באופן טבעי

מכירים את המילה מאווים?
אז איך זה ביחיד?

במילון כתוב - מַאֲוֶה, מַאֲוַי, אבל שמשתמשים בעיקר בצורת הרבים.
בעלי צטט הסבר מתכנית ברדיו:

• מה הרבים של "מים"?
• מים הם ריבוי. היחיד של "מים" זה "שלוק".

גילה תודה! מעולה עם השלוק. (-:

הנה לכם חידונת:
מה זה תמליא?
ומה זה טינית ?

ענת,
היחיד של מאווים הוא תאווה.
גילה,
למים אין יחיד. אפשר לתאר כמות מים => שלוק, או טפה או אגם או ים.
נעה,
איני יודע מה זה תמליא או טינית אבל זה נשמע טוב ביחד - תמליטינית. מתאים מאוד ל אי גיון.

לא... אלה ממש מילים בעברית. נשבעת לכם.

נעה, הצלחת לסקרן אותי כל-כך שפתחתי את ידידי "אבן שושן" (זה מותר נכון? אין פה חוקים) ולא מצאתי גם לא במילואים ותיקונים והשלמות ועדכונים. אז אולי תתני רמז.

כל האמצעים כשרים למציאת תשובה!

אז רמז:
תמליא (וקוראים את זה כך TAMLIׂ )הוא סוג של מאכל.
טינית היא סוג של משחק (ואכן, מקור המילה הוא בטין).

לא מצאת באבן שושן כי מדובר במילים יחסית חדשות.

סתם ניחושים פרועים:
תמליא - בורקס? או אולי סתם "ממולאים"?
טינית - פלסטלינה?

מה שלי ידוע הוא ש-תמלס (tamales-בספרדית) הוא מאכל מקסיקני (טעים מאד -- אגב).

טינית היא אכן פלסטלינה...
ותמליא הוא פאי

מישהו יודע האם יש קשר בין "אלמוני" לבין "להתאלמן" יענו - ברגע שבן/בת זוגך (בטח יותר בן זוגך, כמו שאני מכירה את פני הדברים) נפטר חו"ח - את/ה הופך לאלמוני??? אני רוצה לקוות שלא, אבל נשמע לי שהשורשים יותר מדי דומים. האמת היא שגם אם הכוונה היא שאתה נאלם, זה לא נשמע הרבה יותר טוב.

ברור שהשורש משותף. אלם. האלמן נותר ללא קול, האלמוני גם הוא ללא קול. אבל נאמר כבר לא אלמן ישראל, אנו הישראלים-יהודים הרי בכל מקרה לא סותמים את הפה, ראי באתר זה אפילו פלוני אלמונית מדבר מדי פעם.

גדול צפריר. גדול!

(-:

מאחר שהדיון כאן קצת גווע, אז הנה אתגר: מה משמעות המשפט הבא:
דיגוּס טיפוּס את קולוריבוּס נון דיספוּטנטוּם.
הייתי כותב את זה במקור (לטינית) אם הייתי יודע איך.

טיפוסים שחופרים על מנת למצוא קולורבי לא מתאכזבים!

גם לי יש שאלה. האם מישהו יודע על הכללים לכתיבת תסריט?

גיסתי תסריטאית. אני יכולה לחבר ביניכם אם את מעוניינת. גיסי עוסק גם הוא בקולנוע, וגם ממנו אני מניחה שתוכלי לקבל עזרה.

רועי, לא יודעת מה המשמעות אבל בלטינית כותבים כמו ששומעים
Digus tipus at coloribus non disputantum
ראה עצמך חופשי לתקן את הדרוש אם מה שכתבתי לא נשמע כמו שהתכוונת (לא כל האותיות היו מנוקדות)

נאוה, זה נראה בסדר.

מאחר שאני רואה שאתם מתקשים, אז רמז: משהו ש-ענת גביש כתבה ב-6.10.

והנה עיצה לחיים בלטינית:
נון פישה קונטרה ונטה
(ובתרגום חופשי ללטינית: non pishe contra venta)

רועי - האם זה לא משהו שקשור בטעם וצבע? או אולי על טעם וריח?

פתרון: אל תשתין נגד הרוח.

