באופן טבעי

יש כבר תאריך - 2 עד 9 בספטמבר 2004.

רישמו לעצמכם, והכינו את עצמכם לשמונה ימים - חמישי עד חמישי (אפשר כמובן להגיע רק לחלק, אבל כדאי לפחות לשלושה ימים).
מחיר הכניסה לפארק 45 למכונית ללילה (90 ש"ח מיום חמישי עד מוצאי שבת). מחיר השהיה לאלו שנשארים להמשך השבוע 35 ש"ח ללילה למכונית.
דמי השתתפות בהוצאות (ראה גם חבר קהילת באופן טבעי) - 20 ש"ח למנויים למשפחה לכל השהייה, 30 ש"ח למשפחה למשפחות שאינם מנויים.
כדאי להתרשם מהשנים הקודמות בדפים
סופשבוע ארוך בפארק הירדן 2003.
מה לקחתי איתי לפארק הירדן,
ביישנות הפגישה פארק הירדן 2004,
סדנאות בפארק הירדן 2004,
שירה בציבור בפארק הירדן,
אבדות ומציאות בפארק הירדן
ולבסוף חזרה מפארק הירדן 2004
חדוה ורני

---

הבת שלי הבכורה המתוקה מתחילה כיתה א' ואני לא יודעת אם זה יעשה לה טוב כזה עומס של ארועים ובלגן...
אין מצב לפחות להתחיל את זה באוגוסט?
אני מניחה שאנחנו לא היחידים, ונורא רוצים לבוא.

במשך החופש הגדול יש עומס גדול בפארק הירדן. חיפשנו זמן שלא יהיו הרבה אנשים, כולל לא חגים (יהודיים ולא-יהודיים). זה מה שיצא.
מקווים שתצליחו להגיע בכל זאת.
אין מצב להתחיל כיתה א' אחרי החגים? פחות לחץ ובלגן.

קרובת משפחה נכנסה עם מונית ומסתבר שמוניות לא משלמות כי הן לא נשארות בשטח. ויש מקום לציוד במונית. אולי משלמים טיפה יותר על המצב רוח שזה עושה לנהג. תמיד הם מתנהגים עם ציוד כאילו הם עבדו יותר קשה ככה.

למה אין הצעות להסעות?
כי זה בעוד חצי שנה!

נו כבר מתי פארק הירדן.
אני ממש רוצה לפגוש אתכם.
חלקים נרחבים כבר ראיתי אבל כלכך הרבה פוספסו בפארק הלאומי...
זה כמו להרגיש געגוע.

יערת דבש

הודעה מדינה טרכטמן:
אנחנו מתכוונים לעשות סדנאות באוּמנויות שונות אם יש לאנשים ענין בכך. עשיית כלים מחימר ושריפתם בבור; ייצור נייר; ייצור סבון רחצה; בניית נול פשוט ואריגה; נרות משעווה; חרוזי לבד. הכוונה לעשות בכל יום משהו אחר, בשעות הבוקר ו/או אחה"צ. אנחנו נביא איתנו את כל החומרים, אבל כדי שלא יחסר אנחנו מבקשים מכל המעונינים להירשם - מוטב שישאר חומר מיותר מאשר שלא יהיה מספיק. קצת יותר פירוט על הסדנאות, ומקום לשאול, להתיעץ, להציע או להעיר (ולהירשם כמובן) - בדף סדנאות בפארק הירדן 2004 .

ואנחנו (צירפתי אותך ענת גיגר) חשבנו לארגן ערב שירה בציבור (מרגישה כמו אמא שלי עכשיו). מה אתם אומרים? גם לגבי המה וגם לגבי האיך - נגנים, שירונים ושאר ירקות.

ואנחנו (צירפתי אותך ענת גיגר) חשבנו לארגן ערב שירה בציבור
אני בעד, בעבר היה דיבור על כזה, כך שאני מניחה שיהיה קהל.
(ז"א - את יכוהל לצרף גם אותי)
אנא - לא ב 6/9 [אנחנו נהיה בחתונה].

