באופן טבעי

מחליפה את הניק שלי כדי לכתוב בלוג או משהו אחר במקום שאין סיכוי שהוא יקרא
יום קשה עבר עלי . נעלבת מכל שטות .
אתמול בערב שוב הייתה שיחה על ילדים ושוב הוא אמר שעוד לא ושהוא לא יכול להחליט עכשיו. ואני בכיתי ואמרתי לו שהלב שלי נשרף כשאני רואה את כל האנשים עם התינוקות שמסתובבים מסביבי.
אתמול חברה שלא גרה בארץ הייתה אצלי עם התינוק בן הימים שלה לבשתי אותו עלי במנשא .הכי קטן והכי צעיר שהחזקתי בחיים. הלכנו לבית קפה כל מי שאמר משהו מיהרתי להסביר שהוא שלה לא שלי .והלב שלי הוא כל כך מתפורר מזה.
היום הוא הבן זוג ,לא התינוק, כל היום היה נחמד אלי תיקן משהו בבית .
כשחזרתי מהפסיכולוגית חשבתי לעצמי שאם הוא רק היה מחזר אחרי קצת היה יותר קל לי לחכות .ואז הוא חיזר אחרי קצת - לא פרחים אבל התיקון הזה של משהו שהוא בכלל לא ראה ולא הבחין בו בכל השנה הזאת ואני רציתי לעבור בגללו דירה .פעם מחזר שהיה ניסה לתקן ולא הצליח .
אבל בעל ידי זהב מיד הצליח לתקן זאת. שיבח את הבישול שלי ולא התלונן על חוסר בתבלינים . ועשה כמיטב יכולתו להצחיק אותי .
ואני עדיין עצובה וכואבת .
ליל מנוחה .

רוצה לכתוב למה אני אוהבת אותו בעיקר כי הוא מצחיק אותי.
רוצה לכתוב שהוא גם יפה בעיני אבל בזמן האחרון כל מה שאני רואה בו זאת זיקנה .
נעלבתי ממנו היום התקשרתי שיצא לקראתי ,בחוץ מסתובב אנס מפחיד, הוא אמר לי שהוא עייף מידי . אמרתי ביי בלי להקשיב לו יותר.
שכח שקבענו לצאת .
הלכתי לבד הבייתה נעלבת . כל כך קל להעליב אותי כל כך קל לי להעלב.
רוצה שדברים יהיו אחרת לפי איך שאני יודעת שאפשר.
נמאס לי מהסגפנות שלו רוצה שנחיה את החיים במלוא עוצמתם . רוצה לצאת לבלות .
לא רוצה לחיות עם מישהו שהולך לישון ב10 ועוד חושב שהוא רוקר.

לא נרדמת החמסין מתיש אותי ישנתי כל היום .
לא מבינה איך אפשר בצהריים לענות גם אני אוהב אותך ובערב ללכת לישון בלי להגיד כלום.

ימים קשים מאוד עוברים עלינו , הוא עצבני , מתפרץ עלי גם אתמול וגם היום . אתמול הוא שלח לי הודעה כתב שולם שולם לעולם ברוגז ברוגז אף פעם
והיום שאלתי אותו אם הוא יכול להיות מחר בבית כשיבוא טכנאי והוא שוב התפרץ . אמרתי לו שיגיד שלא אם לא מתאים לו אבל שלא יתנהג כך.
יש לו בעיה בעבודה שברור שתפטר תוך שובע ויש לו מבחן גדול וחשוב ביום שישי אבל ראבק אני לא מוכנה שיצעקו עלי. מחר בערב אני עובדת מחוץ לבית אולי עדיף כך בימים אלה. הוא זולל כמו מטורף היום בבוקר רציתי להכין לי טוסט עם גבינה לא הייתה שום גבינה ואני יודעת שביום חמישי קניתי גבינות ב30 ש"ח חיפשתי משהו אחר במקרר , היה ריק. הוא פשוט עומד ליד המקרר ואוכל כל מה שהוא מוצא.
בא לי להציע לו כדור הרגעה אבל אני יודעת שזה רק ירגיז אותו יותר.
מוזר כי במוצאי שבת הקודם הייתה לי הרגשה שפרצנו דרך בקשר ,וכנראה שגם לו כי מאז הוא כל הזמן חיבק אותי במיוחד בלילות , אבל פצתאום היום הייתה לי הרגשה שהוא עשה אתזה כי קר לו . מבאס.
מחר יש לי שיחה חשובה מאוד עם מנהל בית הספר שאני לומדת בו שבעצם אחריה אני מקוה להחליט אם אני ממשיכה או לא .
אני צריכה לקום מוקדם אבל ישנתי היום כל היום מה שבטוח לא יעזור לי להרדם כעת.

