באופן טבעי

לבני בן 11 החודשים יש שתי שיניים תחתונות ועכשיו בוקעת עליונה קדמית. הוא היה נושך מדי פעם ואתמול זה כבר היה הרבה יותר, כמעט כל פעם הייתי מסבירה ש"זה כואב לאמא " ו"למצוץ ולא לנשוך " אבל לא עבד ואתמול מאוד כאב לי אז צעקתי והזזתי אותו מתוך כעס ולא איי ומאז מסרב לינוק במשך היום רק בלילה מתוך שינה. אני מרגישה נורא גם מופתעת וגם מאוכזבת ומפחדת שנפגע לו האמון לא יודעת איך להתהג וצריכה עזרה
עריכת כל הדף

שלום. בתי בת שנה וחודש עדיין יונקת (זה לכיף, היא כבר אוכלת לגמרי כמו גדולה). שבוע שעבר הייתי 4 ימים בחו"ל בגלל עבודה (שאבתי וזרקתי), חזרתי- הכל היה טוב, ינקה כרגיל, בילינו סופ"ש נעים ביחד, וביום א' חזרתי לעבודה והיא לגן.
מיום א' אחהצ לא רוצה לינוק בכלל! כלום!בוכה ומתקפלת כשאני רוצה להניק, גם בסביבה רגועה. קשה לי כי אני עוד לא התכוונתי להפסיק להניק (למרות שכן התחלתי כבר לחשוב מתי..).

אז שתי שאלות - א. זה כנראה בגלל הלחץ שהיה שבחסרוני נכון? מה אני יכולה לעשות על מנת שתרגיש טוב יותר?שאני כן חוזרת כל אחהצ? היא תשכח עם הזמן פשוט? ב. האם "לנצל את הזדמנות הזהב" ולהפסיק בלי קשיי גמילה, או לפתות אותה שוב שתחזור לינוק? יש לי רגשות אשם שהסיבה שהפסיקה לינוק זה לא בגלל בשלות אלא בגלל מצוקה וכעס.. אודה לדעתכם..

יש דף על שביתת יניקה מצד אחד?

הבן שלי, בן 11.5 חודשים הפסיק לינוק מאתמול בלילה. לא מסכים בשום אופן. מכיוון שנרדם עד כה רק בהנקה אני לא כל כך יודעת מה לעשות עכשיו. וגם כשמתעורר לא מצליח לחזור לישון כי היה רגיל עם ציצי. הוא מקרב את הפה לפטמה ולא סוגר ולא יונק. בנתיים אני שואבת. האם יש תקווה? אני בשוק מהעניין, עוד ממש לא מוכנה לגמילה. ובנוסף - רק השבוע התחיל ממש לאכול, אז זה עוד לא נראה לי מבוסס מספיק כדי להחליף לגמרי הנקה. מצד שני בגיל כמעט שנה נראה לי שתמ"ל כבר מיותר. מה לעשות? לתת בקבוק לפני השינה? ומה באמצע הלילה? יכול להיות שיש איזשהי בעיה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום,
בני בן 7 חודשים ולפני כמעט שבוע החל לנשוך אותי בהנקה ומיד הפסיק לינוק בכלליות. עד עכשיו ההנקה היתה פיקס! מסודרת, פשוטה וטבעית. בשבועיים האחרונים נכנסו להרבה לחץ ועומס (עבודה, סיום לימודים ומעבר דירה הכל בו זמנית) והוא התחיל להיות יותר עם אנשים אחרים במהלך היום כדי שאני אוכל לארוז/לפרוק/לעבוד. כל הזמן עידן הייתי בסביבה אבל הוא פשוט לא מוכן לינוק (ויחד עם זה רק רוצה יותר בקירבתי כל הזמן).
בהתחלה פחדתי שייתיבש מהחום הזה אז נתתי לו חלב שאוב בבקבוק ומאז הוא התרגל ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות. אני לא רוצה להפסיק הנקה אבל הוא פשוט לא מוכן לינוק. ניסיתי כמעט את כל העצות שנכתבו בפורום - אמבטיה משותפת / הנקה בעת עייפות / הנקה בשכיבה/ בהחזקה על הידיים/ בחדר חשוך ואינטימי... כלום...
מה לעשות?

יש מישהי חכמה שיודעת?

אתמול הקטנציק נשך אותי בפטמה חזק מאוד. הייתי מופתעת וכאב לי וצעקתי. הוא נבהל ונעלב והתחיל לבכות. היום נשך הרבה ומאוב חזק וכשמחיתי בכה מרות והוא מסרב לינוק. עכשי אמצע הלילה וכלום לא עזר מסרב לינוק עייף ורעב, בוכה וצורח. הוא על הנקה מלאה. ניסיתי להניח לו לנשוך ולחייך להרגיע אותו שעדיין חברים זה עזר פעם אחת בהנקה הבאה לא עזר כלום רק אני בוכה מכאב ועלבון. שאבתי ונתתי בבקבוק והוא שהיה מופתע כי לא רגיל הסכים לינוק אחרי זה כי נגמר לו החלב מהר. בינתיים שקט אבל כואב מאוד ואני ממש מפחדת לאבד את ההנקה. מה עושים? הוא ממש נושך במודע וחזק מאוד וגם מושך אחורה. בן שבעה חודשים. פחד מוות.

טוב. עברו יומיים ונראה שהדברים חזרו לתלם.
אפילו שרק עבור עצמי החלטתי לעדכן. זאת פעם ראשונה שאני במצוקה כל כך גדולה והאתר הזה לא הצליח לתמוך בי. זהו? כולן בפייסשטות? גם אני כמעט בכל קבוצה, אבל כשמשהו הוא באמת באמת חשוב אני באה רק לכאן. אני ממש לא מחונכות האתר אבל בכל זאת כבר כברת דרך ופתאום הרגשה מוזרה, של שינוי.
הצהוב אומר אם יצאת מכליך אל תשכח לשוב אז אני לוקחת לי כמה ימים לחזור להאמין ומקווה שכשאשוב ישובו איתי כולן

ואולי כולן בפארק הירדן?
סתם לא הצלחתי להגיע.....ועכשיו אני פה, לבדי, מרחמת על עצמי.....

אמנון ותמר, אני קראתי אותך, אבל לא היתה לי עצה טובה.
אולי הייתי צריכה לכתוב את זה קודם

איזה כיף לקרוא שאת מצליחה להניק אותו כבר שבעה חודשים!!
אם זכרוני אינו מטעני זה לא היה קל בהתחלה נכון?
לפעמים אין תשובות כדי שנמצא אותן לבד@}

נכון מאוד! לא בהתחלה וגם לא בהמשך אבל לא ויתרתי. מה שכן אחרי משבר בהנקה בגיל ארבעה חודשים שהיה מאוד ארוך בערך שבועיים ומאוד מפחיד חשבתי שצרותי נגמרו וזו היתה הפתעה. לא חלמתי שתינוק שרק יונק יכול לסרב לינוק! זה כאילו מנוגד ליצר ההישרדות שלו. ברוך השם הכל בסדר עכשיו והוא גם לא נושך יותר בינתיים. נראה לי שהילדים האחרים משלמים מחיר כלשהו עבור ההנקה הזו כי כפי שאמרתי היא דרשה באמת המון. עד היום יונק כל שעה שעה וחצי ואני בחוצפתי גם מפשפשת אותו וזה גוזל זמן ותשומת לב מאחיו. אבל.... כל אחד תינוק רק פעם אחת בחייו וגם אחיו היו תינוקות פעם

תודה על ההתייחסות וחג שמח

גם אני נורא שמחה בשבילך @}

עדי א תודה וחג שמח

ללו @}

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

1'

