באופן טבעי

התענוג שבלגלות סכום כסף גדול שקיומו נשכח או הוטל בספק.
אבל תענוג זה הופך למפוקפק, כשמתברר שהכסף (לא סכום כל כך גדול) הוא מארקים שפג תוקפם, ושכדי להמירם לאירו צריך להגיע לבנק המרכזי של גרמניה...

יש המון חלפני כספים בארץ (חוקיים?!) אבל העיקר אפשר למצוא.
אפשרות שניה: לתרום לארגוני צדקה הממירים בעצמם - יש ארגונים שעושים את זה.
אפשרות שלישית: לשלוח עם מישהו לגרמניה - מן הסתם לא חייב להגיע דווקא לבנק המרכזי.

האם נמצא הכסף?
אני שוקלת להחליף את השם ל - שיטות היזכרות או משהו

יש המון חלפני כספים בארץ (חוקיים?!) אבל העיקר אפשר למצוא. , עד תאריך מסויים (שעבר מזמן) אפשר היה להמיר גם בארץ, אבל הכסף התגלה אחרי תאריך זה, ועכשיו אפשר להמיר רק בגרמניה ו רק בבנק המרכזי. זה בדוק: הייתי בגרמניה, אבל לא הגעתי לבנק המרכזי.

דף _ למחיקה ?
אני שואל

לא...
זה אחלה דף בעיני. גם משעשע וגם שימושי!
מה שכן, אולי באמת נשנה לו שם כמו שטרה הציעה. אולי משהו כמו: איך נזכרים ? איך נזכרים כששוכחים ?

מצטרפת: לא למחוק! זה דף מקסים !!

לא למחוק!

ועכשיו אפשר להמיר רק בגרמניה ו רק בבנק המרכזי
אני לא צריכה שום תירוצים כדי לקחת את עצמי לגרמניה עוד פעם, אבל למי שצריך - תירוץ מצויין. תהנו!

<איפה בכלל הבנק המרכזי שם?>

<איפה בכלל הבנק המרכזי שם?>
יש בכמה ערים גדולות. למשל במינכן.

שתי שיטות שעובדות מעולה:

1. לחפש בתא המטען של הבינבה (טלפונים וכרטיסי אשראי אוהבים אותו מאד).
2. לנסות לאבד משהו דומה, ולראות איפה הוא בוחר להסתתר. בדרך כלל גם האבידה המקורית נמצאת בסביבה.

ושווה לכם לסמוך עלי - פעם היינו עם חברים בים, אחר כך נסענו איתם לבית שלהם, וגילינו שהמפתחות נשארו על החוף. בחושך. ואני מצאתי אותם שם אחר כך בשיטה הזאת! זה די עושה אותי בת-סמכא בנושא, לדעתי.

לאורית היתה בעיה: סכום כסף גדול שהיה בביתה נעלם. כנראה לא נגנב אלא הושם במקום מסוים ומיקומו זה נשכח. אורית ביקשה מחברי האתר שיספרו לה על שיטות לפשפוש בנבכי הזכרון, או על אתרים שעוסקים בכך.

טרה רוסה סיפרה שבילדותה היו מחפשים דברים בעזרת מטוטלת: קושרים משהו לחוט ומחליטים שלכיוון השעון זה "כן" ונגד כיוון השעון זה "לא" (או ההיפך ) שואלים שאלות כמו במשחק חם-קר. הולכים אחרי התשובות גם אם לפעמים התשובות לא נראות הגיוניות (למשל אם בטוחים שהחפץ האובד נמצא בתוך הבית, אבל על השאלה "האם זה בתוך הבית" את מקבלים את התשובה "לא"). מי שהחביא את הכסף הוא זה שצריך להחזיק את החוט.

ליזה ליזה הציעה לשחזר את כל הצעדים האחרונים שנעשו מאז שהכסף נראה לאחרונה, או לנסות לקשר לארועים קרובים ולשחזר את הפעולות שנעשו סביב אותו אירוע.
כמו כן, היא ציינה: אני בדרך כלל מחביאה דברים במקומות שלא אשכח, ולכן תמיד שוכחת

מייק בר רב אשי סיפר שיש לו שיטה נהדרת: לשאול את אשתו. כמו כן, הציע לשתות תה מליסה, שאם לא יועיל לפחות ירגיע, ואולי מתוך הרוגע יצוץ הפתרון.

תבשיל קדרה ציינה שאולי מייק ישאל את אשתו היכן הכסף של אורית...

ואילו אש"י בכבודה ובעצמה גילגלה את האחריות לפתחו של הנכד בן השנה ושמונה חודשים, שגילה כישורי חפשנות יוצאים מן הכלל במשברי העבר.
כמו כן, היא מציינת, שקיימים חפצים שפשוט אינם רוצים להמצא ולכן הם מתחבאים, עד ליום בהיר אחד בו הם מחליטים להתגלות לעין תוך העמדת פנים תמימות, בדיוק במקום בו כבר חיפשו אותם! אש"י מגייסת את המשפחה כעדי אופי לטובת גירסתה זו.

.מי הציעה להשתמש בדמיון מודרך: "אולי תדמייני שיש לך סכום כסף גדול מאד ואת צריכה להחביא אותו. איפה את מחביאה?"

ענת שן לוי אמרה שאצלם מוצאים אם אומרים קודם לכן: "גנבו!".

לסבתא הרומניה של דנה ה היו שתי שיטות: להפוך כוס או לנעוץ סכין במשקוף הדלת. בשיטה השניה יש לנקוט רק אם הראשונה נכשלה. (ורק אם אין לכם פלדלת).

בשמת א שמעה אף היא על פטנט הכוס, אבל היא אף פעם לא נזכרת בפטנט הזה כשהיא שוכחת איפשהו משהו.

