באופן טבעי

_{המשך בדף: חוכמות של ילדים}

~ראו גם:
ארכיון חוכמות של ילדים משנת 2001 ועד סוף שנת 2006
חוכמות של ילדים 2007
חוכמות של ילדים 2009
חוכמות של ילדים 2010

בושות של ילדים
מילים שילדים ממציאים~

שתיים טריות מהערב:

1- שלו רוצה לראות את הקלטת של "דניאל בגודל אריות"
(רמז- ילדים בגיל 5 נוטים לבלבל בין, גיל/ גובה/ גודל)

2-אצלינו לא חייבים לאכול או לסיים הכל. אבל אם מבקשים משהו (במיוחד כאשר אמא שואלת "בטוח?" שלוש פעמים כמו הערב), אז חייבים לפחות להתחיל.
שלו מבקש תירס, הכנתי, לא רוצה. רצף תירוצים שהביא אותי לומר משפט "אם...אז...אף פעם...." (לזכותי יאמר שלפחות היה קשור ישירות לתירוץ, לא סתם).
שלו חשב...חשב...ואמר - טוב, נו, את הרי תשכחי עד שזה יקרה...

טוב, נו, את הרי תשכחי עד שזה יקרה...
ענק!
גם לנו יש טרי מהיום, של נסיכה בת 4, מתוקה מדבש.
היא חזרה מהגן עם שיר:
החמור עקשן כזה/לא רוצה ולא רוצה
אם מושכים אותו בכח/ הוא מושך בחזרה
כשמושכים אותו בכח/ הוא נואה אי-אה
אני- החמור נוער, מתוקה.
היא, חושבת,-לא!
אני מנסה לשכנע שאולי בכל זאת הוא נוער, והיא בלי להתבלבל נעמדת, ידיים על המותניים, מסתכלת עלי מלמעלה למטה, ואומרת:
אמא, אני לא מבינה, בגן של מי למדו את השיר הזה- בגן שלי או שלך???

חיפושית (מן הראוי לציין סוף סוף שהיא בת שנתיים וחמישה חודשים) יושבת עם אבא לשחק במחשב. אחרי כמה דקות אומרת "יש לי פיפי!" אבא מציע לה להביא את הסיר היא שותקת לרגע ואז אומרת "זה בסדר. סגרתי את הטוסיק."

הבת שלי (3+), מוציאה מהגרב חוט שיצא החוצה: תולשת ואז מסתכלת ואומרת :אמא קטפתי חוט.
ועוד: מסתכלת על איזה עיטור בתמונה ושואלת אותי מה זה.
אני עונה: זה קישוט.
היא: קישוט כמו במרק?
ועוד: בבוקר נוסע, בערב הוא שב
מביא לילולנו ביצים וחלב.

בת חמש. מאזינה לכבש הששה עשר ולאחרונה מקשיבה למילים.
הנה המסקנה לגבי השיר "אתמול רבתי עם גיורא"

• גיורא והילד מלמדים אחד את השני.

עוד פירה עוד פירה כמה טוב יהיה, בשנה בשנה הבאה (2.5)

זה בסדר. סגרתי את הטוסיק."
מתוקה, מתוקה (-:

<אצלנו כשהבנות היו קטנות הן תפסו את הטוסיק (ביד אחת חזק) והלכו לשירותים ברגליים צמודות - "להחזיק טוסיק" זה היה חידוש בשבילי.>

מביא לילולנו ביצים וחלב
אהבתי.

שולחת ו
לכל הילדים, ההורים, ולכל מי שאיתם....

טוב, אני אסביר...
דניאל בגודל אריות
דניאל בגובה אריות
דניאל בגוב האריות

אמא, אני לא מבינה, בגן של מי למדו את השיר הזה- בגן שלי או שלך???
איזה גאוני!

דניאל בגודל אריות
חמוד.
(אני דווקא הצלחתי להבין בסוף).

זה מזכיר לי, כשאחותי הייתה קטנה אבא שלי סיפר לה בדיחה מדרויאנוב (כל מיני בדיחות מהעיירה היהודית של פעם) על מישהו שחלם בלילה שהוא מוצא אוצר בשבת, ובגלל שאסור בשבת לקחת, הוא כיסה את זה ולא מצא במה לסמן את המקום, לכן עשה שם את צרכיו. בבוקר התעורר ולא מצא את האוצר, אבל כן מצא את הסימן.

