פייסבוק מה אתם חושבים על זה

כתבתי לא מזמן שנהיה פה באתר קצת משעמם.
אבל פתאום אני חושבת, אולי זה לא רק שהלכתי לפייסבוק כי נהיה לי משעמם פה, אלא שנהיה לי משעמם פה כי כולם הלכו לפייסבוק?

אולי באמת הגיע הזמן לפתוח דף של באופן בפייסבוק?

_טוב שלא ניתקלת בנוכל.אבל אין לך מושג כמה אנשים כבר נדפקו בחיים בגלל הפייס.ועוד יותר אין לך מושג כמה עוד יידפקו.
מקוה שאותך לא._
חברה שלי מתחתנת עכשיו עם בחור שהכירה דרך הפייס. (הוא התחיל איתה)

למי שיש כבר פייסבוק
יש חתרות המאייר הבא של ההמשך של בדולינה -גבי ניצן
חברה שלי- כנרת גילדר הגיעה לגמר הגדול-
אחרי סינון של כ מאה משתתפים יש בגמר 6 מוכשרים במיוחד
אשמח מאוד אם תצביעו.
אישית אשמח אם תצביעו לה כי באמת לדעתי היא הכי מוכשרת שם

טוב עוד לא החלטתי מה דעתי רק פתחתי כרטיס לא ממזמן.
בינתיים נהנית למצוא חברים מפעם, למצוא דברים חדשים מעניינים וכן גם להציץ לתמונות וסיפורים של אחרים... [...]

דווקא עלתה לי מחשבה לפתוח בפייסבוק דף לקהילת באופן טבעי ולראות סופסוף כמה באופנים תוהים טועים ורועים בשדות הפייסבוק.
רעיון מעולה!
הולכת לבדוק אם נפתח דף כזה.

הוצאתי מהדף הנוכחי את כל ההודעות שעוסקות בשאלות טכניות בעניין השימוש בפייסבוק,
והעברתי לדף חדש - שימוש בפייסבוק עזרה.

אמהות בפייסבוק

פייסבוק הוא כלי. כמו כל כלי אפשר להשתמש בו באופן מועיל או מזיק וככל שיש יותר מידע על שימוש נכון כך אפשר להשתמש בו יותר ביעילות.
ועוד משהו לגבי הקשר בין ההתאבדות לפייסבוק

יש הבדל בין גלישה של מבוגרים לגלישה של נוער, נוער צריך פיקוח וילדים צריכים השגחה באינטרנט.
לפייסבוק בהגדרתו אפשר להירשם רק מגיל 13, או לזייף תאריך לידה. העובדה שכל כך הרבה ילדים שם אומרת שכולם מזייפים תאריך לידה, רובם בידיעת ההורים.
יתכבדו נא ההורים וישימו ליבם לזה שאפילו בעלי האתר חושבים שהוא מתאים רק מגיל 13 ומעלה, ואולי גם אחר כך כדאי ללוות ילד בנושא הזה ולא לזרוק אותו שם ולהתעלם.
אישית מחקתי את האחיינים שלי מהחברות או סיננתי אותם כי הטקסטים שלהם לא מענינים אותי ועוד יותר אני לא רוצה שהם יהיו חשופים לעולם המבוגרים בצורה כזו. כשלימדתי בתיכון הבהרתי לתלמידי שאם הם יבקשו חברות אני אדחה אותם הם מוזמנים לבקש חברות בסיימם את התיכון.

למרות זאת, אני שמחה על הפייסבוק לעצמי.
נכון, זה ממכר ואני מכורה. יחד עם זאת כשבאופן היו טרולים שאי אפשר היה להעיף, באותו זמן בהינף מקלדת מחקתי חבר פייסבוק שעבר כל גבול מבחינתי. אני דואגת שאנשים שהדיאלוג שלהם לא מוצא חן בעיני יוסתרו וברוב המקרים אני בקשר עם מי שמתאים לי. פה ושם יצא לי להכניס אנשים "כי לא נעים" כי הם ביקשו ואני מכירה אותם. מלבד מקרה אחד לא יצא לי להתחרט על זה.
הפייסבוק בשבילי הוא מקור ענק להמון מידע ונגישות לדברים שאני מעוניינת בהם.
למשל מצאתי לא פעם מרואיינים לתכנית הרדיו שלי, יצא לי שאחר כך בחיים היה לי יותר קל במסיבה או אירוע לגשת לזרים ולהגיד להם שאנחנו מכירים מהפייסבוק. זה מקל עלי, פותח דלתות במידה מסויימת. היה לי גם קטע עם בחור שהכרתי בפייסבוק שלא לדבר על זה שחידשתי קשר עם מישהו שלא דברתי איתו שנים וכשחידשנו קשר בפייסבוק אז נפגשנו ויצאנו איזה חודש. עם נשים זה פתח לי עוד הרבה יותר דלתות ומידע וגם בהקשרים מקצועיים השתמשתי בו כדי ליצור קשר עם אנשים שאחרת היה מורכב יותר.
מבחינתי, למרות התמכרות, הפייסבוק מוכיח את עצמו והרבה.

ראיון עם ההורים של הנער שהתאבד בגלל הקנטות של חבריו בפייסבוק
http://www.mako.co.il/news-israel/local ... =416320364

האמת? זה משכנע יותר לא לשלוח ילד לבי"ס מאשר שלא יהיה לו דף בפייסבוק.