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

1

שלום רב ,
אני כותבת כאן לאור תחושת הייאוש שלי מנושא ההנקה . התינוקת שלי כעת בת חודשיים ושנים עשר ימים, מזה כחצי חודש היא בשביתת הנקה . איך זה התחיל ? בשבועות הראשונים ינקה הרבה , בערך 10 דקות ואחר כך הייתה מתעצבנת ובוכה , רעבה , אז הייתי משלימה לה בקבוק תמ"ל . היא ינקה יום ולילה . באמצע החודש השני , היא לא רצתה לינוק יותר בשעות היום , אך הצלחתי להניק אותה שלוש פעמים בלילה ...בתקופה האחרונה היא מסרבת בתוקף לינוק גם בלילה , מתנגדת בכך הגוף ובוכה בכי היסטרי , ואני לא רוצה להרעיב אותה . התחלתי כמו מטורפת לשאוב חלב , אני מצליחה במהלך כל היום לשאוב בין 200 ל 220 מ"ל והשאר זה תמ"ל , ניסיתי להעלות את כמות החלב דרך כמוסות החילבה והטיפות של רפאל , אבל אני לא רואה שום שינוי , אני שואבת בין 5 -6 פעמים ביום , חצי שעה לכל שאיבה ...כל כך עצובה מהמצב הזה כי ממש רציתי להניק . אשמח לקבל הצעות והמלצות בנושא .

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בס"ד
שלום, התינוקת שלי בת חודשיים וחצי, בתחילה הייתה יונקת יפה ושמחה, בטיפת חלב אמרו לי לתת תוספות מזון והוספתי לה מטרנה..
היום הגעתי למצב שהתינוקת מסרבת להנקה, היא רוצה רק בקבוק, זה מדכא אותי מאד וזה נושא השיחה הקבוע שלי במהלך היום.. היא יונקת רק כשהיא ישנה וגם אז לפעמים היא מסרבת ובוכה. מה אפשר לעשות? האם אפשר לתקן את זה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש לי תינוק בן 4 חודשים לא מוכן לקחת בקבוק אני יצאתי לעבודה וכבר שבוע וחצי הוא צם עד שאני מגיעה מרוב יאוש של הסבתא היא מנסה לדחוף את הבקבוק בכוח אך הוא נלחם על חייו .
אני נותנת גם בקבוק שאוב הוא עדיין מתעקש לא לקחת בקבוק.
מה אני יכולה לעשות ?

אוי, זה נשמע ממש קשה, לשניכם...
יש לי כמה רעיונות:

לשקול מחדש את החזרה לעבודה. כן, אני יודעת שזה נשמע קיצוני, אבל בסך הכול גילית נתון חדש שלא ידעת קודם (שהתינוק לא ירצה בקבוק). אם זה לא אפשרי,
לנסות לצאת להפסקת הנקה – שהסבתא תביא אלייך את התינוק או שתבואי הביתה באמצע היום ותחזרי שוב לעבודה.
לנסות לתת לו חלב באמצעים אחרים: כוס פטנט, כפית, מזרק או כל רעיון יצירתי אחר.
לנסות תנוחה אחרת או שעה אחרת.
לנסות כשהוא ישנוני.
לנסות סוג אחר של בקבוק, רצוי אחרי הפסקה מסוימת מבקבוקים, שכרגע כבר בטח מקושרים אסוציאטיבית למשהו לא טוב. אולי אחרי סופשבוע. אולי למרוח חלב אם על הפטמה, שיוכל להריח ולטעום.
לנסות להתחיל מוצקים (?). פה שמתי סימן שאלה כי רצוי לדעתי להתייעץ עם מבינים-יותר-ממני כמה זה כדאי בגיל הזה.

בהצלחה!

לנסות לתת לו חלב באמצעים אחרים: כוס פטנט, כפית, מזרק או כל רעיון יצירתי אחר

לנסות להתחיל מוצקים (?). פה שמתי סימן שאלה כי רצוי לדעתי להתייעץ עם מבינים-יותר-ממני כמה זה כדאי בגיל הזה.

נשמע קשה.

מדבריך הבנתי שאת משלבת תמ"ל ולכן לדעתי (האישית בלבד) מזון אמיתי ובריא שבושל (או אודה) ביד אוהבת יכול בהחלט לתת פתרון חלקי למצב. כמובן שלהתחיל טעימות לפי הספר וזה עשוי לקחת מעט זמן.
מלבד זה בהחלט לנסות שיטות שונות להגשת החלב אל פיו

בהצלחה

יש לי תינוק מתוק הן שלושה חודשים ולאחרונה קשה לי להניק אותו כמו בהתחלה. יש לי גודש, בעיקר בלילה, לכן הוא יונק כל שלוש ארבע שעות רק מצד אחד בכל פעם, אך בגלל הגודש הוא נחנק (למרות שאני שואבת ידנית), בכל הנקה הוא מתפתל, הידיים שלו על פניו והוא מפריע לעצמו לאכול והתנוחה בה הוא שוכב על כרית ההנקה כנראה לא נוחה גם לו, באותה מידה שלי לא נוח. מה עלי לעשות? מצד אחד הוא רעב ומחפש את הציצי, אך הצד שני קשה לו מאוד לינוק. תודה (-:

שכחתי להוסיף ששחר יונק כל פעם בן חמש לעשר דקות, אך כשאני שואבת ונותנת לו מבקבוק הוא אוכל יפה כמעט 170. ואני אשמח לקבל עצות בנושא הנקה בציבור, זה פשוט בלתי אפשרי אצלי ואני חייבת ״לברוח״ לאוטו או לחדרי הנקה, שלא תמיד נמצאים בסביבתי.

התינוקת שלי בת 10 חודשים פתאום אתמול בבוקר היא ינקה כרגיל ובצהריים גם ופתאום בהנקת הלילה איך שהנחתי אותה עלי היא התחילה לצרוח ולא היתה מוכנה להתקרב לשד הרמתי אותה ניסיתי להרגיע אותה והיא לא היתה מוכנה להירגע רק בכתה בכי היסטרי ניסיתי שוב אך ללא הצלחה הילדה לא מוכנה להתקרב בכלל לכיוון של השד ניסיתי לסחוט כמה טיפות ולתת לה היא ליקקה את השפתיים אך ברגע שהתקרבתי אליה שוב היא התחילה לצרוח..
טוב נתתי לה בייאוש רב תמ"ל ..והניגון חוזר חלילה בבוקר הילדה התעוררה חצי רדומה עדיין אני מניחה אותה עלי ושוב איך שהיא פותחת את העיניים ורואה אותי מתחילה לצרוחח...(וכאן זה כבר פגע בי..הרגשתי כאילו היא שונאת אותי פתאום) אפילו שניתי להרגיע אותה היא צרחה עוד יותר ואז כשהיא ראתה את אבא פתאום נרגעה ...ולבסוף שוב בייאוש רב הבאתי לה תמ"ל...
אני רוצה להמשיך להניק אותה!!! מה אפשר לעשות

...

שלום,
יש לי תינוקת בת 11 חודש שמלפני יומיים הפסיקה לינוק בפתאומיות,
עד כה היא ינקה כ-2-3 פעמים בלילה ועוד 1-2 במהלך היום.
במספר ניסיונות אתמול היא רק נשכה את הפטמה והיום היא בכלל לא מוכנה להכניס את הפטמה לפה, אפילו לא מתוך שינה.
ניסיתי חלב שאוב בלילה ובבוקר וגם אותו בקושי מקבלת, למרות שאת מנת הגן השאובה היא שותה במלואה.
לא שיניתי דבר בתזונה או בריח גוף.
מה ניתן לעשות?
האם נכון להפסיק לגמרי הנקה?
האם נדרש להשלים תמ"ל בגיל כזה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום בני בן ה4 חודשים מסרב לינוק בתוקף. הוא בוכה וצורח עד שאני נכנעת ומביאה לו בקבוק.
האם כדי להפסיק להניק לגמרי בגיל כזה?
להתייעץ עם רופא?

