באופן טבעי

יש לנו ילד בן 9 והחלטנו להעבירו לחינוך ביתי. קראתי המון באינטרנט על הצד החוקי של העניין, וקבלתי את התמונה הבאה: מגישים בקשה בעיריה, לא מחכים לתשובה, אלא מייד מוציאים את הילד מבית הספר. ברוב המקרים הבקשה מאושרת לאחר כמה חודשים ואין שום בעיה. עד האישור הילד בבית.

אך עושה רושם שהמציאות טפחה על פנינו. כהרגלי, הייתי כנראה אופטימית מדי.

הייתי שם היום (בעיריה). את הילד הוצאתי מביה"ס לפני כחודש (במהלך אוקטובר). באתי היום עם כל הטפסים היפים שהכנתי, ומה הקב"סית אומרת? את הבקשה לאישור אמורים להגיש עבור שנה הבאה בלבד, ואילו בינתיים חייבים להחזיר מיד לבית הספר, אחרת תהיה תביעה משפטית.

כלומר: היא התנהגה כאילו ש"בטח, חינוך ביתי זה דבר לגיטימי לגמרי ואין שום בעיה" (ממש....) רק שנרשמים בינואר עבור ספטמבר, ואם איחרת את "מועד ההרשמה" אתה חייב לחכות לשנה הבאה.

איפה טעיתי? מה לא הבנתי נכון? למה באינטרנט זה נראה ורוד? (או שהכל במשקפיים הוורודות המפורסמות ש-ל-י....) והעיקר: מה אני עושה עכשיו?

בס"ד
אי קבלת אישור לחינוך ביתי
עזרת הקהילה למשפחות נתבעות
מדור חינוך ביתי והחוק

אני חושבת שיש פער בין העמדה של משרד החינוך (הקב"סית תיארה אותה בצורה מדויקת לגמרי),
ובין העמדה שלי, כאמא: אם אני משוכנעת שילד שלי לא צריך להיות ביבת ספר, הדבר הראשון שאני עושה זה לוקחת אותו הביתה, ואח"כ חושבת.

מה את מרגישה? מה את רוצה עבור הילד?

אין לי ספקות. אני רוצה אותו בבית. זה נראה לי מגוחך לשלוח אותו, לאחר שההחלטה כבר התקבלה, וכבר התבצעה בפועל, וכל כך טוב לנו.

מתוך הקריאה באתר כאן קבלתי רושם (אני צודקת?) שברוב המקרים מוציאים את הילד מיד עם הגשת הבקשה ולא מחכים לאישור. וקבלתי רושם שזה מה ש"מקובל" או "צפוי", וכל עוד הגשת בקשה אז מתייחסים אלייך בסלחנות ולא דורשים שתשלח את הילד. לכן קצת הופתעתי כשהיא אמרה בתקיפות (וחזרה על כך מספר פעמים) שהבקשה היא רק לספטמבר הבא, ועד אז הוא חייב להגיע לביה"ס.

האם זה מה שהקבסיות תמיד אומרות, אבל בפועל מעלימות עין? או שנפלתי על קבסית קשוחה במיוחד?

בס"ד
מתוך הקריאה באתר כאן קבלתי רושם (אני צודקת?) שברוב המקרים מוציאים את הילד מיד עם הגשת הבקשה ולא מחכים לאישור. וקבלתי רושם שזה מה ש"מקובל" או "צפוי"
את צודקת.
אבל גם מקובל וצפוי שישלח מיכתב מהנהלת ביה"ס, על עונש צפוי של מאסר או קנס.
אחר כך יש ביקור קב"ס, ועדה, ובדרך כלל אישור.

נכון, זה לא לפי הנוהל להוציא לפני האישור; נכון, צריך להגיש את הבקשה לפני שנת הלימודים;
רובנו עוברים על הנוהל/ על החוק ב"שיטת מצליח", ורובנו המוחלט מצליחים. יתקנו אותי אם אני טועה, אבל עד היום לא ישב אף הורה בכלא בגלל חינוך ביתי, ורק הורה אחד קיבל עבודות שירות (שוב, אם אני זוכרת נכון).
תחייכי בנעימות ותגידי באסרטיביות: "אנחנו נחכה בבית לאישור - תודה!". ותסתובבי ותלכי. גם להם יותר נח וקל לעזור לך, מאשר להתלונן עלייך.

זה באמת מעניין אותי - מישהו ישב בכלא? או לחילופין: מישהו נאלץ להיכנע מפחד הכלא?

אני לא מספיק יודעת על מה היה.
אני מעריכה שאפילו אם משרד החינוך יתלונן נגדך במשטרה ויתבע אותך למשפט, לא יהיה פסק דין נגדך לפני יולי (ואז חופש, ואז ספטמבר הבא).
את רוצה לומר איפה את גרה? אולי מישהו כאן מכיר את האיזור/מועצה/עיריה, ויכול לספר לך אם היו תביעות.

זה באמת מעניין אותי
זה מענין אותך תיאורטית, או שאת זקוקה לעידוד ותמיכה מול האיומים האלה?

בס"ד
זה באמת מעניין אותי - מישהו ישב בכלא? או לחילופין: מישהו נאלץ להיכנע מפחד הכלא?
נראה לי שכמעט כל מי שהתחיל בחנוך ביתי קיבל את המיכתב הזה..

זה באמת מעניין אותי - מישהו ישב בכלא? או לחילופין: מישהו נאלץ להיכנע מפחד הכלא
בכלא אף אחד לא ישב - בדוק
עבודות שירות קיבלו- בדוק
קנס כספי סך של 10 א"ג ( כמדומני) ליום שהילד לא היה
מה שכן כדי ורצוי לעשות מנסיון אישי.
לבוא מנקודת מוצא חיובית כלומר- שוב שיחה עם הקבסית ולומר כן אני יודעת שהנהלים קצת אחרים, אבל אני מבקשת בקשה חריגה ( ויש דבר כזה)
שוב מנסיון.
הקבסית תגיד שקודם כל יחזור לבי"ס ואח"כ נראה
ואת תתעקשי בנימוס אך בחד משמעותיות שאין סיבה שיחזור עם המטרה שיצא אין סיבה לבלבל אותו.
וללחוץ על ועדת חריגים.
הנוהל מגישים בסביבות אפריל בקשה לשנת הלימודים שתהיה.
כרגע לכאורה פספסת את הרכבת, אבל זה נכון לכאורה כי כאן מדובר בבני אדם ולא ברכבת וזה הקלף שלח שבבני אדם יש יוצאים מהכלל ואת זה את רוצה לבקש.
בהצלחה.