אהבתי, יוטי
D-:
גמני מגלה בימים אלה את הפייסבוק , וחוקרת אותו בהתלהבות
חברה שלי אמרה לי שזה יחלוף כמו מחלת ילדים, נו שויין

שליחה על ידי דנה* » 08 ינואר 2011, 19:27

אני לא נכנסתי למרות שקיבלתי כמה הזמנות..
אני מודה שמצד אחד, אני מרגישה קצת שנשארתי "מאחור".. שיש עולם גדול שאני בכלל לא מודעת לקיומו.
ומצד שני, באופן עקרוני זה קשה לי מאוד.
כשאתה נכנס, אתה ממתג את עצמך, והופך למוצר.. התמונות שלי ושל ילדי ומכריי שאני שמה, הם עוד אביזרים שמקשטים אותי כמוצר
אני "מוכרת " את עצמי, ושוקלת את מי אני מוכנה"לקנות"..

כל אופן התקשורת הזה, שמבטל את המפגש האישי, בו נלקחים בחשבון גם רגשות האדם העומד מולי כשאני בוחרת איך להתנסח, הוא מנוכר וקשה לי מאוד.
אפילו כאן קצת קשה לי.
ובעיקר מפחיד אותי שאני יודעת שככל שעובר הזמן, העולם הזה הולך וגדל, ואופן התקשורת הזה הולך ומשתלט.. מפחיד אותי לדמיין את העולם עוד 20 שנה. אני יודעת שרק מתוך זה כדאי לי להכנס ולנסות להתמודד עם זה, ואינטואיטיבית ממש מרגישה שזה רע לי.

מי יודע, אולי בדף של 2012 יפתרו לי כל הבעיות:-)

זו אני למעלה, ולא דנה אחרת..

_גמני מגלה בימים אלה את הפייסבוק , וחוקרת אותו בהתלהבות
חברה שלי אמרה לי שזה יחלוף כמו מחלת ילדים, נו שויין_

זה בדיוק מה שקרה לי. אחרי משהו כמו שבועיים של 'טירוף' כמעט שכחתי שיש דבר כזה פייסבוק...
אבל השאלה אם זה כמו מחלת ילדים - של פעם בחיים, או כמו שפעת - שעשוי לחזור כמה פעמים בשנה...
נראה....

מה שמשעשע אותי מאוד,זה שאתה מנסה לפעמים להשיג חבר בטלפון,והוא כ"כ עסוק שזה לא יוצא
ואז אתה כותב לו משהו בקיר ,או שולח הודעה,או כותב פוסט, וכמו קסם,לאחר דקות ספורות,אתה מקבל ממנו תשובה
כולם שם כמעט כל הזמן,או שמכורים מספיק לבדוק מה כתבו להם,כל חצי שעה

בעייני פייסבוק זה ברכה! לעסקים במיוחד
אין לי אתר,והפייסבוק נותן לי אלטרנטיבה מעולה. אני מעלה שם תמונות,מאמרים,לקוחות שלי מעלות תמונות לדף שלי,ומי שעושה לי לייק,בעצם מעביר אותי הלאה
לעוד חשיפה,ועוד אנשים שאני לא מכירה,נחשפים אלי ולדף שלי.
בעייני כל דבר במידה,לא מזיק
צריך לקחת דברים בפרופורציה
@}

פרח זה בדיוק העניין
עד שמוצאים ת המידה ואת הפרופורציה וכמה זה טוב לךי קצת "חולים" ואח"כ מתחסנים וממשיכים הלאה
יש תמיד אפשרות להתמכר לחלוטין אבל אני כבר מכירה את עצמי ויודעת שיש לי נטיה לא להתמכר לכלום
גם למה שממש נעים לי וממכר, אז אני הולכת על זה בתשוקה יתירה ומבינה בו זמנית שזה בטח זמני

אני כבר מכירה את עצמי ויודעת שיש לי נטיה לא להתמכר לכלום

איזה כיף לך. אני מכורה קשות לבאופן.

_כשאתה נכנס, אתה ממתג את עצמך, והופך למוצר.. התמונות שלי ושל ילדי ומכריי שאני שמה, הם עוד אביזרים שמקשטים אותי כמוצר
אני "מוכרת " את עצמי, ושוקלת את מי אני מוכנה"לקנות".._
הכל נתון לבחירתך: איך וכמה להציג את עצמך, איך והאם בכלל להציג תמונות אישיות שלך או של בני משפחתך. הכל נתון לבחירה.
את יכולה לכתוב את שמך המלא או לבחור בכנוי
את יכולה לא לפרסם אף תמונה או לפרסם תמונה של מיקי מאוס
את יכולה לחשוף את כל מה שאת רוצה ואת יכולה לא לספר על עצמך כלום
את יכולה לאפשר לכולם לקרוא ולראות ואת יכולה לאפשר אך ורק לחברים מממממש קרובים ואת יכולה לא להראות שום דבר לאף אחד.
הכל נתון לבחירתך.

תודה ליאורה, אני לומדת ......

היום הייתה אצלי לקוחה שהגיע אלי במקרה דרך הפייס
לדעתי זה נפלא,וחובה לכל עסק
אשמח לעזור למי שרוצה ומתקשה לפתוח דף לעסק

פרח אשמח לקבל עזרה, ועדיף כאן כי נראה לי שאני לא לבד

אני מתעבת את ההמצאה הזאת, אין לי דף ומטופלות שלי מצאו תמונות משפחתיות שלי דרך הדף של בן זוג . זה ממש מרגיש חדירה לפרטיות.. מכעיס אותי שאין לי בחירה בשיתוף העולם בחיים שלי.

אשמח גם לשמוע על דף לעסק

.