נדיה קומנצ'י למדה שעדיף להפסיק לחפש כי בסופו של דבר ספיידרמן יתגלה במגירה של החיות והדינוזאור בארגז הבובות. היא גם סיפרה שאבא שלה החביא פעם כמה מאות דולרים בתוך כתבי שייקספיר, ושכח מהם (גם משייקספיר וגם מהדולרים כנראה).

אביב חדש חזרה מקניות עם טלפון נייד מרוקן סוללה, ומאז לא מצאה אותו במשך כמעט חצי שנה למרות שימוש בטכניקות שחזור זיכרון מתוחכמות שכללו אף היפנוזה. לבסוף התגלתה האבידה בתיבת האקורדיון, מה שמלמדנו שלו היתה מקדישה יותר זמן באימוני נגינה היתה חוסכת לעצמה את מחירו של טלפון נייד חדש, ואת הכסף יכולה היתה להשקיע בקנית מזון אורגני.
מצד שני, חפצים קוסמיים חשובים, כמו אבני הקריסטל שלה או המטוטלת, צצים לנגד עיניה בדיוק כשחולפת בראשה המחשבה על נחיצותם.

אם פי 3 מסתכלת על חצי הכוס המלאה: התענוג שבלגלות סכום כסף גדול שקיומו נשכח או הוטל בספק. לשיטתה יש להניח לחיפושים ולחזור אליהם מאוחר יותר, ומציינת בצער את הבעייתיות של השיטה, המתעוררת כאשר בעל האבידה שוכח לחזור ולחפש בסופו של דבר.

לאחר שניתנו כל העצות ציינה אורית בצער, שלמרות שימוש בכל השיטות שהוזכרו לעיל ועוד, לא נמצא הכסף. היא מודה לכולם ומציינת שכעת היא נמצאת בתהליך ההשלמה והתפילה לנס.

כולנו מתפללים איתך אורית!
ספרי לנו כשיימצא הכסף בסופו של דבר!

איך מוצאים משהו שהלך לאיבוד?
(אני בטוחה שקראתי על זה איפשהו פה באתר, אבל זה הלך לי לאיבוד...)

אבד לנו חפץ קטן ויקר ערך. בבית.
הפכנו את הבית ולא מצאנו.

יש עצה?

השיטות שניסינו עד עכשיו:

1. חיפוש קונבנציונלי.
2. הכרזה על זה ש"הלפריקונים לקחו" ונסיון להדחיק את הרצון למצוא את שאבד (עזר בערך כמו שעוזר לא לחשוב על פילים ורודים).
3. פתיחת מספריים.

ה-צ-י-ל-ו !!!

שיטה חדשה ששמעתי עליה ויודעת ממקור ראשון על שני מקרים שבהם היא עבדה.
כשמשהו נעלם, לשבת בשקט, לבד ולשאול את החפץ איפה הוא.
חמותי איבדה טבעת, אחרי יומיים של חיפושים ואחרי שכבר כמעט האשימה את העוזרת
היא ישבה בשקט ושאלה את הטבעת איפה היא. אח"כ הלכה לישון ובאמצע הלילה התעוררה, ניגשה לארון ושלפה ממעמקי המדף את הטבעת.
(לשם ההגינות אציין שגיסתי עדיין מחפשת את העגילים שאבדו לה ולא מצליחה לקבל מהם שום תשובה..אולי יש טווח קליטה מסוים (-: )

ולי יש שיטה שעד עכשיו הוכיחה את עצמה.
אחותי שתחייה חזרה בתשובה, וכשאיבדתי מכתב חשוב שהיה לי ברור שהוא בבית היא אמרה לי לומר איזשהו פסוק, זה עבד ומצאתי.
מאז כל פעם כשאני מאבדת משהו אני מתקשרת לשאול. בפעם האחרונה איבדתי שרשרת זהב יקרה. התקשרתי, כתבתי את הפסוק קראתי אותו בקול מספר פעמים
בקיצור, מאז גם הבעל הספקן והלא מאמין שלי חייך והנהן קצת בראשו (הוא מגחך בכל פעם שאני משננת את הפסוק).
והנה הפסוק: "אמר רבי בנימין, הכל בחזקת סומא עד שיבוא הקב"ה ויאיר את עינינו"

שווה לנסות, להפסיד לא מפסידים.....

אה חשבתי שתתני את המספר של אחותך
זה עובד עם כל החוזרים בתשובה? לשאול את אחי איפה הצמיד?

אכן הפסוק או האמרה "אמר ר' בנימין..." מוכיח את עצמו שוב ושוב בביתנו!
אומרים שוב ושוב ומחפשים, בתשעים אחוז מהמקרים מצאתי את האבידה (האמת נראה לי שיותר מתשעים...!)

לעבור דירה זו דרך למצוא המון דברים שהלכו לאיבוד. אפילו כאלה שבכלל לא שמתי לב שהלכו לאיבוד ופתאום מצאתי אותם (מתחת למקרר, אלא מה?)

בתור מאבדת סידרתית המצאתי את "חוק השבועיים"- רוב הדברים שהולכים לאיבוד "חוזרים" תוך שבועיים ולכן אני לא מודאגת בדרך כלל כשמשהו הולך לאיבוד.
אם עוברים שבועיים הסיכוי למצוא אותם יורד מאוד.
איבדתי את צרור המפתחות שלי, שבו היו המפתחות לאוטו ולבית. באותו יום ביקרתי אצל אחותי והתינוקת שיחקה לי בהם.
אחרי שלושה ימים של חיפושים נואשים, שבהם בעלי יצא מוקדם בבוקר ונעל את הדלת (ואותנו בפנים...) וכמובן ללא אפשרות נסיעה באוטו, מצאה המטפלת של התינוקת של אחותי את המפתחות בסלסילה במרפסת.

למען ההגינות חייבת לציין שבזמן שהמפתחות היו באיבוד נכנסתי לדף הזה, התנחמתי בצרת רבים וברגע של יאוש אמרתי את הפסוק...
תודה לפלוני- אכן היה שווה לנסות.