את הקודם כתבתם לא נכון: De gustibus et coloribus non est disputandum
או בספרדית: Sobre gustos y colores no hay que discutir
וזה עשה את זה קשה מאוד לתרגום.
על טעם ועל ריח אין על מה להתווכח.
זוכרים את התוכנית מילדותינו - על טעם ועל ריח? סתם נזכרתי

יפה מאד. ועכשיו עוד אחד (כנראה גם הוא בשיבושי לטינית היסטריים):
ספציאליבוס דרוגנטה ג'נרליבוס.

מאחר שזה די קל, אז החידה היא לאיזה תחום דעת הפתגם הזה שייך.

ואגב, למשפט של נעה יש המשך (לא בלטינית): נון פישה קונטרה ונטה אור דה ונטה פישה און יוּ.

שגית, hablas kastellano/espanol? לא ידעתי... (-:

yo habla poco espanol (זה לא אהבלה) ומקווה שכתבתי נכון.
ככה זה אחרי 8 שנים של מגורים בקיבוץ דובר השפה.
פעם גם באמת למדתי, אבל זה היה מזמן ושכחתי.

מה שמביא אותי לשאול איך אפשר ללמוד שפה זרה באופן טבעי?

על טעם וריח אין להתווכח.

ואגב ספרדית, פתאום לפני יומיים קלטתי ש: no puede ser (תקנו אותי, אני לא בטוחה שכתבתי את המלים כמו שצריך) הוא בדיוק:
לא יכול להיות
מלה במלה. אז אולי זה ביטוי שנכנס לעברית מתרגומי תור הזהב בספרד.
ואולי "בלתי אפשרי" גם הוא תרגום מלה במלה מ- non possibile. אם חושבים על זה, אז שני המבנים אינם בעלי מבנה "עברי".
אז התחלתי לשאול את עצמי מה הביטוי העברי המקורי לזה, אם בכלל יש כזה, כי הרי הרבה מאוד ביטויים הגיעו משפות אחרות, כי באותן שפות היה בהן צורך בעוד שבעברית הם פשוט לא היו. למשל, המושג "להספיק" (להספיק לגמור שיעורים לפני שיורדים לשחק, למשל) קיים בעברית כתוצאה מתרגום שאילה משפות מרכז אירופה - אבל לא קיים באנגלית, למשל.

אי-אפשר הוא ביטוי מתקופת המשנה והתלמוד. לעומת זאת, המלה "אפשרי" היא חידוש מאז ימי הביניים. גם "לא ייתכן" היא חידוש מאז ימי הביניים, בעוד ש"ייתכן" כנראה כבר מהמקרא. המממ... אם יהיה לי כוח, אבדוק בקונקורדנציה...

טוב, אני רואה שאין הצלחה מיידית עם "ספציאליבוס דרוגנטה ג'נרליבוס". אז רמז: זהו עקרון כללי במשפטים.

אין שמץ של מושג.....תגלה...

משהו עם הכללה? תקדים? פרט שמעיד על הכלל?
טוב, תגלה.

גילה היתה הכי קרובה.

"הספציפי דוחה את הכללי". כלומר, אם יש כלל א' כלשהו, וכלל ב' שמתנגש עם א', אז בודקים מי מהם יותר ספציפי, והוא הקובע. לדוגמא, נניח שמשה מוכר דירה לדני, ובהסכם כתובים שני סעיפים:

1. על המוכר להעביר את הדירה במצב נקי וללא כל חפצים ואביזרים.
2. על המוכר להעביר את הדירה עם אביזרי חשמל במצב תקין.

עכשיו משה מתלבט האם לעקור או להשאיר את אביזרי התאורה ברחבי הדירה. לפי סעיף 1 הוא אמור לסלק אותם. לפי סעיף 2 הוא אמור להשאיר. מה הוא צריך לעשות?
ההגיון אומר להשאיר את אביזרי התאורה. הבעיה עם סעיף 1 היא שהוא מאד כללי. הוא כנראה נועד על מנת להתייחס לריהוט, מקרר, תמונות, עציצים, ועוד דברים שונים ומשונים. לכן עשו אותו כללי כל כך. אבל בכלליות שלו הוא גם תופס כל מיני מקרים פרטיים שלא אמורים להכנס אליו, כמו לדוגמא מנורות בחדרים, ומפסקי חשמל. לכן יש סעיף ספציפי יותר שעוסק באביזרים אלו, וסעיף זה אמור לגבור על סעיף 1 בהתאם לכלל ה"ספציאליבוס דרוגנטה ג'נרליבוס".

