באופן טבעי

ארץ הודו, חו''ל עם ילד לא מחוסן, האם כדאי להתחסן למזרח

בתי ללי בת ה3 וחצי ואני נוסעות להודו בתחילת ינואר לתקופה של כשלושה חודשים. מבקשת בדחיפות טיפים ואינפורמציה רלוונטית.

יש כל כך הרבה טיפים. תקני את הלונלי פלנט של הודו. לדעתי יש בעברית
לא לשתות מים מינרליים מבקבוק בכל מקום (לא תמיד הם מינרליים)
עדיף לשתות קולה או מיץ מבקבוק.
שימי לב שאין עכשיו מונסונים.
הדרום כיפי ופחות תיירותי מהמרכז ולכן רצוי אפילו קודם להגיע אליו.
הודו מגעילה ומלוכלכת אז אל תחטפי שוק כשאת מגיעה לשם. תזכרי מה אמרתי, תשנני היטב. אבל גם אם תדמייני לא תצליחי לדעת עד כמה.
הודו היא גם המקום הנפלא ביותר עלי אדמות. רק צריך לנקות אותה קצת...

• אנחנו הקפדנו ללכת רק עם נעליים בהודו ולא עם סנדלים, בגלל הג'יפה.
• לקחת מעט בגדים. החולצות ההודיות מצויינות, אפשר לקנות כמה כאלו (כותנה)
• ברכבת הקפדנו שאני תמיד אשן למעלה, כי ההודים אוהבים ליגוע. בעיקרבתחת.
• תקחי איתך שרשרת ומנעול כדי לקשור את התרמיל שלך.
• מומלץ כרית מתנפחת לנסיעות ארוכות, כדי שתוכלו לשים את הראש (אם אתן רגילות לכריות)
• מומלץ לקחת טלפונים של השגרירות בדלהי והקונסוליה בבומביי.
• אם את בעלת משקפיים, כדאי לך לקחת איתך את המרשם של המשקפיים למקרה שתצטרכי להכין לך זוג. (שלי נשברו במהלך הטיול והייתי זקוקה למרשם מהארץ).
• לטיהור המים כדאי לקחת כדורי כלור או טיפות יוד.
• כדורים למלריה.
• כרטיס רכבת ללילה עם Sleeper, כדי להגיע ממקום למקום כמו בנאדם ולא כמו סמרטוט.
• קחו משהו לתעסוקה לרכבת. הנסיעות ארוכות מאוד, ולפעמים משעמם ולא בא לדבר עם אף אחד (גם לא עם ההודים).

חברים שלנו טיילו כמה חודשים בהודו עם שתי בנות (בנות ארבע ושש) חזרו לפני חצי שנה.
למרבה הצער עכשיו הם בקנדה לשבועיים.
מתי בדיוק את נוסעת?
אולי הם יספיקו לחזור ולייעץ לכן.
כדאי מאוד להיות מעודכנות בקשר לחיסונים!!!
ולהתעדכן בקשר למזג אויר.
אנחנו אמנם היינו לפני כמה שנים ובלי ילדים, אבל הכי חשוב לדעתי זה לזכור שזאת מנטליות אחרת ולא להתעצבן מכל שטות ולא להתקמצן ולריב על כל רופי, כי כשמתרגמים לשקלים זה מגוחך. וגם, לא להידבק למסלול הישראלי, כי הוא מרוצף בבתי מלון מזעזעים ובהודים עייפים.
הודו מדהימה!
הלוואי שתהנו ותשמרו על הבריאות.

ועוד משהו, מצטרפת לכל ההמלצות של שגית, רק שכדאי לחשוב טוב טוב על הכדורים למלאריה, כי אומרים שהתופעות לוואי שלהם קשות מאוד. אנחנו שאלנו את המקומיים בקשר למלאריה - אם יש באזור הם יודעים.
כדאי לקחת כדורים אתכן ורק במקרה של חשד של הדבקות במחלה לקחת כדור - עוזר להקלה, ולהתפנות מיד לבי"ח.
יתכן גם שהכדורים לא מתאימים לכל סוגי המלאריה, אז לבדוק טוב טוב.

יואו, שירי! איזה כיף לכן!!!!!! אם לא היית עוד אז מצפה לך אחת מהחויות הנפלאות ,הצבעוניות, והמרוממות של חייך.....
לגבי חיסונים- הייתי מתייעצת עם הומיאופת לפני הנסיעה לגבי איזה חיסונים, כמה ולמה וגם לגבי כתובות וטלפונים של הומיאופתים בהודו לכל מקרה, הודו היא "מעצמת הומיאופתיה" בינ"ל ובבומביי חיים כמה מטובי ההומאופתים בעולם

מסעדות= תמיד לאכול במקומות הומים יותר בהן התחלופה של האוכל גדולה יותר...

נסיעות= גם באוטובוסים כששמים את התיק על הגג כדאי לקשור בשרשרת ומנעול בעצמך

כסף= כמובן עלייך (בחגורת כסף צמודה לבטן) תמיד!

מקומות מומלצים= המפי, קודאיקאנאל, קוצ'ין, וארקלה (חוף ים), בגואה- ארמבול, פאלולם..... אום ביצ',.... ויש עוד...

בישול= אולי שוה לך לקנות שם איזה גזיה כזאת וקצת לבשל לבד אם את פוחדת מהלכלוך, הירקות והפרות הם בשפע ובזול כך שזו לא צריכה להיות בעיה (וכמובן גם עדשים ואורז שהם המאכל הפופולרי ביותר)

והעיקר לא לפחד כלל!!!!
כל הכבוד!
מחכים לשמוע סיפורים!

>גם בן השלוש שלי רוצה.... וגם אני<

אך הודו הודו, הפרות ברחוב , נהגי הריקשה , U WANT HASHISH ? U WANT CHANGE MONEY ? הולכים לשגע אתכם.
הודו נכנסת לך לוורידים כמו אינפוזיה קרה, ויוצאת משם כמו תה רותח, אחרי מסע של 4 חודשים נשבעתי שלא אחזור לשם, אבל מיד לאחר החתונה נסענו לשם בשנית לחגוג ירח דבש.
אין כמו הודו בעולם, איזה כיף לכככככככככככככככםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

ועוד דבר, מניסיון לקחנו כדורי מלריה במזרח כשלושה חודשים , וזה יצר בלגן לאשתי שחבל על הזמן.
ברגע שהפסקנו הכל שב על מקומו בשלום. שמעתי גם שיש איזה 100 סוגי מלריה והכדור מכסה רק כמה סוגים בודדים, כך שהסיכון לא שווה את זה.
חיסונים מומלץ לעשות במשרד הבריאות (רח הארבעה בת"א) הרבה יותר זול מ" למטייל". (ומול הומאופת ).

• כדאי מאד לקחת ספר או שניים ואפשרי להחליף שם עם ישראלים.
• לבדוק היטב את בקבוקי המים המינרליים שהפקק נצור , וללחוץ על הבקבוק לבדוק שאינו משפריץ, (אם כן אז מישהו "זייף " אותו).
• עדיף לנסוע עם טרבל צ'קס וקצת מזומן.

