באופן טבעי

אני רוצה לדבר על נושא שעדיין לא נתקלתי בו בכל פורום שנכנסתי. יחסי מין בהריון.
אולי זה מפתיע אבל לי יש חשק רב בהריון. אני לא רוצה לקיים יחסים רק לשם זירוז צירים ויש לי צורך בתמיכה מבן הזוג שלי.
אני מרגישה לא נחשקת למרות שבעלי אוהב אותי מאוד מראה את זה בליטופים נשיקות חיבוקים. הוא רץ לכל פיפס קטן ובאמת מדהים. אבל... אנחנו מקיימים יחסים לעיתים נדירות פעם בשבועיים חודש אולי.
קודם הייתי בשמירת הריון וקיבלנו הוראה לא לקיים יחסים. לא רק זה גם לא להתגרות או לעורר אותי מינית בכל אופן שהוא. מאותו הרגע למרות שהאיסור חלף עבר לו נשאר הרגל מגונה...
תמיד הצרכים שלי היו פחות או יותר כמו של בעלי אולי מעט יותר אבל עכשיו אני לא יודעת מה לעשות???!! דיברתי איתו ניסיתי לשאול מה הסיבות? האם הוא פחות נמשך אלי? כבר בכיתי צעקתי ניסיתי כל מני פלירטוטים מרגשים איתו אבל כלום! אולי משהי נמצאת במצבי או יכולה לייעץ לי איך לפעול?
ממני המתוסכלת.

ענת קדם היקרה! איזה כיף להיתקל באשה חרמנית מוצהרת שכמותך!

קודם כל שיהיה בשעה טובה ומתוך דבריך אני מתרשמת שפיסית ההריון עובר עליך בנעימים.
צר לי שאת חשה דחויה אבל אנסה לתת לך נקודות למחשבה, מי יודע אולי זה קצת יעזור.
הריון זה שינוי גדול בחיים ואני מבינה שזה הריון ראשון. זו הזדמנות בשבילך ובשביל בעלך לראות את המערכת הזוגית שלכם הולכת לפאזה אחרת. מותר לך להתבאס שהוא אינו מעונין ביחסי מין באותה מידה כמוך אבל תני לו צ'אנס וזמן להפנים את השינוי.
מה אני בעצם רוצה לומר לך?! אני מנסה לומר לך שחיים בזוג יש בהם דינמיקה מורכבת ושזמנים שבהם יש פער בין צרכים של בני הזוג הם הכי נורמליים שבעולם. כל זוג עובר את זה. השאלה היא איך מתמודדים עם הקשיים ואיך בכל זאת מפיקים מהם משהו טוב.
אז זה בסדר להתבאס אבל זה גם ממש חשוב לנסות לראות את הדברים מהזווית שלו. הוא הלא ממשיך לתת אהבה וחום וזה מקסים. אני יודעת שלהרבה גברים יש פחד לא רציונלי מחדירה במהלך ההריון. כשהאישה מתחילה להתעגל וההריון מוחשי הם מרגישים שהם נכנסים לטריטוריה אחרת. הם מדמיינים שהם נוגעים בתינוק וזה מפחיד אותם. זה ממש מבלבל אותם. ברוך השם יש 9 חודשים ואולי זה ישתנה.
בנוסף- לא חייבים כרגע לקיים יחסים מלאים. הלא יש ביניכם מגע אז תנצלו את ההזדמנות לעשות דברים קצת אחרת. אולי יותר מין אוראלי.

זה יפה שהוא לא פוחד להעביר לך את המסר. את הגבת כמו שהגבת וזה גם בסדר. עכשיו הושיטי לו יד ותובילי אותו לאט לאט למעשה אהבה אחר וחדש. אל תיהפכי לקורבן. קחי אוויר ותחזירי לעצמך את הבטחון בעצמך. תאמרי לעצמך- מותר לו כרגע להרגיש את מה שהוא מרגיש, זו רק פעימה אחת בתוך חיים זוגיים ארוכים.

אם תגיבי בהסטריה יתכן והוא יפחד להיות אותנטי והוא יתרחק. בעתיד יכול להיות מצב בדיוק הפוך. היית רוצה שלא יתאפשר לך להביע חוסר חשק ושהוא יתבאס ממך לאללה?..
בקיצור, תיהני מאהבתו ותנסי להתחבר שוב למקום הבטוח בתוכך. אני מאמינה שבעזרתך הוא יעבור את ה'בלבלת' טוב יותר.
מה דעתך?

אוי, אני כל כך מזדהה אתך! בערך כל מה שכתבת עובר ועבר גם עלי...
למזלי אני כבר ממש בסוף ההריון. העניין הבעייתי עכשיו, שעד שסוף סוף למדתי להשתלט על הדחפים שלי, מה גם שנהייתי כל כך גדולה ומסורבלת ולתינוק יש נוכחות כל כך חזקה כי מרגישים את כל התזוזות שלו, אז לאחרונה יש לי את צירי הברקסטון היקס, שאפילו הגעתי לבית חולים בגללם פעם אחת, וקבלנו הוראה לא לקיים יחסי מין.
בשני לילות מאז היו לי חלומות שאנחנו מקיימים יחסי מין, ובשתי הפעמים התעוררתי בתחושה אורגזמתית... ואחת מהן, גם ליווה את התחושה הזאת ציר... בתכלס, בגלל שזה ברקסטון היקס, לא נראה לי שיש ממש נזק בלקיים יחסי מין, רק הכאב די בלתי נסבל...
ובכל מקרה, אין עם מי...
אצלנו העניין הוא לא החדירה עצמה, זה יותר הנוכחות התמידית של התינוק, שדי מביכה את בן זוגי. היו כמה פעמים שהוא גרם לי לעונג, אבל זה היה רק אחרי שהסברתי לו שיש לי צרכים מיניים, וזה לא היה ממש כיף, כי זה היה חד צדדי.
בקיצור, לפעמים אני כבר ממש רוצה שההריון הזה יגמר, ושהלידה תעבור בשלום, ושהפצעים יגלידו מהר, ושנוכל קצת לחזור לעצמנו...

בשני לילות מאז היו לי חלומות שאנחנו מקיימים יחסי מין, ובשתי הפעמים התעוררתי בתחושה אורגזמתית...
אני מקווה שסיפרת לו שאפילו בחלומות הוא הכוכב שלך!

וזה לא היה ממש כיף, כי זה היה חד צדדי.
ואני אומרת- כשנותנים לך תיקחי!! נכון שיותר כיף אם יש שניים לטנגו אבל היום זה הוא מענג אותך ויכול להיות שכשתוכלי לחזור לפעילות אחרי הלידה לא יהיה לך מי-יודע-מה חשק ואז יהיה תורך לענג אותו. לטעמי, זה היופי בזוגיות נורמלית שיש בה שניים שלא תמיד הליבידו שלהם זהה. אז לא אומר שעושים "פוס, לא משחקים" אלא 'מתנדנדים' כל אחד בתורו.
<אוף, אני מתגעגעת להריונות המתוקים שלי...>

יקירות תודה על העידוד. אני שמחה לבשר ששוחחנו ארוכות עלהנושא והוא הודה שיש לו קושי עם הרעיון שיש שם תינוק שרואה ושומע הכל... אני מהתחלה לא כעסתי עליו אבל התיסכול הוא עמוק. אמרתי לו שמה שהתינוק יכול להרגיש זה שאבא שלו אוהב את אמא שלו וזה רק דבר חיובי. הוא הרגיש זוועה עם עצמו ורצה חיבוק. אני לא רציתי כי הרגשתי איך הגוש עולה לי בגרון ומתפרץ בבכי נוראי החוצה. בקיצור חיכיתי שילך לישון ואז פרצתי בבכי ארוך ורועש במיוחד ללא יכולת שליטה. הוא התעורר מזה וחיבק אותי ואני רק רציתי להתכרבל ולהעלם. זה הכי נורא להיות באמצע- להבין אותו ולהבין אותי. בקיצור מפה לשם הוא התחיל לנשק אותי... יש סוף טוב לסיפור- שתי אורגזמות רצופות מרגשות ואוהבות!! שוב נזכרתי למה התחתנו. איזה מקסים הוא. אני מקווה שזה לא יעבור בהמשך.

יש סוף טוב לסיפור- שתי אורגזמות רצופות מרגשות ואוהבות!! שוב נזכרתי למה התחתנו. איזה מקסים הוא
סחתיין עלייך ענת קדם

אני מקווה שזה לא יעבור בהמשך.
מדברייך אכן נראה שהוא מקסים ושאתם 'צוות לעניין'. לאור מה שעברת את כבר יכולה להאמין בכם שגם אם משהו חורק אתם מצויידים במה שצריך בשביל לעלות חזרה על דרך המלך (והמלכה!!)
אני שמחה בשבילכם @}

תודה על העידוד ענתי. איזה כייף. אני ממש לא מבינה את כל הנשים האלה שרק מנסות לברוח מהרעיון של יחסים בזמן הריון. זה כל כך שומר על אינטימיות. אין כמו להרגיש מושכת כשאת מדדה כמו ברווז ומתנשפת כמו כלב. הדימוי העצמי עולה פלאים. מעיניין אם גם אחרי ההריון אני ארגיש סקסית ומושכת? אני לא בטוחה אם לא אפול לתוך העולם של לטפל בילד וזה ישאב אותי להיות מסמורטטת כזאת.