שרית - תודה רבה על הטיפ. אני אלך על זה.

בן עמי - תודה על ההודעה האחרונה. זה שם דברים בפרופורציות.

תבשיל קדרה - זה מעניין אותי לא תיאורטית אלא מעשית. אני רוצה לדעת איפה אני עומדת מבחינת סיכונים ורוצה לתכנן את צעדיי בהתאם. חשוב לי להבין את התמונה. למשל, אם אני יודעת בוודאות שעד היום אף אחד לא ישב בכלא, זה מרגיע. מצד שני, אם אגלה שהיו נניח עשרים משפחות שהשופט במשפט אמר להם "תחזירו אותו מיידית לבית הספר אחרת אתם נכנסים לכלא" (סליחה על הניסוח הבלתי משפטי....), וכתוצאה מכך המשפחות הכניסו לבית הספר ולכן לא הלכו לכלא, זה גם כן חלק חשוב מהתמונה. כי אז אני מבינה שהמצב מאד קשה, ושצפויה לנו התמודדות קשה מאד, שבסופה ייתכן שייאלצו אותנו על ידי שופט להחזירו לבית הספר.

טליה - תודה.

ראיתי איפשהו כאן באתר דף כלשהו שבו כתוב "מעכשיו לא אוכל לעדכן יותר לגבי ההליך המשפטי שאנו עוברים לגבי חינוך ביתי", וזה נשמע מפחיד. כאילו מופעלים על מישהו איומים כה קשים, שהוא פוחד להמשיך לכתוב באתר. האם מישהו יודע על זה משהו? או שהבנתי / פירשתי את הכתוב לא נכון?

אם תגידי באיזה דף זה, נוכל (אולי) לומר לך מה היתה הכוונה.
אני חושבת שהיה לפחות מקרה אחד שתואר באתר, ולא יכלו לפרט, אבל מסיבות שלא כ"כ קשורות לעצם בהחינוך הביתי.

ביתית,
האם תרצי להיות בקשר עם מישהו בשר ודם (בנוסף על ביטים וניקים)?

שלום לך ביתית,
לשאלתך, עלי היה איום חמור, ואכן נכנעתי ושלחתי לבית הספר בניגוד לרצוני, אבל זה התאפשר על רקע היותי גרושה. על גרושות ניתן להפעיל לחץ גדול מאד כשהן אמהות לילדים. אם זה לא המצב אצלך, אם אתם משפחה "רגילה" קרי: נשואים, יהודים, אזרחים, צברים, מחזיקים את עצמכם ברמה סבירה, סביר שאף אחד לא יוכל לכם. (זה כמובן מאד כללי ולא מדוייק, אבל פרי התרשמותי במהלך השנים. אם יש תיקונים למה שכתבתי אשמח שיוסיפו אותם כדי שהמשפט הזה לא יטעה אף אחד).
אם קשה לכם, אסתטית, להיות פורעי חוק, זה עניין אחד.אבל אני בספק (זו דעתי, ולא דעה רשמית של השלטונות פה (-:)אם הממסד יכול או מעוניין לנהוג באלימות כלפי משפחה נורמטיבית שעוברת על חוק חינוך חובה. יש בקהילה הרבה משפחות שקיבלו סירוב לבקשה לאישור. לא התרשמתי שהן מיהרו לשלוח את ילדיהם לבית הספר בעקבות הסירוב. לא יודעת איך הסיפורים התנהלו בהמשך מבחינה "חוקית". אולי אפשר לקשר בינך לבין משפחות שעברו סיפור דומה, ותדברו לא כאן לעיני כל? (אני מניחה שמי שמעלימים עין ממנו לא ירצה לספר על זה בפומבי)
ידוע לי שהממסד מאד רוצה או: להביא את הילדים לבית הספר או: לתת אישור למשפחה. ובלבד שהסדר הטוב במשרדים יישמר. ולכן מי שמתעקש מקבל אישור בסוף (זו התרשמותי) ויש גם הרבה העלמות עין (זו גם התרשמותי.)
אני מקווה שאני לא מטעה אותך ולא אף אחד אחר. ושמחה שפנית לדבר על העניין בקול רם ולא נבהלת לך בחושך לבד (-:
בהצלחה

לא יאמן.
אם המצב היה הפוך - הילד היה בבית, והיית רוצה לרשום אותו לבית הספר, לא היו אומרים לך להתראות בספטמבר הבא, היו מכניסים אותו מיד ללימודים. (או אם היית חוזרת מחו"ל או עוברת דירה וכדומה). לבית הספר אפשר להירשם כל השנה, ולבית ניתן להירשם רק פעם אחת בשנה?
זה הילד שלך, ואת יודעת מה טוב לו. זה חזק יותר מהנהלים. תאמיני בזה והדברים יסתדרו. אמן.

תודה ענת ושלומית. זה מחזק.

תבשיל קדרה, ייתכן שבהמשך ארצה גם קשר מעבר לוירטואלי, אך כרגע זה מאד טרי (ה"בלגן" החל רק אתמול...) אז קודם נראה איך זה זורם. לגבי הדף הספציפי שבו פסקו העדכונים, אנסה לאתר אותו מאוחר יותר.

ושאלה כללית: האם מישהו יודע עד כמה נפוץ נושא עבודות השירות? זה מקרה בודד או די נפוץ?

אני נמצאת בעיר במרכז הארץ (אזור ת"א) שבה כנראה לא ממש חוו את זה קודם בעיריה, אז אני די שפן ניסיון.....

עוד כיוון- עכשיו שהחינוך הביתי כזה "אין" בתקשורת, מי שמתאים לו יוכל תמיד להפנות את הזרקורים אל האיום שהוא מקבל מהממסד. זה כמובן צריך להתאים למשפחה (לנו זה ממש לא מתאים, אבל זו גם דרך, ובלי ספק יעילה.)

שאלה חשובה נוספת: האם הקבסים יכולים להגיע הביתה ללא הודעה מוקדמת? זה מאד חשוב לי, כי יש ימים שהבית שלי די מבולגן.....

אצלינו באים רק בתיאום מראש.
אני חושבת שאם את תראי משתפת פעולה, לא תהיה להם סיבה לבוא בהפתעה, כי הם בסך הכל די בני אדם.

