באופן טבעי

שלום אנשים יקרים,
אחרי ניסיון (בלתי מוצלח) לדלות מידע באינטרנט, פונה לעזרתכם עם הצעות לתפריטים לדוגמא לתינוקת בת שנה ושלושה חודשים.

היא לא יונקת כבר חודש בערך, לא מקבלת בקבוק עם שום נוזל (תמ"ל, דייסה נוזלית בהכנה ביתית, דייסה לתינקות קנויה או חלב ממיני בע"ח).
בגדול, בלי עין הרע, יש לה תאבון טוב, אוכלת איתנו את כל המזונות כמעט, כמובן עם העדפות אישיות משלה.
חשוב לי שהיא תקבל את כל מגוון המזונות, מה שעל עצמי אני לא תמיד מקפידה.
אשמח גם פחות או יותר להתעדכן על לוח זמנים של ארוחות ומרווחים. וכמו אמא פולנייה טובה (באופי, לא בעדה במקרה שלי) גם כמויות (כמובן שלא מתכוונת לדחוף את הכל עד שתסיים את הצלחת, אבל שיהיה לי קנה מידה כמה לשים).
אנחנו אוכלים הכל, כלומר גם דגים, בשר ומוצרי חלב עיזים או כבשים, עם דגש על מזון לא מעובד, מצרכים בסיסיים ככל הניתן לבישול או טריים כמובן.

ושאלה שאלתית: קראתי ברשת על ההמלצה לתת לפעוטות בגיל הזה חלב ניגר של פרה, שני בקבוקים ביום, בבוקר ובערב. לא נראה לי עניין החלב פרה. גם לא כל כך ברור לי למה (סידן?). אבל אשמח לדעת אם יש הצעות לתחליפים.

תדה.

קראתי ברשת על ההמלצה לתת לפעוטות בגיל הזה חלב ניגר של פרה, שני בקבוקים ביום
ממש לא!
אין ספיגת סידן מחלב. לגבי אבל אשמח לדעת אם יש הצעות לתחליפים
יש את מקורות לא חלביים לסידן
וגם מוצרי חלב כמקור לסידן

מזונות חומציים ועתירי זרחן. מה זה אומר במילות המזון?
לגבי הסרדינים בדיוק הייתה לי התלבטות הבוקר בעניין קופסאות השימורים וענייני הכספית. לא הגעתי לשום מסקנה בינתיים, אבל נמנעת מקופסאות השימורים. היה בדף הזה גם דיבור על דגים בכלל שמכילים כספית לכן עדיף להימנע.
מה שכן, לא מכינה לה מספיק קטניות (אם בכלל), אנסה ליישם בהקדם.
טחינה אוכלת בכל צורותיה, כלומר מרוחה על פרוסה, כמטבלת סלט, או סתם עם הידיים בצורתה הנוזלית.
וגם משמשים אורגניים היא אוהבת מאוד (מה שאני לא יכולה להגיד עלי, מכורה לגופרית וסוכרים כנראה )

_קראתי ברשת על ההמלצה לתת לפעוטות בגיל הזה חלב ניגר של פרה, שני בקבוקים ביום
ממש לא!_
אז למה ההמלצה? סידן היה ההשערה שלי.
או שאין בזה הגיון כלל וזוהי המלצה הזויה של משרד הבריאות וטיפות החלב?

או שאין בזה הגיון כלל וזוהי המלצה הזויה של משרד הבריאות וטיפות החלב?
צריכה עוד דוגמאות לדברים כאלה?
תחשבי על זה לרגע, האדם הוא החיה היחידה בטבע שצורכת חלב לאחר גמילה ואפילו לא החלב שלה... וחלב פרה שבא משקית בכלל, איך את חושבת שהם שולטים בכמות אחוזי השומן בחלב? איך החלב מחזיק כל כך הרבה זמן לאחר יציאתו מהשד (חלבאם מתקלקל הרבה יותר מהר והוא יותר עתיר שומן...). את כל התהליך אני לא מכירה אבל ברור שחלב זה כבר לא, אלא נוזל לבן ומהונדס שמקורו בחלב פרה. אם את כבר מרגישה צורך לתת חלב כלשהו תמצאי לך איזה משק עם עיזים ותני חלב עז טרי ולא מפוסטר (אה, כן, משרד הבריאות גם מכסת"ח בעניין הפסטור... גוועלט!).

באופן אישי אני מחזיקה באמונה שיש פה איזה עיסקה עם תנובה (כחברת מוצרי החלב המובילה בשוק) איזה רווח אדיר יש להם אם כל אמא מאכילה את הילד שלה בשני מוצרי חלב ליום... תאורית קונספירציה או המציאות העגומה?

ולשאלתך לגבי התפריט, לתת לטעום מהכל, להנות ממה שטועמים, ללמוד על תזונה נכונה ובריאה (לכל המשפחה). בנט' יש מספר דעות כמספר האנשים שמביעים אותן תראי לאן את יותר מתחברת ואיזה נימוקים נשמעים לך יותר משכנעים ותמיד תשאפי ללמוד עוד. זה המקסימום שאפשר לעשות בחיינו האלו, לא ככה?