רועי - כל יום לומדים משהו חדש. תודה

מאז שאני זוכרת את עצמי, אם מישהו היה נוגע לי בשער מיד
הייתי נתקפת במין רדימות כזו.

מישהו יודע מאיפה זה בא?

מעניין, אני אולי דומה ל"פלוני אלמוני" אבל אני לא קוראת לזה רדימות אלא תענוג. אפשר גם לקרוא לזה "מעבר לגלי אלפא", אלה הגלים שהמוח משדר כשנמצאים במצב של רגיעה כמו במדיטציה מוצלחת וכדומה (מי שיודע להגדיר את זה יותר טוב, אנא שפרו את הגדרתי הצולעת).

מישהו יודע מאין מגיע המשפט:
"סוף ישח בפני סופה ויזכה לראות סופה" ?

אין לי מושג, אבל...
מכיוון שהדף הזה התחיל בכדורגל רציתי לעדכן את מי שלא שמע באירוע מסעיר שארע השבוע (בדף אחר באתר נרמז שהאנשים פה קצת מנותקים) ושאמור להביא גאווה לאומית עד אין קץ לכל תושבי מדינת ישראל: קבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב עלתה לסיבוב הרביעי של גביע אופ"א (התחרות השנייה בחשיבותה באירופה) אחרי שניצחה את לוקומוטיב מוסקווה. אם שואלים אתכם על זה אתם יכולים פשוט לענות "כן, בטח ששמענו, אוסטרץ (זה שחקן) היה גדול", זה כבר יעשה את הרושם הנחוץ

איתי
בשביל מה אני צריכה לעשות כאילו אני מבינה בכדורגל? אני כבר נשואה!
חוץ מזה 'שונא כדורגל' היה אחד מתנאי היסוד שלי בחיפוש בן זוג.

ענת, זה נשמע לי כמו העשב שמתכופף בלחץ הרוח אבל מתיישר בחזרה אחריה, לעומת העץ שעומד ניצב ברוח עד שנשבר לעד.

תודה רועי,אני מבינה את המשפט...(-: .תהיתי מה המקור שלו. ובטח שאנחנו יודעים ,איתי!! חזינו (חזותינו?) עדיין מפוצצים מגאוה.ואפילו קנינו עיתון (!!) לרגל המאורע.ניתוק ניתוק אבל יש גבול..!

ברקת, מצאת אחד כזה?
כי בגלל זה אני לא נשואה, כולם אוהבים כדורגל

ענת - ! העם גאה בהתקדמותך

לא ידעתי שאני מחפשת אחד שלא אוהב כדורגל, עד שהבנתי מה זה להיות נשואה לאוהד (היחיד) של הפועל ירושלים.
אני חושבת שזו המגרעה היחידה של בעלי (טוב, אם תדחקו אותי לקיר אני אמצא עוד כמה).

נאוה - יש, יש, אבל הוא תפוס (-;

אפשר לפתוח דף- גברים שלא אוהבים כדורגל, ושיתפקדו
(גם שלי לא אוהב).

עכשיו אני מבינה למה אני לא מוצאת... תפסתן את כ ו ל ם ! ! !

כן נאוה, רציתי להציע לך גם את בן זוגה של חברה שלי, כי אצלהם היא אוהבת כדורגל והוא שונא. אבל כמו שאמרתי, הוא בן זוגה כבר.
מצטערת.....

הנה משהו קטן שהקסים אותי לאחרונה:
מהו המקור והפירוש של צמד המילים המדהים:
"אברא קדברא"

למיטב ידעתי זה אמור להיות שיבוש של ביטוי בארמית "אֲבֵדָה כְדָבְּרַה" (כלומר: לך לאבדון, כדברי!).

מאבן שושן - שני מקורות אפשריים - (1) לטיני (2) ארמי - עברה כד עברה.
אבל זה עדיין לא ברור לי.