יש לך השערה מה הגורם לשביתת היניקה?
היו שינויים כלשהם לאחרונה? יכול להיות שהוא חולה?

לא כדאי להפסיק להניק בגיל כזה. כדאי לנסות קודם לפתור את הבעיה (כמובן במקביל הוא צריך לאכול, גם אם זה מבקבוק. אבל עדיף שכמה שאפשר מישהו אחר ייתן את הבקבוק ולא את).
כדאי ללכת לרופא לשלול דלקת אוזניים או משהו פיזי אחר. במקביל - להתייעץ עם יועצת הנקה.

ממליצה בנוסף להניח אותו עליך כשאת בלי חולצה, בלי להציע לו לינוק, דווקא כשהוא לא רעב, ולתת לו להתקרב לבד לשד. ליצור אווירה נעימה סביב השד.
מה קורה בלילה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום הילדונת הקטנטונת שלי שבתה קצת- עם בכיות וכאלה... ועכשיו היא כבר שלושה ימים יונקת אבל מעט לדעתי (נגיד 6 פעמים ביום אבל רק שתיים שלוש דק של שאיבה טובה כל הנקה)
נתתי לה טיפה תוספת של חלב שאוב אבל בעיקר זה נראה שהיא לא רעבה...
היא ישנה המון, אבל כשהיא ערה היא שמחה ובטוב. עושה לא מעט פיפי...
אני לא כ"כ יודעת מה לעשות אולי היא פשוט לא רעבה? אולי אני סתם לחוצה והיא בעצם אוכלת טוב? ומצד שני אולי היא ישנה הרבה בגלל שהיא לא יונקת והיא מותשת.
אני יודעת שאמורים להיות לי אינסטינקטים אבל אין...

בת כמה היא? כמה זמן שבתה? מה היה איך היה? איך ינקה לפני השביתה?

שלום!
התינוקת המתוקה שלי בת חצי שנה. בשביתה כבר שבועיים ואני כבר הרמתי ידיים והבנתי שהיא החליטה לגמול אותי..
לגבי תחליפים: אני מאד לא מעוניינת לגעת בתמ"ל (הצלחתי לדלג על זה עם שתי בנותיי הגדולות עם הנקה עד גיל שנה+)
קיבלתי איזה מתכון של נטורופטית להכנה ביתית אבל הוא מיושן וכל מיני תוספי מזון שיש שם כבר אינם קיימים בשוק.
האם יש למישהו/י מתכון לדבר כזה?
בינתיים אני נותנת אוכל מוצק מסוגים שונים במהלך היום ודייסות לילה של ש. שועל עם אגוזים וגרעינים טחונים, שקדיה, סילאן טחינה וכו'..
המלצות?
תודה
קרן

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום, בתי המדהימה בת שלושה חודשים. עד כה ינקה בהנאה ומדיי פעם אכלה בקבוק עם חלב שאוב והתנסתה בתמ"ל על מנת לוודא שאינה סובלת מאלרגיה (בעקבות ניסיון מלחיץ אצל חברה).
לפתע החלה בשביתת הנקה (לא היה בקבוק בימים שקדמו לה). תחילה הסכימה לינוק מתוך שינה וכל פעם המתנתי שתקרא לי מתוך שינה לאכול. הלכתי אפילו ל-open clinic בדיאדה והתנסנו בתנוחות שונות, קפיצה על כדור תוך כדי שירה או עם הגב לטלוויזיה. עשינו מקלחת משותפת והמצב המשיך כפי שהוא. אולם ביומיים האחרונים המצב החמיר והפיצפונת אינה מוכנה לינוק בשינה. אני שואבת, אך איני מספיקה לשאוב יותר מפעמיים- שלוש פעמים ביום לכל היותר, כמו כן מכיוון ורוב היום אני עם הפיצפונת לבד אני נאלצת לאכיל אותה בבקבוק בעצמי ואף שאחרים ניסו לתת לה בקבוק היא מתנגדת בתוקף (ניסיתי עם כפית ועם מזרק אך היא שופכת את זה החוצה מפיה).
בעוד חודש וחצי אני שבה לעבודה והקטנטונת מצטרפת לגן בו תקבל תמ"ל ובזמן שאנו ביחד (קיוויתי) הניק אותה.
אני לא יודעת מה לעשות, אני ממש לא רוצה או מוכנה עוד לוותר על ההנקה.
חשוב לציין כי היא חייכנית וגם כאשר אינה אוכלת היא לא מתלוננת יותר מדיי או בוכה אך אינה מוכנה לינוק.

תיכף אולי יענו לך מבינות יותר ממני, אבל אני רוצה להרגיע שזה נורמלי. קודם כל. גם שביתות וגם שינויים בדפוסי ההנקה
אומרות כאן מומחיות לדבר שתינוקות שחשופים לזרימה ה"מפנקת" של הבקבוק יעדיפו אותה על הזרימה של השד.
אני לא כל כך מבינה את עניין המקלחת המשותפת (הבודדה). זאת אומרת, שמעתי על שהייה משותפת באמבטיה, אבל כששמעתי על ההמלצה הזו לגבי טיפול בשביתת הנקה היא כללה 24 שעות לפחות של עור לעור, החשכה ורגיעה יחד עם אמא- מעין ריסטרט

שנית לא הבנתי למה את מאכילה אותה בבקבוק? ולמה את שואבת? זאת אומרת, את שואבת כי היא לא מוכנה לינוק?

ושלישית- אל יאוש. יכול להיות שתוכלי להניק אותה בשילוב תמ"ל. מה שקורה היום הוא לא מה שיקרה מחר בהכרח. הנקה נשמרת לכמה שבועות גם אם לא יונקים. כמובן שלא רצוי להזניח את העניין. יועצת הנקה רצינית. אבל גם רוגע

אפשרות אחת שעוברת לי בראש זה שאולי יש לך קצת פחות חלב מאיזושהיא סיבה, וזה מפריע לה כי היא אוהבת זרימה מהירה של חלב.
שינית משהו בתזונה שלך? שתייה חמה שהתחלת לשתות אולי?

יכול לעזור מאוד להיכנס איתה למיטה/אמבטיה כששתיכן נוגעות אחת בגוף של השנייה בלי בגדים כחציצה, בלי לנסות להניק, פשוט להניח אותה עליך בין השדיים, להישען אחורה בנחת ולנוח.

