באופן טבעי

ועוד "מעצבן" אחד.
היתה אצלי עכשיו הריונית להכנה להנקה. זה לא הילד הראשון שלה. בפעם הקודמת היא הניקה. אמרו לה שב 24 שעות אחרי הלידה לא צריך להניק. היא קיבלה את הילד בפעם הראשונה רק כמה שעות אחרי הלידה. אמרו לה גם שהנקה צריכה לקחת סה"כ 10 דקות, משני הצדדים ביחד. היתה לה בעיה בתפיסה באחד הצדדים. אף אחד לא סיפר לה על קיומן של יועצות הנקה. היא התקשרה למדריכת לה לצ'ה שהציעה לה להשתמש בפטמת סיליקון. הפטמה כבר היתה פצועה. נוצר גודש. כאב והיא הניקה פחות מהצד הזה. הגודש החמיר, גם הכאבים והופיע גם חום.
בשלב הזה היא התקשרה לרופא שלה.
האם הוא אמר לה להניק לעתים תכופות וגם לשאוב, ליצור קשר עם יועצת הנקה כדי לתקן את התפיסה ולהגיע אליו לקבל אנטיביוטיקה?
הצחקתם אותי.
האם הוא אמר לה רק להגיע אליו לקבל אנטיביוטיקה?
גם לא.
הוא אמר לה: טוב, כשתהיי אצלי בביקורת של 6 שבועות אחרי הלידה, אז נראה מה קורה שם.
היא הגיעה אליו לביקורת עם אבצס. משם היא נשלחה ישר לבית חולים לניתוח בהרדמה מלאה עם כמה ימי אישפוז לאחר מכן. וזו היתה סופה של ההנקה.

סיפרתי לה על הקולוסטרום ועל חשיבות ההנקה בימים הראשונים ובפרט מיד לאחר הלידה, על הטכניקה להצמדות נכונה לשד ואיך לזהות הצמדות נכונה, על ניהול הנקה נכון, על קיומן של יועצות הנקה עם רשימת יועצות הנקה מהאיזור, על מלאות לעומת גודש, איך נמנעים ממנו ואיך מטפלים בדלקת. אני ממש מקווה שהפעם זה יצליח לה...

בשמת, שוב דיברת אלי?

אני זקוקה לעזרתכם בהשמעת קולי בצורה אפקטיבית...
זוכרים את הבחורה שדיברתי עליה ב מעצבן לראות מסביב ? זו שהיה לה אבצס בהנקה הקודמת והיא היתה אצלי בהכנה להנקה?
היא ילדה השבוע, ושוב התחילו לה בעיות. בבית החולים מי שהציגו עצמן כיועצות הנקה נתנו לה פטמות סיליקון ומשחה לפטמות, ועכשיו נראה לה שהכל בסדר.
אני יודעת שהיום לא משתמשים בפטמות סיליקון כמעט, משום שהן לא פותרות את הבעיה, להיפך, מחמירות את הבעיה בתפיסת התינוק ועלולות לגרום לריקון לא יעיל של השד וירידה בתפוקת החלב.
בדקתי באתר של בית החולים וראיתי שיועצות ההנקה שלו הן לא IBCLC, כמו שחשדתי.
ניסיתי לקבל שם של יועצת הנקה מוסמכת מאסתר, ועדיין לא קיבלתי תשובה (היא המליצה לי על אילנה שרתוק, שמגיעה לאיזור רק עוד חודש). היא כתבה לי להמליץ לה להפסיק להניק ורק לשאוב ולתת בקבוק עד שיועצת מוסמכת תוכל לעזור לה.
והשאלה: איך אני, הקטנה, הלא מוסמכת לכלום, אומרת לה:

• שיועצות ההנקה בבית החולים נתנו לה עצה לא נכונה.
• שהיא צריכה לקבל עזרה בתשלום (גבוה!) במקום העזרה בחינם המגיעה לה מבית החולים שבו היא ילדה (הם נותנים מעקב הנקה במשך מספר שבועות אחרי הלידה. זה היה יכול להיות נפלא, אילו רק הן היו יועצות מוסמכות).
• שהיא צריכה להפסיק להניק עם מה שנראה לה פתרון הפלא, פטמות סיליקון, ולעבור לפתרון המעצבן של שאיבה ונתינת החלב בבקבוק.

כשאני כותבת את הכל זו נראית לי משימה בלתי אפשרית... רעיונות?

>דיאנה ממשיכה להתעסק בתחומים שבהם היא רק חובבנית, כמו הנקה ותרגום<

דיאנה - ממש קצר: התחלפה האופנה. פטמות סיליקון - אּין. אבל שיהיו דקות ו"חתוכות", לא עיגול מלא. למדלה יש כאלה. אח"כ נגמול מהן. שתמשיך עם הרבה מגע עור בעור בינתיים, ויכולה גם לעשות breast compression (חפשי את הביטוי הזה + ג'ק ניומן, תקבלי דרך גוגל הפנייה להסבר טוב). לא ברור לי למה אסתר כתבה שתפסיק להניק, אבל אני אנסה לבדוק אח"כ.
יועצות הנקה מוסמכות - דרך אתר ILCA אאל"ט.
ליגת לה לצ'ה.

מסעדה, תודה, אבל זה לא מה שאני יודעת מיועצות הנקה מוסמכות ממש מהזמן האחרון - כמעט כל בעיה שפתרו פעם עם פטמות סיליקון מנסים לפתור היום בדרך אחרת. ג'ינה נתנה לנו דף מסודר עם טבלה שמפרטת את כל הבעיות שבגללן נתנו פעם פטמות סיליקון, ואיך פותרים את הבעיה היום. למקרים המאד נדירים שבהם כן צריך פטמות סיליקון, אכן משתמשים בפטמות שהזכרת: דקות ככל האפשר וחתוכות למעלה כדי לאפשר מגע עור בעור. והדבר הכי חשוב, יותר מסוג הפטמה, זה לודא שהתינוק עדיין תופס נכון את השד, למרות הסיליקון החוצץ בינו לבין השד: פה פתוח הכי גדול שאפשר, לתפוס יותר מהחלק שמתחת לפטמה וכו'.
את הרשימה הארוכה של יועצות הנקה באיזור יש לי, אני מחכה להמלצה מאסתר על מישהי מסויימת שהיא מכירה ויודעת שהיא טובה.
למה לעשות breast compression? אני מכירה את הטכניקה הזו, אבל היא לא נראית לי מתאימה למצב המסויים הזה.

שוב תודה

טוב, צריך להעביר את הדיון לדף אחר...
דיאנה - לגבי פטמות סיליקון - http://www.lalecheleague.org/llleaderwe ... r03p3.html
breast compression - גם על זה יש במאמר שלעיל. זו היתה ירייה באפלה, תחושת בטן, ומשהו שיכול קצת לעזור להרגיע את החשש שהסיליקון יפחית את הייצור.
עקרונית, אם האמא מרגישה שיש לה פתרון פלא, אני בעד לזרום איתה (תוך מעקב אחרי עלייה במשקל, חיתולים). באופן אישי פטמות סיליקון נראות לי כמו פצ'קריי לא נורמלי, אבל אם היא נהנית, בבקשה...

והכי חשוב, דיאנה - תסמכי על האמא, תגידי לה שהיא עושה עבודה נפלאה, שכל הכבוד לה שהיא מתגברת על הקשיים, וכו'. היא היתה אצלך בהכנה, היא בטח זוכרת חלק מהדברים, ועוד מעט היא תצא מביה"ח - ואז אולי תבוא אלייך שוב? חזקי אותה בינתיים, כל עוד ייצור החלב נמשך, והמוטיבציה שלה והביטחון שלה מתחזקים - יש סיכוי טוב מאוד שהדברים יסתדרו. תשמרי על עצמך ועל הכוחות שלך, תזכרי שזה לא התינוק שלך ושלא את צריכה להניק אותו כל X זמן. עוד יהיו הרבה אמהות ותינוקות שתעזרי להם, והתמיכה שאת מציעה היא חשובה ויקרה. נסי לא לקחת אחריות על אחרים - זה שוחק...
> המסעדה הניידת יודעת שהרבה יותר קל להגיד (-; <

תודה מסעדה!
זה מאד נכון ותודה שהזכרת לי.
אני תמיד מרגישה תסכול כשאני יודעת שאפשר אחרת... אבל הנושא של האחריות כל כך נכון!
אגב היא כבר בבית. אני אמורה להגיע אליה היום, ביקשתי ממנה שתתקשר כשיש לה זמן כדי שלא אפול עליה בדיוק כשהתינוקת נרדמה והיא הלכה לישון.

דיאנה, פטמות סיליקון הן כלי עזר. יש מצבים שדווקא זה הכלי מתאים. צריך להשתמש בהן בצורה נכונה, תוך מעקב צמוד. הן לא פסולות לחלוטין. ולכן מצוין שאת עוזרת לה למצוא יועצת הנקה טובה. אם ההנקה הולכת היטב, התינוקת מראה סימנים שהיא מקבלת מספיק חלב, האמא מקפידה לשים לב שאין גודש מיוחד או צינוריות סתומות, לא נראה לי שצריך להפסיק להניק ולעבור לשאיבה בלבד. אבל אולי לאסתר היו פרטים נוספים שגרמו לה להמליץ מה שהמליצה.
יופי שאת הולכת אליה. כך תוכלי הרבה יותר טוב להתרשם מה באמת קורה. ספרי לנו.

בינתים לא הצלחתי להגיע אליה, אבל היא דיווחה לי על פטמות פצועות עד כדי דימום, למרות מגיני הסיליקון. לא נראה לי שבמקרה שלה זה עזר, להיפך.
אני אנסה לעבוד איתה על תפיסה נכונה עם פטמות הסיליקון, למרות שזה הרבה יותר קשה.
תודה על העזרה!