שירונים - צריך לאסוף, לערוך, ולהדפיס. הרבה עבודה, אבל זה נשאר לשימוש עתידי. צריך לבדוק מאיפה בא הכסף להדפסה (אפשרות אחת היא להפיץ קובץ וורד ושמי שרוצה ידפיס לעצמו. זו לא הדרך הזולה ביותר, אבל היא עם תחושה-שקרית-של-חינמיות).
נגנים - אני מאמינה שיש די כאלה בקהל (נכון?). אני אנסה לשחד את אמי, עם כינור [שעד כמה שזה נשמע אבסורדי, יוצא מאוד מוצלח לשירב"ץ].
שאר ירקות - תפו"א במדורה, ועוד כמה בפויקה (-:

בעבר היה דיבור על כזה
ב מי זוכר את מילות השיר

שירונים - צריך לאסוף, לערוך, ולהדפיס
אני מעוניינת בשירה בציבור.
שירונים - נא לפתוח כאן דף שירון לפארק הירדן 2004 וכל אחד ידפיס לעצמו! את מספר העותקים הנחוץ!

שאלה:
האם יש מישהו שחוזר במוצאי שבת (אחרי 3 ימים בלבד) ויש לו מקום לאדם אחד עד תל-אביב?

עוד שאלה:
איזה מזון אפשר לקחת שלא יתקלקל אחרי 3 ימים? לא ביצים, לא חלב, לא בשר, רק קטניות ודגנים, פירות יבשים, אגוזים וממרחי אגוזים? אפילו ירקות ופירות לא יחזיקו מעמד כמה ימים בחום הכבד של פארק הירדן )-: או, לפחות, אני לא יודעת כמה ימים הם יחזיקו מעמד.
עצות? טיפים? מידע מועיל?

שירונים - נא לפתוח כאן דף שירון לפארק הירדן 2004? וכל אחד ידפיס לעצמו! את מספר העותקים הנחוץ!
לא טוב, כי למרות שאנחנו מחפפים פה בנושא, יש על מילות השירים זכויות יוצרים.
אפשר להגביל את השירים לשירים שמחבריהם נפטרו לפני מעל ל 70 שנה (ביאליק יכנס לשירון בינואר (-:).

שירים שמחבריהם נפטרו לפני מעל ל 70 שנה

גתה

איזה מזון אפשר לקחת שלא יתקלקל אחרי 3 ימים?
כן ביצים (לשמור אותם בצל), כן פירות (לשמור אותם בקירור בעזרת המים הקרים שזורמים שם).
עם קמח אפשר לאפות פיתות על סאג', אפשר להביא טחינה גולמית.
והשוס הגדול - אפשר לקנות במכולת של ישוב סמוך (לא חיבים כולם לנסוע, אפשר בתורות), אולי אפשר גם לקנות שקית של קרח בשביל לשמור דברים בקירור מהערב לבוקר.
יהיה בסדר, מקסימום נזמין פיצה

איזה כיף, אבל למה כרגיל מתי שאנחנו ממש לא יכולים?

עם קמח אפשר לאפות פיתות על סאג'
אני מבינה שבשיטת "יעזרו לך"? (-: כי אין לי סאג', וחוץ מלהביא קמח אין לי צל של מושג איך אופים פיתות (סדנה! ורשימת מצרכים לאפייה!)

בדיוק.
אבל תזכרי שגם את תעזרי לאחרים (למשל - הילדים שלי "יתעלקו" על שלך: הגדולים על הגדולה, הקטנה על הקטן), וככה אני אהיה פנויה לעזור לך ובעלי לנסוע למכולת

למשל - הילדים שלי "יתעלקו" על שלך: הגדולים על הגדולה, הקטנה על הקטן
אחלה! במהרה בימינו אמן!
(ותודה שהזכרת לי שזה הדדי, כי את יודעת, אני נוטה לשכוח את מה שאני עושה...)

אתם מתחילים לעצבן אותי עם הדיבורים המגרים האלו על פארק הירדן.
אתם מוכנים לערוך את עצמכם מחוץ לאתר הזה?
תמצאו לכם איזה פורום אחר, אולי בתפוז או סתם תתכתבו באימייל.
אני לא מגיעה, אז בבקשה להתחשב!