אני מצאתי לאמא שלי מפתחות של מרצדס (שעולים 1020 ש"ח) שנה פחות יום (אני יודעת כי היא איבדה אותם ביום ההולדת שלי ומצאתי אותם כשסידרתי את הבית למסיבה) אז זה מוכיח שאין סיבה להתייאש אחרי שבועיים. הם היו בתוך הציפית של הכרית נוי שעל הכסא נדנדה. בדקתי הצמיד לא שם

האם שנה האוטו היה מושבת?
לנו לא היו מפתחות נוספים, ולפרוץ את האוטו ולהחליף את כל מנגנון הנעילה והסוי'ץ עולה יותר מהאוטו שלי...

בגלל שזה אוטו של החברה אז הם נתנו לה אחר ושיכפלו נוסף על חשבונה. אמרתי לה להחזיר להם אותו רק אם הם יחזירו לה את הכסף לא יודעת איך זה נגמר. לא משביתים מרצדס טן סיטר לשנה זה יקר מידי.

איזה בעסה! בעלי איבד את צרור המפתחות של האוטו+בית+דואר
הבחור רחפן ולא יודע לאן הם נעלמו, והם מחוץ לבית. מישהו יודע איך אפשר לברר אם מישהו מצא אותם במקרה?
תודה

לדעתי יש הבדל גדול בין משהו שמאבדים ברדיוס ידוע (למשל הבית) לבין משהו שמאבדים ולא יודעים איפה בכלל איבדנו אותו.
אני חושבת שיש בהחלט טעם להתשמש בכל השיטות, ובעיקר שיחזור מדוייק ככל האפשר של כל הפעולות והמחשבות שהיו בזמן שעוד ידענו איפה מה שהלך לאיבוד.
אם משהו הלך לאיבוד בבית, זה הרבה יותר פשוט. צריך להפוך את הכל ולחפש (כן, גם בתוך הספרים!). זה אמנם מטריח מאוד, אבל אם מה שהלך לאיבוד הוא חשוב, בסוף הוא יתגלה.

זה הפתרון האולטימטיבי
http://technology.timesonline.co.uk/tol/news/[po]tech and web[/po]/article3542404.ece
(למתעצלים אסביר שזו מצלמה שמורכבת על המשקפיים ומצלמת מה שאתה עושה ואז אם אתה לא מוצא משהו אפשר להריץ אחורה את הסרט ולראות איפה למשל השארת את המפתחות)

הפעם האחרונה שראיתי את הסלולרי שלי היתה לפני 4-5 ימים, אצל התינוק בן השנה, כששיצאתי מהבית לשתי דקות.
כשחזרתי, הפלאפון כבר לא היה, והילדים סיפרו שראו את התינוק מטפס מעל לבריכת הדגים.
המים קרים לאללה, ואל מתחשק לי להכנס לשם כדי לגלות שזה לא שם.

מה עושים?
גלאי מתכות, אולי?

אגב, קראתי למעלה, ותהיתי אם אפשר לגייס לענין את אש"י או את אחד הנכדים הקטנים שלה.

ותהיתי אם אפשר לגייס לענין את אש"י או את אחד הנכדים הקטנים שלה.
חוששת שהקסם פג.
הנכד הרלבנטי כבר גדול מדי, ואיבד את החוש למצוא דברים שנעלמו.
אחיו הצעיר - בדיוק בגיל המתאים - לא ניחן בכשרון הזה. פעם אחת ניסיתי להעזר בו, אבל הוא לא הבין מה אני רוצה...
צריך למצוא פתרון אחר.

קראתי במילון שהיתה בירושלים את "אבן הטועים", שכל מי שאבד לו דבר וכל מי שמצא דבר בא שמה". בהתחלה חשבתי שזה איזה משהו מיסטי, אבל אז הבנתי שזאת פשוט היתה פינת אבידות ומציאות של פעם

הוא נמצא כשפגשנו את התחתית של סל הכביסה.

מפתיע אותי שאף אחד לא ציין את הלפריקונים.
דברים נעלמים כשלפריקוני הבית (=גמדוני בית שמקורם באירלנד ולכן הם שובבים יותר מהרגילים) מעבירים אותם למימד אחר. הם נמצאים בדיוק היכן שהנחתי אותם אך איני יכולה לראותם או לתפוש אותם. הלפריקון מעדיף דברים שיש להם נחיצות גבוהה כמו מפתחות, מחטים, מסרגות, מזמרות, ארנק מלא כסף (הכי שווה) ועוד.
הדרך היחידה לגרום ללפריקונים להחזיר את מה שהחביאו זה להודות. בקול רם.
"הלפריקונים החביאו לי את המזמרה".
תוך זמן קצר מההצהרה (שחייבת להעשות בבית כדי שהם ישמעו) תימצא האבדה.
מי שמכחיש את קיומם של הלפריקונים ועוד בקול רם, אבדו סיכוייו למצוא מחדש את האבדה.
עד כאן פינתה של לוטם מרווני בנוגע לפיות לפריקונים ושאר יצורי קסם בחיינו.

אוף... ומה עושים אם איבדנו את חפץ המעבר הנוכחי של החיפושית בדרך מגן השעשועים הביתה ובשיחזור התגלה שמישהו חמד אותו? אז תלינו שלטים בכל הרחוב בנוסח "השבת אבידה. ביום חמישי אבד לנו ברווז צעצוע פרוותי וקטן שחשוב מאוד לילדה קטנה אחת. המוצא הישר אנא השב אותו אלינו. מובטחת מתנה נחמדה." עכשיו כל פרחחי השכונה מתקשרים לעבוד עלינו בטלפון... אפשר לשלוח עליהם איזה לפריקון? יש להם מושג איך זה להיות ילדה בת שנתיים ושמונה חודשים שהחבר הכי טוב שלה נעלם?

ילדת טבע, בשכונה שלך אין לפריקונים, רק פרחחים. מצטערת לשמוע.