העברתי את דיון התמיכה בתמיכת הנקה שלי מהדפים למה לא נשמע קולכם ו מעצבן לראות מסביב

הייתי אצלה. בדיוק הילדה רצתה לינוק למרבה המזל. היא רצתה להניק בתנוחת הפוטבול כי נראה לה שהיא נחנקת בתנוחה הרגילה. הצעתי לנסות בכל זאת. עמדתי לידה, שמתי לה שרפרף, סידרתי לה את הכריות, תפסתי לתינוקת את היד החופשיה כדי שלא תעיף את פטמת הסיליקון (מה שאמא שלה אמרה שהיא עושה כשהיא סוף סוף פותחת פה גדול...), הזכרתי לה למקם את האף של הילדה מול קצה הפטמה... וההנקה הלכה מעולה - הילדה תפסה יפה, פה גדול, ולא כאב לה בכלל. גם בצד היותר בעייתי.
ראו שהמגן סיליקון ממש מפריע לה. זו פטמת סיליקון רגילה, לא המיוחדת של מדלה, עבה, בלי הפתח למעלה. ראו שהפטמה ממש התקפלה כשהילדה ניסתה לתפוס אותה כמו שצריך. להערכתי הפטמה ממש מפריעה, ואם היא תקבל הדרכה איך לעשות latch נכון לא יהיה בה בכלל צורך. הראיתי לה גם איך להצמיד את הטוסיק של התינוקת לגוף כדי שהסנטר יצמד לשד ולא האף.
בעלה הגיע באמצע ההנקה וממש הופתע - היא מניקה בתנוחה "רגילה", הילדה יונקת בשלווה, אין כאבים... הוא אמר "איזה מזל שדיאנה כאן" כמובן שמיד הכחשתי כל קשר ואמרתי ששתיהן עשו את העבודה...
אבל אני לא כל כך אופטימית. אני לא יכולה להיות איתה בכל הנקה, והיא חוזרת למעקב אצל האחיות שניסו לעזור לה קודם, שהן לא יועצות הנקה מוסמכות.
השארתי לה את פרטי היועצת שאסתר המליצה עליה, המלצתי לה לקנות פטמות סיליקון של מדלה ולשכור משאבה (כדאי שאם יתפתח גודש, בגלל הנקה לא יעילה, שהיא תוכל לשחרר אותו, וגם לשאוב ולתת לתינוקת בבקבוק אם היניקה דרך פטמות הסיליקון לא תספיק לה).
התינוקת רעבה לעתים קרובות ומפסיקה לינוק די מהר. עוד סיבה שבגללה נראה לי שפטמות הסיליקון מפריעות לתפיסה ולא נותנות לה לקבל מספיק חלב. הראיתי לה איך להחזיר את העניין של התינוקת בשד על ידי breast compression, ונראה שזה די עזר, לזמן מה.

כמובן שבצב שאת מתארת פטמת הסיליקון לא נראית כפתרון מתאים. מה שאמרתי בהודעתי הקודמת היה רק כדי להסביר שלפטמת סיליקון יש את המקום שלה, אבל כאן זה ממש לא נראה לי המקום הנכון. כל הכבוד על העזרה שנתת לה, ואולי בכל זאת היא תראה שאפשר גם אחרת. האם ניסיתם גם בלי פטמת סיליקון? האם הסברת לה את הבעיתיות של פטמת סיליקון? שהתינוק עלול לא לקבל מספיק חלב כך? במצב שהיא מתעקשת, או מרגישה שהיא נאלצת, להשתמש בפטמת סיליקון ,כדאי באמת לשאוב לאחר ההנקות כדי לשמור על ייצור החלב.

דיאנה - יש לי רעיון!
את יכולה, אולי, להגיד לה שהבעיה שלה ממש רצינית, ולכן היא צריכה יועצת הנקה מוסמכת. תמליצי לה לשאול מי מבין האחיות היא יועצת מוסמכת IBCLC. היא כבר תגלה בעצמה שאף אחת.
(יש לך קרדיט אצלם, ולא בלי סיבה! )

דיאנה, כל הכבוד! תמשיכי לעדכן. (בקשר ליד שמפריעה - אפשר אולי לעטוף את הידיים עם חיתול ולהצמיד אותן לגוף בזמן ההנקה, כשהחיתול עובר בין הצד הפנימי של היד אחורה).

דיאנה, כל הכבוד! ואם כבר הראית לה את הפטנט איך להיניק מצויין בלי - למה שלא תמשיך ככה?

בשמת -
לא תמיד להראות פעם אחת מספיק.
בנוסף, זה כמו "כשהמוסכניק מגיע-האוטו מניע". יש משהו בנוכחות של יועצת/מדריכה/תומכת/אמא שעושה את זה. אולי זה סוג של ריכוז: "עכשיו זה זמן המוקדש באופן מלא - גם תודעה, מחשבה, להנקה".

רגע רגע! זה מוביל אותי לעוד רעיון בשביל דיאנה -
אולי את יכולה להראות לבעל מה את עושה - דברים שאת רואה מבחוץ ומתקנת.
(רווח משני: בעל מעורב יותר).

קודם כל תודה על התמיכה והפירגון
היא לא ניסתה להניק בלי מגיני הסיליקון כי היא פשוט מבועתת מהרעיון - כל כך פצוע וכואב שם האיזור. ולא רציתי לשכנע אותה, ואחר כך שבאמת כל כך יכאב לה שהיא כבר לא תרצה להניק בכלל.
כבר אמרתי לה שבדקתי וגיליתי שהאחיות במרפאת ההנקה שלה הן לא יועצות הנקה מוסמכות, אז "שרפתי" את הרעיון של גילה... אבל אמרתי לה שלדעתי במצב שלה זה הזמן ליועצת הנקה מוסמכת, והשארתי לה פרטים של מישהי מומלצת ע"י אסתר. עכשיו זה תלוי בה אם היא תפנה אליה.
בשמת, מנסיוני עם גיסתי, זו באמת תסמונת המוסכניק... כשישבתי לידה הכל הלך מצויין, כשלא הייתי הבעיות חזרו. קשה לזכור את כל הדברים כשכואב וכשעוד ילדים מסתובבים בבית וכשישנים 3 שעות בלילה. זה באמת קשור גם בלהתרכז רק בהנקה. ביקשתי מהילדים שלה לקחת את שלי לחדר משחקים ולהראות להם את הצעצועים כדי לפנות את השטח.
לערב את הבעל זה רעיון מצויין - הוא מיוזמתו שאל שאלות ונראה מאד מעוניין ותומך. הבעיה שקיוויתי להגיע אליה שוב בבוקר, כשאין ילדים בסביבה (לא שלה ולא שלי) ויהיה לנו שקט (בלי "לא, בר, לא לפתוח את האח! לא, בר, זה נראה שביר, תחזיר למקום. בר, לא, אל תפזר את חוטי הצמר על הרצפה. בר, תפסיק לשחק עם הוידאו" וכו'...) ואז גם הוא לא יהיה בסביבה.
עוד בעיה שיש שם - היא שמה את התינוקת בעריסה בקומה השניה כשהיא נרדמת, ואז היא שומעת אותה כשהיא כבר בוכה, מאד רעבה, וכמובן שהרבה יותר קשה לחבר אותה נכון. הצעתי לשים אותה למטה בעגלה ולהעביר אותה ממקום למקום כדי שתהיה לידה כל הזמן, וזה לא נראה לה, בכל הבית יש מפלסים ומדרגות. הצעתי שתהיה תמיד עליה במנשא וגם תישן ככה נתקלה במבטים קצת מוזרים... בסוף שאלתי אם יש להם אינטרקום - והם נזכרו שיש להם כזה שלא השתמשו בו מעולם, והם יכולים לחבר אותו וככה לשמוע אותה ברגע שהיא מתעוררת. אני מקווה שזה יעזור.

היא שמה את התינוקת בעריסה בקומה השניה כשהיא נרדמת, ואז היא שומעת אותה כשהיא כבר בוכה
טוב, קראתי, ושניה לפני שהתחושות הרעות הציפו אותי לגמרי, נזכרתי שאילו זה היה לפני כמה שנים, אולי היא בכלל לא היתה מנסה להיניק.
אז בכל זאת.

לבשמת, קצת לרכך את התמונה, בלילה התינוקת בעריסה לידה. מדובר על שנת התינוקת במשך היום.

דיאנה כל הכבוד.

טוב, אבל למה היא חייבת להרחיק אותה כל כך?

בשמת - ישנים בחדר שינה. מה לא ברור? סדר צריך להיות.
(אני יודעת: "הילד צריך להיות ליד אמא". אבל כללים אלה סותרים, והחזק מנצח).

סדר צריך להיות
אורדנונג מוס זיין

היא עם דלקת וחום
לפחות היא השכירה משאבה, ולפחות הרופא שלה אמר לה לשאוב לעתים קרובות.
העברתי לה שוב את הטלפון של יועצת ההנקה המוסמכת שאסתר המליצה לי עליה, הסברתי (לבעלה, אותו פגשתי) שהיא צריכה מישהי מקצועית ממש במצב הזה כדי לעבוד על ה latch ולהפטר מפטמות הסיליקון.

זה לא רק
הילד צריך להיות ליד אמא. מי אמר שצריך?
זו ההרגשה האימהית! זה סותר את כל האינסטינקטים האימהיים!
זו תינוקת שלא מזמן נולדה!! לא טבעי שתביט בה מפעם לפעם באהבה? תסתכל ביצור הזעיר שלא מזמן היה בתוך הבטן שלה, רק מורגש ובלתי נראה,,, והנה עכשיו היא יכולה לראות אותה, לנשק, לחבק,,, זמני ההנקה קצרים ומכאיבים,,, וסתם בשביל לראות מה שלומה?
הקטנה שלי הייתה במנשא באופן רצוף כמעט, וגם כשהיא הייתה במנשא הייתי מדי פעם מביטה בה במבטים מצועפים, מחבקת אותה באהבה.
וזו לא לידה ראשונה אצלי, והיא הגיעה בלי הזמנה,,,
אני לא יכולה להבין. סליחה.
הצעתי שתהיה תמיד עליה במנשא וגם תישן ככה נתקלה במבטים קצת מוזרים...
עצוב. עצוב שזה מוזר.