ותמיד את יכולה לסרב להכניס אותם אם הם באו ללא הודעה. זה עובר את כל כללי הנימוס, וכאדם מנומס את יכולה בחיוך ובמאור פנים להגיד שאת מצטערת וזה ממש לא זמן מתאים (את לא חייבת להסביר למה! את כבר לא בבית ספר!) ושתשמחי לתאם עכשיו למועד אחר שיתאים לשני הצדדים. אפילו משטרה צריכה צו מיוחד כדי להיכנס אליך הביתה, או לפחות סיבה מספיק טובה, לא?
זכרי שאת לא פושעת, ואל תתני למחשבות האלה לעצב לך תדמית של פושעת בעיניהם בתוך הראש שלך.

זכרי שאת לא פושעת, ואל תתני למחשבות האלה לעצב לך תדמית של פושעת בעיניהם בתוך הראש שלך.
זאת נראית לי שורה מאד משמעותית, כל-כך קל לקולות מה"ממסד" לבלבל אותנו ולתת לנו את התחושה ההזויה הזו שאנחנו אלה שלא בסדר...

האם מישהו יודע עד כמה נפוץ נושא עבודות השירות? זה מקרה בודד או די נפוץ?
זה היה מקרה בודד. אני לא יודעת את הפרטים שלו בכלל. אבל לעומתו יש פה המון משפחות שאמרו להן את מה שאמרו לך, או אפילו סרבו לבקשה שהן הגישו, והמשפחות פשוט ערערו.
לפעמים אני חושבת שהם נוקטים את "שיטת מצליח": אם הצליח להם, את תיבהלי ותכניסי את הילד שוב לבית הספר. אם לא הצליח להם, אז לא...

אז ממה שאתן אומרות אני מבינה ששני הצדדים נוקטים בשיטת מצליח..... (-:

הייתי מציעה לך להוציא מהראש את כל עינין של הבעיות עם החוק ואל תכנסי לסרט.

את לא תחזירי את הילד לבית ספר ,מהסיבה הפשוטה שזה יגרום לו לנזק גדול מבחינה חברתית.ואת זה תדגישי. תעמדי מולה עם הסברים ונימוקים פסיכולוגיים וסוציאליים,כי זו השפה שהן מבינות.
את בסדר ואין שום סיבה לאיומים של הקבסית הזאת. היא פשוט לא יודעת מה קורה .
מאוד הגיוני שידרשו ממשפחות להכין טפסים בזמן ההרשמה הכללי (אפריל),כדי שהמערכת לא תקרוס מרוב לחץ , זו הסיבה לנוהל. לטפל במקרים יוצאי דופן ,פה ושם , זה לא מה שישבור את המערכת המפוארת ורבת המשתתפים..בלה בלה בלה


לכן , בשיא האלגנטיות ,הפני אותה למשרד עורכי הדין שמטפלים בעינין החינוך הביתי :כבירי:035668665
יש קבוצה שמתארגנת עם העינין הזה ומשלמים למשרד הזה שיתנו מענה וסעד בתחום הזה.
נראה לי שהגיוני שלפני הכל תצטרכי לשלם ולהיות חלק מהקבוצה כדי לקבל את הסעד.

או הפני אותה לקבסיות באזורים שכן מכירים את נושא החינוך הביתי , שאפילו תארגני שהן יתקשרו אליה.
ידוע לי שהקבסית של תל אביב בעינין לגמרי , אבל אולי כדאי להתיעץ עם מי שמכיר אותה .אני יכולה לדבר עם הקבסית של משגב(שאותה אני אמורה לפגוש בימים הקרובים) הבנתי שהיא תומכת של הרעיון.
תכתבי לי בדף הבית, אם נראה לך.

תדוחי על כך שהילד ממש שקוע בעיני החינוך הביתי ואתם מעורבים בפעיליות ,בקבוצות שנפגשות ,יש חברים ותוכנית שבועית .גם אם זה לא ממש מדויק , כי רק התחלתם ואתם עוד מתאקלמים,את כבר יודעת מה התוכנית בגדול.
אלו אנשי תוכניות והם לא אוהבים לשמוע על 'כל יום אנחנו ממציאים את עצמנו מחדש '..

ועוד דבר קטן,
בתור אחת שחיכתה לביקור הקבסית כמה שבועות(כל פעם נדחה ),ממש עבדתי כדי שהבית יהיה מדוגם .הייתי קצת בלחץ, אבל גם מאוד נהנתי מהסדר.
אחרי הכל ,אחת הסיבות לכך שאנחנו בחינוך ביתי היא שנראה לי שטוב לחיות בסביבה אסטתית.ועוד סיבה , שנראה לי הגיוני , שאם יורדים מהסחרחרה של החיים במסגרות , יש זמן לסדר ולארגן את הבית בדיוק איך שכייף לנו.
תסדרי רק את הכניסה והסלון , תגידי לילד שיסדר את החדר שלו(נניח ששם יש לו את הספרים והאביזרים שלו, שיעשה רושם שהוא עסוק ) וליתר ביטחון תסגרי את הדלתות של שאר החדרים וקצת לנקות את השירותים,ליתר ביטחון.

אהבתי

אני נמצאת בעיר במרכז הארץ (אזור ת"א) שבה כנראה לא ממש חוו את זה קודם בעיריה, אז אני די שפן ניסיון.....
יש משפחות בחינוך הביתי בתל אביב.
זה לא נושא זר ומוזר לרשויות בעיר.

לדף האמור קראו Help תובעים אותנו וגם אני תהיתי לגביו לא מעט... מישהו יודע מדוע הוא נמחק והיכן ג&סו? גם לי היה חשוב לקרוא אותו...
ץ

שרית - אנחנו לא מתל אביב. בעיר אחרת ליד תל אביב. האם אותם אנשים מטפלים בכל הערים באזור?

אבל העדכון שיש לי הוא די חיובי: עושה רושם שיהיה בסדר ונוכל פשוט להגיש בקשה בשקט.

צפרדעית, אהלן, ניסינו ליצור אתם קשר ללא צלחה. אין לי מושג מה קורה אתם.
לדעתי הם מחקו את הדף.

האם אותם אנשים מטפלים בכל הערים באזור?
בנושא החינוך הביתי מטפלים קב"ס(ית) מהמועצה/עיריה, ומפקחים ממשרד החינוך.
למיטב הבנתי, במשרד החינוך אלה אותם אנשים לכל גוש דן.
הקב"ס - אני חושבת - נפרד לכל עיריה.

הקבסיות אצלנו בעיריה הספציפית כנראה מאד מ-א-ד ירוקות בעניין. כנראה במחוז דן של משרד החינוך זה כבר ייראה אחרת.

אוקי, עבר לו חודש מאז שכתבתי פה לאחרונה.... מאז היה שקט.... לא פנו אלינו....