מצאו תמונות משפחתיות שלי דרך הדף של בן זוג
אני לא שמה תמונות בפייסבוק ולא כותבת דברים אישיים מידי לחברים. רק באימייל הפרטי.

בכל מקרה לא מחפשת שם יותר אינטימיות ועומק
את זה אני מוצאת כאן בבאופן, ברוך יוצר באופן,

אני מקווה שאנשים מודעים לכמות החומר שנאסף עליהם ולא רק בפייסבוק עצמו, על כול לייק שהם מסמנים, גם באתרים אחרים.
גם אם המשתמשים עצמם בוחרים לשמור על פרטיותם הרי שהמסגרת הזו, פייסבוק, לא כול כך מקפידה על זה, ומאפשרת שיתופי פעולה מסחריים ועוד.

ומטופלות שלי מצאו תמונות משפחתיות שלי דרך הדף של בן זוג
בקשי ממנו שימחוק או שיחסום את אפשרות הצפייה של כולם. אפשר לסמן שרק חברים/ות יראו ואפשר לסמן שרק חברים/ות מסוימים יראו - אפשר לבחור באופציה של חסימת האפשרות לצפות בתמונות חוץ מ.... וכאן בוחרים את השם/שמות שרוצים.

לכמות החומר שנאסף עליהם ולא רק בפייסבוק עצמו, על כול לייק שהם מסמנים, גם באתרים אחרים.
כאמור, הכל ניתן לבחירה. כמו כל כלי,. פשוט צריך לדעת איך להשתמש בו בתבונה. צריך לקרוא את ההסברים - יש שם HELP עם המוווון הסברים על כל נושא. כולל על השמירה על הפרטיות. ואפשר לא לסמן לייק. הרי לא חייבים

ואפשר לבחור באפשרות שרק החברים/ות יראו את מה שסימנת בלייק או אף אחד מלבדך!!!

יש אופציה בכל נושא ועניין שרק את תוכלי לראות פרטים מסוימים!!! ויש אפשרות להכניס אנשים לרשימת חסימה ויש אפשרות לבחור שעניינים מסוימים יהיו חסומים לכולם חוץ מ....

לנוחיותכן., הנה לינק לדף המרכז את כללללל ההסברים לפי קטגוריות שונות
http://www.facebook.com/help/?ref=drop

והנה כללללל ההסברים הקשורים לשמירה על הפרטיות:
http://www.facebook.com/help/?page=419

מכעיס אותי שאין לי בחירה בשיתוף העולם בחיים שלי.
יש לך בחירה, וזה בינך לבין בן הזוג... כלומר הוא צריך להיות מודע לאפשרויות שליאורה ציינה.

במה אוכל לעזור?
אנסה לעזור פה כמה שאפשר,פשוט אין לי אפשרות לשבת על המחשב בניחותא
מקסימום נעבור לטלפון

חשבתי,
שם אני נסחפת למערבולת של עודף
כאן אני נופלת לזרועות מחבקות (בדרך כלל)
שם הסוד גלוי ולא נראה כאן הסוד חסוי וננגע
שם אני מחפשת כאן אני לרוב מוצאת, אלה שתי ספירות שונות לחלוטין
פייסבוק כן מעניין אותי ביינתים, אבל לא מספק, מציף דורש מאמץ רב יותר לזהות מה יש,
טוב אין שם עורכים/כות כל כך חרוצות שמקלות ומבהירות ומנקות את החלל הזה
תודה

מטעמים מובנים אני לא אזדהה הפעם
עברתי לפייסבוק וזה לא בגלל שיש שם משהו מושך במיוחד
אבל לפחות אני לא צריכה לסבול מול העניים דפים דוחים כמו "מירקם הקקי"

או....מה היית רוצה שיכתבו על המצבה שלך... וכן עוד שמות על גביעוניות ...ושאר מילים המעוררות גועל עד כדי להקיא...

לכן גם אם פייסבוק זה לא אופטימלי אבל שם לפחות אני לא נתקלת בדברים כאלה דוחים שממש מדכאים את הנשמה.
בהצלחה לכולן שממשיכות עם ההודעות מסוג זה.
והצעה לעורכות היקרות...מוטב להצניע את כל הדפים הדוחים האלה, שכן אם מישהו נכנס במקרה לאתר הזה ויראה הודעות בנוסח הזה היא פשוט תברח ותחשוב שהגיעה לאיזה מקום לא שפוי
והדברים הם לא כאלה....

מה הבעיה עם המילה קקי?
(לא נכנסתי לדף ההוא, ובתור פייסבוקאית ותיקה - אני בהחלט רואה לפעמים דברים שלא הייתי רוצה לראות)

עשב השדה , יפה כתבת...

אני החלטתי על גמילה יזומה של עצמי מהפייסבוק.
כי התמכרתי.
כי התחלתי לתקשר ו"לבלוש" אחרי אנשים.
כי הרגשתי איך האנדרנלין מתחיל לעלות רגע לפני שאני נכנסת פנימה - הגירוי הזה שכל שנייה מישהו מעדכן משהו , ומשהו קורה כל רגע...
וזה הציף אותי.
לא רוצה ככה....
רוצה לחזור למפגשים ושיחות בעולם האמיתי.
בו אני חיה ...

אירוני שאני כותבת את זה בעוד סוג של רשת חברתית... אבל זה מרגיש אחרת.

