באופן טבעי

שלום וברכה לקוראות ולקוראים
שמי שרי קרוכמל, מיילדת מוסמכת ומנהלת "אמא אדמה" – המרכז להריון, לידה והורות בהוד השרון, אבל ענייני עם עולם הרפואה והבריאות לא התחילו כאן וכמו שזה נראה, כנראה שגם לא יסתיימו כאן, אני תמיד רוצה ללמוד ולדעת עוד...
הקשר הראשון שלי עם עולם הרפואה החל בקורס חובשות, קורס חובשים תעופתיים ושרות כחובשת בחיל האוויר. הדרך עם כן לבית ספר לאחיות הייתה כבר סלולה ולאחר 3 שנות לימוד הפכתי לאחות מוסמכת.
עבדתי במחלקה פנימית בבית חולים "מאיר" בכפ"ס, כשבהפוגות לאחר הולדת ילדיי (ויש לי ארבעה, פרטיים משלי...) עבדתי כאחות בריאות הציבור. בין לבין, החל "חיידק המיילדות" לפעול את פעולתו ובשנת 1990 התממש החלום ויצאתי ללמוד מיילדות בבית הספר שליד בית חולים "אסף הרופא", כשמאז אני עובדת כמיילדת בחדר הלידה של בית חולים "מאיר", שבו זכיתי ליילד כבר אלפי תינוקות.

לשמחתי הרבה, חדר הלידה ב"מאיר" היה בשנות ה-90 מהראשונים לפתוח את דלתותיו בפני תלמידות קורסים למלוות בלידה (דולות), מקצוע שעד אז כמעט לא היה מוכר בארץ ובהמשך אף בפני דולות שהחלו ללוות לידות בפועל. ההכרות וההתחככות עם תחומי הרפואה הטבעית-המשלימה שאבו גם אותי לתחום זה, שאכן ראיתי בו גורם משלים, חיוני ומועיל, לידע הרפואי-מדעי-קלאסי שהיה לי כמיילדת.
בשנים שלאחר מכן עברתי בעצמי קורסים והשתלמויות רבות בתחומים אלה ובהם: קורס מדריכות עיסוי תינוקות, עיסוי נשים בהריון, רייקי, דמיון מודרך בלידה, טכניקות שונות של תנועה, מגע, נשימה וקול בזמן לידה ועוד וכדי לשמור על "האיזון עם הצד הקונבנציונאלי של המקצוע", סיימתי גם לימודי תואר ראשון בסיעוד.

במשך שנות עבודתי בחדר לידה, העברתי גם מספר רב של קורסי הכנה ללידה במסגרת בית חולים "מאיר", אולם ככל שניסיוני בהדרכת נשים וזוגות לקראת הלידה הלך וגדל, נחשפתי יותר ויותר לצרכים ולבעיות המיוחדות להם, המתעוררות לפני וגם אחרי הלידה וחיפשתי אחר הדרך להיענות לצרכים אלה, תוך שילוב הידע הנוסף שרכשתי בתחומי הרפואה הטבעית / האלטרנטיבית.

בשנת 2002 "ילדתי" בהוד השרון את "הבייבי" שלי, אמא אדמה - המרכז להריון, לידה והורות, שהפך להיות למרכז תוסס ועתיר פעילויות בתחומי ההריון, התמיכה בלידה ובהנקה, בהתפתחות תינוקות ובטיפולים מהרפואה המשלימה.

כיום אני ממשיכה לעבוד כמיילדת בחדר הלידה של ביה"ח "מאיר", שם אני ממשיכה להתעדכן בידע העכשווי של מקצוע המיילדות וליילד בפועל - דבר שהוא בעיניי פסגת העשייה של המקצוע. את קורסי ההכנה ללידה אני מעבירה ב"אמא אדמה", בדרכי שלי, דרך שמאזנת ומשלבת בין הגישה הרפואית לבין הגישה הטבעית ודוגלת במתן הזכות והאפשרות ליולדת ולבן זוגה, לבחור את הלידה המתאימה להם, תוך הבנת התהליך ומניעת סיבוכים וסיכונים שלא לצורך.
פרט ליילוד, לניהול "אמא אדמה" ולהעברת קורסי ההכנה ללידה, אני מפנה חלק מזמני לטיפולים פרטניים בזוגות ובנשים שחוו לידה טראומטית בעבר ועומדים בפני לידה נוספת. בפגישות איתם אני משתמשת הן בניסיוני המקצועי והן בכלים אלטרנטיביים ובראשם דמיון מודרך, כדי לעזור להם לזכות ב"חוויה מתקנת" לקראת הלידה הבאה.