כעת צלצלה מפקחת (לא קבסית אלא מפקחת) ממשרד החינוך בתל אביב (ממשרד החינוך ולא מהעיריה של עירי) (כאמור אני לא גרה בת"א אלא בעיר אחרת ליד ת"א) וקבעה לבוא לבקר בביתנו עוד כמה ימים. מלחיץ למדי משום מה.....

אשמח לעזרה במספר שאלות וחששות:

1) למישהו יש מושג מה זה אומר שזאת לא קבסית אלא מפקחת? ולמה מת"א ולא מהעיר שלי? להישאר רגועה?
2) כמה זמן היא תהיה? מה היא תרצה לראות? מה להכין מראש?
3) אני ממש ממש ממש לא הייתי רוצה שהילד (בן 9) יהיה נוכח בפגישה. הוא מאד דומיננטי ולא איזה חמודי שישב בשקט בצד ויצייר בזמן שאנו מדברות.... המפגש ביניהם מלחיץ אותי. חברה שלי אמרה לי שהיא שלחה את הילד לסבתא לפני הפגישה וזה עבר חלק. יש עוד מישהו שעשה את זה? נשמע לכם הגיוני ולא משהו שיעורר אנטגוניזם?
4) ומה אם גם אני עצמי איעלם לי בסבבה ולא אהיה נוכחת אלא רק בעלי? (הוא כנראה מרגיש הרבה יותר נוח עם העניין ולא תהיה לו בעיה לפטפט איתם בכיף על כוס קפה ועוגיות....) זה ייראה מוזר וירגיז? זה יכול להיות פתרון נפלא: אני והילד נלך לנו לסרט ובעלי החמוד יסדר הכל, וכשנחזור ינפנף מולנו בחיוך מנצח את האישור המיוחל.

תודה תודה תודה מראש על כל עזרה.

מישהו?

1 - הנוהל הוא שהמפקחת באה. היא נציגה של הועדה. (כלומר - הכל בסדר).
2 - אצלינו ובעים ביקורים בהפרשים של חצי שעה ממשפחה למשפחה. אם תהיי אשת שיחה מענינת, אולי היא תשאר יותר. אני מסדרת את הבית ומכינה כיבוד קל.
3 - הילדים שלי נוכחים. לא יודעת מה עדיף. ממה בעצם את מפחדת?
4 - בעלי נוהג לעבוד בשעות הבוקר. זה נראה לכולם מאוד נורמלי שהוא לא נמצא.

אני במצב דומה לשלך , הוצאתי את הילד לפני שבועיים מבית ספר , איומים , קבסית וכל הקישקוקים גם אצלי אותו דבר , בעיני אין מה לפחד וגם לא לנסות לתחמן אף אחד , כהורים זכויותנו להחליט על מה שטוב לילדים שלנו , נקודה.
מפקחת היא קצת יותר חופשיה בהחלטות אבל בכל זאת היא רק ממליצה, ההחלטה הסופית נותן שר החינוך (מישהו מהמשרד שלו, כמובן שהו עצמו "עסוק" בשביל הדברים האלה) שנותן פטור לחוק לימוד חובה לשנה הבאה.

תודה לכן!

למה אני לא רוצה שהילד יהיה? כי הוא ילד מאד אינטסיבי, מאד שמח, דברן ובעל עוצמות גבוהות. לא משהו קל לעיכול לאשה שמרנית ורצינית שרוצה לראות איזה אנשים רציניים ומכובדים אנחנו.....

ועוד סיבה: גם בלי הילד זה מלחיץ אותי. אז עוד שהוא יהיה שם וארגיש שאני צריכה להשתדל ולמצוא חן......

להפך.
תסתכלי בחיוך ובאהבה על הילד שלך, ותשאלי את המפקחת - "את זה אפשר להושיב על כסא 5 שעות ביום? ככה הוא מצליח ללמוד תוך כדי תנועה, בלי להפריע לכל הכתה ולמורה".

גדול!

ומה באמת לגבי הרעיון המבריק שרק בעלי יקבל את פניה, ואני והילד נתחפף לנו לאיזה סרט?

ומה באמת לגבי הרעיון המבריק שרק בעלי יקבל את פניה, ואני והילד נתחפף לנו לאיזה סרט?
לדעתי אפשרי.
בדרך כלל האמא נשארת כי האבא בעבודה.

תסתכלי בחיוך ובאהבה על הילד שלך, ותשאלי את המפקחת - "את זה אפשר להושיב על כסא 5 שעות ביום? ככה הוא מצליח ללמוד תוך כדי תנועה, בלי להפריע לכל הכתה ולמורה".
בעיני זה לא כזה גדול. זה שאת אוהבת את הילד שלך וחושבת שמוטב שהוא לא יפריע לכתה ושהוא לא מסוגל ללמוד בישיבה על כסא, זה לא בהכרח מה שיגרוף אהדה של מישהו מהמערכת. אולי להפך.
אני גם לא בטוחה שמישהו יתן אישור בלי לראות למי נותנים אותו. (אולי הילד קשור במרתף בינתיים? או מוכר עגבניות בשוק הכרמל? יש למתן האישור גם את הצד של הרווחה.)
אבל - למה את מפחדת? ז"א, זה כמובן מלחיץ ולחלוטין לא נעים, כל הפלישה הזאת, ושבוחנים אותך במקום הכי פרטי והכי פגיע, אבל כדי לא לתת לך אישור צריך סיבה. האם את דואגת ממשהו ספציפי?
מצד שני, את לא צריכה להסביר למה את מפחדת. ככה זה וזהו, אז חשבתי: אולי שבעלך ובנך יקבלו את פניה ואת תלכי לבית קפה, ובעלך יעדכן אותך בטלפון ואם האוירה ידידותית אז תחזרי?
האם בעלך גם מוטרד מהדומיננטיות שהילד יפגין במחיצת המפקחת?

הכי חשוב שתרגישי בנוח. אמנם אין סיבה שתרגישי לא נוח גם אם הילד יהיה נוכח, אבל אם בכל זאת זה המצב אז עדיף לשלוח אותו למקום אחר. כלומר, בעדיפות ראשונה לדעתי זה לנשום ולהרגע, אבל אם זה לא עובד אז אפשר גם לדאוג שהילד לא יהיה נוכח בזמן הפגישה.
לגבי הרעיון שרק בעלך יהיה: אני חושבת שעדיף שגם בעלך יהיה. אחרת זה באמת מוזר.

בכל מקרה, חשוב שתזכרי שאת בסדר, ומה שאת עושה בסדר, ואין סיבה להילחץ.

מנצלת את הדף, צריך לבקש בקשה לפני גן חובה או לפני כיתה א?
ממתי אתה נחשב כעובר על החוק?