זה סותר את כל האינסטינקטים האימהיים!
לא כל אחת יכולה להתחבר לאינסטינקטים האלה.
לפעמים יש עליהם, בדיוק על הנקודה של האהבה לתינוק הקטן, ערימה גדולה של כאב ופחד, כך שהאם איננה מסוגלת בכלל להרגיש שיש לה אינסטינקטים, והיא עושה בעצם את מה שמכתיבים הכאב והפחד.
זה מה שקורה בכל מקום שה"אינסטינקטים" שלנו לא פועלים משום מה (אל תגידי לי, למשל, שזה אינסטינקט לצעוק על הילד בגלל שהוא שפך כלי עם צבע על השטיח. זה יוצא כמו אינסטינקט, וזה מרגיש כמו אינסטינקט, אבל זה סתם תיכנות גרוע וחזק מהילדות).

הבנתי מהתאורים שהיא לא ממש בנאדם של מנשאים
אבל ממה שאני זוכרת מהתקופה הזאת (וזה לא היה ממש מזמן אצלנו)
אם אור היתה מעורסלת במנשא היא היתה שוכחת לינוק מרוב שטוב לה
הייתי מסתובבת איתה ומדי פעם נזכרת שכבר המון זמן לא
מוציאה אותה, היא היתה מתעוררת ומיד מבקשת לינוק
זה קצת כמו לתכנת את הילד
לינוק מתי שנוח לאמא
אבל אם יש לה עוד ילדים
ואין לה אפשרות להתפנות להנקה בדיוק כשהתינוקת מבקשת
שתלך איתה במנשא ותוציא מתי שכן מתאים לה
(אני מוכנה להשאיל לה תינוכיס. אח"כ במילא היא תהיה ג'אנקי ותקנה אחד משל עצמה... (-; )

ואני מבינה גם שלמרות שנתת לה את הטלפון של יועצת ההנקה המוסמכת כמה פעמים היא לא התקשרה
אז כנראה הבעיה היא לא שהיא מאבדת את המספר
זה יהיה מופרך לחשוב שזה הכסף?
נדמה לי שגילה הציעה פעם את החשבון הזה
אולי בהקשר אחר
אבל שתראה כמה קופסאות של סימילאק אפשר לקות במחיר ביקור כזה
ואת הכאבים שלה בכלל אי אפשר למדוד בכסף

<פטמות פצועות. אאוץ'>

זה שילוב של כסף - משום שהיא מקבלת מעקב הנקה בחינם למשך חודשיים מבית החולים בו ילדה, וגם למרות כל מאמצי להסביר, חוסר הבנה של ההבדל בין אחות שעשתה איזושהי הכשרה בהנקה ("אבל היה לה תג שכתוב עליו lactation consultant על החולצה!") לבין יועצת הנקה מוסמכת. זה פשוט נראה לה לא הגיוני שבבית חולים כל כך גדול שנחשב כל כך טוב יתנו עזרה לא מקצועית בהנקה (האמת, גם אני מאד מופתעת. שמעתי רק דברים טובים על בית החולים הזה והייתי בטוחה שעובדות בו יועצות הנקה מוסמכות).
עדכון אחרון: הנקה רגילה בלי הסיליקון בצד הפחות בעייתי, שאיבה בלבד בצד הבעייתי. לאחר שהצד ירפא לחלוטין היא תתקשר ליועצת מוסמכת שנתתי לה. את החלב השאוב מהצד המודלק היא נותנת לתינוקת בבקבוק לאחר שהיה כיממה במקרר. אמרתי לה שלא מומלץ לעשות את זה, כדאי לתת מיד או לזרוק, והתשובה היתה, כמובן, שבבית החולים אמרו לה שזה בסדר... לנדנד? או שזה לא כל כך נורא?

לדיאנה
כל הכבוד על העבודה הטובה! לפי ד ר ליבוביץ זה די גבולי
http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=113566
אולי תרגילי אותה לבדוק את החלב שהיא נותנת.

גם לי היו בעיות בהנקה בהתחלה. בבית החולים אף אחת לא עזרה לי. האחות שאמרה על עצמה שהיא יועצת הנקה אמרה לי שזה נורמלי שזה כואב (!) בכל אופן אחרי חודשיים של סבל, ופציעות עד דימום, ושאיבות והנקות לסירוגין, מצאתי יועצת הנקה מתנדבת מלה לצ'ה.. נפלאה! היא ראתה את הבעיה שהתינוק לא תופס את הפטמה נכון. מקפל את השפה התחתונה שלו, ולועס את הפטמה שלי עם השפה! כאשר היא שחררה את השפה החוצה, הוא התחיל לינוק נכון. אז כאשר הנקתי אותו, הייתי צריכה לתת לו לתפוס (איי!) ואז להאבק עם הנשיכה ולשחרר את השפה... עד שהוא למד לתפוס נכון מעצמו.. הבעיה עברה תוך שבועיים. היועצת הצילה אותי!

דיאנה, רוצים עדכון מפורט...

אין לי עדכון מעבר לאחרון שכתבתי. היא לא יצרה יותר קשר והחלטתי להפסיק לנדנד. היא שייכת לקהיליה הישראלית כאן ובטח יצא לי להפגש איתה באחד הארועים. אם יהיו לי עדכונים בטח שאכתוב כאן, מגיע לכן לדעת אחרי כל התמיכה שקיבלתי.
התחלתי לגבש החלטה ללכת לקורס יועצות הנקה. למזלי יש קורס כזה ממש קרוב אלי - בדרך כלל צריך לטוס לקורסים האלה ולישון בבית מלון. מאד תיסכל אותי שידעתי מה צריך לעשות ולא ידעתי איך צריך לעשות את זה. אני רק חוששת מהמעורבות הרגשית שאני לא מצליחה להמנע ממנה בכל מקרה שאני מעורבת בו. זה בטח עוד יותר קשה ליועצת הנקה. ואולי בעצם לא, יועצת הנקה נותנת עזרה בתשלום אז בטח מתייחסים יותר ברצינות לדבריה, והקשר שלה עם המניקות יותר קצר ומוגבל לזמני היעוץ, אין תמיכה רציפה לאורך זמן כמו אצל תומכת הנקה... מה דעתכן?

דיאנה,
איזה יופי שתלכי לקןרס יועצות אמיתי! ועוד קרוב אליך!
יש הרבה מאד מעורבות ריגשית. לעיתים זה קשה, אבל זה מה שנותן לכל העניין את הטעם. אחרת זה היה סתם טכנאות.
אפיךלו באינטרנט אני לעיתים חשה מעורבות רגשית, אפילו שלא ראיתי את האמא מעולם. אני תמיד רוצה לדעת מה קרה, תמיד מתלבטת אם לטלפן ולהתעניין - האם זה יתקבל בברכה, או שזה נידנוד? האם העצה שנתתי עזרה, או הכבידה על האמא?
את זוכרת את האמא שכתבה על "די לטרור ההנקה" באמנות הלידה לפני כמה ימים? אז זה שהיא כתבה בתוקפנות כמובן לא לעניין, אך צריך לחשוב מאיפה זה בא. האם העצה לאמא לשאוב, לתת עם מזרק, לנסות להניק וכו' וכו' יתקבל בברכה כמו אצל זהר, או יגרום לתגובה כמו של האמא הזאת?
שלא לדבר כמובן על האספקט הרפואי - החשש שאולי באמת התינוק הזה לא מקבל מספיק מזון, אולי יש לו בעיה רפואית שפיספסתי כי התרכזתי בהנקה? כשאת עוזה דברים בתשלום יש לך גם אחריות גדולה.
אבל אני אוהבת את העבודה הזאת יותר מכל שאר עיסוקי דווקא בגלל המעורבות הריגשית, בגלל הרצון האמיתי לעזור, בגלל השמחה והכיף שיש בזה כשאני באמת מצליחה לעזור לאמא ותינוק. ולמזלי, לרוב זה מצליח. אבל יש גם כשלונות, טענות ואכזבות.
האם יש תוכניות לחזור לארץ מתישהו? שנוכל לראות אותך בין היועצות שלנו...

דיאנה,
הנה הרגע קראתי את הדף הזה איך לחזור להניק אחרי הפסקה , ובאמת היו לי דמעות בעיניים. וזה עבור אמא שמעולם לא פגשתי. נכון שכאן הייתי מעורבת ללא שעניין התשלום נכנס, אך אני מבטיחה לך שהייתי מרגישה אותו דבר, או יותר גרוע, אם היא היתה מטופלת אמיתית אצלי במרפאה.