והכי חשוב לא להגרר לקטע הישראלי (אני לא פרייר,) וכמו שנכתב למעלה, עוד כמה רופי בשביל ההודים זה לחם ובשבילנו גרושים, חבל להתמקח עד כלות הנשימה .
תהנו בכיף.

מקומות מקסימים בעיניי:
כלכתה (כלכותא), מדינת סיקים (נוסעים ברכבות ואוטובוסים מכלכתה) ודרג'ילינג. אם מטיילים באזור הצפון המערבי והמערב בכלל, אז קצת רחוק להגיע לכלכתה, אבל שווה.

איזה כיף כל הטיפים השווים שלכם, אני אוהבת אתכם ותודה. מתחילות לשקשק לי הרגלים. והכי מפחיד זה שעוד לא סיפרתי להורים שלי, ובשנה הקרובה אהיה בת ארבעים!!! כנראה שזה לא קשור לגיל. אתם יכולים לצחוק עלי אבל מכל הנסיעה להודו זה הכי מפחיד אותי. יותר ממחלות.
מחכה לעוד טיפים. אסירת תודה בינתיים- שירי.

למה אסירה?? חופשיית תודה.

לפחד לספר להורים.
ה-קטע של המשפחה שלי.
ברור לגמרי.

טוב, אז סיפרתי להורים.נראה לי שהדף הזה יחליף שם בקרוב וירא משהו כמו ,שירי וללי בהודו". אנחנו מתכננות ליסוע בסביבות ה-20 בינואר., בהתחלה לאורוויל, דרך גילה חורש יצרנו קשר עם אבירם ויורית מהקהילה שלנו שחיים שם עכשיו עם בתם אושר. אנחנו מתכננות להיות בהודו כ-חודשיים וחצי. נראה! אני מקוה שההורים ירגעו עוד לפני שניסע, כי ככה תהיה לי הרגשה יותר טובה כשאני נוסעת. בעצם זה לא משנה. גם ככה וגם ככה תהיה לי הרגשה טובה.

אני לא יודעת אם כבר אמרו לכן, אבל אם אתן לא מתכוננות לישון אצל החברים, אז מקומות הלינה באאורוויל מאוד מוגבלים ומוזמנים הרבה זמן מראש. כדאי לבדוק את זה כבר עכשיו.
אם נתקעתם - אפשר לישון באאורוביץ' ולנסוע באופנוע ששוכרים שם, את המרחק הקצר מדי יום.

שירי, איזה כייף! כל הכבוד, אתן מה זה תהנו....
רק בזהירות עם ללי עם האוכל, כי בדרום הוא עוד יותר חריף!!!
אבל באורוויל בטח תבשלו לבד פחות או יותר!
אני מקנאה, אבל גם זמננו יגיע.

עצות חבריה עצות...
אני אודה מאוד לכל מי שיכול לתת לנו טיפים וידע מניסיון על טיול משפחה בהודו ונפאל אנחנו רוצים לנסוע באוקטובר הקרוב עם שתי בנותינו בנות השנה וחצי ושלוש כולל מידע על חיסונים. תודה, תודה, תודה מראש על כל תגובה

הילי שלום,
קודם כל איזה כיף לכם!
אנחנו נסענו להודו באוקטובר שעבר למשך חודש, עם בנות שלוש וחצי וחמש. מאוד חשוב לכמה זמן אתם נוסעים. לא חיסנו ולא התחסנו, ראשית משום שנסענו לחודש בלבד ושנית, הרגשנו שהחיסונים יחלישו את המערכת החיסונית שלנו. אבל כמובן זו ההחלטה שלנו ולא המלצה.
כדאי להצטייד בחומר דוחה יתושים (גם בדרמסלה הקרירה היו יתושים לקראת הערב).
רצוי מאוד לקחת מנשא לכל ילדה - בעיקר בערים כמו ניו-דלהי, הבנות שלנו הרגישו חוסר ביטחון ורצו המון על הידיים (אנחנו לקחנו רק מנשא ארוך אחד, אז הן היו המון על הכתפיים שלנו).
אנחנו התמקדנו במעט יעדים (רישיקש ודרמסלה) ושהינו בהם הרבה זמן (בדרמסלה היינו מעל לשבועיים).
במקום להתעסק עם תחבורה ציבורית (רכבת ואוטובוסים) העדפנו לשכור רכב עם נהג שלקח אותנו מדלת לדלת, ועצר בכל פעם שהיה צורך (פיפי וכו').
בכל בתי המלון והגסט האוסים שילמנו רק עבור שנינו (לא דרשו כסף עבור הבנות) וישנו ארבעתינו ביחד באותה מיטה.
מים - שתינו רק מים מינרליים וגם ציחצחנו שיניים במים מינרליים בכל הזמן שהיינו בהודו.
מזון - בתחילת הטיול לא אכלנו פירות או ירקות טריים בדלהי - הסתפקנו בתבשילים, אורז וכו'. נמנענו גם מבשר לסוגיו. ברישיקש כבר אכלנו פירות - בהתחלה קנינו אננס ובננות וקילפנו לבד ואז אכלנו גם סלט פירות בגסט האוס. בדרמסלה ממש אכלנו הכל - אפילו שניצל ועוף ובטח שפירות וגלידה. לפני החזרה ארצה אפילו אכלנו פירות טריים ומיצי פירות במלון בניו דלהי. המאכל שהבנות הכי אהבו בהודו היה - מלוואח ! שהוכן במקצועיות רבה במסעדה בדרמקוט.
שקית בלונים אחת קטנה יכולה לעשות המון שמח לילדים ההודים החמודים שתפגשו. ביום האחרון בדרמסלה הילדות נתנו לילדים שגרו קרוב לגסט האוס בלונים שהן קיבלו משתי ישראליות שהיו איתנו בגסט האוס - איזו שמחה וצהלה!
בגדים - לקחנו מעט ובסוף גם נתנו חלק לילדים הודים שגרו לידינו.
בדרמסלה יש משפחה מקסימה שמנהלת את בית חב"ד - הרב אשתו וארבעת ילדיהם. הבנות מאוד נהנו לשחק עם ילדים דוברי עברית, ואותו דבר לגבי ילדי הרב והרבנית.
אנחנו לקחנו בלוק ציור קטן וצבעים מסוגים שונים - הבנות שלנו מאוד אוהבות לצייר. ניתן גם לקנות דפים וצבעים שם. לקחתי גם בובות קטנות מכל מיני סוגים אותם החבאתי בכיס התרמיל ומידי פעם הוצאתי.
פנס - מאוד חשוב עם ילדים, בעיקר שהפסקות חשמל הן דבר די שכיח בהודו.
עזרה ראשונה - אני לקחתי קרם רסקיו, קרם ארניקה, קרם פלאים של צפריר וגם תמציות cool, עידוד, חסינות וראש קל. לקחנו גם פלסטרים, גזה, סרט דבק רפואי, אקמולי, קל בטן, טיפות פנסטיל, אנטיביוטיקה (רונן דאג לזה אז אני לא יודעת בדיוק מה - הוא התייעץ עם הגיס שלנו שהוא רופא), יוד לטיהור מים, שמן ויטמין E, - לא השתמשנו בכלום תודה לאלה חוץ מתרסיס העידוד.
יש בטח עוד מליון דברים ששכחתי ואני אשמח להיזכר רק תישאלי.

