קהילת מחרוזת

אנונימי

פורום קהילות סחר חליפין בתפוז.
האתר של קהילת מחרוזת
כתבה בעיתון הארץ
http://adama.net/lets

ביומן, בערוץ הראשון ביום שישי היתה כתבה על המצב הכלכלי שמביא אנשים להפעיל פתרונות יצירתיים לשיפור מצבם.
אחד הדברים שהציגו שם היה קהילה שנקראת קהילת מחרוזת. זו קהילה פתוחה שעובדת בשיטה של סחר חליפין בסיוע חרוזים.
(אני אתן לך כובע שסרגתי תמורת 10 חרוזים, ובחרוזים שקיבלתי אוכל להשתמש כדי לשלם עבור טיפול שיאצו או ספר משומש ממישהו אחר מהקהילה).
אחרי שחשבתי לי בצער שאין לי מה לתת (אני לא עושה שיאצו, מקרמה או גבינות אורגניות) פתאום נזכרתי שאני אופה עוגיות ועוגות, ואפילו מצליחה לעשות את זה לפעמים עם הילדה שלי. ובכלל זה יכול להיות פתרון מצוין לעבודה מהבית עם ילדים.

כנסי לאתר http://adama.net/lets
תמצאי שם פרטים על קהילת מחרוזת בנוסף לאחרים.
אנחנו בקהילה, וכבר נתנו שירותים (שביט שעורי מחשב פרטיים למתבגר, וקיבלנו תמורתנו בחרוזים). היה נחמד.
בהצלחה.

ומה לגבי בארטר? שעורי מתמטיקה תמורת בניית טראסה בגינה? (נתתי דוגמה אמיתית. אני מוכנה ללמד ושיבנו לנו).

ולגבי החרוזים - מי קובע את התעריף? האם החרוז צמוד לשקל? ליורו? לעוגה של קפולסקי?

אז החרוזים לא צמודים לשום כלום.
זו בעצם עסקת בארטר. אפשר להחליט שעושים X תמורת Y, שיעורי מתמטיקה תמורת טיפול שיאצו, או במקרה שלך, גילה, זה כמובן אפשרי.
מי שקובע את התעריף הם הצדדים, הקהילה לא מעורבת בקביעת ערך העסקאות. המשלם הוא גם זה שצריך לדווח על זיכוי חשבון הנותן.
בהצטרפות מקבלים 100 חרוזים, פנקס חרוזים פתוח ומשם הכל חופשי.
אני חשבתי למצוא מישהי שתהיה מוכנה לעשות טיפה עבודות בית אחרי הלידה תמורת חרוזים.

נזכרתי - יש דברים שלא משלמים עליהם בחרוזים, למשל את הנסיעות של שביט לשיעור שנתן, קיבלנו בכסף, סכום מצחיק בגלל המרחק, אבל האמא התעקשה.

עד כמה שידוע לי, סחר חליפין (עסקאות בארטר) הן מחוץ לחוק בישראל - מן הסתם בעיקר משיקולי מס (יונת, זה מה שהתכוונת? בבקשה הסבירי את הערתך הסודית...)

לכן יש חרוזים, כדי שלא יהיו עסקאות בארטר (לפחות ככה אני מבינה את זה)

כך גם אני הבנתי את ההערה של יונת.
חרוזים במקום כסף, כדי שזה לא יחשב בארטר? נו באמת! זה לא היה עובר בית משפט...

לא עובר בית משפט, אבל עובד כבר כמה וכמה שנים. אני בטוחה שרשויות המס גם יודעות על זה, ואין עם זה בעיה.
אם יש לכם בעיה ספציפית, פשוט תשאלו באתר של קהילת מחרוזת, או באתר של אמנון לבב.

באתר של מחרוזת הם מתייחסים לנושא המס.

אני חושבת שמותר לעסוק עסקאות חליפין בארץ, אלא שיש לשלם עליהן מס.
למשל, עובד שמקבל ארוחת צהריים בעבודה, זו עסקת חליפין: אוכל תמורת עבודה. בתלוש המשכורת שלו יהיה סעיף של גילום ארוחות למס.

עדיין - יש לי שתי בעיות (הפוכות) עם זה:
אחת - אני לא מבינה איך זה שזה חוקי.
השניה - באופן גס, חרוז שווה +- שקל (נגיד - בין חי שקל לשני שקלים, תלוי בעיסקה). עכשיו, אני צריכה לתמחר שירותים בחרוזים, בעצמי, בלי שאני יודעת מה אני אעשה אתם. ז"א - אם כבר בארטר, קל יותר לתמחר שירות תמורת שירות, כי אני יודעת בדיוק מה אני מוכנה לעשות כדי שיעשו עבורי משהו מסוים. (אני מקווה שאני ברורה). נכון שהמחירים המקובלים בשקלים, לא משקפים, בדרך כלל את מחירם עבורי (מערכת קולנוע ביתית שווה המון. אני לא לוקחת גם תמורת שקל. בעצם אולי. לא. אני לא.), אבל אין לי בטחון שתמחור בחרוזים כן ישקף את העדפותי.