דיאנה, גם אני מתכננת ללכת לקורס. אבל בארץ.
זה כמעט כמו להיות בהריון ביחד, לא? אפשר להשוות, למדוד וכו'

אמא ל 5 - תודה על ההארות. כנראה שהמעורבות הרגשית רק גדלה, אבל לפחות יש יותר כלים לעזור וגם חשוב. אגב, רק שיהיה ברור, אני לא חושבת שיש משהו פסול בתשלום ליועצת הנקה, בכלל לא (במקרה שהשתמע ככה ממה שכתבתי). מאד מוצדק בעיני לקבל תמורה כספית הולמת להשקעה של צבירת ידע ונסיון.
אני לא יכולה להבטיח כלום לגבי החזרה לארץ. למעשה, אם אמצא עיסוק שימצא חן בעיני ויכניס לנו כמה סנטים, זה גורם משמעותי כדי להשאר כאן... אבל אני מבטיחה לתת עדיפות לישראליות

ורד - איזה כיף לך, את בטח הולכת לקורס של בתיה דיוויס - הוא נראה לי קורס הרבה יותר טוב מזה שיש לי כאן. הקורס כאן נמשך רק שבוע משום שרוב התלמידות צריכות לטוס הנה במיוחד מכל מיני מקומות בארה"ב ולישון בבית מלון אז משתדלים לדחוס אותו לכמה שפחות זמן ונותנים את המינימום הנדרש מבחינת שעות. הקורס מתקיים באוקטובר. מתי את מתחילה? (הנה התחלנו עם ההשוואות )

כן, הקורס של בתיה דייויס.
אמור להתחיל בספטמבר. עוד לא נרשמתי רשמית, אבל אני בדרך.
שבוע דחוס נשמע לא כ"כ קל, אה? בטח הכוונה שתעברו על הרבה דברים לבד אח"כ, לא? ואז מה? יש איזשהו follow up? או חונכות, או משהו בסגנון?

אחר כך אני צריכה למצוא מקום שיקבל אותי להתמחות כדי לצבור את השעות למבחן. מרפאת הנקה בבית חולים או יועצת הנקה שתסכים שאצמד אליה. ההעדפה היא למרפאת הנקה בבית חולים. אולי בבית החולים שבו נערך הקורס יסכימו לקבל אותי. זה יהיה נוח כי הוא קרוב אלי הביתה, וקיבלתי על המרפאה הזו המלצות מיועצות הנקה בארץ.
בנוסף אני צריכה לקחת כמה קורסים בקולג' או אוניברסיטה, לפי הרשימה שיש באתר של יועצות הנקה - יעוץ, אנטומיה וכו'.

דיאנה, לא חשבתי שאת רומזת שיש משהו פסול בתשלום ליועצת הנקה. בכלל לא.
פשוט רציתי להבהיר שלעיתים קל יותר לעבוד בלי תשלום. כאשר יש תשלום יש אמנם הנאה מהתמורה שמקבלים, אבל נכנס גורם בעייתי בייעוץ. כל נושא הכסף מאד בעייתי להרגשתי. לכן עבודה בקופת חולים היא נוחה - אין כל קשר בין מה שהמטופל משלם, מה אני מרוויחה, וכמה פעמים הוא בא אלי, או כמה זמן הוא יושב אצלי. כמובן שהבעיה מכאן היא שניתן להקדיש לכל מטופל הרבה פחות זמן מן הרצוי, בחלק ניכר של המקרים.
כאשר מעורב תשלום המצב הופך מאד מורכב - מה כולל התשלום? ייעוץ ראשון? מעקב טלפוני? כמה שיחות טלפון - ואת בודאי יודעת ששיחות בנושא הנקה יכולות בקלות לקחת 40 דקות, ויש אמהות שיכולות להתקשר כל יום, וגם יותר מפעם ביום. ומה עם ביקורים חוזרים? הרי אין לנו קסמים, ולא מעט פעמים נדרש ביקור חוזר, או כמה ביקורים כאלה. וכמה זמן נמשך ביקור? הרי צריך להתפרנס, ואם אשב עם אמא שעתיים-שלוש, כמה אמהות ביום אוכל לראות?
משום מה לפסיכולוגים אין כל בעיה עם זה (או אולי יש להם בעיה, אך הם מתגברים...). אצלהם יש פגישות חוזרות כל שבוע, חודשים, והם לוקחים מאות שקלים לפגישה, ובתום הזמן הקצוב הם מפסיקים את המטופל, עד לפעם הבאה. קשה מאד לעשות זאת עם אמא ותינוק. הרי לתינוק קצב משלו, ואי אפשר לדחוק בו, או לזרז עיניינים. ומה עם אמהות שאין להן? האם להן לא מגיעה עזרה?
יש הרבה תסכול בלעבוד בייעוץ הנקה כמקצוע, אבל כמובן שגם הנאה רבה. אני בחרתי לעסוק בזה כעיסוק מרכזי, אך הייתי הרבה יותר שמחה אם היה מצב שאני מקבלת משכורת קבועה אך סבירה, ויכולה לעזור לאמהות ללא כל קשר לתשלום. אבל גם במצב זה יש בודאי הרבה תסכול. אסתר למשל מגיעה רק למעט מאד אמהות במחלקתה, ולרובן למשך זמן קצר בהרבה מן הנדרש.

אמא ל 5 , ההתלבטות הזאת בעניין התגמול ליועצת העסיקה גם אותי.
הייתי השבוע אצל יועצת (מוסמכת). הגעתי אליה למרפאה (לא ביקור בית), הייתי שם שעה וחצי, במהלך הפגישה היא ענתה לטלפונים ואף קיבלה לביקור משהי (למשך כרבע שעה). הזמן שהוקדש לי נטו היה פחות מחצי מזמן הביקור.
הבעיה שלי היתה מורכבת ולא היה שום פתרון קסם שהוצע (בדרך כלל יוצאים מביקור היועצת עם תנוחות חד, תובנות חדשות וכד'...) אלא רק חידוד וחיזוק של עצות ישנות.
המחיר של פגישה כזאת הוא 225 ש'.
אז מה?
האם אני אמורה לשלם לפי מספר העצות המשמעותיות שקיבלתי? האם לפי התוצאות?
לפי הזמן שהוקדש לי?

זה מזכיר לי ביקור של טכנאי מכונות כביסה אצלנו בבית לפני כמה שנים.
המכונה לא עבדה, הוא בא, שימן את המכסה שלה והיא חזרה לעבוד. 30 שניות איבחון, 30 שניות עבודה. יחד עם השתיה הקרה הביקור שלו ארך 5 דק'. האם אנחנו אמורים לשלם לו פחות בגלל זה? לא חושבת. שילמנו לו על הידע שלו. הרי בלעדיו לא היינו יודעים לשמן את המכסה. לפני שהוא בא המכונה לא עבדה ועכשיו היא כן.

(אין פואנטה בהודעה הזאת)

הייתי הרבה יותר שמחה אם היה מצב שאני מקבלת משכורת קבועה אך סבירה
אמא-ל, אני חושבת שכאן בארה"ב זה די מקובל לעבוד כמו שהיית רוצה. יש מרפאות הנקה בבית חולים שנותנות מעקב הנקה במשך מספר שבועות אחרי הלידה ובחלק מהן עובדות יועצות הנקה מוסמכות. הן מקבלות את המשכורת מבית החולים ולא מהמניקות. אולי יום אחד גם בארץ זה יהיה ככה, בתקווה. ממה שאני זוכרת היועצות האלה מרוויחות יותר מהיועצות הפרטיות. קראתי את זה באחד האתרים שמסביר איך להיות יועצת הנקה, אם זה כדאי וכמה מרוויחים (מסקנה: לא עושים את זה בשביל הכסף...)

עוגיה, זה בטח מאד מתסכל לא לקבל את תשומת הלב המלאה וגם לא לקבל עצות משמעותיות. ינחם אותך לשמוע שבארה"ב שעת יעוץ הנקה עולה הרבה יותר, משהו כמו 150$? (מן הסתם לא...) לדעתי זה לא בסדר שהיא ענתה על טלפונים וקיבלה מישהי לביקור, אלא אם כן היה מדובר במשהו דחוף. כשהייתי אצל יועצת הפגישה התמשכה במשך יותר משעה בלי שום הפרעות למעט הפרעה אחת של יועצת אחרת כדי לראות תינוק שיונק בדיוק עכשיו ואי אפשר לדחות את זה. הפגישה הסתיימה בזה שקיבלתי עצה לעשות מה שמראש רציתי לעשות (וזה כלום, בניגוד לעצת כל מיני רופאים) ובכל זאת הרגשתי שקיבלתי המון מהפגישה הזו ושהיא הייתה שווה כל אגורה.

ורד (וכולן) -
אני מתלבטת הרבה אם להרשם לקורס הקרוב.
אני אמורה ללדת ב 10/9. אצטרך להפסיד קצת (ואין לי שום דרך לדעת מראש כמה זה "קצת"), ואז להשלים,
ובכל מקרה - מדובר בשעתיים נסיעה (אופטימיות מבחינת הפקקים) לכל כיוון עם תינוקת, ולהשאיר שניים בבית ליום ארוך.
אני לא בטוחה שאני יכולה לעשות את החלק המעשי עם תינוקת עלי (נניח שאת הלימודים התיאורטיים כן - אני בטח אמצא מישהי לצלם ממנה...). אולי בא בחשבון לעשות את זה (החלק המעשי) בצפון, עוד לא בררתי.
ואני אפילו בכלל לא בטוחה שאני רוצה להיות יועצת, או על כל פנים לנסות להתפרנס מזה (אין לחץ כלכלי).

ואח"כ אני לא מבינה איך זה שההריון הזה לא מעסיק אותי כל-כך.

גילה, שום דבר לא בוער. אני מציעה להתרכז בתינוקת ובמעבר לשלישייה. השנה הראשונה עם ילד שני, זאת אומרת שלישי..., תובענית מאוד גם ככה. תהיה לך שנה לדעת אם זה מה שאת רוצה, ואפילו אם זה שנתיים - את עדיין צעירה והודות לשלטון הנוכחית גם גיל הפרישה שלך עלה... /-:

אז תבואו הנה ותעשי את הקורס המרוכז של שבוע בינתים הבעל והתאומים יטיילו פה באיזור בכיף. באוקטובר הסתיו כאן וכל העצים לובשים אדום-כתום-זהב... כדאי להיות כאן. (אין לי פתרון לעניין המעשי... אבל את זה אפשר לפתור אחר כך)
בתאור של הקורס כתוב במפורש שתינוקות יונקים בני פחות מ 4 חודשים מוזמנים.