אני נסעתי פעמים להודו עם הבנות. מנשא חובה .ללמד אותן להגיד" נו טאצ" (לא לגעת) גם חובה כי ההודים צובטים את הלחיים. לדעתי אין בעיה לאכול פרות וירקות שאתם קילפתם. אם רוצים קליפה חובה לשטוף במים עם יוד או כלור.לשתות ולצחצח רק עם מים מינרלים.
פטנט לרחצה- לקחנו בריכה מתנפחת ובכל מלון ניפחנו ,מילאנו במים, הוספנו כדורי כלור, והבנות יכלו לשבת ולשחק במים בלי שנדאג אם הן ישתו מהם. יש לי תמונה של הבת במלון ככה אולי בערב אני אעלה אותה..
בכל מקום בהודו אפשר לקנות בגדים לילדים ובזול, לכן לבוא עם 2-3 חליפות וזהו.
לקחנו מחברת עם צבעים והרבה מדבקות לנסיעות . אני דוקא העדפתי רכבות ואוטובוסים על פני נהג פרטי ( הנסיעה הכי גרועה היתה עם הפרטי), ובכלל עדיף נסיעות לילה ואז הילדים ישנים. זהו כרגע.

לידעתכם הודים שבאים לביקור בישראל חייבים לקחת את אותם חיסונים שאנחנו לוקחים בנסיעה להודו

איזה צמרמורת עוברת בי כשמזכירים את הודו...
אני מוסיפה את זה למועדפים שלי..

חלומנו מתגשם..
אנחנו נוסעים עם הילדים (שנה וחצי וחמש) להודו לשנה
זקוקים לכמה טיפים:
בנוגע לחיסונים: הגדול מחוסן בחיסוני משרד הבריאות. הקטנה מחוסנת בטטנוס בלבד. נשמח למידע בנושא.
מתכננים ילד נוסף בקרוב, מישהו מכיר מרכזי לידה\מיילדות שם? האם יהיה צורך לחסן את הפעוט\ה?
נשמח לקבל טיפים ועצות מאלו מכם שהתנסו כבר בטיול דומה.
תודה רבה

אמיר, פגשתי ממש בימים האחרונים זוג עם ילדים שהתגוררו איתם בהודו במשך 3 שנים. סיפרו לי שיש להם כמה חברים שם שהינם תושבים זרים ,שילדו שם והיו מאוד מרוצים, יתכן ואצליח לחבר ביניכם לשם העברת מידע.
צור איתי קשר ב adi135#netvision.net.il

פרק ראשון מתוך יומן המסע של הסופר צור שיזף שהסתובב עם אשתו ושלוש בנותיו במשך שנה בהודו: "שאנטי שאנטי בלגן"
(לא קראתי את הספר)
http://www.nrg.co.il/online/15/ART/773/218.html

שלום אמיר, בשנתיים האחרונות גרתי בהודו וראיתי משפחות רבות מטיילות וגרות עם ילדים. אכן רובן היו מאירופה. אך גם זוג ישראלים. רוב הזמן הייתי בחוף ארמבול וגואה, מקום מדליק ביותר עם קהילה מערבית נרחבת וותיקה. חזרתי מביקור בתחילת ינואר והיו שם לפחות 10 ילדים מגילאי 3 חודשים עד 13 , חלקם זוגות וחלק אימהות חד הוריות. במקום יש זוג ישראלי בשם צחי ומירב ותינוק בשם טבע, מעוד מוכרים במקום וטבע נולד שם לפני כשנה וחצי בכפר בצפון "קאסאר דוי", קצת מבודד אך אפשרי. יש זוג נוסף בשם עמי ואליאור אשר מתגוררים כרגע בכפר מורג'ים כ 10 דקות מארמבול, הם העבירו שם את רוב ההריון (אני טיפלתי באליאור בשיאצו וכך הכרנו) והם ילדו בכפר. יש שם מילדת גרמניה החיה בהודו כ 10 שנים. היא גרה ב "חוף בגא" ומאוד מוכרת באזור, היא ילדה עשרות ילדים הודים ומערביים. כל זה לגבי ילדים ולידות בדרום. אין לי מידע לגבי הצפון למרות שראיתי גם זוות רבים עם ילדים בדרמסלה שבצפון. אני אברר את המייל של הזוגות . מקווה שעזרתי.

תודה רבה לכם עדי ודניאל עזרתם מאד.
אני מרגיש שאנחנו הולכים אל הלא נודע וכל טיפת מידע מאירה לנו קצת יותר את הדרך..

תחסנו את הילדים. אני מאוד בעד חיסונים. חוסנתי בילדותי (ונדדנו בהרבה חורים עקב עבודת אבי) ומחסנת את ילדי. וגישתי היא: לא יזיק לא יועיל. מעניק הרבה שקט. לא להיות היסטריים עם הגיינה ואוכל. לא להשתולל על ההתחלה. אבל בהחלט לאט לאט להחשף יותר ויותר. זה לא רק עניין של הגיינה אלא גם של תבלינים, חריפות וכו' שיכול להיות קצת קשה לילדים על ההתחלה. מה הלחץ על ילד נוסף עכשיו? כשתהיו שם תראו איך תרגישו. לטייל בהריון זה לא ממש הדבר הכי קל ובטח לא במדינה כמו הודו. בכל מקרה תמורת כסף אפשר למצוא הכל. יש מרפאות ובתי חולים מערביים.
תלמדו ותקראו. לא מכירה אתכם ולא יודעת מה הרקע שלכם בטיולים. תעשו עבודת שטח. לקרוא וללמוד. אם שניכם לא הייתם בהודו ובכלל במזרח אתם חייבים בכך עוד יותר. ההלם די רציני גם למטיילים קשוחים בלי ילדים. הנחיתה שם לא קלה. פיסית ובעיקר נפשית.

שלום פלונית
טיילנו בעבר בהודו, אבל ללא ילדים. לגבי חיסונים זה לא מדוייק שהם לא מזיקים ולכן יש בכוונתינו לבדוק היטב את הנושא לפני שאנו מחליטים, לכאן או לכאן.
לגבי ילד נוסף אין לחץ, פשוט רוצים. לא מרגיש לי שיש איזושהי בעיה לטייל בהריון, זה חלק מהחיים.

ההלם די רציני גם למטיילים קשוחים בלי ילדים
הנחיתה בהודו היתה מדהימה עבורינו, ללא הלם פיסי או נפשי. התאהבנו בה מהרגע הראשון.
בכל מקרה, תודה לך על העצות והכוונה הטובה.
שיהיה לך יום מקסים.

