שווה!

For his birthday, little Patrick asked for a 10-speed bicycle. His father said, "Son, we'd give you one, but the mortgage on this house is
$80,000 and your mother just lost her job. There's no way we can afford it."
The next day the father saw little Patrick heading out the front door with a suitcase. So he asked, "Son, where are you going?"
Little Patrick told him, "I was walking past your room last night and I heard you telling mom you were pulling out. Then I heard her tell you to wait because she was coming too. And I'll be damned if I'm staying here by myself with an $80,000 mortgage and no bike!"

הייתי חייבת. אני מצטערת.

ענק!

אכן גדול. אבל למה באנגלית? גם בעברית זה יכול להשמע טוב לא?

נו אז תתרגם לנו מירוסלב.
<כבר לא נעים לבקש מיעל צ ומ שרון ג>

גם בעברית זה יכול להשמע טוב לא?
מירוסלב, מה אתה רוצה שאמא תגיד בבדיחה בעברית.... "אני גם באה?"..

אורית , מה זה "לא נעים" (את מפולניה במקרה?). אפשר לבקש מאחות של אבשלום קור.
(את ההודעה הקודמת כתבתי לפני שראיתי את ההודעה שלך...)

לא נעים מת מזמן, לא?

<אני באה, אני באה!>

<חייבים להפסיק לפני שנקבל התראת מיני קהילה עופו מכאן! . ויפה שעה אחת קודם!>
<אומרת ולא מקיימת את המלצותיה היא>

שרון, את צודקת.

<אני רצה לספר לחבר'ה>

נו, אז תתרגמו לפני שאתן הולכות!
וחוץ מזה, 'לא נעים' זה לא מפולניה זה טריק ידוע (לא מגלה מאיפה) לגייס את מי שלא נעים לך ממנו- תלמדו!

_פטריק הקטן ביקש ליום הולדתו אופניים בעלות עשרה הילוכים.
"בני", אמר אביו, "היינו קונים לך אופניים כאלה, אלא שאיננו יכולים להרשות לעצמנו הוצאה כזאת, משום שהמשכנתא על הבית שלנו היא 80 אלף דולר, ואמך פוטרה מעבודתה זה לא מכבר."
למחרת בבוקר אבא רואה את פטריק הקטן בדרכו אל דלת היציאה מן הבית ובידו מזוודה.
"בני", שאל אבא, "לאן אתה הולך?"
בתשובה אמר פטריק: "אמש חלפתי ליד חדרכם ושמעתי אותך אומר לאמא שאתה יוצא. מיד לאחר מכן שמעתי את אמא אומרת לך לחכות כי גם היא באה. ואני לא מוכן להשאר כאן לבדי עם משכנתא של 80 אלף דולר ובלי אופניים!"_

<המהדרין יוסיפו את המשפט: "מיד לאחר מכן שמעתי את אמא אומרת לך לחכות כי גם היא באה (פירוש המילה "באה" באנגלית הוא גם: גומרת. מגיעה לאביונה, לסיפוק מיני)">

אורית, אז יש לך גם במייל וגם כאן. אשרייך וטוב לך!

הרווחתי

אז עכשיו "אַיי מַאסְט שֶר"
(למען הסדר הטוב והחזרת הדף לנימתו) אוסיף ואומר שאינני יכולה להצטרף להסכמה הגורפת כאן בעניין אי הביטחון במה שנקרא 'משגל נסוג'...
אני מאמינה שהתעברות נוצרת רק כש'מזמינים' אותה. מספיק שאמא או אבא טיפונת מתלבטים לגבי הריון/ילד נוסף בכדי לאפשר 'קליטה' של מי שממתין ב'טרמינל'.
כל האמהות (שאני מכירה) ש'התפנצ'ר' להם ילד הודו בסופו של דבר שחלק מסויים בתוכן ביקש אותו.

אז יש לך גם במייל וגם כאן
אה, עכשיו הבנתי איפה התרגום טופל...
קראתי את ההודעה שלך בדף שלי מספר פעמים במהלך היום ולא הצלחתי להבין על מה את מדברת. אז חזרתי לכאן לראות אולי תיקנת את התרגום שלי...
(תשלחי לי גם את התרגום, נעשה השוואות...יהיה מעניין מבחינתי להשוות את הפרטאץ' שלי לתרגום של מקצוענית)

כל האמהות (שאני מכירה) ש'התפנצ'ר' להם ילד הודו בסופו של דבר שחלק מסויים בתוכן ביקש אותו
אני חייבת לשאול את אמא שלי על זה...

לאמא שלי יש 6 ילדים,
והיא נשואה כבר 25 שנה לפחות , וכ-ל הילדים היו מתוכננים כשהיא רצתה הם באו, אני זוכרת במדוייק היא אמרה אוי מתחשק לי להיות שוב אמא לתינוק קטן/השכנה עשתה לי חשק... וגג חודשיים אחרי היא א-כ-ן היתה בהריון ואני יודעת שהיא התמשה במשגל נסוג!!!!
מעינין מה זה אומר עלי, שאני כ"כ רוצה וכבר 3 חודשים אין...
אל דאגה חיפושית כנראה כ"כ מפחדת מהריון/תינוק באמת, שהיא לא משחררת וכשיגיע הזמן גם זה יבוא

"המשגל הנסוג הוא קזינו - נהנים מאד מהבילוי אבל כשפעם אחת לא יוצאים בזמן...."
(C ) אני

גם אנחנו שיחקנו בלהציב את עצמנו מול מצבים מאתגרים. איך להורות לגוף לעשות בדיוק ההיפך ממה שהוא רוצה - בדיוק בזמן בו החלקים האינטליגנטיים של המוח שלנו מעורפלים בענני תשוקה סגולים.
קטעים, אה? קטן עלינו... איזה ספורט אקסטרים כזה.
אנחנו לא יודעים עוד אם זה בן או בת אבל עוד חודש, בלידה, זה יתברר.
( לא שאנחנו לא שמחים )

שלום למי שעדיין עוקב ולכל מי שנכנס במקרה!

אז ככה, אעדכן אותכם:
כשפתחתי את הדף הייתי עדיין בתולה (עם חבר) והנושא מאוד עניין אותי. אני באופן עקרוני נגד להכניס הורמונים זרים לגוף, ולכן האפשרות של גלולולת לא כ"כ עמדה על הפרק.
אחרי כמה זמו שכבתי עם החבר, ניסינו כמה פעמים עם קונדום, אבל זה פשוט "לא עבד", מבחינת ההנאה שבדבר, ומבחינה פסיכולוגית.