תודה על העידוד ענתי
בכיף!!
אבל רק כדי שארגיש מובנת- זה שאת מרגישה סקסית בהריון זה אחלה אבל זה לא אומר שחייבים להרגיש כך. אני לגמרי מבינה שיש נשים שלא מרגישות סקסיות. אני הצעתי את מה שהצעתי לך , כי את כן הרגשת שאת מעוניינת ביחסים.

אני לא בטוחה אם לא אפול לתוך העולם של לטפל בילד וזה ישאב אותי להיות מסמורטטת כזאת
ואם כן, מה יקרה?! יכול להיות שלא תרגישי כך ויכול להיות שתקופה מסויימת תרגישי כך, וזה די צפוי הגיוני ולגיטימי, ואז היצריות הטבעית שבך תתעורר ואת ובעלך תחזרו לקיים יחסים כהרגלכם בקודש.
בסה"כ הריון ולידה הם שינויים עוצמתיים- אם תקבלי בהבנה את השינויים שאת ובעלך עוברים (ותעברו) יהיה לך קל יותר. אם הציפיות שלך הן- "אני רוצה שיקרה כך וכך" ואז במציאות יקרה משהו אחר יהיה לך קשה עם המציאות. גלי גמישות ופרגני לעצמך להיות במצב של קושי מדי פעם. זה בסדר.

סליחה על הבוטות אבל איך עושים את זה גם אם שני בני הזוג רוצים כשיש בטן של חודש תשיעי באמצע????
האם אתן יכולות לעזור לנו???

תהיו יצירתיים. למשל, כפיות.

עמידת שש, אימון טוב של תנוחת לידה...

עמידת שש, אימון טוב של תנוחת לידה...
עם כרית שתתמוך את הבטן מלמטה. לעתים זה מקשה על הרצועות של הבטן, כל המשקל הזה.

סליחה על הבוטות אבל איך עושים את זה גם אם שני בני הזוג רוצים כשיש בטן של חודש תשיעי באמצע????
עוד רעיון- אולי תעשו מין אוראלי?.. אוננות אחד לשני או בצוותא?.. אפשר ליהנות ממגע מיני גם בלי 'ביקור' של פין בפות.
ההצעה תקפה רק אם זה לטעמכם

גם אני נמצאת באותה בעיה. עוד שבועיים אני אמורה ללדת, אבל למרות הצירים והכאבים אני מרגישה מאוד חרמנית. קשה לנו לקיים יחסים, לא רק בגלל כאבי הצירים אלא גם בגלל הבטן הע-נ-ק-י-ת!!!
האם מישהי יכולה לתת לי כמה פתרונות יצירתיים, כלומר קלים לביצוע ומספקים את הצרכים?
חוץ מזה מבחינתי מגע מיני ללא חדירה זה לא סקס וזה לא מספק בכלל!

אני מבקשת מכן לענות מהר ככל האפשר כי אני רוצה לנצל את ההריון הזה לכמה שיותר סקס- כרגע אני מרגישה מאוד סקסית, מושכת ובמיוחד חרמנית!!!- ואני גאה בזה!
האורגזמות והגמירות שלי איתו פשוט מדהימות אותי מחדש- במיוחד מאז ההריון!

חוץ מזה מבחינתי מגע מיני ללא חדירה זה לא סקס וזה לא מספק בכלל!
סליחה! נא לא לפגוע ברגשות הציבור! את רוצה לומר לי שכל השעות שביליתי במין אוראלי לא נחשבות?!

ממינקה, אין לנו הרבה זמן.. איך אני יכולה לשכנע אותך בזמן כ"כ קצר שיש חיים שלמים ללא חדירה... כמובן שאני בעד לקבל 'ביקור' גברי אבל את טוענת שכרגע לא מתאים לך. אם את לא אוהבת מין אוראלי את כמובן לא חייבת
> ענת מכירה רק דרך אחת 'לאכול את העוגה' ולהשאיר אותה שלמה <

שאלה למביני דבר -
אני בחודש שישי. מצליחה לגמור (תמיד לא רק בהריון ) רק בתנוחה שהוא מעלי. ולכן כמובן זו התנוחה המועדפת. כמובן שזה נהיה קשה ובלתי אפשרי עם התקדמות ההריון. א. מה אפשר לעשות לא מצליחה להגיע לאורגזמה בתנוחה אחרת.
ב. הוא מרגיש בחדירה ( בתנוחה הזו) שמשהו סגור בתוך הנרתיק, זה כואב לו. מה זה יכול להיות למה זה קורה?
ג. כשאני גומרת הרחם שלי ממש מתכוץ. זה מסוכן? למה זה קורה? זה נורמלי?
אשמח לקבל עצות - כי בזמן האחרון אני מרגישה ריחוק בגלל הקושי וחוסר הזרימה ביחסי המין. סתם חבל לי...אחרי הכל זו תקופה מקסימה!

הי.
דיברתן כאן על מין בהריון בחודשים האחרונים. מה עם הראשונים?
אנחנו באמצע חודש שני, הריון ראשון אחרי שקודם נפל בשבוע שלישי.
אנחנו מאוד רוצים, אבל באמת קראנו דברים כמו - קודם הייתי בשמירת הריון וקיבלנו הוראה לא לקיים יחסים. לא רק זה גם לא להתגרות או לעורר אותי מינית בכל אופן שהוא.
אנחנו לא (בשמירה) אבל מאוד חשוב לנו ההריון, מתי אפשר לחזור למין כבר?

אין עם זה שום בעיה מבחינת השמירה על ההריון,את יכולה לקרוא את זה בכל ספר.
אבל אולי עדיין מרחף לו איזה פחד,כזה מהבטן ולא מהראש,וגם זה בסדר.
התקופה הזו גם תעבור! תזכרי שיש דרכים רבות לזוג להרגיש טוב ביחד,גם בהקשר המיני וגם
ברבדים אחרים.
בינתיים מאחלת לכם הריון קל ותקין @}
<איפה ענת ב פ כשצריכים אותה?

>

איפה ענת ב פ כשצריכים אותה?
טוב נו, נשברתי.. אני כאן במקום לישון או לעשות כפיות או לפחות פאנלים

חוצמזה ההולכת בדרכים הולכת בכיוון הנכון (זה אומר שכולנו נגיע לרומא??) > לארוז שוב תמזוודה?..<

דיברתן כאן על מין בהריון בחודשים האחרונים. מה עם הראשונים?
אז גם כאן עדיין הקטע עם המין האוראלי 'אוכל' סליחה ז"א תופס

אנחנו באמצע חודש שני, הריון ראשון אחרי שקודם נפל בשבוע שלישי
אצלי ההריון הראשון נגמר בלידת פגית (אל דאגה היא כבר מעל 1.70מ'..) אבל זה גרם לכך שבשליש הראשון של ההריון השני הייתי די חרדה. חוצמזה זה באמת מרגיז המסר הדומשמעי שמקבלים. מצד אחד אומרים 'אין בעיה לקיים יחסי מין בהריון' ומצד שני על כל דימומון או בעיה היסטורית אומרים ש'עדיף להימנע מיחסי מין'

אז מה לעשות??
מה שאת מרגישה. ואם אני חשה אותך כפי שההולכת חשה זה אומר שיש לך 'מעצור' בראש. ואני לא הייתי מזלזלת בו. מצד שני לא לוותר על מגע וחום ואהבה. ופינוקים ומאסז'ים ומה לא?!
בקיצור תהיי קשובה לבטן ולראש, תזכרי שאחרי השליש הראשון מגיע השני ואיתו 'הקלות בעונש' ואז תחזרו לפרק השפנפני בחייכם.
מקווה שעזרתי במשהו |אייקון של מתפללת|

תודה{@
העניין עם המסר הדומשמעי שמקבלים, הוא שמדובר גם על "לעורר את האישה". וזה... המממ... זה קורה גם אם אני חושבת עליו, זה קורה גם כשאני חולמת (ומתעוררת שטופת זימה). נוו.... אז מה, אז לא לחלום?

