באופן טבעי

רק שלכי תדעי לפני כמה זמן הטרי הזה נשחט.

עד כמה שידוע לי, מפני שבתהליך ההפשרה יש אפשרות לחיידקים להתחיל להתפתח בבשר - והם ממשיכים להתפתח גם במקפיא. בעיקר במקפיא הביתי שהטמפרטורה בו יותר נמוכה מזו שבמקפיאים התעשייתיים, שנותנים מכת קור רצינית למוקפאים.

גם אני לא יודעת איך מכינים קוסקוס מלא, והימרתי על משהו דומה לשל בשמת: מיים רותחים 5 דקות, לערבב עם מלח בעזרת מזלג, לסגור עוד חמש דקות עם מכסה. גם הבן שלי מת על זה ובעיני זה זה לא מעורר תאבון. הגשתי עם תבשיל עדשים\חומוס עם עגבניות כדי שיתקבל חלבון מלא.
אגב באותה הזדמנות תהיתי למה על הקופסא של הקוסקוס הרגיל יש 3 דרכים להכנה ,מתכון ותמונה בעוד שלקוסקוס של הרדוף שעולה פי 4 אין כלום מזה. גם באתר שלהם לא מופיע בכלל קוסקוס על הוראותיו או בכלל.

בעוד שלקוסקוס של הרדוף שעולה פי 4 אין כלום מזה.
באמת שאלה! אני תמיד חשבתי שכולם יודעים מה לעשות עם זה ורק אני אהבלית חסרת כישורים...
וגם את הקוסקוס האינסטנט הכרתי רק בגלל שההורים של בעלי קנו כזה בפריז אז יצא לנו לקנות כמה פעמים בארץ (איפה זה ואיפה קוסקוס אמיתי... חבל שאין לי שורשים מרוקאיים... ).
אבל להרדוף אפשר לפנות ולהגיד משהו. אולי אני אעשה את זה באמת (עם זאת, לדעתי מה שאני קונה הוא אולי מהרדוף אבל לא נארז על ידי הרדוף. אולי הרדוף מייבאים את זה ושולחים לחנויות הטבע בשקים? והם אורזים בחבילות קטנות יותר?)

רגע, רגע, אתן רוצות להגיד לי שאתן לא מכינות עם המתכון לקוסקוס של אורנה שפרון????
אז אתן פשוט חייבות. חייבות !!
זה מופיע בבאופן טבעי "מזון לגוף ולנפש" ואעתיק את זה הנה בשמחה ואז תבינו למה שאלתי איך מכינים את המלא, ואז תבינו שלא צריך להיות מרוקאיות בנות תשעים להכין. זה מדהים אווורירי מעדן וקלולה. קלי קלותא. אתן חייבות.

ענתי, לא הייתי לוקחת סיכון.

למיטב זכרוני - להפשיר תמיד עדיף דרך המקרר ולא ישר מהמקפיא לעולם החיצון...

אוקיי, מתכון לקוסקוס אפשר לראות ב משבר במטבח

ענת, כשאת מתארת את זה זה נשמע הרבה יותר פשוט ממה שזכור לי מחיי המעשה...
בביתי נהוג (כלומר, בעיקר נהוג לקנות מוכן, אבל בהזדמנויות מיוחדות) לשפוך סולת יבשה על מגש גדול, ולהוסיף לסירוגין עוד מים ועוד סולת, וללוות את זה בתנועות ידיים מסויימות, שלא הצלחתי לקלוט, שמגבשות את הסולת סביב המים והופכות אותה לגרגרים (ההסבר התיאורטי של דודה שלי כלל מונחים כמו "התגבשות תהליכית", ואיכשהו פשוט לא הצלחתי להתנייע לתהליכיות הזו). כמה ממשיכים בתהליך -- זה תלוי באיזה גודל גרגרים מעוניינים. אחר כך מאדים אותם בסיר לקוסקוס, שנדמה לי שיש לו תחתית כפולה -- ובתחתית הפנימית, אכן, יש חורים. זה בכל מקרה לוקח ה-ר-ב-ה זמן.
מה שאת מתארת נשמע פטנט גאוני. זה אשכרה עובד??

אשכרה עובד! נסי ותהני ואל תגלי לזקנות השבט שלך שלא ייתבאסו.

טוב מרוב יוהרה בטח יילך לי על הקוסקוס הבא. (אורנה הזהירה שם בעיתון שאחרי מליון פעם שזה מצליח זה פתאם לא מצליח ואז נורא מאבדים את הבטחון. זה בטח השלב הזה, שמתחילים לעשות ענטוזים וחיוכים שחצניים ואפילו איזה נה נה נה נה נה מול הפרצוף של זקנות מרוקאיות מפוארות עבר.)
התהליך ההוא, המסורתי, נשמע אחר לגמרי, ובטח מניב גם משהו אחר.
אבל זה כאן, שווה.

אח, איזה מן אתר זה באופן טבעי, הכל יש בו!
יש לי המון איטריות דקות וארוכות עקב מבצע הזוי בקוסמוס, אז חשבתי לעצמי - קוגל!
יצור מוזר ומאוד לא שגור על שולחני, כזה שאכלתי כמה פעמים ולפעמים היה מה זה טעים, ולפעמים לא ממש... אז ננסה.
הולכים לבאופן, כותבים קוגל ומקבלים מתכון חלומי של עירית לוי שהוציא לי מהתנור
את הקוגל הכי טעים שאכלתי
תודה לך!

חוץ ממני עוד זוכר את הימים לפני עידן הסופרמרקט, שבהם כולם היו אוכלים חביתה וסלט וגבינה לבנה וזיתים ולבן לארוחת בוקר וערב (וריאציות על הנושא) וארוחת צהריים מבושלת כמו פירה וקציצות וסלט?
זה די דומה למה שאנחנו אוכלים בבית כיום... רק שעל כל אייטם ברשימה מישהו אומר שהוא לא בריא. וככה אנחנו מרעילים את עצמנו באופן שוטף באנרגיות שליליות שמצטרפות לאוכל...