גם אנחנו, גם אנחנו.....
בדרך....
נוסעים בתחילת מאי ל-5 חודשים.
בתנו תהיה כעט בת 3 וכרגע היא מחוסנת בטטנוס וצהבת A, עדיין מתלבטים בנוגע לפוליו.
לגבי לידות- פגשתי פעם ישראלית (לא זוכרת את שמה) שילדה באלמורה עם מיילדת מקומית. בבית כמובן. לא יודעת אם הייתי מנסה את זה בעצמי, אך מה שחשוב הוא שיש כל מיני אפשרויות!
אולי נפגש....

איזה התרגשות (-:
אולי באמת נפגש..
יש יומן מסע מרתק של מש' עדוי שטיילה 8 חודשים בהודו עם 3 ילדים ,
אם בא לך לקרוא כאן
בהצלחה ושבוע נפלא

תודה, נתחיל לקרוא....
עכשיו גילינו עוד משפחה שתהיה שם בזמן שאנחנו נהיה ויש אפשרות (אולי אולי אולי) שעוד חברים (וילדיהם) יגיעו.
היי, בשביל מה בכלל לסוע להודו אם כל החבר'ה באים
אנחנו כ"כ מחכים כבר, יהיה מה זה כייף.....

יהיה סוף הדרך (-:
מה את עושה עם חיסונים?

שלום לקרן, לאמיר ולורד
כל כך מקנאה!!
טיילתי בהודו עם בעלי ושני ילדים בני 3.5 ו- 7.5 במשך חמישה חודשים. חזרנו אחרי חמישה חודשים עם (ובזכות) אורי בבטן.
תקופת הטיול היא המתנה היפה ביותר שנתנו לעצמנו ולילדינו.
חזרנו לפני יותר משנה, והודו מוזכרת בבית מדי יום. (טוב, עכשיו זו לא חכמה. הילדים בחרו לקרוא לכלב החדש "פושקר" ...).
בעניין החיסונים - אנחנו לגמרי מהמיין סטרים. מחסנים בארץ ועל אחת כמה וכמה שלקראת הודו.
בעניין ההריון והלידה - אותי ההריון החזיר. עם הקאות ובחילות בלתי פוסקות, התקשתי למצוא את מקומי. חזרתי בשמחה, עם תחושה שזה בסדר גמור שהטיול נגמר ושטוב להיות בבית. מצד שני, אני יודעת על לידות של מערביות בהודו, כולל הגברת מבית חב"ד בדרמסלה, שילדה בבית חולים טיבטי.
כרגע נמצאת בדרמסלה רופאה ישראלית עם משפחתה, ואולי תוכל לייעץ בנושאים רפואיים.
תעשו כייף חיים משוגעים!!

אמא של אורי שלום
איפה טיילתם בהודו?

התחלנו מחודש וחצי בדרמסלה, אח"כ קשמיר, לאדאק, מנאלי, קסול ועמק פרוואטי, רישיקש, אגרה, רג'יסטן (פושקר, ג'איפור, אודייפור, בארטפור, ועוד כל מיני שלא עולים לי כרגע). לקינוח טסנו לגואה דרך דלהי.
אם תרצי, הדפסנו טיפים לחברים שכרגע בדרמסלה (גסטהאוסים בכל מקום, מסעדות, התניידות).

בטח שאני רוצה (-:
את יכולה לשלוח ל [email protected]
החברים בדרמסלה עם ילדים?
יש לך קשר עם הרופאה הישראלית בדרמסלה? אם כן אשמח אם תוכלי לקשר בינינו.
תודה רבה

אמא של אורי, אשמח אם תשלחי "לי" [email protected] את הרשימה.
אומני תהיה בת כמעט 3 כשנסע וגם אנחנו מתכננים 5 חודשים, מעניין אותי לשמוע איך ומה היה לכם.
קרן, לגבי החיסונים- עשינו טטנוס- דיפטריה, צהבת A (רק את הראשון בעצם, כי את השני כבר לא ייצא לנו פה ולא בטוחה שבא לנו להיטרטר רק בשביל זה בהודו) וחושבים על הפוליו.
מה אתכם?
התחלתי לקרוא את יומן המסע שהפנית אותי אליו...ממש עושה חשק...

הי ורד בוקר טוב
אנחנו עשינו טטנוס דיפטריה, אני רוצה גם פוליו ולגבי צהבת זה חיסון שמתחילים לחסן אותו מגיל שנה וחצי. כשניסע הקטנה תהיה בת שנה וחצי, כך שלא נספיק ואין לי מושג מה לעשות בענין.

ורד וקרן
שלחתי לכן מייל עם רשימת המלצות + המייל של החברים שלנו.

אמא של אורי אשמח לדבר אתך אני נוסעת גם סוף החודש לטיול קצר האי מייל שלי [email protected]
תודה רבה
יהודית שפמן

יהודית
שלחתי לך מייל עם רשימת המלצות ועם הטלפון שלי, אם כי אני משערת שאת מתכננת לטייל בדרום, ואנחנו טיילנו יותר בצפון.

אמא של אורי אשמח מאוד לקבל את ההמלצות שלך אני טסה בעוד שבועיים
[email protected]
שבת נפלאה

אמיר, מקווה שקבלת את המייל ושתקבלו טיפים שווים
שיהיה מסע נפלא,ושיהיו לכם טיפים למסע שלנו שיבוא אישאללה בקרוב... עדי.

עדי, תודה רבה (-:
קיבלנו את המייל
נתקשר ונעדכן
ושוב תודה

אמא של אורי
קיבלת את המייל?

דניאל,
הצלחת לברר לנו את המייל של הזוגות שם?
נשמח אם תוכלי לשלוח "לנו" [email protected]

קרן
לא קיבלתי את המייל

היי אמא של אורי,
אנחנו מתכננים לנסוע בספטמבר הבא למזרח, בתחילה לתאילנד ואח"כ להודו, אשמח מאוד אם תוכלי לשלוח לי גם את רשימת ההמלצות, אנחנו משפחה עם שלושה ילדים. המייל שלי הוא [email protected]
,תודה

נעה
שלחתי

שלום דניאל
אנחנו מתכננים נסיעה משפחתית להודו. בעלי ואני שהינו כבר בהודו תקופה ארוכה אבל זה היה לפני הילדים (3 במספר והקטן יהיה בן שנה כשניסע). אני משוועת לכל פיסת מידע לגבי ילדים וחברת ילדים בהודו (זה לא חייב להיות ישראלים אם כי אשמח גם ליצור קשר אם אותם זוגות ישראלים שסיפרת שגרים בגואה) המייל שלי הוא:[email protected]

היי רותה,
גם אנחנו נוסעים להודו עם 3 ילדים (הקטן בן 3), הנסיעה שלנו היא בעוד חצי שנה בערך, מתי אתם נוסעים? אשמח לשוחח ולראות אם זה מתאים להיפגש, את יכולה לכתוב לי למייל [email protected]

כתבה על החיסונים לנוסעים למזרח

טוב, אנחנו כבר בהודו. מאד נהנים!
בינתיים פגשנו לא מעט ילדים, לא ישראליים בינתיים רק אירופאיים.
אנחנו ברישיקש, מאד נהנים מהגנגס בכל יום.
מתחיל ממש להתחמם פה אז עוד כמה ימים ננוע קצת יותר צפונה.
מי עוד נמצא בהודו מכאן?
אתם מוזמנים לכתוב "אלינו" [email protected]

אנו זוג בני 50+ מתכננים לנסוע להודו. נשמח לקבל הדרכה או להצטרף לאחרים.

