באופן טבעי

הרבה פעמים נדמה לי שתפיסת העולם של חינוך ביתי חופשי מתערבבת עם תפיסות עולם אחרות, אשר אף שהינן קרובות ברוחן אינן זהות למעשה. לדוגמה: Taking Children Seriously (כבד את ילדיך) גורסת מידה רבה של אחריות של הילד על מעשיו ועל עולמו (בדומה למבוגר). משפחה המאמינה בתפיסת עולם זו סביר שתמצא את עצמה מחנכת את ילדיה בבית באופן חופשי. אך זוהי אינה נביעה אוטומטית: יתכן שהילד יבחר שכן ללכת לביה"ס.

מה לגבי פוסט מודרניזם? ברור שלילד יש את הרצונות שלו, סדרי העדיפות שלו, תפיסתו את העולם, תפיסתו את עצמו. וכמו כן ברור שפוסט מודרניסט אמיתי יכבד את הנרטיב הזה, וישתדל שלא לשפוט אותו מבחינה ערכית. כמו כן יש להניח שפוסט מודרניסט כזה מחזיק בדעות כלשהן לגבי מקומו של בית הספר בעולם הפוסט מודרני אשר לא בהכרח מעודדות אותו לשלוח את ילדיו למסגרת זו. האם משפחה פוסט מודרנית תחנך את ילדיה בבית באופן חופשי? ייתכן, אך בהחלט יכול להיות שמשפחה כזו תבצע home schooling.

מה לגבי חיים טבעיים? ובכן, קיימות מסגרות בית ספריות ואחרות הדוגלות בחיים טבעיים (רובן באופן מתון, ומיעוטן באופן אינטנסיבי), כך שחינוך ביתי חופשי הוא אפשרות, אך כך גם בית ספר.

ומה עם אנרכיזם רציונלי? ומה עם כאלה שמתנגדים למערכת החינוך מסיבות דתיות / אתניות / תרבותיות / פוליטיות (מחק את המיותר).

באופן כללי אפשר אולי לאמר שני דברים:

1. חינוך ביתי חופשי הוא תפיסת עולם נפרדת מכל אלה שתוארו לעיל ומרבות אחרות, ועל כן ההחלטה ללכת לכיוון זה צריכה אף היא להתקבל במודע באופן נפרד מהחלטות לגבי התפיסות האחרות.
2. פגמים או פגמים לכאורה בתפיסות האחרות עלולים להשפיע או לשמש כנגד חינוך ביתי חופשי דווקא משום הקרבה הזו (שבמקרים רבים אחרים היא מבורכת).

האם עוד מישהו נתקל בתפיסות עולם קרובות שנראה שמתערבבות עם חינוך ביתי חופשי? או שאולי חושב שחינוך ביתי חופשי אינו תפיסת עולם העומדת בזכות עצמה?}

לא נראה לי ש-חינוך ביתי חופשי הוא תפיסת עולם. זוהי דרך, ואפשר להגיע אליה ממקומות שונים - למידה יעילה, חיים טבעיים, ליברליזם, הומניזם, פוסטמודרניזם ומה לא. אבל הדרך עצמה לא מהווה תפיסת עולם בעצמה.

מה שכן, ההליכה בדרך הזו יכולה להשפיע על תפיסות העולם שלנו, אם כי קשה לדעת מראש באיזה כיוון.}

היי יונת, רועי
האמת שכבר פעמים רבות קראתי מה שכתבתם, וניסיתי להבין ,האמת שהבנת מושג כלשהו די שייכת לדעתי למאין באנו, לעיתים את אותו מושג\משפט מבינים שניי אנשים בצורה שונה.

לדעתי את החינוך מקבל הילד בביתו ומהוריו בכל מקרה כלומר גם אם הוא לא "לומד" בבית. האם חינוך זה מה שאנחנו קוראים ערכים? (כל משפחה וערכיה שלה כמובן, אל תרצח זה סוג של ערך לדוגמא) קשה לי אם התרגום לעברית שנתת ל-home-schooling מכיוון שחינוך מהבית נראה לי כדבר מובן מאליו בלי להיכנס לויכוח איזה חינוך זה יהיה שזה מאוד אישי. כל חינוך נובע מהבית, גם חינוך גרוע.
התרגום שנראה לי יותר זה לימוד מהבית, מכיוון שבמקרה הזה עושים בי"הס בבית.

unschooling שאתה הגדרת כחינוך ביתי חופשי גם פה השימוש במילה חינוך בעייתי לדעתי האישית כמובן, קשה לתרגם את זה בצורה זהה מאנגלית, אולי יותר לימוד ביתי חופשי, מכיוון שאיכשהו המילה חינוך נקשרת אצלי לדברים אחרים ולא רק ללימודים מכל סוג שהוא הרי בי"הס כביכול מלמד אבל לא תמצא הרבה אנשים שיאמרו לך שהוא מחנך.