הכי כיף לי זה פשוט לעשות (כשאני יכולה, משהו שאני אוהבת, לאנשים שאכפת לי מהם), ופשוט לקבל.

התמחור הוא משהו שנעשה בין שני הצדדים בעסקה. אם תחליטי שאת רוצה עבור לחם 10 חרוזים, סבבה. עניין של היצע וביקוש, זה הכל.

אולי זה ענין של ותק בקהילה. ככה, מבחוץ, אחרי שרק קראתי כל מה שכתוב הבאתר, אין לי מושג מה המחיר שאני מוכנה לשלם תמורת --- , ומפחיד אותי להכנס לזה. אין לי "תחושה של ערך החרוז".

נסי ותראי. גם להיכנס בפעם הראשונה לבנק זה מפחיד (אותי לפחות), הכי הרבה לא תצא עסקה.

כמדומני שהרבה מהאידיאולוגיה שמאחורי המחרוזת היא לעקוף כל מיני הוצאות עסקיות שכרוכות בריבית על מימון ופרסום, ובעצם למגר את הכוח של המפלצת הקפיטליסטית. ויש גם את העניין הקהילתי - שבעצם יוצרים קשר עם אנשים ולא עם פרסומות וחברות ופקידים וסוכני מכירות. (שגם הם אמנם בני אדם אך משרתים גופים בלתי אישיים).
לגילה: כן החרוז הוא שווה ערך לשקל, וכל העניין של המחרוזת מצריך אכן איזה שהיא הערכות חשיבתית אחרת, אבל יותר בכיוון של מה את יכולה להציע ומה מתוך זה את באמת רוצה לתת.
מה הבעיה שלך לחשב כמה את רוצה לקבל עבור מה, זה בדיוק כמו עם כסף. האם לסנדלר תמכרי עוגה בחמישים שקל ולמשורר תמכרי את אותה עוגה במאה שקלים ?

אגב יש עסקאות שמשלמים עליהן חלק בחרוזים וחלק בכסף, לפי הצורך. אם מישהו נותן דבר שנחשב עבורו חלק מהכנסתו העיקרית אז הוא יכול להציע את זה למשל בשליש חרוזים ושני שליש כסף.

רק כמה חודשים אחרי שהצטרפתי הצלחתי לעשות "עסקאות" בחרוזים, כי זה גם ענין קהילתי, וצריך להכיר את האנשים כדי לדעת מה כדאי עם מי. הרי אני לא אלך לטיפול שיאצו רק בגלל שהמטפל הוא במחרוזת.

אנחנו אגב מוכרים ספרים בחרוזים, ספרי הוצאת פראג, 40 או 50 אחוז בחרוזים והשאר בכסף.

ענת - בלי חרוזים, סביר שעל זוג סנדלים הייתי שואלת את הסנדלר כמה עוגות הוא רוצה, כי סנדל אני לא יודעת לעשות בעצמי. תמורת תיקון של הניאגרה, שאני יודעת לבד, אבל לא מוצאת לזה זמן, הייתי מציעה עוגה אחת, לא יותר. זה כמה שזה שווה לי.
זוג סנדלים וביקור של אינסטלטור עולים, בשקלים, בערך אותו דבר.
השיקול אותו אני רואה בעסקת בארטר הוא "מה אני מוכנה לעשות תמורת", ולא "כמה זה שווה לי". כך שאין מחירים קבועים, מעצם זה שזה תלוי במשא ומתן, וברצונות, קשיים, יכולות של שני הצדדים.
כשמתמחרים בכסף, חייבים שתהיה איזו אמת מידה כללית - ונוצרים מחירים אחידים, ולא משנה אם כסף זה הוא חרוזים או שקלים.

כשאת אומרת שחרוז באמת שווה שקל, זה מקל עלי לתמחר, פשוט כי אני מצמידה, כבסיס, את המחירים בחרוזים למחירים שאני מכירה בעולם (ההמוסחר, עם הפרסומות, סוכני המשנה, והריביות).