זה מאד אופייני לצערי, וקורה להרבה תינוקות שמקבלים גם בקבוק, ובשלב כלשהו מחליטים שהם רוצים רק צורת הזנה מסויימת (חלק מסרבים לבקבוק).
עוש ים את מה שדנדי הציעה בפיסקה השנייה וגם מה שרק מה כתבה. הרבה מגע עור לעור, ופשוט שתהיה באיזור השדיים. מעבר לזה, את הבקבוק נותנים כשהתינוקת זקופה והבקבוק מקביל לריצפה.
הכי טוב זה שכשהיא חוזרת לינוק תפסיקי עם הבקבוקים לזמן מה, ורק תניקי. אם תניקי לפי דרישה, כלומר תציעי לינוק כל הזמן, אז תחזרי לייצר כמות מספקת מהר מאד.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי, בני בן 4 חודשים, מאז שהוא בן שבועיים וחצי חזרתי ללימודים והאכלנו אותו בבקבוק עם חלב שאוב, לפני כחודש התחלנו קצת לשלב מטרנה צמחית אחרי שכל מטרנה/ סימילאק שניסינו הוא היה מקיא. בזמן ההאחרון היניקה שלו הפכה עצבנית ולפעמים גם מסיים בבכי ולא מוכן לאכול עוד. היום זה היה השיא, הוא פשוט אוכל ומפסיק מספר פעמים עד שמתחיל לצרוח ולא משנה מה אני עושה הוא פשוט לא מוכן להמשיך לינוק, בגלל שהרגשתי שהוא לא אכל מספיק נתתי לו עוד 50 חלב שאוב בבקבוק והוא אכל את זה ברצון עז ואפילו התעצבן עליי שזה נגמר.
אני ממש מתוסכלת וומש לא רוצה להפסיק להניק.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי, בני בן 4 חודשים, מאז שהוא בן שבועיים וחצי חזרתי ללימודים והאכלנו אותו בבקבוק עם חלב שאוב, לפני כחודש התחלנו קצת לשלב מטרנה צמחית אחרי שכל מטרנה/ סימילאק שניסינו הוא היה מקיא. בזמן ההאחרון היניקה שלו הפכה עצבנית ולפעמים גם מסיים בבכי ולא מוכן לאכול עוד. היום זה היה השיא, הוא פשוט אוכל ומפסיק מספר פעמים עד שמתחיל לצרוח ולא משנה מה אני עושה הוא פשוט לא מוכן להמשיך לינוק, בגלל שהרגשתי שהוא לא אכל מספיק נתתי לו עוד 50 חלב שאוב בבקבוק והוא אכל את זה ברצון עז ואפילו התעצבן עליי שזה נגמר.
אני ממש מתוסכלת וממש לא רוצה להפסיק להניק.

שלום לכן, הבת שלי בת חודשיים, בשבוע האחרון יונקת רק תוך כדי שינה אחרי שהיא נרדמת... מסרבת בתוקף לינוק כשהיא ערה

יש לי עודף חלב היתה מקבלת זרמים חזקים, בעצת יועצת המקה החלפתי שד כל שתי ארוחות ושאבתי לפני הנקה לפעמים זה עזר ולפעמים לא. עכשיו נראה לי שהיא בטראומה ולכן מסרבת לינוק כשהיא ערה. כשישנה היא יונקת לאט יותר. נראה לי שהיא הולכת לישון לפעמים רק כדי לאכול, נרדמת ואחרי דקה בוכה תוך כדי שינה שאאכיל אותה. כיצג אחזיר את אמונה בשד? ואיך למתן את עודף החלב??? אציין שמבחינת יציאות הכל כרגיל, נראה שאוכלת את הכמות הדרושה לה.

הכי טוב להתייעץ שוב עם היועצת שדיברת איתה. היא מכירה את כל התמונה.
גיל חודשיים זה גיל שבו הרבה פעמים ההנקות מתקצרות.
אפשר להניק יותר פעמים מכל צד. שלוש, ארבע ואפילו חמש ארוחות מכל צד. אפשר ואולי רצוי לתת לה לינוק הרבה ארוחות קצרות, אם היא תסכים. אז מודדים את הזמן של כל שד בשעות. שלוש שעות לכל שד זה מקום טוב להתחיל ממנו, אבל אם כבר עכשיו עובר יותר זמן בין צד אחד לשני, את יכולה להגדיל את הזמן הזה ולהוסיף ארוחות קטנות באמצע. (ארוחה קטנה יכולה להיות גם שני שלוקים).
הרבה מגע עור לעור עוזר להחזיר תינוקת להנקה. אפשר לעשות איתה אמבטיה, או סתם לשבת בלי חולצה.
להניק מתוך שינה זה גם בסדר גמור, ועוזר לתינוקות לחזור להנקה.
האם היא קיבלה בקבוקים או מוצצים לאחרונה? אם כן, כדאי להפסיק, ואם היא רוצה למצוץ עדיף להחזיר אותה לאותו השד שהנקת ממנו קודם.

אני עוקבת שנים באתר ומעולם לא כתבתי, תמיד מצאתי את המידע המבוקש בתוכן הדפים. הפעם ניסיתי לפרסם את השאלה בפורום "גמילה מסוכה בהנקה 2" אך הופניתי לכאן.

אני מניקה את בתי כמעט שנה, לא היו בעיות מיוחדות, היא אוכלת גם מוצקים וינקה בקביעות בערב, בלילה, בבוקר ובימים שהיינו יחד בבית גם במהלך היום.
לפני עשרה ימים עשיתי שינוי תזונתי קיצוני: מאכילה של סוכר לבן, קמח לבן ועוד זבל עברתי לדגנים, קטניות, ירקות חיים ומבושלים ומעט פירות. זאת בעקבות המלצה של מדקר סיני שמטפל בי, בנסיון לפתור גירודים בעור בכל מיני מקומות בגוף (חשד לקנדידה). כמו כן, בימים האחרונים היא היתה מדי פעם נושכת אותי, כבר יש לה כמה חודשים שיניים אך נראה שהיא קצת מנסה אותי וביומיים האחרונים כעסתי כשעשתה זאת ואמרתי לה שזה כואב לי (קראתי את כל הדפים על נשיכות בהנקה).
בכל אופן, מזה 36 שעות בתי אינה מוכנה לינוק. אפילו לא לנסות. בכל פעם שאני מקרבת אותה לשד היא בוכה ונרתעת. ניסיתי את העצות (חדר חשוך, הסתובבתי עם מנשא בלי חולצה, עור לעור, בלי גירויים, מתוך שינה, בדמדומי ערות או שינה, ללא הועיל).
אני מאד לחוצה ומתוסכלת כיוון שתכננתי להניק לפחות עוד שנה. עשיתי את השינוי התזונתי גם במחשבה עליה, ולא עלה על דעתי שאחרי ביסוס הנקה של שנה היא תגיב לזה. בעצם, האם היא מגיבה לשינוי התזונה הקיצוני? אולי הייתי צריכה לעשות אותו הדרגתי? אולי חסר לה סוכר? או שזה לא קשור? יכול להיות שהיא 'שובתת' בעקבות הכעס שלי על הנשיכות? אשמח לדעת אם זה הפיך לדעתכן וכן לקבל עצות כיצד לחזור להנקה, אחרי שקראתי את כל העצות בדף "איך לחזור להנקה אחרי הפסקה" (גם במחיר של וויתור על השינוי התזונתי כרגע!). אני מנסה לשאוב כמה פעמים ביום כדי לשמר את תפוקת החלב, אבל היא מתמעטת משאיבה לשאיבה (בעבר הפסקתי לשאוב בגלל שיצא לי מעט מאד ועברנו פשוט למוצקים ולהנקה). תודה!

ואו, זה באמת סיפור לא סטנדרטי.
ההפסקה התחילה אחרי הנקה עם נשיכה?
סביר שהשינוי התזונתי שינה את הטעם של החלב. זה לא שחסרים בו מרכיבים, הוא פשוט שונה.
אני דווקא חושדת יותר בעניין של הנשיכות והתגובה. אפילו שזה באמת התגובה שממליצות עליה, זה עדיין יכול להיות זה.
אפשר לנסות לתת לה את החלב השאוב בכוס, בכמויות קטנות כמה פעמים, ואז כשאת עושה עור לעור בלילה, למרוח קצת חלב על השפתיים שלה ולראות אם זה יעודד אותה לינוק.
היא מקבלת בקבוקים? אם כן כדאי לנסות לעבור לכוס באופן זמני.