דיאנה
משום מה זה לא נשמע מעשי כ"כ...

מסעדה
אוף. אני שונאת לשמוע את קול ההגיון...
(וחוץ מזה - אבל אמרו שמשניים לשלושה זה נורא קל...)
מה שכן - בעוד שנה אני לא ארצה. הספיקה לי פעם אחת של ילדים בני שנה אצל מטפלת בגלל לימודים שהייתי חייבת. זה גיל רע מאוד לזה!

גילה, בשנה שעברה הייתי בהתלבטות דומה. אומני הייתה בת 7 חודשים כשהתחיל הקורס האחרון וחשבתי לקמבן את זה. אבל אחרי שיחה עם כמה בנות ויותר הקשבה לעצמי הבנתי שבאמת כלום לא בוער, יהיו עוד קורסים (גם בת"א) ואני אתרגל יותר לאומני, היא תתרגל יותר לעולם, כל נושא ההנקה יהיה פחות מרכזי, כי היא כבר תתחיל לאכול ובעיקר פחות קומבינות לעשות בשביל להיות איתה.
מה שאני מתכוונת לעשות בקורס הוא שהוריי ישמרו עליה (הם במרכז, אבא שלי בפנסיה ואמא שלי עובדת עד 12:00). בשאיפה אשכנע אותם להביא לי את אומני לפחות פעם אחת באמצע היום, להתחברות (יותר בשביל שנתראה, פחות בשביל האוכל).
הייתה לי גם תוכנית חלופית, לקחת מישהי שתהיה איתה בת"א במהלך הקורס ותכניס לי אותה מדיי פעם.
יכול להיות שיהיה לך יותר קל (אם את ממש רוצה לעשות את הקורס עכשיו) כן לבוא עם הבייבי, כי היא תהיה כ"כ קטנה וגם ככה ישנה רוב הזמן וכו'. בתכלס זה באמת הגיל הכי נוח ללמוד איתו. אבל מאידך, את אחרי לידה...לא בשיאך...לא לגמרי באיפוס...עם 2 ילדים שנשארים בבית...דיי רחוק...עם נסיעות לא קצרות בכלל...גם אם זה רכבת / אוטובוס...וכו'.
טוב, יש לך עוד זמן לחשוב וחוצמזה, אל תשכחי שאת כבר עושה המון בתחום ההנקה. אז מה זה עוד כמה שנים עד לרסמיות של העניין? הנסיון והידע שלך רק יוכלו לעזור לך בהמשך.
המשך התלבטות נעים
>ורד נזכרת בהתלבטויותיה ונושמת לרווחה<

אני נרשמתי ללימודים באוניברסיטה הפתוחה מיד לאחר הלידה של בר. עם הלימודים העצמיים בבית לא היתה בעיה, למדתי תוך כדי הנקה או כשהוא ישן. אבל המפגשים היו סיוט. הוא סרב לבקבוק וגם בגיל מאוחר יותר כששתה חלב מכוס זה לא הספיק לו ואחרי זמן קצר מאד הוא כבר היה חייב שאהיה לצדו. כבר סיפרתי כאן באיזשהו מקום על הסיור בכרמל עם בעלי ובר ברכב שרודף אחרי האוטובוס של הסיור כדי שאוכל להניק אותו בהפסקות.
החלטתי שאם יהיה לי עוד תינוק, לא אקח על עצמי שום התחייבות שדורשת פרידה, אפילו קצרה, בשנה הראשונה.

בתגובה לדבריה של עוגיה,
אשמח מאד על רעיונות לטפל בעניין ההפרעות.
יש תמיד את האמא בצד השני, זאת שמפריעה. היא מתקשרת כי יש בעיה דחופה, או שלפחות היא נראית לה דחופה. לעיתים זאת אמא שכבר היתה, והיא צריכה מידע או עזרה נוספת, או אמא חדשה.
אמהות מרגישות מאד לא נוח שהן לא יכולות לקבל תשובה על בעיה המטרידה אותן עכשיו. היה שלב שהייתי מעבירה שיחות יש למזכירה אלקטרונית ומבטיחה לענות בהקדם האפשרי, ומתקשרת חזרה אחרי שעות העבודה שלי עם אמהות. אז היו אמהות שהתקשרתי אליהן שכבר לא היו בבית, או שכבר הלכו לרופא שלהן וקיבלו ייעוץ לא מתאים, או שאז הן בדיוק ישנו אחרי שכל הלילה לא ישנו וכו'. הן מרגישות מאד מתוסכלות שאחרי ששילמו כל כך הרבה אי אפשר לקבל תשובה בטלפון בשעות העבודה.
או אמהות שכבר היו, וצריכות ביקורת קצרה, או יש פתאום שינוי או החמרה במצב, והכל מלא - האם אני יכולה להגיד להן - אל תבואו?
ואם יש לי מזכירה אמיתית שתדבר עם האמהות ותסנן את השיחות לשיחות באמת חשובות - זה כמובן גם עולה כסף, ומייקר את הביקור, וגם לא מונע לחלוטין את ההפרעות.
אני מתלבטת רבות איך לעשות זאת. אשמח לרעיונות יצירתיים.

ולגילה - אל תהרגי את עצמך! שעתיים נסיעה!! נשמע סיוט עם תינוקת באוטו. אם את מאד רוצה - אז אולי תוכלי למצוא מטפלת שתבוא איתך, ותוכל לשעשע אותה בדרך. זה מה שאני עשיתי כשהייתי נוסעת להרצאות שנתתי ברחבי הארץ.
שיהיה בהצלחה!

אמא ל 5 מה עם לעבוד עם עוד יועצת במקביל? ואז אם מישהי עסוקה, אחרת מטפלת בעניינים ורק אם ממש ממש ממש צריכים אותך אז מפריעים? בעצם, מה עם לעבוד עם עוד 2-3 אפילו במקביל? תלוי כמובן בעומס...
בטח יש כאלו שיהיו בהשתלמויות שישמחו לתירגול. אני יודעת שלי אישית היה מתאים משהו כזה בשביל התירגול והעניין, בלי לחשוב על כסף בכלל לכמה חודשים, אולי אפשר לחשוב על רוטציה בהתאם לקורסים שקורים? או תו"כ קורס? אני לא ממש יודעת איך את עובדת, סתם מדברת מהפנטזיות שלי (לעבוד לצד מישהי עם ידע ונסיון זה תמיד מפתה- אותי).
חוצמזה, מה עם לקבוע שעות קבלת שיחות?
אפילו לחלק ע"פ היום, כדי שזה "יתאים" למקרים השונים. נגיד כמה זמן בבוקר, בצהריים, בערב ומראש להודיע לאלו שנכנסות לפגישה אישית שאם הן רוצות לבוא בזמן הזה הן צריכות לדעת שהפגישה יכולה להיות מופרעת.

גם אני חשבתי על הרעיון של ורד - לקחת מישהי שעברה את הקורס וזקוקה לשעות המעשיות כדי שתענה לטלפונים, בהנחה שמישהי כזו תדע להבדיל בין בעיה שהיא יודעת לענות עליה לבין משהו באמת דחוף ומסובך שמחייב העברה ליועצת. ובכל מקרה תוכן השיחה יועבר ליועצת לאחר מכן כך שהאמא המתקשרת תדע שיש אחריות מאחורי העצות שהיא מקבלת.

מה עם להחזיר טלפונים (את החשובים, אלה שהמשתלמת סיננה...) בין פגישות עם אמהות?
ואפשר, גם, בפגישה הראשונה להכיר לאמהות את המשתלמת, כך שמבחינתן זה לא "הפקידה סיננה אותי", אלא מישהי עם גיבוי מלא ממך.

גילה - לא כדאי להתחייב לנסיעות כל כך ארוכות. הבכורים שלי ישנו היטב בנסיעות (לפחות כל עוד לא עצרנו ברמזורים (-; ) ולא היתה שום בעיה לנסוע איתם (עם הבן היתה בעיה בשהות במקומות זרים, אבל לא בנסיעה). הקטן לעומת זאת, סובל מאד בנסיעות. אני עדיין מעדיפה לנסוע איתו לעבודה, במקום להפקיד אותו, אבל זה בסך הכל 20 דקות, לא שעתיים. (גם זה המון זמן עבורו, ואני משתדלת לתזמן כך שישן, אבל לא תמיד מסתדר).
גם אני הייתי רוצה להתמקצע בתחום ההנקה או הלידה, אבל כל הקורסים במרכז (או בירושליים), ולא נראה לי מעשי בעתיד הקרוב.

ובכן, אין "בין פגישות עם אמהות" ואין "אחרי".
אמא ל-5, אני זוכרת שלא היה לך זמן לנשום ושכחת לאכול שעות.
תמיד היה משהו דחוף,
והיא כבר עובדת עם כמה יועצות, אבל אם כל אחת גם תקח במקביל מקרים של השניה - התשלום יתחלק עוד והמרפאה תפשוט את הרגל!
אמהות שאמרו לי שלא הצליחו לתפוס אותה, אמרתי: היא עמוסה. כדי לתפוס אותה צריך להתקשר שוב ושוב עד שתופסים את הדקה שהיא יכולה לענות.

גילה, נשמע לי יותר מדי, לגבייך.

ממה נובע הלחץ - מכך שאין מספיק שעות ביממה (כלומר - אין מספיק יועצות בארץ), או מזה שתשלום עבור פגישה עם יועצת מכסה רק בקושי את כל הפגישות-החוזרות, שיחות טלפון, ו"יעוצי-מסדרון" למיניהם?

הנה פתרון לבעיות של כולם:
להרים קורס יועצות בצפון (חיפה), ולהגדיל את מספר היועצות (ויועצות שבדרך) שעובדות עם אמא ל 5.