לגבי המס: עד כמה שאני יודע מותר לעשות בארץ עסקות ברטר, אבל חייבים לשלם עליהן מס. כלומר, אם נתתי תיקון איסטנלציה תמורת עוגה, אז כל אחד מהצדדים צריך להעריך את שווי העסקה מבחינתו, ולשלם מס בהתאם -- נניח במקרה של העוגה זה אולי יהיה מס על 30 ש"ח, ובמקרה של התיקון על 50 ש"ח. ברור שההערכות שכל צד נותן לשווי העסקה צריכות להיות סבירות, ולעמוד במבחן של פקיד שומה במידה ששלטונות המס יחליטו לבחון את העסקה -- אבל זה לא משהו שמיוחד לעסקות ברטר, אלא רלוונטי לכל עסקה (גם כזאת שנעשית תמורת כסף).

מעבר לכך, התשלום בחרוזים לא מונע חובת התעסקות על כל מיני נושאים אחרים כמו מע"מ, ביטוח לאומי ועוד. גם אם מס הכנסה יודע על קיומן של עסקאות חרוזים ואינו עושה דבר בעניין בינתיים, זה לא מבטיח שהם (וגופים אחרים) לא יבחנו את הנושא בעתיד. בבחינה עתידית שכזו עלולים כל המעורבים בעסקאות כאלה לגלות שעברו עברה באי-תשלום מיסי אמת כחוק, והם אף עלולים להקנס או לעמוד לדין בעקבות כך.

היבט משפטי נוסף שכדאי לקחת בחשבון: במדינת ישראל (כמו ברוב המדינות) יש הילך חוקי יחיד: שקל ישראלי חדש. שימו לב שהמושג המשפטי הוא "הילך" ולא "מטבע" -- כלומר, כל סוג של אביזר שמייצג ערך, ואשר משמש למסחר. החרוזים בהחלט נשמעים כמו "הילך". אני לא יודע מה המעמד החוקי של הילכים אחרים בישראל (לדוגמא, דולר ארה"ב), אבל העובדה היא שניתן לסחור בהם. יכול להיות שהילכים נוספים כאלה צריכים לעמוד בקריטריונים כלשהם (לדוגמא, שבבנק כלשהו מאוחסן זהב בכמות השווה לגודל הערך המיוצג על ידי ההילך הספציפי) על מנת להסחר באופן חוקי בארץ. אני לא יודע.

דרך אגב, ממי מקבלים את 100 החרוזים הראשונים? מה תפקידו של הגוף הזה? האם הוא מתפקד כמו בנק? משרד אוצר? מלווה? האם הוא גובה עמלה? האם יש עוד גופים שיכולים להנפיק חרוזים? מי יכול להיות גוף כזה? האם יש על זה איזשהו פיקוח? נעשיתי קצת חשדן בעקבות התמוטטות הבנק למסחר.

את 100 החרוזים הראשונים מקבלים מקהילת מחרוזת, באופן שרירותי הוחלט על כמות זו. אפשר היה לתת גם חצי מהכמות. נראה לי שזה מאפשר להתחיל לעשות עסקאות, שבהן אפשר לקבל ולא לחפש איפה לתת, פשוט כדי להיכנס לקהילה.
הקהילה לא גובה עמלה, יש כמה שאחראים על הרישום, וזה מה שחשוב.

טוב, אז הלכתי לאתר ששגית ציינה, ולאחר קריאה מעמיקה יש לי עדיין מספר הסתייגויות (הציטוטים מהאתר):

השיטה עובדת ככה: כשחבר מצטרף לקהילה נרשמים לזכותו בחשבונו 100 חרוזים, מתוכם מנוכים 30 חרוזים מיידית כדמי חבר שנתיים (ועוד 20 ש"ח במזומן). במידה שהחבר רוכש דברים באמצעות חרוזים, חשבונו יכול לעבור לחובה, כאשר חברי ההנהלה רשאים לקבוע גבול לחובה שאליה יכול כל חבר להגיע בחשבונו. על חובות בחשבון לא נגבית כל ריבית. אם חבר רוצה לעבור את גבול החובה עליו לקבל אישור מההנהלה. אני מניח שהמטרה באישור הנדרש היא למנוע מצב של מישהו שקונה וקונה וקונה אבל אף פעם לא מוכר (צריך לזכור שהמטרה של כל השיטה הזו היא ליצור קהילה פעילה של נותנים ומקבלים, וכאשר מישהו רק קונה הוא מפר את האיזון הרצוי).