אם את כבר מרגישה צורך לתת חלב כלשהו תמצאי לך איזה משק עם עיזים ותני חלב עז טרי ולא מפוסטר.
לדעתי מיותר.

מזונות חומציים ועתירי זרחן מה זה אומר במילות המזון?
זו תיאוריה שסתרתי אותה כבר בבאופן, לא זוכרת איפה. אסביר בקצרה כי צריכה לזוז. יש תיאוריה שהסידן לא נספג מהחלב כי החלב עשיר בזרחן (כמו כל מזון מהחי, גם סרדינים) והזרחן והסידן מתחרים ביניהם על הספיגה. ההפרכה: פחות או יותר היחס של זרחן סידן דומה גם בחלב אם, שהוא אופטימלי ואנחנו יודעים שהסידן בו נספג נהדר.
הבעיה היא למעשה בשני דברים :
א. הפיסטור הופך את הסידן למלח קשה תמס ואז הוא בקושי נספג (הפתרון: מוצרים מועשרי סידן, אך כמובן שהספיגה לא אידאלית)
ב. תכולת החלבון הגבוהה יותר ממה שהגוף צריך האדם הוא החיה היחידה בטבע שצורכת חלב לאחר גמילה ואפילו לא החלב שלה...
כבר הוכחה כגורמת לאוסטיאופורוזיס, ועודפי החלבון מגיעים מצריכה רבה של מוצרי חלב, ומוצרים מהחי כמו בשר, דגים.

מקווה שלא תיסבכתי אותך יותר מדי.

לגבי מה לתת לאכול, מתי וכמה- זו השיטה שלי:
מה שאני אוכלת, מתי שאני אוכלת, באיזה כמות שרוצים.

המשמעות של הסעיף האחרון הוא שאני מעולם לא האכלתי בכפית. האוכל נמצא בהישג יד, וכך גם הכפית, ואפשר לאכול ביד או בכפית. ככה את לא כופה עליה את קצב האכילה, או את הכמות שהיא מכניסה בכל ביס או את הכמות שהיא אוכלת בארוחה.
המשמעות של שני הראשונים היא שאני מקפידה לאכול אוכל מזין ומאוזן - שלוש ארוחות ביום ושתי ארוחות ביניים. אין שום דרך לגרום לילדים לאכול נכון אם לא מיישמים.

המשמעות של שני הראשונים היא שאני מקפידה לאכול אוכל מזין ומאוזן - שלוש ארוחות ביום ושתי ארוחות ביניים. אין שום דרך לגרום לילדים לאכול נכון אם לא מיישמים.
מעולה, נילי! את כל כך צודקת, אני מגריינת במיידי.

אם את כבר מרגישה צורך לתת חלב כלשהו.
שימי חופן אגוזים בבלנדר וטחני דק דק.
אם הבלנדר לא מספיק חזק, אפשר לעשות חלב בשניות עם חמאות אגוזים (או שקדים) שונות.

_אם את כבר מרגישה צורך לתת חלב כלשהו
שימי חופן אגוזים בבלנדר וטחני דק דק_
אבל ניצן זה אלרגני |איך עושים את הפרצוף זה עם הלשון?|

תודה לכל התשובות,
קודם כל כמה הבהרות: אני לא מרגישה צורך לתת לה חלב, אם היה לי צורך כזה כנראה היא כבר הייתה שותה את החלב, ולא בטוח שהייתי מעלה שאלות . השאלה שלי הייתה אם לפעוט יש צורך בתוספת הזו. לא הייתי שואלת את השאלה אם הייתי ממשיכה להניק, אך זה לא המצב. בכל מקרה עניין החלב נשמע לי מופרך מלכתחילה, עקב הפרתיות שלו שלא נדבר על רצח מולקולרי שהוא עבר.
התהייה שלי הייתה - אם יש המלצה כזו מה מקורה ואם יש לזה תחליפים הגיוניים יותר.

ילדת טבע הגעתי עם שאלותיי לפה כי הכיוון של התזונה המשפחתית שלנו הוא כמה שיותר בריא בהתאם לידע שיש לי היום, שכמובן נוסף ומתרחב מיום ליום. אין ספק שיש המון גישות, אני הצגתי בתחילת הדף בקצרה את המקום שלנו כרגע בתזונה.

אין ספק שהרגלי אכילה חייבים להיות משפחתיים ולא רק של הפעוט/ילד. בעניין הזה יש לי ילדה מדהימה ומדויקת להפליא שלא מוכנה להכניס שום דבר חדש לפה לפני שהיא רואה אותי אוכלת את זה, גם אם זה חטיף, ארטיק או מיני רעלים נוספים. אם אני אוכל ממיני הרעלים, היא תסכים לטעום. לצערי גם מתמכרים לרעלים הללו במהירות שיא - מהביס הראשון בדרך כלל. (-:

אני גם מאוד מסכימה עם העניין של הארוחות המשותפות שלי ושלה, היא מאוד אוהבת את החברותא, וגם אני. אבל היא גם מאוד אוהבת דייסת קוואקר ולי לא תמיד בא (נשים בהריון, לך תבין אותן), או שלפעמים נשאר לי אוכל בכמות מספקת בשבילה ואני מסתדרת עם משהו "בינתיים". נכון, אני צריכה להקפיד גם על התזונה שלי שתהיה מאוזנת... גם בשביל העובר... משתדלת, לא תמיד מספיקה, ושוב, בגלל שהיא כבר לא יונקת יותר, אז ממש חשוב לי שתהיה לה תזונה מאוזנת וטובה ובריאה ככל שבאפשרותי.