פלוני אלמונית יקרה וחסויה
בעיני זה דווקא סימן לשפיות , לדון במה שבאמת .... ומרקם הקקי ..
נו זה באמת קורה עם ילדים ומבוגרים ומהווה אינדיקציה למצב בריאותי, מה כל כך נורא בזה ?..., זו הרי מוסכמה
ואולי דווקא מן הראוי שנפרק את ההילה המתחלחלת שיש סביב נושאים כאלה
וכן גם הדיון במוות ואיך, ואם להסכים להקמת מצבות כשגרה,ומה ההשפעה שיש לאופן הטיפול בגופה על חיי הנותרים לחיות על הכדור הזה,
וגם מה יכתב עליהן, מוות הוא חלק חשוב של החיים להסתכל לצד השני לא יעלים את התופעה,
ואם אנחנו באופן טבעי כאן אז גם הוא נושא ראוי לחשיפה (ללא איפור)
ויש גם יש עוד כמה נושאים שסביר שיראו לך מגעילים ולי הם ממש נראים מהותיים ולא בכולם דנו כאן עדיין
וחס וחלילה בשום אופן אין להצניע נושאים אלו שעלו לדיון תוסס ופורה
ואגב נראה לי שגם בפייסבוק אין ממש מפלט מעובדות החיים
בהצלחה בכל אופן ולא לא נפגענו ממך

קיווי יקרה, באחד הפוסטים כתבתי שחברה אמרה לי שזה כמו מחלת ילדים וזה יעבור לי(ההתמכרות)
אני עדיין מחלימה , אבל מודה שיש בפייס מרחבי אינסוף חלולים לרוב, של התקשרויות ועניין
עדיין מחפשת איך לחבר את זה למציאות הממשית ולא למצוא את עצמי ימים שלמים מול מסך
נו שויין
מקווה שיש לי מספיק כלים להתגבר על הוירוס הזה.......

בכל מקרה שם אני לא מרגישה בית וכאן דווקא כן

הפייסבוק הוא אחלה כלי לאקטיביזם. יש לי שם חשבון בשם בדוי עם פרטים אישיים פיקטיביים. אני לא מעלה תמונות כך שלא מכירים את הפרצוף שלי. אנחנו לא חייבים לקבל את היעוד של מתכנני הפייסבוק אלא ליצוק בו את התכנים והכוונות שלנו. דווקא להשתמש בו ככלי לפעילות לשינוי חברתי זה להביא לו אותה בהפוכה. לא מתאים לצוקרברג? שיסגור את הרשת.

אבל לפחות אני לא צריכה לסבול מול העניים דפים דוחים כמו "מירקם הקקי"

ולראות שאחד ה"חברים" שלי עשה לייק ל:
*** likes זוכרים את גדי פישנזון מאלכס חולה אהבה ? תראו איך הוא ניראה היום and החלק התחתון של הבגד הים של מיכל אמדורסקי נפל הבוקר בשידור חי (18+) בלעדי

זה יותר טוב??

feedrec]סבתא סעדה על הפייסבוק grec index[/po]

"הבוקבוק זה המקום היחיד שאתה מדבר לקיר והוא עונה לך" - ענק!

יש תועלת נוספת מעבר ללייק, במידה ורוצים להעביר מידע, ולגבש קהילה סביבו.

לדוגמה, הקבוצה הזו של חינוך ביתי. היא מאפשרת להפיץ את בשורת החנ"ב בקרב הציבור הרגיל, ונותנת כתובת לפנות אליה. ניתן לקשר שם סקירות על הנעשה בעולם בתחום, מחקרים שמראים את הישגיהם של ילדי החנ"ב, כתבות בעיתונות. וכל זה מגביר את הלגיטימיות בעיני הציבור, כי אם ראינו את זה בפייסבוק אז זה לא כזה מוזר.

פרויקט נוסף שנבנה דרך הפייסבוק - פסטיבל אקטיביזם

רוח המהפיכה במדינות ערב מתפשטת דרך הפייסבוק
http://news.walla.co.il/?w=%2F2%2F1784399&ref=[po]fb item share btn[/po]

לא מתאים לצוקרברג? שיסגור את הרשת.
למה? דווקא נראה לי שצוקרברג מאד שמח מזה. הוא בכלל לא קפיטליסט ימני אלא דווקא תורם מיליארדים למטרות חברתיות וסביבתיות.

"הרשת החברתית הינו סרטו החדש של הבמאי דיוויד פינצ'ר. הסרט הרשת החברתית מגולל את סיפורה היווסדה הבלתי נשכח של הרשת החברתית פייסבוק, האנשים שעמדו מאחורי הקמתה ומארק צוקרברג בראשה והתככים והמזימות שהתרחשו מאחורי הקלעים" (מתוך התאור באתר הסרטים):

http://www.movinsane.com/play13.php?vid=109360

_לא מתאים לצוקרברג? שיסגור את הרשת.
למה? דווקא נראה לי שצוקרברג מאד שמח מזה. הוא בכלל לא קפיטליסט ימני אלא דווקא תורם מיליארדים למטרות חברתיות וסביבתיות._

כוונתי היתה שאנו לא צריכים להשתמש במוצר הזה לפי הכוונה המקורית או הנוכחית של המייסד
"פילנטרופיה" היא לעיתים דרך לקנות את הציבור, לאחר שעשקו אותו. כדי לדעת במה הדברים אמורים, יש לבדוק את פרטי התנהלות החברה. ודווקא בהקשר זה, אני מסכים עם הביקורת נגד פייסבוק כמו זו שקושרה בראש הדף הזה.

הלכות פייסבוק

לפייסבוק יש גם יתרונות וגם חסרונות, ברור. ככה נוצרו לי קהילות, פגשתי אנשים, חידשתי קשר עם חברים וגם גיבשתי יותר השקפות שהיו אצלי ברמת בוסרית, כמו פמיניזם.