שמחה לדווח שהאפרוח התינוק נמצא וישן שנת ישרים עם הקטנה במיטה שלה (שמחבקת אותו חזק חזק אחרי שאמרה לו שהיא לעולם לא תאבד אותו יותר לא ברחוב ולא בבית) איך נמצא? זו תעלומה בפני עצמה. הלכנו לקניות וכשחזרנו הוא פשוט היה שם. לפריקונים? אני לא בטוחה שאין פה כאלה...

לגבי בעיות של שכחה וזיכרון:
הזיכרון הינו מנגנון מסובך. כדי לזכור דברים עלינו ל'תייק' אותם בתיקיה נכונה מראש.
אם לא עשינו זאת אז יש סיכוי שנשכח.
כדי להזכר עלינו להקדיש מחשבה רבה. עלינו לתאר את כל הפרטים שקשורים בחפץ האבוד.
מתי הפעם האחרונה שראינו אותו. מה היה באותו היום, מה אכלנו, מתי הלכנו לישון?, איפה היינו, מי התקשר, מה היה מזג האויר וכו'.
לנסות לזכור כמה שיותר דברים לגבי הסביבה והזמן שבו איבדנו את החפץ.

צריך לחזור על התהליך כל יום,

שווה לנסות.

וכשחזרנו הוא פשוט היה שם
איזה כיף גדול!

_וכשחזרנו הוא פשוט היה שם
איזה כיף גדול!
_
ואגב הלפריקונים החזירו את המזמרה שפשוט נהייתה פתאום איפה שכל הזמן חיפשתי אותה ולא מצאתי.

איבדתי את משקפי השמש שלי אצל חברים. כמעט איחרנו לפעילות של חינוך ביתי כי התעכבנו לחפש אותם.... )-:
האמת היא שכבר חשבתי לקנות לי חדשים, כי את אלה יש לי כבר שש שנים (זה לא זול, כי זה משקפיים אופטיים עם משקפי שמש) אבל זה בכל זאת מעצבן ועד שיהיו לי חדשים אלה יחסרו לי.....זה מרגיז במיוחד כי אני בן אדם מסודר, ולרוב שמה דברים במקום. הייתי אמורה להניח אותם בנרתיק שלהם, אבל לא עשיתי זאת כנראה....ורק למחרת בבוקר, באוטו המונע, כשהכל מוכן ליציאה, גיליתי שהם אינם.
איך מוצאים אותם?

איבדנו את חפץ המעבר הנוכחי של החיפושית.
כשהייתי בת שלוש או ארבע, אולי פחות, נסענו ברכבת ברוסיה, ושכחנו ברכבת את הגדי האפור שלי, חפץ המעבר הכי חמוד ויקר שיש. הייתי מחזיקה אותו ביד, כששתי אצבעות תחובות לתוך הפה. האמת היא שעצוב לי על עצמי בעיקר בגלל שסיפרו לי על זה....

איך מוצאים אותם?
מממנים לחברים עוזרת בית שתמצא אותם בתוך כל הבלגן:-D

@}

לדתיים יש מס' טלפון מיוחד להודעה על אבידה או מציאת אבידה.
כלומר, זה בטח יכול להיות טוב גם למי שלא דתי, אם גם הלא-דתיים היו מודיעים על אבידות למספר הזה. (או אם מאבדים או מוצאים באזורים דתיים )

אני לא זוכרת את המספר. אם מישהו יודע, אז אולי טוב לכתוב אותו כאן.

בעניין הטקסט של 'רבי מאיר':
אצלי זה עובד ברוב המוחץ של המקרים. לא יכולה להסביר למה.
הגעתי למסקנה שכנראה אם זה לא עובד - כנראה שהדבר באמת כבר לא נמצא בטווח מציאה (נניח שהמפתחות נגנבו), ואולי לא אמור להימצא עוד.
מצאתי בעזרת זה דברים מאוד חשובים, ואפילו נורא קטנים שהסיכוי למצוא היה מאוד קטן.
נדמה לי, שאם עשיתי 'רבי מאיר' ולא מצאתי, אז לא קרה אף פעם שאחרי שעבר זמן כן מצאתי. (מוכיח את ההשערה שלי שאם עושים ולא מוצאים, אז כנראה לא צריך כבר להימצא).

והטקסט היותר מפורט ומדויק מזה שמופיע לעיל, שאותו צריך לומר כאשר מחפשים אבידה:

• "אמר רבי בנימין, הכול בחזקת סוּמין, עד שהקדוש ברוך הוא מאיר את עיניהם.

שנאמר: וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת-הַחֵמֶת.

הריני נודב כך וכך שקלים [או מה שלא יהיה], לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס זכותו יגן עלינו, שבזכות זה אמצא את האבידה אשר איבדתי [אפשר לפרט מה האבידה, או בקשה תוך כמה זמן רוצים למצוא]

אֱלָהָא דמאיר ענני
אֱלָהָא דמאיר ענני
אֱלָהָא דמאיר ענני"*

הסברים:

הכול בחזקת סומין = עיוורים, עד שהקדוש ברוך מאיר את עיניהם. כלומר, לפעמים משהו נמצא לנו מתחת לאף ולא רואים, ופתאום אלוהים פותח את העיניים וכן רואים.
זאת אומרת, לפעמים החפץ לא הלך לשום מקום, רק אנחנו עיוורים מלראותו, ולכן צריך לבקש מאלוהים שיפתח לנו את העיניים.
הדוגמא לכך, כמו בסיפור של הגר שהייתה במדבר עם ישמעאל והוא הלך למות מצמא, היא התפללה לאלוהים, ופתאום אלוהים פתח את עיניה וראתה באר מים. זאת אומרת שהבאר הייתה שם כל הזמן, רק היא לא ראתה. (זה מופיע בבראשית כ"א י"ט).