לפי איך שאני מבינה את זה כרגע, יש קשר בין הרצון שלי "ללמד" מהבית לבין התפיסה שלי את החינוך כדבר שונה ממה שהיה עד היום מבחינת ההתייחסות לנושאים רבים הקשורים לילד ולחיים בכלל, איך אני רוצה להתנהל ואיך יראו החיים שלי עם השינוי בראיית העולם, ואולי פה בא החיבור לחינוך.

חינוך קשור לדעתי לתפיסת העולם של האדם, איך הוא תופס קודם כל את עצמו ואת מקומו בעולם ואז איך הוא מעביר זאת לילדיו, אנחנו מעבירים לילדינו מה שאנחנו חושבים, מראים להם ע"י מעשינו היום יומיים מה אנחנו חושבים כנכון או לא נכון לעשות, ונותנים להם את הזכות לבחור את דרכם, כשבעצם מעשינו אנו מהווים מודל לחיקוי. ילד שרואה את הוריו מתנהגים בצורה מסויימת חיובית כמו גם שלילית הוא לומד את ההתנהגות ומפנים אותה ומסגל אותה לעצמו, כך שאם אני רוצה להוות דוגמא טובה לבני אני לא יכולה לצעוק עליו מצד אחד ומצד שני כשהוא צועק לכעוס עליו על כך, הרי הוא למד זאת ממני, הדוגמא האישית בחינוך חשובה מאוד, וכך זה מאפשר לי כהורה לכוון לדברים הנראים לי כחשובים.

קצת התפרסתי ,ואני מקווה שאני מובנת אם לא אשמח לנסות ולהבהיר עצמי שוב.}

הי איילת,
למרות שאני נרתעת מעודף הגדרות, נראה לי ש-חינוך ביתי זה כאשר האחריות החינוכית נשארת במסגרת המשפחה, ולא מעבירים אותה למוסד חיצוני כמו בית-ספר.

אני לא מקבלת את ההפרדה שאת עושה בין לימוד כללי לבין לימוד ערכים. בחינוך ביתי מדובר גם על עובדות וגם על ערכים, וגם בבית-ספר מדובר על שניהם. נכון שבי"ס לא כל כך טוב בהקניית עובדות, אבל מצד שני הוא מאוד אפקטיבי בחינוך לערכים: תחרותיות, תרבות צריכה, כניעה לכוח, ספקנות כלפי ידע אישי, הליכה בתלם, ניכור, וכו'. כן, גם אלה ערכים, ובי"ס בהחלט מחנך אליהם.

כשאנחנו מחנכים את ילדינו בבית אנחנו עוזרים להם ללמוד גם עובדות וגם ערכים. וב-חינוך ביתי חופשי ,כמו שאנחנו לא כופים עליהם ללמוד את העובדות שנראות לנו חשובות (אם כי סביר שהם יקלטו אותן מאיתנו) כך אנחנו משתדלים לא לכפות עליהם גם את הערכים שנראים לנו חשובים (אם כי סביר שהם יקלטו אותם מאיתנו).}

יונת,
ביה"ס מעולם לא חינך לשום דבר את אף אחד.
הסכמת ההורים לאותם ערכים "שליליים" אותם תיארת היא ש"מחנכת" את הילדים.
בריחת ההורים מנקיטת עמדה כלפי אותם ערכים שנראים להם לא ראויים (בעת דיון פילוסופי כמובן, לא ב"זמן אמת"), משדרת לילדים כי ה"דוגמא האישית" שמסגרת כמו ביה"ס, על האנשים המרכיבים אותו, היא נכונה ויש להצמד אליה.
כאשר ההורים נצמדים לערכים אלה, הם מונחלים לילדים.

מעבר לכך פתחנו דף שנקרא חיים במסגרת הבית והמשפחה.
מוזמנים.

בעצם גם להשאיר את הילדים בבית מבלי לתת להם בחירה חופשית בין להישאר בבית וללכת לבית ספר זה לא לגמרי 'חופש' גם אם נשלח אותם לבית ספר וגם אם נשאיר אותם בבית זה למעשה יותר החלטה שלנו כהורים או השפעה שלנו כהורים . בכלל כהורים אנחנו למעשה גוזלים הרבה מאוד חופש מהילדים שאנחנו מגדלים בעצם כך שאנחנו למעשה מחליטים בשבילם הרבה מאוד החלטות שמעצבות את חינוכם. אנחנו קובעים להם באיזה סוג של תא משפחתי הם יגדלו וכמה אחים יהיו להם ובאיזה סוג של יישוב ואיפה ילמדו וכמה ומתי ובכלל...כמה שלא נרצה לחשוב על עצמנו כמעניקים חינוך חופשי אנחנו נגלה שכהורים אנחנו עושים הרבה מאוד החלטות שמשפיעות על הילדים שאנחנו מגדלים באופן מוחלט שילווה אותם לכל החיים . למעשה ...החופש היחיד שאנחנו מסוגלים לדעתי האישית להעניק למישהו אחר הוא החופש הפנימי שלנו , מתוך תקווה שאם גדלת אצל מישהו שיש לו חופש פנימי אולי תלמד להיות אדם בעל חופש פנימי בעצמך . 'חופש פנימי' הוא היכולת לדעת במה אתה עוסק כאן ולמה אתה עוסק בזאת מבלי שהתנאים החיצוניים יגרמו לך לא לעשות כפי שבחרת או יסיטו אותך ממסלול חייך המוביל אותך להגשמת המטרות האישיות שלך . חופש פנימי לדעתי הוא לדעת מהיכן הגעת ולאן פניך מועדות .