אני לא מבינה איך זה אפשרי בכלל... אכן

מישהו נתן לך הגבלה ספציפית לגבי "לעורר את האשה"? זה נשמע לי מתאים יותר למקרים של אי ספיקת רחם שאופיניים לשליש השני בכלל ולא קשורים אלייך.
אם את חולמת אז כנראה שזה בסדר.תסמכי על מה שזה לא יהיה בתוכך שמייצר חלומות,
ופשוט תהני מהם!
זה עדיין לא אומר שצריך לממש אותם בעולם המעשה אם זה מרגיש לך לא נכון כרגע.
ותזכרי שהסיבות להפלה בשבועות מוקדמים באמת לא קשורות להתכווצויות רחם או משהו כזה
אלא להתפתחות לא טובה של העובר >זה עד כמה שאני יודעת לפחות<
המשך הריון מוצלח @}
מפנה אותך לדף הריון תקין עם חששות מהעבר

ההולכת בדרכים הולכת בכיוון הנכון
שוב אני הולכת אנגזֶ'העם ההולכת

תודה. כמה חשוב שיש עם מי לדבר על זה.
רק כדי שלא תחשבו שאני סתם "קוקו" - דווקא חיפשתי לקרוא על הנושא בספרי ההריון השונים. בלאסקאס כותבת שזה בסדר, אבל כותבת על זה כל-כך מעט שאי-אפשר מה מזה בגלל התימצות ומה מזה בגלל שכל מה שצריך לדעת זה שזה בסדר.
ב"טבעי ללדת" כתוב - "אצל נשים שבעבר הפילו את הוולד בשלב מוקדם של ההריון יש מקום לשקול קיום יחסי מין בשלושת החודשים הראשונים להריון".
האמת היא שלמרות שאני קוראת וקוראת וקוראת על הנושא, אני לא מצליחה להבין מה "בסדר" ומה לא. אני מאוד רוצה לשמור עליו (ההריון) ואני יודעת שבטח יש דברים שכדאי ויש דברים שפחות כדאי לעשות כדי שזה יקרה, אבל אני פשוט לא מצליחה להבין - כן הפרשות, לא הפרשות, כן כאבים לא כאבים. אני חושבת שאני חוששת שאם אני אעשה משהו לא בסדר, אז אני לא אדע אם הכאבים, ההפרשות או הבחילות שיש לי הם "בסדר" או שהם מאותתים שאני צריכה לעשות משהו. ואם אני צריכה לעשות משהו - אין לי מושג מה צריך לעשות.

הולכת, תודה על ההפניה לדף ההוא. אולי מה שכתבתי באמת יותר שייך לשם. אבל כל מה שאני מבינה ממה שכתוב שם זה שגם בעוד חודשיים אני לא אדע שאין לי סיבה לחשוש.
מתי מגיע השלב שבו אני נשענת לאחור ואומרת - רוב ההריונות מסתיימים בהצלחה, רוב הנשים לא נמנעות ממין (הליכה/עבודה/יציאה מהבית/הרמה של חפצים קלים/עבודות בית) בזמן ההריון= אין שום סיבה לחשוש.
מתי זה קורה?

את סומכת על רופא הנשים שלך? מה הוא אומר?<

אין לי רופא נשים.
לא הייתי אצל רופא נשים כבר...מחשבת.... חמש שנים בערך, אולי ארבע. וגם אז זה היה מאוד חד פעמי.
רופאים בד"כ לא מרגיעים אותי, רק מלחיצים. חשבתי שאם יש משהו שברור לי לגמרי זה שלחץ זה לא דבר טוב.

אני אגיד שני דברים שאולי סותרים זה את זה <מה לעשות המציאות מורכבת

>:

אם ההריון תקין,אין שום דבר שתעשי שיפגע בו.(בגבולות הסביר ,כן?)

כולל סקס,כולל פעילות גופנית,כולל כל מה שכתבת למעלה.
את יודעת כמה נשים בהיסטוריה ניסו להפטר מהריון לא מתוכנן על ידי פעילות מוגזמת ולא הצליחו?!

מצד שני,לעולם,ובעיקר אחרי אובדן של הריון קודם,אין אמת מוחלטת בהצהרה ש"אין ממה לחשוש".

כלומר-תמיד יש ממה לחשוש באופן עקרוני.העולם מלא באסונות.

עד כאן העקרונות.ומה עושים עם זה בחיים?איך לעזאזל את אמורה לחיות עם הבלבלת הזו?!
שאלה טובה!
כאן כל אחד כנראה מוצא לו את הדרך האישית להתמודד.
אחד מאמין בגורל,השני מאמץ הרגלים שנראים לו נכונים,השלישי מנסה להסיח את הדעת...
הריון אחרי אובדן הוא לא קל,כי משהו בתמימות המבורכת הולך לאיבוד.
ולכן מותר קצת לחשוש,וקצת להזהר,וגם להנות ולשמוח.אין סתירה.
תעשי מה שמרגיש לך נכון,בלי לחפש בכתובים אם זה באמת נכון.העיקר שאת תרגישי טוב.
ואם זה אומר להמנע מדברים מסוימים לזמן מסוים (סקס,סרטי אימה ומוצרי חלב-סתם דוגמאות)
אז זה בסדר.אולי עוד חודש חודשיים יעבור לך,כשההריון יישב לך טוב בגוף ותתרגלי נפשית לפלא.

ולסיום-ציטוט מ"המדריך הישראלי להריון ולידה" של ד"ר בר וטלי רוזין
<ספר שאני לא ממש אוהבת אבל בענייני סיכונים ובעיות הוא מפורט ביותר>
מתי יש צורך להגביל יחסי מין ואורגזמה בכלל

אם היו לידות מוקדמות בעבר
אם היו הפלות חוזרות ונשנות בעבר
אם יש לך דימום (מה שנקרא הפלה מאיימת)
אם יש לך סיפור של אי ספיקת רחם,בעיקר אם יש לך תפר צווארי
שיליית פתח
צירים מוקדמים
אחרי ירידת מים
אם יש מום מולד ברחם (מחיצה וכאלה)

אוי איזה קטע שהדף ממשיך לחיות גם עכשיו. ממש כייף!

הריון פחדנון בארון אני חייבת להודות שגם כשהרופא אמר לי לא להתגרות- התגרתי! כן, אני בן אדם ואי אפשר לכפות על המח דברים כאלה.

אני חושבת שבמקרה שלי כל שמירת ההריון על כל דימומיה נבעה בעיקר מסיבות נפשיות- כן הכל בראש...הייתי צריכה לעכל את ההריון הפתעה הזה עם חתונת הפתעה ואם כל המתח שנילווה לשני ארועים גדולים כאלה בחיים. אני מאינה שכל קשר פיסי לא היה לדימומים פשוט קיבלתי הערכת זמן של לשבת במינימום תנועה בלי לעשות כלום חוץ מלחשוב. זה בדיוק מה שעזר לי (אחרי שהשתגעתי) לעכל את החיים שלי.
אז למעשה אין חשש מקיום יחסים.
אבל אם את מרגישה לא בטוחה או אפילו חשש קל תיסמכי על האינסטינקטים שלך ואל תעשי כלום.
כי חבל, לחץ ומין לא באים טוב ביחד.
ואגב דווקא כירבולים, ליטופים נישוקים-ומין אוראלי..>ענת ב פ< באיםן מעולה בלחץ.
אגב רק שיהיה למה לשאוף יחסים אחרי לידה-אצלי לפחות- פי אלף יותר עוצמתיים!! שווה לחכות.

בכתבי יהדות המדברים על הנושא נאמר שיחסי מין בשליש הראשון של ההריון קשים לאשה ולולד, בשליש השני קשים לאשה וטובים לולד, ובשליש האחרון טובים לאשה וטובים לולד. אבל אין על זה איסור.

מעניין למה התכוונו.
לדעתי זה עניין אישי.

אני דווקא הפוף... אני בשבוע ה- 26 להריון וכבר לפני מספר שבועות נעלם לי החשק המיני, שום דבר לא מגרה אותי. אולי זה בגלל דימוי הגוף שהשתנה או מסיבה אחרת. איני יודעת. האם יש כאלה שנמצאות באותה הבעיה?

לי קורה משהו נורא מוזר,
אני בתחילת הריון (4) שבוע 10 ולשם שינוי דווקא עכשיו יש לי המון חשק מיני.
אמנם אני חזק בתוך הבחילות, אבל זה לא מפריע לחשק.
בניגוד לכל ההריונות הקודמים שלי, ובניגוד למה שכתוב בספרי ההריון.
הגיוני בכלל?

בן זוגי מתוסכל מזה שלא רואים עלי עדיין את ההריון, משום מה זה קטע של שוויץ אצלו, הוא חיב שכולם ידעו שאשתו בהריון... (ואני אף פעם לא מספרת, מי שרואה יודע ומי שלא לא)
כל כמה ימים הוא חיב לבדוק אם כבר יצאה הבטן אם כבר רואים משהו, אני מניחה שמצבי עוד טוב
בניגוד למישהי שאני מכירה, שלבן זוגה מפריע שרואים על אשתו שהיא בהריון (חודש שביעי) "פאדיחה שכולם ידעו..."

אני כבר לקראת סוף ההריון. בשני השלישים הראשונים היה כייף גדול... השמועות על אורגזמה עוצמתית במיוחד נכונות! אבל עכשיו כבר מסורבל וכבד וזה קצת מוציא את החשק...וגם אני יצאתי קצת מבולבלת מכל העיניין הזה של הסיכון/לא סיכון בקיום יחסים בזמן ההריון. מה בעצם מסוכן, החדירה או האורגזמה??? שמעתי שבנוזל הזרע יש חומרים מזרזי לידה, זה נכון? מאיזה שלב צריך להתחיל להזהר?