בשנים האחרונות ביליתי די הרבה בפייסבוק ובוואטסאפ (לפחות לא בטוויטר). כרונולוגית, זה לא בא על חשבון באופן, אלא קרה אחרי שכבר הפסקתי להיכנס הנה. אבל לקח לי זמן להבין, שהפייסבוק והוואטסאפ גם קילקלו אותי במיידיות שבהם, ושהם יצרו הרגל לא לדחות סיפוקים בתקשורת אינטרנטית. וחבל: יש יתרונות לאיטיות, ליכולת לשקול מלים, לחזור ולערוך, ולחזור לדברים שנאמרו גם בהיסטוריה, בלי לחיות בהווה נצחי שמפצל את התודעה לאלפי נצנצים קטנטנים וזוהרים של טריוויה, ושנעלמים כהרף עין (לא רק מטפורית) מהמסך. הפרעת קשב מובנית. <תראו, חתול!>
<הרבה מאוד חתולים, דאממיט>
<מישהו מוכן לכתוב פילטר חתולים לפייסבוק?>
<החתולים הם חוצנים שמנסים להשתלט על העולם דרך פייסבוק, והולך להם>

היחס בין באופן לבין פייסבוק והוואטסאפ הוא אולי קצת כמו היחס בין אוכל מזין לבין ג׳אנק פוד (בכל אחת מהפלטפורמות יש משניהם, רק לא באותו יחס וקלות הסינון). אחרי שמתנסים בג׳אנק פוד, קשה לחזור לאוכל מזין וזה מצריך מאמץ. אבל אם משקיעים אותו, הוא משתלם.
<עוד חתול!>

יחס בין באופן לבין פייסבוק והוואטסאפ
מעניין, מבחינתי הם בכלל לא באותה קטגוריה.
אין לי וואטאפ כי זה חור אבטחה שמתחזה לשירות, אבל עקרונית ואאטסאפ נראה לי כמו הרחבה לרעיון של אס אם אס - דרך נוחה לתאם דברים קבוצתית. כבר היו כמה פעמים בהם חשבתי שחבל שאין וואטאפ משפחתי לעדכן על דברים...
פייסבוק זה פלטפורמה גרועה עוד יותר מכל מיני סיבות של אבטחת מידע ופרטיות, והיא מקשה עלי אפילו לקרוא דיונים, שלא לדבר על להשתתף בהם. הפלטפורמה עצמה מפריעה להעמיק.
ויש גם את הקטע של לחסום תמונות של נשים מניקות, לא להסיר תמונות של התאבדות, ושאר התנהגויות שיונת הגדירה בצורה קצרה ועניינית, כהרגלה, בתור evil

כלומר, לי זה נראה לא כמו ג'אנק פוד, אלא כמו נשנוש. והבעיות שיש לי עם הפלטפורמות הן בעיקר כאלו של פרטיות ואבטחת מידע ומוסר, ולא של הפרעת קשב.
למשל, פייסבוק הוא פלטפורמה נוחה לשלוח קישורים למישהו. ומבחינתי הוא בכלל לא מיידי. אני לא יושבת ומרעננת לראות אם מישהו כתב משהו בפייסבוק, ואילו בבאופן זה קורא לפעמים...

<את ההשקפה הפמיניסטית שלי גיבשתי בפורום פמיניזם בתפוז, לפני שהוא התקלקל.
חוץ מזה, גיליתי שלמחשב עצמו יש אלמנט משיכה. אם יש לי ספר משעמם באנליזה נומרית לקרוא, קל וזורם יותר לקרוא אותו במחשב, ולא בתור ספר פיזי. הפרעת קשב? לא יודעת. אני מתמשת בזה לפעמים>

בכל מקרה, מעניין אותי לקרוא בדף הזה, שלא הכרתי, על נקודת המבט הזו על פייסבוק, בתור ג'אנק פוד שמזיק למשתמש. אני הכרתי התנגדות לפייסבוק בעיקר מטעמי אבטחת מידע, פרטיות, גן נעול, ושאר שיקולים של גיקים.

<למקרה שיש חתולים שקוראים בדף, אני רוצה להבהיר שאין לי שום דבר נגד חתולים, שאני מוקירה אותם כגזע, שהייתי של חתולים בעברי ושכמה מחבריי הטובים ביותר>

הפלטפורמה עצמה מפריעה להעמיק.
בדיוק. זה מה שאני חוויתי. ״מפריעה״ זה מדויק. לא מונעת - מקשה. בין היתר כי גם אם נאמר משהו חשוב ועמוק ומשמעותי, ואז מצמצת פעמיים והופה, הוא נעלם בתהומות הנשייה של מה שקרה לפני שעה עד שנים. וזה חלק מהאידאולוגיה שבבסיס הממשק.

למחשב עצמו יש אלמנט משיכה.
לגמרי. האינטרנט מסוגלת לייצר סוג של flow לפחות מבחינת המאפיינים. איך כתבו לא מזמן (בפייסבוק!

)? נכנסתי לשתי דקות וחמש שעות אחר כך...
וכולנו מתמכרות ומתמכרים בזמנים כאלה ואחרים, וזה לא בהכרח רע כשלעצמו.
אבל עם מה יוצאים אחרי, נניח, שעה בכל אחת מהפלטפורמות האלה? (ושוב, אני לא אומרת שאי אפשר להיחשף לתוכן משמעותי בפייסבוק או לשטויות בבאופן. כן מדברת על המינון והסינון והאידאולוגיה שמתבטאת בממשק).