במשך כעשרה חודשים התפשרנו על "לגמור בחוץ", חבר שלי אומר שהוא למד להבחין מתי זירמת הזרע מתחילה, גם כשזה עדיין לא "הגמירה" עצמה , אלא גם בנוזל שלפני.

כל הזמן שהשתמשנו בשיטה הייתי (היינו) בחרדות, אבל כנראה לא מספיק כדי לעבור לתחליפים.

השבוע, החבר שלי אמר שהוא לא מסוגל יותר לסחוב את הפחדים, ולחקות למחזור שלי (שהוא, דרך-אגב מאוד מאוד לא סדיר), ומבחינתו כבר עדייף לוותר על החדירה.
אני לעומתו לא מסוגלת לדמיין אפילו אפשרות של הריון (החבר והחברות שלי אומרים שאני אלופה בשכנוע עצמי)

אני כבר כמה חודשים מנסה לזהות את הביוץ (ע"פ הפרשות מצוואר הרחם) אך עד עכשיו ללא הצלחה.
אז אני מניחה שחזרנו לנקודת ההתחלה.

אני עדיין שמחה לקרוא את התובנות שלכם, והנה התייחסות לכמה מהן:

1) כל אלה שאמרו שנוצרו הריונות למרות השימוש בשיטה: האם זה היה כי הגבר "לא יצא" בזמן, או למרות זאת?

2)נשמעו תגובות שהריון נוצר רק "כשמזמינים אותו", איך זה מתיישב עם כל ההפלות הייזומות?

כל טוב לכולכם!

אלכסנדרה,

אם את לא רוצה ילדים מצאי שיטה בטוחה יותר להמנע מהם

אי הנוחות של קונדום / דיאפרגמה / עלותה של ערכה לבדיקת ביוץ, היא כאין וכאפס לעומת אי הנוחות שילד לא רצוי יגרום לך!!!
ועייני גם: הריון בגיל צעיר וללא אמצעים כלכליים

כל אלה שאמרו שנוצרו הריונות למרות השימוש בשיטה: האם זה היה כי הגבר "לא יצא" בזמן, או למרות זאת?
אם הוא לא שם קונדום אז שלא יכנס נקודה. אם לא יכנס לא תהיה בעיה של מתי לצאת...
את ה'טיפה הראשונה' שאת עצמך (כתבת עליה בראשית הדף) קשה לכל גבר להרגיש.
אצל הגבר צינור השתן הוא גם צינור הזרע. השתן, כידוע חומצי מאוד, תפקיד הטיפה הראשונה הוא להכין את הצינור לתאי הזרע. הטיפה מכילה תאי זרע במינון נמוך.
אז הסיכוי להיכנס להיריון נמוך אבל קיים.
בטוחה שבא לך להיות אמא על כל הכרוך בכך?! כבר עכשיו?!
בנוסף- ריכשי את הספר "צאי מזה" הוא ספר מצויין למתבגרות גדולות
שאלה אחרונה- לקונדום יש תפקיד חשוב במניעת הדבקות במחלות מין.
נשמע לך רחוק ממך? את בטוחה?
האם את בטוחה בנאמנות של בן הזוג שלך?
מקווה שלא יביא לך 'מתנה' שלא ביקשת

אני מודה לכולם על התגובות, כרגע עולה בי התנגדות למקרא הדברים שלכם.
אולי במקום מסוים אני משלה את עצמי שאם זה "עבד" עד עכשיו, אז ימשיך "להיות בסדר".
אני מרגישה שמאוד היה עוזר לי עכשיו להתיעץ עם מישהי מנוסה, ומספיק סובלנית וסבלנית כדי לא לקטול אותי, אלא לשמוע מה יש לי להגיד, ולצערי לא מצאתי מישהי כזאת עד עכשיו. (יש מתנדבת?)
חשבתי על לדבר עם אמא שלי, אך לצערי אני לא מרגישה מספיק פתוחה וחופשיה כדי לעלות את הנושא.

לענת ב פ , עברתי על הספר ולא כ"כ מצאתי משהו רלוונטי. וכן, אני בטוחה לגבי נאמנותו של בן-זוגי.

_השבוע, החבר שלי אמר שהוא לא מסוגל יותר לסחוב את הפחדים, ולחכות למחזור שלי (שהוא, דרך-אגב מאוד מאוד לא סדיר), ומבחינתו כבר עדיף לוותר על החדירה.
אני לעומתו לא מסוגלת לדמיין אפילו אפשרות של הריון_

אז למה 'לעומתו'? ממה שאת כותבת עולה ששניכם מאוד לא מוכנים להריון.

אני דווקא מאמינה בביטחון שבמשגל הנסוג. ובטחון בשבילי תמיד מבוסס על כמה גורמים.
לפני שנישאתי, לא היה בי הבטחון הזה. המחזור לא היה סדיר, לא הייתי משוכנעת שאני עם ה'אבא' המתאים, לא הייתי בטוחה שאני כבר בשלה לאמהות, עוד לא היה לי בית....
הרבה משתנים שגרמו לי להתפשר ולקחת גלולות.
ההתייצבות של המחזור החודשי שלי ( שהיתה תוצאה של הקשבה פנימית יותר עמוקה), ההכרות והאמון שיש לי בבן זוגי לחיים, לאבי ילדי, לבעלי, והידיעה הברורה ששנינו לא מעוניינים עוד בהרחבת המשפחה, מאפשרים לי לבטוח.

אני באמת לא חושבת שקיימת עצה נכונה אחת גורפת לכל.
עלייך לעשות את השיכלול מתוך המציאות הייחודית שלך ו לקחת אחריות.
על הפחדים והחרדות מהריון לא רצוי, על הגוף שיספוג את מנת ההורמונים החודשית, או על הילד שיבוא....

כרגיל, כל בחירה גובה את המחיר שלה.

@}

כל אלה שאמרו שנוצרו הריונות למרות השימוש בשיטה: האם זה היה כי הגבר "לא יצא" בזמן, או למרות זאת?
למרות.
תראי, ברור שאם הגבר פולט את רוב הזרע מחוץ לנרתיק הסיכויים להריון קטנים יותר, אבל חד משמעית- עדיין קיימים.

