באופן טבעי

תמרוש רוש אולי לא הסברתי את עצמי במדויק, במשך השנה וחצי אני מרגישה שהתקדמתי בכמה תחומים, לפחות בשנה הראשונה לטיפול, בכמה חודשים האחרונים אני מרגישה שאני די תקועה במקום.
"שנה וחצי טיפול אתה ילכו לאבדון" - נשמע לי טיעון מופרך לגמרי, אבל לגמרי. היא כמובן לא אומרת במפורש אני רק מבינה את זה מבין השורות, חשוב להבין שאנחנו באמת באמצע תהליך די ממוקד בכמה חודשים האחרונים (אולי זה המקום שאני מרגישה תקיעות),
לגבי
והפסיכולוגים שעבדתי אתם לאחרונה - 10-12 פגישות עם כל אחד - הועילו לי עד גבול מסוים, וכשעזבתי אותם, הפלא ופלא, ההישגים והתועלת שהישגתי בעבודה אתם נשארו!
זה רעיון מצוין באופן כללי, עבורי זה פחות מתאים הבעיה שאני לא נפתחת לפני המפגש החמישי עם המטפלת, ובנוסף יש לי בעיה של התמדה (המערכת יחסים עם פסכ' לצערי היא הארוכה ביותר ב-3 שנים האחרונות).
לגבי שאלון אחשוב על משהו, אבל על פנוי אני חושבת שזה צריך להיות משהו ממש במבט כולל, מכיון שאין דבר יותר אינדיבידואלי מטיפול, אם משהי רוצה להרים את הכפפה ולהתחיל את השאלון אני מבטיחה לתרום את השניקל שלי לשאלון.

איך לבחור פסיכולוג ית אני רואה ששאלו את השאלה שם איך בודקים התאמה של המטפלת אלי אבל בכול הדיון שם אין את התשובה, לפחות לא לטיפול נפשי

נשמע מעניין, שבכמה חודשים האחרונים את מרגישה תקיעות, כשאתן עובדות על משהו ממוקד.
אני שמחה לשמוע שאת מרגישה התקדמות בכמה תחומים. אז למה הפסיכולוגית חושבת שאם תעזבי אותה עכשיו כל העבודה תרד לטמיון?

האם יש כלי או שאלון ע"מ לבחון התאמה עם המטפל?
אני יכולה לחשוב על כמה דברים בתור התחלה...

שאלות ממוקדות-מטופל:

• מה את מחפשת בטיפול פסיכולוגי?
• האם מתאים לך משהו מובנה יחסית, עם הגדרות מטרות לטווח בינוני ואז בדיקה שלהם, או תהליך יותר ספונטני שבו את מובילה מפגישה לפגישה, לפי מה שמתאים לך באותו רגע?
• האם הבעיות שאת מביאה לטיפול או המטרות שלך ייתרמו במיוחד מגישה טיפולית מסוימת?

שאלות ממוקדות-דינמיקה הדדית:

• האם את מרגישה שהפסיכולוג/ית שלך מכבדת אותך? האם החדר שלה נחווה לך כמקום מוגן ותומך שאפשר להיות נינוחה בו כמצב בסיס?
• האם את מרגישה שהיא יודעת להקשיב?
• האם האינפוט שלה מועיל לך באופן כללי? האם את יוצאת מהפגישות (מרובן, לפחות) בתחושה שהיתה לך הזדמנות לעשות משהו בעל ערך?
• האם אתן פחות או יותר באותו ראש מבחינת היחס שלכן לטיפול פסיכולוגי? איך הוא צריך להתנהל, מי מוביל את הפגישה, איך ומי ולמה קובעים את המטרות, אילו כלים פסיכולוגיים הם יעילים ורלוונטיים לך בתקופה הנוכחית של חייך?
• האם יש לה שילוב סביר של קבלה והכלה שלך מצד אחד, יחד עם יכולת להמריץ או לאתגר אותך מפעם לפעם? (האיזון הזה הוא אינדיווידואלי, יש כאלה שיעדיפו יותר הכלה ויש כאלה שיותר אתגר. זה גם משתנה מתקופה לתקופה)
• האם באופן בסיסי את מחבבת ו/או מכבדת אותה?