"תיקון החוויה" אמנם גורם לי לסיפוק רב, אבל עיקר הסיפוק נובע מכך ש"אמא אדמה" זה כבר מזמן לא רק אני. במשך השנים הצטרפו לצוות שלנו מיילדות מוסמכות נוספות, תומכות לידה מקצועיות, מדריכות ויועצות הנקה מוסמכות, מדריכות מנוסות ליוגה בהריון, לחוגים וסדנאות לאמהות ולתינוקות ומטפלות במגוון תחומים של הרפואה המשלימה. המעטפת הכוללת כפי שראיתי בעיניי רוחי לפני שנים, של מתן מענה כולל לרצף ההריון, התמיכה בלידה וגידול התינוקות, אכן התממשה.

אשתדל להכניס לכאן מעת לעת מאמרים שכתבתי, שיש בהם לדעתי כדי לסייע ולהועיל במהלך ההריון ובחוויית הלידה ואני מאחלת לכן שזו אכן תהייה טובה וקלה, ככל שניתן....
כל טוב
שרי

לידה מזווית המיילדת

לא, אין זה עוד מאמר שלי. זהו מכתב שכתבתי בבוקר אחד בקיץ האחרון, אחרי עוד משמרת לילה ארוכה בחדר לידה, כשהאדרנלין ושחזור אירועי הלילה שחלף, עוד מציפים את הגוף ואת הנשמה ואינם מאפשרים ללכת סוף-סוף לישון.
הזוג שקיבל את המכתב, ביקש שאפרסם אותו וכשקראתי אותו שנית, "נזכרתי" בפעם המי יודע כמה, למה אני כל כך אוהבת את המקצוע שלי ורציתי לשתף בכך גם אתכם...



זוג מקסים,
עכשיו כשאתם כבר אחרי, אני עוד אפופה קצת בתחושות של לפני.
מנסה לעכל ולעבד את החוויה המזוקקת והמקסימה הזאת שנקראת "לידה",
או אולי מישהו בכלל התכוון לומר ליד-ה'...

התמונות ממשיכות לחלוף ולרצד בראשי.
המהלך המוטרף והתזזיתי, השעות הארוכות שכאילו אינן נגמרות.
הלבד והיחד, מעגלי הפחד, היאוש והתקווה,
הנתינה והדחיה, ההתרגשות והציפייה,
ריקוד הכאב, תנועות ההחלצות, הקולות והצלילים,
הדיבורים וההמהומים, האוויר שנשאף וננשף,
ריחות השמנים, מגע העיסויים,
העיניים המחפשות את התשובה, את הכיוון,
השאלות שבאוויר,
הקצב המיוחד של הלידה הזאת,
התנוחות המסוימות של היולדת הזאת,
ההתכנסות פנימה.

הדוהר על הסוס ללא לאות,
הפורץ את הדרך באומץ ובנחישות,
דופקו המהיר, המתלהב אלי חיים,
זה שמעלה על פנינו חיוך רחב,
זה המופלא והנסתר מעינינו,
זה שעוד בטרם ראינו אפילו את פניו,
כבר מותיר בנו רישומים כה עזים.
זה שכל דאגותינו מכוונות אליו.
ואל אימו.
ואל אביו.

והאחווה. אחוות הצוות.
הנתינה החכמה, לדעת לומר את המילים הנכונות בזמן הנכון,
המגע הנכון במקום הנכון.
לשתוק כשצריך, להעלם כשמיותרים,
לצמצם מעגלינו לאינטימיות מדהימה ולהרחיבם למקומות שאינם מעיקים.
להיות ולא להיות.
המקום הזה נועד עבורכם, הריקוד הוא שלכם,
ואנחנו הרי רק המלווים.

איזו זכות גדולה היא להתלוות אליכם למסע המרגש והקסום.
תודה שאפשרתם.
אלו מחשבות ותהיות זה מעורר גם בתוכי כל פעם מחדש.
שאלות על היקום ועל הקיום.
רובן נותרות ללא תשובות. רק הפלא נשאר, מחייך ותלוי באוויר.
מה זה עושה לכם כזוג? מה זה עושה לי כמיילדת?
אני בודאי עוד אמשיך להתפתל ולתהות, בשבילים ובמבוכים של השאלות הבלתי פתורות.

