באופן טבעי

אני מחפשת אגדות או משלים יפים, לקבוצת ילדים שלומדים יוגה.
הילדים מאוד אוהבים שאני מספרת להם סיפורים בסוף כל שיעור (הם לא קוראים ספרים כמעט בכלל! ), מעט הסיפורים שהצלחתי למצוא שהם לא נורא אלימים, נגמרו! ואני מרגישה שמתחיל להדלדל לי כושר ההמצאה. סיפורי עמים ומיתולוגיות של עמים שונים (במיוחד הסיפורים ההודיים!) משום מה מתמקדים בעיקר במלחמות עקובות דם או שלל התנהגויות איומות, וממש לא בא לי לספר סיפורים אכזריים כאלה, גם אם הם מעלים נקודות שקשורות ישירות לפילוסופיה יוגית... חיפוש באינטרנט העלה לי רק אגדות חסרות דמיון של חב"ד שמעבירות מסרים שטחיים ולעוסים, ומסתכמים בזריקת הערות חלולות כמוסר השכל.
אם מישהו יכול להמליץ על מאגר באינטרנט או בדפוס, של סיפורים/אגדות/משלים נחמדים, שאפשר דרכם לפתח שיחה על אי אלימות, חברות, נדיבות, אמירת אמת, אני מאוד אשמח...

ירוקה, תנסי כאן

וכאן

לא חייבים ללכת על האחים גרים (-:

האגדות אלימות כי המאבקים בהן מייצגים את המאבקים הפנימיים בנפשנו, וכנראה שזה מדבר אל הילדים. כך לפחות לפי הספר "קסמן של אגדות" מאת ברונו בטלהיים.

סתם הזכיר לי את הבקשה הקבועה של בתי סתיו ל"סיפור בלי רעים".

"סיפור בלי רעים".

אפילו מוכנה להסתפק בזה שרק לא יכרתו לרע את הראש בסוף...

ל ברונית ב_
תודה! איזו כמות! בדיוק למאגר כזה קיוויתי...איך הגעת לזה?

טוב נראה לי שהבנתי לפי הכתובת... תודה בכל אופן!

ואם כבר, אז עוד מקורות ברשת לסיפורי עם ואחרים:
"ספר לי" - http://sefer-li.net האתר של סבא יוחנן, שמתרגם סיפורי עם שונים, סורק אותם עם האיורים המקוריים היפהפיים, ומעלה לרשת בפורמט pdf. התרגומים לא מעולים, אבל יש שם המון סיפורים מעניינים ולא מוכרים.
"כנפיים" - http://knafaim.cet.ac.il/site/index.asp אתר של מט"ח שיש בו, בין השאר, גם סיפורים קצרים.

זה אוצר זה? סתכלי כאן

אגדות אלימות כי המקור של רובן מגיע מתוך סיפורי עמים . ספורים שסופרו למבוגרים כשהשבט ישב סביב המדורה . מושג הילדות לא היה קיים אז והילדים יחד עם המבוגרים ישבו ושמעו את הסיפורים. עם השנים נכנס מושג הילדות והחלו להפריד את הילדים וכך נוצר מצב שהסיפורים הללו היו הבסיס לסיפורי הילדים ,הנסיון לעדן אותם כמו שראיתם לא בהכרח צלח .
זה היה תקציר תמציתי ביותר ,עוד מידע בנושא שהוא אגב בעיני מעניין ביותר ניתן למצוא בספרים של זוהר שביט .

קסמן של אגדות" מאת ברונו בטלהיים.
ספר מרתק ומרחיב את הדעת, מומלץ.

אחרי 500 צפיות ו-300 האזנות לדיסק, סוף סוף הבנתי על מה "עוץ לי גוץ לי"!

איפה אפשר לכתוב את זה אם לא כאן?
הסיפור תמיד הטריד אותי, בגלל שהוא נגמר "לא פייר" - בת הטוחן הבטיחה הבטחה לאישון ולא עמדה בה.
אבל הבוקר, לצלילי "נס הננס" (הילד באובססיה על הדיסק הזה ) אמרתי לעצמי "זו בעצם אשה אחרי לידה".
כמובן! היא אחרי לידה, יש לה משאלה סמויה להיפטר מהתינוק, האישון מגלם בעצם את החיים הקודמים שלה, אלה שבהם כיכבה וטוותה קש לזהב. אלא שהיא בכל זאת אוהבת את התינוק, ומנסה לפתור את הדיסוננס הזה ביציאה לחיפוש שמו של האישון

לתת לו שם

לשלוט בו ו/או לצקת אותו לתבנית בעלת משמעות.
מרגע שמצאה את שמו, שם נדיר וחד פעמי וסודי, הצליחה גם להתמודד אתו (=עם הרגשות הקשים כלפי התינוק והאמהות) וגם לתת משמעות לסיטואציה, לתת שם לעבר שלה זה אומר גם לשים אותו מאחוריה, כפרק שנגמר ועכשיו אפשר לתת לו שם.

<מה רע בקצת יונג על הבוקר>
<או בעצם סיוטים בהקיץ של אמהות >

ואוו מדהים!
אהבתי
תודה!

ניתוח מעניין.
אף פעם לא אהבתי את הסיפור הזה, משהו בו עשה לי תחושה לא נעימה לא מוסברת

כן, זה סיפור מטריד לאללה. אבל הפרשנות היונגיאנית אחלה!

אני מניחה שפותחת השרשור הסתדרה מאז, אבל אם כבר הדף הוחזר ל מה חדש - קיבלתי ללידה את הספר 'משלים פילוסופיים לילדים'. לא חסרים שם כל מיני סיפורי מוות ואנשים חורשי רעה, אבל יש לא כמה וכמה סיפורים שמדברים על הטוב שבאדם, על מה שחשוב בחיים ועל דרכים נטולות אלימות להתמודדות.