אני בשבוע 34 הריון ראשון אך עם צירים מוקדמים (הייתי מאושפזת עקב כך) ואסרו עליי כל הרופאים לא לקיים יחסי מין ולא להתגרות לבד\אוננות. מתי לדעתכן אפשר להסיר את גזר הדין הנוראי הזה? לא מתאים לי להיות נזירה ואני ממש חמה על בעלי שגם הוא מסכן אך פחות... את זמנו אני מנעימה בדרכים אחרות...
זה נכון שאורגזמה עלולה להביא ללידה או לירידת מים או שזה שטויות? יכול להיות שפעם אחת של זיון טוב תוביל אותי לחדר לידה?

באורגזמה מופרש אוקסיטוצין, זה אותו הורמון שמופרש כשמתחילה הלידה, ומשרה צירים (למשל, זירוז - פיטוצין - זה אוקסיטוצין מלאכותי).
כך שכן - הם יודעים על מה הם מדברים.
עד מתי להתנזר? שבוע 37, אחריו הילוד לא נחשב פג.

תשובה לתבשיל קדרה - תודה רבה לך אני עכשיו כבר באמת ממתינה לשבוע 37 ופתאום אחרי שכתבת לי זה בהחלט נראה הגיוני.
אגב ידוע לי שלא לכל אחת יחסי מין מביאים ללידה. יש לי חברה שאמרו לה לקיים הרבה יחסי מין היא הגיעה לשבוע 41 וזה לא עזר ובסוף עשו לה זירוז.
ידוע לך מה הסיבות שיחסי מין לא עוזרים? ושוב תודה לך

שלום לכל הנהנות... שאלה לי אליכן:
מה עם נשים שכל-כך מובחלות, במיוחד מריחות שמגיעים מהבעל? חברה שלי סיפרה על ריח מגופו - פתאום הזיעה שלו דוחה אותה, אחרת סיפרה על כפות הרגליים שלו שלמרות שהוא מתרחץ ומשפשף עם סבון, היא עדיין מריחה.
ואני - מריחה ריח מוזר שיוצא מהנשימה שלו (מהפה או מהאף) גם אחרי שמצחצח שיניים או אוכל שוקולד!!
אלו ריחות שהחלו רק מההריון...
איך אפשר לחשוב על יחסי מין??? כבר 3 חודשים לא היה כלום, אפילו לא נשיקה....
זה מאד קשה, ואפילו שהוא מבין ותומך, זה מתסכל...
שמעתי בכל מני מקומות (גם באתר זה) על נשים שהבחילות לא עברו להן לאורך כל ההריון! ועל כאלה שהמשיכו להריח דברים גם אחרי הלידה.. אני מפחדת שזה יישאר כך, מכיוון שאני ממש ממש נגעלת...
מקווה שאולי תהיה לכן תשובה...

חכי עוד שבועיים שלושה...

ידוע לך מה הסיבות שיחסי מין לא עוזרים
אם הגוף לא מוכן ללידה אפילו זירוזים מלאכותיים אגרסיביים לא תמיד יהיו אפקטיביים. יחסי מין הם זירוז טבעי ויחסית עדין. אם את בהתחלה של לידה סביר שזה יקדם את הענינים- לכן ממש ממש לא כדאי לקחת צ'אנסים כשיש צירים מוקדמים (כלומר התחיל כבר תהליך לידה והמטרה עכשיו צריכה להיות לא לעשות שום דבר שיכול לקדם אותו). אם אין שום תזוזה לקראת התחלת לידה והתינוק לא מתכוון לצאת לפני שיתאים לו, מאד יתכן שגם יחסי מין נמרצים לא יזיזו לו, כמו שקרה לחברתך. הענין הוא שאף אחד לא יכול לדעת מראש מה יקרה. יתכן שתקיימי יחסים ולא יקרה כלום ויתכן שתגיעי תוך שעות לחדר לידה.
אגב, לידע כללי, לא רק האוקסיטוצין שמופרש בשעת האורגזמה מזרז את הלידה אלא גם חומר שנמצא בנוזל הזרע (שכחתי את שמו), כלומר אם יש חדירה והגבר גומר בפנים זה עשוי לזרז את הלידה גם אם האשה לא גומרת.

פרוסטגלנדינים

שלום בנות-
למרות שלפי כל מה שאמרתן פה אני לא אמורה להילחץ כן נלחצתי קצת, אחרי שהיום הייתה לי אחלה אורגזמה ואחריה כאב חד בבטן התחתונה (כמו כאב מחזור חזק) אני בשבוע החמישי להרין ראשון ומדי פעם יש לי כאבים כאלו בעוצמות שונות בעקבות פעילויות שונות ולפעמים סתם.
יש סיבה ללחץ???

קראתי על זה שאחרי אורגזמה בהריון הרבה פעמים מרגישים כאב חד וקצר מועד ברחם. אם אין לך הפרשה דמית בעקבות הכאבים, אז אין מה לדאוג. יש כל מיני כאבים שנובעים משינויים בשרירים, הרחם המתמתחת ושאר שינויים...ואם יש הפרשה דמית, כמובן להימנע מיחסי מין!

האם מותר להשתמש בויברטור?? דחוף!!!!!!!!

באופן פרדוקסאלי הרבה נשים מדווחות על חוויה מינית הרבה יותר משוחררת ומעצימה בזמן ההריון כי ... הן פטורות מחשש שמא יכנסו להירון בזמן לא רצוי

האם מותר להשתמש בויברטור??
מודה שמעולם לא חשבתי על זה. הנה את מאתגרת אותי!
אני לא רופאה או מיילדת או דולה אז קחי אותי בע"מ,
לדעתי, אם הכל תקין בהריון, אין דימומים או התכווצויות תוך רחמיות ובהנחה שבעקרון היית מקבלת לנרתיקך בברכה אבר גברי אז אני לא רואה שום מניעה.
אם זה ויברטור עם וָסת של העוצמה אז תיבחרי עוצמה יחסית נמוכה. או תשתמשי בו ללא הרטט.
אין לי ידע מקצועי-רפואי מוסמך אבל אני חייבת להודות שויברטור ברטט גבוה נראה לי לא לעניין...
למה לא תשאירי את ההודעה באחד הפורומים הרפואיים?? זו שאלה מעניינת

אני מביאה פרדוקס בהריון הראשון ילדתי מוקדם עקב צירים מוקדמים , אז בהריון השני שמו אותי בשמירה בבית משבוע 27 כאשר התחילו עוד הפעם צירים מוקדמים , היה לי כול כך משעמם בבית כול היום אז אני מודה שאוננתי והיו לי אחלה אורגזמות שלא הביאו ללידה ולא לצירים חזקים יותר ממה שכבר היו לי .
משבוע 36 הרשתי לעצמי לחזור לחיי מין תקינים וילדתי רק בשבוע 38 .
אבל בגלל שהייתי בהשגחה כול שבוע בדקו לי אורך צוואר ואם החלה פתיחה ידעתי פחות או יותר איפה אני נמצאת , ובאמר רק בשבוע 37 צוואר הרחם נהיה רך יותר ושינה כיונו לפני כן הכול היה סגור וללא מחיקה למרות הצירים כול חצי שעה משבוע 28.

התברכתי ו"תופעת הלואי הקשה ביותר" בהריון הנוכחי (גם בקודם) היא ליבידו מוגבר מאוד! מכיוון שאני מהקטנות, אני בהחלט מתענגת על כך שהציצים גדלים, ומרגישה מאוד נשית וסקסית וגם בן זוגי שותף להנאה. אני עושה יוגה בין פעמים לארבע בשבוע ומשתדלת גם לשחות לפחות פעם - פעמים בשבוע, אך הספורט העיקרי בחודשים האחרונים זה כמובן סקס!! בחלוף הזמן זה נהיה יותר ויותר מסובך ומסורבל (כבר באמצע שביעי) ועל מנת להפיק את מיטב האורגזמות וגם לשמור על הבירכיים יש לשנות תנוחות די בתדירות.
אז הנה כמה עבור המתלבטות:
אוראלי תמיד טוב, בכל צורה, כאפריטיף.
לרוב נוח יותר כשאת למעלה, כשהוא יושב או שוכב, וכשהבטן מפריעה אפשר לעבור לזוית 45מעלות בין הגבר לאשה כך שהבטן בולטת בין המותן של בן הזוג לרגלו השמאלית ורגל ימין שלך בין שתי רגליו. רגל שמאל שלך במותן השנייה שלו, או להיפך... נשמע מסובך? טוב בשביל זה צריך לעבוד על הגמישות, פה היוגה עוזרת.
לסקס מוגבר יש גם יתרונות נוספים פרט להנאה והסיפוק, עוזר לגמישות ולפתיחת האגן וככל שמניעים אותו יותר כך מקבלים גם מסג' אפקטיבי לפירינאום ... מיצי רוצה לידת בית פעילה...