אחותי סיפרה לאמא שלי את הבדיחה: איש אחד חלם בלילה שהוא מצא אוצר, והוא כיסה אותו ושם עליו קרש גדול...

ניסינו להבין מאיפה הגיעה ל'קרש גדול'.

אז הבנו: 'עשה את צרכיו'

'עשה עץ רחב'

שם קרש גדול.

'עשה את צרכיו' = 'עשה עץ רחב'

גדול! D-:



עוד פירה עוד פירה כמה טוב יהיה
אהבתי
אצלנו אף פעם לא מבקשים עוד פירה, רק עוד עוף.
צמד מילים הראשון שבתי אמרה בגיל שנה וקצת: עודוף! עודוף!

בן 2.4: בא לי להשתין את הבקבוק (התכוון שהוא רוצה למלא את הבקבוק במים מהברז)

_בובון (3.5) ואני יושבים ומשחקים,
פתאום הוא עוצר ואומר : "נו, בואי נדבר על זה"
אני " מה ? על מה ?"
בובון : "על זה שאת אוהבת אותי !"_


איזה מותק

בא לי להשתין את הבקבוק

P-:

{@{@

הגדולה (2.5) אומרת לי על אחותה (1.3):

• אל תניקי אותה.
• למה?
• היא לא אוהבת.
• היא מאוד אוהבת. זה האוכל שלה. כשהיית תינוקת גם אכלת ציצי. זוכרת?

עושה פרצוף מהורהר:

• כן.

ובקול מתלונן של פולניות כאן ועכשיו מוסיפה:

• ולא אהבתיייייייייייייייייי S-:

<שקר! שקר גס! אהבה כל רגע! הייתה מכורה!>

מישהו פה מקנא (-:

צ'ופקי מגלה ביום שישי במקרר יוגורט לשתיה שקניתי לפינוק של שבת.
"אמא ,אני רוצה את היוגורט"

• "זה למחר,לכבוד שבת"

"אבל אני רוצה עכשיו !"

• "מחר בבוקר תקבל לכבוד שבת"

"אבל אמא,הוא קורא לי מהמקרר, הוא אומר לי:"צ'ופקי,בוא תיקח אותי!!!" את שומעת אותו???

מוציאה מהגרב חוט שיצא החוצה: תולשת ואז מסתכלת ואומרת :אמא קטפתי חוט
חיפושית מבקשת לצאת לחצר "אמא בואי לקטוף שבלול!". סתם הזכרת לי...

יפתח ונדב כבר בני שנתיים וחצי (לפני שנתיים וחצי בערך גם כתבתי פה בפעם האחרונה...) לפנות ערב ואנחנו במטבח בוחרים פירות לנשנוש. בקערה בננות תפוחים ואגסים, אבל אני מתלוצץ וכשאני מציג את הפירות אני כל פעם מחליף אחד מהשמות בעגבניה או במלפפון. הם מעמידים אותי על טעותי בצהלות שמחה ואני מנסה שוב ושוב (ממש יובל המבולבל...) לבסוף כל אחד מהם מקבל מלפפון (בננה) מקלף לעצמו ומתחיל לאכול.
ואז יפתח מושיט לי את הבננה ובשיא הרצינות טוען: "זה חם!" "אז תעשה פו" אמרתי לו, והוא עושה פו וממשיך לאכול.

ליאם- "אמא תביאי לי את הסותם של הציצי"
אני- "מה?!?"
ליאם- "את הסותם של הציצי!"
אני- "סטרפלס???"
ליאם- "כן"
(אני לא לובשת חזיות, עכשיו בהריון כשהחזה התמלא לובשת לפעמים סטרפלס...)

הולכים בשוק הסואן והצפוף.

מוצקו: אמא, קוראים לך!
אמא: מי?
מוצקו: אני!

"אז תעשה פו" אמרתי לו, והוא עושה פו וממשיך לאכול.
שירה: (שנתיים ושליש) מחזיקה לי את היד - אמא, היד חמה. מתחילה לעשות פו פו פו כדי לקרר לי את היד....

ועוד משהו - אנחנו מלבישים לה עכשיו גטקעס מתחת למכנסיים, והיא קוראת להם "עוגטקעס".