ברוח הפליי ליידי שאלתי את עצמי מה החפץ האהוב עלי בבית ופתאום הבנתי שאני מתה על הבית ועל החפצים שלו . ושזה בסדר מצידי אם נמשיך לגור כאן עוד הרבה למרות שאני גם מאוד רוצה לעבור מכאן לבית גדול שיוכל להכיל ילדים שגם אותם אני מאוד רוצה . יצאתי מעודדת.

רבנו עכשיו הוא העיר לי עוד פעם עלזה שהשולחן שלי מבולגן . אמרתי לו שהוא כל כך עסוק בלבקר אותי שאין לו בכלל זמן לבדוק מה הוא עושה לא בסדר מתי בפעם האחרונה הוא ראה איך השולחן שלו נראה? הוא אמר לי שאין מה להשוות עובדה שהוא לא צריך את הפליי ליידי כדי להיות מסודר אמרתי לו אני באמת מעדיפה שתסתום באמת . אחר כך חשבתי על זה שברור שהוא לא זקוק לפליי ליידי אני מנקה ומסדרת אחריו. אז מה רע לו ?
אני זאת שאוספת אחריו את השערות מכל חדר האמבטיה אחרי שהוא מגלח את כל הגוף . אני זאת שמטאטא את החול שהוא מכניס הבייתה עם הנעליים .
ואני זאת שמטאטא את הליכלוך שנופל מהרגליים שלו אחרי שהוא משפשף אותם אחרי יום שלם בתוך הנעליים ואני עושה זאת באהבה רוב הזמן אבל אני לא מוכנה שהוא יעיר לי על זה שאני לא מסודרת. לא מוכנה לזה . אם לא טוב לו שילך . ביומיים האחרונים אני תוהה מה הוא עושה כאן בכלל
עכשיו הוא הלך בטח עושה תרגילים בפארק לא אכפת לי לאן הלך לא מוכנה שיצעק עלי לא מוכנה שידבר אלי כך .

את ראויה לטוב.

בני כמה אתם? כמה זמן אתם ביחד? איך את רואה את עצמכם בעתיד?
האם העצבנות הזאת שלו זה תקופה מסויימת או שזה מצב קבוע?

את ראויה לאהבה!@}

האיש הזה שישן במיטה שלי שלא טרח להוריד את הכיסוי מיטה רק העיף אותו לצד שאני אמורה לישון בו.
האיש הזה שלא אומר לי תודה על כלום .
שלא שם לב שהסתפרתי.
שלא תיקן את מה שביקשתי .
שגמר לי את האוכל .
והעיף את הבגדים שלו בסלון .
אני אומרת לעצמי לא לקבל החלטות חשובות במזג אויר שכזה
לא להקבל החלטות חשובות בזמן שאני עצבנית
לא לקבל החלטות חשובות
לחכות שהכל ירגע שוב
אבל לא בא לי
בא לי שלא יהיה כאן הוא והחפצים שלו הוא והעבודה שלו הוא והחברים שלו .
שיעלם לפחות לקצת זמן עד שארגיש בחסרונו- או שלא

זהו אמרתי לו שיעזוב את הבית
הוא כל כך לא מבין מה חשוב לי ורק עסוק במה שחשוב לו
ומצד אחד אני עצובה הוא הגבר שלי ומצד שני אני מרגישה שאני לא יכולה יותר עומדת להתפוצץ איך הוא מעז להתעלם מהבעיות שיש פה
שלי שלו שלנו
זה מטריף אותי
לא יודעת מה להציע יותר לא מוכנה יותר להתפשר לא רוצה מגיע לי שמה שאני רוצה יהיה לי לי ולא שכל הזמן אני אצטרך להתחשב בו ולהבין אותו
פשוט רוצה שזה יקרה ואם הוא לא מוכן לשתף פעולה ולא מעניין אותו אז זה בסדר מבחינתי אבל אני רוצה שילך
שימצא לעצמו מקום אחר ושהחברה הבאה שלו תיהיה בת 20 או משהו כזה שלא יהיו לה דרישות
שלא תרצה להקים משפחה
זה כל כך בסיסי למה אני בכלל צריכה להלחם עלזה

שנים של קורבנות... על בשרי... יש חיים אחרים!
מחזקת.
מקשיבה.