באופן טבעי

אני ממליצה להשלים איתו ולהתחיל לקבל את קיומו ואפילו לאהוב אותו.
ומה אם מדובר בשיער כהה באזורים שונים בפנים?

אני אוהבת גוף חלק!
אני אוהבת גוף חלק אצל בחורים. אני שונאת שיש להם שערות בחזה, בגב, שם למטה וברגליים. מבחינתי, כמה שגבר פחות שעיר (פרט לעל הראש) - כן ייטב. אני לא סובלת שפמים וזקנים. זה לא נעים לי - לא לראות ולא לגעת.
בקשר לעצמי: מבית השחי אני מורידה תמיד, כי אחרת אני מזיעה המון וזה לא נעים לי. מהרגליים? - החבר האחרון שלי גרם לי להרגיש שזה בסדר גמור ללכת עם שערות ברגליים, אם כי הוא מעדיף בלי (ממש כמו שאני מעדיפה אותו מגולח).

אחר-כך היא דוחפת את בית השחי שלה גם לחבר שלה, אחרי שרצה את ריצת הבוקר, וגם הוא לא מתעלף).

בית השחי באשר הוא ללא התערבות- מבליט את טבעיות האשה.
כמה שובניסטים החליטו שטוב להם מראה בית שחי של אשה מגולחת וקבעו את זה כנורמה.
נגיע הזמן שלא תורידו מבית השחי בשביל אף אחד, אם כבר... בשבילכן!!!

אני באופן אישי עשיתי מרד בגיל ההתבגרות וכשכל חברותיי הורידו שיער אני לא הורדתי ! (מה פתאום שמישהו יכריח אותי?!?!) אחרי קיץ אחד נשברתי, והתחלתי גם אני להסיר שיער. כאשת עקרונות זה תמיד נחשב בעייני לכשלון של עצמי, ו"כניעה" ללחצי החברה והתרבות עד ש... נתקלתי בתיאורייה די מענינית שבעצם מסבירה למה "להוריד שיער" זה כן "באופן טבעי":
על עקרון ההכבדה שמעתם? למי שלא אני אצרף בסוף קישור קצר שמסביר, אבל בקצרה זה עקרון שאומר שבעל חיים לעיתים יעדיף להכביד ולהקשות על עצמו על מנת להיות אטרקטיבי / על מנת לשרוד הדוגמא הקלאסית היא הטווס שמתהדר בנוצות זנב ארוכות וצבעוניות שמקשות עליו לעוף ומבליטות אותו בשטח, אבל זה שווה לו כי נקבת הטווס מביטה עליו וחושבת: " אם הטווס הזה הצליח לשרוד ולברוח מטורפים למרות נוצותיו הארוכות, כנראה שהוא באמת משהו מיוחד. ואולי כדאי לי לבחור בו כאבי גוזלי" עוד דוגמא נחמדה היא איילה שבורחת מצ'יטה ותוך כדי כך היא עושה מעין "קפיצות" כאלו (אולי יצא לכם לראות בסרטי טבע...) למה היא מבזבזת אנרגיה בקפיצות? למה היא לא פשוט רצה ובורחת? עקרון ההכבדה אומר שהיא משדרת לצ'יטה "תראי כמה אני מהירה וחזקה, שאני עוד יכולה לבזבז כוח ולקפוץ, אולי כדאי לך להתמקד באיילה אחרת..."
ומה הקשר של כל זה לשערות על הרגליים??
הוגה התיאוריה (פרופ' אמוץ זהבי) טוען שבאדם הנקבה היא שמנסה להראות אטרקטיבית כלפי הגבר (זה קיים ד"א בעוד מינים ולא רק באדם). עכשיו, נכון ששיער גוף נותן הגנה מכנית לגוף וכמובן גם מחמם, אבל נקבה שרוצה להראות אטקטיבית "תכביד" על עצמה, ותראה לזכר שהיא כ"כ בריאה וחזקה שהיא יכולה לשרוד גם עם מעט שיער גוף.
ואכן לנקבות האדם (לנו הנשים...) יש באופן טבעי הרבה פחות שיער גוף מלזכרים. וכשאנחנו ממשיכות להוריד אותו גם באופן מלאכותי אנחנו רק נענות ליצר האבולוציוני שבנו להראות אטרקטיביות יותר...

אז נכון שזו רק תיאוריה, ואפשר גם לטעון שזה רק תירוץ למי שגם ככה נכנעה לחוקי החברה (רק בנושא הזה !), אבל לדעתי זו נקודה מעניינת למחשבה

וכמו שהבטחתי קישור להסבר לא רשמי על עקרון ההכבדה

עדי,
מבחינה היסטורית הטיעון שלך נשמע מופרך.
דווקא בתקופות שבהן היה צורך אמיתי בשיער גוף, נשים לא הסירו אותו.
(נאמר, לפני חמשת אלפים, חמישים אלף או חמש מאות אלף שנים...)
היום, אין לנו צורך ממשי בשיער, כי יש לנו אמצעים אחרים להתחמם, ודווקא בזמננו נשים מסירות שיער. אם כן, זה לא נעשה לצורך "הכבדה".

סתם עוד מתודה של שליטה והחלשה של נשים.

ליה

<בן זוגי דווקא מאוד נמשך לשיער שאני מטפחת על גופי, אז אולי זה לא ביולוגי אלא חברתי?>

אני כשנה עם שוקיים שעירות ולא קיבלתי אפילו הערה אחת..
דליתוש, האם את באמת תצליחי לשכנע אותי?

האמת, עניין השערות ברגליים נורא נורא מעצבן אותי, כי אני בלונדינית מאוד, ואת שיער הירכיים ושיער הידיים (השופע) בכלל לא רואים, ואת השפם שלי אפילו בעלי לא גילה עדיין (סוד כמוס לפרה ולסוס). אבל בשוקיים - בגלל שהתחלתי לגלח בגיל ההתבגרות השערות נהיו כהות ועבות ו... שעירות. מה שנקרא - יריתי לעצמי ברגל.
מה עושים? תבורך גיסתי שהסיתה אותי לגלח, כל שאר ההשפעות שלה עלי היו לטובה, רק כאן היא פישלה בגדול.