לאחר שאומרים זאת, כדאי להציע סכום מסוים לצדקה תמורת מציאת האבדה (בערך בנוסח שציטטתי). זה יכול להיות כל סכום, אפילו שקל, חצי שקל, כמה שמרגישים.

רבי מאיר, אני לא זוכרת בדיוק למה הוא קשור לסיפור הזה (מי שזוכר, אשמח אם יזכיר). מלבד זאת שהרבה ניסים נעשו על ידו, ואולי גם בגלל שמו 'מאיר' - שמתקשר לזה שאלוהים מאיר את העיניים.

גם האמירה בסוף 'אלהא דמאיר ענני' - הכוונה: 'אלוהים שמאיר את העיניים - אנא ענה לבקשתי'.

***********

אולי בגלל זה האמירה הזו לא עוזרת למצוא את מה שכבר אינו בטווח מציאה, כי אינה אמורה להחזיר דברים מן השאול, אלא רק לפקוח את העיניים לדברים שכבר נמצאים שם.

***********

שמעתי על אנשים שעשו את זה למציאת בן זוג, וזה הצליח. (אמא שחיפשה כך בן זוג לבן שלה)

***********

בהצלחה....

תגידו אפשר למצוא משהו -אדם שאיבדתי אותו זה עוזר גם לזה כל התפילות והכול או שלא?-ואם לא אז יש דבר כזה באינטרנט או איכשהוא משהו בחיים שאוכל להיעזר בו כדי למצוא אותו . אני לא מתכוונת לפייסבוק וגם לא רוצה דרכו. אני רק יודעת שהמשהו הזה נמצא: בישראל,בתל אביב, אההה... ואני גם יודעת איך הוא נראה. אז יש אפשרות כזאת ? {מקווה שיש,ושיכולים לעזור לי,רק שיהיה בהקדם האפשרי}. תודה!
את התשובה אפשר לשים פה ואני כבר אראה....

תגידו אפשר למצוא משהו -אדם שאיבדתי אותו זה עוזר גם לזה כל התפילות והכול או שלא?-

אולי תנסי את העצה שכתבתי פעם (בכינוי סוסת פרא) על 'רבי מאיר'.
סיפרתי שאמא אחת עשתה את זה כדי למצוא שידוך לבן שלה - ותוך שבועיים הוא הגיע. אז אולי שווה לנסות?

השיטה שלי: לשבת ולכתוב כל מה שזוכרים מן המפגש האחרון עם החפץ. איפה זה היה, מה היה, מה לבשתי, מה אמרו לי, הכל. ואחר כך קמים ופשוט הולכים לאן שהוא נמצא. (זה כמובן אם אבד בבית. לא הצלחתי בזה עם סיכה בעלת ערך נוסטלגי חבל על הזמן שאיבדתי ברחוב).

האם נמצא הכסף?
איזה בידור ...לראות את הדף האבוד הזה ב"מה חדש"
לא מצאתי את הכסף...
היום אני כמעט בטוחה , שהוא נגנב..
הפסוק " אמר רבי בניימין" ממש לא הועיל (אולי הוא מועיל רק לחוזרים בתשובה ולא לדוסית מלידה כמוני?)

ועוד כמה מילים...
הפסוק לא הועיל, אבל האובדן עצמו הועיל.
(נראה לי קצת קיצוני להשתמש במילה "אובדן " אבל לא מוצאת מילה אחרת)
חוויתי התמודדות לא פשוטה , גם ברמה הנפשית וגם ברמה הפרקטית.
והיום אני אומרת תודה על האובדן הזה , הוא הביא אותי למקומות טובים.

הפסוק לא הועיל, אבל האובדן עצמו הועיל.

והיום אני אומרת תודה על האובדן הזה , הוא הביא אותי למקומות טובים
מעניין, האם אפשר לספר את הסיפור המלא? נראה לי שיכול להועיל.

אהבת עולם, דווקא אחלא לקרוא פסוק, נראה לי שאתחיל לקרוא את הפסוק למציאת זיווג למישהיא יקרה לי.
האם יעבוד גם אם אני רוצה למצוא את עצמי? עבודה לימודים וכדו'

לא מצאתי את הכסף...
אורית, חיפשתי ולא מצאתי את הסיפור שלך. (אולי אני אעשה 'רבי מאיר' כדי למצוא ).
אפשר לשאול במה היה מדובר?

האם יעבוד גם אם אני רוצה למצוא את עצמי? עבודה לימודים וכדו'
תנסי, ותספרי לנו...

תנסי, ותספרי לנו...
אספר אספר, ביחוד אם ימצא בן זוג ליקרה לי.
הסיפור של אורית מופיע ממש בתחילת הדף , מתחת לכותרת.

הסיפור של אורית מופיע ממש בתחילת הדף , מתחת לכותרת.

אה, נכון !
באמת הייתי צריכה בשביל זה לעשות 'רבי מאיר'. זה מול העיניים ולא ראיתי.

אז גם אני אשמח לשמוע את הסיפור המלא, אם יעלה הרצון מלפנייך אורית....
(כי הלב שלי נחמץ רק מלחשוב על זה שלא מצאתם).

ניסיתי את הנוסחה אֱלָהָא דמאיר ענני
ובאמת הצלחתי לנחש את הניחוש הנכון בלוטו. התברר ששכחתי לשלוח את הטופס. כנראה בגלל שאמרתי את זה רק פעם אחת ולא שלוש פעמים .
לא נורא העיקר שזה עובד.

ובאמת הצלחתי לנחש את הניחוש הנכון בלוטו.
באמת, או שאת צוחקת?

נאבד לי המטען של הפלאפון ואני לא זוכר איפה איך מי מתי למה וכמה?

נו, אז יאללה, תעשה 'רבי מאיר' ותספר לנו אם הצליח.