עכשיו אתם שלושה, שזה הרבה יותר מאשר שניים ועוד אחד.
זמן רב עוד תשחזרו ותספרו ותחזרו לספר, את סיפור הלידה הפרטי שלכם.
אין ספק שעברתם חוויה אדירה בכל רמה אפשרית: פיזית, נפשית, רגשית,
זוגית, חברתית, משפחתית ובעצם איזה לא?
שהרי בן אדם חדש נוצר. והוא כולו פלא. ואנחנו כולנו פליאה.
אין נים בגופכם שלא טולטל. גם אצלי.
אני מאחלת לכם את הכוח להכיל את הטלטלה והרבה רוגע ומתינות,
לדעת כי לכול יש קצב משלו ועת משלו.
מאחלת לכם למידה פוריה ובריאות טובה והמשך קשר מוצלח ביניכם,
כמו שהוכחתם במסלול ההישרדות המופלא הקרוי "לידה".


באהבה רבה
שרי - מיילדת

שרי ברוכה הבאה

יש כאן מישהי בשם אמא אדמה ובהתחלה חשבתי שזהו סיפור הלידה שלה.
אולי כדאי לך לבחור כינוי אחר לעצמך.

שלום וברכה
באמת התלבטתי בבחירה, אבל כל מהותי בשנים האחרונות, היא "אמא אדמה".
זה שם המרכז שלי וזה הפך להיות גם לשם נרדף שלי בחיי היום יום, לא רק הוירטואליים.
ראי באתר הבית של אמא אדמה כאן www.emadama.co.il
בחרתי בכוונה שם עם 4 מילים, כדי שזה יהיה שונה בצורה בולטת מהשם אמא אדמה, שיש בו רק שתי מילים.
אם זה לא יספיק, אני אשנה גם את זה, אבל מקווה שלא יהיה צורך.

הי שרי,
לפני בדיוק שלוש שנים שכבתי בליס בשמירת הריון ואת באת אלינו, ליד מיטתי במחלקה, תמכת בנו בצניעות ובחיוך והעברת לנו קורס מזורז להכנה ללידה. מאז נתקלתי בשמך במקומות רבים (נכנסתי בעצמי לתחום המקסים הזה) ואני נזכרת בתרומתך לטובה, נתת לנו הרבה במעט מאוד.
אחרי הלידה (שהיתה טבעית, קצרה ויפה ברוטשילד, ראי סיפורי הלידות של תמר א ) רצינו לשלוח לך תודה, או תמונה, ולא יצא... אז תודה עדיין!
תמר וכפיר,
(אוטוטו יולדים שוב.)

שרי, ברוכה הבאה@}


יש כאן מישהי בשם אמא אדמה ובהתחלה חשבתי שזהו סיפור הלידה שלה. כנ"ל.

הי תמר
שמחה שנפגשנו אז ושהיה ביכולתי לעזור ושמחה שנפגשנו שוב.
שתהייה לך עוד לידה טובה וחוויתית...
את יכולה לכתוב משהו על מה את עושה "בתחום"?
בדף האישי שלך לא מצאתי.
שרי

שבו זכיתי ליילד כבר אלפי תינוקות.

הטרמינולוגיה קצת צורמת: אף אחת/אחד לא מיילד/ת אף אחת. כל אשה יולדת בעצמה. מי שנמצאת שם, נמצאת שם כדי לעזור לה ללדת, כדי לתמוך בה, לא ליילד אותה.

ברוכה הבאה..

הטרמינולוגיה קצת צורמת: אף אחת/אחד לא מיילד/ת אף אחת. כל אשה יולדת בעצמה. מי שנמצאת שם, נמצאת שם כדי לעזור לה ללדת, כדי לתמוך בה, לא ליילד אותה.
ההודעה שלך קצת צורמת. המילה "ליילד" קיימת בעברית ומתכוונת בדיוק למלאכתה של מיילדת. ניתן להציע רעיונות לשיפורה. ניתן אף לפעול להחלפתה בצורה רשמית בשפה העברית. אך אין שום סיבה וטעם לתקוף כך את הכותבת כאילו המציאה אותה. את בעצמך הסתבכת עם שלל מילים ולא מצאת אחת אותה תוכלי להציע לכותבת כתחליף הולם (עוזרת? זה כינוי למנקות בית בעברית. תומכת? כבר תפוס...) הבעיה היא בשפה ולא בכתיבתה של המיילדת.
קצת נימוס וסובלנות לא יזיקו.