אכן ארמית -
יונת היתה קרובה, אבל יש לזה פירוש יותר פשוט: אברא כאדבר
אברא (ב,ר,א) כאדבר (ד,ב,ר) (כלומר, למי שגם משפט זה נראה לו בארמית - "מה שאגיד, יקרה")

ממתי התחילו יהודים לחבוש כיסוי ראש?
ההקשר - מחזה מקראי.

ספרדים - לאחרונה.
גילה, פרטי בבקשה.
בתקופת המקרא לא היו כיפות או משהו כזה. זה כנראה מנהג שהחל בקרב אשכנזים בימי הביניים בקשר למנהגי הנוצרים. אני צריכה עוד לברר.
גם בתבליטים מהאיזור של לוחמים יהודים מתקופת בית ראשון ושני הם גלויי ראש (אבל הזקנים והפיאות שלהם כבר שם).

מחזה על יפתח הגלעדי, של תיאטרון חובבים די מקצועי.
משום מה מישהו (מהשחקנים?) החליט ש"אז כולם היו דתיים", והגיעה אלי השאלה הזו.

יפתח הגלעדי?
"אז כולם היו דתיים"????
ואותו מישהו גם חושב שזה היה כרוך בכיפה???? או בכיסוי ראש אחר?????
וואו.
הוא מודע לעובדה שיפתח הגלעדי (אם חי) מתוארך בערך לשנת 1050 לפני ספירת הנוצרים? כלומר, לפני יותר משלושת אלפים שנה?
קודם כל, שיקרא בבקשה את התנ"ך. כמה "עשו את הטוב בעיני אלוהים" וכמה "עשו את הרע בעיני אלוהים" ומה התלונה הנפוצה על בני שבטי ישראל... (רמז: "תחת כל עץ רענן"...)
חד משמעית יפתח הגלעדי לא הלך עם כיפה. איזה בידור. (או איזה אנאכרוניזם).
אולי הוא רוצה גם להלביש עליו שטריימל (כובע מונגולי שנדד למזרח אירופה ונכנס לאופנה היהודית) או קפוטה (מעיל שהיה אופנתי באיטליה במאה ה-16, ומאז נשאר באופנה יהודית מסוימת)?

(-:

שאלה:
אולי מישהו יודע למה אם בחצי כדור הארץ הצפוני משתמשים כל הזמן ב-CFC ועוד חומרים שמחסלים את האוזון, החור באוזון נמצא דוקא מעל אנטרטיקה? הרי בחצי הכדור הדרומי יש ממש מעט אנשים (יחסית), וגם לפי משטר הרוחות בכדה"א החומרים הרעים לא אמורים לעבור כ"כ בקלות לחצי הכדור הדרומי...
רעיונות, מישהו?

זה ברור:
אם תסתכל במפה, תראה שהקוטב הדרומי נמצא למטה. ברור שהאוזון מצטבר שם כתוצאה מכוח המשיכה.

אוף... תמיד אני מפספס את התמונה הגדולה מרב נסיון להבין את הפרטים...

אוקיי, שתי שאלות שקיבלתי תשובות עליהם בעבר אבל אני לא ממש זוכר..

1. למה לשניה קוראים שניה ולא ראשונה (או באנגלית: Second)
2. למה למשלוח ימי קוראים cargo ולמשלוח יבשתי קוראים ship ment

וגם למה כדי לכבות את המחשב צריך ללחוץ על START?

לגבי ה-second, הסיבה היא שהשניה היא החלוקה השניה של השעה אחרי הדקה. גם בסימון - דקה מסמנים ע"י גרש אחד(') ושניה ע"י שניים ('').
לגבי shipment ו-cargo- המקורות שלי טוענים שהמילים האלה הופיעו לפני שהיו מכוניות (ואולי גם אוניות). To Ship זה לשלוח, אני לא יודע מה המקור של cargo.

אז למה לדקה לא קוראים ראשונה...

מי שמתענין בקורה בעמוד זה,
אולי יתענין גם ב פורום תרבות עברית בתפוז.


(זו פרסומת, יש לי אינטרס, אבל תבואו בכ"ז (-; )

"קארגו" פירושו מטען. ולאו דווקא באוניה. גם באוויר (אל על קארגו אומר לך משהו?). ומובן שהמלים האלה הופיעו לפני היות המכוניות והמטוסים, כשכל ה"משלוחים" נעשו דרך שיירות (על בעלי חיים) וספינות.