הבעיה עם השיטה הזו היא יזמות. יזמים במקרים רבים משקיעים בהתחלה סכומים ניכרים לפני שהם מתחילים למכור. בקהילת מחרוזת זה יראה כמו מישהו שקונה הרבה (נניח, שוכר מקום בחרוזים, מזמין עבודת צבעות בחרוזים, מזמין תיקוני חשמל בחרוזים...), ולא מוכר בכלל. אמנם אחרי זמן מה הוא יתחיל למכור (אם המיזם יצליח), אבל יכול להיות שחברי ההנהלה לא יסכימו לאשר לו חריגה בחשבון. בכל מקרה, לא ברור מהם השיקולים שמנחים את ההנהלה לאשר או לא לאשר חריגה. כמו כן, לא ברור איך מונעים העדפות אישיות (חברים, משפחה) באישורים של כאלה חריגות.

בעוד שהכסף מוגבל בזמינות ובכמות, המטבע הקהילתי "נוצר" עקב מסחר - זה לא נכון. אם לכל חבר ניתנים 100 חרוזים עם כניסתו לקהילה, ויש לו אפשרות להגיע עד לתקרה של (לדוגמא) 500 חרוזים בחובה בחשבונו, אז בפועל יש לכל חבר 600 חרוזים, וזהו. אם יש בקהילה 100 אנשים, אז סך כל כמות הכסף בקהילה היא 60,000 חרוזים, וזהו. חרוזים נוספים לא נוצרים, וכל הכלכלה הקהילתית מוגבלת בזמינות ובכמות המטבע בהתאמה.

אגב, אני אישית לא חושב שהגבלה על כמות וזמינות המטבע היא רעה. אם היו כמויות בלתי נגמרות של המטבע, אז היה חל פיחות בערכו, והיינו נדרשים לשלם יותר ויותר מטבעות על אותו מוצר או שירות. קוראים לזה אינפלציה, וזה מתרחש כאשר למי שמדפיס את הכסף (או מנפיק את החרוזים) יש אפשרות להגדיל את כמויות המטבע ללא הגבלה.

זהו ניהול כלכלי אידאלי של היצע וביקוש בלא "זרזים" מלאכותיים (כמו פרסום, ריבית, מחירי היצף) - אינני מבין איך זה קשור. אם בקהילת מחרוזת ספציפית יש עודף של מסז'יסטים (ההיצע גדול יותר מהביקוש), ואני מסז'יסט שזה עתה הצטרף לקהילה ורוצה למשוך לקוחות, אז מה מונע ממני לפרסם? מה מונע ממני להציע מחירי היצף? אם חברי ההנהלה לא מוכנים להגדיל את תקרת החובה שלי בחשבון ואני זקוק לעוד חרוזים, מה מונע ממני לפנות למלווה חרוזים, שייתן לי מהחרוזים שלו בתמורה להבטחה שלי שאחזיר לו את החרוזים מאוחר יותר; אולי הוא גם ידרוש תשלום של מספר חרוזים בתמורה לשירות שהוא נותן לי. לזה קוראים מלווה בריבית.

ההחלטה אם מותר או אסור לפרסם, למכור במחירי היצף או לגבות ריבית אינה קשורה למטבע שבה משתמשים.

המטבע בשימוש אינו מצרך מוגבל ולכן אי אפשר להטיל עליו ריבית. בחברה שבה רוב האזרחים שקועים בחובות (אשראי) ומשכנתאות לבנקים ומלווים בריבית למיניהם, זהו הפתרון האידיאלי לרווחה כלכלית - כבר הסברתי למעלה שזה פשוט לא נכון.
הקהילה עצמה היא מקור מידע בלא מטרות רווח ולא חלה עליה חובת דיווח כלשהי או איסוף מסים לרשויות המס - אני ממש לא בטוח שזה המצב. מנהל החשבונות של הקהילה (תפקיד שמוגדר בתקנון הקהילה) אשר אחראי על רישום התנועות בחשבונו של כל חבר ועל ניהול החשבון, נשמע לי בדיוק כמו בנק - אפילו אם הוא לא נקרא ככה. במדינת ישראל יש חוקים המסדירים את פעולתם של בנקים, אשר קובעים למי יינתן אישור לניהול בנק, מהן הדרישות המינימליות מבנק כזה בנושאים של הון עצמי, יחס הלימות הון, ביקורת פנימית, ביקורת חיצונית, שיטות דיווח, וכיו"ב. כמו כן, כל בנק כפוף למפקח על הבנקים, וכל בנק חייב לבצע ניכויים במקור של מסים על עסקאות מסויימות.
מדי פעם יישלח לכל חבר דף חשבון המפרט את מצב התנועות בחשבונו. כל חבר רשאי לדעת את מצב חשבונו של חבר אחר. - ומה אם אני רוכש שירותי מין ממישהו אחר בקהילה ומשלם לו בחרוזים? או אם אני רוכש שירותי פסיכולוג? אני לא ממש מעוניין שכל אחד אחר יוכל לדעת שעשיתי זאת. זה היתרון בכסף מזומן: הוא אנונימי.