אוי, למה את לא מגיעה?
תתחשבי את בעצמך ובואי. (שרה'לה תהיה, לא?)

בחודש תשיעי אני לא זזה לשום מקום, ובטח לא ישנה בשום מקום...
ואם אלד לפני, אני לא חושבת שאהיה מסוגלת להזיז את עצמנו עד לפארק ללינה עם תינוק בן שבוע-שבועיים-שלושה.
אני יולדת עם שיין, ועם שרהל'ה הסליחה...

טוב, שרה'לה זה ביטוי קהילתי כללי כזה (-:

בשמת, בשר אפשר להביא טרי, להכין בערב, והוא יהיה טוב גם למחרת. ואז נשאר רק יום אחד להיות צמחונים או לשנורר מאחרים.

יונת - שמונה ימים - את ספרת 1, 2, הרבה

נו, אביב ח, אי אפשר שלא תהיה שם בטן הריונית אוט-אוט-אוט יולדת. תורך למלא את התפקיד. אם צריך ששיין תבוא, היא תבוא, לא? (הוכחה: שרה לה באה בשנתיים האחרונות לטובת היולדות שלה (-; ).
(או תפסיקי להכנס להריונות בכסלו. מה זה הדבר הזה, תגידי לי? [רק עכשיו קלטתי שגם היומולדת שלי באותו זמן בערך...]).

קצת ברצינות - אל תדאגי - נשאיר לך בשביל השנה הבאה (-:

ואז נשאר רק יום אחד להיות צמחונים או לשנורר מאחרים.
מה יום אחד? אני באה לשמונה ימים! (זה הבנזוג שצריך לחזור במוצ"ש ואני מחפשת לו טרמפ חזרה).

טוב, קיבלתי ערימת שירונים מאמא שלי. מתחילה לעבוד.

כן ביצים (לשמור אותם בצל), כן פירות (לשמור אותם בקירור בעזרת המים הקרים שזורמים שם).
מה עם ירקות? נשמרים ככה או גם במים קרים?

פירות (לשמור אותם בקירור בעזרת המים הקרים שזורמים שם
טוב, אי אפשר לשים אותם בירדן וללכת, והמים מתחממים מהר מאוד במאהל (ניסינו עם בקבוקי מים).

טוב, אי אפשר לשים אותם בירדן וללכת
למה לא? [ז"א - בתנאי שדואגים שהפירות לא יסחפו בזרם, ושהם לא ירקיבו במים].

האם יש מישהו שחוזר במוצאי שבת (אחרי 3 ימים בלבד) ויש לו מקום לאדם אחד עד תל-אביב?
יכול להיות
מה שבטוח שאולי. (יש מקום, לא ברור עדיין מתי חוזרים, איך מי ולמה)

תגידו - שירים ישנים או חדשים? עצובים או שמחים? שקטים או עליזים? או גם וגם?

תגידו - שירים ישנים או חדשים? עצובים או שמחים? שקטים או עליזים? או גם וגם?
גם וגם, וגם וגם. את זקוקה לעזרה בעריכה?

גם וגם וגם וגם. זה המתכון המוצלח לטעמי.

את יכולה לפתוח דף עם רשימת שירים ולקבל הערות והצעות. (את מתכננת ממש להכין שירון, או רק לקחת שירון קיים?)

תיכננתי להכין שירון. אני אוהבת רק שירים נוגים, מסתבר, אבל מקווה שענת גיגר תאזן אותי. אולי גם נחלוק את זה כאן ונעזר ב מיכל שץ ובאחרים. תודה.

שירה בציבור בפארק הירדן
מוזמנים להוסיף שמות של שירים

ואם מגיעים רק לסופשבוע- מה יותר עדיף בהתחלה או בסוף?

וואו, זה מתעדכן בריפרש! איזה יופי!

מישהו יודע אם אפשר לבוא עם כלבים ?? שני מעורבים קטנים וידידותיים.

בעבר באו כלבים.