ועכשיו זה תוקע אותי כי בדיוק עכשיו אני מתחילה ללבוש חצאיות ונהנית מזה מאוד (אפרופו נשים לבושות באופן טבעי, אבל השילוב של חצאיות ושיערות קשה לי. יותר מדי מהפכות בבת אחת. מצד שני אין לי תחת גם לגלח (גם ככה אני מגלחת רק כשרואים אותן ממרחק של מטר).

חשבתי לנסות חורף אחד לגדל אותן פרא, מתוך תקווה שאחרי כמה זמן הן יתחלפו ויחזרו להיות בלונדיניות. יש לזה סיכוי בעיניכן? מהו מחזור החיים של שערה ברגל? האם חורף אחד יספיק?

_אני כשנה עם שוקיים שעירות ולא קיבלתי אפילו הערה אחת..
דליתוש, האם את באמת תצליחי לשכנע אותי?_

D-:
הספירה כרגע היא:

שנה וארבעה חודשים עם שוקיים שעירות - אפס הערות (טוב, חוץ מחבר שלי אמר שזה סבבה). ואין מקום לטעויות. ראו את הרגלים שלי עשרות אנשים. אולי מדברים מאחורי הגב
שלושה חודשים עם בית שחי שעיר - עוד לא הופעתי כך בציבור, אני מקווה שעד הקיץ תחושת המבוכה תחלוף...

תמרוש רוש, מה היחס באוסטרליה לעניין?

כמה עצוב כל הדיון הזה...
נשים שקונות לגברים שלהן את התחתונים ועוד..
נשים כל כך חכמות, משכילות ובעלות כושר ועושר ביטוי....
שאם הדיון הזה היה נעשה על תקיפה מינית או על הטרדה מינית או כל עושק או עוולה אחרת של אישה או נשים היו....
מזעזעות סיפי ארץ...הופכות עולמות...
נכנעות לתכתיבים של ילדים, מעצבי אופנה הומואים ששיא היופי שלהם זה נערים חלקים... ולא איכפת להם שגם הנשים תיראינה כך...
ועוד כל מיני ספיניולוגים וקופיקקרים וכל מיני שרלטנים של איחוד היצרני אופנה וקוסמטיקה ומה לא?
איך איך אתן נכנעות?
מי זה הגבר שרגיל לרגל חלקה? המקום שהוא הגיע ממנו לאויר העולם לא היה מכוסה שיער?
זה התינוק של אתמול שגדל אצל אמא.. שנכנעה לתכתיבי חברה/אופנה..
אצל גננת כנ"ל
אצל מורה (נקבה), מנהלת בית ספר, יועצת ..
ואפילו בצבא מאובחן על ידי חיילות ואם הוא לא קרבי ממש אז יש לו גם מפקדת...
נשים נא להתעורר..
שיער זה חלק בגוף בדיוק כמו העיניים, הבטן, הרגל או היד !
גם אם תחליטו להסיר אחד מאלה זה אמור להיות אך ורק מרצונכם החופשי וללא תכתיבים !!!
לי אישית זה לא משנה !
לא מפריע לי שיער בבית השחי של הבחורה, לא ברגליים ולא בערווה.... להיפך אני מעדיף לדעת שאני עם אישה בשלה ולא עם ילדה !
מאד היה משנה לי אם בחורה היתה אומרת לי לגלח איזה חלק מגופי או להסיר איזה איבר מגופי ! לא הייתי עושה זאת !
שיער זה יפה רק בגלל שזה
ב א ב א ו פ ן ט ב ע י
יחד איתנו לאויר העולם !

אמן! (-:

גם בעלי ככה למזלי (אחרי הרבה שנים איתי...)

טוב, אחרי קריאה של התגובות, תרשו לי להוסיף נקודה למחשבה:
"נשי" זה להיות מכוסה (מחוץ לחדר המיטות)
אשה המגלה את גופה, יוצרת תשדורת (לא תמיד מודעת) של: "אני-זה הגוף שלי".
יש עוד כל-כך הרבה ביטויים של "אני" שאפשר להניח לגוף להשאר מכוסה (ומכובד יותר) כך נותר מקום פנוי (במוח ובלב) להתייחס לפנימיות הנשית. (וזה גם חוסך את כל הלחץ-החברתי)

נשאר רק להתמודד עם דעה אחת (של הבעל),
והפתרון של מכנסוני-ים מצוין.

נ.ב. הגנה באופן טבעי מקרינת השמש (ע"י בגדים ארוכים) כבר הזכרנו?
כמו שהוזכר למעלה, יש קשר הדוק בין תזונה לריח גוף (לואיז היי טוענת שריח גוף חזק נוצר מפחד (?)

שלום לכולם אני בחורה בת 24 שעירה ואני חושבת שאין מה לעשות אלא לקבל זאת באהבה ולא להלחם נגד זה גם אני אוהבת חלק אז מה? זה אומר שאני צריכה להיות עבד לא!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מוציאה מתי שאני יכולה וזהו ומי שלא רוצה לקבל אותי זה בעיה שלו כי יש בי דברים אחרים טובים ויפים ואין דבר כזה אישה מושלמת תכניסו לראש

משוגע על שיער אצל נשים. לדעתי זה שונה מאוד משיעור אצל גברים כך שהחשש להיות לא נשית אינו מוצדק.

מטפחת היטב את שיער גופי
חושבת שהוא יפה ונעים למגעי
החבר הקודם הכניס לי טוב טוב לראש
ששיער זה נפלא, מדהים
שאני יפה כמו שאני, שזה פשוט מיותר
ובכלל לא הבין את ההנאה המזוכיסטית
שצצה כשמסירים
אני תוהה, האם זו אותההנאה משונה
שמפיקים מפיצוץ חצקונים?


ולעניננו, אחת החוויות הנפלאות מטיול הלקטים היתה שחיה בבריכה קטנה
גברים ונשים בשיער גופם רוחצים יחדיו
משתעשעים במים ומשחקים בילדותיות נפלאה
בלי גיל ובלי בושה

וכולנו כל כך יפים



בכל

משוגע על שיער אצל נשים. לדעתי זה שונה מאוד משיעור אצל גברים כך שהחשש להיות לא נשית אינו מוצדק.
תבורך!

_מטפחת היטב את שיער גופי
חושבת שהוא יפה ונעים למגעי_
גם אני בדרך לשם.