בסך הכל הרעיון של עסקאות חליפין (ברטר) נשמע לי דבר טוב בהקשר הקהילתי. אבל רעיון החרוזים נשמע לי לא מבושל. רבים החורים בו מהגבינה. כאן אפשר וכדאי ללמוד מהידע הצבור הגדול בתחום הכלכלה אם רוצים ליצור מערכת כלכלית אלטרנטיבית בלי לסבול מהחוליים של מערכות כאלו. כמו כן, כל העסק דורש בחינה משפטית יסודית. יש לי רושם שהעוסקים בניהול העסק הזה (וכנראה גם חלק מהמשתתפים בקהילה) עוברים לכאורה על החוק.

לגבי כל חבר רשאי לדעת את מצב חשבונו של חבר אחר זה לא נוגד איזו זכות בסיסית שיש לכל אדם לפרטיות?

רועי - חוץ מזה שיידעו כמה עומד לזכותך או חובתך, אף אחד לא ידע אם רכשת מסאז' בגלל שהגב נתפס לך או שירותי מין.
מצב החשבון הוא לא מצב מתן ולקיחת שירותים.
זה עובד כל כך הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע ונקרא לך.

שליחה על ידי גילה* » 02 מאי 2002, 11:07

כמו הרבה דברים - זה עובד כל עוד זה עובד.

שגית, למעט מנהל החשבונות, וכל מי שיש לו גישה לרשומות שלו. וזה לא פשטות, אלא פשטנות.

גילה, כנראה את צודקת.

כשמקבל השירותים (המשלם) מדווח לקהילה (למנהל החשבונות נניח, שבעצם זה מי שמנהל את הרישום) לא מוסרים מה השירות שהתקבל. נעשתה עסקה, לזכות את X ב Y חרוזים, ולחייב את Z באותו מספר החרוזים.
אני יכולה לתת מספר שירותים, ומישהו אחר רק שניים, כך שאי אפשר לדעת.

אנחנו חברים חדשים בקהילה (כחודש), ועדיין לא עשינו אף עיסקה.
האמת היא שהתקשרנו פעם בקשר להשאלת ספר, אבל כששאלנו כמה חרוזים היא רוצה בתמורה למה שביקשנו,
האישה הייתה נורא מוזרה, ודי ציחקקה :"את רוצה לתת לי על זה חרוזים? בבקשה".
אז שאלתי :"כמה את רוצה?"
והיא ענתה :"כמה את רוצה לתת?"

"תגידי לי את.."
"תגידי את כמה את רוצה לתת!"
"עשרה זה בסדר?"
"לא. עשרים ואני משאילה את זה רק לשבועיים! אם מתאים לך אז 'בקשה"

השיחה הייתה קצת מוזרה בעיני אז ויתרתי על ה"עיסקה".
בכל מקרה יש שם שפע של רעיונות ואנשים נפלאים שכדאי שנתחיל לאמץ.

יש משהו במחרוזת שמעמת אנשים מחדש עם כל מיני דימויים עצמיים ועם היחס לכסף. אצלי זה התחיל כשמלאתי טופס הצטרפות והייתי במבוכה גדולה לגבי מה אני רוצה להציע מכל מה שאני יכולה להציע. גם לרוב מי שאני מכירה היתה חוויה כזאת. וכשעושים עסקאות בחרוזים זה לפעמים מרגיש קצת כמו ילדים קטנים שמשחקים בכסף, כי זה לא כסף אמיתי... וזה מוציא כל מיני דברים מוזרים. גם בגלל שמציעים שם דברים שבחיים לא היינו חושבים לעשות מהם כסף.
מנסיונה של קהילת טבעון המשגשגת, צריך שיהיו מפגשים קבועים פעם בשבועיים או לפחות פעם בחודש, כי צריך להכיר את האנשים כדי לעשות עסקאות בצורה משמעותית.
אצלינו בפרדס חנה היה שוק מחרוזת פעם בחודש למשך כמה חודשים שגווע משום מה, כנראה עקב התנצחויות פוליטיות בין ראשי הקהילה על יתרת החובה של הקהילה... כנראה שיש השראה בין קהילת מחרוזת המקומית לבין המועצה המקומית...

יש כאן מישהו מהקהילה בת"א שיכול לספר איך הדברים עובדים?