בשמת,
סיכוי לא רע שיוכל לחזור עם אלעד.
<השאלה היא כמה זמן אלעד ישרוד...>

גם אנחנו מתכוונים להגיע (בשאיפה לשרוד את כל 8 הימים)
בשמת - אני מבטיחה לך סדנת הכנת פיתות על הסאג' (וגם אביא את הסאג' שלנו)

יומולדת לאיתמר יש יומולדת ב 6/9 ואנחנו מתכננים לחגוג לו ברוב שמחה ובאופן.
אנחנו מבקשים מכל בעלי כישרונות הבמה להכין הופעות שיתאימו לחגיגת יום ההולדת. כמו כן אנחנו מתכננים - חפש את המטמון - ארבע מקלות - קליעה למטרה - ועוד משחקים.
אתם מוזמנים להתחיל להתאמן וגם להציע רעיונות משלכם (בזמן שיהיה לנו זמן להתארגן)
וכמובן שאין יום הולדת בלי מתנות אנחנו מבקשים מתנות שמכינים לבד. דברים מיוחדים שאתם יודעים להכין ישמחו את איתמר מאד.
אז לסיכום - ראו עצמכם מוזמנים לחגיגת יום ההולדת ה 8 של איתמר בפארק הירדן בערבו של ה 6/9.

להית'

לי יש יום הולדת ב 2/9 (היום הראשון)!!!

מצויין. את מתכננת חגיגה?

לטליה שלי יש יומולדת ב-3.9! (ביום שישי) אולי נחגוג, תלוי.

כלבים:
לי יש שני ילדים, במיוחד הקטן (יהיה בן שנתיים), שמפחדים מכלבים. הקטן היסטרי מכלבים, בלי קשר לגודלם או לחביבותם. מין גיל שכזה...
לכן, אני הייתי מעדיפה מפגש בלי כלבים. במצב אידיאלי. (העדפה שלי, והסברתי למה - לא אמרתי לאף אחד מה לעשות)

מתחילה שוב את הרחבת ההשכלה שלי לקראת פארק הירדן: מה זה סאג'?

מבטיחה לא להביא כלב.

< אין לנו. זה קל... >

מבטיחה לא להביא כלב.
גם אני.

מה זה סאג'?
הדבר העגול שעליו עושים פיתות דרוזיות, למשל.

מה זה סאג'?

יש תמונה ?

יש תמונה ?

אז זה מחבת על הרגליים?
אביב, קבלי צל"ש על כניסה לדף והשתתפות פעילה

לא, הרגליים זה לא חלק מזה.
תחשבי על ווק, גדול, הפוך, ובלי ידית.

תחשבי על ווק, גדול, הפוך, ובלי ידית.
כמה זמן לחשוב? D-:
ןתודה, כמובן.

גם לדודו יש יומולדת ב- 6/9

מה עושים במהלך היום, כשחם?

מה עושים במהלך היום, כשחם?
רובצים במים, נחים, מרדימים, מאכילים, מתערסלים, מקשקשים.
בשעות הפחות חמות - מטיילים (יש משהו מאורגן?), מבשלים, אוכלים, רוחצים כלים, עושים סדנאות יצירה, מתכוננים לימי הולדת, מכינים פיתות על סאג', פעם שעברה היו מתופפים.
בערב - שרים, מנגנים, מדברים, מדליקים מדורה, עושים פויקה?!, מתרחצים, חוגגים ימי הולדת.
אפשר להוסיף רעיונות לפעילויות ולהוסיף להעלות זכרונות...

מה זה
פויקה ?