אני מודיעה לבן רבע לארבע שחברה שלו לא תגיע יום לגן.
הוא שואל - "למה?"
"כי היא נוסעת לבלות עם בני הדודים שלה"
...(חושב)... " איפה זה "בלות"?(VALOT) (הולכת לבלות)

שומע אותי מדברת בטלפון ואומרת: "לא נעים לי להחזיק את סבא ער עד מאוחר בלילה"
קופץ בהשתאות: "אמא, את לא יכולה להחזיק את סבא כי הוא כבד לך!!"

אבא ושפן דנים בענייני נימוסים:
"מה אומרים למי שמתעטש?" שואל אבא
"נגב האף!" אומר שפן בצהלה.

דיברנו על ביה"ס, כיתות, מורות, הפסקות וצילצולים.
ואז אחרי הרהורים שלו (חמש וחצי) שואל: "תגידי, ראית פעם דרקון מטיל מורה?"

לקטינא יצא לראות את סבא מסדר את השיניים התותבות במקומן...

"ראיתי את סבא אוכל את השיניים הלבנות, וזה היה לו טעים".

בן שנתיים+4 ח
מי רוצה רוצה לשמוע מעשה בגזר?
זרק אותו בגן הירק סבא אליעזר.

השקדיה פורחת
ושמש לא זורחת
ציפורים מראש גלגל
מבשרות את בוא עיניים
או בשבט הגיע...

זרק אותו בגן הירק סבא אליעזר.
שירה קוראת לו סבא אליגזר...

"תגידי, ראית פעם דרקון מטיל מורה?"
"ראיתי את סבא אוכל את השיניים הלבנות, וזה היה לו טעים".
D-: D-: D-:

הגדול לאחיו: אני יכול לחקות אותך בול!
אחיו חולם, מעופף, ולפתע חוזר למציאות ושואל בהתעניינות: מה זה כבול?
(chabul)
(-:

אורי (2.5): אמא, את גננת.
אמא: ?!? למה אני גננת?
אורי: ככה... כי כל יום את נותנת לי אוכל...

ממש, אבל ממש מדיטצית צחוק פה. כל פעם שאני רוצה קצת להשתחרר ,אני פה.
נקרעתי מכל כך הרבה דברים אבל זה:

"ראיתי את סבא אוכל את השיניים הלבנות, וזה היה לו טעים".
הרג אותי. שאגתי פה בסלון כמו מטורפת והגדולה שואלת : אמא מה מצחיק?? לך תסביר.

בכל אופן היום אני מגישה להם ארוחת צהריים ספגטי עם פטריות וליד זה ירקות חתוכים.
הקטן לועס מעט ויורק (עושה את זה הרבה פעמים)
אז הגדולה (3) אומרת:
לא לירוק, זה עלה 50 שקל.

איזה דיוק!!

לא לירוק, זה עלה 50 שקל.
יקרות הפטריות אצלכם

זה לא הפטריות זאת הפסטה יקרה אצלם

"אמא, אני אוהב אותך.
אני שמח שאת פה.
איזה מזל שזה אמא ולא מפלצת!"

באמת איזה מזל

הבת שלי שרה פרסומת שלמה באנגלית (בלי לדעת ולהבין אף מילה כמובן).
לא יכולה להעביר את זה אבל אתן מתארות לכן כמה זה מצחיק.

בת 3: למה אין לי חזיה?
אמא: כי יש לך חזה קטן
בת 3 (בטרוניה): אז תקנו לי חזיה קטנה

אמא, איפה הוילון?
איזה וילון?
הוילון עם הכוכב
<לאחר בירור התברר שהתכוון לדגל>
(שנתיים וקצת. הגיל הכי-הכי)

• אמא, מה מצויר לי על התחתונים?
• רובוט.
• לא רובות, זה רק רוֹבָּה אחת!

גשם גשם משמים, כל היום טיפות עיניים - הבן של גיסתי.

הלכנו למסעדה, הגדולה, 10.5, בהתפעלות: איזה נחמדות המלצריות תמיד!
הקטנה, 4.5, גם בהתפעלות: כן!!! הן תמיד מביאות לנו מה שאנחנו מבקשים!!!

אמא: אז איך היה בגן היום?
שלו (5 וחצי) : אולי לא נדבר על זה עכשיו...