לכן ביקשתי הצעות לתפריטים, רעיונות לגיוון ואיזון. ומתוך זה, בשאיפה, אוכל לבחור את המתאים לנו, וגם לנסות דברים חדשים, שזה תמיד כיף.

רוב הילדים ככה. זה מנגנון השרדותי לעילא.
בשביל מה דייסת קוואקר?

כמה רעיונות ממה שנהוג בביתנו:
מיצי ירקות ופירות (גזר, תפוח, סלרי, מלון,רימון...) - (רימון הוא מקור טוב לברזל ואפשר גם להכין ממנו קרטיבים).
רוזטה (משקה שקדים)
חלבה
קציצות ירק (מנגולד, תרד) עם דוחן שבושל קודם.
קינואה עם פטרוזיליה טרייה וחמוציות.
נבטי שעועית מש - שניתן להוסיף לסלטים, לתבשילים או לאכול כחטיף.

אם את רוצה פירוט או רעיונות נוספים את מוזמנת לדף הבית דגנית בר.

_יש תיאוריה שהסידן לא נספג מהחלב כי החלב עשיר בזרחן (כמו כל מזון מהחי, גם סרדינים) והזרחן והסידן מתחרים ביניהם על הספיגה. ההפרכה: פחות או יותר היחס של זרחן סידן דומה גם בחלב אם, שהוא אופטימלי ואנחנו יודעים שהסידן בו נספג נהדר.
הבעיה היא למעשה בשני דברים :
א. הפיסטור הופך את הסידן למלח קשה תמס ואז הוא בקושי נספג (הפתרון: מוצרים מועשרי סידן, אך כמובן שהספיגה לא אידאלית)
ב. תכולת החלבון הגבוהה יותר ממה שהגוף צריך האדם הוא החיה היחידה בטבע שצורכת חלב לאחר גמילה ואפילו לא החלב שלה...
כבר הוכחה כגורמת לאוסטיאופורוזיס_

מעניין! ברשותך אצטט אותך בפורום שלי.

עודפי החלבון מגיעים מצריכה רבה של מוצרי חלב, ומוצרים מהחי כמו בשר, דגים.
אין דינו של חלב כדין בשר ודגים. לדעתי.

_שימי חופן אגוזים בבלנדר וטחני דק דק
אבל ניצן זה אלרגני_
תלוי למי. לא כולם אלרגיים לאגוזים. אם נפסול כל מוצר שיש לו הבט בעייתי לחלק מהאוכלוסייה, נגיע ל - food free diet וזה לא מומלץ. מניסיון...

אפשר לעשות חלב בשניות עם חמאות אגוזים (או שקדים) שונות.
בהמשך לאותו רעיון - קמח שקדים, מים (או חלב אגוזים) חמימים ותיבול (ובישול למי שמבשלת) - תחליף מסויים לדייסה מדגנים. מזכיר לי קצת סולת.

_תכולת החלבון הגבוהה יותר ממה שהגוף צריך האדם הוא החיה היחידה בטבע שצורכת חלב לאחר גמילה ואפילו לא החלב שלה...
כבר הוכחה כגורמת לאוסטיאופורוזיס_
אשמח לקבל קישור למחקרים שביססו את הקשר בין עודף חלבון לאוסטאופורוזיס.

שלום,
שאלה לי בנושא מזון בריא לקטנה שלי (בת שנה):
היא מאד אוהבת מוצרי חלב כמו גבינה צהובה, יוגורט מכל סוג שהוא. לאחרונה אני שומעת המון על זה שחלב על כל מוצריו וצורותיו
(פרה) הוא לא הכי טוב. בתור אחת שמאד אוהבת גבינות אני נותנת לה המון ןהיא מצידה אוכלת יפה. מה כדאי לי לתת במקום נגיד גבינה צהובה/קוטג' יוגורט וכו?
ועוד דבר -- לאחרונה שמתי לב למין פטריות יובש בעור שלה ואני חוששת שזה ממשהו שהיא אוכלת (היא אוכלת הכל ודי הרבה).
היא עדין יונקת בעיקר בבוקר מוקדם לפני שקמים ולפני השינה וכל פעם שבא לה. אני עובדת שלושה ימים בשבוע ובימים אלו היא שותה רק מים (כשאני בעבודה).

_אבל ניצן זה אלרגני
תלוי למי._
היא התלוצצה.

לדעתי המחקרים היחידים הם מחקרי קורלציה - במדינות עם צריכת חלב גבוהה (לא חלבון, חלב) יש שיעורי אוסטיאופורוזיס גבוהים ולהיפך.