מזה 36 שעות בתי אינה מוכנה לינוק. אפילו לא לנסות
)-:

תראי, ניחוש שלי: לא סביר שקשור לשינוי התזונתי. וחלב האם מאוד מתוק.
מסכימה עם תפוח אדמה שסביר שהשתנה הטעם של החלב, אבל אני חייבת לציין פה שטעם החלב משתנה כל הזמן, מארוחה לארוחה, לפי מה שאת אוכלת. אלא אם כן אכלת כל יום כל היום אותו הדבר...

יכול להיות שיש קשר לשיניים. צמוד בזמן לנשיכות, וזו הרבה פעמים תגובה של תינוק שנבהל איכשהו מהתגובה הכועסת של אמא לנשיכות. ממש קורה הרבה.

כן, זה הפיך.
אבל תסבירי לי איך זה שהיא לא יונקת 36 שעות: היא אוכלת כל כך הרבה מזון מוצק?
מסכימה עם תפוח אדמה לגבי המנעות מבקבוקים כרגע. זה מחמיר שביתות הנקה, וגם ייתכן שיש קשר בין השביתה שלה לבין בקבוקים - אם יש דבר כזה בחייה.

יש עוד אפשרויות: כאב גרון, דלקת אוזניים או כאב אחר, שמציק לה וכואב לה במיוחד בתנוחות ההנקה.

מוסיפה לך לעצות: לא לקרב לשד במטרה לנסות להניק אלא להחזיק אותה בחיבוק בלי חולצה, לרקוד איתה, לכייף איתה, הכל קרוב לשד אבל בלי לנסות. פשוט שתתרגל שוב לראות בשד של אמא מקום נעים ומנחם ותתגבר על מה שגרם לה לזה.
עוד כמה טיפים:

לעשות הכל כדי להירגע. את כותבת שאת "לחוצה ומתוסכלת" ואני קוראת מדברייך שאת מאשימה את עצמך באינספור דברים שככל הנראה לא קשורים בכלל. סביר שהלחץ עובר אליה ומבהיל אותה, אז הסיכויים שלך לפתור את הבעיה מהר יגדלו ככל שאת תהיי פחות לחוצה.
הרבה אמהות מצליחות באמבטיה. בתוך מים ביחד עם התינוקת. המים מאוד מרגיעים. לגבי שינה, פשוט לישון איתה, ללטף הרבה, לחבק הרבה, להחזיק על הגוף שלך כמה שיותר, שוב - כדי שקודם כל תהיה שוב רגועה עלייך. אבל אם את כל הזמן מנסה ואז לחוצה מאי ההצלחה, זה מכניס אתכן למעגל קסמים.

את המאמר הזה את מכירה ?

בהצלחה

תודה שכתבתן! תפוח אדמה, אני חושדת שהטעם של החלב השתנה ואז החלו הנשיכות. רק שאילו עליתי על זה בזמן לא הייתי ממשיכה עם משטר התזונה. ההנקה נפסקה אחרי כמה פעמים של נשיכות והפסקות הנקה, ואז בשעת ערב כשהייתי בטוחה שתינק אחרי שלא ינקה מהבוקר חוץ מכמה שלוקים לא הסכימה לינוק ועמדה בסירובה מאז. בשמת, שינוי התזונה הוא דרסטי. מכמות נכבדת של עוגיות ושוקולדים ליום לבכלל לא, כנראה שזה שינוי יותר מאשר מארוחה לארוחה.

לגבי בקבוקים, היה לי המון חלב שאוב כשחזרתי לעבודה, בגיל שלושה וחצי חודשים. רק שאז היא היתה בשביתת בקבוק

אז עברנו למוצקים ופעם ביום היו מביאים אותה אליי להנקה בעבודה. מאז החלה גם לשתות חלב מהבקבוקים, אבל השאיבות הלכו ופחתו. כרגע יש כמה שלוקים כל פעם בבקבוק, לא ממש הזנה. לפני 24 שעות כשלא ינקה כל הלילה שאבתי 100, עדות לכך שהיתה שותה הרבה בלילה. מאז השאיבות הן 30, 20, ו 10 הבוקר (48 שעות מתחילת השביתה) במשאבה טובה, דו צדדית וכו'. היא שותה בקבוקים של מים, וכך גם נרגעה בלילה בשעות שבהן היתה יונקת, וחזרה לישון בקלות. וויתרה על החלב...

אני מרגישה אותה עצבנית, רוצה על הידיים כל הזמן, מבואסת. אתן אומרות לבדוק אצל רופא? יש יציאה של שיניים נוספות וקצת צינון, לא משהו קריטי ולא משהו שלא היה בעבר, בחודשים האחרונים. ניסיתי הרבה מנשא בלי חולצה, היום אנסה אמבטיה. ילדה תזזיתית קצת, לא נראה לי שתשתף פעולה עם עור בעור במיטה, וגם יש לי גדולה אחרי הצהריים ובערב נהיה קריר... מסובך קצת. אני מנסה לשחרר אך מרגישה לאור הפחתת השאיבות שאם היא לא תשוב לתלם בקרוב כבר לא אוכל לחזור להניק.
שוב תודה על כל העצות...

אני חושדת שהטעם של החלב השתנה ואז החלו הנשיכות
לא הגיוני.
תינוקות לא נושכים בגלל טעם החלב. הם נושכים בתקופה של יציאת שיניים. בדרך כלל ברגע שמגיעה הנשיכה, זה כשהיא כבר לא רעבה יותר, אבל השד בפה שלה, היא מרגישה את הכאב בחניכיים והיא זקוקה לחכך אותן במשהו.
רצוי לתת לה משהו חלופי לנשוך באותו רגע. להפריד מהשד בענייניות בלי להבהיל אותה ולתת לה משהו אחר - "הנה, את זה את יכולה לנשוך".

יש גם דברים שמורחים על החניכיים שמרגיעים את הגירודים המטורפים והכאבים של צמיחת השיניים.

בשמת, שינוי התזונה הוא דרסטי. מכמות נכבדת של עוגיות ושוקולדים ליום לבכלל לא, כנראה שזה שינוי יותר מאשר מארוחה לארוחה.
אז?
יופי לשתיכן.
אני חוזרת ואומרת שלא הגיוני שתינוקת בת שנה מפסיקה לינוק בגלל זה. אולי יש ירידה דראסטית בכמות החלב, כי את אולי מרעיבה את עצמך ולא מקבלת מספיק אוכל, לא שבעה, לא טוב לך, לא טעים לך ואת לא שותה מספיק?

היא שותה בקבוקים של מים, וכך גם נרגעה בלילה בשעות שבהן היתה יונקת, וחזרה לישון בקלות. וויתרה על החלב...
בקיצור, יש לך פה שילוב של בעיית שיניים והעדפת בקבוקים?
ממלאת את הבטן במים ולכן לא רוצה לינוק?
קראתי גם את יתר הבלגנים שאת מתמודדת איתם. נראה לי שיש פה שילוב של גורמים שהובילו לשביתה, יחד עם שילוב של גורמים שעוזרים לה לוותר על ההנקה: היא מקבלת בקבוקים, היא ממלאה את הבטן במים, יש קצת מזון מוצק, והיא עצבנית ורוצה על הידיים ומבואסת אבל בגלל שאר הגורמים היא לא מבינה שמה שהיא באמת רוצה וצריכה זה לחזור לינוק.

אולי אם תעיפי את המים והבקבוקים לחלוטין, ותקדישי את עצמך אליה כולל הגדולה במיטה מתחת לפוך, יש סיכוי להחזיר אותה.