נשמעו תגובות שהריון נוצר רק "כשמזמינים אותו", איך זה מתיישב עם כל ההפלות הייזומות?
חברה שלי (שהיתה משתמשת באופן קבוע במשגל נסוג כ"אמצעי מניעה") נכנסה להריון באמצע הלימודים לתואר, מבן זוג מזדמן. היא באמת ובתמים לא רצתה את ההריון, לא הזמינה אותו, ומרגע שגלתה אותו היה לה ברור שתעשה הפלה. אני מאמינה שבעומק לבה היא כן השתוקקה (ועדיין משתוקקת) לילד, ויודעת שההפלה היתה חוויה מאד קשה עבורה (מבחינה נפשית), אבל ברור לי שההריון באותו רגע ומאותו פרטנר היה באמת לא רצוי.
היום היא לוקחת גלולות.

לגבי מישהי להתיעץ אתה, לא יודעת אם אני בכיוון, אבל אם את מעונינת בכל זאת ללמוד את שיטת מעקב הביוץ (לא בהתכתבות דרך האינטרנט) את יכולה לפנות ל רונה בראון.

עברתי על הספר ולא כ"כ מצאתי משהו רלוונטי. וכן, אני בטוחה לגבי נאמנותו של בן-זוגי

הצעתי את הספר בגלל שיש בו תשובות על כל מיני שאלות בתחומים של מין ומיניות. יש בו הרבה ידע וגם התייחסות למערכות יחסים ורגש. זו היתה המלצה כללית לספר בבחינת 'ספר בסיס' ש'טוב שיהיה בבית'
אני שמחה שאת נמצאת בתוך מערכת יחסים שיש בה אמון

אני מרגישה שמאוד היה עוזר לי עכשיו להתיעץ עם מישהי מנוסה
קודם כל את יכולה להמשיך להתייעץ פה. התגובות חריפות כי הנושא שהעלית רציני. אני אדבר בשמי- בתור מי שחוותה גידול של ילדים ויודעת מה זה ושאכפת לה מאנשים, גם ממך למרות שאנחנו לא מכירות, זה פשוט מפחיד לראות לאיזו סיטואציה את יכולה להביא את עצמך.
אני עונה לך מתוך מי שאני ומהפחדים שלי. אולי לך זה עושה אנטי כי העוצמות חזקות

תמיד תמצאי אוזן קשבת ב"דלת פתוחה". פשוט צלצלי ל-035101511 (יש משיבון עם השעות המדוייקות)
בהצלחה

תודה לכולכן על התגובות, אתן באמת עוזרות!

ל ש מים וארץ אני מסכימה איתך,רק עוד לא יודעת על איזו מהאופציות אני אתפשר בסופו של דבר, ואקח אחריות.
ל ענת ב פ החוויה שלי עם "דלת פתוחה" הסתכמה בערך בזאת: "זה בסדר שהחלטתם לקיים יחסים, כל הכבוד שבאתם, הינה ככה שמים קונדום, אני בינתיים ארשום לך גלולות (ואהיה אקסטרה נדיבה ואתן לך חפיסה ראשונה חינם). אה, את לא רוצה גלולות?! הינה דיאפרגמה , את מעדיפה את זה?! שלום! next?"
אני יודעת שיש להן תעסוקה רצינית יותר עם בנות 15, שטופות דמעות ..ובהריון, מאשר לשמוע את ההתפלספיות שלי. ולכן לצערי, "דלת פתוחה" זה לא מקום לחפש אוזן קשבת.

הלילה הייתי עם החבר, (אחרי שבועיים שלא ראיתי אותו),שמנו קונדום, והגעתי למסקנה שזאת הפעם האחרונה שנשתמש בקונדום. אני באמת לא מבינה איך אנשים אחרים משתמשים בזה. אחרי שהתרגלתי להרגיש כל נים שלו בתוכי, עם גומי אני מרגישה בכלל לא מחוברת אליו, אני לא יכולה לכוון אותו בתוכי, וכל הדינמיקה הנפלאה - נעלמת.
בסוף סיפקנו זה את זו בדרכים אחרות, ומרות שהיה נפלא אני מרגישה קצת מקופחת, כאילו שלקחו ממני משהו שלי, משהו שמגיע לי.

כשאני קוראת את מה שכתבתי, זה נשמע לי כאילו אני סתם ילדה מפונקת, שטומנת את הראש בחול.

אלכסנדרה
איזה חמודה|Y| סחתיין על ההתנהגות הבוגרת

גם טון הדברים שלך מפוייס יותר. אני בעדך!!
וחוץ מזה ליבי איתך בגלל 2 דברים ששיתפת-

עם גומי אני מרגישה בכלל לא מחוברת אליו

אני תמיד צוחקת על עצמי שאני מהדור שלא ידע את הקונדום. זה בוודאי שונה. אני ראשונה להסכים שיותר כיף "בלי". אבל כשאין ברירה אין ברירה. יחד עם זאת אני מניחה שעם הזמן ועם התרגול ועם 'ההתרגלות' לקונדום אפשר לשחזר ת'תענוג המקורי. עם ההרגל ירד גם האנטי (המובן!) שיש במוחך לשימוש בקונ'. אולי תציעי דף כזה- "החיים לפני ואחרי הקונדום". מכאלה שבאמת היו ב'שני העולמות'

לצערי, "דלת פתוחה" זה לא מקום לחפש אוזן קשבת

גם לצערי! אני מניחה שאכן היו להם פניות יותר דרמטיות ופשוט מקוצר זמן הצורך שלך נדחק לפינה. חבל אבל לא נורא כי נראה לי שהאתר עוזר.
@}

אלכסנדרה היקרה

לבטח הבנת שהניק שלי הינו בלשון סגי נהור ושלמי שלא מעוניין לחבוק תינוק רצוי לא לקיים בלי מיגון.

להלן ניסיוני הטרי והעכשווי (והעתידי לעשורים הקרובים) -

תינוקת יפה ומקסימה, זכה וברה ומאד מציאותית!!
אצלי בחיים זה בא בזמן טוב ועם האישה הנכונה.
לפני 10 שנים - ירחם האל על נשמתי... פעמיים היה כמעט תינוק.

ולא ב"גלל המשגל הנסוג". אלא בגלל שבחרתי לא לקחת בחשבון את מה שעלול לקרות.
ואת זה אפשר לעשות בהרבה דרכים.
לא להקפיד על נטילת גלולות סדירה
לא לדעת מתי באמת הימים הבטוחים בטוחים....
ועוד.