בת 3 (בטרוניה): אז תקנו לי חזיה קטנה

אני תפרתי לבת שלי (בת 5 וחצי) חזיה מאולתרת, כי היא בקשה. היא הלכה עם זה כמה ימים, זה היה מאוד מצחיק. היא היתה מאוד גאה.

אני מורחת קרם פנים,
כרובית (שנה ו-8) - אמא, את קורמת קרם?

אמא, את קורמת קרם?

))

אמא, את קורמת קרם?
ישר מ"רוני ונומי והדב יעקב"

כל פעם שאני אומרת לקטנה (1.3) כ-פ-ר-ה! היא מוחאת כפיים
(זה בסדר, גם לי לקח זמן לקשר )

כרובית (שנה ו-8) - אמא, את קורמת קרם?

וואו. בגיל כזה ?? היא מדהימה !

שלו (5 וחצי): "אמא! תראי את הציפור הזאת!"
אמא: "זה נחליאלי, אתה רואה, יש לו סינר"
שלו: "לאאא, יש לו סינור. זה סוג של סינר"

"אמא, אני צריכה נייר דבק"
"בשביל מה?"
"תחכי בסבלנות, ותראי!"

"ברוך חתן אדני,
אלוהינו מלך העולם,
שעשה מישלוחים וברתיח
בימים ההם בזמן הזה
אא אאאאאא מיייייייייי !"

"תחכי בסבלנות, ותראי!"

יפה , יפה. היא מעבירה סדנאות? יש מצב להצטרף?

אוכלים ארוחת בוקר.
הקטן משחק עם שקית ניילון בתוכה עטופה הגבינה צהובה.
הגדולה (3): קטן, תחזיר את השקית זה של הגבינה צהובה שהיא לא תתקרר.

"אמא, מאיפה הביצים האלה? מחממה."
"למה את שואלת?"
"כי סבא אמר שעכשיו זו עונה שתרנגולות לא מטילות."
מה שנכון, נכון...

נוסעים בעיירה שלומי.
הגדולה (8) שואלת- אמא, זו עיר?

• לא, זו עיירה
• אה, אז יש כאן שֳריף, נכון?

המרכזית (הייתה אז בת 4.5)- את יודעת, תמיד בסרט על ברבי כשהנסיכות שרות יוצאים להם נוצצים מהראש!

חיפושית (שנתיים וחצי) יושבת עלי ליד המחשב בצורה מאוד מאוד לא נוחה (בעודי מניקה את השבלול): "אמא יש לי ענן ברגל!" לקח לי זמן שהיא בעצם טוענת ש"נרדמה" לה הרגל... תיאור יפה, לא?

תיאור יפה כן

השכנה נוסעת לטיול במצרים:
נויה (3) : מה זה מצרים?
אמא: מצרים היא ארץ.
נויה: ארץ שקרה בה או חמה בה?

אה, אז יש כאן שֳריף, נכון?ֹֹ
D-:

המילה "מצריים" מזכירה לי משהו -
כשבתי האמצעית הייתה בת 4, אביה הסביר לה ולבכור על המסופר בהגדה: "...פעם כשהיינו במצריים..."
בתי הרהרה ושאלה:"מה? היינו? מתי?"

בן שבע: מה עושה ראש הממשלה עכשיו בוודאות?
אני: אר... (עוסק באיזשו סוג של פעילות מינית?) אר...?
בגאון: נושם!

בת שמונה רוצה שאשיר לה את הבית של פיסטוק אבל לא מכירה את המילים בעל פה, היא מציעה את הרשת וניגשת למחשב.
אני: רשמי בגוגל שירונט, לא משנה באיזה שפה, ונט עם ט.
בידיעה: כן, ברור, זה כמו לשיר עם נינט.

יש לנו משחק כזה, שואלים אחד את השני: מה אתה זבוב? מה את כיבשה וכו' (קצת כמו מיצפטל).
בארוחת צהריים הגדולה מכריזה: אני פיל וברבור.
אמרתי לה : אה אז את ברבופיל? ויוולדו לך הרבה ברבורונים ופילונים?
היא: כן.
אני: ועם מי את רוצה להתחתן, עם פיל או עם ברבור?
היא: גם עם פיל וגם עם ברבור.

זאת הילדה שלי. פוליאומרית (???) אמיתית. פמיניסטית שוחרת שחרור.. ייקרעו כל החזיות!!!!