תודה בשמת על כל ההתייחסויות המעמיקות. בעיקר אני מרגישה שהכל התחיל בבת אחת ולא ידעתי מה לייחס למה, אז טוב שעשית לי סדר. יש לציין שהגמילה מסוכר עברה אצלי כמו קריז (הקאות, גלי חום, כמו מסמים) ולכן אולי היו ימים שהייתי עם פחות חלב (עכשיו אוכלת כמויות נכבדות של מזון). בתי אוכלת יותר מזון מוצק בימים האחרונים, אז כנראה גם היא ממלאת מצברים באוכל. כך או כך, עשינו אמבטיה (לא הזיז לה) וגם עור לעור (התחבקה אבל לא ינקה) ובסוף בן זוגי הרדים אותה על הידיים ואז היא ינקה מתוך שינה היום בצהריים. הערב חזרתי על התרגיל, הנחתי אותה במיטה להירדם עמוק ולקחתי אותה לינוק. זה לא אופטימלי אבל בואי נאמר שבכיתי מהקלה בצהריים. בשאיבות לא יוצא כלום אז אין לה בקבוקים, ואני מתחילה לעבור לכוס עם קש במהלך היום. היא נרגעת גם עם מוצץ בלילה. מחזיקה אצבעות שהיא תרצה שוב לינוק בשמחה גם בערות, או להירדם בהנקה. עדיין יש לי חשדות לגבי התזונה, או לפחות חושבת שהייתי יכולה להוריד סוגי מזון אחד אחד ולא להפסיק בבת אחת...

לא יועצת, אבל כתבת צינון. צינון יכול מאוד להפריע להנקה, בייחוד אם הוא כולל כאבי אוזניים/ יציאת טוחנות. תמשכי בעדינות (!) את תנוך האוזן שלה, אם האוזן מודלקת היא תרתע מייד.
מחזק אותך לדעת שגם אם בשאיבה לא יוצא חלב, סביר להניח שעדיין תייצרי חלב כשההנקה תתחדש במהלך החודש הקרוב?
הייתי ממליצה על עיסוי השד וסחיטה ידנית. לי זה עבד טוב משאיבה

יש לציין שהגמילה מסוכר עברה אצלי כמו קריז (הקאות, גלי חום, כמו מסמים)
וואו וואו וואו!!!! תשמעי, זה לא נשמע לי כמו סימפטומים של "גמילה מסוכר". לא יודעת מה אחרות יגידו, אבל לי זה נשמע חשוד - אולי בכלל לא עברת שום "גמילה" מסוכר אלא מחלה קשה שבדיוק קרתה לך בזמן של השינוי התזונתי?
ואולי בכלל זו היתה תגובה קשה של הגוף שלך למשהו חדש שהתחלת לאכול, שממש לא טוב לך במערכת העיכול?
הסוכר כלל אינו נחוץ לגוף. לא אמורה להיות שום תופעה כשהוא נעלם. להבדיל מקפה למשל, שאכן גורם לתופעות קשות של קריז כשנגמלים ממנו, לחלק מהאנשים.

מה שכן, המידע שהוספת עכשיו יכול לשפוך אור על מה שקרה: יכול להיות שההקאות וגלי החום וכל יתר הדברים באמת גרמו לנפילה באספקת החלב שלך, שמילאה פה תפקיד.

בסוף בן זוגי הרדים אותה על הידיים ואז היא ינקה מתוך שינה היום בצהריים
יופי. לאט לאט ובסבלנות.
בינתיים תקפידי לשתות ולאכול ממש טוב כדי לחזור לעצמך, וכדאי לשאוב לא בשביל לתת לה את החלב אלא כדי להחזיר את אספקת החלב. השאיבה אמנם לא טובה כמו יניקה, אבל בכל זאת מחקה יניקה במידת מה ועוזרת כך להחזיר את המערכת לייצור חלב מחדש. מצטרפת להמלצה של עדי לגבי עיסוי ולגבי סחיטה ידנית אם מסתדר לך (מכירה הרבה אמהות שעבד להן יותר טוב משאיבה).

מחזק אותך לדעת שגם אם בשאיבה לא יוצא חלב, סביר להניח שעדיין תייצרי חלב כשההנקה תתחדש במהלך החודש הקרוב?
מאד מאד מחזקת אותי המחשבה הזו, תודה.

לא אמורה להיות שום תופעה כשהוא נעלם
באמת? הייתי משוכנעת שאני מגיבה להורדת הדבר הכי דומיננטי בתפריט שלי בשנה האחרונה בערך... ושזה רעל מטורף אז הגוף משתגע.

בינתיים הצלחתי פעם ביממה בערך להניק אותה מתוך שינה עמוקה. אם היא קצת רדומה היא מזיזה את הראש ובוכה. מעליב

אני אוכלת ממש טוב וגם מקפידה לשאוב, אבל האם יש טעם בשאיבה בהנחה שלא יוצא לי כלום? כלומר ברמה של 1 מ"ל אחרי רבע שעה דו-צדדית?

הייתי ממליצה על עיסוי השד וסחיטה ידנית
אז יוצאות לי באמת כמה טיפות, אתן מתכוונות רק עיסוי לשם העיסוי, או שממש לנסות לסחוט את זה לתוך כוס? כי לא נראה לי שיוצאת לי כמות מספקת.
כשהיא יונקת אני מרגישה שהצד השני מתמלא ואני מניחה שבינתיים יש לה חלב, אני פשוט מאד רוצה לשמר את המצב הזה, בתקווה שתשוב בתדירות גבוהה יותר.

האם יש טעם בשאיבה בהנחה שלא יוצא לי כלום?
כן. ורצוי כמה פעמים ביום. את כנראה צריכה ממש להחזיר את אספקת החלב. המטרה כרגע היא לא לאסוף חלב אלא לגרות את המערכת לחזור לייצר מחדש.
לגבי עיסוי, חפשי ברשת הדגמות. תהיי עדינה עם רקמת השד שלך. לא למעוך, לעסות.

ותמשיכי! זה עובד. אם את מרגישה שמתמלא אז את מרגישה את רפלקס שחרור החלב

מצויין.

באמת?
אם יש לך המון זמן פנוי (מה שכנראה אין לך) תקראי את גמילה ביתית ממתוקים ואת להתנקות מסוכרים בהנקה מלאה
יש שם נשים שבאמת מאמינות שסוכר ממכר (בניגוד אליי) והן מתארות את הגמילה שלהן, שלדעתן היא קשה. אבל לא היו שם דברים שאפילו מתקרבים למה שתיארת.

הי,
מוסיפה משהו קטן על דברי בשמת, מנסיוני. בתי פצחה בשביתת יניקה בסביבות הגיל הזה (שנה וחודשיים, כמדומני, אז החלו לבקוע השניים שלה), אחרי שהערתי לה על נשיכת השד.
היא נפגעה עמוקות, והפסיקה לינוק, למשך שלושה ימים בערך.
מיונקת מסורה ואינטנסיבית, היא סרבה לינוק כלל.
שללתי כאבי אזניים וצינון.
לקח לי כמה ימים להבין לעומק (והיא כבר דברה אז, והסבירה מעט, כשבקשתי).
היא חזרה לאט לאט, ועם הסברים שלי לגבי האופן שבו אני מעדיפה שתינק, ואיך לא לנשוך.
בתחילה חזרה לינוק רק כשישנה.
הסוף טוב, ומקוה שכך יהיה גם אצלך - חזרה לינוק היטב ויונקת עד עצם היום הזה (שנתיים +).
שולחת לך חיזוק ומקוה שתשוב לינוק בקרוב.