<אהבת עולם>

בחיים לא מדברים ככה שפסוק לא עוזר זה לא חייב לבוא מיד זה גם מרצון וגם אמירת הפסוק מכל הלב הפסוק עוזר תתחזקו ותראו

ורק שתדעו מה שאמא שלי תמיד אמרה לי כל העקבה לטובה

כל העקבה לטובה
אפשר לקבל תרגום?

תבשיל קדרה ציינה שאולי מייק ישאל את אשתו היכן הכסף של אורית...
וואלה, אני מתחילה לחשוב שאולי יש בזה משהו..
השבוע גיליתי תיק תווים לא מזוהה, שהיה מונח במקום בו אינני מניחה תווים.
כשבדקתי מה הוא מכיל, גיליתי שיש בו תווים שהשתמשתי בהם לפני יותר מעשרים שנה ושכחתי בכלל שהם קיימים.
ובין התווים - הס פן תעיר! - נמו להם כמה שטרות של 100.
האם יתכן שהכסף שאורית איבדה בתחילת הדף הזה הגיע באופן אנרגטי לתיק הזה? במנהרת זמן לאחור?

אבל לא בטוחה שהייתי מצהירה על כך כאן בימים אלה.
יש כאן טרול עם עצות משפטיות רבות, הוא עלול לתבוע אותך על כך שהכסף היה שייך לו וכי הוא הטמין אותו בתיק...

ובעצם, החלק היותר מעניין הוא - תווים של מה?
בעיני האוצר האמיתי הוא לעבור על תווים שלא ניגנת/ שרת 20 שנה.
אולי באמת הגיע הזמן שאערוך סדר בתיקיות שלי.

נתקלתי במקרה בדף הזה לפני יומיים, אחרי שהפכתי את הבית בחיפושיי אחר מעטפה עם כסף שטמנתי במקום לא נודע. עשיתי כל מה שכתוב כאן - החל מ"גנבו" ועד "רבי מאיר", ואכן הבוקר נמצאה המעטפה עם הכסף במקום לא צפוי ולא הגיוני (בתחתית של קופסה עם מסמכים ישנים שלי, במקום העבודה שלי, כשלא זכור לי שפתחתי בכלל את הקופסה הזאת בשנתיים האחרונות ואילו המעטפה עם הכסף נראתה לפני חודשים ספורים בביתי). ברור לי שהלפרקונים היו חייבים לשים את הכסף במקום כזה, כי את הבית עצמו הפכתי, ניקיתי, סידרתי, ניערתי, חפרתי, גיששתי (אפילו פיניתי את המקרר ורחצתי את המגירות שלו) ולא מצאתי. אז הרווחתי כאן את הכסף (מינוס 25% שהתחייבתי לתרום אם אמצא אותו) + סדר מעמיק בניירת, נקיון המקרר וסידור המחסן. שווה.

תודה רבה על כל השיטות! איבדתי מעטפה עם כסף לא שלי, וכשהייתי נואשת לחלוטין מלמצוא אותה חיפשתי בגוגל "איך מוצאים דברים שהולכים לאיבוד" והגעתי לדף הזה, אחרי שהפכתי את כל החדר כמה פעמים. אחרי מעבר על כל השיטות, הכרזתי בייאוש שהלפריקונים גנבו את המעטפה (אפילו השארתי להם כוס קטנה עם חלב וסוכר). שתי דקות אחר כך, מצאתי את המעטפה עם תוכנה באחד התיקים שלי, איפה שהיא לא הייתה אמורה להיות בכלל.

למי שנאבד לו משהו מחוץ לבית,
יש אתר איבוד

האתר שענת הוסיפה נראה אחלה אתר.
הוא כמובן גם למי שמוצא משהו ורוצה להשיב אבדה (דבר חשוב מאוד).

מצאתי באותו אתר -
טלפון של מוקד אבדות ארצי: 1599-500003

כמו כן, יש משם הפניה לכל אתרי האבדות בגוגל.
עשיתי חיפוש ואפשר דרך כאן

האם יתכן שהכסף שאורית איבדה בתחילת הדף הזה הגיע באופן אנרגטי לתיק הזה? במנהרת זמן לאחור?

זה היה קצת יותר , מכמה שטרות...
ואני כבר התייאשתי.. והמשכתי הלאה...

בחיים לא מדברים ככה שפסוק לא עוזר
נו באמת.. פסוקים הם לא מכונת פחיות... לוחצים על הכפתור ויוצא מה שרוצים...
פסוקים אמורים לעזור לבן אדם למצוא ערכים או ידע תורני , לא למצוא שטרות אבודים....

איבדתי את שרשרת הענברים שלנו.
עברנו דירה, וקצת לפני המעבר הורדתי אותה לילד, כי הוא שיחק איתה בצורה שרמזה שהיא מעצבנת אותו. היא הסתובבה ברחבי הסלון, ונארזה איפשהו בסופו של דבר.
הגענו לדירה החדשה - ושרשרת אין.
הייתי בטוחה בהתחלה שארזתי אותה יחד עם השרשראות שלי (שגם הן התרוצצו להן בבית ורק באריזות זכו למקום משל עצמן). כשסוף סוף מצאנו את הקרטון עם השרשראות שלי, התברר שהיא לא ארוזה יחד איתן.
ואז חשבתי על עוד קופסת עץ קטנה שהיתה בסלון בבית הקודם, ודווקא מתאים לשים בה שרשרת, אבל גם כאן - כשמצאתי אותה, התברר שהשרשרת לא שם.
חיפשתי בעוד קרטונים שידעתי שנארזו אחרונים, בכאלו שהכילו חפצים ממקומות שבהם יכולתי לשים את השרשרת בדירה הישנה, ולא מצאתי כלום.
כבר חשבתי לוותר ולקנות חדשה.

והיום הייתי אצל פרח הלימון וסיפרתי לה את סיפור המעשה, והיא אומרת לי "בטח שמת אותה איפשהו בסוף האריזות. בדקת היטב בתיק שלך?".
ו-וואלה. היא אכן היתה בתיק.
לא בכיסים שבהם אני משתמשת באופן תדיר, אבל כן בכיס פנימי, די נסתר, שבו אני שמה את כל הדברים החשובים והיקרים באמת.