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פייסבוק זו פלטפורמה שטחית אשר גם גורמת לשטחיות בקשר ובקשב, ובנוסף זה אגו-טריפ

והופה, הוא נעלם בתהומות הנשייה של מה שקרה לפני שעה עד שנים.
או טבע בים של פוסטים מאנשים שצילמו את העוגה שהם אוכלים או דיווחו שממש בשניות אלה הם מרגישים נורא אופטימיים/מתוסכלים/עייפים או חיות חמודות כי חמידות זה חשוב או רצח נוראי או עוד חתולים או המאמר האחרון מסיינטיפיק וויינט שכמובן מסרס לחלוטין מה שאיזה מחקר זניח מלכתחילה אמר ואני יכולה להמשיך עד אינסוף כי זה נמשך עד אינסוף - אבל לתודעה שלי, למרבית הצער, יש סוף וכל זה תופס מקום בסי פי יו שהיה יכול לשמש לדברים אחרים ויותר מזה, יוצר נתיבים נוירולוגיים שעלולים להפריע לה לקלוט דברים שדורשים נשימה ארוכה ועומק ורבדים או לפחות לעשות אותם פחות אטרקטיביים.

כי גם אם נאמר משהו חשוב ועמוק ומשמעותי, ואז מצמצת פעמיים והופה, הוא נעלם בתהומות הנשייה
לי יותר מפריעה ההפרעה לנהל דיון. כדי לקרוא את כל התגובות יש ללחות כמה פעמים על פתיחת תגובות קודמות, ואם יש שרשורי משנה אז שוב צריך ללחוץ כדי לפתוח. וכל זה נפתח ל-א-ט, לא כמו בתפוז.

באופן כללי, פייסבוק לא מושך אותי. לא ממכר אותי. הוא נחווה אצלי כמו מכשול שמונע ממני להגיע לתוכן המעניין שבמקרה מאוכסן בו.
אולי בגלל זה אני מתייחסת לבעיות המוסריות-טכנולוגיות ולא לבעיית ההתמכרות וההשפעה על המשתמשת? אני פשוט לא רואה את עצמי סובלת לאורך זמן את הממשק הנוראי הזה!

או טבע בים של פוסטים

אממ, פייסבוק לא מנוהל אישית באיזה אופן? על הקיר שלי אין את הים הזה. ובאופן כללי אני לא כל כך מסתכלת על הקיר שלי, אלא בדפים של קבוצות או אנשים. ובדפים האלו יש מה שאנשים כותבים שם...
בדפים שבהם יש תוכן, יש תוכן, ואין עוגות ודיווחים אישיים. בכלל.
כלומר, אפשר לסנן את פייסבוק. או שפשוט לא לפתוח פתח - לא עשיתי איזה מאמץ מודע להימנע מדברים כאלו, הם פשוט לא מגיעים אלי, משום מה <לא יודעת למה, ולא כל כך מבינה בפייסבוק>

ברור שאפשר לסנן, ולומדים לעשות את זה.
אפשר גם להיכנס לחמש דקות ביום וללכת רק לדברים המעניינים.
אני חושבת שההצפה אולי מגיעה דרך מנגנון החברות בפייסבוק שרק עליו אפשר לכתוב שמונה עשר דוקטורטים...

לגבי הבעיות המוסריות, מסכימה לגמרי. לא התייחסתי אליהן כי הן כבר נדונו, ואני רציתי להביא הבט שלא נדון כאן עדיין.

<תראו, חתול!>
בינינו, זה כמעט הדבר היחיד שאני מפרסמת בפייסבוק P-: את התמונות של החתול (המקסים, המתוק, היפהפה, החמוד, המתוקי כבר אמרתי?).

לא סובלת את הפייסבוק הזה. גורם לי הפרעת קשב רק להכנס. מציף, מעיק. קצרני. טלגרפי. הכל על רגל אחת. מעצבן.

אגב, במחשבה נוספת - הוואטסאפ באמת לא בדיוק באותה קטגוריה כמו פייסבוק. אבל שם יש סממנים דומים לפייסבוק, כמו הסיפוק המיידי וההווה הנצחי.

אבל שם יש סממנים דומים לפייסבוק, כמו הסיפוק המיידי וההווה הנצחי
ווטסאפ הוא בסך הכל כלי לסמסים.
זהו.
היתרון הגדול שלו לפני עידן ה"הכל כלול" היה שהווטסאפ היה חינם לעומת הסמסים בתשלום. עכשיו שממילא לרוב האנשים אין הגבלה על כמות הסמסים זה בכלל לא משנה.
עם זאת אני מעדיפה את הווטסאפ כי איכשהו חזותית הוא נוח יותר לעין, אני מקבלת משוב אם ראו את ההודעה שלי, הציורים בו מוצלחים יותר, הקישורים שלו פשוטים יותר מבחינתי (למשל קל במיוחד לשלוח תמונות וסרטונים ואצלי בהודעות סמס לא קל ומתברר שלא יכולה להוריד למחשב שלי).
אמצעי טכני נוח לתיאומים כדי לחסוך שיחות טלפון, ונוח במיוחד כשרוצים לתאם בקבוצה.

אישה, אולי את פשוט לא טיפוס מתמכר? גם לג'אנק את לא מתמכרת.

אני שונאת את פייסבוק בדם ונמצאת שם שעות וכותבת המון פוסטים ומשתתפת באיזה אלף קבוצות.
פעם ב אני מחליטה לצאת או לפחות למחוק את האפליקציה, אבל אז אני לא אהיה מעודכנת. ואני כן אוהבת לקרוא את החברים הטובים שלי ומי שמעניין אותי.