אולי זה לא מתאים לפה:
הבת שלי כל היום מברבבת דברים ואין לה שום בעיה להטות את הברבוב הזה:
אמא ברבבת לי? (ה-ב הראשונה דגושה והשניה לא), אל תברבבי, זה מבורבב וכולי.

אמא: "קטינא, אם אתה רוצה שאזוז אז תבקש ממני" (קטינא דוחף את אמא)
קטינא (בן שנתיים): "אני רוצה ממני"

אורי: אמא, את מכירה את התמינים של הפרות?
אמא: התנינים של הפָּרות?
אורי (מדגיש): לאאא, הת{{}}מ{{}}ינים של הפֵּירות... יש שבעה תמינים: חיטה וּשעורה... (מנסה להיזכר)
אמא (מתפוצצת מצחוק ומגאווה): גפן...
אורי (נזכר): תאנה ורימון... (נתקע)
אמא: זית... ודבש-תמרים.
אורי (מהרהר): אבל אמא, את יודעת, חסר פה משהו...
אמא (סופרת ובטוחה שמנינו 7): מה חסר?!
אורי: קרטיב!

אני רוצה ממני
אוי! לא להצחיק אותי ככה כשאני שותה! ריססתי את המסך!

אולי צריך לכתוב בראש הדף הזה אזהרה:
לא שותים ולא אוכלים בזמן הקריאה בדף הזה.
דף נפלא.

אין מונופול:

סבתא הביאה לו ביצת הפתעה.
(בן 4) "יש כל מיני קינדר: קינדר ביצה, קינדר אצבעות,"
אני: "קינדר וופל..."
הוא: "קינדר שוקולד פרה עם סוכריות צבעוניות ...."}

הוא: "קינדר שוקולד פרה עם סוכריות צבעוניות ...."

אוי וואי! סוכריות צבעוניות! ה' ירחם!
דחוף דחוף לעבור לקינדר חרובים!!!

מצביע על נקודת חן גדולה בגב שלי.
מה יש לך? צימוקים? P-:

יפה שהוא יודע מה זה צימוקים. שלילא מכירים חיה כזו

שלי בטוחות שזו פטמה נוספת

בת של חברה שלומדת באינטנסיביות לתואר שני שואלת אותה ברצינות תהומית:
"אמא תגידי, אוניברסיטה יודעת שיש לך ילדים?...."

קטנצ'יק: אבא, ארנב <שפירושו אבא שים לי את הדיסק על הארנב>
אבא: אבא לא ארנב, אבא איש <מתחכם>
קטנצ'יק: אתה לא איש, אתה רק אבא

הבכור (6) עבר בדיקת דם.
ביקשתי מהאחות שתראה לו את המבחנות והסברתי לו שהיא שולחת לו אותן למעבדה שם יבדקו את הטעון בדיקה.
חשב שניה ופנה בכובד ראש ישירות אל האחות : "ומתי יחזירו לי את הדם ?"
< לקח לי ולאחות שניה להפנים את השאלה, ואז הסברתי לו שהבדיקה לוקחת כמה ימים ובסופם הדם נזרק לפח. הוא קיבל את זה ממש בפליאה >

שלי בטוחות שזו פטמה נוספת.
אה...גם שלי ניסתה לינוק (יש לי אחת מעל הציצי).

קילפתי תפוח לבת השנתיים וחצי:

• הוא התגלח התפוח, אמא?

<כמה צחוקים!! איזה דף ע-נ-ק>
ומשלנו:
"את חושבת שבארה"ב חושבים שיש חייזרים בישראל?"

הבן שלי רואה במחשב את הסיפור של "מעשה בחמישה בלונים", מספר את הסיפור ירון לונדון.
בסוף הסיפור הוא "כאילו" נופל אחורה.
הבן שלי "אמא, אמא, הוא נפל"
אני "מי?"
הבן שלי (חושב רגע כי הוא לא מכיר את השם) "איש שמן"
(הוא בן שנתיים ואף פעם לא שמעתי ממנו ביטוי דומה...)

נויה (3) מתארת את סיפור הלידה של דודתה:
"... ואז באה אביגיל המטפלת שלה... ואז היו לה גירים..., ואחכ פתאום היו כווצות ואז התינוקת יצאה."
(גירים-צירים, כווצות-כיווצים)

ובמסגרת השמות שהיא נותנת לציצים:
"זה ציצי שביט וזה נתן דטנר"

השמות שהיא נותנת לציצים.
רק בשביל זה שווה להניק למרחקים P-:
איזה בידור!