תקראי את גמילה ביתית ממתוקים ואת להתנקות מסוכרים בהנקה מלאה
תודה, קראתי עוד קודם את "להתנקות מסוכרים בהנקה מלאה" והרגשתי שהדף עסוק בהורדה במשקל ובדיאטה עצמה, לא היה כמעט שום דבר שנוגע להנקה ולהשפעה עליה. כנראה שהתינוקות שלהן צלחו את הדיאטה בקלות יחסית. אין לי כל כך עניינים עם דימוי גוף אז התקשיתי להתחבר לשאר התוכן של הדף.
לגבי הדף השני, אקרא אותו בשמחה. כרגע אני מתמידה בהימנעות מסוכר לבן וגלוטן, אבל אוכלת חופשי את כל המזון הבריא כולל פירות מכל הסוגים. בקיצור, העניין עם ההנקה יותר מעסיק אותי מהכל ואני לא משתגעת על הדיאטה (אמרו לי לא לשתות מיץ תפוזים ולהפחית בעגבניות למשל, ואני לא מקפידה על זה).

אבל לא היו שם דברים שאפילו מתקרבים למה שתיארת.
אני תוהה האם יש סיכוי שיש לי קנדידה, ואם כן אולי זה הגורם לתופעות המוזרות?
בינתיים היא יונקת בין פעמיים לשלוש ביום, רק בשינה עמוקה. זה קצת מחרב את לילותיי אבל מעודד אותי ולכן אני מתמידה בכך.

הסוף טוב, ומקוה שכך יהיה גם אצלך
אמן!
מסביבי חושבים שאני קצת משוגעת וגם שאני רק חשה אשמה על צרכי הנפרדות שלי, ולא מבינה שאולי היא לא רוצה לינוק.
סתומים, לא מבינים שתינוקת לא עוברת משש פעמים ביום לאפס בגלל שנמאס לה לינוק, אלא כי משהו מפריע לה.

כנראה שהתינוקות שלהן צלחו את הדיאטה בקלות יחסית
זה בדיוק העניין. לא התגובות הגופניות שהיו, אלא התגובות ש לא היו
אני אישית לא מאמינה בדיאטה שיש שם, הבאתי את הדפים כחיזוק לטענה שכנראה עברת איזו מחלה או חטפת וירוס במקביל לשינוי התזונתי. וגם כי הדפים מגניבים מאוד, לדעתי, למרות שאני לא אוחזת באותם עקרונות תזונתיים.

(בין היתר, עגבניה זה לדעתי מצויין, ופירות לא מזיקים, ואפילו מועילים ממש, לרוב האנשים בעיניי.) ואני לא מומחית לקנדידה, אבל למיטב ידיעתי היא גורמת בעיקר לאי נוחות לאורך זמן, ולא לתופעות חזקות כמו הקאות, גם כשנמנעים מסוכר...

מסביבי חושבים שאני קצת משוגעת

כן יש מצב שמשהו אחז בי במקביל. ברשת רץ מידע על קנדידה, שזקוקה לסוכרים ולכן צורכים כל כך הרבה מהם. אם את נגמלת בבת אחת, הקנדידה היא זו שגורמת לתופעות שנראות כמו וירוס קשה, כי חסר לה ה'דלק' שהתרגלה אליו, היא מתה 'מהר וחזק' היה כתוב ואלה כמו פרפורי גסיסה. בכל אופן, כששיערתי שיש לי קנדידה (כלומר שכנתי הנטורופתית שיערה) דובר על הגירודים בעור שהובילו לשינוי התזונה שלי (ולצריכה המוגזמת של הסוכרים, שזה גם סימן לקנדידה לדבריה). ההקאות וכו' יכולות להיות מיוחסות לגמילה מסוכר כשיש לי קנדידה, זו הכוונה. מקווה שהייתי מובנת.

אמרו לי לא לשתות מיץ תפוזים ולהפחית בעגבניות למשל
למה? 0-:

אני מסכימה עם אישה במסע. כל מה שתיארת מתאים לחלוטין לוירוס כלשהו שעברת בדיוק אז, ובכלל לא לשום "גמילה" או קנדידה.

תודה על כל המחשבות. בתי מתמידה בשביתת ההנקה שלה כמעט שבועיים. היו ימים השבוע שבהם לא עבדתי והייתי בבית, אז הצלחתי להניק אותה פעמיים בשינה במשך היום ופעמיים בשינה במשך הלילה. זה היה התסריט הכי מוצלח מבחינתי. בימים אחרים הצלחתי רק פעם אחת (ב 24 שעות) להניק אחרי שהיא נרדמה בערב. היום למשל, בכלל לא. בשאיבות לא יוצא לי אפילו שלוק. אין שום דבר באזניים, היא מצוננת ומשהו מציק לה, כנראה שיניים (גדלות שתיים במקביל). אולי גם גרון, כי כולנו קצת חולים והיא גם טיפה משתעלת. בלילה כשאינה יונקת היא שותה בקבוק - עם חלב שקדים או שיבולת שועל.

שתי תהיות שרציתי לחלוק איתכן: הראשונה, איך בדיוק היא תשוב לינוק? כל דברי הכיבושין שלי נפלו על אזניים ערלות, ההסברים, החנופה, ההדגמה, ההתנצלויות על הכעסים והעור-לעור. מה, יום אחד היא פשוט תושיט יד ותחליט לחזור לינוק?
השנייה, אולי יש בכך משהו מעט לא מוסרי להמשיך להניק אותה בשנתה? היא לא רוצה, היא אומרת את זה בכל מיני דרכים. אני חושבת שהיא צריכה לחזור לינוק ומאד רוצה לחזור להניק, אבל אולי זו פשוט הבחירה שלה ועליי לכבד אותה?

חג שמח

בגילה, זו לא בחירה שלה.
אין ספק שזו תוצאה של תקלה.
אבל אין ספק שמתן בקבוק מעודד גמילה מוקדמת. כיוון שאת ממשיכה לתת בקבוק, ואצלך כנראה ירדו כמויות החלב, היא מעדיפה את הבקבוק. זו העדפת בקבוק קלאסית.
את צריכה להחליט עד כמה לך חשוב להחזיר אותה להנקה. כי ביד אחת את מנסה וביד השניה את מעודדת אותה להיגמל...

שלום לכם, בני בן חודשיים וחצי, עד עכשיו בהנקה כמעט מלאה- בקבוק או שניים ביום, בעיקר בגלל שתפוקת החלב שלי הייתה נמוכה- גילת משקל, בלוטת התריס, סוכרת ועוד. בכל זאת התעקשתי, שאבתי והמצב היה די יציב ומקובל. לפני כשבוע וחצי היה לו חום והוא היה מאושפז לסופשבוע בבית החולים (הכל היה תקין, אבל בגלל גילו הצעיר לא רצו לקחת סיכונים). היה לו קשה לינוק, אז שאבתי הרבה יותר, כי היה חשוב לי במיוחד כשהוא מאושפז, לתת לו מהחלב שלי (ממילא אין מה לעשות הרבה בבית החולים..). זה גרם לעלייה בתפוקת החלב, ומצד שני, לשביתת הנקה...
הוא יונק בעיקר בלילה, וביום ממש צורח עלי כשאני מתיישבת איתו על כרית ההנקה, או מקרבת אליו שד. אני שמה לב גם שגירויים חיצוניים כבר מפריעים לו יותר מבעבר (היתה תוכנית טלויזיה שהקלטתי ונהגתי לראות בזמן ההנקה). בעקבות מה שקראתי כאן - ישנתי איתו עם חזה חשוף, לקחתי אותו לחדר השינה החשוך כדי להניק, וכשהתעורר בבכי ולא נרגע ולא הסכים לקחת שד, קודם הרגעתי אותו ע"י נענוע בחיקי כשהחזה חשוף ואז הצעתי שד והוא לקח בשמחה. יש רעיונות נוספים? האם זה אמור להיות נוהל ההנקה מעכשיו ולא אוכל להניק אותו בחוץ או אפילו לחזור לסלון?
כמה זמן כדאי להשאיר את הנוהל הזה?
אשמח לתשובותיכן

לי נשמע שאם תמשיכי ככה הוא יחזור לינוק בשמחה, זה פשוט עניין של זמן. אם אתם בנוהל הזה כשבוע, זה בסה״כ לא המון זמן והגיוני שתצטרכי להמשיך כך עוד זמן מה. תמשיכי כך ותראי שעם הזמן זה משתפר - קשה לתת לך לו״ז כי את והתינוק שלך יחידים ומיוחדים, אי אפשר להסיק לגביכם ממה שעבר על תינוק אחר.