IT'S UP TO YOU .
בשביל פתרונות טכניים כקונדומים עדינים במיוחד (יקרים אך עדיפים) או חומרי סיכה יש מומחים גדולים ממני.
את ההחלטה שלך רק את יכולה לקבל ורק את תתמודדי עם הסופו של עניין.

מאחל לך הרבה אהבה והרבה תשוקה והרבה שמחה.

אני
עכשיו
הולך להחליף חיתול ל

המתוקה והבלתי מתוכננת שלי...

היי אלכסנדרה
אני לוקחת גלולות, אבל בכל זאת מבינה את הקושי שלך עם קונדומים. אני חושבת שמשגל נסוג הוא סיכון, ולגבי נוחות של קונדומים: יש המון סוגים, ומנסיון עם כל אחד מרגישים שונה, ומנסים כמה עד שמגיעים לאחד שנוח לשני הצדדים

ממליצה בחום למי שרוצה ילדים אצלנו השיטה הזאת עבדה מאוד כמה שנים טובות עד שהיא הפסיקה לעבוד וכבר יש לנו שני גוזלים מתוקים,
בכל מקרה אם איזשהו ילד ירצה להגיע לעולם ודווקא מהורים מסויימים כנראה ששום אמצעי מניעה לא יעזור

שלום לכם,
אז אני שוב כאן , מול האינטרנט, אחרי כל פעם שאני מקבלת מחזור, אני מרגישה "בטוחה" לכתוב.
בינתיים אנחנו מתרגלים את "השיטה שלנו", ביום שישי אני מקווה להתחיל ללכת לסדנת מודעות לפוריות, אני מקווה שהוצאת הזמן והכסף תשתלם.

אלכסנדרה
אני בן 29 ותאמיני לי הדילמה עדין קיימת.
אני גם מוצא קונדום משהו נורא !
מאד חשוב לומר שקונדום לפעמים נקרע! הבעיה היא שלא יודעים שהוא נקרע לפעמים.
משגל נסוג זה כנראה דבר לא בטוח- אהיה חכם ללמוד מאחרים למרות שאישית לא היו לי בעיות .
כיום אני לא מרבה בסקס אולם אני משתמש בקונדום ובנוסף גומר בחוץ . לא תמיד זה כיף כמו שאת יכולה להבין.
את יכולה לנסות למדוד חום כדי לדעת על הימים הבטוחים.
למקרה שתכנסי להריון כדאי שתכירי את הכדור פוסטינור 2 - גלולת היום שאחרי.
אני חושב שגלולות למניעת הריון (לא פוסטינור) הם גם דבר נורא אבל אולי זה הרע במיעוטו . חוץ מזה לעשות הפלה או לקחת פוסטינור זה גם לא שוס.
בסופו של דבר אני ממליץ לך להתנזר

באמת נראה לי שהמתח מסקס גדול מההנאה שלך ממנו. אפשר לחיות טוב גם בלי סקס או בלי חדירה לכל הפחות או חדירה למקומות אלטרנטיביים (גם זו אופציה

.
אולי תנסו לשלב משגל נסוג עם ספוגית ? נשמע לי די בטוח
אפשרות אחרת היא קשירת חצוצרות או קשירת צינור הזרע אצל בן הזוג.

לא יודע אם הבאתי בפניך אפשרויות חדשות אבל אולי תעריכי את ההזדהות שלי איתך והבעיה הנוראית הזו שטרם נמצא לה פתרון הולם בעולמנו.

ובמהלך השבוע של טרום-מהלך-פוסט הביוץ,בן זוגי ואני פשוט או לא עושים או אוהבים בדרכים אחרות או גומרים בחוץ-ולגבי השאלה אם האשה לא גומרת כשהגבר גומר בחוץ, אצלי זה באמת קרוב.....אין כמן ההרמוניה השלמה ,אך אם רוצים להגיע לשם ממש ,אז אפשר.הכח הוא האהבה

בינתיים אנחנו מתרגלים את "השיטה שלנו", ביום שישי אני מקווה להתחיל ללכת לסדנת מודעות לפוריות, אני מקווה שהוצאת הזמן והכסף תשתלם.
נו, הלכת אלכסנדרה?
מה את יכולה לספר?
השתלם לך?

שלום!

ענת ב פ , את שואלת שאלות קשות

, כן, אני הולכת לסדנא, האם זה "משתלם" אני לא יכולה לענות באופן חד-משמעי, כי מהבחינה הטכנית כמעט ולא למדתי דברים חדשים (והמבחינה הזאת די התאכזבתי בהתחלה), אבל עצם זה שהכל מועבר בצורה מרוכזת ומסודרת יחסית, ואני מנהלת טבלאות ומעקבים, כן מקדם אותי. אני נהנית לגלות את הדפוסים של מחזוריות חום הגוף, והפרשות- מהבחינה הזאת זה סוג של משחק מהנה (בחודש שעבר הצלחתי לזהות את הביוץ וזה היה ממש "וואוו" מבחינתי). בדיקות אחרות כגון צוואר הרחם עדיין קצת מרתיעות אותי.
אני יודעת שאני נמצאת בתהליך חיובי, והגוף שלי מגיב בהתאם: המחזור שלי בשנה - חצי שנה האחרונה הרבה יותר סדיר, והמחזור האחרון היה של 28 יום -הכל לפי הספר. גם כאבי המחזור פחתו.

האם אני מוכנה ויכולה לוותר לחלוטין על הפראנויות והפחדים - אני לא יודעת.
הנושא של אי-כניסה להריון גוזל ממני המון אנרגיות - ובאיזה שהוא מקום אני מעדיפה להשקיע את האנרגיות האלו בזה, ולא בנושאים אחרים שעל הפרק, כמו הלימודים שלי, למשל. הרבה פעמים ההתעסקות בזה זאת בעצם התחמקות מללמוד, או לעשות דברים קונסטרוקטבים אחרים. זה הוא נתיב מילוט נוח גם לגבי נושאים כמו האם מערכת היחסים הנוכחית אכן מספקת אותי: אני אומרת לעצמי שאני חייבת להשאר אם הבן-זוג לפחות עד הדימום הבא, כדי להיות בטוחה. כי עם אחרים, לפחות בנושא הזה אני לא ארשה לעצמי את החופש, (מבחינת לא גומי ולא גלולות), שאני מרשה לעצמי איתו.
אפילו בנושא הכי בסיסי, כגון האם אני רוצה ילד אין תאום בין ההגיון לרגש. מבחינה הגיונית ושכלית אין שום שאלה: אני לא מוכנה לילד משום בחינה. אבל מבחינת הרגש והגוף , לפעמים אני מרגישה כמיהה כול-כך עצומה, שאני מפחדת שאני אכנס להריון רק בגללה. (חס וחלילה ושלום!)