באופן אישי חבל לי שעד שכבר באה אלה לי לה וכתבה את הדברים המקסימים האלה,
נושא הדיון סטה לטכניקות להורדת שיער.
(לא שיש לי עם זה בעיה, ולא שבא לי להפריע לדיון, פשוט סתם בא לי לראות עוד ועוד תגובות של למה שאלה כתבה)

האמת היא שלא רציתי להגיב לאלה, מהסיבה הפשוטה שאני לא נמצאת במקום הזה, ונפלא לה לאלה שהיא במקום הזה, ובן זוגה וחבריה לא מתפלצים למראה שחי פראי...
אני עדיין ממשיכה להסיר.

אני מאמינה שהכל מגיע ממה שישטפו לך
אני שמנה
אבל דחפו לי לראש בכמה מסגרות שאני יפיפיה וסקסית כמו שאני
אז נכון שיש השפעה מהטמבליזיה, ונכון שלפעמים יש בי קריצות לכל אותן בחורות רזות
אבל יש לי חמישה או שישה בחורים קבועים שטוחנים לי עמוק עמוק לראש שאני סקסית בדיוק כמו שאני
ושרק חסר לי שאעיז להוריד במשקל
כי אני כל כך יפה בדיוק ככה

וכן, היום גם אני מרגישה ככה
לפעמים מתחשק לי לרדת עוד כמה קילוגרמים
אבל זה ממש לא קריטי
כי למדתי שהיופי האמיתי יוצא בביטחון עצמי
וטוב לי כמו שאני, חמישה קילו יותר או חמישה קילו פחות כבר לא משנים

כך גם עם השערות
למדתי לאהוב אותן, והיום קשה לי לראות את עצמי בלעדיהן

לא מזמן קיבלתי הערה מבחור שקשה לו להתרכז כי הוא לא רגיל לראות שערות
הוא צחק, והמשיך לבהות לי בחזה
נאמר בעדינות שיש דברים שמטרידים אותו יותר
ומאז לא נשמע שוב ציוץ מכיוונו, מלבד הקישקוש הרגיל על כמה שהחזה שלי יפה

אלה, את גדולה מהחיים (כנראה תרתי משמע... אף פעם לא נפגשנו...)

יו אלה, איזה כיף לך!
אבל יש לי חמישה או שישה בחורים קבועים שטוחנים לי עמוק עמוק לראש שאני סקסית בדיוק כמו שאני
חמישה או שישה! איפה איפה הם הבחורים ההם?

וטוב לי כמו שאני, חמישה קילו יותר או חמישה קילו פחות כבר לא משנים
איזה כיף לך. הלוואי הלוואי הלוואי שהייתי יודעת להרגיש את מה שאת מספרת. זה משהו שטבוע בי כל כך עמוק )-:

אבל תשמעי. לאורך כל ההריון אף אחד לא הסתכל עלי. פתאום הבנתי מה זה להיות אוויר. הולכת ברחוב, גברים מסבים מבט. מסבים!! (והייתי כמו שאני, רק עם בטן. ממש לא נראיתי רע.) להגיד לך שזה לא ביאס אותי? להגיד לך שזה לא מדכא? אני אשקר. אז קצת קשה לי להפריד את הביטחון העצמי שלי מתגובות של הסביבה.

צר לי לאכזב אותך אלה אבל את בכלל לא שמנה... וגמני אוהבת אותך בדיוק כמו שאת (גם בלי חוש כיוון בגרוש...) אה, כן, ולי יש את הזכות המלאה להגיד לך שאת אולי קצת מלאה כי אם את זוכרת פעם מזמן הייתי 44 ק"ג שדופים ומה יש היום?
<אחוות קרחת על הראש ושיער בכל מקום אחר (חשבת על זה?)>

וענבל, נשים הריוניות הן שיא הסקסיות ודביל מי שלא רואה את זה...

תמיד אמרתי שאנחנו מוקפים דבילים D-:
ומה הולך פה, מי זאת ילדת טבע ומי ילדת קיץ?? (סיבכתן אותי לגמרי!)

בנתיים גם על הראש שוב יש לי שיער
ובאמת באותה הקרחת החלטתי לקחת את זה צעד קדימה
גילחתי את כולי מלבד הריסים והגבות
היה משעשע
בפעם הבאה אגלח רק את הראש
הרבה יותר נעים שעירה


ואת אהובה, אל תריבי איתי כשאני טוענת שאני שמנה
יש הבדל של 15 קילו ביני ובין הגובה פחות 100, וביני לבין המשקל האידיאלי שלי יש בערך 20 קילו.
44 קילו שקלתי אולי בכיתה ה' ואין לי שום תוכנית לחזור לשם.
עפ' ההגדרות הרפואיות אני שמנה, ומאוד נוח לי תחת המטריה המצחיקה הזו
אז לא לקלקל

גברת פלפלת
יש ילדת טבע ויש ילדת קיץ סליחה אם בלבלנו אותך... (-:

אלה, פעם, לפי ההגדרות הרפואיות האיש ואני לא היינו קיימים כי זה לא יתכן שאנשים מבוגרים שוקלים ככה והם בגובה שכזה... היום רק האיש לא קיים מבחינת המשקל והגובה, אני רק לא מבחינת הגובה וזה לא שאני ממש ממש חריגה בנמיכות שלי. אז את מבינה מה דעתי על הגדרות רפואיות?
בכל אופן כדאי שאני אתרום מעט משעירותי לדף הזה... לא גילחתי שיערות ברגליים כבר שלוש שנים (מאז שנעלמו אי שם מתחת לבטן ההריונית עם ההריון הראשון שלי ואז ראיתי כי טוב), אין לי שום בעיה להלך ברגליים חשופות אם כי אני לא נוהגת לעושת את זה מטעמי "איכס שורטס" לכל היותר מכנסי שלושת רבעי. בבתי השחי לא גילחתי מאז החורף ונראה כמה זמן אני אחזיק מעמד והסיבה לכך היא שכל עוד בתי השחי שלי בתוך שרוולים החיפושית שלי לא יכולה להגיע ולמשוך לי בשיער (זו סוג של אובססיה שלה, יעיד האבא שלה, היא לא יכולה לראות בית שחי שעיר בלי למשוך) וכל עוד היא יונקת בתי השחי שלי קרובים מדי אליה ולידיה הזריזות... זה יכול להטריף בעיקר באמצע הלילה... בחיי, מעולם לא הקפדתי על גילוח בתי שחי כמו מאז שהיא למדה לתפוס דברים בין שתי אצבעות (וכמובן להתגלגל מצחוק נוחך התגובה). התעללות בהורים. מודה, אני לא שעירה, מה שמאוד מקל על כל עניין האסטטיקה. לעומת זאת כאמור, שיער ראשי קצר מאוד מאוד (מכונה על הכי נמוך זאת אומרת 0 ).
אמא שלי סיפרה לכולנו שהיא קראה בעיתון שגם יעל אבקסיס לא מגלחת רגליים ושחי אז אנחנו במקום טוב, לא?