ורד הי! אני חדשה באתר ולא יודעת איך להגיע אליך באופן אישי. פתאום ראיתי כאן את השם שלך. אני שולחת לך - לכם חיבוק מה זה ענק!!! ולפני שאת עוזבת את רישיקש בבקשה אם תוכלי למצוא לי את הטבעת שאיבדתי בגנגס לפני 5 שנים...טבעת כסף מדהימה עם אבן גרנט משובצת למישעי (הייתי ברישיקש עם גסטין וזה היה מטורף לגמרי)

ןרד - בהצתה מאוחרת ניסיתי לשלוח לך מייל דרך ה"אלינו" שכתבת בחום. זה לא עובד. המכתב נדחה. חשוב שתדעי

Hi,
We may have an offer to go to Poona for few months from my work (high teck, poona is a very hot spot now !). we have 3 children,6,4 and 1 year old.
this is very tempting, but the only probelm is what will the children do during the day when i'm working ?
i don't mind at all if thay will be out of the school/kinder-garden, but i don't want to have them without social contact with other children., and i ussume this means western children
does anyone know families who lives there?

היי אמא של אורי?,
אנחנו מתכננים לנסוע באוקטובר הקרוב לדלהי וצפונה, אשמח מאוד אם תוכלי לשלוח לי גם את רשימת ההמלצות, אנחנו משפחה עם שני בנים 7 ו 3.5. המייל שלי הוא [email protected]
כמו כן אם לאחרים יש מידע , אשמח לקבל במייל..אני בטוח שנעשה שימוש מועיל במידע , תודה.

האם מישהו טייל בהודו או בכלל במזרח עם תינוק מתחת לגיל שנה? אנחנו רוצים מאד לנסוע באוקטובר, כשהקטנה תהיה בת חצי שנה. עם מים ואוכל מזוהמים אין לנו בעיה, כיוון שהיא יכולה להמשיך לינוק מלא, אבל מחלות שמועברות ע"י חידקים ומלריה הן בעיתיות. היא לא מחוסנת בכלל כרגע, וודאי שאין לנו כוונה לחסן אותה בחיסונים שמעבר למחומשת. האם לרדת מהרעיון? אולי יש מקומות בהודו שהם נקיים ממחלות?

אמא של אורי,
גם אני אשמח לקבל את הרשימה "המדוברת"
[email protected]
תודה

אמא _של אורי?
גם אני אשמח לקבל את הרשימה, תודה " [email protected]"

ממש היום החלטנו כמעט סופית שבאוקטובר נסע לצפון הודו לשלושה שבועות. אני בת 35 ואנחנו (במקביל) מתכננים להתחיל להכנס להריון ראשון. פתאום נתקפנו חרדות מצהבת/מלריה וכו' שעשויים להתפרץ גם אחרי החזרה לארץ ואולי לסכן הריון. למעט החיסון נגד מלריה שקראתי על תופעות הלוואי האיומות העשויות להיות לו אני אקח כל חיסון אפשרי אחר. אבל הגשמת משהו שהיה הרבה שנים בגדר משאת נפש (הודו) במחיר של אולי סיכון הריון הוא מטריד מאוד. האם מישהי/הו יכול להאיר את עיני. המון תודה. אני מוכרחה לצאת מהסחרור ...

המחלה העיקרית שאפשר לקבל בהודו (במיוחד אם מחוסנים) היא קלקול קיבה- וזה לא מפריע להריון . ממלריה אפשר להזהר ע"י בגדים ארוכים, מרחיקי יתושים והתמרחות (וכל זה רק בלילה). חוץ מזה שמלריה לא מאד נפוצה - אני לא מכירה אף אחד שחלה בהודו ובטח לא בצפון(אבל זו רק אני). אבל אם את מאד חוששת- מה הבעיה להתחיל לנסות בנובמבר?

נוירוטית יקרה,
אוקטובר הוא חודש יחסית מאוחר לצפון הודו (איזור ההימאליה). בדרך כלל באוקטובר נוסעים לראג'יסטאן.
התחסנו בארץ (צהבת וכד'). לא לקחנו את הכדורים נגד מאלריה, וזה הכתיב מעט את מסלול הטיול (באותה עת היתה מלריה או שמועה על מלריה בג'איסאלמר שבראג'יסטאן, ולכן ויתרנו עליה).
הרופא המקסים שאיתו התייעצנו לגבי החיסונים המליץ לחכות עם הריון עד שנחזור. לא התאפקנו
בסיכומו של עניין חזרתי לארץ בשבוע שמיני, משום שבבת אחת נזקקתי לבית. יש מקומות חביבים יותר להקיא בהם...
אני חושבת שההחלטה תלויה בסף החרדה שלך. אם את מאד חרדה, ולא תוכלי להנות מהריון בהודו, אולי שווה לחכות.

שלחתי לכל המעוניינים את רשימת ההמלצות.

רשימת המלצות למשפחות שנוסעות להודו עם ילדים, בתקציב של כ 1200 דולר לחודש

דלהי – בנחיתה, ביציאה מהשדה, מייד מימין יש בוטקה של מוניות בתשלום מראש. מונית למיין באזאר עולה 250 רופי. לא לשלם יותר (מסוגלים לבקש גם 400 – 600 בלי להניד עפעף).
הישראלים מתרכזים במיין באזאר שנקרא פאהאר גאנג', במלון הארי ראמה. הוא זוועתי. לא לישון בו, אלא רק לרכז אינפורמציה ולקנות כרטיסים במשרד הנסיעות אבי – טורס או רפול (אחד מול השני).
שינה במלון מטרופוליס, בהמשך הרחוב, (לכיוון המנוגד לכיוון הרכבת, יוצאים מהסימטה של הארי ראמה ופונים שמאלה, ברגל – 5 דקות הליכה). מלונות נוספים מומלצים ובמחיר סביר: פרינס פולוניה ויס פליס הוטל (להבדיל מהיס פליס גסט האוס).
אוכל מערבי במקדונלד'ס או בפיצה האט בקונט פלייס. ריקשה – 20 רופי.
יש שם גם שוק נחמד, תת-קרקעי, מתחת לכיכר.
תחנת הרכבת בקצה המיין באזאר. כרטיסים לקנות רק בתוכה, בקומה השנייה. משרד רק לתיירים (אולם גדול). לא להאמין לאף "סדרן", כולל כאלו במדים. כל האינפורמציה והקניות רק בתוך המשרד הזה!!
כסף להחליף במיין באזאר בדלהי, ליד הארי ראמה יש מספר משרדים.