תודה, אני יודע שקארגו זה מטען, אני רק לא יודע מה מקור המילה .
עוד שאלה: אולי מישהו/י יודע באיזה שלב נקבעות תכונות העובר בהריון? ז"א: האם התכונות (הגנים שהופכים להיות דומיננטיים) נקבעות עפ"י הזרע והביצית הספציפיים, או שהתכונות נקבעות בזמן החיבור ביניהם, או אולי אחרי זה?

אתה מדבר על המתילציה? על זה שקבוצות מתיל נקשרות לאחד העותקים של כל גֵן ו"מנטרלות" אותו?
אם כן, זה קצת יותר מורכב מזה. בכל אופן אני חושבת שמדובר בשבועות הראשונים, אבל לא בטוחה.

אני לא יודע איך קוראים לזה... הכל התחיל מזה שניסינו לחשוב למה תאומים זהים הם בעצם זהים: אפילו אם יש להם בדיוק את אותו המטען הגנטי אז למה אותם גנים בדיוק נהיים דומיננטיים/רצסיביים? אני מניח שזה צריך להיות בגלל שעניין הדומיננטיות/רצסיביות נקבע לפני שהם "נפרדים" (איפהשהו ב-12 הימים הראשונים אחרי ההפריה לפי מעין) ועניין אותנו לדעת מתי זה קורה.

הדומיננטיות/רסציביות זה משהו אחר:
בגדול, גֵן זה מקטע DNA שממנו התא מייצר חלבון מסויים. לפעמים יש איזושהי תקלה במקטע ואז הגוף לא יודע לייצר את החלבון הזה. למשל, יש מקטע שלפיו הגוף מייצר את הצבע החום בעין. למי שאצלו המקטע הזה לא עובד, העיניים נשארות כחולות (חסרות צבע חום). מאחר שיש לנו שני עותקים מכל מקטע כזה (מלבד לכרומוזום X אחד שחסר לגברים), אז מספיק שבאחד מהם יהיה גן עובד בשביל שהחלבון ייווצר (ואז למשל יהיו עיניים חומות). רק אם בשני העותקים המקטע לא מייצר חלבון, אז החלבון יהיה חסר לגוף.

לכן "עיניים חומות" היא תכונה דומיננטית (מספיק שיהיה עותק אחד של הגן לעיניים חומות בשביל שהעיניים יהיו חומות) ואילו "עיניים כחולות" היא תכונה רסציבית (רק אם יש שני עותקים של הגן לעיניים כחולות, זה שלא מייצר את הצבע החום, אז העיניים יהיו באמת כחולות).

כלומר: הדומיננטיות/רסציביות היא תכונה של הגן, וזה לא קשור לסביבה.

יש לי ספר נחמד של האוניברסיטה המשודרת בנושא - להביא?

אגב תאומים זהים, מסתבר שטביעות האצבעות של תאומים זהים הן דומות אך לא זהות. יש גם מקרים רבים של "תאומי מראה" - זהים אבל הפוכים ימין-שמאל (לכן יש יחסית הרבה תאומים שמאליים) - עד רמת נקודות חן וכדומה.

האם כל הגנים פועלים כמו הגן של צבע העיניים? אני מתאר לעצמי שלא, אז אם כך איך נקבעת התכונה הדומיננטית במקרה שבו שני הגנים (של הזרע ושל הביצית) יכולים לבוא לידי ביטוי באותה מידה? או שאולי תמיד יש "דרוג" של דומיננטיות? כרמית - האם המשמעות היא שתאומים זהים הם לא באמת זהים מבחינת החלבונים שנוצרים עפ"י ה-DNA שלהם? טוב, נראה לי שאני שואל יותר מדי שאלות... יונת - אני אשמח אם תוכלי להביא את הספר

איתי - טביעת האצבעות משתנה בעקבות לחצים ו"תזונה" ברחם, תאומי מראה זה כנראה נובע מחלוקה לשני עוברים לאחר שנעשתה חלוקת ימין-שמאל (ברמה הבסיסית). המשמעות של זה היא שאין אף פעם שני תינוקות זהים לחלוטין ושאי אפשר לבודד לחלוטין השפעה סביבתית לעומת השפעה גנטית, ובדרך כלל ההבדלים הם יותר מטביעות אצבעות.