האם יש מישהו שיכול לבוא להרצות במושב עופר ולספר איך הדברים עובדים? יש כאן ביקוש לרעיון. [email protected]

שליחה על ידי גלגל* » 07 יולי 2004, 23:32

שלום לכולם, מחפשת זוג כורסאות במצב טוב ואולי כוננית - שתיים.
אשמח לתת החל מסיוע בגננות אורגנית ועד חפצים נדרשים אחרים.
נשוחח ונסכם

שלום לכולם
אני גרה בדרום(אופקים) ואני מעוניינת להקים קהילת מחרוזת באזור זה לשלושת הערים נתיבות אופקים ושדרות ,ואני מאמינה שיהיה כאן הרבה היענות והתלהבות הייתי רוצה עזרה בנושא ויותר אנפורמציה.

כל מי שיכול לעזור לי מוזמן לכתוב ל.......
[email protected]

תודה לכולם.

שמעתי על השיטה בת"א מחברה שחיפשה עבודה.
סטודנטית בת 24 שחיפשה כל עבודה ובלבד שתצליח לממן את שכ"ד. היא הגיעה למשתלה באבן גבירול ושם נאמר לה שהיא תקבל את משכורתה חצי בכסף חצי בחרוזים...
כמובן שהיא לא יכלה עם חרוזים לשלם שכ"ד, וויתרה על הרעיון.
ביררנו אז מאיפה הכל התחיל, והתברר שהרעיון היה של משפחה עשירה ככורח (מיליונרים כהגדרתה) שהחליטה להמציא את זה. (אגב, אמא של החברה אמרה אז: "נו, רק מי עשעיר יכול להרשות לעצמו להשתעשע ברעיונות ולשחק בחרוזים... " ;- ) )

כל מה שעולה לי בראש בקשר לכך הוא, שהשיטה פשוט מנסה להחליף את מטבע השקל במטבע אחר שמתיימר להיות יותר ידידותי, אבל לא בהכרח.
הרי מטבע מתמחר עיסקת חליפין לכל דבר. אם אני עובדת במקום X ומרוויחה 100 ש"ח, ופלוני מתקן לי ברז דולף תמורת 100 ש"ח,כלומר אני הופכת להיות הX שלו, מדובר באותה עיסקת חליפין שבה אני נותנת שירות ניקיון לשרברב והוא גומל לי בתיקון. רק שבחיים האמיתיים הכסף בא להקל ולא בהכרח למצוא שרברב שצריך ניקיון ממני, ואולי אין לי מה הלציע חוץ מזה ואני חייבת תיקון? לעומת זה במקום העבודה שלי, אני יכולה להציע למשל שירותי מזכירות, מה שהשרברב לא צריך. כך אני משיגה את ה100 ש"ח וכך הוא מקבל משהו תמורת העבודה שלו. משהו ששווה הרבה מעבודת ניקיון שהוא לא צריך למשל.
כלומר הכסף בא לעזר.
מה שהחרוזים אומרים, זה, בואו נשנה את התעריפים הנהוגים. נהפוך את הסחר לחופשי. אבל גם בחרוזים, ככל שהשיטה תשתרש, יהיו מחירים "הגיוניים" והגיוניים פחות. אם שרברב אחד יבקש 20 חרוזים תמורת עבודתו ואחר 50, ושניהם מתגוררים בת"א, די ברור מי ייאלץ להוריד את התימחור שלו.. עד למצב של סטטוס קוו. כמו שכבר כתבו (רועי, נדמה לי) אין מניעה לפרסם ולהתחרות.
כלומר, השיטה מנסה להיחלץ לטובת אנשים שאולי המזומנים או מצב החשבון שלהם במטבע השקלי הוא מעיק, ולהציע חלופה אחרת, שאולי קוסמת, בגלל הקבלה ההתחלתית של הרבה חרוזים.
מאחר והחרוזים מחליפים את השקל, בעצם מי שמצטרף לשיטה מקבל "כסף". זה נשמע מעולה, עד שמגיעים למצב שכבר שוחים מספיק בביצה, ומבינים שזה כסף לכל דבר, וגם הוא מוגבל, וגם בו תיווצר תחרות (אם היא עדיין לא קיימת, זה רק בגלל שאין מספיק אנשי מקצוע, המשתייכים לקהילה, המחזיקים באותו מקצוע וכך אין כ"כ במי להתחרות), כמו בכל שוק חופשי, וגם אז יהיו כאלה שיצליחו יותר להסתדר עם ה"כסף" או פחות... בדיוק כמו בשקל.

שלושת הדברים הטובים היחידים שיש בשיטה או בתופעות הלוואי שלה, לדעתי הם:
ראשית, אכן כמו שרועי ציין, הגבלה של כמות החרוזים המסתובבת בשוק, על מנת למנוע אינפלציה.