ויש קבוצות הורים מעולות שעוזרות לי מאוד לאיזון באופן ו"ממים של הורים" שנורא מצחיקים אותי וכל מה שהוא חברתי ועדכני נמצא בפייסבוק, בבאופן כבר אין את זה והעיתונים למיניהם, אפילו "הארץ" מאוד חלקיים. קשה לי לדמיין חיים בלי פייסבוק והמידע שאני נחשפת אליו.

ומצד שני, רק לחשוב על כל זה מעייף אותי. וגם אין בפייסבוש חן או שאר רוח.

אולי את פשוט לא טיפוס מתמכר?
יש לי סף התמכרות גבוהה, אבל אני כן מתמכרת. לבאופן, לתפוז. לא לפייסבוק.

הרבה פעמים יש הבדל בין מה שבא לנו לבין מה שאנחנו רוצים. פייסבוק פשוט מדגיש את זה.

<למקרה שיש חתולים שקוראים בדף, אני רוצה להבהיר שאין לי שום דבר נגד חתולים, שאני מוקירה אותם כגזע, שהייתי של חתולים בעברי ושכמה מחבריי הטובים ביותר>
שמחים בשבילך.
אנחנו עצמנו מחרימים את פייסבוק באופן שיטתי.

קטעים איתי. לפני כמה שנים כתבתי כאן שבחיים לא יהיה לי פייסבוק. ועכשיו יש לי וזה די כיף במינונים בסגנון של פעם ביום למשך זמן קצר.
מה שכן, ממש ממש מקומם אותי האופן שבו המערכת מפריעה לנהל דיון רציני וזה ממש מרפה את ידיי לפתוח כאלה בכלל שם, למרות שזו היתה המטרה המקורית.
בכלל לא הייתי מודעת לזה וגיליתי את זה רק כאשר תגובות נעלמו לתוך קיפולים פנימיים והדיון נהיה עקר כל כך באופן נורא שרירותי.
בקיצור, זה שעשוע נחמד ואני כרגע אפילו לא קרובה להתמכר לזה, בטח לא באופן שבו השפיע עלי באופן

ממש ממש מקומם אותי האופן שבו המערכת מפריעה לנהל דיון רציני
אותי זה לא מקומם, כי המערכת לא נבנתה לדיונים. אם אני מנסה להשתמש במשהו בדרך שנוגדת בצורה ברורה את השימוש שייעד לה המתכנן אותה, אני לא מצפה שזה יעבוד טוב. זה בעיקר מעצבן אותי. ומשמח אותי לדעת שלא רק לי זה מציק.

מעניין גם המשפט של יונת, שכהרגלה בקודש מצליחה להכניס תוכן ומשמעות רבים במספר מילים קטן. מבחינתי זו במידה רבה תובנה על באופן.

דיון מעניין. מבלי לגלוש לדעתי ממש (שכנראה נקבעת יותר מעודף החשיפה שלי למסכים ורגישות פראנואית לפרטיות) - קחו בחשבון שמטרתו של הפייסבוק, כמוצר, היא לא לקשר בין אנשים אלא להרוויח כסף לבעליו. ככזה, הוא אכן הולך ונעשה מתוחכם מבחינת איסוף מידע על המשתמשים (אני כמובן יודעת את זה בתור מישהי שמתשמשת בפונקציות הללו כדי לקדם עסקים). הפייסבוק סורק ומפלח לא רק את ההגדרות הטכניות אלא גם את התוכן עצמו כדי להבין במה משתמש בעליו ולהציג לו פרסומות בהתאם. מעבר לזה - יש גם סטטיסטיקה על אופן הפעילות. למשל - אם הקלקתם על לינק וגלשתם לאתר אחר שבו השארתם פרטים, המידע נצבר בסטטיסטיקה (פחות על המשתמש באופן אישי ממש, יותר "כמה אנשים הגיעו מהקמפיין הזה לאתר המפרסם")
מצד אחד רמת הפילוח שלו הרבה יותר נוחה ומעמיקה (אפשר לפלטר ולמצוא את בעלי הנטיות המיניות הלא סטרייטיות, שמתעניינים בשחמט, וגרים בסוריה, למשל). מצד שני - זה לא שרובנו לא משתמשים בגוגל...

המידע נצבר בסטטיסטיקה
רק למי שלא מתקין חוסמי פרסומות ומונעי מעקב למיניהם. וזה לא פאראנויה. זו זהירות בריאה ונחוצה בעולם של ימינו, ומי שאין לו אותה חשופה לכל מיני רעות חולות שאנשים תאבי כסף ממציאים חדשות לבקרים.
<אני מכירה תוכנה שמגגלת דברים אקראיים, כדי לשבש סטטיסטיקה, ואתר שהוא לא גוגל. ואנשים שמתמשים באמצעים האלו>

אישה במסע, תוכלי להמליץ לי על תוכנה כנל? מונעת מעקב

ghostery

https://www.ghostery.com/

לא נוגעת גם עם מקל

לפני כמה שנים כתבתי כאן שבחיים לא יהיה לי פייסבוק. ועכשיו יש לי וזה די כיף במינונים בסגנון של פעם ביום למשך זמן קצר.