אז לפעמים עוזר לשאול מישהו שיש לו כמה תובנות לגביך, כולל כאלו שאתה עדיין לא גילית.

פשוט כי אני ואת קצת חושבות דומה,אז חשבתי לעצמי..סוף מעבר דירה יש בלגן,יש לי ביד משהו קטן ובעל ערך רב,איפה אשים אם לא בתיק האישי שלי
שם גם אם אשכח,בטוח אמצא יום אחד כשאסדר ואנקה את התיק מכל הקבלות וכרטיסי הנסיעה באוטובוס
והמרגיעון אומר : הכל נכון- גם פרשנות לקויה

מחפשים עד שמוצאים

אמרה של רבי נחמן שאני אוהבת:
"בוודאי ישנו בנמצא"

לא יודעת אם כבר כתבו -
אני אומרת כך - (במקרה שזה לא דחוף) - "טוב.. בפעם הבאה שנחפש משהו אחר, אז נמצא את זה"....
לרוב זה ככה - בכל פעם מוצאים מה שחיפשנו קודם...
בהצלחה למחפשות/ים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עברתי דירה וטבעת האירוסין שלי נעלמה. בא לי לבכות... היא היתה ביחד עם טבעת הנישואין באיזה מגירה, ופשוט נעלמה משם. מה עושים?

עושים לה טקס פרידה יפה, של שניכם, נזכרים בשמחה בתקופה היפה הקודמת, ושמחים שיש לך את הטבעת השנייה

תעשי את הסגולה של רבי מאיר שהצעתי למעלה. ממש כדאי !
אם היא נועדה להימצא - זה יעזור.

אם גם אז היא לא תימצא, אז תצטרכי להשלים עם זה.
מאחלת בהצלחה....

תקשיבי, תהפכי כוס. תשאירי אותה הפוכה עד שהטבעת תחמצ.
עבד לי עם טבעת נישואין אהובה שהלכה לאיבוד בטיול בצפון ונמצאה כעבור שבועיים בביתי שבמדבר.
זה עובד לאמא שלי תמיד.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיטה ספרדית: לקשור מטלית בית ולהיגד מטלית אם את לא מוצאת לי את ה... אני לא משחרר אותך בחיים עבד מלא פאמים
דוגמא: חברה שלי איבדה עגיל זהב עשינו את זה ולאחר דקות מצאנו אל תותו גם את אתם לא מוצאים זה יעבוד
שיטה פולנית: יפכו כוס לא יודעת ללמה אבל זה עבד לי מלא פעמים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איבדתי מסמך חשוב של האוניברסיטה שאין לו גיבוי אצלם במחשב. בפעם האחרונה הוא היה איתי בתיק, מאז טיילתי על התיק וגם החלפתי את התיק, ועכשיו אני צריכה את המסמך ואני לא מוצאת, הפכתי את הבית שלי, ובקשתי מאימי שתחפש בבית שלה ומארוסי שיחפש אצלו, ואין תוצאות.. מה לעשות? הפכתי כוס כבר.. ואנסה את רבי מאיר.. זה אמור להיות נלווה למשהו? איך אומרים? בשקט?בקול? זה יעזור גם אם זה לא אצלי בבית?

בן הזוג שיחיה, אבד את המולטיפוקל. יקרים כל כך שבא לבכות. נשכתי את הלשון ולא אמרתי הרבה. תקציבנו מצומצם מכדי להזמין זוג חדש.. כואב לי בלב.
ניסינו לשחזר את מהלך כל אותו בוקר. הוא נסע למקומות שהיה בהם, השאיר מס' טלפון וכו'. נאדה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני חייבת להגיד לכם, שביאושי הגדול, הגעתי לדף הזה לאחר שאני מחפשת אחר טבעת יהלומים שהיתה של סבתי. שבועיים חיפשתי ונואשתי, ורקמתי כל מיני תאוריות על למה עשיתי את זה לעצמי וכו. חרשתי את הבית יום יום. כלום. בקיצור יאוש תהומי. ואז קראתי את הדברים פה. צעקתי על הלפרקונים ואז העתקתי את הפסוק של רבי מאיר ונדרתי שאתן כסף לאגודת העיוורים. שיננתי את זה 20 פעמים בערך. תקשיבו, אני לא מאמינה גדולה בכלום, אבל אמרתי את זה ומיד קמתי וניגשתי לתיק שלא שמתי לב אליו שהיה תלוי על וו. ואז שמתי לב שמאחוריו תלוי עוד תיק. ומה תגידו? מצאתי את הטבעת. כולי פליאה. זה ממש מדהים. תודה רבה לכולכם אך במיוחד לך, סוסת פרא. הצלת אותי.

ומה תגידו? מצאתי את הטבעת. כולי פליאה. זה ממש מדהים. תודה רבה לכולכם אך במיוחד לך, סוסת פרא. הצלת אותי.
איזה יופי ! אני שמחה לשמוע ! (זאת אני, סוסת פרא)
גם לי קרו כמה ניסים כאלה עם הפסוק הזה.

העתקתי את הפסוק של רבי מאיר ונדרתי שאתן כסף לאגודת העיוורים.
מעניין, גם אני בזמנו כשהתכוונתי לתת סכום כסף גדול כדי למצוא משהו חשוב, ייעדתי את זה לעמותה כלשהי של עיוורים.
למה נדרת דווקא להם?
(למרות שלדעתי יש קשר, כי בסגולה הזו מבקשים מאלוהים שיפתח לנו את העיניים.... ובכל זאת מעניין אותי למה את בחרת בזה דווקא....)

נראה לי ששכחו פה עצה נוספת.לסדר את הבית.
ככה לפעמים מוצאים וגם עוזרים שפעם הבאה נמצא.