גילה,
לגבי אמא ל-5: הלחץ נובע משני הגורמים שציינת, ומעוד גורם אחד.
יש יועצות, אבל בדרג של אמא ל-5 - רק עוד אחת.
וזו באמת שאלה:
למה מי שהולך לפסיכולוג מקבל את העובדה, שהוא משלם עבור שעה, ומשלם שוב ושוב עבור כל שעה (שמעתי שהיום לוקחים גם 300 שקל ויותר!) -
ומי שהולכת ליועצת הנקה הרבה פעמית חושבת שגם ה-225 ש"ח (או כמה) שהיא משלמת הם יותר מדי, והרבה לא יבואו אם יצטרכו לשלם על כל ביקור חוזר.
ההנקה לא נתפסת כמשהו ששווה להשקיע בו אצל הרבה נשים.
במיוחד אלה ששילמו הון על ביקורים פרטיים אצל רופא הנשים בהריון, שבהם הוא בעצם לא עשה כלום חוץ מלשלוח אותן לבדיקות (שעליהן אפשר לקרוא בספר, ושכל רופא קופ"ח יכול היה להפנות אותן).

למה ... מי שהולכת ליועצת הנקה הרבה פעמית חושבת שגם ה-225 ש"ח (או כמה) שהיא משלמת הם יותר מדי, והרבה לא יבואו אם יצטרכו לשלם על כל ביקור חוזר

מהזתומרת למה?

כי הנקה אמורה לעבוד, בלי התערבות של יועצת. זה טבעי, לא?
אילו היינו חברה שכולה מיניקה, באמת לא היינו נזקקים כל כך הרבה ליועצות!
(היינו מכירות תנוחות נכונות, כולן מסביבנו היו יודעות לפתור נכון בעיות קטנות ונפוצות, היינו נחות (ומכאן: יותר חלב, פחות סתימות, יותר קשב לתינוק) כי היו מכרכרים סביבנו, האמהות הטריות וכיו"ב).

מאידך - אילו הנקה היתה נתפסת כמשהו חשוב, כל רופא ילדים/משפחה היה עובר השתלמות הנקה רצינית, שמאפשרת לו לפתור בעיות פשוטות (כמו סתימה כזו שנפתרת עם הודעה שלי באינטרנט, ורופאים הופכים לאבצס כי הם אומרים לא להיניק מאותו צד, ועוד נותנים אנטיביוטיקה שממוטטת את האמא המסכנה (וכי המיניקה מגיעה אליהם לא עם הכאב הראשון, אלא עם כאב בלתי נסבל וחום - אם כל החברה היתה מיניקה, כל אמא/חמות/אחות/חברה/דודה היתה נותנת את העצה הנכונה (לעסות, לרוקן) בזמן)) בקלות.

וגם - בגלל חוסר מודעות להבדל בין יועצת הנקה מוסמכת לבין האחות הנחמדה בבית החולים שעברה קורס קטן על הנקה ועוזרת בחינם.

כי זה לא ב"רשימת ההוצאות". זה כמו מישהי ששקלה לידת בית אבל החליטה שלא כי זה יקר מדי, אבל עכשיו חושבת להרשם ל"מלכת המדבר" - וזה עולה פי שניים (ובכלל, זו מישהי שיש לה הרבה יותר מלנו, למשל). כי על לידה לא משלמים, ועל בילויים כן. (וזה בלי להזכיר את העובדה שיש לה תינוק קטן ויונק, מה שלי גרם לפסול את ההרשמה עוד לפני שידעתי שזה עולה כסף).

הלחץ נובע בעצם מכך שייעוץ הנקה הוא דבר עתיר זמן. כלומר - אני צריכה המון זמן עם אמא כדי באמת לעזור לה. רופא עור או אורטופד רואה אדם 10 דקות,
ואולי חצי שעה, והוא מיצה את מה שהוא יכול להציע. בייעוץ הנקה כבר ישבתי עם אמהות גם שלוש שעות, וזה לא הספיק. כי זה נכון, כמו שנכתב כאן, שאני עושה גם מה שהיתה צריכה לעשות החברה, הסבתא, הדודה, החברה - לספר להורים הטריים מהי התנהגות נורמלית של תינוק קטן, לשמוע מהם כמה הם חוששים להרגיל אותו להרדם על הידיים, להסביר מדוע הנקה כל שעה לא תגרום לו לגדול עם הרגשה שכל בעיה פותרים עם אוכל, ולהיות שמן, וכמובן איך להחליף חיתול, איך להרגיע בכי, איך להחזיק תינוק עם גאזים ועוד ועוד. וכל זה קשור בהנקה. כי הנקה זה חלק מההתנהגות הכללית שהורים מתנהגים עם תינוקם. בעת הייעוץ אני לא יכולה להפריד זאת מההנקה עצמה. אין לי תרופה שאני יכולה לרשום על מרשם, ולשלוח את ההורים לדרכם.
אני עובדת עם יועצות נוספות, אך כמובן שאם נעבוד שתיים עבור אותו תשלום, לא נוכל לשרוד כלכלית. כלומר, אנחנו צריכות לראות שתי אמהות בו זמנית, ואז שוב אין מישהי פנויה לשיחות טלפון או מיקרים דחופים.
בעיה נוספת היא שייעוץ הנקה מאד קשה לתכנן מראש - ישנם ימים שאני יושבת לבד במרפאה, בלי נפש חיה, וימים אחרים שאני באמת לא מספיקה לאכול ובקושי ללכת לשרותים.
וכשיש הרבה אמהות הן חשות שהן לא מקבלות מספיק תשומת לב, ולי מאד לא נוח עם זה.
בקיצור - אני עומדת לחזור משנת שבתון בחו"ל, ואחזור להפעיל את המרפאה, ואני מאד מודאגת איך אעשה זאת כך שאוכל לעזור למקסימום אמהות, אך אוכל גם לשרוד כלכלית. עזבתי את עבודתי הקבועה כמעט לחלוטין כדי לעסוק בייעוץ הנקה, אך אני לא בטוחה שאצליחל להתפרנס מכך.
אני כל כך מקווה שזה ילך, כי זה באמת הדבר שאני הכי אוהבת לעשות, ואני מקווה שלא אאלץ להודות שאין לזה קיום כלכלי, ולחזור לעבודתי המלאה בקופת חולים.
אולי עם הזמן הנושא יכנס ל"רשימת ההוצאות" הלגיטימיות של הורים צעירים, ואולי יהיה כיסוי של קופות החולים, לפחות חלקית. הלוואי.

מה עם למכור "סל" שכולל פגישות בקבוצה, שם ניתן לדון בכל הנושאים ה"אחרים"?
לעודד אמהות לפנות למדריכות ללל או מדריכות הנקה אחרות? להשתתף בקבוצות תמיכה אמתיות או וירטואליות?

ואולי - להחזיק, נגיד, רשימה של 10-15 מדריכות שאתן סומכות עליהן, הן יודעות אילו מקרים להעביר ליועצות המוסמכות, אתן יכולות להסתמך על חוות דעת שלהן - ואז חצי שעה עם אמא תספיק, כך שאמהות מגיעות ליועצת רק כשהיא "על תקן רופא"? קבוצת מדריכות כאלה יכולה להיות מחויבת להשתלמות במרפאה (פגישות לדיון במקרים וללימוד, צפיה ביועצות), וכך - גם יגדל דור חדש של יועצות הנקה מוסמכות שעברו חונכות רצינית.

> גילה חושבת <

איזה כיף שמצאתי את הדף הזה ואני יכולה להתלבט לי פה בנחת.
אני עושה עכשיו את הקורס של בתיה. מדהים בצורה לא רגילה. אני לא יכולה לתאר כמה כיף לי. רק מה שהורג אותי זה האחרי. איך אני אעשה את זה?
כרגע אני עובדת במשרה מלאה ואיכשהו מקמבנת את הקורס. (מגיע ב-6:00 בבוקר לעבודה, עובדת ימי שישי ארוכים...). אבל נראה לי שבשביל להתחיל הדרכת הנקה ברצינות (ולהגיע פעם לשעות כדי לעשות את המבחן לייעוץ) אני צריכה להפסיק לעבוד. כלכלית אנחנו לא יכולים כי עומר היה מובטל המון זמן והתחיל לעבוד רק עכשיו. מצד שני, למתי אני יכולה לדחות את זה? נשבעתי לעצמי שבילד הבא אני אוכל להיות יותר בבית. ובכלל להיות גמישה יותר עם השעות. ולא יהיה יותר קל עם 2 ילדים (או שאולי כן? אחרי מה שכתבו במשפחות ברוכות ילדים....).
והדילמה הגדולה היא המסלול החדש לייעוץ. 500 שעות עם יועצת צמודה. במקום 2500 שעות שאני אמורה לעשות לבד. בתיה עושה את זה בשנה הקרובה. רק לחשוב על 500 שעות איתה זה כיף לא נורמלי. חוויה אדירה. אני צריכה להחליט אם אני עוזבת את העבודה שלי והולכת על זה. (ואף אחד לא מבטיח לי שבתיה תרצה אותי. יש רשימה של בנות שרוצות את המסלול הזה).

טוב, אולי גם אצלנו במרפאה יהיה מסלול כזה. וכך יהיו לנו מדריכות שאנחנו יודעים מה הן יודעות. איזה כיף!

הלוואי. אמן. יאללה, תחזרי כבר.

אני לא יודעת אם כאן זה המקום, אך במסגרת נסיונותי לחשוב על מודל למרפאת הנקה שגם תעשה את עבודתה, וגם תוכל להתקיים כלכלית אני מחפשת רעיונות יצירתיים.
הנה מעט רקע על המרפאה, ואשמח לשמוע כל רעיון שעולה בדעתכן איך לקדם את הנושא.
מדובר במרפאה פרטית, מנוהלת על ידי רופאה, שהיא גם יועצת הנקה (אני), ואיתי עובדות יועצות הנקה מוסמכות, בשלב זה כל אחת יום בשבוע.
יש השתתפות של ביטוח משלים של חלק מקופות החולים עבור פגישה עם הרופאה, אך לא עם יועצות ההנקה.
פגישה לוקחת לפחות שעה וחצי.
רוב הפגישות הן דחופות - לא ניתן לקבוע תורים שבועות או אפילו כמה ימים מראש.