המממ. מה לומר, אני מאוד שעירה באופן טבעי, ויש לי שערות במקומות שלנשים בדר"כ אין (כנראה), נניח, בירכיים ובבטן, ובסנטר. גם אני הסתובבתי עם כל השערות באיזו שהיא תקופה ולא היה אכפת לי שקראו לי "האדם הקדמון" (זה היה כשהייתי בתיכון, ואל תשאלו אותי איך היה לי אומץ לצפצף ככה על מה שכולם חושבים, אבל היה לי!)
בעיקר בגלל אמא שלי, עברתי מסכת עינויים של הסרת השיער מהפנים באפילציה. כאבי תופת. זה השאיר צלקות ניכרות על הסנטר, שלא יעברו לעולם. את השיער זה גם השאיר.
לגבי הסרה בלייזר, ניסיתי במהלך איזו תקופה, אך אבוי- הם דורשים ממך במהלך התקופה של הטיפול לא למרוט את השיער, אלא לגלח אותו! אז אני נראית כאילו יש לי זיפים, וזה ממש בלתי נסבל מבחינתי. בגלל הסיבה הזאת (מטופשת ככל שתהיה) אני לא רוצה להסיר את השיער בלייזר.
אז אני מורטת עם פינצטה, זה כבר הפך להיות תחביב. כל יום אני מקדישה לזה בין עשרים דקות לשעה. זה די מרגיע למען האמת. התוצאה לא מושלמת, אבל בהחלט מקובלת מבחינה חברתית. הדיעה הכללית היא שאני יפה. אז כנראה שזה עובד.
כל ההקדמה הזאת כדי לומר- עניין הסרת השיער ברגליים הוא פשוט צחוקים! אל"ף השיטה העתיקה והטבעית עדיין שולטת! אין כמו שעווה חמה לרגליים, אצל קוסמטיקאית, עם פיסות בד שאפשר להשליך מייד לזבל האורגני. בי"ת, ברגליים זה בכלל לא משנה מידת השעירות ההתחלתית, כולן יוצאות אותו הדבר. אולי זה טיפה יותר כואב לי כי יש לי יותר שיער, אבל זה רק לשניות, אז זה זניח. לכן אני אומרת, הידד לשיטה! כי לו היה אופנתי לנשים להסתובב עם שערות ברגליים אני הייתי בבעיה קשה- כי כולם היו רואים שיש לי הרבה יותר מאשר לכל האחרות :O)

רק לחשוב שחברה של _ באה לבאופן לרכל על התמונות שלה... /-: S-:
לא נעים...
מה קרה לא ראיתן אישה עם שיחים בבית שחי?
ממש כמו קרקס של ימי הביניים המציג "אישה עם זקן".
אני רואה נשים עם שערות בבית שחי כמעט כל יום...
לפעמים מאריכות בכוונה, לפעמים סתם לא מספיקות לסדר.
מה הביג דיל?

שלום נשים יפות. מישהי מכירה איזו יפיפהיה שלא מורידה שיערות? מחפשת עבור צילומי יופי נשי... אשמח אם תצרו קשר: עינת [email protected]

מה היחס באוסטרליה לעניין?
דליתוש, פה הנשים הן מסירות שיער מסורות להפליא. חבל"ז. לא תתפסי אותן עם שערה אחת גלויה - חוץ מאשר חברה אחת שלי, תברך אותה האלה . וגם היא מגדלת רק בבתי השחי, לא ברגליים.

(בינתיים גיבשתי תשובה משל עצמי: שעווה. באופן מצחיק ומשונה אני ממש נהנית מזה!)

http://www.xnet.co.il/beauty/articles/0 ... 88,00.html
כתבה משעשעת על הורדת שיער- "סתיו שפיר רוצה שתדמיינו שלטי חוצות עם בתי שחי שעירים - ככה אולי תגיע המהפכה המיוחלת שתשחרר אותנו מהחובה החברתית להסיר את שיער הגוף. בינתיים, היא ממשיכה לתלוש שערות"

הי בנות הגזמתן. לפחות תורידו שיער מהשחי. הזיעה שאחרים יריחו תגרום לכן להישאר לבד בתבל. וחוץ מיזה מה עם הבן אדם לחברו. מי שלא מזיעה בכלל טוב לה אבל כאלה שמזיעות כל כך חזק גם דאודורנט הכי יעיל לא יעזור להן אם המקום לא יגולח.
אגב לא טוב למרוט את שערות השחי כי זה פוגע בבלוטות ומכאן השפעה חלילה לסרטן השד. זה שמעתי מרופא כירורג שד. עדיף עם סכין. גילוח כמובן ולא מטבח (-:

מלכת שבא, את הגזמת. לא מורידה שיערות בכלל כבר שנים, ממש לא לבד.
וגם לא משתמשת בדיאודורנט הכי חזק. פשוט מקפידה להתקלח.

אל תתני לפרסומות של ג'ילט לקבוע לך אידיאל יופי

גם אני מתקלחת ולא רק מקפידה. אבל יש כאלה שטבע הגוף שלהם הוא להזיע המון ולא רק בקיץ ולא רק כשהן מניקות או בכל מצב אלא כל הזמן וגם על הבוקר אי אפשר לעמוד לידם. אז לפחות שיעשו משהו וישימו דאודורנט ואנחנו נוכל לחיות טוב.
אגב אני לא מגלחת עם מה שמפרסמים אלא עם מה שנוח לי וטוב לי.
ותעשי לי טובה (זה רק בצחוק אל תקחי רציני) אם את לא שמה דאו' אז אל תתקרבי אלי כי אני רגישה לריח זיעה ובמיוחד במצב העכשווי שלי (הריון).
בכל אופן תהני עם מה שאת. הכי חשוב.

להזכירך, גם גברים מזיעים. לא פחות ואולי יותר מנשים.