הי POOH יקרה
ברוכה הנמצאת, איזה כיף להפגש גם כאן.
"פינוקי הבוקר" שלנו עדיין מחכים לך...
ביום רביעי הזה ב-11:00, יש הרצאה של רותי על הורות. אם את באזור ובא לך להצטרף אז בשמחה.
ד"ש חם לכל המשפחה ופורים שמח.
שרי

בואו נ.ת.מ.ק.ד בלידה

הנה זה מגיע בשעה טובה. סימני הלידה המתקרבת מתחילים לאותת, אולי אלה הצירים הראשונים שמסמנים את התקדמותם, יתכן שהמים כבר ירדו ואולי זה הפקק הרירי שהחל נושר. את עומדת לפני חווית חייך נרגשת ומבוהלת ומתחילה להריץ בראשך את "פנטזיית הלידה" שלך, את התסריטים השונים שהיית רוצה בהם, או להפך, להמנע מהם. סיפורי הלידה שקראת באינטרנט או שסיפרו לך החברות, חולפים במוחך והכול ביחד מתחיל להציף אותך.
את בודקת את התיק ואת הדברים שהכנת כדי לקחת לבי"ח (איפה לכל הרוחות שמתי את כרטיס מעקב ההריון?) ובין לבין מתחילה לנשום אל תוך כל ציר, שמגיע בינתיים בצורה לא סדירה. בהפוגה את מצלצלת ואומרת לבן זוגך שיסיים את ענייניו ויצטרף אלייך, כי "הדבר הגדול שחיכינו לו עומד להתרחש".
ההתכווצויות מתגברות ואת שואלת את עצמך – איך אני מיישמת את כל מה שליקטתי, למדתי ותרגלתי, כדי להתמודד בדרך הטובה ביותר עם הכאבים התוכפים, עם הפחדים הגואים ועם הרצון העז לסיים הכול בשלום ובבריאות שלימה.

מה שדרוש לך בעצם בשלב הזה הם "כלים" שישמשו אותך ויקלו עלייך לאורך הלידה, את רק מנסה להיזכר בהם, אבל גם "רק לזכור" אותם זה לא כל כך קל בשעת לחץ. את רוצה משהו שיזכיר לך אותם בקלות יחסית.

במהלך הדרכת מאות זוגות במסגרת קורסי הכנה ללידה שהעברתי, חיפשתי אחר "מין פטנט שכזה" - מעין "ארגז כלים" יעודי, שיסייע לבני הזוג לזכור את הדברים החשובים בזמן הלידה, גם כשההתרגשות רבה. לארגז הזה קראתי "נ.ת.מ.ק.ד" וזאת בכפל משמעות, הן משום שהארגז מכוון את בני הזוג להתמקד בתהליכי הלידה והן משום שבראשי התיבות של צרוף האותיות נ.ת.מ.ק.ד, מצויה התזכורת לפעולות הרצויות, שנלמדו ותורגלו מראש במסגרת ההכנה ללידה.
כדי לא לסמוך רק על הזיכרון, "בוגרי" הקורסים שלנו אף מקבלים כרטיס מודפס ובו תמצית הפעולות, כדי שיוכל לשמש אותם גם בחדר הלידה. כמעט כל התורה כולה, על רגל אחת...

מטרת אותם כלים בין היתר, היא לעזור לך להאמין בכוחותייך הפנימיים, בעוצמתך המופלאה כאשה המוציאה לפועל את כישוריה הטבעיים, מעצם בריאתה כאשה. הם עוזרים לך "להתכנס" פנימה ולהקשיב לקולותייך שלך, המכוונים אותך לנשום ולנוע, לנשוף ולנוח כרצונך, מובלת ע"י האינסטינקטים הכי חייתיים ופרימיטיביים שלך, במובן הכי חיובי של הדבר.
המילה התמקדות מרמזת כביכול על איפוק וריכוז, אבל דווקא מכוונת אל ההרפיה והשחרור. ככל שתצליחי "ללכת לאיבוד" בתוך עצמך, כך ישחרר גופך בדיוק את ההורמונים הנחוצים להתפתחות הלידה. התינוק שלך אמור לרדת ולהתברג בתעלת הלידה, הצירים שהם עבורך "הכאבים הטובים" דוחפים את תינוקך ומכוונים אותו אל היציאה, צוואר הרחם נפתח ונמחק, את נשאבת לטרנס הלידה מצוידת בידע עתיק יומין כיצד ללדת ובכלי נ.ת.מ.ק.ד, שיעזרו לך להקל על התהליך ולזכות בחוויית לידה טובה.