---

קרטיבים
אצלנו הלהיט העונתי זה לרסק פירות עם קרח ולהקפיא עם מקל. (בקופסאות הקטנות החמודות של הפסטו. ממחזרים..)
למהדרין - מרסקים אחרי ההקפאה שוב ויש ברד פנטסטי.
הכי טעים - ענבים, תותים, תפוחים, נקטרינות... (אוף הכל טעים!)

שאלתי את האיש למה אנשים לא עושים את זה ככה, כי זה כזה מושלם...
כל כך טעים! כל כך בריא! (משתמשים בפירות אורגניים, אז בכלל בריא בריבוע...)
והוא אמר - "כי זה עולה פי עשרה וזה יותר מאמץ מלשפוך תרכיז לתוך מים?" :-\

סלט מאפונה מופשרת (ללא בישול), עלי בייבי, ואבוקדו ברוטב חמוץ מתוק (לימון, אגאבה (או דבש אם חייבים) מעט שמן ומלח)
צלחת מגרה של פירות ו/או ירקות צבעוניים חתוכים באופן אטרקטיבי. לשחק עם צבעים וצורות, גדלים וטקסטורות. מענג!

אין דינו של חלב כדין בשר ודגים. לדעתי.
אני מדברת על הקורולציה לאוסטיאופורוזיס, ברור שאין זה אותו סוג חלבון.
אשמח לקבל קישור למחקרים שביססו את הקשר בין עודף חלבון לאוסטאופורוזיס
אני לא יכולה כרגע לחפש לך, החומר שלי כתוב ולא על המחשב. אבל אני די בטוחה שהקשה של אוסטיאופורוזיס +חלבון בפאב מד או באתרים דומים תביא אותך לשם במהרה. אם לא תמצאי כתבי ואשב לחפש הלילה (תינוק משועמם ביד אחת...).
(המחקרים שקראתי התייחסו לאוכלוסיות באפריקה ושל האינואיט אם אינני טועה והשוואתם למערב ובעיקר לאמריקה)

מעניין! ברשותך אצטט אותך בפורום שלי.
בשמחה כמובן

שלום נביאת החן,

אנחנו בערך באותו מצב - אצלנו הגוזל בן שנה וחמישה חודשים, וגם אנחנו קצת התבלבלנו בנושא.
אז העקרונות המנחים אותנו כיום הם:

• כמו אצלכם, להשתדל לאכול בעצמנו כמה שיותר בריא, טרי ומאוזן. בלי מעובדים, כמה שפחות סוכר והרבה הרבה ירקות.
• לפחות 2 סוגי ירקות בכל ארוחה, ובכלל כל ארוחה עם ירקות. (אם הארוחה היא פירות לא צריך )
• לא מאכילים - הוא מעדיף את זה ככה ויודע בדיוק מתי הוא מלא, ככה שלא צריך לדחוף לו/לדאוג שהוא לא אכל מספיק.
• נשנושים מסביב כל הזמן: ירקות חתוכים, פירות, פירות יבשים, גרנולה ודייסה חיות, קרקרים ביתיים, לאחרונה גם אגוזים ועוגיות ביתיות... אמנם יש זמני ארוחות קבועים, אבל גילינו שיש ימים שהוא פשוט רוצה לאכול כל הזמן.

אמממ - זהו. תרומתי הצנועה משהו. @}

הילד שלי בן שנה ופשוט בקושי אוכל: מסכים לאכול רק

• תפוח אדמה
• פריכית אורז
• מלפפון לפעמים
• אבוקדו לפעמים (והעונה קצרה)
• טיפה עוף, בתנאי שהוא מחובר לעצם

אנחנו מציעים לו שלל מזונות, והוא פשוט מסרב (מובן שהוא מסרב להאכלה בכפית). מצידו הוא יכול לאכול תפו"א בוקר צהריים וערב.
רק אציין שהוא מאוד גדול ואני בכלל לא דואגת לעליה במשקל רק שנראה לי שהוא יונק מעבר למידה המתאימה לגילו (בגלל שהוא נשאר רעב) וזה די מתיש.
יש עצה?

ניצן אמ דייסת קוואר התחילה בהמלצת המטפל הסיני של הקטנה כשרק התחלנו עם מוצקים. זה היה אחד הראשונים יחד עם הירקות המבושלים והתפוחים המרוסקים. באופן כללי היא לא מעריצה גדולה של מעוכים ומעדיפה את הדברים בצורתם, אבל דייסת קוואר היא אהבה מאוד ועד היום, כשאני מוסיפה לה שקדיה וקינמון. לאחרונה גם ניסינו צימוקים, היא בכלל מאוד מאוד אוהבת ענבים, אבל הצימוקים יוצאים כמו שנכנסים... לא זוכרת מה היו הסיבות לדייסת קוואר, אוכל לבדוק אם זה מעניין אותך.