החופש היחיד שאנחנו מסוגלים לדעתי האישית להעניק למישהו אחר הוא החופש הפנימי
ממש מעניק השראה. כך, קצר ועמוק.
בבורותי כי רבה גיליתי אתר מ-ד ה י ם שבטח כולכם כבר ביקרתם בו ואני כמו תמיד נובטת מאוחר. טויב, לא נורא.
על כל מקרה, מצאתי אותו בדף על חיים חדשים במדבר 2 והוא מכיל בחובו כ-ל מה שצריך לדעת ויותר על חינוך בתפיסת עולם ביתית. "א-ב בחינוך ביתי" ממש כיף.
רק טוב.

שלום לכולם,
שמי מעין וליק, לפני כשנה כשהתחלתי לחשוב על הריון התחלתי לקרוא על החינוך הביתי.
מתוך העניין ההולך וגובר שלי החלטתי לעשות שינוי מוחלט בתיזה שאני עומדת לכתוב לתואר השני שאני עושה בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
חשבתי שזה יהיה מעין מחקר פרטי שלי על הנושא.
מאחר ואני מאוד פילוסופית בחשיבתי עלתה גם אצלי השאלה שהעלה רועי בתחילת העמוד.
אחת הפילוסופיות הראשונות שקפצו לי לראש וש"התאימו" לחינוך הביתי היתה הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית. זו גישה שאומרת ש"הקיום קודם למהות" ושאת המהות על כל אדם לבנות לעצמו מתוך בחירה חופשית וחשיבה חופשית. הגישה מתנגדת לתיאוריות "על" ואומרת שעל כל אדם לעשות את החשיבה והבחירה שלו. כמובן שזה רק על קצה המזלג והייתי ממליצה לקרוא את "מבוא לפילוסופיות הקיום" של פרופ' יעקוב גולומב למי שמתעניין. (ספר קצר, ברור וממצא)

ככל שדיברתי ופגשתי אנשי חינוך ביתי הבנתי שזו בדיוק הדרך בה הם נוקטים, גם אם בלי לתת לזה כותרת תאורתית או פילוסופית.
רוב הבחירות של אנשי חינוך ביתי נעשות במחשבה מעמיקה שמשתדלת להתנתק מהעדר.
אין לי תשובה חד משמעית לשאלתו של רועי, אך ככל שאני לומדת אני מבינה שהחינוך הביתי בפועל הוא לא "דרך בפני עצמה" אלה רק "פרקטיקה" אחת, בחירה "שונה" אחת מני רבות אחרות אותן מישמים אנשי החינוך הביתי. כל הפרקטיקות יחד (כמו: לאכול בריא/אורגני, אקולוגיה וכד') מעידות לדעתי כי מדובר על תפיסה רחבה יותר הכוללת בתוכה גם את החינוך הביתי (גם אם לא מדובר על תפיסה אחת שכולם אוחזים בה). עוד לא פגשתי משפחה אחת שמבצעת את חינוך הביתי מבלי שתתלוונה לכך פרקטיקות חיים שונות/ אלטרנטיביות/ טבעיות אחרות.
לעיתים, הבחירה בחינוך הביתי היא שמובילה לשינויים נוספים בבחירות ובחיים ולפעמים להפך. כמו שנראה לי, אצל הרוב, הבחירה בחינוך הביתי נובעת מתפיסה רחבה יותר של החיים ושל משמעותם ואינה מצטמצמת רק לתפיסה של מהו חינוך.

אחת הפילוסופיות הראשונות שקפצו לי לראש וש"התאימו" לחינוך הביתי היתה הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית.
חינוך החופשי (לאו דוקא ביתי) אכן נקרא לעיתים "חינוך אקסיסטנציאליסטי".

חינוך החופשי (לאו דוקא ביתי) אכן נקרא לעיתים "חינוך אקסיסטנציאליסטי"
איזה יופי של אוקסימרון - האקסיסטנציאליזם סולד מהמושג "חינוך", מכיוון שהוא כופר בהכוונת ערכים לאחרים.

האם מישהו מכם הזמין את הספר של גולומב מאוניברסיטת תל אביב? לפתע נתבקשתי להחזירו... (-: בכל מקרה זה משמח...

האקסיסטנציאליזם סולד מהמושג "חינוך", איזה קטע, גם אני! אולי אני והאקזיסטנציאליזם צריכים לשוחח. (-;

לימוד ,אולי במקום חינוך ?לימוד זה מה שקורה כל הזמן , וחינוך ? ובהקשר זה יום השואה - איך אפשר לפתוח את הנושא בלי לחסום בהפחדות?
הילד חזר עם שיר וזה מה שקרה : http://noa-photographer.blogspot.com/20 ... g-[po]post 17[/po].html