אלכס אם תכנסי להריון איך תנהגי?

תומר,
כנראה הפלה, במצב הכי אופטימי, אחזור להורים ואקוה שלא יבעטו אותי החוצה

וזה יהיה הפסד ענק מבחינתי, כי כרגע אני לומדת במוסד מאוד יוקרתי, במסלול יוקרתי, והם והצבא ממנים לי את הלימודים והמגורים. הצבא אוטומטית יפסיק את המימון , ואני לא רואה את עצמי בשום מקרה מסוגלת לגדל ילד וללמוד במקביל (למרות שאני מכירה כאלו שאיכשהוא מצליחות)

את דעתי על המוסדות היוקרתיים האלה אשמור לעצמי אבל בעצם רציתי לשאול אם את בכלל מעונינת בילדים בשלב כלשהו בחייך עד כמה שהעין יכולה לראות קדימה . מדבריך אני מבין שכן. בכל מקרה הפלה זה ממש לא ביג דיל נדמה לי שתוך יום את בחוץ והצבא לא מוכרח לדעת וגם אם ידע אין לו שום זכות להעיף אותך ממסלול כזה רק בגלל שהיה לך פנצ'ר. אני משוכנע שזה מעוגן חוקית.
היום יש גברים שעברו קשירת צינור הזרע ואולי גם את יכולה לשקול קשירת חצוצרות באם אינך מעונינת בילדים בעתיד.
עכשיו שאני יודע שהפלה היא אופציה מבחינתך באמת שהמצב לא נורא כל כך ואולי באמת הבעיה נמצאת במקום אחר. יש לך מודעות עצמית גבוהה אז קדמי בברכה את מה שעורר אותה........

אני יודעת שאני נמצאת בתהליך חיובי, והגוף שלי מגיב בהתאם: המחזור שלי בשנה - חצי שנה האחרונה הרבה יותר סדיר, והמחזור האחרון היה של 28 יום -הכל לפי הספר. גם כאבי המחזור פחתו.
טוב, זה אחלה! כל לימוד של הגוף והתקרבות אליו נראה לי מצוין.
אבל-

מבחינה הגיונית ושכלית אין שום שאלה: אני לא מוכנה לילד משום בחינה.

הרבה פעמים ההתעסקות בזה זאת בעצם התחמקות מללמוד, או לעשות דברים קונסטרוקטבים אחרים
אז אולי תעשי עם עצמך פשרה. לעכשיו תשתמשי בגלולות או כל דבר אחר ותפַתחי עם עצמך את כל הנושא עוד שנה שנתיים. אולי קצת מרחק מכל הנושא יועיל. אם הריון לא רצוי זה התרחיש הנורא ביותר כדאי לקחת אותו בחשבון ברצינות. ז"א הוא השיקול המכריע.
למישהי יש רעיון טוב יותר??

טוב אז האמת היא שנכנסתי לכאן ממש במקרה,
והנושא מאוד נוגע אלי, היתה לי חברה במשך 3 שנים והשתמשנו תמיד בשיטה הזאת מהסיבה שהיא לא רצתה לקחת גלולות ואני לא רציתי לשים קונדום.
אני חייב לומר לכם שהתוצאה המפתיעה לא אחרה לבוא. היא נכנסה להריון ועשתה הפלה כמובן, אבל הכאב שזה גרם הוא עצום.
זה ממש לא שווה את זה, בבקשה אל תקחו את הסיכון!!!

א

מישהו ביקש רעיון טוב יותר?
אז הנה הוא
יחסים מקיימים כשנשואים וחפצים בילדים. מי שאין לו את הבגרות להגיע למסקנה הזו, אל לו לשחק במשחקים של אש. איסור הוצאת זרע לבטלה, לצד איסור ייחוד, איסור נגיעות, איסורי עריות למיניהם בגלל שבטח לא טבלת ואת עדיין נידה, איסור קדשה, ועוד חלילה רצח של עובר, שאת לוקחת בחשבון בקלות כה רבה, שווים בעינייך את התענוג הרב שאת מקבלת. שלא לדבר על הסכנות הכרוכות בהפלה, נזק נפשי שכרוך בכל הסיבוך שאת עוברת כבר כיום וכו'.
ואיפה רצינות של החבר? את לומדת? תלמדי ותעזבי את השטויות? את רוצה יחסים? יחסים זה בתוך מסגרת מותרת, תקינה.

ובמילה אחת רציתי לומר: איכס

_יחסים מקיימים כשנשואים וחפצים בילדים. מי שאין לו את הבגרות להגיע למסקנה הזו, אל לו לשחק במשחקים של אש. איסור הוצאת זרע לבטלה, לצד איסור ייחוד, איסור נגיעות, איסורי עריות למיניהם בגלל שבטח לא טבלת ואת עדיין נידה, איסור קדשה, ועוד חלילה רצח של עובר, שאת לוקחת בחשבון בקלות כה רבה, שווים בעינייך את התענוג הרב שאת מקבלת. שלא לדבר על הסכנות הכרוכות בהפלה, נזק נפשי שכרוך בכל הסיבוך שאת עוברת כבר כיום וכו'.
ואיפה רצינות של החבר? את לומדת? תלמדי ותעזבי את השטויות? את רוצה יחסים? יחסים זה בתוך מסגרת מותרת, תקינה._

והמסגרת המותרת, התקינה ניתנת לבחירה של כל אחד ואחת. ובתוך המסגרת הזו כל אחד יכול לבחור לקיים יחסים עוד בטרם משמעות היחסים היא הולדת ילדים, ובתוך המסגרת הזו ניתן להינות מיחסי מין, ולמנוע התעברות, ומותרת כל צורה של יחסי מין, ואגינאלי, אוראלי, אנאלי, וורבאלי וירטואלי ועוד מיני ירקות.
ובתוך המסגרת הזו אין איסור אלא האיסור להתכחש לגוף, לנפש, לרגש ולצרכי האדם באשר הוא.
שאין הוצאת זרע לבטלה, כפי שאין מחזור חודשי לבטלה. ואין איסור ייחוד, ואין איסור נגיעות, ואין צורך בטבילה, והפלה איננה רצח של עובר - אלא אם האדם ספון באמונתו שאלה הכללים.