לגבי השאלה שנשאלה: עד כמה שידוע לי צריך אישור לפני גן חובה.

ואם נחזור אלינו: אני עדיין לא יודעת בדיוק איך בעלי מרגיש לגבי כל העניין, כי עדיין לא הספקנו לדבר על זה לעומק. מהיכרותי איתו הוא בטח פחות לחוץ ממני.

לוגית, אין לי שום סיבה לחשוש. אנחנו משפחה רגילה לגמרי והכל בסדר. זה פשוט מלחיץ אותי, ואני עצמי לא ממש מבינה למה. אולי מה שמלחיץ זה שאני בעצם לא מבינה מה הם בכלל רוצים לדעת/לבדוק. שהבית מסודר ואסתטי? שיש מספיק ספרים בבית? שהילד לומד איקס שעות ביום ולא פחות מזה? שאנחנו לא כולאים אותו במרתף כמו שאמרו פה? כאילו, למה בעצם הם באים? אם לפחות הייתי יודעת מה הם מחפשים, מה מעניין אותם, על מה הם "בוחנים" אותי, אולי זה היה מרגיע....

אני לא חושבת שנכון ש"תעלמו " מהבית.
זה אתם, זה ילדכם ואין לך ממה לחשוש.
אם תמשיכו בחינוך ביתי זה יהיה חלק מחייכם פעמים בשנה לכן לא נכון ל"ברוח"
המפקחת רוצה לראות את הילד , אם לא תהיו זה יגרום להרמת גבהה וסליחה על השיפוטיות- גם בצדק.

הצעה
שאת והילד תהיו בחדר בעיסוק משלכם אבא יארח ידבר ואתם תכנסו תנופפו לשלום ותמשיכו בחדר בעיסוקכם
ושהבעל יסביר שהילד קצת נלחצץ מהביקור ולכן שניכם עסוקים יחדיו.

קראתי עכשיו שוב את המשפט האחרון של יונת כאן למעלה. משפט חכם. בקריאה שניה הוא פתאום די הצליח להרגיע אותי.

פתאום המשפט הזה הפיל לי אסימון (ותתקנו אותי אם אני טועה) שהם כנראה באים די סתם בסך הכל.... הם כנראה באים כדי לשמור על הפאסון של "אנחנו פה אלה שבשליטה. אנחנו פה אלה שנותנים את האישור. חינוך ביתי זה אולי בסדר, אבל רק אחרי שהיינו אצלכם בבית ואישרנו."

כנראה אין משהו ספציפי שהם מחפשים/בודקים. הם באים כדי להרגיש טוב עם עצמם ולדעת שאף אחד לא עשה משהו ללא אישור.

וכשחושבים על זה ככה, 60% אחוז מהלחץ יורד.

חשוב גם לדעת שחוקית אסור לה לבחון את הילד "כמה זה, ומה כתוב פה" וכו'

האמת שזה אחלה רעיון שרית. או וריאציה אחרת: "אנחנו בדיוק עסוקים כרגע בשגרת החינוך הביתי שלנו בחדר של הילד".....

א, למה אסור? (זה חשוב מה שאת אומרת)

למה אסור?
כי זו החלטה שלך. את זו שאחראית לקבוע את טובת הילד ולפעול כדי להשיג אותה. האם לדעתך טובת הילד היא שיבחנו אותו? אם כן, אז אין בעיה שהיא תבחן אותו. אם לא, הרי שזו חובתך למנוע דברים כאלה. וכל עוד אין חשד להתעללות, אין לאיש זכות לחקור את הילד. (ואם יהיה חשד כזה אז ממילא לא המפקחת היא שתחקור.)

אני בעצם לא מבינה מה הם בכלל רוצים לדעת/לבדוק.
גם הם בעצם לא מבינים מה לבדוק.
תעזרי להם ותהיי נחמדה ומתחשבת, ואז כולם יצאו מרוצים.

תודה לכולכן. אתן עוזרות מאד.

מישהו יכול לספק אולי בבקשה תסריט אמיתי מנסיון מה מתרחש בביקורים האלה? זה מאד יעזור לי. דיברו כאן על ביקור של כחצי שעה. זה לא מעט..... מלבד קפה ועוגיות, לעשות סיור קצר בבית, לשאול את הילד "נו, אתה מבסוט לא להיות בבית הספר? אתה לא מתגעגע לחברים?" ולהעיף מבט על 2-3 ספרים שהוא בדיוק קורא לאחרונה, מה עוד הם שואלים? הם מבררים מהי תוכנית הלימודים שלנו? מה בדיוק אנחנו עושים כל יום?

ועוד: האם מנסיונכם הם עוקצניים וביקורתיים ומנסים להשרות תחושה לא נוחה שאתה לא בסדר? או שדווקא סימפטיים? (ברור לי כמובן שכל אחד מהקבסים הוא אחר, אבל אשמח שתשתפו מנסיונכם כדי שאוכל אולי לקבל איזו התרשמות)

שרית, קראתי שוב את דברייך ורציתי לוודא שהבנתי נכון: הם באים פעמיים בשנה כל שנה? (חשבתי שזה חד פעמי בשנה הראשונה וזהו.....)

שום סיור בבית. את ישר מוזשיבה אותן.

אלינו הם באים פעם בשנה.

וגן חובה - בעקרון צריך, בתכלס יפנו אליכם רק אם מועצה סופר-דופר מסודרת.

אצלנו היו כבר 3 ביקורים.כמו שתבשיל כתבה : להושיב אותן.
הן רוצות לראות את הילד ולעשות איתו 'סמול טוק' .
אם הילד לא רוצה (אצלנו היה ביקור אחד שבו הילד עלה על העץ),אז הן הבינו יפה מאוד ורק רצו להציץ ולראות את הילד שעלו מדובר וחלקו לו מחמאות על כך שהוא מטפס יפה.
הן היו בלי יוצא מן הכלל,נעימות לילד וכלפינו.
שאלו על מה הסיבות לחינוך ביתי ,כמובן שענינו לגבי עצמנו ולא פסלנו את מערכת החינוך.
מה הדברים שאנחנו עושים ,מהבחינה החברתית והלימודית.

לי יש נטיה במצבים כאלה לפרט וככה נגמרות להן השאלות ..

נכון שזה יפה להגיש משהו,נותן הרגשה של נחמדות ואדיבות,נותן גם לילדים תחושה שהנה הגיעו אורחים ,כמו כל האורחים שמגיעים ולא מישהו שמבקר אותנו.
סביר להניח שלא יבואו וממש יאכלו וישתו, אולי קצת מים.