איפה הארנק???
כבר שבוע מחפשים את הארנק, מבינים שהוא באיבוד ולא נגנב...
כל פעם מחפשים קצת ומתייאשים.
בדקנו את כרטיסי האשראי לוודא שאף אחד לא משתמש בהם.
קראתי את הדף
הפכתי כוס ופתחתי מספריים
ועזבתי את זה
הלכתי לתיק שלא השתמשתי בו כבר הרבה זמן, ושם הוא היה

לפני שש שנים, עת עברנו הצוויליכית, הבוציקית ואני לביתנו הנוכחי מבית הרווקות של הצוויליכית, היו אי-אילו שש מאות-שמונה מאות דולאראת בין הבגדים בארון.
אתם מצאתם אותם? גם אנחנו.
והשער, אחחחחח... הדולר היה דולר והוא היה צעיר, ירוק וקשה ועם ריח של מלפפון טרי! כל אחד החמיל לידיך 4.517 ש"ח.
וזהו, זה בדיוק הכסף שהייתי נוסע איתו עם הבוציקית לבקר את אחי באנגליה! זהו!

יש גם "מחזיר שערים אבודים"?

צוויל

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני דווקא שמעתי שאם אבד משהו בזמן החיפושים צריך לומר "קראו למרים",האמת שכשאבד לי משהו הפכתי כוס וקראתי למרים ואכן הדבר נמצא...אני חושב שקוראים למרים מפני שהיא מצאה את משה אצל בת פרעה,האם זה נכון ?,מה אתם חושבים ?

מרים לא מצאה את משה אצל בת פרעה.
היא השגיחה עליו בהחבא וראתה איך בת פרעה מוצאת אותו.
בלי קשר לזה - אולי יעזור לך להגיד "קראו למרים".
אפשר גם להגיד "סופרקליפרג'ליסטיאקספיאלידושי" - אולי זה יעזור...

"קראו למרים"

הא !!

מי מכיר את החיזיון האורקולי במצדה?!
משו כמו
"הנער! צווה ויקראו למרים מעל החומה!" (הורדוס)
"מרים! מרים! מרים!"

(מרים! ההזמנה שלך מוכנה בדלפק)

צוויל

שעון יד שהגדול קיבל מסבא ליום ההולדת נפל לו חלק, שמנו באיזה מקום (תמיד זה מקום חשוב כדי שלא נשכח, וכך שוכחים), ועכשיו הסבים רוצים לתקן אותו - ואין.
אוף! כל כך לא נעים לי.

_לפני שש שנים, עת עברנו הצוויליכית, הבוציקית ואני לביתנו הנוכחי מבית הרווקות של הצוויליכית, היו אי-אילו שש מאות-שמונה מאות דולאראת בין הבגדים בארון.
אתם מצאתם אותם? גם אנחנו._

וואו, שאני אבין - לא מצאתם את זה?

אצלי קרה משהו כזה - עסקתי באריזות למעבר לדירה החדשה, התחלתי לנפות מה הולך לפח ומה נשאר אצלי. מעטפה תמימה הושלכה לפח, ברגע שהשלכתי אותה הציצו ממנה כמה מאות שקלים, זינקתי עליה והסתבר שהיו שםמעל לאלף שח... לובליאינדיד. כסף שהוצאתיכ מה חודשים קודם ושכחתי ממנו..

לא, לא מצאנו... P-:
(זה היה בפולנית - "נו, לכם הם שלחו מכתב תודה? משהו?" (לא) "גם לנו." (לא שלחו)
זה כזה לסחוט את הקווץ' עד טיפותיו האחרונות.
לך תדע,
אולי זה הגיע ליד שניה, מקופל עם איזה סוודר ישן, הפתעת השנה למישו.
ככה זה.

צוויל

תגידו אפשר למצוא משהו - אדם שאיבדתי אותו זה עוזר גם לזה כל התפילות והכול או שלא?
אני מצאתי.
איבדתי בן אדם במשך 27 שנים.
איך מצאתי אותו?
מצאתי מישהו מהילדות של שנינו. בשיחה עלה שמו של ההוא. אמר לי שהוא מת, ונתן לי את השם הפרטי של אחיו (ידעתי רק את שם המשפחה אז לא יכולתי לחפש את האח כל השנים).
עם שם האח הלכתי ל-144 וצלצלתי לכל בעלי השם הזה בכל רחבי הארץ...
ככה מצאתי את אחותו (הם שלושה). את שמה הפרטי דווקא ידעתי, אבל היא התחתנה בגיל צעיר ולכן החליפה את שם המשפחה... P-:
ואז התברר שהוא לא מת.
ושלא יכולתי למצוא אותו 27 שנים כי הוא נכנס ויצא מאישפוזים בבתי חולים לחולי נפש כל השנים האלה (רק עכשיו, כשאני כותבת, אני תופסת שהתחלתי לחפש אותו רק כאשר אושפז. לפני כן יכולתי למצוא אותו בקלות אבל לא העזתי), כך שהוא לא היה רשום בשום מקום.
וככה מצאתי אותו.

שכחתי לכתוב את הדבר הכי חשוב:
חשבתי על האדם הזה 35 שנה.
חיפשתי אותו 27 שנים.
מצאתי אותו ברגע המדוייק שהייתי מסוגלת לקלוט את המסרים שהיו לנשמה שלו בשבילי, ולא רגע אחד קודם.
ופגשתי אותו ברגע המדוייק שהייתי מסוגלת להתמודד עם אדם חולה נפש (קצת מסוכן להיפגש איתו). לא רגע אחד קודם.
אז יש משהו ב"כל עכבה לטובה" (אמא של יונת, כל עיכוב לטובה, כמובן).
ושאלות של עיתוי הן לפעמים שאלות מורכבות.

סיפור יפה...

אני הפכתי את הבית ולא מצאתי את הטלפון הניד שלי