ציצי שביט זה מעולה, עוקף אפילו את יעל בר ציצי

"זה ציצי שביט וזה נתן דטנר"
גדול..

שלי קטן מדי, אבל יש לי חוכמות של אחרים:

ילדה בת שנתיים בערך ששמרתי עליה. יום חמישי, הסופר במושב פתוח אחרי הצהריים ויש סיבה למסיבה. אפשר ללכת לקנות קרטיב. קנינו קרטיב אבטיח והלכנו לאכול אותו על רחבת הבטון. הקרטיב מתחיל כמובן לנזול על היד והזבובים מתחילים להגיע.
אני: "תראי, הזבובים באים לאכול לך את הקרטיב".
היא בתגובה לוקחת את הקרטיב, מורחת אותו גם על היד השניה, הבטן והרגליים, מחכה שהזבובים יגיעו ורצה במעגל גדול במשחק תופסת עם הזבובים. (לא נורא, כשנגיע הביתה נעשה אמבטיה).

מישהי שלמדה איתי סיפרה לי על הבת שלה (אני חושבת שבערך שנתיים) שביום שבת הלכו לראות תחרות גלגלי ענק. הם יושבים באולם והיא הולכת בין המושבים. הכרוז מבקש שקט באולם כי מתחילים. המוזיקה מתחילה והמתחרה עושה את התרגיל. באמצע התרגיל, שקט באולם והילדה בקול רם וצלול:
"גיל גיל גול וגיל גיל גל והופ, שובב אחד נפל"
ברור שהמתחרה נפלה והחברה, שלא ידעה איפה לקבור את עצמה, רדפה אחריה באולם עד שהצליחה לתפוס אותה ויצאה איתה החוצה.

חידוש לשוני של ילד בן ארבע ששמרתי עליו :
מספריים = מגזריים. נכון הרבה יותר מתאים?

מוצקי החליט שכדאי לקלוע את הפיג'מה שלו הישר לתוך האמבט (הריק, למרבית המזל).
רץ אלי בהתרגשות: "עשיתי כדור-סל אמא, עשיתי פיג'מה-סל!"

בת השנתיים וחצי חולמת סיוט לפנות בוקר ומרעידה את הבית בצעקה פתאומית
פעוטה: אה!אה!אההההההההההה!!!!
אמא : שששששש... אמא פה....
פעוטה: אההה! לאכול! לאכול! לאכווווווווווווווווווווללללללללללל!!!!
אמא : מה??? 0-:
פעוטה: פסטה!

<איזה מין סיוט זה שרוצים בו לאכול?>

<איזה מין סיוט זה שרוצים בו לאכול?>
הסיוט הוא כנראה שלא מקבלים.

קט קטית, הזכרת לי משהו:
קודם כל הקדמה - בביקור אצל הסבתא, אחות של הסבתא תמיד נתנה לבני משהו משוקולד.
לבני, כשהיה בן 3, היה חלום רע - "חלמתי שדודה אילנה נתנה לי לבן" (LEBEN - אני לא יודעת איך מנקדים פה).
בני באותה תקופה חשב שיש לאותה דודה חנות שוקולד.

זה כמו שההודים לא מאמינים שאנחנו רק 6 מליון (לא מסתדר להם עם הכמויות ישראלים הרעשניים שמגיעים אליהם...)

יש לי שני בנים שיש להם נטיה להרהר ולחלום בשירותים, אז כשהם עושים פיפי(כל אחד בתורו) יוצא להם להשקות את כל איזור האסלה: בתוך, מסביב וקצת על הקירות. זה קורה להם לגמרי בלי כוונה רעה.
יום אחד אחרי שניקיתי את השירותים בפעם הלא יודעת מה ביקשתי מהם להיזהר ולא לעשות פיפי מחוץ לאסלה.
אחרי זמן מה אני שומעת אותם משוחחים בשירותים:

• אוי לא! אמא אמרה לא לעשות פיפי עכשיו, היה לה קשה לנקות את השירותים!
• לא-א-א, היא התכוונה רק שלא נעשה על הגזע של השיורתים ורק בתוך.
• תגיד, מה זה הגזע של השירותים?
• נו, הג-ז-ע.

במציאות זה היה מצחיק יותר.