רעות מרחוק אני פעם הייתי מכורה לגבינה צהובה, מהמשובחות שאבא שלי היה קונה בחתיכות שלמות בקילוגרמים. הייתי אוכלת אותה בלי לחם, בשביל לא לשבוע מהלחם, שיהיה יותר מקום לגבנ"צ. אמיץ מצידי כשאני חושבת על זה עכשיו. בקיצור, נאלצתי לעבור תהליך גמילה והיום אני פשוט לא מכניסה גבנ"צ הביתה.
אני נותנת לקטנה מוצרי חלב עיזים או כבשים, ברשתות השיווק יש את ה"יוגומה" - שזה יוגורט כבשים 5% שומן, ללא חומרים משמרים, סמיך, אני נותנת לה או בבקבוק (טיפה מהול עם מים) או עם כפית, להיט מבחינתה. אם אין לך עניינים עם כשרות, אז יש את כל המחלבות הקטנות שעושות גבינות עיזים נהדרות, תלוי באיזור שאת גרה, יש את משק צוריאל (הקופסאות הירוקות) שיש להם גבינת עיזים למריחה 5%, אותה אני מורחת לה על לחם בארוחת בוקר, אחרי שהיא מסיימת עם הירקות, הטחינה והביצה. אלו המועדפים עליה ועליי.

ש י ר י, תודה על השיתוף, גם אצלנו זה המצב פחות או יותר, בסך הכל אני מרגישה שמעצם ההתעסקות עם הנושא, הייתי ביותר תשומת לב, וקיבלתי גם כמה טיפים טובים, וגם שאלתי על לוח זמנים, שיהיה לי איזשהו קנה מידה, וגם כי הקטנה מתחילה לצרוח אם אני מפספסת את שעת האוכל, ואפילו אם זה רק כמה דקות לחמם...

בסך הכל גם סידרתי קצת את הארוחות, שהיו לא קשורות כ"כ לפני כן: ארוחת צהריים היא הייתה אוכלת אחרי השנ"צ, לא בתאבון רב, כי בבוקר, אחרי המלון, בזמן שהדייסת קוואקר מתחממת, ולאחריה, הייתי יושבת לאכול אני, בסביבות 10:30 את הסנדביץ שלי, והיא מרוב אהבתה ללחם הייתה מצטרפת אלי, כך שעל צהריים לא היה מה לדבר. אז הדייסה עברה לארוחת ערב, ובבוקר אנחנו אוכלות יחד ארוחת בוקר (הלחם פשוט מגיע יותר מאוחר בארוחה), כמובן מבלי לוותר על המלון בזמן שאני מכינה את הארוחת בוקר. ופרי בסביבות 10:00 או 10:30.
ארוחת צהריים עברה לשעת צהריים לפני השינה (פשוט אף פעם לא נתפס לי ששעה 12:00 זה צהרי היום...), אחרי השנ"צ זה פירות (אבטיח/נקטרינה/ענבים) או תפוחים מבושלים עם קינמון ובשבע בערך הדייסה, ולפעמים גם מנשנשת איתנו בארוחת ערב (עדיין לא הצלחתי להביא את עצמי למצב לאכול ב-19:00, על אף שיודעת שכדאי, פשוט לא מספיקה גם להכין לנו ארוחת ערב, בדר"כ רק חוזרות מהטיול לו היא מחכה כל היום ובחום הזה מתאפשר רק אחרי 17:00 אם אני אמיצה מאוד או אפילו אחרי 18:00)

עכשיו אני הולכת לדף הבית של דגנית בר להתעדכן בכמה מתכונים. מאוד רוצה להמעיט עם כמויות הבשר (אפילו שזה הודו או עוף, ולטענתה של חמותי אינם בשר, אלא עוף ), אבל מעולם לא הייתי צמחונית, כך שזה נושא חשוך מבחינתי, ומצרכים כמו עלי מנגולד או דוחן לא עברו אצלי את פתח הבית, אם כי אני מאוד אוהבת מאכלים חדשים.
אנסה, ונראה מה לבעל המרוקאי שלי יהיה להגיד בנושא....

שביל בצד זה היה בערך התפריט של הקטנה עד שהיא הפסיקה לינוק. היא פשוט התחילה לאכול כשהפסיקה לינוק. אולי כי קיבלה את כל מה שהייתה זקוקה לו בהנקה ואוכל זה היה כתוספת מרעננת לחיך.
היא גם אהבה עגבניה מגורדת ואורז לבן עם עגבניה מגורדת, וקצת דייסת קוואקר. היום היא אוכלת צלחת של דייסה כמו שאני שמה לי...

נראה שהוא במצב טוב.
כשראיתי שהיא לא אכלנית גדולה ולא כ"כ הולך לי לגוון את המזונות (עדיין כשהנקתי) הוספתי לה ברזל טבעי של FLORVITAL
עכשיו כבר זמן מה שאני לא נותנת לה, כנראה שנרגעתי, כי כמו שאמרתי שברגע שהפסקתי להניק, היא התחילה לאכול הכל ובכמויות. והיא לא ילדה גדולה, לא הייתה אז ולא עכשיו.

יש לי שאלה (אני לא בטוחה שזה הדף הנכון)- מה אתן עושות כשהילד כבר רעב, ולוקח זמן עד שהאוכל מוכן/מתחמם (ואחר כך עוד זמן עד שהוא מתקרר מספיק כדי שהוא יוכל לאכול...)? בדרך כלל אני פורסת לו איזה ירק/פרי, אבל עכשיו בארוח"צ למשל, הוא אכל כל כך הרבה אבטיח עד שהאוכל התחמם, שהוא כמעט לא אכל מהעוף.
רעיונות, מישהו...