פויקה - סיר מיציקת ברזל בעל מכסה מתאים. את המזון שמים בפנים, עם תבלינים מתאימים ומבשלים במשך שעה וחצי-שעתיים על גחלים מהמדורה. הפויקה גדול ומתאים לבישול קבוצתי, לכן לא צריך לרכוש אחד כזה בנפרד באופן מיוחד, אלא אם אתם ממש רוצים... (אביב חדש מתוך סופשבוע ארוך בפארק הירדן 2003 )

כשרות פוייקה ושאר ירקות
מתכונים לפוייקה בבקשה

שאלה לבעלי הנסיון:
מה מביאים לשבוע בשטח?
אוהל - בסדר. פנס לכל ילד שיכול להחזיק פנס, ואחד להורים. ספר או שניים כמובן. גם לילדים.
שק"ש או שמספיק שמיכות דקות? נביא גם מזרון ומחצלת. אולי אפילו אקנה כסאות ים קטנים (שלא שוב אקח ללילה טוב ובני משפחתה הנדיבים את שלה...)
כמה ואיזה אוכל? אפשר / כדאי להביא למשל פירות לשבוע שלם? הם מחזיקים מחוץ למקרר? איפה ואיך אם בכלל אפשר לשים אותם במים במקום מקרר?
כמה בגדים? (יש ביניכם כאלה שמתכננים לכבס שם?)
מה עוד?

יש לי עוד שאלה למנוסים (אם כי לא ברמה המעשית של השאלות של ליאת, שגם אני אשמח לשמוע תשובות עליהן):
יש לנו סירת גומי מתנפחת קטנה. זה מתאים?

יש לנו סירת גומי מתנפחת קטנה. זה מתאים?
כן.

שק"ש או שמספיק שמיכות דקות? נביא גם מזרון ומחצלת
אני זקוקה למזרון, גילינו שהמתנפח לא משהו: גם טם ממלאים אותו לגמרי לפני השינה, הוא מתקרר בלילה, וזה נהיה מין מיטת-מים. לי זה ממש עשה בחילה.

כמה בגדים? (יש ביניכם כאלה שמתכננים לכבס שם?)
באיזו הזדמנות קלטנו שלילדי- עדיף להביא את סל הכביסה המלוכלכת (-; ממילא בשניה שזה עולה עליהם זה מתמלא באדמה, ואחרי עוד 3 וחצי דקות - גם בבוץ. להביא יותר בגדים אם את בעניני גמילה (אנחנו בבעית קקי עם הגדולה). למבוגרים - משהו כמו סט אחד ליום. לכבס שם? לא חשבתי... מענין.

על אוכל כבר דיברנו למעלה.
כנראה (סליחה בשמת - איכשהו, כששאלת, הרגשתי כמו להרגיע יותר מאשר לחשוב מה אני אעשה) הכי סביר לצאת לגיחה כל שלושה ימים לחידוש מלאי פירות וירקות מתקלקלים (ובאותה הזדמנות גם לחמניות, קרח, מוצרי חלב ליום/חצי יום, ואולי אפילו בשר, אם רוצים ומישהו מביא מנגל - או לפויקה). לא כולם חיבים לנסוע - יכול נציג לקנות להרבה משפחות יחד [גם אין סיבה מיוחדת להפריד אוכל כזה].

אני מתחילה להכין רשימה. אשים אותה אצלי בדף בינתיים.
אם עוד ירצו להוסיף ולהשתמש בה, אפשר להעביר אותה לדף משלה.

ליאתי - ראית את הדף מה לקחתי איתי לפארק הירדן - יש שם עצות שימושיות?
אנחנו שמרנו את הרשימה משנה שעברה, שהוכיחה את עצמה, כדי שלא נצטרך ליגע את מוחנו שוב.
BUT where the hell is it?

להביא חבל לדברים הרטובים!

רציתי לשאול האם הרבה חדשים/לא מוכרים מגיעים? למרות שאני מכורה לאתר, פעמיים כשיצא לי לפגוש את באופן הרגשתי קצת אאוטסיידרית ולא שייכת. כאילו כולם כבר חברים ממזמן ואני פתאום מנסה להצטרף (ואני לא מצטיינת בסיטואציות חברתיות). אז מצד אחד אני נורא רוצה לבוא ולפגוש את כולכם ומצד שני קצת חוששת. מה אתם אומרים?

רקפת, יהיו המון אנשים, ורבים מהם יכירו זה את זה.
זה באמת מביך בהתחלה, אבל כולם נבוכים מפרצופים חדשים, אז פשוט צריך לעשות את הצעד הראשון, "אני רקפת".
נדמה לי שכבר נפגשנו, במערות לוזית, נכון?
אז את רואה, את כבר מכירה אנשים!
או לתת לקטנים לעשות את הצעד הראשון...
אני מקווה שנתראה!

