ניתוק קשר עם הורים ואחים

[לאורה*]

לא יודעת אם צריך להסביר... הם שאלו אותך עליה?

[פלוני_אלמונית*]

_אני הייתי בנתק של שנים מההורים ומשתי האחיות שלי, מכל אחד בתקופה נפרדת אך על פני שנים. היום אנחנו כביכול בקשר (בעיקר דרך הווטסאפ אני גרה בחו"ל) אבל לפחות לי ברור שמדובר ברסיסים של סופרנובה מאוד מאוד ישנה ומזמן לא פעילה. אין לי באמת רגש כלפי ההורים שלי. הם התעללו בי כל חיי ואם הייתי היום זקוקה להם או מראה איזושהי חולדה, היו אוכלים אותי בלי מלח. לשמחתי "הסתדרתי" בחיים, יש לי בעל מקסים, כלבים מהממים וחיים שלא האמנתי אי פעם שיהיו לי או שבכלל אפשריים.
מה שאני רוצה לתרום לשרשור זה שנתק בהחלט אפשרי ויכול לעשות מאוד טוב אבל מי שיכול והצליח להתנתק רגשית כמוני, אני ממליצה על קשר בכאילו. חג שמח, שנה טובה, כאלו במסרונים, בווטסאפ או בשיחת טלפון, למצוא תירוצים אם הם מעוניינים להגיע, להפגש אם חייבים תמיד בחוץ, למשל בית קפה, לא להכניס הביתה, בשום פנים לא לשתף בעניינים אישיים, לא להכנס למריבות. נניח אמא שלי בהתחלה לא הבינה שמדובר בקשר קוסמטי בלבד, אז יצא לה להגיד לי:את לא השתנית מגיל 13 ולהתחיל לנסות להניע את מה שהיה כל חיי התעללות נפשית (מלווה בפיזית כמובן, אמא שלי לא פריירית) אז הייתי אומרת לה פשוט אני חייבת ללכת. עד שהיא הבינה את הקונצפט.. ואני כבר כמה שנים טובות שומרת על הקונצפט הזה של חג שמח, שנה טובה.. ולמה? למה לא נתק מוחלט? כי אז הקשר הופך לאישיו, כאילו יש פיל בלתי נראה בחדר. כאילו הילדה שהייתי ושאני כבר מזמן לא, עדיין שם, כועסת וכואבת. מתאים לי מאוד ששני האפסים שהחליטו להביא ילדים ושהיה יותר מתאים להם לשרת בכוחות דאעש, יחשבו ש'הכל בסדר', שאין אישיו, שהכל כרגיל, שנסלח ונשכח.
מתאים לי להעביר את שארית חייהם (הם כבר בני 70) בלי משקעים מצידם. ואולי אפילו אזכה לחלוקה שווה של הירושה.. בינתיים אבא שלי החליט לשלוח לי מדי פעם סכומי כסף נאים ולאחיות שלי ברור שאם ההורים שלי יצטרכו טיפול, אני ממש לא אקח טיסה ואעזוב הכל ואגיע. זה יפול עליהן.
אני מודה שלא תמיד זה קל כי לפעמים מתעוררות בי תחושות קשות של מה שהיה 'אז' ורצון גאוותני לנתק. אבל אז אני צריכה להזכיר לעצמי שמזמן מזמן כבר בעצם ניתקתי. ולקבל ממני 'חג שמח' בווטס אפ פעם או פעמיים בשנה היה משפיל אותי יותר כאמא מאשר נתק מוחלט שמראה על כעס וכאב שעדיין קיימים. מזל שהם לא מבינים דבר וחצי דבר ברגש או הורות._

איתך בזה...כ"כ גאה בך על הדרך שעברת, מילים מאוד משמעותיות וחזקות, זו דרך לחיות - ניתוק ולא ניתוק! קוראים לזה "גריי רוק" כלומר- סלע אפור..זה מנוח פסיכולוגי בו לא משתפים, הכל רדוד ושטחי, לא נכנסים לעומקים לא מבקשים ולא נותנים...רק היי מה קורה מה נשמע? וזהו...מבחינתי זה עילוי להגי עלמקום כזה בקשרים מתעללים שנתק יגרור אחריו טירוף ובלאגן ענקי