מה את אומרת! יש לי בן כזה בבית ובמקרה לא אני ילדתי אותו אלא חמותי ( (-: ).
והוא מזיע בכמויות, אבל הוא מודע לעצמו והחלטנו בינינו שאם למשהו קצת לא נעים מהשני בנושא הזה אז מותר להעיר וזה מתקבל בברכה רבה.

מלכת שבא, הריח לא מגיע מהשיער ולא מהזיעה. כמו כן אין קשר בין שיער בבית השחי וכמות זיעה.
יש כאן דף שלם על נפלאות הסודה לשתיה שמריחה קלה שלה על בית השחי מונעת כל ריח.

טוב לדעת. אגב אז למה כשיש שיער אז יותר מזיעים?

נדמה לי שהתורה עלתה על אי הנעימות במפשעה כבר לפני הרבה שנים ולכן לגבר אסור להסתכל לאישה שם למטה כדי שהוא לא יחשוב שום דבר שהוא גנאי בה ז"א שלא תהייה לו שום סיבה לחשוב שהיא לא יפה! (לעומת זאת מותר כמובן לגעת ולנשק כדי להרבות תענוג ביניהם) אני מבינה מזה גם שאת יכולה להשאיר את המפשעה כמו שהיא כי היא גם ככה לא מקום שאמור להראות ע"י אף אחד וזה בלגן להתחיל להוריד שם כל הזמן (כשזה גדל זה דוקר וגם גדל יותר...) אני חושבת שכל אחת צריכה לגלח איפה שנוח לה וגורם לה להרגיש נוח ונעים עם גופה. אני אישית מורידה בבית השחי מפעם לפעם כי אני מרגישה שאני יותר מזיעה. וגם ברגליים עד הברכיים ואחת הסיבות לכך היא שאני מרגישה שהרגליים שלי יותר שמנות כשהן עם שערות... העיקר שנרגיש טוב ונוח עם גופנו וחס וחלילה לא הפוך:)

רציתי לדעת מה דעתכן לגבי שיעור בחזה? מסביב לפיטמה?
האם אתן מתייחסות לזה באיזה אופן?

שאלה לנשים בלבד ???

השאלה בעיקר לנשים- בגלל המקום הרגיש במיוחד ועניין ההנקה ( האם זה גורם נזק/ משפיע) וכן העניין האסתטי- מול בן הזוג וזה גם לגברים... ( עד כמה אם בגלל זה מפריע או לא ). תודה רבה

תיקון- בכלל במקום בגלל...

לי ..... נורא מפריע

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אותי מעניינת השאלה מה חושבים גברים על הורדת כל שער הערווה ( מעניין הנושא לא עלה קודם)

בגלל המקום הרגיש במיוחד ועניין ההנקה ( האם זה גורם נזק/ משפיע)
לא מפריע כלל להנקה

אני דווקא אוהב בחורות שהן שעירות אני חושב שזה מאוד סקסי אשמח להכיר כזאת רום-0544580695

אני הרגשתי כמוך עד שעברתי לשעווה אצל הקוסמטיקאית. פעם בחודש אני באה והיא מוציאה אותי חלקה בחצי שעה. בין לבין יש לי שבוע שבועיים שעירים שאני מסתדרת איתם בהבנה. וזה כיף. כי התחושה שאחרי היא נעימה וזה טקס קטן של טיפוח ואני נהנית לבלות עם הקוסמטיקאית שהיא בחורה מתוקה.
להוריד לבד - זה עינוי ובזבוז זמן בשבילי.

ואם לענות על השאלה "למה להוריד" - אני לא נכנסת לזה. בעיני עצמי אני נראית טוב יותר חלקה ועם גבות מסודרות. וזהו.

אני מתלבטת הרבה בשאלה.
מורידה באופן קבוע בבית שחי, ברגליים מאד לא עקבי ולא מסדרת גבות (יש לי חברות שמזועזעות מזה...)
בבית שחי לא מטריד אותי זה תיקתק במקלחת ואני מאד רגילה. ברגליים זה מטרד רציני שאני דוחה ודוחה (ובזמן שהן ארוכות אכן לא חושפות את רגלי לציבור, אבל זה לא נורא כי גם ככה אני לא נוטה ללכת עם קצר) ובסוף מתישבת פעם בכמה שבועות ומורידה עם מכונה מורטת כזו, רק עד הברכיים וגם אז אני מרגישה שאני עושה טובה לאנושות. מזל שלבעלי כל העניין לא מזיז...
בזמן האחרון, להוריד שערות בידיים (!!) הופך ליותר ויותר נורמטיבי, לי זה נראה פשוט מופרך אבל שמתי לב שאני עם שערות על הידיים (לא המון אבל גם לא מעט ודי כהות) הופכת להיות ממש יוצאת דופן! אני מסתכלת סביבי ורוב רוב הנשים ללא שערות בידיים יותר! אין מצב שבעולם שאני מתחילה עם זה ומשתעבדת, מצד שני גם להיות יוצאת דופן זה לא כיף...
בקיצור, אין לי תשובות כי אני בערך באותו מצב אבל אשמח להשתתף בדיון.
למרבה הבאסה גם אני בעיני עצמי אני נראית טוב יותר חלקה וזה ממש מבאס אותי כי ברור לי שהכל זה הבניה חברתית תרבותית מטומטמת ובכל זאת אני שבויה בה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש לאנשים תגובות קבועות - טקס כזה - קודם הם קולטים שיער בבית השחי, ואז הם בודקים שהם ראו טוב וברגע שהם הבינו הם מסתכלים על הרגלים.
אני דווקא מרגישה מאד סקסית עם זה. במיוחד כשאני מזהה אנשים שקולטים את זה. גורם לי להרגיש יותר נשית.
בשבילי זה יותר מסתם עצלנות או מן תגובה כזו של למה לי לעשות את זה, זה מגיע ממקום יותר עמוק של הבעת עמדה, זה סטיימנט בשבילי - אני לא חלק מהחברה הזו, אני מתנתקת מהסטנדרטים שהחברה כופה עלי. אני חיה במימד אחר. ואכן לגדל את השיער עוזר להביא אותי למימד האחר. כאילו אני שואבת אנרגיות נשיות מקצוות השיערות =)

זה גם גורם לאקס שלי לחשוב שאין לי אף אחד, וזה גורם לאחד שלי לא לדאוג = כי אף אחד לא יתחיל עם בחורה שלא מתגלחת... כולם מנצחים..