עוד משהו שעשוי לעזור זה להמנע כליל מבקבוקים ומוצצים - אם הוא זקוק למציצה, ובמצב אחר היית נותנת מוצץ - הציעי את השד. אם את עדיין מוסיפה בקבוקים בגלל התפוקה הנמוכה, שווה לשקול מתן התוספות בדרך אחרת שאינה בקבוק, רצוי בצינורית על השד. זה ינטרל לגמרי את אופציית הבקבוקים והוא יתרגל שהחלב מגיע אך ורק מהשד של אמא

כדי ללמוד כיצד מוסיפים עם צינורית על השד כדאי לפגוש יועצת הנקה שתוכל לראות את מצבכם ולהסביר לך בדיוק מה עושים.

יש אפשרות שמישהו אחר ייתן את הבקבוק ביום? או שאולי את לא צריכה יותר כי הגברת את תפוקת החלב?

תודה לכן על התשובות. לא תמיד יש אפשרות ייתן את הבקבוק- תלוי מתי בעלי חוזר הביתה... לגבי מוצץ- הוא כבר די רגיל ואוהב והשד הוא בשביל אוכל- כך לפחות יעצה לי יועצת הנקה מזמן וכרעג אני לא רואה דרך להחזיר את זה חזרה. היום שוב נאלצתי לתת בקבוק עקב תפוקה נמוכה, אבל שאר היום הוא ינק כמעט בלי בעיות. מקווה שזה ימשיך ככה...

היום שוב נאלצתי לתת בקבוק עקב תפוקה נמוכה
תראי, לא נשמע לי הגיוני שאתמול לא היתה תפוקה נמוכה והיום כן - השד איננו בקבוק ש"יש בו רק מה שיש בו".
ייצור החלב הוא עניין של היצע וביקוש - ככל שהוא יינק יותר, ככה את תייצרי תפוקה יותר גבוהה.
אם תתני בקבוק במקום להניק שוב ושוב ושוב כשהוא רוצה עוד - אז השד שלך יבין שלא צריך לייצר עוד חלב, ויוריד את התפוקה.
החלב אף פעם לא נגמר.
החלב מיוצר על המקום, בגיל הזה - כמעט כולו על המקום. הוא יונק, ונפתח הברז למעלה במפעל והחלב מתחיל להיווצר. למעלה = בחלק העליון של החזה. ה"מפעל" מופעל על ידי הגירוי של היניקה או השאיבה, והחלב מתחיל לזרום בצינורות לכיוון הפטמה, בה יש כמה חורים שמהם משפריצים זרמי חלב קטנים ישר לחיך העליון של התינוק, שאמור לחלוב את כל איזור העטרה ובמיוחד את מאגרי החלב שמתחת לפטמה, על ידי תנועת חליבה של הלשון בעומק הפה.
כאשר התינוק מסיים את היניקה, בדרך כלל נשאר עוד חלב שכבר היה בתהליך ייצור והמשיך לרדת בצינורות ולהצטבר במאגרים שמתחת לפטמה.
החלב הזה מחכה עד להנקה הבאה והוא הראשון שמגיע לפה של התינוק בהתחלת ההנקה, עד שמתחיל לזרום החלב החדש בצינורות (זה שמתחיל להיווצר על המקום ברגע שהיניקה מתחילה).
בחלב הזה יש חומר שאני תמיד שוכחת את שמו, שמהווה איתות למפעל הייצור: מעל הצטברות מסוימת הוא אומר למפעל: תפסיק לייצר! יש יותר מדי!
כשהשד יותר "ריק" יש פחות מהחומר הזה ולכן המסר הוא: "יאללה, תייצר! אני צריך עוד!"
אבל אם במשך שעות המאגר עומד ועומד ואף אחד לא מרוקן אותו, יש מסר לגוף - לא צריך את כל מה שייצרת. תוריד את הקצב.

כיוון שהחלב נוצר בעקבות היניקה ועבור היניקה, אם התינוק רוצה עוד, מכל סיבה שהיא (רעב, צמא, זקוק לנחמה, חולה ורוצה תוספת נוגדנים, כואבת לו הבטן והחלב מרגיע, לא חשוב מה), פשוט מיניקים עוד. ברגע שהוא יונק נוצר עוד חלב עבורו. אם מתמעט הזרם בצד אחד והוא לא אוהב זרם חלש - מעבירים לצד שני. ככה אפשר להעביר מצד לצד הרבה פעמים. ובינתיים הגוף יגביר את הכמות ויתאים אותה לכמות שהתינוק רוצה לינוק ביום.

מקווה שהסברתי מספיק, אבל אם השארתי משהו לא ברור, את מוזמנת לשאול.

בן 3 חודשים מסרב לינוק.עד כה עלה יפה במשקל ,שוקל 7 קילו.עכשיו אינו מוכן להנקה אלא קצת בשינה וגם אינו מוכן לבקבוק. הייתי אצל הרופאה ,שללה בעיה בריאותית כלשהי.
כשאני מקרבת אותו לשד לוקח שלוק קטן ומסרב להמשיך.חוץ מזה הוא חיוני,עירני ושמח.
אני באמת לא מבינה מה הבעיה.מרגישה מיואשת.מכירות את התופעה?

שלום לכולן, קראתי את כל השירשור ועדיין מרגישה שצריכה חיזוק מאמהות שהיו במקום שלי וחזרו להנקה מלאה..
בן 4 חודשים שובת מזה חודשיים וחצי

התחיל בגלל אישפוז כשהיה בן 6 שבועות נמשך חודש חזר לינוק ל4 ימים קסומים חטף צינון ושובת מאז... אני שבורה מזה אבל עדיין לא מוכנה לוותר על ההנקה. לא מחפשת עצות כי אני כבר עושה כל מה שצריך כדי לשמר ולהגביר את החלב בליווי יועצת הנקה ומאד הייתי רוצה לשמוע על נשים שהיו שם ושהתינוק חזר לינוק!!! מצליחה כרגע להניק לדקה בזמן ארוחה שמקבל בבקבוק (בצורה תומכת הנקה) ולצערי הרב לפני שבוע ירדו גם ההנקות המופלאות בלילה שנתנו לי תקווה גדולה.. הוא ממש מסרב לינוק גם בלילה

מקווה לשמוע בשורות טובות שישמרו את האופטימיות שלי..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי אשמח לעידוד

בת חצי שנה כמעט. היתה על הנקה מלאה עד לפני כחודש וחצי כשנכנסה לגן. בגן מקבלת שאוב ולפעמים משלימים לה עם תמ"ל (כשנשארת רעבה).
במים האחרונים מרגישה באופן כללי שהיא לא מתלהבת מההנקה והיום לראשונה סרבה לציצי (פעמיים). ואכלה בקבוק במקום. בין לבין ינקה פעם אחת.
אני עוד לא מוכנה לוותר על ההנקה ולא יכולה להפסיק לתת בקבוק (כי היא בגן).
יש לכן עצות בשבילי ?