לא כל הגנים מתנהגים "יפה" כמו הגן של צבע העיניים. אפילו הגן הזה לא מתנהג בצורה כל כך מסודרת - תראה את כל בעלי הגוונים בעיניים. ברוב הגנים שמתנהגים ככה, הגן הרסציבי הוא פשוט "פגום" מהבחינה הזאת שהגוף לא יכול לייצר ממנו חלבון. מלבד הגן של צבע העיניים החום, מתנהגים ככה גם הגנים של סוגי הדם, וגם גנים של כל מיני מחלות גנטיות, של עוורון צבעים ועוד.

כששני הגנים משני ההורים באים לידי ביטוי - כלומר כששניהם מביאים ליצירת חלבון - הגוף יכיל תערובת של שני החלבונים. זה מה שקורה לדוגמא אצל אנשים עם סוג דם AB: יש להם גם את הגן שמייצר את A, וגם את זה שמייצר את B. לאנשים עם סוג דם O, לעומתם, שני העותקים של הגן "פגומים" - הם לא מייצר חלבון. לאנשים עם סוג דם A, יש לפחות עותק אחד שמייצר A (ובדומה לאלה עם סוג דם B).

אולי למישהו יש השיר "אם" (If) של קיפלינג, בתרגומו של ז'בוטינסקי?

רק הערה לגבי הגנים של צבעי עיניים - החלוקה היא לגנים הנותנים צבעי עיניים בהירים (רצסיביים) ולגנים הנותנים צבעי עיניים כהים. בבהירים (וגם בכהים כמובן) לא משנה איזה גוון: כחול, ירוק, אפור, טורקיז, סגול ויש אפילו חום מאוד בהיר שנכנס להגדרה הזו. ההתנהגות של הגן היא תמיד זהה (כדי לקבל צבע בהיר תמיד צריך שני גנים רצסיביים), הביטוי שלו יהיה שונה (תלוי סביבה?) - גוון הצבע.

דוגמא מהחיים:
אצלנו, דני ואני עם עיניים בהירות, אך עם גוונים שונים לחלוטין, שלי אפורות של דני ירוקות עם מעט חום. הילדים שנולדו לנו ויוולדו לנו, תמיד, יהיו עם עיניים בהירות (אין סיכוי גנטי שיצא משהו אחר בגלל ששנינו נשאים של גנים רצסיביים), אך לא עם אותו גוון צבע. בשטח זה הולך כך: אורן עם עיניים בצבע אפור -ירוק- תכלת, ואיתמר עם עיניים בצבע תכלת נקי עם עיגול של כחול כהה מסביב.

והם יפהפיים.ראיתי אותם. (-:

עדי יותם, באיחור מה, ראי את מי זוכר את מילות השיר (אני מקווה שזה עוזר).

מה פרוש השם "חליל" בערבית?

"חליל" (ב-ח' גרונית) בערבית פרושו: 1: בן זוג, בעל; 2: מותר
אבל את מן הסתם מתכוונת ל"ח'ליל" (ב-"ח' מלוכלכת", שנהגית כמו שהאשכנזים הוגים ח') שפרושו: חבר, ידיד, רע .
זהו גם כינויו של אברהם אבינו בערבית (משום שהיה ידידו של האל). בנוסף, "אלח'ליל", כלומר "הידיד", הוא שמה הערבי של העיר חברון (=עירו של אברהם אבינו; שימו לב גם לקשר בעברית: חברון-חבר).
התשובה באדיבות החליל (ב-ח' גרונית) של חגית

ומכיוון שבעלה של חגית גילה פתאום את הדף והתלהב, להלן עוד כמה התיחסויות לשאלות עתיקות קצת יותר:

המילה cargo הגיעה לאנגלית בשנת 1657 מספרדית, שבה cargar פרושו להעמיס והמקור לכך הוא במילה carricare, מלטינית מאוחרת. עד כאן ממילון Merriam-Webster; אולי אני קצת מתפרע אבל חישבו על הדמיון ל"כרכרה" שבאה מ"כרכר"="ככר"=דבר עגול (גלגל) וכו'.
shipment מקורה דווקא כן בספינה - ship - מילה הקיימת באנגלית עוד לפני המאה ה-12, לשם היא הגיעה מהאנגלית העתיקה - scip (שימו לב ל-skipper - רב החובל).