אלה שמכירים מושכים את המבט. תסיטי אותו קצת הצידה ותגלי עוד הרבה שמרגישים קצת בחוץ. ואז את יכולה לגשת למישהו מהם ובאופן מאוד לא טבעי פשוט להציג את עצמך. בהצלחה!

והשנה אימי לא תוכל להצטרף.... כמה חבל!

אני מחכה למפגש בכליון עיניים!!!

רקפת, מגיעים, הולכים לשבת על הירדן עם הרגליים במים, ומתחילים לדבר עם מי שהתיישבת לידו. אבל תזכירי לי להזכיר שמות. בתרבותנו אפשר לדבר יומיים עם מישהו ואחר כך לגלות שלא שאלנו אף פעם לשמו...

ויותר חמור -- שלא ביררנו מה הניק שלו באתר...

ואז מגיע מצב שכבר לא נעים לשאול מה השם. האמת היא שאני שואל בהתחלה (נניח שקוראים לו חגי) אבל אח"כ אני שוכח.
ואז אני ניגש למכר של חגי כי כבר לא נעים לי לשאול אותו, ושואל אותו מה השם של חגי, אבל זה אף פעם לא עובד, כי אז הוא שואל בקול, מי? זה? חגי! ואז חגי שומע, והוא מתפלא שלא ידעתי את שמו. לא נעים...

העניין עם השמות מזכיר לי פרק של "חברים" שראיתי אתמול (בקלטת) שבו מישהו קרא לצ'נדלר "טובי" וצ'נדלר לא מצא הזדמנות לתקן אותו ונשאר טובי...
סתם, לא קשור בכלל לפארק הירדן.

ויותר חמור – שלא ביררנו מה הניק שלו באתר...

ולרקפת -
בשנה שעברה אנחנו הגענו בלי להכיר אפאחד. היה קשה קשה. השנה אנחנו כבר מכירים מספיק אנשים כדי לא להרגיש אאוטסיידרים לגמרי
אני לא יודעת לאיזו תקופה מהשבוע הארוך אנחנו נגיע, אבל אני מזמינה אותך להידבק אלינו חופשי-חופשי ואני אשמח להכיר לך אנשים שאני מכירה

זה באמת מביך בהתחלה, אבל כולם נבוכים מפרצופים חדשים, אז פשוט צריך לעשות את הצעד הראשון, "אני רקפת".
או, זה הקטע שהיה לנו קשה קשה...

טוב, שוכנעתי, אנחנו מגיעים (לפחות לחלק).
ותודה לכולכם על העידוד. טוב לדעת שאני לא לבד...

אבל אני מזמינה אותך להידבק אלינו חופשי-חופשי ואני אשמח להכיר לך אנשים שאני מכירה גם אני. לא רק רקפת, כל מי שהרוס ממבוכה יכול לבוא ולדרוש מכסת היכרות.

נגיד לצרף את זה למס קהילה או איך שקוראים לזה: (לא חובה אבל) הקהילה מבקשת מכל מי שכבר מכיר כמה אנשים שיתפוס מישהו חדש ויכיר לו מינימום שלושה אנשים. אם הוא צועק די די יש להניח יד על כתפו ולהגיד לאט וברכות "זה בסדר, גם אני הייתי שם, אל תתבייש" ולגרור אותו לאוהל הבא.
אם הוא מתפתל ומסנן "תשמע אני שונא אנשים תעזוב אותי כבר, באתי כי רק פה לא שואלים אותי למה הילד לא בבית ספר" , יש להאמין לו ולהניח לו לנפשו.

אני מאד מקווה להגיע, זאת אומרת, ב"חיובית"- אני אגיע, ואני מזמינה אנשים לעבור אצלי טיפול-
אני בסיום לימודי בשיטת "קול הרוח" של אסתר שמיר, ועדיין רוצה להתאמן כמה שיותר. הכי מתאים לשנטי של פארק הירדן...
רוצה לומר- זה נורא כיף. אתם מוזמנים.