אהלן יעל,
אני כל כך מזדהה איתך עם מה שכתבת,
_מבחינה אידאולוגית ממש קשה לי לחשוב על להיכנע לכפייה החברתית הזאת,
ומצד שני אני תוהה אם אין לזה מחיר גבוה מדי לפעמים._
ואני גם עובדת המון עם אנשים (וכל הזמן אנשים שונים) ואני עצמאית, כך שזה כן משנה איך אנשים מרגישים איתי. כי יהיו תוצאות לא טובות אם זה מוזר להם מדי.
"דרך האמצע" שלי היא שאני מגלחת, אבל לא יסודי במיוחד (איך שיוצא...) ולא תכוף במיוחד. זה בבית השחי בקיץ זה יהיה פעם ב - 10 ימים בערך, לפעמים פחות. ברגליים גם כן, פעם בשבועיים, שלושה, חודש... אז יוצא שרוב הזמן יש לי קצת שערות (כלומר קצרות), גם בבית השחי וגם ברגליים. אז בבית השחי זה לא נראה רעמה ענקית, גם לא ברגליים, אבל בהחלט זה לא מטעה מישהו לחשוב שאני בעד הורדה או עשיתי מושלם (אלא אם כן תופסים אותי מיד באותו היום). אז עם לקוחות אני אלבש חולצה עם שרוולים אם המצב שעיר מדי. אבל לשיעורי התעמלות למשל פחות אכפת לי. אז אני חושבת שגם ככה אני קצת מלמדת את הנערות (גם הפרטיות שלי וגם אחרות) ואת כולם. וגם לא משתעבדת מדי (כי זה רק פעם ב) ובטח לא מכאיבה לעצמי.
אז יש לי את כל העולמות. לפעמים אני נהנית להוריד את כל השערות וללבוש איזו שמלה ואיפור ולצאת לבלות ככה "נורמטיבית", אבל אחרי כמה ימים אני שוב "אני" כי זה צמח לו.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי , אני בת 13 וכבר משנה שעברה התחילו לצמוח לי שיער במפשעה. לא נעים לי לדבר על זה. אבל השערות כהות וארוכות ורציתי לדעת אם מותר לי לגזור קצת שיערת כדי שיהיה לי נוח, לפחות עד שאהיה גדולה ואז כבר אחליט מה לעשות. אשמח לעצות כי אני ממש מתפדחת לדבר על זה עם אמא שלי. . ודרך אגב .. אני יודעת שזה לא הנושא של האתר, אבל עדיין לא קיבלתי מחזור ואני כיתה ח . זה נורמלי? ..

אם מפריע לך, מותר לך לגזור. לגבי המחזור, יש שמקבלות מוקדם ויש שמאוחר יותר. יש בנות שמקבלות לאחר גיל 13 וזה סביר.

אני שעירה, ומשתדלת לרוב לא להוריד את השערות (אבל פעם בכמה זמן עושה את זה מטעמי נוחות חברתית, שמנסה להילחם בה..).
אני יוצאת כבר תקופה עם בחור שהוא ההפך המוחלט ממני בהמון דברים, רקע, מנטליות, דעות וכל השאר (נגיד, לא תתפסו אותו גולש ב באופן טבעי). הוא מגלח את השערות שלו בכל מקום חוץ מהרגליים והידיים. מצחיק שגם בזה אנחנו שני הפכים. ולמרות הכל - יש בינינו משיכה וכימיה מטורפת וסקס מדהים.
עד כאן הכל מעולה, אלא שלאחרונה גיליתי שהשערות שלי מפריעות לו, אבל לא בגלל שהוא לא נמשך אלי אלא בגלל שהוא חושש מהתגובה של החברים/ משפחה/ סביבה שלו לעניין. גיליתי שזה בעצם החשש העיקרי שלו בהקשר של להפגיש אותי עם החברים שלו או בכלל לקחת את הקשר צעד קדימה.
כל האתגרים האחרים שהוא צריך להסביר לסביבתו - זה שאני מתלבשת מוזר (בגדים מיד שנייה בשילובים חריגים), שאני צמחונית, שמאלנית, אוהבת ערבים, משתמשת בסודה לשתייה כחומר טיפוח ועוד כהנה וכהנה דברים שכבר גרמו לבחורים בעבר להרים גבה ואף להציק - לא מטרידים אותו בכלל. רק הנקודה הזאת.

אני מבחינתי די רגילה להסתובב עם בחורים אשכנזים ליברלים רדיקליים וכו' שאצלם, גם אם רובם העדיפו שלא יהיו לי שערות, הם לא יעלו על דעתם לבקש ובטח שלא לדרוש שאעשה משהו בעניין. הבחור הנוכחי (שכל כך כיף לי להיות איתו דווקא בגלל שהוא כל כך שונה ממני) - ייאמר לזכותו שהוא לא בא בדרישות אבל כן העלה את הסוגייה, עם הרבה אי נעימות אמנם. הלכנו לאיזשהו ארוע שכלל שחייה עם חברים שלו והוא ביקש שאגלח. אני ממש התבאסתי, השיחה היתה קשה לשנינו, ובסוף אמרתי לו: ומה אם אני אבקש ממך לא לגלח את החזה? תסכים? והוא הודה שלא היה מסכים, ואז סיים את העניין ב"טוב, אני לא מבקש כלום, תעשי מה שאת רוצה". ברור שאחרי כל הפסטיבל הזה לא הייתי מרגישה נוח בחיים להופיע לארוע הזה עם שערות, ולכן גילחתי. והרגשתי חרא.