דרמסלה - הגעה הכי מומלצת בג'יפ ממוזג. אפשר לשכור מאבי-טורס, עולה 150$. 10-13 שעות נסיעה. אפשרות נוספת, רכבת (יוצאת מדי יום מדלהי) עד לפאטנקוט ומשם מונית עוד 5 שעות נסיעה.
לינה- גסט האוס נחמד מאד ונקי בבאגסו: "גרין ואלי" בנין שני מצד שמאל ממש בכניסה לכפר. עולה כ-350 רופי ללילה (קומה רביעית, חדר עם אמבטיה וצופה לנוף).
בדרמקוט – גסט האוס "דב קוטג'", אותו סכום פחות או יותר, אבל פחות נגיש. בית אפשר לשכור אצל "צ'ופרה האוס" בדרמקוט. צריך לקחת מונית ולא ריקשה (50 רופי) ממקלוד גאנג'. נמצא מאחורי מרכז הויפסנה. ספרטני אבל מקסים!
מסעדות נחמדות ברחוב הראשי של מקלוד גאנג': היפנית (לכיוון הדלק הוספיטל), הטיבטית, ואשוקה (בה אפשר לאכול גם בשר עוף).
בבאגסו: בתי קפה "ג'רמן בייקרי", ומסעדה נחמדה "טרימורטי" בכביש הראשי בניין אחרון קומה שניה. יש שם טאלי טעים ולא חריף וגם אוכל מערבי.
ריקשות ממקלוד גאנג' לבאגסו – 20 רופי. ממקלוד גאנג' לדארמקוט – 40 רופי.
משרד נסיעות- אשוקה, בכביש הראשי של מקלוד גאנג' וסניף בבאגסו (+מסעדה, שדי בסדר פרט לקלקול קיבה משניצל מקולקל).
נקודות ציון: הקופים, המקדש של הדלאי לאמה, אגם דאל, המפל בבאגסו. אפשר לראות סרטים במקלוד גאנג' . כסף אפשר להחליף גם בתמורה לכרטיס אשראי.

קשמיר יפה אבל מסוכן. אם תחליטו: נחמד לישון בהאוס באוט של יסין בנגין לייק. הגענו בוואן ששכרנו בדרמסלה.
טרק מומלץ לארו, עם סוסים (לכיוון קרחון קולוהוי). 20$ ליום כולל רכב וטבח לכל המשפחה. טיסה ללאדאק - 206 $ לכל המשפחה (שני הורים ושני ילדים), לקנות ישירות במשרדים של אינדיאן אייר ליינס בסרינגר.

לאדאק- אין לנו זכרונות משמעותיים. המסלולים של הטרקים ארוכים מאד, וקשה להשיג סוסים.
תחבורה: ירידה למאנאלי, הדרך הטובה ביותר היא לוקאל בס, כרטיסים בתחנה המרכזית 800 רופי לכל המשפחה.. מקומות ישיבה מסומנים, 3 מקומות = ספסל אחד. נסיעה מארבע לפנות בוקר עד שמונה בערב, לנים בגסט האוס, יש חדר טוב עם מקלחת ב-400 רופי, ולמחרת מגיעים למאנאלי ב – 11 בבוקר.

מאנאלי - לישון באולד מאנאלי. ריקשה בעליה מניו מאנאלי עולה 30 רופי ובירידה 20. ליד גסט האוס "דרגון" מרוכזים כל המלונות. לטייל לואשישט (50 רופי בריקשה) ולמפלים. יש משרד נסיעות רפול – מומלץ. יש יתושים קטלניים, כדאי להביא מהארץ מכשיר חשמלי נגד יתושים +סנו די.
מסעדה מעולה וזולה מאד – "טיבטיאן קורנר" ששייכת לאשה בשם טאשי. בעיר החדשה, ליד התחנה המרכזית, כניסה שמאלה בסימטה שבראשיתה חנות של מוצרי תפוחים (יין , דבש וכ"ד).

קסול –5 שעות נסיעה ממאנאלי, לוקאל בס. לינה בדיפ פורסט הוטל, מקום מקסים וטעים. מלא סמים!. יש מעיין חם טבעי, מעבר לגשר חבלים שחוצה את הנהר, פונים ימינה. מקסים! יש מעיין חם בגסט האוס פרטי שנמצא אחרי מסעדת אבר גרין (מומלצת) 150 מ' משמאל. עולה רופי לדקה. אפשר לטייל לכפר סמוך ג'אלאל ברגל ולחזור באוטובוס (2 רופי).
משם לצאת לטיול בעיר הקדושה מאניקרארם, מקדש סיקי עם מעיינות חמים ושוק נחמד. אפשר לאכול שם בחינם (מצווה) ואסור לצלם.
טיול נוסף לכפר קלגה, כרוך בהליכה, מקום מקסים אך מאורת סמים.
טרק מדהים של מספר ימים לקיריגנגה ומשם לקרחון שממנו יוצא הנהר.

רישיקש - מלון מומלץ מחוץ לעיר: סוויס קוטג'. מלון נחמד נוסף מול בית חב"ד. אנחנו ישנו ברם ג'ולה, שזה החלק היותר הודי. כל ערב בשש יש פוג'ה במקדש ממול על גדות הגנגס. מקסים. יש חוף אחרי הלקסמן ג'ולה, אחרי שעוברים את כל הבתים, מרפאה נטושה, מצד שמאל. להזהר מהזרמים (ראו אנדרטה לטובעים ליד).
טיול חובה, יפיפה לפולצ'טי, שזה אשראם עם חוף של מפגש בין שני נהרות, האחד קטן והילדים יכולים לשחות.
טרק – ימונה טרי (מקורות נהר הימונה).

דלהי, אגרה – טאג' מאהל- להזהר מרמאים. כדאי לקחת ריקשה מהחניון. גם הרכבת לשם ידועה לשמצה.

ראג'יסטן באראטפור, שמורת צפורים יפיפיה. שוכרים סוס עם עגלה בשמורה. לא חייבים מדריך.
טיול משם לעיר דיג. שינה במלון אוור גרין, קרוב לשמורה בצומת ליד מרכז התיירים.
ג'איפור :
לינה:או באבר גרין או בדיגי פאלאס (הרבה יותר טוב והרבה יותר יקר). חשוב מזגן.
לראות סרט ב"ראג' מנדיר", יש מקדונלד'ס ליד. כרטיסים לפחות יום מראש. לקנות כרטיסים טובים (יהלום או ספיר). לטייל למבצר אמבר (פילים 400 רופי), ברחוב ג'והרי באזאר שתי אטרקציות: חנות בדים מדהימה (עם שומר בכניסה), לפני מסעדת LMB שחובה לאכול בה, אם כי היא יקרה. לא כדאי לקנות תכשיטים.