לגבי "ספציאליבוס דרוגנטה ג'נרליבוס": הגרסה העברית מופיעה כבר בברייתא, בין "שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן" (=כללי הלוגיקה הבסיסיים של התלמוד ושל מדרשי ההלכה שקדמו לו): "כלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא כעין הפרט".

ובאשר ל שניה מעניין לציין שבחלוקה העברית המסורתית של הזמן, השעה אינה מתחלקת בשתי רמות - לדקות ולשניות - אלא ברמה אחת, ל-1080 חלקים (כך שלמעשה 1 דקה

18 חלקים ו-1 חלק

3 שניות ושליש).
הסיבה לחלוקות על בסיס 60 (במקרה של דקות ושניות) או על בסיס 1080, ולא על בסיס 10, 100 או 1000 כמו שאנו רגילים בשאר התחומים (מטר, ק"ג וכו') היא שלמספרים אלו יש גורמים רבים שמחלקים אותם ללא שארית - מה שמקל על חישובים של שברים טרם היות המחשב. כך, בעוד ש-100 מתחלק רק ב-2,4,5,10,20,25,50, (סה"כ 7 גורמים) הרי ש-60 מתחלק ב-2,3,4,5,6,10,12,15,20,30 (10גורמים).
אגב, גם 96 הוא מספר יותר "מתחלק" מ-100 וגם קרוב אליו: 2,3,4,6,8,12,16,24,32,48 (שוב, 10 גורמים), ו-12 מתחלק יותר מ-10 ולכן הם נבחרו כבסיס בכל מיני שיטות מדידה (12 אינץ' ברגל, 96 כטמפרטורת הגוף הממוצעת במעלות פרנהייט).
ותעשו לבד את החשבון לגבי 1000 מול 1080...

תגידו...
האם אלרגיה היא תהליך אוטואימוני?
(זה לדיון, שלא לומר ויכוח תיאורטי על צליאק לעומת אלרגיות (אחרות)).

בעיקרון - כן. בגלל זה גם בדרך כלל האלרגיה מתגלה בחשיפה ה שניה לגורם האלרגיה (כמו ברזוס שלילי...). לפעמים, חשיפה לרמה נמוכה של האלרגן לא גורמת לתגובה (לפחות לא גלויה) ורק רמה גבוהה גורמת לתגובה שלילית (לכן יש מקרי צליאק שמתגלים לא עם החשיפה לגלוטן אלא לאחר שהילד מתחיל לאכול בעיקר אוכל מוצק - וכמובן שעוד לוקח זמן לזהות ולאבחן אם התגובה לא מאד חריפה).

האם יש למישהו מושג מה זה אומר כששורף בשני צידי הלשון? יש לי הרגשה שמדובר
בחוסר ויטמינים, אבל איזה?

כשורף בלשון (בדרך כלל שאוכלים מאכלים חומציים) זה בדרך כלל סימן לפטריה על הלשון. אפשר לחיות איתה בשלום בלי לטפל, אבל, אם היא ממש מעיקה ושורף כשאוכלים סוגים רבים של מזון - כדאי לטפל.
אצלנו במשפחה הקומבינציה של חומוס+עגבניה+קולה גורמת לחלק מהאנשים לשורף בלשון...

מישהו יודע את השמות העבריים המדויקים לכל סוגי הגרגרים, או יכול להפנות לאתר טוב בנושא?
raspberries, blackberries, gooseberries, currants,billberries, blueberries וסתם berries?
אלפי תודות מראש.

אפילו הבבילון יודע להבדיל קצת.
blueberries - אוכמניות
bilberries - גם אוכמנית אבל שיח
currants - דמדמנית (סוג של צימוק המשמש לאפיה)
gooseberries - דומדמנית
raspberries - פטל

לא מדוייק....אבל.....

אולי בפורום מתאים בתפוז???