יש למישהי עצות בנוגע לחוסר חשק בהריון? אני בשבוע 28 ומרגישה שבעלי ואני קצת מתרחקים בגלל זה וזה עצוב לי.

גם אני מרגישה לעיתים חוסר חשק, אולם אני מרחמת על בעלי המתוק שכל כך רוצה... לכן אני ממליצה לכם לראות סרט ארוטי ביחד, וכמובן תוך כדי להתחרמן ביחד- זה מאוד מקרב. בכל אופן תספרי לו על תחושותייך ותבקשי שיבין! הריון זה דבר שעובר וזה בסדר שאחד מכם מרגיש לעיתים גם חוסר חשק! אחרי הכל- ההורמונים אצלנו עובדים שעות נוספות. בקשי שיבין וכדי להתקרב חזרה אחד לשני מלאו אמבטיה טובה עם מלא קצף, תדברו עד מאוחר, תעשו סיבוב באויר הטוב של הסתיו (גם אם עייפים) ותלכו לישון מחובקים.. זה הזמן לחזק את הזוגיות לפני שהפעוט המתוק מצטרף למשפחה ולוקח את רוב תשומת הלב.
בהצלחה!!

גילי -
מצד הבעל - חשוב שלא יצפה - ציפיה יוצרת לחץ - מין וחופש מחוברים ביחד.. באופן אידיאלי כשלך אין חשק ולו יש - יש לו דרכים לספק את עצמו שאינן תלויות בך.
מצידך - לשים לב למחסומים רגשיים עם עצמך ואיתו - לשים לב אם יש איזשהוא נתק או תקיעות.. המשכות ותשוקה באים באופן טבעי כאשר יש תחושה של חיבור והרמוניה. תחושה של חיבור משיגים על ידי כנות ונוכחות עם עצמינו ועם הזולת וגם עלי ידי בחירה בהווה וקבלה ונתינה של תמיכה.
ועוד דבר מצידך - יתכן גם שהגוף רעב למשהו אחר קודם כל לפני שיכול להיות פעיל מינית - יכול להיות שהוא רעב ליותר פעילות גופנית - יכול להיות שהוא רעב ליותר מנוחה - יכול להיות שהוא רעב למזונות מסוימים - או שיש לו שובע ממזונות מסוימים שסותמים אותו. אני ממליץ להסתכל על עקרון הטעים לי והדי בעמוד עקרונות וחוקים בשירות לקטים ולהתחבר אל האינסטינקטים מחדש ולצרוך מזונות עשירים מאד מבחינה תזונתית כדי להציף את הגוף בכל מה שחסר.. ירוקים אצות פירות.

הבונובואים משגשגים מינית בכל חייהם - אני מאמין שכשאנו חיים את היעוד שלנו - גם אנו יכולים לשגשג. בהצלחה ובאהבה.

אני בתחילת חודש 5, מאז החודש ה-2 כל אזור איבר המין נפוח - מה שמגביר את החיכוך (אפילו עם הבגדים שלגופי, ללא קשר לפעילות מינית,) ולא תמיד זה נעים במיוחד, ואפילו יכול לכאוב ולצרוב אחרי הליכה ממושכת. ההרגשה היא מעין גירוי של 1/2 פטריה - מעקצץ ומגרד לפרקים... ואני נעזרת במשחות חיצוניות המכילות אלוורה. החשק המיני ממש ב"דאון" וכשאנחנו מנסים אני נתקלת בכאבים ובהרגשת יובש. מישהי מכירה ? יודעת ? ממליצה על טיפול ?

חודש שישי.
אחרי יחסי מין, במשך כמה שעות קשה לי מאוד להיות על הרגליים - ללכת, או יותר גרוע - לעמוד במקום. נראה לי (אבל ממש לא בטוחה) שנוצרת מין בצקת זמנית באחת משפתות הפות (תמיד אותה אחת - הימנית, למרות שאנחנו בתנוחה שלא מפלה אף צד). אם הולכים לישון מיד אחרי אז בבוקר אין שום בעיה, אבל משום מה אנחנו נמשכים זה לזה תמיד בצהריים דווקא.
זאת בעיה ישנה ומרגיזה, ובשבועות האחרונים נוסף עוד משהו, שלא ברור לי איך הוא קשור: כאב מעצבן בכל החלק העליון של רגל ימין. ואני באמת לא יודעת איך להבין את הכאב הזה. אני לא מצליחה למקד אם זו התכווצות שרירים או משהו אחר. אולי פשוט הכאב מהפות שמקרין כלפי מטה - פשוט לא יודעת. וחוסר הידע וההבנה הזה מוביל לחוסר אונים מייאש - אני אפילו לא יכולה לקרוא בשם לבעיה שלי. אני אפילו לא יודעת אם זו בעיה אחת (ברגל ובפות) או שתי בעיות שונות שדורשות התייחסות נפרדת וטיפול נפרד.
זה מעצבן. זה מטריף את דעתי.
למי יש תובנות לתרום?

אהלן,
אני עונה על רגל אחת (ימין ??) אולי בהמשך אכנס שוב.
בנוגע לתחושת הבצקת אין לי מושג, אני מקווה שהדולות למיניהן יוכלו פה לתת מענה, אבל אם בעקרון אין ממש בעייה אז למה את לא מקיימת יחסים ואז פשוט נחה ?? למעט כמובן אם יש ילדים לטפל ואז זה מבאס... למיטב ידיעתי, במהלך קיום יחסים הפות מתנפח (השפתיים, הדגדגן) גם מגודש של כלי דם, מתוספת לחות וגם פשוט מהחיכוך שנוצר ע"י המגע. וגם ההריון, באופן טבעי, הוא מראש מצב שיש יותר נפיחות בפות. אז הנפיחות עצמה לא נשמעת לי בעייתית (אך אינני רופאה. זו ההשערה שלי) השאלה היא- ממה נובע הקושי ללכת? מכך שאין אנרגיה או ממש מכאב ?
ההתרשמות (הלא מקצועית) שלי היא שיתכן והכאב בחלק העליון של הרגל נובע מהשינויים בכל אזור האגן שמתרחב ומשתנה במהלך כל ההיריון ועד הלידה. ז"א עצמות האגן מתרחקות זו מזו.
לבעייה שלך את כן יכולה לקרוא בשם= זה הריון

באמת, הגוף עובר כ"כ הרבה שינויים פיזיים ורגשיים שאין מה לחפש כותרת לכל כאב וכאב. הגוף בתקופה מאסיבית של שינויים.

שיעבור בקלות

תודה על ההתייחסות!
אענה על השאלות אחת אחת -

למה את לא מקיימת יחסים ואז פשוט נחה ??
מנוחה קצרה לא תפתור את הבעיה. כרגיל הכאבים האלה נמשכים כמה שעות. אם אני מכסה את אותן כמה שעות בשינה - הרווחתי. אם אני נחה (או אפילו יושבת - העיקר לא להיות בעמידה) רק חצי שעה, אז הרווחתי חצי שעה פחות של כאבים, וגם זה משהו, אבל לא המעטתי בזה את הכאבים בשעות שאחרי.

ממה נובע הקושי ללכת? מכך שאין אנרגיה או ממש מכאב ?
ממש מכאב. הכאב בשפתות הפות, ולאחרונה גם ברגל.

אז הנפיחות עצמה לא נשמעת לי בעייתית
גם לי לא! באמת לא הבהרתי מספיק את הנקודה הזאת. הבעיה הזאת הייתה קיימת גם בהריונות קודמים (אבל היא קשה יותר הפעם, נראה לי), ותמיד בסוף ההיריון היא נעלמה בלי להשאיר זכר. אני ממש לא חוששת לבעיה. רק משתגעת מהנטרול שלי לכמה שעות כל פעם, ומחפשת דרכי הקלה.

שיתכן והכאב בחלק העליון של הרגל נובע מהשינויים בכל אזור האגן שמתרחב ומשתנה במהלך כל ההיריון ועד הלידה. ז"א עצמות האגן מתרחקות זו מזו
מעניין. לא חשבתי על זה. אבל איך את מסבירה את זה שזה מציק דווקא אחרי יחסי מין?

שאין מה לחפש כותרת לכל כאב וכאב
כן, אבל מתסכל אותי שאני לא יכולה אפילו להגיד לרופא "אני סובלת מבצקת בפות ומהתכווצות שרירים ברגל", כי אני לא יודעת לא אם זה בצקת ולא אם זה התכווצות... אני מהזן ההולך ונכחד של יקים, שההגדרה אצלם היא חצי מהפתרון. בלי הגדרה אני מרגישה אבודה בחלל.

הרבה תודה על הרצון הטוב, ואשמח לשמוע עוד תובנות.