פושקר : מלון חובה: סבן הבן, (שייך לאנופ) קטן ומקסים. די יקר, אבל אם תראו שיש דשא, הזרעים הגיעו משלז, ותוכלו לבקש הנחה. 200 מטר מהצומת המרכזי (איפה שהדואר). יש בתי מלון עם בריכות, אבל אפשר להכנס אליהן בכל מקרה בתשלום קטן, והם מאורות סמים ישראליות. מותר לשתות מיץ פירות בדוכן שבכביש הראשי. ממול: יש דאבה עם המבורגר צמחוני טעים, וטוסטים נוטלה שהילדים אוהבים. בשקיעה הולכים לאגם. לנסות לא להיות בזמן הדיוואלי דיי, כי אז יש המון נפצים.
יש ארוחות הכל כלול טעימות. להאכיל את הדגים באגם בפוג'ה בבוקר.
אפשר לשכור גמלים לטיול, כדאי לשעתיים לכל היותר. להזהר מהקופים שגונבים אוכל ברחוב הראשי.

אודיפור - לא זוכרים פרטים, יפה ורומנטית. קחו סיור על סירה באגם. טיילו באזור העתיק, שם גם המלונות. יש ארמון מפואר באגם, שאולי אפשר לבקר בו גם בלי לאכול. יש גן חיות סביר.

ראנטאנפור - שמורת טיגריסים, מקסים. לא להאמין לרמאים , אפשר לקנות כרטיסים למשאית ספארי 200 רופי לאדם. הכרטיסים בעיר עצמה ולא בשמורה.

גואה – חוף פאלולים, גסט האוס "קפה דל מר", יש חושות עם מקלחות,שירותים ומאוורר – 400 רופי ללילה לא בדצמבר.
מסעדות: ציונה, מג'יק איטלי וגם ליטל איטלי. יש שוק בכפר ליד, אם מבשלים לבד, אפשר לקנות אוכל בזול (יש שוק דגים).

המלצות כלליות-יש אתר אינטרנט לרכבת עם פרטים ואפשר להרשם לרשימת המתנה. כשקונים כרטיסים, אפשר לשלוח את הנשים,יש להן תור נפרד קצר יותר. צריך לדעת את מספר הרכבת.
אם ידוע לכם שם המלון במפורש, לא להאמין אם אומרים שלא קיים.
רכב שכור להזמין ממקום מסודר. לעמוד על נהג שיודע אנגלית.
להתעקש במלונות על מזרון נוסף לרצפה, באותו מחיר.

תעשו חיים!

שתי המלצות טובות לעיניני ניקיון- לקחת המון מגבונים לחים (אני 'טיהרתי' איתם בשימחה כל דבר בגסט האוס שנשארנו בו כמה ימים, מושב האסלה,המדף ששמים עליו מברשות שיניים וכו' זה נתן לי הרגשה טובה), ויש סבון ידיים ללא שטיפה, מעולה לנסיעות (אני זוכרת את המסע ברכבת מתנדנדת לכיור המצחין וחזרה, זה אחלה דבר שלא צריך לשטוף את הסבון)
המלצה חמה מהלב והמעיים- לא לאכול טאלי בכל מקום... מספיק פעם אחת בשביל להיות חולים שבוע-
ולדברים שיותר נעים לשמוע, הודו נהדרת, אנחנו רק מחכים לחזור לשם שוב, והפעם זה יהיה עם פספוסה, היא עדיין בבטן ואנחנו מפנטזים על לקחת אותה לשם. למי שנוסע לצפון מומלץ להגיע לאמריצאר, מקדש יפהפה. ישנו במקדש עצמו והייתה חוויה בלתי נשכחת. מקום קסום ביופיו, עם מעט תיירים יחסית. ולא להתחשבן יותר מדי על כסף, בעיקר בנסיעות, כי זה יכול בקלות לעשות הבדל בין סיוט מתמשך לנסיעה נעימה.

מישהו יודע אם אפשר למצוא טיטולים בהודו?

בערים הגדולות אין בעיה למצוא טיטולים. הם אפילו נקראים "פמפרס", אבל מיוצרים בהודו, והאיכות בהתאם... אם עור התינוק רגיש, כדאי להצטייד במשחת טוסיק טובה.
אין לי מושג אם גם בחורים הנידחים אפשר להשיג טיטולים.
בהודו זה נחשב למוצר מותרות יקר יחסית.
אם את יודעת מראש לאן את נוסעת, אפשר לשלוח כמה חבילות מהארץ לבית חב"ד המקומי.

הגסט האוס ב קסול עם המעיין החם נקרא טאג'י ובולי.

אני בשבוע ה-23 נוסעת היום בערב לגואה ל-3 שבועות אשמח לטיפים אחרונים או לשמוע על חוויות דומות (הריון בהודו) כי החלו בליבי חששות , אשמח גם לשמוע על מקומות לינה סטרילים יותר וכיו"ב

זהו, הזמנו את הכרטיסים להודו!
בשלב זה אנחנו נוסעים עם 4 ילדים בגילאים 5-17 למשך שבועיים לחתונה משפחתית. אולי הבן הגדול בן 19 יצטרף בכל זאת - תלוי אם יקבל אישור מהצבא.
אנחנו טסים לבומביי, משם מיד לדלהי, כעבור יומיים -שלושה עוברים לעיר בשם צ'נדיגר צפונית לדלהי, שם החתונה. כעבור עוד יומיים עוזבים שם, ויש לנו כשבוע פנוי לטייל.
נשמח מאד לקבל טיפים איפה כדאי לטייל באזור דלהי ליומיים הראשונים, ורעיונות לבילוי לשבוע שלאחר מכן.
מאחר ואנחנו נוסעים לממש מעט זמן אנחנו לא נצטמצם יותר מידי מבחינת הוצאות, כי אי אפשר גם לרצות לטייל, וגם לנסוע שעות אינסופיות ברכבות. אנחנו שוקלים לרכוש פס לטיסות למשך שבוע. כמו כן אנחנו מעוניינים בהמלצה למלונות, לא מאד זולים.
נשמח לכל רעיון.
תודה!

האם מישהו טייל עם רכב ונהג ויש לו המלצה על סוכנות טובה לארגן טיול כזה? בברורים שונים שערכנו הבנו שזאת כנראה הדרך המועדפת לטיול כמו שלנו - חבורה גדולה יחסית, עם מעט זמן.

בדלהי עצמה יש כמה מקדשים יפים-
המקדש הסיקי, המקדש הבהאי, ואפשר כמובן לעשות "גיחה" (כמה שעות נסיעה) לאגרה לטאג'.
נחמד לקפוץ למיין בזאר אם לא תלונו שם. זה בזאר ססגוני צפוף ורועש ושם נפגשים עם כל התרמילאים.

לטייל במשך שבוע- הייתי נוסעת למקום אחד כמו רישיקש שלא רחוקה או דראמסלה.
מקומות מדהימים מלאים קדושה, ונמצאים למרגלות ההימאליה כך שאפשר גם לטעום מהטבע הנפלא, גם מהתרבות וגם אלו מקומות יותר "קלים" לתייר שבא לזמן קצר. פחות הצקות של קבצנים וכד'
אני תמיד נסעתי דרך הסוכנויות שעובדות עם ישראלים במיין בזאר באזור מלון ההרי רמה- רפול או אבי טורס (יש כאן למעלה פרטים עליו)
יותר אמנם לגבי כרטיסי טיסות,רכבות ואוטובוסים אבל בטוח שיש להם גם שירות כזה והם מהימנים, הגונים ו"מבינים ישראלים".