אשמח על רעיונות איזה עוד פעילויות מכניסות, אך לא דורשות ייעוץ אחד על אחד נראה לכן מתאים לשלב במרפאה, איך ניתן לפרסם ולהגדיל את מספר האנשים הפונים למרפאה, ובכלל רעיונות איך להפוך את זה לעניין מצליח.
אין לי ספק שקיים צורך במרפאה כזאת, אך מנסיון העבר היה קשה מאד לקיים את זה כך שזה יוכל גם להוות מקור פרנסה לעובדים שם, ולצערי עם כל הרצון הטוב, צריך גם להתפרנס.

אני לא זוכרת אם עשיתם את זה במרפאה, אולי כן - סדנאות הכנה להנקה, סדנאות מוצקים, סדנאות הכנה לחזרת האם לעבודה. עכשיו נזכרתי שכבר עשיתם את זה - אז אולי לפרסם אותם בצורה יותר מאסיבית בעיתוני הורות למיניהם, כנסים לנשים בהריון או הורים לתינוקות וכו'.
אולי לקיים במקום גם פעילויות משלימות - הרצאות על הורות (בגישה תומכת הנקה כמובן), סדנאות עיסוי תינוקות וכו', כדי להגדיל את החשיפה.
הכי טוב היה אילו תחנות טיפת חלב היו מפנות אליכם במקרה של חשש לבעיה בהנקה. ניסיתם לפנות לתחנות טיפת חלב באיזור? אולי תפלו במקרה על אחות ט"ח אוהדת? ואולי מלמעלה - דרך משרד הבריאות, שעביר לתחנות ט"ח שלו הנחיה להפנות אליכם במידת הצורך? טוב, האמת, נשמע קצת משימה בלתי אפשרית, אבל מי יודע...
וכמובן דרך בתי החולים. אולי להציע במסגרת החבילות הפרטיות שבתי החולים מציעים - דולה, מיילדת, חדר פרטי וכו' - גם מעקב הנקה של מספר פגישות אצלכם, כאשר בפגישה הראשונה היועצת מגיעה לבית החולים ובפגישות ההמשך האמא מגיעה אליכם. אני לא יודעת איך זה מסתדר עם השר"פ וכו'. אולי זה רלוונטי רק לבתי החולים הפרטיים. וקודם הם צריכים להודות בזה שיש מי שיודע ליעץ על הנקה טוב יותר מהאחיות הנפלאות שלהן. לא פשוט.
טוב, נראה שאתם זקוקים לאיש שווק ממולח.

טוב, נראה שאתם זקוקים לאיש שווק ממולח
רעיון מציון!

אתמול במוסף הבריאות של הארץ התפרסמה תגובה לכתבה על הנקה (איפה דנו באתר בכתבה ההיא?), של רופא שלומד יעוץ הנקה. עוד רופא יועץ הנקה להצע הישראלי המצומצם.

המגיב בכתבה הוא לא 'סתם רופא', אאל"ט, אלא נטורופת ותיק וגם 'בעלה-של' (דיאנה אידלמן קרת).

ועם זאת - רופא בכיר למדי. נשמע כאילו הוא לא יעבוד כ"יועצת" אלא מרגיש שזה תחום שהוא צריך להבין בו - כמו מה שכתבתי למעלה על כלל רופאי ילדים/משפחה באוטופיה שלי.

כן,
_טוב, נראה שאתם זקוקים לאיש שווק ממולח
רעיון מציון!_
אבל צריך מישהו שתומך בנושא, ויש כמובן את הבעיה הקשה של עלות אסטרונומית של דברים כאלה.
מאחר ואנחנו לגמרי פרטיים, אין לנו תקציב לשלטי חוצות מדהימים....
מודעה חד פעמית, לא גדולה, במוסף על הריון ולידה של עיתון העיר בתל אביב עלתה לנו 4000 ש"ח לפני שנתיים, ומתוך כ- 550 נשים שפנו אלינו במהלך השנה שתיים אמרו שבאו בעקבות אותה מודעה...
מאד מייאש ולא נעים לדון בכסף, אבל זאת הבעיה.

גם אני חושבת שזה רק עניין של פרסום.
מדהים אותי כל פעם מחדש לגלות שנשים בכלל לא יודעות שקיים דבר כזה יועצת הנקה.
היום הייתי באיכילוב בחלק המעשי של הקורס שלי.(פגשתי שם את דני, שאגב כבר יצא לו לעזור ללא מעט נשים בהנקה כולל בעיות תפיסה).
מישהי שסך הכל דיברתי איתה 10 דקות, אפילו לא ראיתי איך היא מניקה כי התינוק שלה היה כבר אחרי, ביקשה את הטלפון שלי מרוב שהיא אבודה. אין לה אף אחד שיכול לעזור לה. (אני?? מה אני כבר יודעת מהחיים שלי???).
הרי כל העולם קורא "הורים וילדים" וכאלה. למה לא לפרסם שם?

ואפשר לפרסם גם בפורומים של הריוניות. ואם מוכנים להקדיש זמן ולענות על שאלות בפורום, הפרסום יכול להיות בחינם (פשוט לשים משהו על המרפאה בחתימה שבסוף כל הודעה שלך).

אני משערת שצריך יותר פרסום לא ישיר, כמו כתבות בעיתון, התארחות בתכניות טלויזיה וכד'. סתם מודעה עושה מעט מאד רושם. וכמובן יצירת מודעות ועיניין אצל רופאים ואחיות - וגם זה על ידי הרצאות, מאמרים בספרות המקצועית וכו'. אני אתחיל לעבוד על זה כשאחזור.
רעיון נוסף שהיה לי, אבל אני לא כל כך יודעת איך לבצע, זה ליצור קשר עם הקהילה החרדית. היו אצלי בודדים מקהילה זו, ואני יודעת שההנקה מאד חשובה להם. יש אמנם הרבה תמיכה בתוך הקהילה, אך גם להם יש לעיתים בעיות בהנקה הדורשות ייעוץ רפואי. אם אפשר יהיה לקבל את ההכשר שלהם, שה יכול לתרום רבות להיקף הפעילות של המרפאה, גם אם הם יכולים לשלם מעט יחסית, הרי שבבעיות רפואיות הם לרוב משתדלים לעשות את המאמץ. סתם רעיון.
האם למישהי יש קצה חוט?

מה עם לארגן איזשהו כנס לאנשים מתוך הסיסטם הרפואי?
אולי לא משהו גדול כמו זה של לה לצ'ה ואולי לנסות "לדוג" אנשים מתוך הסיסטם שיכול להיות להם עניין (לקבל המלצות מאמהות על אחיות ט"ח, רופאים למיניהם שפרו הנקה וכו') ולהזמינם באופן אישי לכנס כזה, או לכנסים של לה לצ'ה. אולי אפילו לבקש ממישהו שכזה לקחת חלק באיזשהו כנס.
נשמע לי שצריך קצת לנער את האבק מאלו שעושים במלאכה כבר שנים רבות. אז נכון, יש להם כל מיני כנסים והשתלמויות, אבל לנסות להכניס אותם גם לדברים מכיוונים אחרים.
למשל, באחד ממפגשי לה לצ'ה בפ"ח הגיעה מישהי שהיא אחות ט"ח ועושה עכשיו את הקורס של בתיה דייויוס. היא אמרה שהיא בכלל לא הייתה מודעת לפני כן לקיומו של הארגון ולכל ההתייחסות לנושא ההנקה. וזו אחות שעובדת כבר הרבה שנים!
שווה לנסות לארגן רשימה שכזו.
גם תזכרו שרופאים ודומיהם היום רגילים מאד לדרך בה עובדים תועמלנים רפואיים. אז לא צריך לתת להם בונוסים ומתנות וכו', אבל הרעיון של היחס האישי הוא נכון כשרוצים ליצור משהו. אולי גם שווה להגיע לרופאים צעירים, שלעתים חדורים ביותר מוטיבציה ולגייסם לנושא (רופאי משפחה, גניקולוגים) וכו'.
>גם ורד חושבת<

בכלל אפשר לשתף פעולה עם לה לצ'ה. לודא שכל המדריכות מודעות לקיום המרפאה הזו, ולספר עליה בפגישות, וכשיש מישהי עם בעיה שחורגת מהיכולת של המדריכה לפתור, שתציע לה גם את האופציה של המרפאה.

מה עם השתתפות בכנס הגדול של לה לצ'ה? תהיי כבר בארץ? תוכלי לתרום פגישה אחת עם יועצת הנקה להגרלה

מתי זה הכנס הזה?
אני מאמינה שלה לצ'ה כבר מכירים אותי. לעיתים זה גם יוצר אי נעימויות - לה לצ'ה יצרה אצל אנשים את הרושם שייעוץ הנקה זה משהו התנדבותי, בחינם. כל פעם מחדש צריך להסביר את ההבדל בין מדריכת לה לצ'ה לבין יועצת הנקה. אף אחד לא מצפה לקבל ייעוץ של פסיכולוג, פיזיוטרפיסט או אורטופד בחינם, אך היו כבר מיקרים שמאד התפלאו שצריך לשלם בתום ביקור במרפאה. לרוב אנחנו מאד מדגישים את זה בעת פניה טלפונית, אך היו מיקרים שזה לא הובן, או אולי לא נאמר מספיק ברור - והבינו שאנחנו חלק מלה לצ'ה.
שוב הגעתי לנושא הכספי - נראה שזה מאד מטריד אותי...