חלבאם מתקלקל הרבה יותר מהר והוא יותר עתיר שומן...).
לא, חלב אם מחזיק בערך כמו חלב פרה: עד שמונה ימים במקרר (תלוי בחלב, ורצוי לא להחזיק בדלת של המקרר, שאז מתקלקל יותר מהר כי היא כל הזמן נפתחת), עד שלושה חודשים בפריזר, עד ששה חודשים במקפיא נפרד. הוא מחזיק בטמפרטורת החדר יותר מחלב פרה.

לגבי עצות: אין לי עצות נוספות על מה שכתוב כאן. קוראת בעניין.

מה אני מתאמצת במעבר לאוכל מוצק? כל התשובות פה!!!

הקטנה, בשבוע הבא בת שנה, מעדיפה לאכול את הסבון במקלחת, אולי זה מזכיר לה אבוקדו במרקם. את גבינת העיזים היא מעיפה עם הכפית שדופקת איתה על השולחן ולא מנסה לאכול אפילו, אוהבת פתיתים ברוטב אדום אבל לא יותר מדי ומתעקשת לנסות כל מה שאנחנו אוכלים, בייחוד זיתים. בקיצור - אם זה חדש זה שווה מאמץ ואם כבר טעמה פעם אז לא שווה לה שוב.
כל מה שבריא - סימנה כבר כלא בא בחשבון: מלפפון, תפוח, בננה, אפרסק, דובדבנים, תמרים. רק עגבנייה היא מוכנה לנשנש בתאבון.
וגם יש מי שמזמן לה בגינות פירורי בייגלה זרוקים וכל מה שילדים מאסו בו והשאירו על הריצפה. והיא זריזה שד בלהגיע לזה על ארבעותיה המתוקים.

חגית ל ברוכים הבאים, מעבר לאוכל מוצק אחלה דף, עזר לי מאוד עם כמה טיפים בזמן המעבר שלנו.
הקטנה שלי לא הייתה מוכנה לראות מלפפון, מה שדי ביאס אותי כי זה ירק נוח מבחינתי, ובאמת עגבניה חביבה עליה מאוד. אבל עכשיו אוכלת מלפפון בהנאה רבה, ועגבניה גם כן, לפעמים בחתיכות, לפעמים חצאי שרי כמעט תמיד מגורדת. זה גם ניחם אותי שאם היא לא אוכלת ירקות אז גם עגבניה זה ירק.

בגדול נראה לי שהטעמים שלהם משתנים וההעדפות גם כן, מיום ליום, כמו שלנו לא כל יום בא אותה הדבר, או שפתאום יש רצון עז למשהו מסוים.

אני קבעתי לי כלל, כל מה שאנחנו אוכלים אני נותנת לה לטעום, בתנאי שזה לא אסור בתכלית האיסור (כמו דבש לפני גיל שנה, נניח). אז כשהיא רצתה זית, הוצאתי לה את הגלעין ונתתי - עשתה פרצוף. בפעם השנייה ביקשה שוב, נתתי, אכלה בתאבון רב ורצתה עוד... וכן הלאה. לפני כמה ימים שמתי לה שני זיתים בארוחת הבוקר, לקחה אחד לפה וירקה... טעמים והעדפות משתנים כבר אמרנו?

אני לא בטוחה לגמרי, אבל אני חושבת שהייתי אצל המטפל הסיני בעניין חוסר ספיגה בעיכול של הקטנה, כשהיא הייתה בסביבות ה-10 חודשים. והוא התחיל לחשוב על מזונות שכדאיים במיוחד לנושא, ובינתיים סיפרתי לו שהיה לנו קטע מוזר איתה, היינו במסעדה, והיה חצי לימון על השולחן והיא תפסה אותו ואכלה את כל הביפנוכו מבלי למצמץ, והוא אומר לי בהתלהבות, זה בדיוק המזון שחיפשתי, זה בדיוק מה שהיא זקוקה עכשיו.

נראה שהם יודעים הכי טוב מה טוב ונכון להם, עכשיו, ואולי מחר זה כבר יהיה משהו אחר.

אממ.. שלי אוכלת לא מעובד וטרי בלבד מלידה.
שום טעמים לא נצפו עדיין כמשתנים, יש העדפות, אבל בינתיים לא ראינו שינוי בהן.

האם היתה בעיה עם המקרר או עם החלב?
רק רוצה לציין שהקיץ הזה לא מיטיב עם מקררים שאינם חדשים במיוחד או חזקים במיוחד -
יוגורטים למשל מתקלקלים אצלנו לאחרונה מהר יותר מבדרך כלל, בעיקר כשהמקרר מלא ולא מקרר מאוד חזק.

_אבל ניצן זה אלרגני
תלוי למי.
היא התלוצצה._
ברור... כמו שכבר אמרתי פעם לגבי העניין, אני מכירה יותר אנשים אלרגים לחלב ומוצריו.