אין לי תובנות, רק רוצה לספר שגם אצלי זה ככה בהיריון הנוכחי (השלישי). קשה לי לוותר על יחסי המין, שהם דווקא מאוד מוצלחים (למרות שבשלב זה אני נראית ומרגישה כמו לוויתן שנפלט אל החוף...) אז אני מאוד משתדלת לדאוג לעצמי לשעתיים שינה לפחות אחרי.

זה כבר מעודד - אני לא לבד בעולם. מרגיז נורא כשיש בעיה שאף אחד לא מזכיר אותה ברשימות תופעות ההיריון ותרופות הסבתא, ואני מרגישה שאני הראשונה בעולם שצריכה להתמודד עם זה. כן, שמעתי הרבה על בצקות בהיריון, אבל לא על בצקות שמותנות ביחסי מין, באות והולכות.
אז איך אצלך? גם צד אחד קבוע? וגם כאב דו-מוקדי (פות ורגל)?
ניסית להגביה את האגן במנוחה שאחרי? בשלבים מוקדמים יותר זה היה עוזר לי, עכשיו כבר לא.

אוי גם אני סובלת מאותו דבר ובדיוק התכוונתי לשאול על זה והקדמת אותי. לא חושבת שנפיחות בפות אלא כאב ברגליים בזמן עמידה. לי זה יותר מרגיש כמו לחץ על איזה עורק שלא מאפשר העברת דם לרגליים. מאוד מוזר. למה דוקא אחרי יחסי מין? מעניין שזה לא קרה בהריון הקודם.

אבל איך את מסבירה את זה שזה מציק דווקא אחרי יחסי מין?
שוב, אני רק משערת- יחסי מין ידועים כסוג של פעילות פיזית. למשל, יש נשים שנוטות באופן טבעי לפשק את הרגליים, או שיש איזה זכר שמבקר באיזור ושמנעים לנו את הזמן אך 'על הדרך' גם לוחץ על איזה עצם/שריר/עורק/וריד/אינני יודעת מה...
כן, אבל מתסכל אותי שאני לא יכולה אפילו להגיד לרופא "אני סובלת מבצקת בפות ומהתכווצות שרירים ברגל", כי אני לא יודעת לא אם זה בצקת ולא אם זה התכווצות..
אז זהו, שלדעתי את כן יכולה. את יכולה מצידי 'לזרוק' על כל עובר אורח את מה שכואב לך! את יכולה לומר לרופא שיש לך כאב לא ברור. זה גם סוג של כאב. ואולי הוא דווקא ידע לקרוא לילד בשמו. אני זוכרת שבהריון הראשון היה לי גרד נוראי בידיים. לא היו שום סימנים חיצוניים. פשוט גרד. הייתי אצל רופא עור שאמר לי שיש לי "אקזמה של עקרת הבית" ושאסור לי לשטוף כלים. אין לי מילים לתאר את האושר. הרגשתי כאילו קיבלתי דיפלומה למדעים מדוייקים. האושר לא נבע מה'פטור' משטיפת כלים שקיבלתי לא היו לנו הרבה כלים עדיין

וחוצמזה- איפה כל הדולות?? אני גם רוצה עוד הסברים, ככה מכל מיני זוויות

לא הבחנתי בהבדל בין הצדדים או בהקרנה לרגליים, רק הכאב המוזר הזה -
אחרי יחסי מין, במשך כמה שעות קשה לי מאוד להיות על הרגליים - ללכת, או יותר גרוע - לעמוד במקום.

אני חושבת שההקרנה לרגל לא קשורה לחדירה, אלא יותר לתנוחה. אולי תנסו לשנות תנוחה? ההקרנה נובעת מלחץ על העצבים שיוצאים מן החוליות שישירות מעל האגן, ולכן בהחלט קשורות לשינויים שקורים בגלל ההריון. הקשר ליחסי המין נשמע לי קשור להפעלת שרירים או תנוחה או לחץ ממושך על האיזור (תנוחה מיסיונרית, אינטואיטיבית, נשמעת לי ממש לא טובה לעניין הזה)
אולי אפשר שאת תהיי על הצד? (עדיף על הצד הלא כואב) אולי את יכולה להיות למעלה?
נראה לי שתנוחה בה יש עלייך פחות משקל או לחץ יכולה לעזור.

נראה לי שתנוחה בה יש עלייך פחות משקל או לחץ יכולה לעזור.
גם לי נראה.

תהייה: רצפת האגן שלי ממש חלשה בהיריון הזה ואני סובלת גם מדליות וטחורים (אבל חוץ מזה אני בריאה כמו שור

). אולי זה קשור? גם לכן יש בעיות כאלה?

<רק מבהירה שאני פה על תקן נכה מנותחת גב, לא על תקן סקסולוגית ולא על תקן בהריון.>

מצטרפת למה שענת וניצן כתבו.

לי זה נשמע כמו משהו שקשור ל:

הפעילות הפיזית - יחסי מין הם פעילות פיזית שמאמצת שרירים גם אם לא תמיד מרגישים ככה.
התנוחה - לפעמים ברגע עצמו זה נראה נכון, אבל לטווח ארוך - לא ממש. כדאי לנסות לשנות תנוחה ולראות אם גם אז מופיעה הבצקת/הכאבים.
מאמץ יתר או לחץ על שרירים/כלי דם/חוליות/איברים, שבלהט היצרים לא מורגש כ"יותר מידי" (יש גם הורמונים שמציפים תוך כדי ומטשטשים את תחושת העונג/כאב), והתוצאת מורגשת אח"כ. קצת דומה להתכווצות שרירים אחרי טיול ארוך וכיף במיוחד.

עוד נקודה למחשבה -
האם יש קשר בין אכילה לזמן קיום היחסים?
למה זה יכול להיות קשור? משום שקיום יחסים בקיבה מלאה, דהיינו דרישה מהגוף לעמוד במטלת העיכול+האינטנסיביות של הסקס יכולה ליצור אחרי (אם לא בזמן

) תחושות מאד לא נעימות שיקרינו כאבים לאזורים שונים בגוף.

לגבי הבצקת - לא הבנתי למה היא מפריעה לך ללכת. האם השפה כל כך נפוחה שבזמן ההליכה ההתחככות בפנים הרגל כואבת, או שהיא כואבת ככה כמו שהיא? בכל מקרה בצקת נשמעת לי כמו שפשוף יתר או חיכוך יתר עם האזור, וגם לזה כדאי לנסות לשנות את התנוחה. את גם יכולה לנסות לשים עליה את היד שלך, בזמן החדירה ולנסות להגן עליה, שיהיה עליה פחות משקל ופחות מגע לא מבוקר.

הכאב ברגל - אחרי יחסי מין, נשמע לי ככאב מוקרן ממקום אחר.

בכל מקרה אם מצאת "תרופה", בכך שמנוחה של כמה שעות ממסמסת את כל תופעות הלואי, אז צריך לקחת גם את השעות הללו בחשבון, זו גם דרך להתמודד עם העניין.

דרך אגב, ללכת לרופא ולומר לו "אני סובלת מבצקת בפות ומהתכווצות שרירים ברגל" , זה בדיוק מה שאת יכולה לעשות. תאמיני לי, הם שמעו כבר דברים הרבה הרבה יותר מעניינים/מוזרים/לא מדויקים/משעשעים מזה.

אני רוצה, באיחור, להודות למגיבות ולמסייעות (לא היה לי אינטרנט במשך כמה ימים). אני מעכלת את התובנות, מנסה ליישם, ואחזור לעדכן אם יהיו גילויים.

תהייה: רצפת האגן שלי ממש חלשה בהיריון הזה ואני סובלת גם מדליות וטחורים (אבל חוץ מזה אני בריאה כמו שור ). אולי זה קשור? גם לכן יש בעיות כאלה?
לי אין. כמו בהריונות הקודמים, גם הפעם יש רק שתי תופעות שמציקות לי, ואני מניחה שאין שום קשר ביניהן: צרבות וכאבי-פוסט-יחסים. בסך הכול אני מרגישה מעולה.

האם השפה כל כך נפוחה שבזמן ההליכה ההתחככות בפנים הרגל כואבת
אני לא חושבת שיש כאן בעיה של התחככות (משהו כמו שפשפת). אני לא יודעת למה זה כואב. ושוב - אני אפילו לא חותמת על זה שזה בצקת. אני יודעת רק שכשאני בעמידה בשעות שאחרי יחסי מין כואב לי שם נורא (בשפת הפות הימנית). יש גם איזו שהיא נפיחות (לא משהו היסטרי). כל השאר - השערות.

בכל מקרה אם מצאת "תרופה", בכך שמנוחה של כמה שעות ממסמסת את כל תופעות הלואי, אז צריך לקחת גם את השעות הללו בחשבון, זו גם דרך להתמודד עם העניין
תודה. רק ליתר ביטחון אני רוצה להדגיש שוב - אין כאן עניין של מנוחה שפותרת את הבעיה. פשוט כל העניין מציק לי רק אם אני על הרגליים, וכל העניין מציק לי רק לכמה שעות (חמש, שמונה, עשר - פרק זמן לא קבוע). אז אם כל אותן שעות אני אשב או אשכב לא תהיה לי שום בעיה. השינה עצמה היא לא העניין.