תמרוש רוש זה נראה כמו התחלה מעולה לשאלון !
חושבת שאם תעזבי אותה עכשיו כל העבודה תרד לטמיון רשמתי למעלה, זה מה שאני מבינה מבין השורות היא לא אומרת במפורש.
מבלי להרחיב יותר מידי, מטרת הטיפול היא התמודדות עם חרדות, התמדה והצורך לרצות את הסביבה. השגתי כל מיני "ניצחונות" ושיפורים בתחום ההתמדה והריצוי, יש עוד המון עבודה אבל בהחלט קיבלתי כלים להתמודדות. לגבי החרדות שזו הסיבה העיקרית שאני הולכת לפסיכולוגית ולא לקוצ'רית זה מפני שברור לי שזה תהליך עמוק וממושך לא אינסטנט של כמה תרגילים ותרגול, לצערי בתחום של החרדה אין לי התקדמות ואני די מתוסכלת מכך.
לגבי השאלון אולי אני צריכה לחשוב על שאלות אחרות שממוקדות החלפה של מטפלת,
האם יש תקופת גג מקובלת לפסיכולוגית מסויימת.
כיצד אני יכולה לדעת שאני לא מפתחת תלות במטפלת (במהלך השבוע אני ממש שומרת סצינות בראש לשיתוף איתה, אפילו ממתינה עם תשובות ע"מ שאוכל להתייעץ איתה).
כיצד נהוג להודיע על הפסקת טיפול (למי שמאוד קשה עם עימות).

אני מאמינה שאחשוב על עוד שאלות וארשום.

יכול להיות שכדאי לשקול עבודה במקביל עם כמה ׳בעלי מקצוע׳, כשאת מהווה למעשה ׳קבלן׳. זהו אמנם דימוי מתחום בנית בתים, אבל הכוונה ברורה: במקום שהפסיכולוגית תנהל את מהלך הטיפול בך, זו את שמובילה את התהליך. את יכולה להמשיך איתה או לעזוב (לפי מה שיתאים לך), אבל לא תהיי תלושה, כי במקביל תהיי מלווה בקואוצ׳ר/ית, ותקבלי עיסוי/שיאצו שיחבר אותך לגוף ולתחושות, ואולי גם טיפול באומנות...
לפי תחושתי, ואיך שעולה מן בתאור שלך, עם הפסיכולוגית את מתעסקת הרבה ב׳למה׳ (פוקוס על העבר). עם קואוצ׳ר תתעסקי בעיקר ב׳מה׳ וב׳איך׳ (פוקוס על ההווה והעתיד). האם נראה לך שהשילוב של שניהם (ואולי יש לך רעיון לבעל מקצוע אחר) יכול להזיז אותך בצורה טובה לכיוון שאת מעוניינת בו?

לגבי החרדות שזו הסיבה העיקרית שאני הולכת לפסיכולוגית ולא לקוצ'רית זה מפני שברור לי שזה תהליך עמוק וממושך לא אינסטנט של כמה תרגילים ותרגול, לצערי בתחום של החרדה אין לי התקדמות ואני די מתוסכלת מכך.
אויש את לא יודעת מה עשית לי עכשיו... חרדה זה הנושא האהוב עלי כרגע
אז אם יורשה לי: איך אתן עובדות על חרדה? באילו כלים? ומה המטרה באופק?

שאלות אחרות שממוקדות החלפה של מטפלת,
מה הכוונה?


האם יש תקופת גג מקובלת לפסיכולוגית מסויימת.
את מתכוונת לפסיכולוגית אינדיווידואילת או לגישה פסיכולוגית?
אם זה פסיכולוגית ספציפית - אז אין תקופת גג. אנשים יכולים להיות עם אותו פסיכולוג במשך עשר שנים אם הם רוצים, באופן מתמשך או עם הפסקות, ואין פוצה פה ומצפצף.
אם זה גישה - אז אני לא יודעת, יש כל מיני דעות בנושא... אני מכירה פסיכולוגים שדוחפים להערכה משותפת לש הטיפול כל אי-אילו מפגשים. ויש כאלה שלא.
לטעמי, אם את נפגשת עם מישהו מדי שבוע-שבועיים סדיר, ושלושה חודשים דברים לא זזים ואת לא מרוצה, אז יש מקום לשקול שינוי מהותי. או בגישה האישית שלך, או באיש המקצוע, או במתודה ששניכם עובדים על פיה.