זה נורא מבאס אותי דווקא בגלל שעד עכשיו מה שהכי הקסים אותי אצלו זה היכולת שלו לקבל אותי בצורה כל כך שלמה ובלי שאלות על אף כל השוני, הוא הבחור שגרם לי להרגיש הכי נשית והכי סקסית שהרגשתי בחיים, ופתאום הקטע הזה נפגם, וזה גורם לי להרגשה פחות טובה, ופחות סקסית, גם כשזה רק אנחנו לבד. ומצד שני אני אומרת לעצמי אולי אני סתם חופרת (כרגיל), סה"כ אנחנו לא נפגשים עם החברים שלו בעירום כל יום, אז פעם בכמה זמן אני אעשה לו ג'סטה ואגלח, ביג דיל. זה רק השיער שלי, הוא לא מגדיר אותי, אני לא צריכה להפוך אותו לנושא כל כך חשוב ולהשקיע בו כל כך הרבה אנרגיה (נפשית). וגם - אני מרגישה שזה איזשהו מחיר שבא עם הקשר הזה שהוא באמת מפגש עולמות, שאני מרוויחה ממנו הרבה דברים, אבל זה גם מלווה בפערים וקשיים לפעמים.. והוא גם עושה ויתורים בשבילי (לא מעשן לידי. ולא אוכל בשר לידי, למרות שאת זה הוא גזר על עצמו). אז אולי אני כן יכולה להשלים עם הוויתור הזה?

אבל.. לא יודעת. שורט לי. גם ככה, כל נדבך בדימוי העצמי שלי נבנה בעמל רב וכל שערה הרוויחה את מקומה ביושר במאבקים פנימיים שלי עם עצמי, ועם התרבות השלטת, וקשה לי כשבא מישהו מבחוץ ומאיים על הסטטוס קוו הזה.

אם יש לכן הבחנות או תובנות אשמח לשמוע (לא מצפה לעצות מעשיות..). ואולי זה בכלל לא הדף המתאים, כי בעצם הנושא כאן הוא לא באמת שיער?.. לא יודעת

תבורכו על הדף המעולה הזה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ואוו שערה, בתור בחורה שלאחרונה התחילה להאבק בכל הנושא הזה של להוריד שיערות אני מאד מאד מבינה את ההתלבטויות שלך ויש לי התלבטויות דומות. את בעצמך אומרת שלעיתים את מסירה שיער בכלל נוחות חברתית בלי קשר לבחור, אז מן הסתם שגם לו יהיו בעיות דומות - חוסר נוחות חברתית בגלל השיעור שלך. אני באמת מתלבטת מה לומר לך וכותבת ומוחקת כי יש לי בדיוק את אותן ההתלבטויות! אני חושבת שנושא השיעור הנשי הוא טאבו מטורף בחברה שלנו, ואת צריכה לצפות לזה שאם את רוצה להאבק בו שזה יהיה קשה, לדעתי להבין את זה מחזק דווקא, כי אם מצפים לקושי ומבינים את הקושי יותר קל להתמודד איתו.

מה שכן הבנתי זה שלפעמים אפשר באמת למצוא דרך ביניים ולא חייבים להסיר, הדוגמא עם הבגד ים היא אולי מאתגרת אבל למשל כשאני נפגשתי עם חברה שמאד חשוב לה טיפוח החלטתי ללבוש ג'ינס ארוך וחולצה עם שרוולים כך שהשיעור היה די מוסתר כי לא הרגשתי בנוח להחשף איתה. אני מניחה שאפעל באופן דומה אם אהיה בסביבת חברים של הבנזוג שלי.

אני מזמינה אותך גם להצטרף אלינו בפייסבוק לקבוצה שיער מיותר? אני אבחר, יש לנו גם קבוצה סגורה דומה.

תודה קסם

נכון שאני לפעמים מסירה שיער בכלל נוחות חברתית בלי קשר לבחור, אבל זה בדיוק העניין, שאני חושבת שאם יש לצדי מישהו שמקבל את זה בסבבה (כמו שכבר היה בעבר) אז זה ממש עוזר לי לקבל את עצמי ולהרגיש נוח וחופשי עם הגוף שלי, והיו תקופות שהייתי שעירה (כמעט) לגמרי והרגשתי נוח לגמרי. ולעומת זאת כשלו לא ממש נוח עם זה אז זה ישר עובר אלי וגורם לי לחוסר ביטחון כללי כזה בקשר לגוף ולשיער אפילו כשאני סתם הולכת ברחוב קצת חשופה.

מה שכן הבנתי זה שלפעמים אפשר באמת למצוא דרך ביניים ולא חייבים להסיר,
בעיקרון זה נכון (למרות שזה שוב מכניס אותי למעגל שאני מנסה לצאת ממנו - של לחשוב מה אני לובשת לאן ומה גלוי ומה מוסתר ומה יגידו וכל הדברים האלה שאני לא רוצה להתעסק בהם). אבל עדיין יש את העניין של בריכה וים ששנינו אוהבים וזה טקס קבוע שהוא הולך עם החברים שלו (אני יכולה לא ללכת יחד עם החברים שלו אבל זה גם כן די מבאס לא?).

והאמת שגם עם כמה שאני מבינה אותו וברור לי מאיזה מקום זה מגיע, אז כל הדבר הזה של ניהול מו"מ על השערות שלי הוא פשוט קשה בשבילי (כאמור אולי אני נסחפת אבל..) אני בחיים לא הייתי מעלה על דעתי להתערב לבן זוג במשהו שקשור לגוף שלו, ובטח שלא אם זה משהו שהיה שם כעובדה עוד לפני שהתחלנו לצאת. וגם באיזשהו מקום בא לי להגיד לו - אתה כבר לא ילד (הוא בן 35), מה אכפת לך מה החברים שלך חושבים (מילא המשפחה)? הם לא נכנסים איתי למיטה!!! אבל ברור לי שאכפת לו מאד.

החלטתי ללבוש ג'ינס ארוך וחולצה עם שרוולים כך שהשיעור היה די מוסתר כי לא הרגשתי בנוח להחשף איתה. אני מניחה שאפעל באופן דומה אם אהיה בסביבת חברים של הבנזוג שלי.

ולא מפריע לך ההרגשה שאת צריכה "להסתתר"?
כשהדרכתי ילדים ונוער (לפני כמה שנים) הרגשתי שזה היה אחד המסרים החשובים שהצלחתי להעביר להם - כן זה היה להם מוזר בהתחלה לראות בחורה עם שערות ועוד בתור המדריכה שלהם, אבל אחרי התקופה הראשונה כשהם הכירו אותי יותר, זה הפך למשהו טבעי שהוא חלק ממני וכבר אף אחד לא הביע שום תמיהה או הסתייגות.

אגב גם יוצא לי נגיד לנסוע באוטובוס/ לעמוד בתור לאנשהו/ בבריכה ופתאום אני קולטת ילדה/ נערה/ בחורה בוהה בי, אז אני מחייכת אליה ואומרת: את רוצה לדבר על זה? או: את רוצה לשאול אותי משהו? זה נראה לך מוזר? למה? וכבר התפתחו ככה שיחות מאד מעניינות!