גם על כל מה שלא הגבתי אני בהחלט חושבת ומנסה להיעזר, ושוב תודה לכל המתייחסות.
ושאלה סתם בשביל הסקרנות האינטלקטואלית שלי -
למה לדעתכן הבעיות מתנקזות לצד ימין דווקא? לצערי, אני לא זוכרת אם ככה היה גם בהריונות הקודמים, ואני תוהה אם זה דווקא ההיריון הזה שלוחץ יותר בימין, או שהיציבה שלי לא סימטרית וצד ימין תמיד נושא יותר בעול, או שבכל-זאת גם התנוחות שנראות לי סימטריות בעצם לוחצות יותר על צד אחד. מה דעת החכמות?

או שבכל-זאת גם התנוחות שנראות לי סימטריות בעצם לוחצות יותר על צד אחד.
אם אתם בדוגי סטייל אז זה לא הזמן להרים רגל אל העץ ! סתאאםם. באמת אין לי מושג
בזה... טרם שאלת ישירות רופא/ה או מיילדת?

טרם שאלת ישירות רופא/ה או מיילדת?
איי... היה לי תור לרופא בדיוק השבוע (לא קורה יותר מפעם בחודשיים). כל השבוע התלבטתי אם לשאול, ובסוף התביישתי יותר מדי.
למה הייתי צריכה לבחור דווקא ניק כזה?

לא נורא, את יכולה להחליף ניק. זה יכול להיות צעד ראשון.
ולרופא את יכולה לצלצל ולקבוע תור קצר שאינו לשם מעקב הריון אלא לשם הדבר שממנו נכנסים להריון

אולי חברה שאת לא מתביישת יכולה להצטרף? או שיצטרף ההוא שאיתו את עושה את מה שאתם עושים לפעמים?

דווקא הצטרף הפעם (פעם ראשונה בהיריון הזה!) - והוא ביישן יותר ממני. הזהרתי אותו מראש שאולי אעלה את הנושא, ושאם הוא רוצה לברוח לפני-כן מותר לו (-:
נראה לי שלא אעשה עוד ניסיון להתעלות על עצמי, אלא אשמח שנולדתי בדור הנכון להתייעצויות אנונימיות. אני מאמינה מאוד בכל המומחיות (והמומחים) שמסתובבים כאן.

למה לדעתכן הבעיות מתנקזות לצד ימין דווקא?
השערה שלי- החזר הדם הורידי הוא בצד ימין של הגוף (תנועת הדם מהרגליים חזרה אל הלב), ידוע שבהריון החזר הדם משתבש, לכן יש נטייה לבצקות ברגליים.
יתכן והכאב שאת חשה קשור בלחץ על הורידים שאמורים להעביר דם ללב, זה הגיוני גם שנוצרת בצקת בצד הימני של הפות אם זה המצב.
המלצתי- להשתדל לשכב על צד שמאל, ביחסי המין ובכלל.
להמעיט בשכיבה על הגב ועל צד ימין.
מאחלת לך המשך הריון קליל @}

הבטחתי שאעדכן - הנה אני מעדכנת:
ניסיתי כמה תנוחות וטריקים, והגעתי למסקנה שהכי טוב יהיה לקיים יחסים מתי ואיך שמתחשק, ולהימנע מלשטוף כלים בשעות שאחרי. גיליתי על עצמי שחוץ משטיפת כלים, רוב הפעילויות בבית לא גורמות לי סבל. קצת כואב - לא נורא. עובר. אבל כשאני שוטפת כלים, ועומדת שעה במקום (וניסיון לריקודים מאולצים תוך כדי לא עלה יפה), הכאב מחמיר ומחמיר, ואחרי שעה כזאת הוא ינטרל אותי לגמרי, ולא ירפה ממני במשך כל היממה שאחרי. זהו, זה גומר אותי סופית. אז מצדי שיתרוקנו כל הארונות ויצמח הר מהכיור - אני לא שוטפת עד שהכאבים מהיחסים נעלמים ל-ג-מ-ר-י.

ולאום שלום - תודה רבה, זה מעניין מאוד מה שאת מסבירה. החלטתי החלטה נחושה להשתדל לשכב על צד שמאל, ולהפתעתי גיליתי שזה מה שאני עושה ממילא, באופן טבעי.

למה לדעתכן הבעיות מתנקזות לצד ימין דווקא?
לא יודעת לענות לך, אבל הרגשתי צורך לשתף שאצלי בהיריון הזה (היריון שני),
כל התופעות הלא נעימות ממוקדות בצד שמאל, כאילו יש חולשה של צד אחד ביחס לצד השני...
צד שמאל שלי סובל מכאבים בעצמם הזנב, רק בצד השמאלי, מדליות בשפת הפות השמאלית ומכאבים או אי נוחות לעתים באזור הבטן התחתונה בצד שמאל.
מאוד מוזר!

תגידו משהו, כשאני מרגישה את הכאבים האלה ברגל ימין בשעות שאחרי, וכשנוח לי לשבת בשיכול רגליים - האם עדיף שרגל ימין תהיה למעלה או למטה?
ולאני רק שאלה - תשובה אין לי בשבילך, אבל אולי ההוספה שלי בדף תמשוך לפה מומחיות שיענו גם לך...

האם עדיף שרגל ימין תהיה למעלה או למטה? לדעתי עדיף שתהיה למעלה כי כך יש עליה פחות משקל מחד ויותר מתיחה מאידך, אבל בטח כדאי להחליף גם רגליים מדי פעם (-:

כל התופעות הלא נעימות ממוקדות בצד שמאל, כאילו יש חולשה של צד אחד ביחס לצד השני...
הגוף שלנו איננו סימטרי והרבה פעמים חולשה או פגיעה במקום מסויים תביא בעקבותיה שלל תופעות באותו צד.

ביישנית הכאב ברגל הוא היכן ברגל? אני יודעת שאצלי רגישות או כאבים או כיווצים ברחם מתרגמים לכאבים בכפות רגליים ובברכיים. האם את מוצאת שכואב יותר בעקבות אורגזמה וכיווצי רחם (בהנחה שישנן פעמים בהן אינך חווה אורגזמה)?
כשלמדתי מדעי המוח לא הופתעתי לגלות שהייצוג החושי (הסנסורי) של איברי המין בקליפת המוח (בקורטקס) צמוד לייצוג החושי של כפות הרגליים והרגליים. ותמיד יש איזור קלט חופף במידת מה, כך שקטועי רגליים לעיתים מדווחים שאורגזמה מורגשת אצלם גם ככאב ברגל הלא הקיימת (הקטועה) מה שנקרא כאבי פנטום, אבל במקרים אלו קשורים לגירוי באיבר קיים המיוצג סמוך במוח.
בכל מקרה אין לי עצה טובה בשבילך, אולי עיסוי בכפות רגליים וקרסוליים אחרי קיום יחסי המין?

בהקשר הרחב יותר של שם הדף רציתי לשתף שההריון מאד הפתיע אותי מהאספקט המיני ולא הייתי מוכנה לזה כלל, אני בד"כ מאז מחוברת לתחושות איברי הרבייה שלי, כמו למשל מתי אני מבייצת. ולכן בשביל מי שבילתה רוב חיה לא בהריון עם רחם קטן ורגיל השינוי הזה של רחם שתופס את מלוא חלל הבטן ובתוכו יצור חי - זה מאד משונה באספקט של יחסי מין
במהלך ההריון חוויתי ירידה חדה בתיאבון המיני לא רק בשליש הראשון אלא לאורך כל ההריון, רק ממש בסוף ההריון חזר קמצוץ מהחשק הקודם - זה הרגיש לי ממש כאילו הגוף שלי עשה עליי מניפולציות, לא רק בהריון אלא כל החיים בעצם, תמיד היה לי ליבידו מפותח ובהריון נראה היה לי שזה פשוט היה דרכו של הגוף/הטבע? לדחוף אותי להכנס להריון וברגע שהמשימה הושלמה - סגרו לי את הברז

בנוסף בתחילת ההריון כל אורגזמה הובילה אותי להתכווצויות סידרתיות של הרחם - פעם ראשונה זה היה ממש מלחיץ, לא ידעתי שזה עשוי לקרות ורק רציתי שזה יפסק (למרות שזה לא היה לא נעים) וכמובן באופן לא רציונאלי פחדתי שאני מזיקה לעובר. בשלבים מתקדמים יותר של ההריון כל אורגזמה היתה כמו מיני ציר והרגשתי ממש איך זה "מוחץ" את העובר וגם זה עורר בי תחושות לא קלות. גם בנזוגי נרתע מקיום יחסי מין כי הרגיש כאילו הוא "מציק" לעובר, למזלי החשק שלי היה ירוד אז זה לא הפריע לי אולי רק לקראת סוף ההריון.
ברור לי שכל החששות הללו היו לא מוצדקים כי קיום יחסי מין ואורגזמה הם דבר טבעי ונעים ומה שנעים לאמא נעים לעובר אבל כך היה
מיד אחרי הלידה, טוב אולי תוך יומיים שלושה חזר החשק המיני ובגדול ועכשו צריך להתאפק שישה שבועות..
מישהי יודעת אם אפשר לקיים יחסי מין קודם? (האמת שניסינו פעם אחת אחרי שבועיים כשכבר הפסיק הדימום -וגם יצאתי שלמה מהלידה הנפלאה- והיה כייף אבל לא הצלחנו להגיע לחדירה מלאה ואח"כ היה קצת דימום ואח"כ גם קראתי שזה לא מומלץ בגלל רקמת צלקת ומצב הרחם וכאלה אז כרגע ירדנו מזה, אבל האם באמת צריך לחכות את כל השישה שבועות?)

