המחנה של השנה התבטל. פקחי השמורה לאמאפשרים יותר ללון שם.
גם השנה אנחנו שם, החל מיום ראשון הקרוב, 15.8 לשבועים בערך.
לכל מי שמתעניין בטבעונאות יעני rawfood , מעוניין להתנסות, או למי שכבר טבעונאי, מחנה קיץ טבעונאי חוזר, באותה מתכונת בדיוק, באותו מקום בדיוק, דהיינו, על שפת נחל דן, בגן העדן האבוד מתחת לעצי האבוקדו של קיבוץ דפנה. . בבקשה להביא רק מאכלים על טהרת הטבעונאות, כלומר, שום דבר לא מעובד. אפשר פירות, ירקות, גרעינים וזרעים להנבטה, אגוזים למיניהם, פירות יבשים, אצות וכו. בבקשה, מי שרוצה להביא במבה לילדים כשאף אחד לא רואה (מניסיון, יש כאלה), או כל דבר בסגנון, יש מספיק מקומות יפים אחרים ללכת אליהם. נערוך טיולי ליקוט באיזור, נשיר, ננגן , אנא הביאו כלי נגינה, נשחק משחקים, ועוד. כל אחד מוזמן לתרום מכישוריו.
אפשר לבוא ליום, לשבוע או לכל התקופה, מה שמתאים לכם.
אנחנו נגיע לשם בראשון אחה"צ. אפשר להתקשר אלי ל-050-3503579. בבקשה לא להשאיר הודעות בתא הקולי.
באופן אישי אני יכולה לספר לכם שבשנה שעברה חזרתי הבייתה מרחפת, פעם ראשונה שהבנתי פיזית את המשפט "להרגיש כמה סנטימטרים מעל האדמה". אמנם לא הצלחתי לשמור על אורח חיים טבעונאי, אבל לפחות הרגשתי את הטעם, ירדתי יפה במשקל, החיוניות והרעננות שלי עלו פלאים, וכל מי שראה אותי שאל מה עשיתי ואיך זה שאני נראית כל כך נפלא.
מחוויותיה של
נ ע מ ה, שבאה למחנה בשנה שעברה עם ארבעת ילדיה:
""מחנה" על גדת נחל דן.
חיים עם הטבע במלוא תפארתו.
מים,הרבה מים.ירוק. פטל.גפן.תאנים.ארץ זבת חלב ודבש. גן עדן.
חבורת ילדים משתובבים במים הקרים,מטפסים על העצים, משחקים יחד בטבעיות כאילו מכירים כבר מאז ומעולם (בפועל זו פעם שנייה/שלישית שנפגשים )
חבורת אימהות ואבות ישובה על מחצלת בצילו של עץ אבוקדו ענק.חיבור.מרגיש זורם,כמו מימי הנחל,כמו המיית הרוח. טבעי.רגוע.
חופשייה מעבדות למשימות הבית ואחזקתו,חופשייה מרעשים וגירויים,חופשייה להיות. אם. אשה. חברה.אחת מ...
חופשייה משעבוד להכנת האוכל. הכל כל כך פשוט. שני ארגזים עמוסים ירקות ופירות,קצת שקדים/אגוזים ומיני זרעים. זהו. לא צריך יותר.לוקחים מה שבא,מתי שבא. אני לא צריכה לדאוג כל הזמן שמה חלילה נמעד בפיתוי להכניס לגופנו מזון שאינו מזין.פתאם האוכל כבר אינו האישו המרכזי בחיי. הוא מונח בארגז בפינה.
מרגישה שייכת. שייכת למקום הזה,לטבע הזה,לאנשים האלו,לחוויה של הביחד.
מחליטה להתגבר על קשיי התקשורת שלי ומעיזה להכיר אנשים חדשים.נחמד.נוח לי כשמכירים אותי כבר בזכות הדף הזה,פה,בבאופן. כבר קראו אותי ויודעים עם מי יש להם עסק,ובכל זאת-הם רוצים להיות חברים שלי, דואגים לילדים שלי,שותפים לתפיסת עולמי,חולקים איתי את רגשותיהם,מחשבותיהם,התלבטויותיהם.
שרים יחד,אוכלים יחד,דואגים לילדים יחד, ואני חלק מכל זה.אני חלק ממשהו שאני מרגישה שלימה איתו.