תתאמי עם הקבסית שלך מה הצעדים הבאים,מבחינת הטפסים, הרישום והביקורים,מה שהיא תגיד.בסה"כ,ברוב העיריות והמועצות שירותי הרווחה קורסים מעומס, אין לה יותר מדי זמן לבוא לבקר משפחה נחמדה ומסודרת.

הם אכן אמורים להגיע בין פעם לפעמים בשנה
כל שנה מחדש
כל שנה מגישים/ מידעים על החינוך הביתיי
והם מצידם באים לביקור.
אצלנו בביקור הגדולה מצטרפת שואלת עונה זורמת עם זה חופשי ומכיוון שלה אין בעיה גם לי אין בעיה.
הצעיר לא מדבר איתן והן כבר יודעות זאת בהתחלה הרימו גבהה אח"כ הבינו שזה הוא ומכבדות אותו כמו שהוא.
הן שמחות לבקר בחדרי הילדים כמובן עם לילדים אין בעיה אם כך.
בגדול הביקור לא אמור לאיים ולהפחיד

יופי של דף @}

אפשר להידחף עם שאלה?
נאמר ואני חוזרת ארצה (רק נאמר, אני נשארת כרגע בלונדון), לא מגישה שנה לפני בקשה לחינוך ביתי כי אני לא רוצה מסיבות אחרות שידעו שתכננתי לחזור לארץ ואז מגישה בקשה לשנה שתבוא אחרי- הם יוכלים לבוא אלי בדרישה לשלוח אותה לבי"ס או לגן חובה עד השנה הבאה, נכון?
(הסברתי ברור?)

לדעתי, את יכולה להגיע לארץ, ואז - כמו שנרשמים לבי"ס באיחור, ככה לפנות לקב"ס, לומר שעכשיו נחתתם (נחתּם? איך כותבים?), ולשאול מה הפרוצדורה.
אני לא מאמינה שמישהו מצפה שתגישו בקשה מראש, מחו"ל.
זה לבאנט פה. יש הבנה לחוסר תכנון קדימה.

לדעתי, אתם גם יכולים - בשלב ראשון - לא לפנות לאף אחד. זה לא שבהחתמת הדרכון בנמל התעופה יוצאת פניה לקב"ס...

תודה רבה @}

לדעתי, אתם גם יכולים - בשלב ראשון - לא לפנות לאף אחד. זה לא שבהחתמת הדרכון בנמל התעופה יוצאת פניה לקב"ס...
חשבתי על זה מיד אחרי שכתבתי את ההודעה .
גם גיליתי דקות אחרי שלבעלי (באופן מאד מפתיע) לא כזה חשוב האישור לחינוך ביתי.
לא דואגת, יהיה טוב.

<יוטי גרה בארץ בה לא צריך אישור לחינוך ביתי>

אוקי אני הולכת ונרגעת..... תודה......

ואז מגיע אישור בדואר? תוך כמה זמן?

לבאנט פה..
האישור מגיע בדואר אחרי הרבה זמן.
בגלל שהמשפחות בקשר עם הקבסית,אף אחד לא מוטרד מחתיכת נייר.

תודה אילה. מה הכוונה "בקשר עם הקבסית"? בדרך כלל נוצר בין הצדדים קשר הדוק ושוטף? את יכולה לפרט קצת בבקשה?

נפגשים אחת לשנה.
כמעט כמו מפגש שנתי בליל הסדר עם המשפחה המורחבת.

הביקור התרחש. היה סבבה לגמרי. תמיכה מלאה ויחס אוהד. תודה רבה רבה לכולם על התמיכה.

רוצה לשאול- כרגע הילד בן 4, כלומר שנה הבאה אמור ליהיות בטרום חובה והכיוון הוא להמשיך בחינוך ביתי גם הלאה.
אני צריכה לפנות למישהו שנה הבאה או לחכות שיפנו אלי? אנחנו שייכים למועצה אזורית ולא ידוע לי על מקרים קודמים של חינוך ביתי באזור פה.

אז מה הפרוצדורה? לפנות אליהם שנה הבאה? יש טפסים רשמיים לבקשה לחינוך ביתי? לנסח מכתב בעצמי?

למיטב הבנתי חוק חינוך חובה מתחיל בגן חובה.
אין מה לפנות לגבי טרום חובה, כשמו כן הוא. לפני החובה.

השאלה שלי היא האם בשנה הבאה לפנות אליהם לגבי עוד שנתיים.

כל שנה בערך בחודש מרץ מגישים ( גם אנחנו שלנו זו השנה ה8 מגישים כל שנה מחדש)או לקבסית או למחלקת החינוך באזורכם.
בקשה לשנת הלימודים שתחל בספטמבר כך זה מדי שנה.בבקשה מספרים בקצרה מה היה ומה יהיה.
זה נקרא הגשת בקשה לחינוך ביתי ובערך בספטמבר מקבלים את האישור.
זה הליך כאמור של פעם בשנה וכן ביקור ביתי פעם בשנה לפחות לפ]עמים פעמים.

אם ישלחו לכם הודעה על רישום לגן חובה =חינוך חובה ,תמלאי את הפרוצדורה לקבלת אישור לחינוך ביתי.
לפני כן אף אחד לא מחפש איפה הילד,כי מקובל מאוד שהילד בגן פרטי ,מטפלת או אפילו אמא.

שולחים הודעות כאלה למי שרשום כתושב במועצה אזורית/עיריה.מי שאינו רשום ולא עידכן את פרטיו,יכול להתעדכן לגבי מועדי הרישום, כי מופיעות מודעות על לוחות המודעות והעיתונים המקומיים.

תודה.

אז קיבלנו רישום לגני הילדים. ברבי צריכה להיכנס לגן חובה. שאלת השאלות היא האם לבקש אישור כדי להשאיר את הילדה שלי בבית בסביבה הטבעית שלה או שאני צריכה לבקש רשות ממישהו כדי להשאיר אותה בבית.
למה בעצם אנחנו צריכים לבקש אישור לילדים שלנו ?
אני מתלבטת מאוד אם לבקש אישור או שלא היות וזכותי הטבעית על הילדים שלי ולא של אף אחד אחר כל עוד שאני לא מתעללת בהם.
יש פה אנשים שלא מבקשים אישור למרות שקיבלו רישום לגנים ולבתי הספר?

יש פה אנשים שלא מבקשים אישור למרות שקיבלו רישום לגנים ולבתי הספר?
כן.