ענת גביש - אני הייתי נדבקת אליך בשנה שעברה, אם הייתי יודעת איך את נראית
נכון להיום - אין לי מושג
מקווה שיהיה לי, יום אחד.

כל מי שהרוס ממבוכה יכול לבוא ולדרוש מכסת היכרות.
ענת, מזמינה מקום מראש... (רק בשביל ההזדמנות להדבק אלייך זה שווה..)
בכלל באתי להגיד לכם שתכנסו לדף שירה בציבור בפארק הירדן
ותזמינו שירון (תקראו שם את הפרטים)
תודה

אבל אני מזמינה אותך להידבק אלינו חופשי-חופשי ואני אשמח להכיר לך אנשים שאני מכירה גם אני. לא רק רקפת, כל מי שהרוס ממבוכה יכול לבוא ולדרוש מכסת היכרות.


כמה פעמים השתתפנו במפגשים
קצת קשה לערוך הכרות כאשר מתחמקים במכוון ליצור קשר עין אתך
תמיד משום מה היינו מחוץ ל"מקובלים"
פעם אולי הייתי מפתח רגשי נחיתות
אנו משפחה חברותית
לביתנו נכנסים ובאים אנשים בעלי דעות שונות ומגוונות
ילדינו מסתדרים גם עם ילדים בני גילם וגם בני גילאים שונים מהם
אם זה איננו מתנגש בפעילות אחרת שלהם
בכל המפגשים של באופן חשנו כולנו את אותה התחושה של מעין "קליקה" סגורה
שוחחנו אם ידידה נוספת שלנו אשר היתה שותפה פעילה מאד בכתיבה בבאופן
גם היא סיפרה לנו על אותן התחושות ולכן היא התנתקה לחלוטין מהעיתון, מהאתר ומה"קהילה"
מעין התנשאות של כמה מהמשתתפים
אינני מבין על מה ועל מי ההתנשאות
חבל לי כי אני יודע שהנכם מרחיקים אנשים רבים וטובים מהמפגשים
בעיקר משפחות בעלות ילדים בחינוך ביתי
ילדינו בחינוך ביתי, אינם מחוסנים, ומתפרנסים בכבוד רב
סתם חשבנו שיכול להיות מעניין להפגש עם אנשים אשר מגדלים את ילדיהם בבית, אולם בפועל גילינו סתירה מהותית הגובלת בצביעות בין כתיבתם של אנשים מסויימים לבין התנהלותם בפועל
לא
אינני מצפה שניפול זה על צווארו של רעהו
אולם גם איני מצפה ליחס המתנשא והדחיה אותם ראיתי כלפי מי שאינם "מקובלים"
צר לי שכך הוא
חוסר הקורלציה
בין כתיבה
לבין מציאות
ברוך הבא
תבוא
וכאשר הנך מגיע
סלקציה
אם הנך משלם מס שפתיים ל"אושיות" האתר
הנך "מתקבל"
קשה לי אבל בכל זאת לא אזכיר שמות


רציתי לשאול האם הרבה חדשים/לא מוכרים מגיעים? למרות שאני מכורה לאתר, פעמיים כשיצא לי לפגוש את באופן הרגשתי קצת אאוטסיידרית ולא שייכת. כאילו כולם כבר חברים ממזמן ואני פתאום מנסה להצטרף (ואני לא מצטיינת בסיטואציות חברתיות). אז מצד אחד אני נורא רוצה לבוא ולפגוש את כולכם ומצד שני קצת חוששת. מה אתם אומרים?


בואי אגלה לך את הסוד למקובלות חברתית
ישנם כמה מיסדים
נא לכתוב בהערצה

פלוני נשמע שאתה ממש פגוע, צר לי.
אני רוצה להאיר את המציאות באור אחר, בתור אחת שיצא לה להכיר מקרוב חלק מהמיסדים וגם לפגוש כאלה שנפגעו בתחילה. אז ככה: מדובר באנשים מאוד, מאוד בישניים וצנועים, הם לא רואים את עצמם כאילו נושאים אליהם עיניים ופשוט נבוכים לפנות למי שלא מכירים. כך יוצא שלמרות שהם פותחים לקהילה את ביתם ואת נשמתם יוצא שחלק מן האנשים נפגעים.
האחריות על ההיכרות מונחת על כתפי כל אחד מאיתנו.