אז בואו נתמקד בלידה, נבחן את הכלים המצויים בראשי התיבות נ.ת.מ.ק.ד ואת מה שהם אמורים להזכיר ברגע האמת (כמובן שכאן אני מביאה רק דוגמאות בקליפת אגוז, ממה שכל כלי בארגז הזה אמור להזכיר למי שלמד):

נ- נשימה
נשמי עמוק אל תוך כל ציר, נשמי אל הבטן דרך האף ונשפי דרך הפה. נשימותייך יהיו קצרות יחסית ונשיפותייך ארוכות יותר. אפשר לספור עד ארבע בנשימה ועד שש בנשיפה. לנשום אל תוך הכאב, לרכך אותו, לזרום איתו, אפילו "להתיידד" איתו. ככל שתוכלי לדבוק בכך תגלי שגופך רפוי יותר ומאפשר את הלידה ביתר קלות. הנשימה ביסודה מרככת את הרפלקס המבקש "להתכווץ על הציר", מה שבעצם מגביר את תחושת הכאב שלך וגורם לך לרצות לברוח מהמצב.

ת - תנועה
הלידה מושתתת ביסודה על תהליך של התקדמות, זרימה, ירידה, התברגות, התבססות, פתיחה ומחיקה. הדבר הכי לא טבעי בלידה הוא הפסיביות, השכיבה הממושכת בחוסר אונים, ללא תנועה וללא שינוי תנוחה.
את יכולה להתנועע בקלות ולהתהלך, לנוע בתוך מים (אמבטיה,ג'קוזי, מקלחת) לשבת או לרכון על כדור פיזיו וליהנות מתנועות קטנות ומערסלות. תוכלי להניע את האגן בטלטולים ומעגלים, כדי "לפזר" את הכאב ולהקל על ירידת העובר בדרכו אל אויר העולם. תוכלי גם להישען על בן זוגך ולהעביר את משקל גופך מרגל לרגל. גם אם בחרת להשתמש באפידורל (זכותך המלאה וזה בסדר גמור) שני תנוחות במיטה, שכבי מדי פעם על צד ימין או שמאל, הגביהי את המיטה ותגיעי לתנוחת ישיבה לפחות באופן פסיבי. היי זקופה ואפשרי לכוח המשיכה וכוח הכבידה של תינוקך למשוך כלפי מטה, עמוק אל תוך האגן.

מ - מגע
אין כמו מגע של יד אדם חמה להקל על כאב.
כאשר כואב לך והמלווה שלך נוגע, לוחץ, מלטף, מחבק, את מרגישה שאינך לבד, שאינך אבודה ושאפשר להתמודד. המגע נותן לך תחושה שמישהו "אוסף אותך" ושאינך מתפזרת בכאבך ובייאושך. מישהו "שם גבולות" לכאבים הללו, משתתף בכאבייך ומאפשר לך לסמוך, לבטוח ולקבל תחושות הגנה, קירבה ושותפות.
בתרגולים במסגרת הכנה ללידה אנו מלמדים את בן הזוג בין היתר, כיצד ללחוץ בנקודות מסוימות בסקרום הנמצא בגב התחתון, איך לפרוק מתח שהצטבר בשכמות ולאורך כל הגב ואיך לעשות עיסוי מקל בעזרת שורש כף היד, קצות האצבעות או האגרופים. המלווה לומד גם כיצד לגעת וללחוץ בזמן הצירים ואיך ללטף או להניח את הידיים ברכות, למשל על המצח, אולי על העיניים או החזה, בהפוגות שבין הצירים.
לעיתים היולדת תבקש שלא לגעת בה, כיוון שמגע דווקא מגביר אצלה את תחושת הכאב. כמובן שיש להקשיב להדרכתה, שכן היא זו שיודעת הכי טוב, מה טוב בשבילה.