מניסיוני, גם גן חובה הוא גיל צעיר מדי להתחיל לבקש אישור. יש הרבה ילדים שממשיכים בגן שלהם גם בגן חובה ולא נרשמים לגנים שהם מוזמנים אליהם. אף אחד לא עושה מזה עניין ולא מחפש אותם.
לרוב מתחילים לחפש בכיתה א' - כל ילד רשום על ידי העירייה/המועצה לבית ספר מסוים, ואם ההורים לא מגיעים לבית הספר לרשום את הילד, אז בית הספר כן מתקשר.
במקרה כזה אפשר:

• להודיע לבית הספר שאתם בחינוך ביתי ולכן לא באתם להירשם אצלם.
• להגיש בקשה רשמית לחינוך ביתי.
• לא לעשות כלום (-: אלא אם כן מציקים לכם. יש הורים שאומרים: אנחנו עוברים דירה/רשמנו לבית ספר מחוץ ליישוב/לא יודעת מה, ואז רושמים שהם לא שייכים ויורדים מהם.

מנסיוננו אפשר לא לעשות כלום. אנחנו גרים בעיר - הבנתי שזה קצת שונה כשגרים ביישוב קטן וכולם בוחשים.
התעלמנו מכל ההודעות, פעם אחת אפילו קיבלנו טלפון משונה, לא ברור בדיוק ממי, שאלו איפה הילדים, אמרנו בבית, לא קרה שום דבר מאז (כבר שנתיים...)

מעולה
אני מקווה שלא יפנו אלינו בכלל.

לבאנט פה..
אפשר תירגום ?

מניסיוני, גם גן חובה הוא גיל צעיר מדי להתחיל לבקש אישור
אבל אם מקבלים זימון להרשמה בגן, ולא מתכוונים ללכת... ???

איזה נימוקים חזקים כדאי לתת בתכנית ובבקשה לחינוך ביתי, לגיל גן חובה ?

כדאי להציץ בדוגמאות למכתבים שהוגשו, היו פה איפושהוא.

אבל אם מקבלים זימון להרשמה בגן, ולא מתכוונים ללכת... ???
פשוט לא מתייחסים לזימון (זורקים לפח).

איזה נימוקים חזקים כדאי לתת בתכנית ובבקשה לחינוך ביתי, לגיל גן חובה ?
הנימוקים צריכים להיות אמיתיים מתוך דרך חיים ואמונה, וכך להציג אותם.
לדעתי, לכל הורה יש את הזכות לא לקבל את האפשרות של גן ובית ספר כאופציה יחידה והכרחית.

אולי תמצאי תשובות בדף מדור חינוך ביתי והחוק

לדעתי, לכל הורה יש את הזכות לא לקבל את האפשרות של גן ובית ספר כאופציה יחידה והכרחית.
לא לכל הורה. לכל זוג הורים. לאם גרושה שהיא הורה משמורן על פי חוק ובעלת זכויות הורה משמורן, אין הזכות הזאת. למעשה אין לה כלל זכות לבחור את אופציית החינוך של ילדיה, ואופצייה זו נקבעת עבורה על פי הנורמה במדינת ישראל באותה עת. כך על פי חוק.

לשון צודקת: מה שקובע זה לא הנימוקים אלא המצב והמעמד של המשפחה. אם אתם "משפחה נורמטיבית" אז סביר שיאשרו לכם בכל מקרה.

המשפט שכתבתי מתייחס לנימוק שלנו מול משרד החינוך (יש לנו את האפשרות לבחור),
ברור לי שכאשר יש מחלוקת בין בני זוג המצב שונה ועלול להיות מאוד מורכב.

אתמול קבלנו בדואר את האישור הרשמי על החינוך הביתי (מדליק!). להזכירכם, התחלנו לפני 4 חודשים בלבד. האישור הוא לשנה הנוכחית. כתוב בו שהאישור לשנה הבאה מותנה בין השאר בכך שנעמוד בתוכנית הלימודים שהצגנו לאישור השנה. אופס... הבעיה היא שכאשר כתבתי את תוכנית הלימודים, לא ידעתי שהכיוון שלנו יהיה כזה UNSCHOOLING. זוכרים את הילד שלא רוצה ללמוד חשבון? (מהדף האחר שפתחתי.....) ובכן, איך נעמוד בתוכנית הלימודים שכתבתי אם הוא לא רוצה ללמוד חשבון? וגם לא רוצה לכתוב בחוברות עבודה בעברית..... הקיצר, השאלה שלי היא כזאת: האם כבר שנים שהם כותבים את זה באישורי החינוך הביתי, וזאת סתם איזו הפלצה / כיסוי תחת? או שהם באמת רציניים? באמת בודקים? או שזאת מגמה חדשה שלא היתה קיימת בשנים קודמות והחלה רק עכשיו של באמת לבדוק? התוכנית שהגשתי אכן היתה מרשימה.....

תלוי גחמותיה של הקבס"ית והמפקחת...

מבחינה חוקית , את ממש יכולה לראות בעצמך פושעת!
ססתאם.

זה בסדר.
אף אחד לא שם לב.
אני מניחה שאין לך כוונה להרשות שיבחנו את הילד,אלא אם כן נורא מתחשק לו שיבוא מישהו זר ופתאום יציג לו שאלות בחשבון או בכתיבה או שטות אחרת.
פוח הקלקל.

אתם חדשים בחינוך ביתי.
עצה שלי :קחו לכם את הזמן בשביל הדברים היותר חשובים מאשר להצמד לתוכניות שכתובות על טפסים שמיועדים לאיזה קלסר בתוך מגירה..
העיקר זה החיים שלכם.
מה עם להתחיל להכיר את קבוצת חינוך ביתי באזור מגוריכם?
למצוא איזון בין כל מני מטלות בבית ושעות מחשב,מפגשי חברים,ספרים מענינים וסיורים בחיק הטבע..

לפי עניות דעתי , הילד שלך וגם הילדים של כולנו מתענינים בחשבון.
אולי הם רוצים יותר לספור כמה גולים כל קבוצה הבקיעה במגרש השכונתי , או כמה כוסות סוכר צריך לעוגה ,מאשר לשבת עם מחברת סטייל תלמיד מעונה של בי"ס.
באופן אישי , הילד שלי מתנגד לכתיבה במחברות ומתעקש על דפי טיוטה.הכי הולך : שיחות בזמן נסיעה.שיטת סוקרטס.