פלוני,
האחריות על הקשרים שלך עם העולם היא שלך.
אף אחד לא חייב לך כלום.

בשנה שעברה אנחנו הגענו בלי להכיר אפאחד. היה קשה קשה. השנה אנחנו כבר מכירים מספיק אנשים כדי לא להרגיש אאוטסיידרים לגמרי
מה קרה בשנה הזאת?

רוצה לבוא אבל חוששת... מה אני אשן באוהל? אין לי בכלל אוהל. אף פעם לא ישנתי באוהל, מה קורה במשך היום? לא חם מידי? אני צריכה את כל התשובות כדי לשכנע את בעלי שהוא ההפך מ"באופן טבעי".

אגב אוהלים
יש לי חברה שקנתה 10 אוהלים לתערוכת-גמר וכעת מוכרת אותם-
100 ש"ח האוהל. מישהו מעוניין?

יערתה, איזה אוהלים?

מה קרה בשנה הזאת?
הכרנו אנשים. חלק בסדנא שהשתתפנו בה. חלק במפגש בפארק בר"ג. חלק במפגשים של אזור גדרה/רחובות.
גם התפיסה שלנו לגבי עצמנו השתנתה. אנחנו לא מה שהיינו וגם לא מה שנהיה
קשה לי לפרט מעבר לזה. מקווה שזה עונה לשאלה.

---

מה שפלוני אלמוני כתב מאוד עצוב. ואני ממש יכולה להבין איך זה להרגיש ככה. האמת, חרא של הרגשה. אבל מה לעשות, הפרשנות שלנו לדברים/אירועים מבוססת על העולם הפנימי שלנו, הפחדים שלנו, הדברים שאנחנו לא שלמים איתם (וגם אלה שכן שלמים איתם, כמובן). ועד שנגיע לשלב שבו נהיה כ"כ שלמים עם עצמנו שלא נזדקק לאישור חיצוני שאנחנו "בסדר" - יש לעבוד, על עצמנו, ואין מה להאשים אחרים. כי אין "עשו לי", יש "אני נתתי לזה לקרות". האחריות על חיינו היא שלנו בלבד. לא של אף אחד אחר, ולא משנה כמה הוא מוסמך.

---

מה אני אשן באוהל? אין לי בכלל אוהל. אף פעם לא ישנתי באוהל, גם לנו לא היה. ועשינו בירורים (חשבנו ללכת לצימר באזור ולבוא במשך היום לפארק הירדן) ויצא שלקנות אוהל הרבה יותר זול מלשכור צימר. לנו גם לא הייתה בעיה לישון באוהל על המזרנים הדקים (אף על פי בעיות הגב שלי).

מה קורה במשך היום? לא חם מידי? חם. איפה לא? (כן, כן, בשוויץ לא חם ). מה גם שתחושת ה"חם מדי" היא סובייקטיבית. בואו נתפלל שתהיה רוח והרבה

בשנה שעברה אנחנו הגענו בלי להכיר אפאחד. היה קשה קשה
אני תמיד מביאה לי "גלגל הצלה" מישהו או מישהיא מהבית, חברה שאני יודעת שלא תשאיר אותי לבד.
בסוף תמיד אני משאירה אותה לבד (לא נעים בטרוף)
השנה תבוא גיסתי. איזה כיף לי! (ואולי גם בעלה, אח של בעלי, ואז הם ישבו בצד וישתקו, מי שרוצה לשבת בצד ולשתוק מוזמן)

בנוגע לאוהלים-
אוהלים זוגיים רגילים, היא אומרת שהם די גדולים יחסית לזוגיים.
מי שמעוניין, נא לפנות אלי במייל ואני אכתוב לו את מס' בטלפון.