על זה נאמר NEVER SAY NEVER (-:
העולם משתנה בצורה מהירה מאוד מבחינה טכנולוגית ואין לדעת מה יוליד לו יום.
גם אני בהתחלה לא הבנתי את הקטע של הפייסבוק די מכורה לזה.
בעיקר לצבירת מידע וכתיבה ביקורתית בנושאים שהם בנפשי (כמו דיכאון וחרדה לאחר לידה, פמיניזם, מדיניות אפס הפרדה, חינוך).
וגם כדי להתעדכן באירועים מוזיקלים, הופעות, מכירות יד שניה, בנעשה בשכונה בדף השכונתי.
פחות מעלה תמונות וכאלה, ופעם ביובל מוצאת מישהו מהעבר לקשקש איתו בפייס לדקה וחצי.
היו תקופות שירדתי למחתרת והתנתקתי לגמרי, חסמתי את הפייס, למשל בהריון הקודם שלא רציתי שאף אחד ידע.
כמו בשאר הדברים בחיים - הכול עניין של מינון.
בימים שמרגישה שזה שואב אותי או דיון מסוים עושה לי רע - מתנתקת.
כמו עם באופן. לעיתים זקוקה לתקופות צינון.

ויש קבוצות הורים מעולות שעוזרות לי מאוד לאיזון באופן
מיכל, איזה?

אני משתמשת בפייסבוק אך ורק בשביל קבוצות. מעין פורומים כאלה, שדומים מאד בתוכן ובאוירה לאתר באופן טבעי.

הצלחתי למצוא דרך לחסום כל אפשרות שיציעו לי חברות, ואין לי אפילו חבר אחד.

אז הייתם אומרים שיש לי פייסבוק?

אני טוענת שאין לי.

ויש קבוצות הורים מעולות שעוזרות לי מאוד לאיזון באופן

אני מאוד מאוד אוהבת את הורים שפויים ורציונליים שזאת קבוצה מבוססת מדע. הם יותר הורים מתנשאים ורציונליים אבל הכתיבה ברמה מאוד גבוהה. מה שכן, יש אפס סבלנות למתנגדי חיסונים ואפילו למרווחי חיסונים, כמוני. אפס סבלנות ברמה של סרקזם תוקפני שיכול להוציא מהדעת. אני לוקחת משם את מה שטוב לי וזה לא מעט.

חוץ מזה יש את "ממים של הורים" האגדי והמצחיק.

אני מאוד מאוד אוהבת את הורים שפויים ורציונליים שזאת קבוצה מבוססת מדע. הם יותר הורים מתנשאים ורציונליים אבל הכתיבה ברמה מאוד גבוהה. מה שכן, יש אפס סבלנות למתנגדי חיסונים ואפילו למרווחי חיסונים, כמוני. אפס סבלנות ברמה של סרקזם תוקפני שיכול להוציא מהדעת. אני לוקחת משם את מה שטוב לי וזה לא מעט.
ברחתי משם אחרי כמה תקריות לא נעימות שאפילו לא היו קשורות לחיסונים.
בעיניי הם ממש לא שפויים ורציונליים אלא היסטריים והזויים לגמרי.
ואני בעד מדע ומחסנת והכול (-:

חוץ מזה יש את "ממים של הורים" האגדי והמצחיק.
אכן.
ויש גם קבוצות של מנשאים וחיתולי בד (הקבוצה של החיתולים בעיקר למכירות וכאלה, אבל גם טוב. קבוצת מנשאים עם הדרכה צמודה והרבה יחס אישי לכל דורש)

ואם כבר אני פה, אביע את דעתי (-:
אני מאוד אוהבת את פייסבוק.
כמו כל דבר, צריך להיות מודעים למגבלות ולחסרונות ולהשתמש לפי הצורך והמטרה.
אז יש בעיות פרטיות ויש בעיות שנובעות מהפורמט, וזה יכול להיות ממכר. הכול נכון.
אבל יש המון יתרונות לדעתי. אשים כרגע בצד את היתרונות ברמה האישית, כי אני מניחה שאלה משתנים מאדם לאדם (עבורי יש הרבה),
בעיניי זו פלטפורמה פשוט מעולה לחשיפה וקידום של נושאים חשובים מאין כמוהם מבחינה ציבורית, חברתית ותרבותית.
זו מדיה אלטרנטיבית שהיא חלופה לא רעה בכלל לתקשורת ממוסדת,
וכבר יש לא תקדים אחד ולא שניים לשינויים אמיתיים, טובים ומרגשים בעולם שהתחילו בפייסבוק

מה זה "ממים"?

אין לי אפילו חבר אחד
גם אני משתמשת ככה

גולשת בעיקר בקבוצה של היישב שלי. מסתדבר שזו הדרך היחידה לדעת על כל מיני דברים קהילתיים שקורים.
בפיד אני רואה הצעות עבודה שמתאימות לאימהות והמלצות על קורסים באו"פ.
זהו.

אבל יש לי עוד יוזר שאני מתחזקת בשביל לשווק את בעלי. הבנתי שעסקית, אם אתה לא שם אתה לא קיים. הגענו לנקודה שאי אפשר להתכחש לזה יותר. אז שם יש לי מלא חברים וחברות ופיד מפוצץ בכל טוב.
מאוד משתדלת לגלוש שם באופן ממוקד, מכוון מטרה ומתוחם בזמן. לא כעיסוק פנאי אלא כעבודה.

וכבר יש לא תקדים אחד ולא שניים לשינויים אמיתיים, טובים ומרגשים בעולם שהתחילו בפייסבוק
לגמרי.
אני הכי התרגשתי מנשים שקמות ונחשפות בשם מלא נגד תוקפים מינית. לא עוד ת שיושבת מסכנה עם הראש בין הרגליים ומתביישת.
ויש עוד, כמו חדשות אלטרנטיביות וחשובות שלא מגיעות לערוצים המרכזיים. דברים מקומיים.

תפוח אדמה את מכירה את הדף Humans of New York?

בטח

אחד הטובים.