ככה שאם כתבת שהשנה הוא יתרגל חשבון -אבל בתכלס :לא פתח חוברת אחת כל השנה ובמקרים הנדירות שהוא החזיק ביד עיפרון ראית שכתב היד שלו ממש לא השתנה ,הוא רק חי לו את חיו,:

כל בוקר הוא מבצע פעיליות בבית(גם אפיה וגם שטיפת כלים-ככה לומדים שכל צלחת יכולה לפול ולהשבר לשברים פשוטים או עשרוניים..),משחק עם חברים (סופר גולים),מטייל ומסייר(הולך קילומטרים לאורכה ולרוחבה של ארצנו) ,מטפס על עצים(סופר מטרים לגובה)-

סביר להניח שהוא מצא לו בדיוק את השיטה שלו לחשב את הדברים שנחוצים לו ,ואם הוא עדין לא יודע את הפיתרון המדויק,יכול להיות שהוא עדין בעיצומו של תהליך ,וזה ממש לגיטימי.
ואם הוא עזב את זה והתחיל להתענין בשירי רחל המשוררת /מטאליקה -מה רע בזה?!
אני הייתי גאה לספר את ה'תוצרים' המרתקים של החשיבה המקורית של האישיות שזכיתי להיות האמא שלה.

א, גם לך מותר ללמוד ולהתפתח, לא רק לילדים. אם מישהו יטרח לבדוק עמידה בתוכנית (ואני בספק שזה יקרה) אז פשוט תספרי שלמדת יותר על חינוך ביתי בינתיים, ושבגלל שאת אדם גמיש ופתוח התאמת את תוכנית הלימודים בזמן אמת.

אני הייתי גאה לספר את ה'תוצרים' המרתקים של החשיבה המקורית של האישיות שזכיתי להיות האמא שלה.
אני אשמח לשמוע.
אולי תספרי? (כאן או בדף אחר..)

תודה GIRLS

אז פשוט תספרי שלמדת יותר על חינוך ביתי בינתיים
זה בדיוק מה שקרה לי, בכיוון של אנסקולינג....(-:
ואם ישאלו - זה מה שהתכוונתי להסביר.

חינוך ביתי א - להבא , לא כדאי לכתוב יותר ממה שצריך......פשוט לא להתחייב להרבה, מאחר והלמידה בבית היא שונה מבית הספר.
בסך הכל, כשמשוחחים עם המפקחת או עם הקב"סית על הלמידה שנעשית ועל ההתקדמות (סליחה על המילה אבל לעניין הזה יש התייחסות) יש הבנה. (לרוב, זה תלוי מול מי מדברים).

אמנם זאת לא התייעצות חוקית, אבל כיוון שהדיון הקודם שיזמתי הועבר לדף הזה, אני כותבת כאן, בשביל ההמשכיות.

מאד מסקרן אותי לעשות מעין "סקר" כזה, אם אפשר לקרוא לזה כך...

מסקרן אותי, לגבי ילדים מגיל כיתה א' ומעלה, איך נראה בפועל החינוך הביתי שלכם. הכוונה היא מצד אחד ל: איך נראה יום מייצג בחינוך הביתי? ומצד שני, לאורך תקופה של כמה חודשים, או אפילו כמה שנים, מה בתכלס קרה עם ה-UNSCHOOLING (או אולי לא UNSCHOOLING)? לאן זה הוביל? מה הילד עשה? איך הוא ניצל את זמנו? מה הוא למד?

אני מניחה שזה מאד שונה ממשפחה למשפחה ומילד לילד, ותלוי בין השאר בתחומי העניין וההתמחות של ההורים.

אני אתחיל בלספר עלינו, ומאד אשמח אם עוד הורים לילדים בגילאי 6 ומעלה יצטרפו ויספרו. לדעתי זה גם יכול לתרום לכולם.

אנחנו התחלנו בחינוך הביתי של בן ה-8 שלנו לפני 5 חודשים. מבחינת "יום ממוצע", ישנם למעשה 3 סוגי ימים:

1. ימים בהם אני עובדת אינטנסיבית על המחשב. בימים האלה הבן שלי בולע ספרים (זה יכול להיות משהו כמו 2 גדולים ליום כזה). כתבתי קודם שהכיוון של הילד תלוי במידת מה בתחומי ה"התמחות" של ההורים. ובכן, אני כילדה הייתי תולעת ספרים, ולכן באופן כלשהו, אני מאמינה שאני מעבירה לו את החשיבות של קריאה, ולמרות היותו תולעת ספרים טבעית, בלי קשר אלי, אז כנראה גם אני משפיעה איכשהו. בחודשיים הראשונים לחינוך הביתי הוא קרא בעיקר "ספרי עיון", כלומר ספרים כמו "מאה עובדות על כדור הארץ", "שאלות ותשובות על חיות טרף" ועוד. בשלושה חודשים האחרונים הוא מתמקד בעיקר בספרים עלילתיים. זה נניח 3 ימים בשבוע.

1. ימים בהם שנינו יוצאים יחד לסידורים בעיר: הולכים לספריה, לדואר, לבנק, לחנות הטבע... זה קורה נניח פעם בשבוע.

1. ימים בהם אני עושה דברים שאינם על המחשב, ואז המחשב פנוי לו, והוא עושה דברים על המחשב. בחודשיים הראשונים של החינוך הביתי זה היה בעיקר עבודה על תוכנת אנימציה שיש לו. בשלושה חודשים האחרונים זה בעיקר משחקים של בניית כפרים וערים כמו IKARIAM וכמו TRAVIAN, התכתבות עם אנשים אחרים שמשחקים במשחקים האלה, והשתתפות בפורומים של המשחקים האלה, שבהם יש המון טיפים איך לשחק וגם סיפורים שהילדים עצמם כותבים. זה קורה נניח 3 ימים בשבוע. אני ובעלי מרוצים מזה ואין לנו בעיה. מבחינתנו זה בהחלט בונה ומלמד.

בערך פעם בשבוע הוא הולך לחבר לשעתיים שלוש.

אין לו לחץ גדול או דחיפות גדולה לראות חברים. ייתכן שגם זה בא ממני איכשהו. גם אני וגם הוא חברותיים בסך הכל, ואוהבים אנשים, אבל שנינו לא לחוצים על זה כלל, ובהחלט נהנים מהלבד בבית.

אין לי עדיין פרספקטיבה של שנים, כי התחלנו רק לפני כמה חודשים, ואשמח לקרוא שיתופים של אחרים, בין אם וותיקים ובין אם חדשים כמונו.

הי ,
נראה לי שכדאי בכל זאת להעביר את הדיון החדש לדף אחר,למען הסדר הטוב.
אפשר אולי להעביר לדף :http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq ... 1%E9%FA%E9[/u]%E7%E5%F4%F9%E9

מה דעתך?