על פני לקבל צוויים חיצוניים בכל הקשור ליחסי מין בין שניים הבוחרים בכך מרצונם החופשי, עולים אותם כללים אישיים בין אותם שניים.
אלה שמעונינים ביחסי מין זכאים לעשות ככל העולה על ליבם, גופם ורוחם.

על פני לפחד מהיצר, יש לקבלו ולהודות לו על היותו מניע חשוב ועיקרי בחיים האלה.

תודה.

אני מרגישה שאני במין לופ סביב עצמי, כבר כול-כך הרבה זמן ואני עדיין דורכת באותו מקום.
צפריר כותב שיש לקבל את היצר, הלוואי שזה היה רק "יצר", יצר קל יותר לקבל או לחילופין לדחות. לכל אחד יש את הטריגר שלו לצאת למסע של גילוי עצמי, ואני מרגישה שזה שלי.
אבל ההרגשה היא שאני בכלל לא מתקדמת, הוצאתי הרבה כסף על הסדנא, אולי גם מתוך מחשבה שהנשים שם יהיו גם קצת "אמא" בשבילי.
מצחיק, אבל אני מסתכנת בהריון, אני כל הזמן רדופה בפחדים ממנו, עד כדי כך שלפעמים אני מתקשה להרדם בלילות, כמובן שאני לא יכולה להנות ממין בלב שלם. ומה שאני באמת רוצה זו שיחה אמיתית עם אמא. אף פעם לא הייתה לנו אחת כזאת בענייני מין, גוף, זוגיות. לא סיפרתי לה שקיבלתי מחזור בפעם הראשונה, קנייתי את החזייה הראשונה והתחבושות לבד.
אני כבר אישה בזכות עצמי, בת 21. ידיד שלי אמר שזה נשמע לו קצת כמו מרד בהורים, האומנם אני פוגעת בעצמי במידה כזאת רק כדי לזכות בתשומת הלב שלהם?
איך , איך מתחילים לגדול קצת? להפסיק לעלות את גודל ההימור?

אולי תגשי לאמא שלך ותדברי איתה מהלב בלי טענות על מי שהיא אלה תספרי לה מה עובר אליך מה החששות שלך אולי תופתעי ממה שתקבלי או שלא , זה בטח סיכון קטן יותרמ הריון
בהצלחה

לא סיפרתי לה שקיבלתי מחזור בפעם הראשונה, קנייתי את החזייה הראשונה והתחבושות לבד.
איזה באסה..

והיום אם תבואי לספר איך את חושבת שהיא תגיב??
האם בינתיים את יכולה לחלוק את כל הנושאים האינטימיים עם חברה ממש טובה? כזו שתיהני למצוא אצלה אוזן קשבת ותמיכה? מישהי מבוגרת ממך במשפחה?
כמובן שבד בבד יהיה רעיון טוב לנסות לדבר עם אמא שלך. למה את חושבת שהיא מצדה לא עודדה שיחות כאלה? כשתעני על התשובה יהיה לך קל יותר לראות את הדברים מהצד שלה וגם להבין איך בעצמך לגשת אליה.

אני כל הזמן רדופה בפחדים ממנו, עד כדי כך שלפעמים אני מתקשה להרדם בלילות
נראה לי מחיר גבוה מאוד. מדי. את הצעת הפשרה שלי דחית (מה13 למאי). מה שבטוח הוא שאיני מסכימה עם הגישה של יחסים מקיימים כשנשואים וחפצים בילדים
אבל כמובן את מחליטה מה מתאים לך @}

יש לי שאלה אליכם:
במה אנשים השתמשו לפני 50, 100, 200 שנה, כשעוד לא היו גלולות וקונדומים? הרי גם אז היו משפחות קטנות של 2 ילדים.

לענת,
עם חברות אין לי בעיה לדבר, להפך.
קרובות משפחה בוגרות הן רק דודה וסבתא, וסביר להניח שאם אני אדבר איתן - אמא תקבל דיווח ישיר, אז עדיף כבר לפנות למקור.
איך אמא תגיב אם אדבר איתה?
אני מניחה שהיא פשוט תהיה נבוכה. אני חושבת שהיא לא יזמה שיחות כאלה, כי הניחה פשוט שאני כבר יודעת הכל, והיא לא יכולה לתרום יותר, או מרגישה לא בנוח לתרום.

אני רוצה להבטיח לעצמי הבטחה ענקית, מעל במה זאת <קצת תמיכה תעזור...> :
שכשאני, בעזרת השם, אקבל את הדימום הבא - אלך לדבר על זה עם אמא!

ואם בא לך לא להכניס הורמונים לגוף ולא להיות מודאגת כל חודש תשקלי לקנות את ה CERVICAL CAP
לינקים לאתרים שמסבירים מה זה http://search.msn.co.il/Search.aspx?q=CERVICALCAP&st=1
אפשר לקנות את CAP בארץ אצל שיין.
מניסיון השימוש מאוד בטוח, לא פוגם בזוגיות. את מודעת הרבה יותר למה שקורה אצלך בגוף.

אז עדיף כבר לפנות למקור.

אני רוצה להבטיח לעצמי הבטחה ענקית, מעל במה זאת <קצת תמיכה תעזור...>
בשמחה!!

אני חושבת שהיא לא יזמה שיחות כאלה, כי הניחה פשוט שאני כבר יודעת הכל, והיא לא יכולה לתרום יותר, או מרגישה לא בנוח לתרום.

אני חושבת שתקבלי כוח לעשות את הצעד הראשון אם תזכרי כל הזמן את נקודת המבט שלה.
עד השיחה תשתדלי למצוא דרך להירגע <אני יודעת... קל להגיד...>
ובכל מקרה תזכרי שאולי לא ילך כמו שאת מתכננת. אבל גם אם לא, זו תהיה רק הפעם הראשונה
ואם בא לך את מוזמנת לבקש תמיכה יותר ממוקדת.