שנית, תופעת הלוואי של השיטה הינה, שאנשים רבים מוצאים קשר עם אחרים ומחליפים ביניהם שירותים ולא חרוזים , אולי כי לאותם אנשיםיש מכנה משותף, רובם רוצים אלטרנטיבה לשקל, מסיבות ברורות שאף פעם אין מספיק. לכן המכנה המשותף הזה של אנשים הפתוחים לרעיונות אחרים, ונותני שירותים, מצליח לחזור למה שהיה טרום המטבע - סחר חליפין בין סחורות, שירותים וכדומה. כמו שהרבה פעמים קורה בבזארים שמאורגנים באתר ועוד, כל אחד מביא חפצים ומתחלפים. אז למה לא בשירותים?

שלישית, העובדה שאנשים בעלי יוזמה לשנות, עניין כל כך מעיק, כבד, ורב משמעות כמו כלכלה, הוא מבורך. גם אם לטעמי בוסרי וממש לא מציע אלטרנטיבה ראוייה. גם רומא לא נבנתה ביום אחד.

יש עוד דבר טוב בשיטה: אין מה להרוויח מ"צבירת ממון". כשמישהו צובר חרוזים, המשמעות היא שהוא סיפק המון דברים וקיבל פחות בתמורה (ומי רוצה להיות בעמדה כזו?

).
במטבע רגיל אפשר לחסוך את הכסף, לשים אותו בפק"מ נושא ריבית או להשקיע בקרן או מה-שלא-יהיה. ואז יש אינטרס חזק "להרויח כסף" כדי להיות מסוגל לצרוך כמה שיותר.
דינמיקת החרוזים יוצרת מצב שבו כל אחד "עובד" כדי לצרוך רק מה שהוא באמת צריך. הרבה יותר בריא, נפשית וסביבתית.
הבעיה היא שמגוון ה"סחורות" המוצעות, נכון לפעם האחרונה שהסתכלתי בחוברת -- הוא קטן. לאנשים שתומכים ברעיון כזה יש הרבה מאפיינים משותפים, ואחד מהם הוא תחומי ההתעסקות שלהם... כך שעגבניות או הסעות תמורת חרוזים לא ממש תמצאי שם, אבל טיפולים אלטרנטיביים כן. וספרים בסלון מזל גם.
בכל הסבך הכלכלי והמשפטי אני לא ממש בקיאה.
גילוי נאות: טרם הצטרפתי.

יש התארגנות של קהילות מחרוזת בארץ להקמת אתר אינטרנט שישרת את כל הקהילות ויאפשר סחר בתוכן וביניהן.
האתר יכיל את כל המידע על השירותים המוצעים (וגם המבוקשים) על ידי החברים. בנוסף כל ניהול החשבונות יעשה דרכו.
הקמת אתר כזה עולה ממון רב ויש קושי לגייס אותו. דרושים אנשי מחשבים (מתכנתים בעיקר) שיכולים ומוכנים לסייע בכתיבה ובהקמה תמורת חרוזים או תמורת חרוזים ושקלים.
מי שמוכן לסייע מוזמן לדבר עם טליה ולראות איך הוא משתלב.
טליה: 04-6379416 [email protected]

תודה @}

אולי תציעי להם את צ'יק צ'ק?

למיטב הבנתי מה שנדרש הוא יותר ממה שיש לצ'יק צ'ק להציע. אולי אפשר להתבסס על צ'יק צ'ק אבל בהחלט יש הרבה מה להוסיף (למשל כל הקטע של ניהול חשבונות).

אני חשבתי על משהו אחר כשהתחלתי לקרוא. יש בארה"ב עיר אחת (לא זוכרת איזו, לא זוכרת אפילו באיזה צד של היבשת) שמשלמים בה שכר שווה על כל השירותים. זה לא משנה אם אתה מנקה רחובות או רופאת שיניים, השכר זהה.

חבר שלי קרא כתבה, אברר איתו היכן היא מופיעה, על יוזמות מסוג זו בירושלים !
יש מאגר של אנשים שמעוניינים לקבל ולתת שירותים שונים.
זה נמדד בשעת עבודה - כפי שאמרת, ליאת, לא משנה סוג השירות.
שעת חשמלאי, שווה לשעת פסיכולוג, או מנקה, אינסטלטור, רופא, או מה שזה לא יהיה... !

שמשלמים בה שכר שווה על כל השירותים. זה לא משנה אם אתה מנקה רחובות או רופאת שיניים, השכר זהה
קיבוץ??