ק - קול
שימוש בקול עוזר לך להתמקד בתהליך הלידה, לתעל את הכאב כרצונך מבפנים החוצה ולתת לך תחושה שאת זו ששולטת בכאב ולא הוא בך. הקול המהדהד פנימה הופך לויברציות המכוונות את אנרגיית הגוף כלפי מטה. כשאת נושפת בקול דרך הפה, גם השרירים הטבעתיים התחתונים שלך נפתחים.
השמעת קולות נמוכים, המהום וזמזום, עדיפים על קולות גבוהים, שלוחצים בגרון וברקות ואינם מקדמים את הלידה. הוצאת הברות שיניות בעת הנשיפה כמו טצ', צ'..צ'..צ'... טש...טש... עוזרות לך בהארכת הנשיפה, דבר שמקל על התברגות העובר באגן ועוזר לך "לנשוף" את הכאב החוצה.

ד- דמיון מודרך
הדמיון הוא אמנות המילים והשפה והינו בעל כוח עצום. כל אחד יכול להשתמש בו כרצונו ואף ניתן לתרגל ולשפר את יכולת השימוש בו. הדמיון הוא מה שאת אומרת לעצמך בזמן הלידה, איזו משמעות את מכניסה לחוויה הזאת. האם את אומרת לעצמך: "כמה זה מפחיד", "מתי זה ייגמר כבר", "למה הייתי צריכה את זה", "אני לא אצליח לעולם", או משפטים מסוג אחר לגמרי, כמו: "הכאבים האלה עובדים לטובתי", "הכול מתקדם לטובה", "זהו ציר מקדם", "אני הולכת לפגוש את התינוק שלי", "כל נשימה ונשיפה שלי, מקדמת אותי אל המפגש המיוחל", "אני יוצרת חיים חדשים" וכד'.
את יכולה "לגייס" לטובתך מפלי מים השוטפים את כאבייך ומרככים את רקמותייך, את יכולה לדמיין את הנשיפה כפותחת את צוואר הרחם, כמו חצוצרה או פרח ענק, את יכולה לשלוח כדור של אור אל הרחם, אל תינוקך ואל מעבר הלידה, כדי להאיר לו את דרכו החוצה. בין הצירים את יכולה "לצוף" בדמיונך על מי אגם שקטים וצלולים, כשמשקל גופך נעשה קל יותר ואת שוקעת להרפיה ומנוחה. הכול כיד הדמיון הטובה...

מטרת הכלים של נ.ת.מ.ק.ד – נשימה, תנועה, מגע, קול ודמיון, היא לשמש לכם-לשניכם, לחוויית לידה חיובית ומעצימה. לבן הזוג תפקיד נכבד בכל השלבים והכלים, לכן חשוב שהלימוד והתרגול יהיה משותף, כך גם המימוש בחדר הלידה.
תתמקדו ותרפו, עשו שימוש בכלים שקיבלתם, תרקדו את ריקוד הלידה הפרטי שלכם, תשתדלו להנות ממנו ככל שניתן, כי את סיפור הלידה הזה הרי תספרו לעצמכם ולעולם - עד עולם.
בהצלחה, לידה טובה והרבה אהבה.

שרי קרוכמל
מיילדת מוסמכת ומדריכת "הכנה ללידה"www.emadama.co.il

שלום שרי,
לפני כמה שבועות עודכנה מדיניות פרסום באתר באופן טבעי בעקבות דיון ארוך.
בין היתר הוחלט לא לאפשר באתר ניקים (שמות של דפי בית) שכוללים אזכור של עיסוק בעליהם.
זה אומר שתצטרכי לשנות את הניק שלך...
אין פה שום דבר אישי, כמובן; אנחנו (עורכים מתנדבים) פונים להרבה משתתפים בנושא הזה.

(בנוסף, אני מצטטת את טלי מא ואת לוטם מרווני שכתבו לך: יש כאן מישהי בשם אמא אדמה ובהתחלה חשבתי שזהו סיפור הלידה שלה. אולי כדאי לך לבחור כינוי אחר לעצמך)

את מומנת לכתוב על עצמך באחד (או יותר) הדפים הקשורים להריון ולידה (ראי מדור הריון, מדור לידה) -- תוך הימנעות מהצפה, כמובן.

אם יש לך קושי טכני ב-שינוי שם דף, אשמח לעזור לך (רק תאמרי לי איזה שם בחרת).

תודה רבה!
@}