בכל אופן נראה לי שאת יכולה לפתוח דף בית או דף אחר לצורך העניין. תיהני מיותר תמיכה. נראה לי שהכותרת לגמור בחוץ משאירה הרבה תומכות פוטנציאליות בחוץ...
ב ה צ ל ח ה @}

קוראת סמויה, אנגלית קצת קשֶה לי.
אולי את יכולה להסביר מה זה ה CERVICAL CAP הזה, ומה היתרונות שלו? ועד כמה הנוכחות שלו מוחשית ועלולה להפריע בתחושת החיבור הפיזית - או שלא?
וכמו כן, מי זאת שיין, ואיך מגיעים אליה?
אודה לך מאוד.

במה אנשים השתמשו לפני 50, 100, 200 שנה, כשעוד לא היו גלולות וקונדומים? הרי גם אז היו משפחות קטנות של 2 ילדים
תלוי איפה ומתי. בתרבויות בהן היו מניקים עד גיל מאוחר ההנקה היתה משמשת כאמצעי מניעה בין הריון להריון ומצמצמת את מספר הלידות. פתרון אחר היו הפלות או רצח יילודים. הפתרון הכי בטוח היה התנזרות, אבל כדי ליישם אותו, כמו משגל נסוג או מעקב ביוץ, האשה היתה תלויה ברצון הטוב של בעלה.
משפחות קטנות היו לדעתי תוצאה של בעיות פריון (פעם גם לא היו טיפולי פוריות) ושל תמותת תינוקות גבוהה ולא של תכנון המשפחה.

הקאפ היא כיפת גומי המתלבשת בצורה מדוייקת על צוואר הרחם ומונעת חדירת זרע, יש להשאירה עד 6 שעות לאחר המשגל. מומלץ להוסיף קוטל זרע אם כי בכמות קטנה יחסית לדיאפרגמה. יעילותה בין 82-94%.
ניתן להכניסה עד 12 שעות לפני קיום -יחסים, והיא לא אמורה להיות מורגשת.
לארץ מייבאת אותה שיין ברגר גוטמן (שהיא למיטב זכרוני גם מיילדת) הטלפון שלה הוא 8576406-08 , המחיר הוא כ900 ש"ח, והיא יעילה למספר שנים. את יכולה לקנות אותה גם דרך האיטרנט ואז זה יוצא הרבה יותר זול.
מקווה שעזרתי.

אלכסנדרה, אם את יודעת על זה, אז למה את לא משתמשת בזה?

<באותה בעיה כמוך>

אלכסנדרה או מישהו אחר, עוד שאלה: איפה באינטרנט אפשר לקנות את הסרוויקל קאפ? אולי תוכלו לעזור לי ולתת לי קישור?

בנוסף, הייתי רוצה לדעת:

עד כמה לדעתכם יכול להזיק שימוש בגלולות לתקופה קצרה של כמה חודשים.
מה דעתכם על ספוגיות עם קוטל זרע - עד כמה הן בטיחותיות למקרה שממש יוצא זרע או לטיפה הראשונה, ואם יש סוגים שונים - אז מה עדיף? ומה היתרונות והחסרונות?

שימוש בגלולות לתקופה קצרה- ברור שככל שהשימוש יהיה קצר יותר הנזק יהיה פחות משמעותי. יש כמה בעיות עם הגלולות:

קשר לא ברור לסוגים מסוימים של סרטן- מחקרים מראים שנשים שנוטלות גלולות פחות חשופות לסוגים מסוימים של סרטן ויותר חשופות לסוגים אחרים (לא זוכרת בדיוק את הסוגים). אבל כידוע קשה מאד להגדיר קשר חד-חד-ערכי בין סרטן ובין גורם מסוים, ובכל מקרה ברור שהסיכון יהיה נמוך יותר ככל שמשך השימוש בגלולה יהיה קצר יותר.
השפעה על כל מערכת הפוריות- רופאים יגידו שאין שום בעיה, אבל שמעתי על יותר ממקרה אחד של מישהי שאחרי שנים של גלולות היו לה בעיות של אי סדירות של המחזור וכד'. גם פה לדעתי שימוש קצר לא אמור לגרום לבעיות, זה גורם משמעותי יותר אם רוצים להשתמש בגלולות לאורך זמן.
תופעות הלוואי. זה מאד אינדיוידואלי. בעיני מדובר בתופעות בלתי נסבלות- גם גודש בשדיים, גם מצבי רוח, גם חוסר חשק ובכלל תחושה כללית איומה, אבל יש נשים שלא מרגישות כלום, או לפחות טוענות ככה. בכל מקרה התופעות חולפות אחרי הפסקת הגלולות ואני לא חושבת שיש בהן נזק בלתי הפיך לטווח ארוך.

אני השתמשתי בגלולות לתקופה מאד קצרה- חודשיים- וזה היה סיוט, אבל לא גרם לי ככל הידוע לי שום נזק ארוך טווח. מה שכן, הבנתי שתופעות הלוואי מתמתנות אחרי תקופה מסוימת ודווקא החודשים הראשונים הם הכי קשים, ובחודש הראשון גם צריך להשתמש באמצעי מניעה אחרים כי לוקח זמן עד שהן מתחילות לעבוד, אז לקחת גלולות מראש לתקופה קצרה זה קצת בעסה, לדעתי.

לגבי הספוגיות,
בתור אמצעי מניעה בלעדי, אחוזי הבטיחות נמוכים. כמן כן, גנקולוגית אמרה לי שיש סכנה שהן תפלטנה מהמיקום הנכון בנרתיק בזמן האורגזמה של האישה. לא נחמד.

תודה אורית.

אלכסנדרה. תודה על תשובתך. חוזרת על שאלתי בקשר לסרוויקל קאפ:
אם את יודעת על זה, אז למה את לא משתמשת בזה?