מצטערת שרק עכשיו אני עונה שערה, קשה לעקוב פה אחרי תגובות חדשות. זה קצת מוזר לקרוא אותך כי את כותבת מחשבות שיש לי בראש זה כמו לדבר עם עצמי. שוב קורא לי שאני כותבת לך המון ומוחקת!

מהדברים שאת כותבת לא נראה לי שיש אפשרות שתורידי שיער בשבילו. עשית את זה פעם אחת והרגשת רע עם זה, הרגשת רע עם זה כי השיער שלך כן מגדיר את עצמך, כי זה לא סתם שיער בשבילך לפי מה שאת מספרת. אני יודעת, אני מרגישה בדיוק אותו הדבר. השיער זה חלק מהגוף שלנו וכשמישהו צריך לגלח את הראש כי יש לו סרטן או בשואה שהאנשים היו צריכים גם לגלח את הראש הם לא חשבו "זה רק שיער" אלא יותר שזה חלק מן הזהות שלהם. אני לא חושבת שאת נסחפת בכלל ואני חושבת שאת צודקת במה שאת אומרת. לגבי - מה איכפת לך מה שהחברים שלך חושבים אני לא מסכימה, כי אני חושבת שזה אנושי וטבעי שאכפת לנו מה החברים שלנו חושבים עלינו ועל הבנזוג שלנו. מה שכן - אני פשוט לא חושבת שהחברים שלו בהנחה שהם אנשים עם ראש על הכתפיים יחשבו עלייך משהו שלילי בגלל זה - אולי זה יהיה משהו אקזוטי בהתחלה ונושא לבדיחה אבל אני מאמינה שעם הזמן זה פשוט ידעך בדיוק כמו שסיפרת על הילדים והנערים שאותם הדרכת.

הוא מפחד מהתגובה של הסביבה וזה נראה לי טבעי גם את פוחדת מהתגובה של הסביבה וגם אני פחדתי. אז אולי אפשר להיות סלחן לפחד הזה שלו (מה שאני עדיין מנסה לעשות עם הבנזוג שלי!) ובכל זאת להבהיר לו שזה חשוב לך ושזה הגוף שלך ושזה לא קשר בריא שהוא ילחץ עלייך לעשות משהו שאת לא רוצה עם הגוף שלך? כי כאמור אני לא חושבת שיש במקרה שלך בכלל אופציה אחרת.

אגב אני חושבת שאת באמת אמיצה - שעמדת מול הילדים והנערים ככה, ושאת פותחת את הנושא עם נשים ברחוב, זה מדהים. אני מרגישה שאני כל כך דפנסיבית כשאני מסתובבת עם שערות. אני מצטערת שאני לא יכולה לתת לך תשובות החלטיות כי אני בעצמי בחוסר בטחון לגבי הנושא הזה.

וללא קשר, פתחתי לפני כמה ימים בלוג כאן אם בא לך לבקר אותי אשמח בלוג הפילוסופית

ולא מפריע לך ההרגשה שאת צריכה "להסתתר"?

לגבי המשפט האחרון - כן זה מפריע לי, אבל לא הייתי יכולה לעמוד מולה ללא ההסתתרות. אז זו לא הייתה שאלה בכלל... בגלל שזה היה מפגש חד פעמי זו לא הייתה באמת בעיה גדולה. הבעיה מתחילה כמובן כשמדובר על סיטואציה חוזרת ונשנת...

רציתי להתייעץ בנוגע להסרת שיער בלייזר באיבר המין ובתי השחי. עד כה עשיתי כבר מספר די גדול של טיפולי לייזר להסרת השיער ברגליים, בפנים (שפם וסנטר) ומסביב לפטמות ואני מאוד מאוד מרוצה, מרגישה משוחררת מההתעסקות בשערות ומרגישה בהחלט יפה יותר (וסליחה אם אני מרגיזה את המצדדות בשיער טבעי...@} )
אני מגלחת באופן עקבי את השיער בבתי השחי ובאיבר המין והייתי רוצה להוריד גם שם בלייזר, אבל יש לי איזו תחושת בטן לגבי זה שאולי עדיף לא לגעת שם, כי אלו איזורים ארוגניים והשיער הזה חשוב לאיזשהו איזון בגוף. אין לי מידע אמיתי על כך, יותר מין רתיעה למחשבה להוריד שם למרות שהייתי רוצה.
בלי להיכנס כאן לדיון על למה בכלל להוריד שיער גוף טבעי מלכתחילה וכו', רציתי לדעת אם מישהי מכן יודעת קצת יותר על הנושא, האם יש איזושהי חשיבות אנרגטית, מאזנת וכדומה לשיער במקומות האלה, האם לפי תיאוריות שונות, רפואה סינית או משהו דומה עדיף לא לגעת שם בצורה שתמנע צמיחה חדשה?
תודה מראש וסליחה אם השאלה כבר נשאלה כאן, קראתי את הדף הזה מזמן וכבר לא זוכרת אם זה נשאל כאן לגבי האיזורים האלו ספציפית.

מאז שנערת חלומותי בת ה14 הרימה את זרועה המתוקה כשהיתה בשבט שלי בבני-עקיבא וראיתי את הפלומה הזהובה מנצנצת לי ומנפנפת לי דרך השרוול של חולצת השבת הלבנה שלה - אני אוהב מאוד שזוגתי מגדלת את השיער שמה . הלא תחשבו , זה בעצם הפרומו של הערווה . במסגרת החברה המערבית , הצצה לבית השחי השיער נותנת לדמיון פתח לדמיין מה מסתתר שמה..מתחת לתחתונים...ומה גבר צריך יותר?? אז אני מצביע למפלגת בית-השחי.....

האמת שלא הסרתי שיער, ועכשיו בעלי ביקש ממני. ביררתי על הסרה בלייזר, ניסיתי על הגוף, אני רוצה להסיר גם שפם, גם רגליים, וגם מפשעות. אולי מישהי יודעת אם יש איזור שכואב יותר בהסרה? ואם יש מה להתבייש מהמטפלת שמסירה גם במפשעות? (האמת - אני חושבת שאם במקווה אני לא מתביישת כשאני ערומה וגם כשאני ביחסים עם בעלי, אז אולי אין מה להתבייש?)