בטוח שבמלון שתתאכסנו בדלהי יש סידור לרכב שכור פרטי.
שיהיה בכיף

טיפים לבומבי ולגואה?

אנחנו רוצים לנסוע בספטמבר עם ילדה בת שנתיים שלא חוסנה למעט פוליו
למישהו יש מידע לגבי שחפת? הבנתי שזו מחלה די נפוצה שם? ושיש חיסון
אשמח לקצת מידע.

יש בפרדס חנה הומאופטית שקוראים לה גילי שמתמחה בחיסונים

טיפ קטן לנסיעות ברכבת - לקחת סארי וכמה אטבי כביסה ולסגור את מדף השינה (קל מאוד לתפוס את הבד בעמודים המחזיקים) סביבכם
כך תוכלו לישון בשקט בלי נעיצות מבטים ובלי חשש משולחי ידיים.

שאלה לי לכל המטיילים עם ילדים בהודו: אנחנו מתלבטים אם לקחת איתנו כיסא בטיחות לנסיעות הארוכות. האם יש חגורות בטיחות אליהן אפשר לקשור את הכיסא במוניות?
נודה לכל מידע ממי שהתנסה

אין לכם מה לקחת כסא בטיחות יקירתי
אנחנו היינו בשנה שעברה והיו חגורות אולי ב2%
מהמוניות. פשוט ישבנו בתורות כשהילד עלינו והחזקנו אותו.
הכי מומלץ זה רכבות 2ND CLASS SLEEPER
ונסיעות ארוכות ברכבת היו סבירות בהחלט.
אני מקנאה בכם , זה כיף גדול עם ילדים בהודו.
רק אל תתנו לאנשים ברחוב ללטף את הילדים
זה לא מפסיק ולילדים זה סיוט.
לפעמים צריך אפילו להיות אגרסיביים.
תהנו וכל שאלה תוכלו לשאול אותנו
בתקווה ותהיה לנו תשובה

גמנחנו לא לקחנו כסא בכלל. אין טעם.
ממליצה על טיסות פנימיות למרחקים הגדולים, זה כבר לא נורא יקר!

המון תודה על תשובותיכן. איזה כיף שיש את מי לשאול.

אנחנו נוסעים רק לדרמסלה כך שלא צפויות לנו הרבה נסיעות.
בעיניין הטיסות: אני זוכרת את חוויית הזמנת הטיסה כמטישה מאוד, ונדמה לי שתמיד טיסות היו מאוד מלאות. האם גם זה השתנה? לא בא לנו להתקע שבוע בדלהי בציפייה לטיסה. דרך אגב, אולי אתן יודעות איפה שדה התעופה הקרוב ביותר לדרמסלה?
ועוד שאלה: האם ישנתם בדלהי במיין בזאר או שיש איזשהי המלצה אחרת? נראה לי קשה לנחות ישר למיין בזאר עם ילדה קטנה.

אשמח לשמוע כל טיפים שיש לכן, לגבי ציוד שכדאי לקחת או כל דבר אחר.

דרך אגב, פגשתם עוד משפחות עם ילדים?

אנחנו טסים ביום שישי ואני מלאת ציפיות וגם קצת חרדות.

אה, שכחתי לציין לגבי הטיסות הפנימיות- היום אפשר לעשות הכל לבד, מראש, דרך האינטרנט בלי סוכנים וכל זה.
לפני שנה היו 2 חברות יחסית זולות (או לפחות 2 שאני זוכרת את שמן) kingfisher ו- spicejet
לא תהיה לך בעיה למצוא את האתרים שלהן. ככל שתזמיני יותר מוקדם, יעלה לך זול יותר. ככה זה עבד לפני שנה. רק חשוב להבין שמדובר במטוסים קטנים ללא שרות מיוחד של ממש. אוטובוס אווירי כזה. אבל הטיסות לא ארוכות ממש ואם מתכוננים עם אוכל וכו', זה ממש סבבה.

לגבי המיין באזאר, אנחנו היינו שם. לא ממש מצאנו מקום מחוצה לו. ניסינו באZורים אחרים ולא היה משהו.
מה שכן, היינו לא ברחוב הראשי, אלא ברחוב אחורי צדדי שקט יותר.

כן, המון משפחות עם ילדים. אין בעיה. בדרמסלה משערת שעוד פחות בעייתי, כי זה יעד פופולרי מאד (לא היינו שם הפעם).

טיפ כללי:
לא יודעת אם כבר כתבו את זה פה אבל,
לא ללבוש בהודו חצאיות הודיות לפני שביררת בוודאות שזה לבוש נאות.
הרבה פעמים הדברים שנמכרים אצלנו בתור חצאיות הם למעשה תחתוניות (קומבניזון) שנועדו ללבישה מתחת לסארי.
המון נשים אירופאיות לובשות אותן ולא מבינות למה היחס של גברים אליהם נע על גבול ההטרדה המינית.
בין השאר, זה כי מבחינת הגבר ההודי הן מסתובבות בתחתונים באמצע הרחוב.

תמרוש רוש קצת קשה לי לחשוב שרק בגלל זה חושבים הגברים ההודיים שהנשים הזרות הן מופקרות מבחינה מינית.... אבל את בהחלט צודקת שזה נחשב חלק ביגוד תחתון.

לא רק בגלל זה, כמובן, אבל תארי לך איזה תגובות היתה מקבלת תיירת בישראל אם היא היתה הולכת ברחוב בתחתונים.
לא משנה עד כמה ההתנהגות שלה היתה מהוגנת, זה לא היה נראה כך.

אנחנו טסים להודו וראנסי עוד שבוע וחצי עם שלם בן שנה וחצי שלא מחוסן בכלל.
שמענו המלצות על צהבת A ופוליו.. הלב אומר לי לא לחסן אבל הפחד להיות באי שקט כל התקופה ובלחץ עם כל מי שמתקרב...מה אתם אומרים?
אשמח לשמוע המלצות לתיק עזרה ראשונה, דברים שצריך בשביל שלם, אוכל שכדאי להיזהר ממנו ועוד ועוד...

תודה רבה
יעל

אני מסכימה לגבי לא ללבוש חצאיות הודיות ("פטיקוט") בהודו כי זה כמו תחתונים בשבילהם, אבל רוצה לחדד ולהוסיף שמהנסיון שלי היחס של הגברים ההודיים לא קשור בהכרל ללבוש... אני לבשתי בגדים הודיים (סלוור קמיז אם אני זוכרת נכון את השם) והייתי מכוסה לגמרי, ועדיין ניסו (והצליחו) לגעת בי ברחוב. ומשיחות עם מקומיות הודיות - הם נוגעים גם בהן... אבל עדיין בעיני יותר מכובד ומכבד להתלבש בצניעות בהודו...

נוסעים להודו. רציתי לשאול מה מומלץ טיולון או מנשא גב או שניהם? וגם יש לכם אולי אולי רשימות לטיולים שעשיתם? אני רוצה להיות מצויידת לגמרי......

יעל