בציבור החרדי הההנקה מאוד חשובה ולו בגלל שהיא מונעת הריון(ובואו לא ניכנס לדיון מה זה הנקה מונעת, מוצץ כן או לא וכו'). אחוזי ההנקה גבוהים אבל לא הנקה מלאה. אולי בגלל המשפחות הגדולות והתובענות (זאת המילה?) שהנקה מלאה דורשת. רק שזאת אוכלוסיה מאוד עניה. בודדות ישקיעו כסף ביועצת הנקה.

אמא ל 5, ואצלי היו מקרים בדיוק להפך! כאלה שהתעקשו לשלם, והיתי צריכה להסביר להם שאני מתנדבת. שלה לצ'ה זה אירגון התנדבות, ושאם היא רוצה, היא יכולה לתרום לאירגון.
מעניין, זה קרה בבני ברק (תמר)!
והלואי שהיו מניקות בקרב הציבור החרדי. יש איזה מיתוס כאילו דתיות, או חרדיות מניקות.
אולי בגלל סיפורי התנ"ך על היונקים (יצחק, שמואל הנביא)
ואני אומרת: הלואי!!! הלואי!!

רק שזאת אוכלוסיה מאוד עניה
נכון. אפשר היה לחשוב שהאמהות יחסכו את קניית התמ"ל... אבל לא!! וישנן אגודות צדקה שמחלקות חינם תמ"ל לכל נזקקת. כואב הלב.

מהמשפחה הקרובה אלי (הענקית והחרדית ביותר) כולן מניקות. אין דבר כזה לא להניק.
וגם אותי זה משגע האגודות שנותנות תמ"ל. מטפלים בסימפטום.

יש מעין מפגש/ פיקניק של לה לצ'ה באוגוסט (נדמה לי שב-11) בפארק ברעננה.
ההגרלה ש דיאנה ב דיברה עליה היא מעין הגרלה בה קונים כרטיסים (וכל ההכנסות הולכות לארגון) ואז שולפים מספרים ויש כל מיני פרסים שנתרמו. שעת ייעוץ זה אחלה רעיון, דיאנה!
יש פעם בשנה כנס בנושא מסויים (נדמה לי שהשנה הוא הולך להיות בנושא של הנקה ומשפחה, או משהו בסגנון) עם מרצים מכל מיני תחומים, יועצות הנקה, רופאים, מדריכות לה לצ'ה, פאנל בנושא מסויים וכו'. בטח אפשר לקרוא באתר של ללל מה היה בשנה שעברה (דצמבר?)

ואוו! פעם ראשונה שמצאתי את הדף הזה! ממש אוצר. כיף שיש איפה לקטר ולהתלבט כשמנסים לעזור לאמא מיניקה ויש צרות...
אמא ל 5 , כתבת כאן על קורס+סטאז' בדומה לקורס של בתיה - פרטים בבקשה! אני מאוד מעונינת. (ואודים זה נורא קרוב לי...)
ולגבי הקורס של בתיה - מישהי יודעת מתי נפתח עוד מחזור?
אני מחפשת קורס רציני, עם הרבה עבודה קלינית, קרוב ככל האפשר לספטמבר/אוקטובר (והבונוס: יהיה לי "דוגמן הנקה" צעיר צמוד...)

עדה
(כרגע מהנדסת אלק' (ותומכת הנקה בהתנדבות), בעתיד - מי יודע....)

הי עדה, כיף "לראות" אותך כאן! זה יהיה נחמד לא להיות המהנדסת היחידה שהפכה ליועצת הנקה בהצלחה! ו -אופטופיק- מה קורה עם השיליה הסוררת?

הי דיאנה,
האמת היא שחשבתי לכתוב לך שנראה לי שזו הסיבה שאת לא מוצאת עבודה כמהנדסת..... אבל פחדתי שזה לא ישמע טוב.
האמת, לא בטוח שזה יהיה יועצת הנקה. יש לי רעיון מטורף קצת ללכת ללמוד רפואה. טוב, אז אני כבר לא בת 20, ויש כבר ילד וחצי אבל מי אמר שאי אפשר? הבעיה הגדולה היא שהמשפחה קצת "רגילה" לחיות משתי משכורות מהנדסים .... אה, וגם חייבים לגמור קודם את המאסטר המקולל הזה...
וחוצמזה, מזמן רציתי להגיד לך שוב תודה על התינוכיס. את רואה, מסתבר שהוא יהיה בשימוש מאסיבי מוקדם ממה ששתינו חשבנו...
ולגבי השיליה - הזנבנב הסורר שלה עדיין רובץ לו על פתח צוואר הרחם. ברדה ממש לא מתרגש. הרופא שלי גם רק מסתכל על זה מדי פעם (כשאני טורחת ללכת אליו...) ואני מתעלמת מזה לגמרי בהתנהגות היומיומית (בוודאי שזה מציק לי, אבל אני משתדלת לא להוציא את זה החוצה. אני גם מתחילה לנסות כל מיני "הוקוס-פוקוסים", בתקווה שזה יעזור.)


עדה

ולגבי התמיכה בהנקה:
קרה לי משהו מעצבן נורא: יש לי ביישוב גברת, חברה של חברה, ומתוקף כך אנחנו נפגשות לא מעט עם הילדים, ולמעשה קצת חברות בעצמנו. היא ילדה עכשיו בן. הבת שלה בגיל של נומיק. את הגדולה ניסתה להניק, אבל הסתבכה קשות: היא נפצעה מאוד מאוד, הילדה לא עלתה במשקל וצרחה מרעב כל הזמן והגברת היתה משוכנעת שלא היה לה חלב. הפעם התכוונה לא לנסות בכלל. כמובן שהיא לא שמעה אז על יועצות הנקה, ולא היה עולה על דעתה לשלם עבור יעוץ הנקה...
אחותה ילדה את ילדה הראשון לפני כמה חודשים, ובזמנו נתתי לה את כל הטלפונים והצעתי לה עזרה. אחותה התקשרה יד כשחזרה הביתה, נפגשנו והכל בסדר: היתה בעיית תפיסה קלה שתוקנה, וגם פצעים לא נוראים שנרפאו די מהר, הרבה חוסר ידע שטופל בעזרת המאמר של ענבל והספר "של ג'ינה" (הנקה פשוטה וטבעית") וזהו. למרות שאמרתי שאני לרשותה - לא היתה זקוקה לי יותר. הילד בערך בן חודשיים וחצי ועולה יפה במשקל.
לאחות ה"סוררת" הסברתילאט ובעדינות (על פני כל ההיריון)... כמה הסיכוי שאין לה חלב הוא קלוש, וכדאי לה לנסות שוב. נראה לי שההצלחה של אחותה גם עזרה, כי היא החליטה לנסות. משום מה, אבל, לא קראה לי (וכמובן גם לא לאף אחת אחרת). גם ניסיונות להתקשר לברך ולהציע עזרה לא ממש צלחו. דרך החברה המשותפת למדתי שכואב לה, שפטמות הסיליקון המקוללות כבר בתמונה, שהילד מקבל גם תה... וכל ניסיון לשכנע אותה להיפגש - יוק. בסוף, אחותה וגיסה, להם עזרתי, העבירו אליה חלק מהמידע. כעבור 3 שבועות (!!! אני התקשרתי והצעתי לקפוץ אליה לבית החולים, אפילו שילדה בעפולה...) הסכימה להיפגש. כמובן שהיתה בעיית אחיזה, וגם תנוחה של הראש של התינוק ביחס לשד. ממש לצלם ולשים בספר... וכדי לסבך את הסיפור זו גברת עם שדיים גדולים, ופטמות גדולות, ומצאתי אותה ממש מחזיקה את השד עם היד במשך כל ההנקה...
זה היה לפני 5 ימים בערך. ראיתי אותה שוב לפני יומיים, וזה נראה קצת יותר טוב. היא תיכננה להתחיל לתת תוספת בקבוק בשעות הערב, כי התינוק יונק כמעט רצוף 4 שעות וקשה לה. שכנעתי אותה לנסות לתת שאוב ולא פורמולה. היא היתה אמורה להתקשר ולדווח איך הולך עם השאיבה ובכלל, אבל עשתה זאת....
אוף.
אי אפשר כנראה לעזור למי שלא רוצה לעזור לעצמו.


עדה

עדה -
בתיה פותחת קורס בליס בספטמבר הקרוב.
(ראי למעלה התלבטויות שלי על הצטרפות אליו )-: )

הי גילה,
ראיתי.
באמת נשמע לא קל.
אני אמורה ללדת ב2/9 וגם אני צפונית יחסית. אם עדיין לא החלטת לוותר, ואם גם לי זה יסתדר, אולי נוכל לנסוע ביחד (כך אחת תוכל לשעשע את העוללים, והשניה תנהג...)?
יש לך עוד פרטים טכניים על הקורס (מתי מתחיל? איפה? כמה עולה? זמנים? וכו')


עדה

לא. חשבתי שאני קודם אראה מתי אלד, ואם יש צ'אנס להשלים את החומר, ורק אז אברר.
התחלתי, לעומת זאת, לחשוב שאולי אני רוצה להתחיל עכשיו - לבד - עם הספר, ואז הכל יהיה מעט מעשי יותר.

אני עדיין לא בטוחה שאני לא קופצת מעל הפופיק.

רפרפתי פה קצת על הדף ולא כל כך הבנתי כמה דברים.
מה ההבדל בין הקורס של בתיה וקורסים של לה לצ'ה למדריכות הנקה?
האם המחיר לייעוץ שונה אם הוא מלה לצ'ה או מהמרפאה? (איפה היא ממוקמת?).
מחפשת המלצה לספר טוב על הנקה.(מה זה הספר של ג'ינה?).
אני בהריון והייתי מאוד רוצה לדעת פחות או יותר איך להתחיל עם הנקה לפני שהבעיות עלולות להופיע. איך עושים את זה?