גברת פלפלת
הדיון בשאיבת חלב הועבר לדף (שני ניחושים...) שאיבת חלב !
בברכת הרבה חלב טעים ומשאבות נקיות!

שביל בצד -
גם איילי שלי (שנה וחצי) מת על תפוחי אדמה, וממעט באכילת חלבונים, ברזל, סידן. לאחרונה מצאתי דרך להשחיל לו ביצה:
לעשות חביתה עם תפ"א. הוא טורף את זה.
חותכים תפ"א מבושל לקוביות, מקפיצים בשמן בכמות, באיכות ובמשך הזמן החביבים עלייך (חשוב לא לקמצן מידי - הטיגון עושה את זה טעים!). המשקיענים יוסיפו בצל.
מקטינים האש, מוסיפים ביצה מקושקשת עם מלח ואפשר גם בצל ירוק, פטרוזיליה.
מקשקשים או משאירים בחתיכה אחת גדולה.
(אם מקשקשים אז לילדון יהיה יותר קל לאכול בידיים את קוביות התפ"א המצופים ביצה).

ושאלה: מישהי (שירי?) יכול לתת פה מתכון או הפניה למתכון לקרייקרים ביתיים שמתאימים לילדונים?

שיתוף, לסיום: קשה, קשה. בהתנהלות היומית שלי ושל אייל אין שום סדירות, כל יום שונה. וכל היום אני מרגישה שאני סובבת סביב הנושא של האוכל: מה להכין לו, איך להאכיל אותו, איך לגרום לו לאכול יסודות חשובים. מתיש.

היום, לשימחתי, הוא אכל שקדיה ככה, מהצנצנת (כן כן, אצלי זה זכוכית!!).

אצלנו הפעוט (שנה ושלושה) והילד (חמש) אוכלים פנקייקס מקמח מלא+קמח שיפון+ביצה+קוואקר+טחינה+מים+המתקה כלשהי (חצי כפית דבש, למשל). הילד מורח קתץ דבש או ממרח חרובים מעל. הפעוט מורח (בעצמו!) רסק תפוחים או אוכל כמו שזה.

חוץ מזה אצלנו יש עיקרון שככל שיש יותר ילדים בארוחה הילדים שלי אוכלים יותר אוכל והרכבים יותר מגוונים. זו סיבה מצוינת להאכיל את ילדי השכנים, בני הדודים וכל מי שבסביבה. גם פחות מתווכחים "אמא, למה הכנת את זה?".

מישהי (שירי?) יכול לתת פה מתכון או הפניה למתכון לקרייקרים ביתיים שמתאימים לילדונים?
קרקרים
וגרסא אחרת

בתי בת שנתיים וחצי ונראה לי שהיא לא מקבלת מספיק סידן וויטמין סי.
אנחנו אוכלים מוצרי חלב עיזים אבל היא לא אוכלת הרבה גבינות/חלב עיזים. טחינה היא אוכלת רק לעיתים רחוקות.מה עוד אפשר להציע לה בשביל הסידן? (כמובן שהבעיה היא שהיא לא רוצה כל דבר..ואי אפשר להכריח, כמובן..)
ולגבי ויטמין סי-לא אוהבת קיווי ולא גויאבות. מה אפשר להציע עוד?

ויטמין סי נמצא בשפע בגמבה ובפירות הדר.
לגבי טחינה - ניסית לתת לה טחינה גולמית מעורבבת בסילאן (על לחם או סתם כך בכפית)?
סידן נמצא גם בברוקולי.

נראה לי שהיא לא מקבלת מספיק סידן וויטמין סי.
אם היא לא אוכלת מזונות שמונעים ספיגה, Library]אז היא מקבלת מספיק Article1[/po].asp?cat=55&a id=112.

(מזונות שמונעים ספיגה, לדוגמה - כל מה שמכיל קפאין, מוצרי חלב, כל מה שמכיל חומרים משמרים)

הים הבן שלי כמעט בן שלוש
כל יום לפני הגן אני מכינה לו שיק פירות,
תמיד אני מוסיפה - שקדיה (מומלץ ביותר, עשוי מ 100% שקדים, נראה כמו טחינה)
ניתן להוסיף גם טחינה גולמית לשייק
וגם סילאן (לא חובה)
לפעמים אני מגוונת עם יוגורט
ככה אני רגועה , שהילד קיבל מנה בריאה על הבוקר

הבן שלי בן שנה.עד היום יונק הרבה, לפי דרישה. כשהתחלנו מוצקים ועוד לפני הוא הראה התעניינות רבה באוכל, אהב לאכול כל מה שנתנו לו, ירקות, פירות, דגנים, בעצם הכל.מאז שנחשף לכל סוגי המזון, הוא מגלה העדפה יתר לפחממות.הגענו למצב שהוא רואה גזר, מעקם את האף, לא אוכל, הוא יודע שיקבל ציצי כשהשלמה והוא מחכה לפחממה...אוהב מאוד לחם, מאפים שונים, אורז,מריח את הפחממות מקילומטר.אני מנסה להחזיר אותנו לתזונה הקודמת, להציע קודם ירקות ואח"כ דברים אחרים, אבל זה לא ממש הולך.גם קציצות ועוף, הוא יותר יורק מאוכל.קינואה הוא אוהב.בהתחלה אהב דייסת קוואקר, היום יותר יורק אותה.מוצרי חלב אני לא נותנת, רק יוגורט עיזים שהוא גם אוהב.ירוקות חיים לא אוכל בכלל, גם אין לו עדיין שיניים, אז אולי זה קשה, אבל אני מרגישה ממש נסיגה.יש למישהו רעיונות מה עושים?אגב בני הגדול בן 3 אוכל מצויין, מגוון ומשמש דוגמא מעולה לקטן, אבל עדיין קשה!