אם את יודעת על זה, אז למה את לא משתמשת בזה?
המחיר קצת הרתיע אותי, וגם פחדתי שאחרי ההשקעה הכספית אני לא אהיה עקבית בשימוש, ואז זה יהיה סתם בזבוז. כי הרי לכאורה אני מכירה גם את השיטה של המודעות לפריון (חום גוף+הפרשות+צוואר רחם), ופחות או יותר יודעת לזהות אצלי את התקופה הלא פוריה, ובכל זאת אני משחקת קצת <הרבה...> עם הכללים, ומקיימת יחסים גם בימים הלא בטוחים.
גם הצורך להשתמש בקוטל זרע בנוסף מפריע לי, איפהשהוא באחורי הראש אני חושבת על קוטל זרע כעל קוטל חרקים, לא משהו סימפטי שהייתי רוצה להכניס לגוף. אם זה מספיק חזק לקטול זרע, האם זה לא קוטל גם דברים טובים אחרים על הדרך? או יוצר גירויים?
עוד נקודה שלא הבנתי בדיוק לגבי הקאפ היא איך הוא יכול להיות לגמרי בלתי מורגש, הרי האורגמה הנרתיקית מתחילה מצוואר הרחם, אז אם מולבש עליו קאפ האם המקום יכול להיות מגורה מספיק?

אבל עכשיו אני ברצינות אשקול שוב את השימוש בו.

עכשיו גם לי יש _דף בית אישי

עוד נקודה שלא הבנתי בדיוק לגבי הקאפ היא איך הוא יכול להיות לגמרי בלתי מורגש, הרי האורגמה הנרתיקית מתחילה מצוואר הרחם, אז אם מולבש עליו קאפ האם המקום יכול להיות מגורה מספיק?
מעולם לא ניסיתי את הקאפ וכדאי לבדוק עם משתמשת,
אבל לא נראה לי שצריכה להיות בעיה עם הגירוי והעוררות המינית משום שבכל מקרה 'השחקן המשמעותי' בגירוי זה החלק הראשון של הנרתיק. ז"א החלק שיותר קרוב 'החוצה'. ככל שאנחנו מעמיקים פנימה לתוך הנרתיק יש פחות גירוי. (אני מתייחסת כרגע רק לאיברים פנימיים).
<מכאן שהאימרה "הגודל לא קובע" יש בה משהו>
<מכאן שעובי האיבר יותר משמעותית>
<מצד שלישי לא אתווכח עם מי שחשוב לה הגודל>
<מצד רביעי כל זה שייך לדיון אחר

>
את השינויים שחלים בעקבות האורגזמה אפשר לחוש גם בצוואר הרחם וגם ברחם אבל זה תגובה ולא ההתחלה או הגורם לאורגזמה.
זה למיטב הבנתי.
בכל מקרה אחוזי ההגנה של הספוגית אכן נמוכים מהתקן וגלולה ואכן ייתכנו תגובות של הגבר /האישה לקוטל הזרע. אני לא מומחית לזה אבל נראה לי שכדאי לברר יותר לעומק מהו אותו חומר קוטל. אם תיראי שזהו לא חומר כה קטלני כדאי להשתמש בו יחד עם המודעות ווסת וכך תגדילי סיכויים למניעת הריון. לצערי אין אמצעי מניעה אחד מושלם. כל מקרה לגופו.

איפהשהוא באחורי הראש אני חושבת על קוטל זרע כעל קוטל חרקים,

אני חוזרת על שאלה ששאלתי בדף תכנון הריון באופן טבעי (פשוט כי לא קיבלתי שם תשובות, ואולי כאן יש יותר קוראים). והשאלה היא בקשר לערכה למעקב אחר ביוץ שמוזכרת בדף הנ"ל (www.ovulook.co.il):

האם אפשר להיעזר בזה למניעת הריון? (כי הבנתי שהמוצר במקור נועד לעזור לנשים שרוצות להיכנס להריון)
אם כן, איך?
הבנתי שזה מראה 4 ימים לפני הביוץ - האם זה מספיק?
האם למישהי יש ניסיון עם זה? האם זה קל ונוח לשימוש, וכמה זה באמת עוזר (לשני הכיוונים - להריון ולמניעת הריון. במיוחד למניעה)?

אשמח לכמה שיותר מידע, ובהקדם.

מה דעתכם על שיטת המשגל הנסוג כאמצעי מניעה בלעדי?

לא עובד! לפחות ככה טוענים המומחים

לפלוני אלמונית,
ראיתי את המכשיר ולי הוא לא נראה קל לשימוש. במקום לבדוק רוק, עדייף כבר לבדוק באופן ידני הפרשות, לדעתי קל יותר ומדוייק יותר.

ערכה יותר מבטיחה ראיתי כאן.

בנות, סקר קצר:
במה אתן משתמשות/השתמשתן בתקופות שונות, למה, ועד כמה הייתן מרוצות?
גם בנים מוזמנים לענות.

במקום לבדוק רוק, עדייף כבר לבדוק באופן ידני הפרשות, לדעתי קל יותר ומדוייק יותר.

אלכסנדרה, אבל תחשבי על זה שהערכה הזו, אם זה כמו שהם אומרים, מגלה לך כל חודש בדיוק נמרץ באיזה שלב את נמצאת, ויכולה להגיד לך 4 ימים לפני הביוץ שאת לפני ביוץ.

בבדיקה ידנית של ההפרשות את לא יכולה לדעת עוד כמה זמן יהיה לך ביוץ. רק בזמן הביוץ את יודעת.
והרי אסור לגמור בפנים כ- 3-4 ימים לפני הביוץ, כי הזרע יכול להישמר חי.
אז בדיקת ההפרשות לא עוזרת מיידית.
היא יכולה לעזור רק ע"י מעקב במשך כמה חודשים, ומי שיש לה מחזור סדיר יכולה ללמוד מזה בדיוק מתי ימי הביוץ שלה, ולחשב 4 ימים אחורה.

אבל מי שרק עכשיו רוצה להתחיל ועדיין לא עקבה מספר חודשים, או מי שאין לה מחזור סדיר - בדיקת ההפרשות עדיין לא ממש תעזור לה.

מה שהתכוונתי הוא, שגם בערכה שאליה את מתכוונת יש הרבה מקום לפרשנות אישית, כך שתצטרכי לפחות חודש-חודשים בשביל הבטחון שלך שמה שאת רואה, הוא אכן מה שאת רואה. הערכה היא מעין מיקרוסקופ שעליו את שמה את הרוק ומסתכלת לתוך עינית קטנה, כשאני ניסיתי לבדוק לא ראיתי כלום, ולי זה נראה די מתסכל. הרי קחי בחשבון שהתוצאה היא לא תמיד חד משמעית, ויש בהחלט מקום לפרשנות.
אם אני הייתי קונה ערכה, הייתי הולכת על הערכה שבקישור ( כאן. ) , נראה לי יותר אמין, ופחות מתסכל.