לא קיבוץ. חיים רגילים, לא שיתופיים, רק ששעת עבודה שלך ושלי שוות, לא חשוב אם לך היה כסף ללמוד שבע שנים לפני שהתחלת לעבוד...

יש בירושלים וגם במקומות אחרים בארץ קהילות מחרוזת, לזה התכוונת?

קהילות סטייל מחרוזת שבהן המטבע הוא "זמן".
נתקלתי במודעה בעניין באיזו מכבסה בניו-האמפשיר.
(וגם באיזו כתבה התיחסו לאיזושהי קהילה עם מטבע "זמן" בארץ. אני רק לא זוכרת איפה...)

זו הכתבה מ"הארץ" בה מסופר , גם, על "בנק הזמן":
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/S ... ntrassID=0

בנק הזמן- עובד בירושליים, בשתי קהילות שונות. הסיבה העיקרית שפרשתי מלהיות פעילה מרכזית במחרוזת (חוץ מהשחיקה) היא שניסיתי לשכנע את הקהילה לעבור ממטבע לא שיוויוני לשעות, לא הלך לי, ולכן הפסקתי כמעט לחלוטים לעשות החלפות בחרוזים ועברתי לחליפין ישיר עם אנשים בקהילה. לא יוצא לי הרבה ולא יצא לי מזמן, אבל הרבה מהתקיעות קהילת מחרוזת נוצרה כשאנשים שנתנו ימים ולילות לקהילה, חלקם הגדול בהתנדבות, נדרשו פתאום לשלם עבור שירות מסויים את כל מה שהיה להם בחשבון, כי השירות היה יקר למרות שארך רק שעה. זה יצר מירמור דווקא אצל פעילים וכמובן שנוצרו פערים בין מי שיש לו לבין מי שאין לו. למרות שחרוזים זה לא כסף, איכשהו בתחושה שלי, אחרי שהשתמשתי בהם כמה שנים, הם מעודדים תחרות ולא שיתוף, ובקהילות מסויימות זה התפוצץ או הגיע לסף פיצוץ בגלל העניין הזה. אני מודה שלמרות שאני מופיעה בכל הרשימות של מחרוזת ושלמדתי המון מהפעילות שלי בה, באיזשהו אופן התייאשתי מהיכולת של קהילה כזו לפול לאורך זמן. בקשר לקהילות זמן- אני לא יודעת, אבל נדמה לי שיש סיכוי גבוה יותר שזה יעבוד, כי הבסיס הוא שיוויוני, אז פחות סיכוי שיווצר כעס, תיסכול ומירמור.
ובמחשבה שניה- כעס תיסכול ומירמור הם רגשות אנושיים וטבעי שהם יווצרו תמיד, רק השאלה הא במינונים וגם האם יש שאיפה להגינות בקהילה.

שלום רוקדת לאור הירח
אני במצב הפוך ממך
אני מחפש מידע איך להתחיל קהילה
ויש לי המון שאלות אשמח אם תוכלי לענות עליהן
האם קיימת קהילת מחרוזת בישוב קהילתי בארץ?
איך גדל מספר החרוזים המשתתפים במחרוזת ואיך לא נוצרת אינפלציה?
מה הקשיים הראשוניים - איזה הבעיות שניתקלים בהן בהתחלה?
ועוד ועוד

אשמח אם תגיבי

אני מחפש מידע איך להתחיל קהילה
כפי שאמרתי, אני כמעט לא פעילה, ואין לי היום מידע מעודכן. בקישור הבא תוכל למצוא פרטים ולפנות למי שתוכל לעזור לך. שני הטלפונים האחרונים בדף, אגב, אינם מעודכנים. כל השאר ככל הידוע לי כן.
http://www.bdidut.com/machrozet/index.html

תודה

שליחה על ידי noni* » 06 יולי 2005, 02:44

מחפשת מדריך/ה ללימוד אורגן בחיפה. מוכנה תמורת זה לתת שיעורי אומנות. יש לנו בבית סדנה ללימוד תכשיטנות עם כל המכשור. אפשרות גם ליצור תכשיט אישי או מתנה לאדם יקר. עזרה מובטחת.

למה לא לפתוח דף כזה באתר? דף של החלפות, לא פרסום או משהו כזה. פשוט אנרגיה תמורת אנרגיה. מה אתם חושבים? האם זה תיקני?

כבר אין דבר כזה? פתאום נזכרתי בזה.
מתאים לי מאוד לחיים שלי היום.

אי אפשר למצוא את האתר של קהילות מחרוזת. אף לא אחד

זה עדיין קיים? פעיל? איפה אפשר למצוא מידע נוסף?