_כל התופעות הלא נעימות ממוקדות בצד שמאל, כאילו יש חולשה של צד אחד ביחס לצד השני...
הגוף שלנו איננו סימטרי והרבה פעמים חולשה או פגיעה במקום מסויים תביא בעקבותיה שלל תופעות באותו צד._
מתברר שיש לי קילה בצד שמאל של הבטן, למטה. ליד המפשעה...
אולי זה מה שגרר חולשה לצד שמאל של הגוף

גל הנה אמא
דבר ראשון מזל טוב. התרגשתי והתפעלתי מאוד מסיפור הלידה שלך.
תודה על כל המידע המעניין - כנראה שזה לא קשור אליי. הכאבים 'שלי' הם בחלק העליון של רגל ימין - לפעמים ממש בכמה סנטימטרים העליונים ביותר, לפעמים גם קצת יותר למטה, בצד הפנימי של הברך. לא נמוך מזה. והם מופיעים רק כשאני במצב מאונך (עומדת או הולכת), לכן החלטתי בינתיים לא להילחם בהם אלא פשוט להשתדל למעט במצג הזה בשעות שאחרי.
מעניינים כל הדברים שההיריון גורם לנו, לא?

כן בהחלט.
נשמע שזה באמת לא קשור להיפותיזה שלי

אלא יותר כמו משהו מקושר אורגנית כמו הקרנה מעצבים שעוברים בשני המקומות... בכ"מ כל הכבוד שאתם עדיין בעניינים למרות ההריון...

אני לא בטוחה שזה הדף הכי מתאים אבל אולי למישהי יש רעיון :
אני באמצע הריון. לאחר יחסי מין יש לי מיני מיחושים באזור הנרתיק שדי קשה לי לתאר. תחושת כובד וחולשה, כאילו יש לי משקולת שמושכת אותי למטה. קשה לי לעמוד יותר מ 5 דקות רצוף והחולשה הזו גורמת לי לקושי בתפקוד ולצורך לנוח הרבה. המיחושים הללו בדר"כ נעלמים כעבור 24 שעות לאחר יחסי המין לכל היותר. ניסינו מגוון טקטיקות, חדירה איטית/מהירה, אני למטה/למעלה... ובכל פעם אותו הדבר. אם אנחנו נמנעים מחדירה אין בעיה, כך שזה לא קשור לאורגזמה שלי. אני זוכרת שבעבר סבלתי מתופעה זו אבל אני לא זוכרת אם זה היה בהריון הקודם או שלא בזמן הריון ואני גם לא זוכרת איך זה עבר (נראה לי שמעצמו...). התייעצתי עם רופא נשים מזדמן והוא זרק שאולי זה פטריה אבל אי אפשר לבדוק כי בהריון "יש שם גן חיות שלם" (ממש לא אהבתי את ההתבטאות הזו). זה לא ממש כאב, וזה מתחיל רק אחרי סיום האקט.
אשמח לשמוע רעיונות/הצעות.

יש שם גן חיות שלם
יאללה, תשלחי אותו לספארי !
בכל אופן, אין לי תשובה אך אני מציעה לך לנסות את מזלך בדף שמירה וחיזוק של קרקעית האגן אולי למישהי יש רעיון או לפחות רעיון למי להפנות את השאלה. לפעמים פיזיותרפיסטית יכולה לתת מענה שגינקולג/ית לא יתנו...
העייפות ותחושת המשקולת נראים לי הגיוניים אבל מיחושים זה דבר (שהוא גם הגיוני) שכדאי לבדוק קצת יותר לעומקץ
בהצלחה @}

אני בשבוע 24 ולאחר שקיימנו יחסי מין הופיע לי דימום (שלא המשיך ). כמו כן זה קרה לי לפני שבועים בערך.
יש למישהי רעיון מה עלי לעשות ? מה זה אומר ?

באורגזמה משתחרר אוקסיטוצין, שהוא ההורמון המכווץ את הרחם ואת צינוריות החלב, (הורמון האהבה,יש שמכנים אותו) ויתכן שבשל כך יש לך דימום שמשתחרר לאחר יחסי מין, המקור לדימום יכול להיות המון דברים ואין לחכות, לגשת מחר על הבוקר לרופא.

אני בשבוע 24 ולהפתעתי גיליתי שככול שעובר הזמן ,בזמן יחסי מין אני פשוט לא מרטיבה. גם אם אני מגורה וגם אם היה משחק מקדים ארוך(ואפילו אם אוננתי וגמרתי,עדיין יבש)ואני תוהה האם זה קרה לעוד נשים,אם זה קשור להריון, ומה הסיבה. אני שוקלת לקנות נוזל סיכה אלא אם יש פיתרון טבעי לעניין. ידוע לי שנוזל הסיכה של האשה נוצר דווקא באזור פתח הנרתיק האם אני טועה?
אשמחלתובנות
תודה

גם אני חוויתי בדיוק אותו דבר משלב מתקדם של ההריון.
וגם אחרי הלידה, בהתחלה.
אפשר פשוט לשמן "אותו" לפני החדירה. זה מה שעבד בשבילנו, וגם היה נעים תהליך ה"סיכה" (-:
השתמשתי בשמן ששימש אותי לעיסוי פירניאום גם ככה, אז היה גם ערך מוסף של הזנת הרקמה.

הי, אני בשבוע 20 וגם לי יש בעיית יובש פתאומית שכזאת... לא נעים אבל אני בגישה שאם נחכה קצת זה ישתנה, כי כל הזמן קורים שינויים, אז אולי כמו שזה בא זה גם ילך...

אני מניחה שחומרי סיכה יכולים לעזור אבל בינתיים לא ניסינו, אני מעדיפה לתת לזה לחלוף.

_אפשר פשוט לשמן "אותו" לפני החדירה. זה מה שעבד בשבילנו, וגם היה נעים תהליך ה"סיכה"
השתמשתי בשמן ששימש אותי לעיסוי פירניאום גם ככה, אז היה גם ערך מוסף של הזנת הרקמה._

רעיון מצויין ותודה על העידוד..

שאלה, אני בשבוע 11 בערך וכל פעם אחרי שאנחנו ביחד אני מרגישה חולשה נוראית באגן- בקפל שבין הטוסיק ליריכיים, קשה לי לעמוד אח"כ להרבה זמן ונראה לי שבאותו איזור רק מקדימה מתחיל לצאת לו וריד ארור.
(אני בתק שאני עומדת המון)
מרגישה שהשאלה קצת מוזרה אבל אני מרגישה כאילו ה'מאמץ' המיני לוקח ממני כוחות
לא הרגשתי ככה בהריון הקודם
מה אתן אומרות?

למיטב זכרוני מעולם השיאצו יש שם נקודה (שניה הולכת לפשפש בחומר הלימוד)" מספר 36 על הערוץ של שלפוחית השתן. היא נקודה של "החזקה ותמיכה"
היא נמצאת בקפל הישבן במרכז הירך האחורית. טובה לכאבי גב הנמצאים אן מקרינים לחלק האחורי של הרגל והגב שמה של הנקודה מרמז עח עזרתה ב"להחזיק את הדף"
מצוטט מחומר הלימוד...
אבל הייתי בודקת בכיוון של-שלפוחית השתן מצד אחד ומצד שני את הכיוון של הגב+יציבה
אולי שווה לנסות לשנות תנוחה ולבדוק אם זה משנה משהו. יכול להיות שיש עומס על המקום...
תעדכני!

תודה.
מעניין מאוד. אני לומדת שיאצו ואכן יש שם נק'... אשאל את המורה שלי על זה...

דחוףףףף
האם התנוחה המסיונרית שבן זוגי מעלי פוגעת בעובר ואסורה בשבוע 33 ?
חייבת לציין שאני לא מרגישה שום לחץ רק נפיחות זמנית אחרי האקט.
תודה!

אלמונית, לא יודעת את התשובה לשאלתך אבל זה מזכיר לי את הבדיחה על התינוק שנולד ומיד פונה לכל הגברים בסביבה: אתה אבא שלי? ומשנמצא האבא טופח טפיחות נמרצות על ראשו ושואל: "נעים לך ככה?"