כיצד נהוג להודיע על הפסקת טיפול (למי שמאוד קשה עם עימות).
אופציה: אם קשה לך עם עימות והודעה על הפסקת טיפול נחווית כעימות, אז אפשר לעשות את הצעד הראשון במייל.
כלומר, לכתוב לפסיכולוגית משהו בסגנון "אני רוצה להפסיק את הטיפול. הוא לא מקדם אותי לאחרונה, מתאים לי משהו אחר, וכו' וכו' וכו', והייתי רוצה להיפגש אתך עוד פעם-פעמיים (פעם אחת זה די אלמנטרי, ולו מטעמי נימוס) כדי לסגור קצוות".
הנחמד במייל כזה הוא:
א. שאת יכולה לחשוב על זה בנחת ולהתנסח בנחת ולהסביר את עצמך בנחת בלי להילחץ מהתגובה המיידית.
ב. שאת יכולה להבהיר לה, בגדול, איזו תגובה היית רוצה לקבל. נניח, אם את מתלבטת, אז את יכולה לכתוב "הייתי רוצה שנדון על זה, וננסה למצוא התנהלות אחרת ואז אולי אוכל להישאר" או לחילופין "החלטתי וגמרתי בדעתי ואני לא מעוניינת לפתוח את זה לדיון, אני רק רוצה לסכם את ההשיגים שהשגנו ולהמשיך הלאה ברוח טובה".
וככה אפשר לצמצם את הסיכון לפיתוי שהרבה פסיכולוגים לא עומדים בו - לנסות למנות למטופל את כל הדברים שהוא עוד לא עבד עליהם כמו שצריך, את כל הדברים הפתוחים והבעיות שיש לפתור, וכך לנסות להשאיר אותו בטיפול (דינמיקה ידועה, גם ראיתי אותה מתרחשת לעיני, וגם שמעתי עליה הרבה מאנשים אחרים).

יולי, אהבתי את קונספט ה"קבלן" מתאים לבעיות מורכבות.

האם נראה לך שהשילוב של שניהם
יולי קו אני משוכנעת ששילב יכול לקדם אבל לצערי זה מעבר ליכולות התקציביות שלי (שהן לא כ"כ צנועות), אני כבר כמעט חודש בהפסקה, ואני חושבת זה הזדמנות מצויינת להחליף מטפלת, בזמן הזה אני מאמינה שאמשיך באימון אישי נראה לי שבעזרת התמודדות עם "פרקטיקה" מעשית תפתור לי גם בעיות עמוקות יותר (מקווה מאוד, אנסה כמה חודשים).
איך אתן עובדות על חרדה? באילו כלים? ומה המטרה באופק?
מגוון כלים ושיטה שהיא פיתחה בעצמה (מעדיפה לא לפרט), המטרה הסופית מיקוד, קבלת החלטות,זוגיות ושינה טובה יותר.
תמרוש רוש חשבתי לשלוח אליה הודעות בסגנון של מה שהצעת אבל אני ממש חוששת שאני אשאב שוב לשיחה וטיפול, מעדיפה להמשיך את ההפסקה ושהיא תבין לבד (ברור לי שזה ממש לא נחמד מצידי, אבל היא מכירה אותי :} ואני משוכנעת כשיעבור זמן אדבר איתה לטובת סגירת קצוות).
תחושה של משהו חדש וטוב מגיע אלי, ברור לי שזו לא התחושה הכללית אבל אצלי יש הרגשה שדברים הולכים להסתדר.
תודה רבה בנות, רציתי לכתוב כבר מזמן אבל רציתי לחדש עם ההחלטה שלי, עזרתן לי מאוד.

אני בטיפול 20 שנה, ולא אפסיק אותו, כי אתדרדר רגשית.
להגיד שכל המטפלים שלי היו מקצועיים? אי אפשר.
ומה עם זאת שעכשיו? מצילה אותי כל פגישה מחדש.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

למה קשה לי עם פסיכולוגיה ופסיכולוגים?
כי הם אלופים בלטפס על עצים ולחפש מסמרים.

כן כן, מגיעים עם משקפיים משלהם וששים לאבחן
כל קושי של אישה = דיכאון אחרי לידה
ואם זה קושי של האיש, זה כי בסקס יש עסק ביש

תמיד אפשר עוד לתקן
למה לא לנסות עוד קצת להתנוון...

חלקם ממש מאמינים באקדמיה כמו בדת
אבל היי... יש פה מישהי, והיא שונה במעט
מהספרים, מהלימודים, מהמנדט

אה, והפנץ' ליין: טיפול הוא אחת לשבוע. נקודה.
כי וואלה, לא שמעתם על פעמון גאוס וסטטסטיקה?!

תודה על המקום הזה,
@}
,

_חלקם ממש מאמינים באקדמיה כמו בדת
אבל היי... יש פה מישהי, והיא שונה במעט_