אני אשמח להחיות קצת את הדף ולשמוע מה אצלכם פעוטות אוכלים לבוקר צהריים וערב (אם יש מקום אחר, אשמח להפנייה).
אני קצת מתלבטת עם זה, כי היא בת שנה ושלוש ויש לי תחושה שיונקת יותר מדי (זה עדיין לפי דרישה, וזה יותר מדי בשב-י-לי).
חוץ מזה היא רזה, באחוזונים תחתונים וכל המשפחה המורחבת קצת מודאגת מזה (מה שמצד שני גורם לי להמשיך לתת לה לינוק מתי שבא לה).
לא בררנית - אוהבת מאד ירקות ופירות, אבל כמויות קטנות מהכל, וציצי מנצח הכל כמובן.
אני גם תחת התחושה שאנחנו לא מתעקשים מספיק על אוכל - היא יכולה לינוק למשל ב8 בבוקר, לנשנש 2-3 ענבים או ביס של לחם בהמשך הבוקר , וככה להעביר את הבוקר עם ציצי (אם אני בסביבה) עד שעת ארוחת הצהריים. מוגזם, לא?
אשמח לרשמים ממכם.

שלום לכולם, קוראים לי ענבל, ואני אמא לילד מקסים בן שנה ושלושה חודשים. אני כותבת דברים אלה מתוך בלבול ומצוקה, ואשמח לתמיכה וייעוץ. אני באה מבית בו האבא הוא רופא ילדים, וכל חיי הלכתי על פי הרפואה הרגילה. כשהכרתי את בעלי הוא הכיר לי את העולם הטבעוני, בדרכו הבריאותית, ונמשכתי אחריו. כיום אנחנו מקיימים בית טבעוני, כשפעם בשבועיים אנחנו אוכלים מעט מאוד בשר, אך מוצרי חלב לא נכנס כלל אל התפריט שלנו. את ילדנו החלטנו שאנחנו גם מחנכים לדרך זו. אנחנו מקפידים שבמהלך היום הוא יאכל ירקות, פרות, אגוזים, קטניות, דגנים... הוא נולד קטן (2.5 ק"ג) ועבר ניתוח קטן בעקבות בעיה שהייתה ונפתרה במעי. הוא התפתח יפה, ואז בגיל עשרה חודשים ההתפתחות שלו הואטה. כשהיה בן עשרה חודשים הוא היה על סף של ללכת, אבל עד עכשיו זה לא קרה. חשוב לי לציין שהוא ילד שמח, חייכן, אנרגטי, עם הרבה כוחות-הוא מטפס על מדרגות בקלות, זוחל ממש מהר, והולך יפה תוך אחיזה בדברים יציבים (כמו כיסאות). כפי שכבר אמרתי, אבי הוא רופא ילדים, והוא שם לב שבני מתחת לעקומות הגדילה גם במשקל וגם בגובה, והוא נלחץ מאוד. פנינו לדבר עם רופא הילדים של בננו, והוא המליץ לתת לבננו תוספות תזונה-העיקר שישמין. חשבנו שוב, והחלטנו לוותר בינתיים על התוספות, ולתת לבננו פעם ביום עוף. אך עדיין אבי (ואימי) אומר שאנחנו מרעיבים את הילד, וגורמים לו לבעיות של משקל, גובה, שיום יבוא יהיו לו בעיות של קשב וריכוז, ורמת האייקיו שלו תפגע.
אמא שלי כל כך דואגת (מכך שבננו לא מתאים לעקומות הגדילה) שכבר תפסתי אותה פעם מאכילה אותו בשר נוסף, למרות שידוע לנו שאנחנו לא רוצים בכך. בנוסף לכך היא גם פנתה למטפלת המשפחתון שלו, ותחקרה אותה לגבי בריאותו של הילד.
כפי שאמרתי, אני כותבת אליכם מתוך בלבול ורצון אמיתי לגדל ילד בצורה הנכונה והבריאה ביותר. אשמח לשמוע אם יש למישהו עצה, או ניסיון עם גידול ילדים טבעוניים/ עם מקרים דומים.אשמח גם לשמוע על רופאים/ מומחים לתזונה שמבינים מתחומים אלה ויוכלו לעזור ולהדריך.
תודה רבה
ענבל

למיטב הבנתי בשר בקר עדיף על עוף מבחינת נערכים התזונתיים.
רעיון נוסף- מעניין מה תהיה ההעדפה של הילד אם הוא היה נחשף למגוון מזונות (כולל מן החי)?
מה הוא אוהב לאכול היום?