אחרי תקופה ארוכה של בדידות,של בחינת השונות שלי מול העולם,אני מרגישה שמצאתי את המקום שלי .מקום שבו אני יכולה להיות מי שאני .יכולה להרגע ולא לחשוב על כלום. יכולה להרפות. ותמיד יהיה שם מישהו בשבילי כדי לתת יד או לעזור עם הילדים.
נתינה וקבלה. קבלה ונתינה. אהבה. מוצאת עצמי מניקה תינוקת שאינה שלי,בכזו טבעיות אמה השאירה אותה בחיקי.כמה אמון נותנים בי.
חיים בטבע.
פעם ראשונה שאני לא מתגעגעת לחזור הביתה,לערבה השוממה שלנו,לחיי השגרה,לבית
פעם ראשונה שאני נשארת עם טעם של עוד. רוצה עוד.עוד פשטות. עוד טבע.עוד יחד עם אנשים שיש לי איתם חיבור גם ללא מילים. רק במבט,בחיוך.
רוצה עוד שהוא פחות. פחות משימות.פחות ציוד.פחות רכוש.פחות מחשבות
רוצה יותר חברה לי ולילדים,כזו מהסוג שפגשתי שם,במחנה על הדן.
רוצה לישון יותר בחוץ,להרגיש את הטבע,את הרוח,את המים,את האדמה/החול,להסתכל בשמיים זרועי הכוכבים,ולנשום
לנשום עמוק "
איך מגיעים?
בתחבורה ציבורית צריך להגיע לקריית שמונה ולהחליף לקו 35 או 36 (רק כמה פעמים ביום) ולרדת במחלף הגושרים (או לקחת טרמפ לשם) - זה על כביש 99. ללכת צפונה לכיוון שמורת נחל חצבאני (שניר) לעבור את הכניסה לשמורה משמאל ולהמשיך עוד קצת לדרך של חצץ לבנבן מצד ימין - ללכת עד השער ולחפש אותנו בין עצי האבוקדו.
אז פשוט תבואו. להתראות.
המחנה התחיל - מהיום ועד יום א' - ה-19 לאפריל.
התמקמנו באותו מקום בו היה ה{{}}
מחנה טבעונאי בטבע בקיץ על גדות אחת השלוחות של הדן. זה אזור מקסים - הרבה אופציות לטיולים!
בתחבורה ציבורית צריך להגיע לקריית שמונה ולהחליף לקו 35 או 36 (רק כמה פעמים ביום) ולרדת במחלף הגושרים (או לקחת טרמפ לשם) - זה על כביש 99. ללכת צפונה לכיוון שמורת נחל חצבאני (שניר) לעבור את הכניסה לשמורה משמאל ולהמשיך עוד קצת לדרך של חצץ לבנבן מצד ימין - ללכת עד השער, לעבור אותו ולחפש אותנו בין עצי האבוקדו.
במכונית אפשר להגיע בדיוק באותה הדרך - הדרך תוביל אתכם לחנייה לפני השער.
להלן הוראות הגעה מפורטות יותר שהעתקתי מדף אחר. משאירה גם את ההוראות המקוריות למעלה למען הסר ספק 
. להתראות שם,
מיכל ע.
לוקחים את כביש 90 צפונה לקריית שמונה, עוברים דרך קריית שמונה ומגיעים לצומת המצודות (אחלא מגלצ'ות פה..).
פונים ימינה על כביש 99 מזרחה.
אחרי הפנייה שמאלה למעיין ברוך מגיעים למחלף הגושרים.
יורדים במחלף לכיוון שמורת נחל שניר (חצבאני) - ועולים צפונה.
אחרי כ-200 מ' הכניסה לשמורה משמאל, ממשיכים ישר עוד כחצי ק"מ.
מחפשים מצד ימין דרך עפר לתוך אקליפטוסים. מטרים ספורים לאחר פניה זו, פונים ימינה אל דרך עפר של חצץ לבן, מגיעים עד השער וחונים.
הערה: דרך העפר שצריך לפנות אליה ימינה היא האחרונה בכביש מעט לפני מחסום עם שלט "גבול לפניך".
עוברים רגלית את השער ומיד לוקחים ימינה בצמוד לשורת האבוקודו הראשונה הצמודה לגדר. אחרי 10 עצי אבוקדו בערך - הנחל, ושם אנחנו.
שירי נמצאת ב- 050-3503580
