טוב, לירי ישן עלי במנשא אז אני אנסה להתחיל לענות לכל התגובות... תקוו שלא יתעורר לפני שאסיים! P-:
אבל תשאל את עצמך איך היית אתה מרגיש אילו אמא שלך שילדה אותך הייתה אומרת לךכמו שאתה אמרת לבנך "שלום חמודי, אני אבא שלך ואני ילדתי אותך" אז תשאל את עצמך שוב אם זה הוגן כלפי הילד..
איך אני הייתי מרגיש? אני מאמין שהייתי מרגיש בר-מזל שאוהבים אותי כ"כ.
וברצינות, אני מאמין שכל עוד צרכיו (הפיזים והנפשיים) של ילד נענים, זה ממש לא משנה מי ממלא אותם. היכולת לאהוב ילד ולהעניק לו ממש לא תלויה במין, מגדר או נטייה מינית.
לכל הורה יש את החוסרים שלו (על פי אמונתי). אני מאחלת לך שזה יהיה החוסר היחיד בהורות שלכם.
עולם חדש מופלא, תודה לך על המילים הללו! (-:
_מה שאני מנסה לומר שזה לא מאוחר מדי. כבר הבאת ילד לעולם . יש לך אחריות כלפיו. אז אולי לא מאוחר לחזור להיות כמו שברא אותך הטבע ?!
באמת שהייתי רוצה להתיפייף ולשמוח יחד אתך , אבל אני רואה כאן ילד שיגדל מבולבל רחמנא לצילן. האם אין זאת אנוכיות גרידא מצידך? וחוסר התחשבות בילד שעכשיו אתה מערסל בידך?
להפוך את הקערה על פיה ולהגיד לילד ככה זה וככה אתה תחיה ._
איך ברא אותי הטבע זאת שאלה מעניינת, כי הטבע ברא אותי עם מוח, והמוח שלי אומר לי בצורה מאוד ברורה מה אני, ככה שאני מאמין שהטבע ברא אותי בדיוק כפי שאני.
למזלי נולדתי בתקופה בה הרפואה יכולה לעזור לי להתאים את הגוף שלי למוח שלי.
חוץ מזה שאני לא רואה שום סיבה שילדי יגדל מבולבל. הוא יכיר את הסיפור שלנו מההתחלה ויגדל בידיעה שהסיפור שלנו אמנם שונה, אך שונה אין פירושו רע.
וחוץ מזה שנניח, רק נניח שהייתי יכול לחזור לחיות כאשה (משהו שאני מטיל בו ספק גדול), אין לי ספק שאז הייתי אומלל מאוד, ואישית אני חושב שזאת צורה הרבה יותר גרועה לגדול בה, עם הורה אומלל.
טנא מלא כוכבים- תודה על מילותייך החמות!
_מנסיון יודעת שהתקופה שאחרי "הסערה" (לידה) יכולה להיות מבלבלת וקצת צריך להיאסף אחרי הסערה...
מה שמדהים בכל הכתיבה שלך היא שאתה נקרא לי קצת נעדר בילבול.
בכל מקרה סקרנית לדעת איך אתה מסתדר?_
אכן השבועיים הראשונים היו מאוד לא קלים, במיוחד השבוע הראשון. הייתי מאוד מאוד כאוב (תפרים...) וגם מבולבל. הכל קרה כ"כ מהר והייתי קצת בשוק... חוץ מזה המתקפה ההורמונלית לא פסחה עלי והיו כמה ימים שבהם בכיתי יותר מלירי...
עוד משהו שלא הקל עלי היה שהסביבה שלי לשמחתי הרבה רואה אותי כגבר. בד"כ זה מצוין, אבל כשאתה גבר שהרגע עבר לידה (ולידה לא פשוטה בכלל) והסביבה שלך מצפה ממך להתנהג "כמו גבר" ולא מבינה שעובר עליך משהו, זה בהחלט מוסיף קושי.
למזלי בורכתי בבן זוג מדהים (שבשבוע הראשון טיפל בילד כמעט לבדו) ואמא נפלאה שעזרה מאוד.
אחרי שבוע המצב השתפר ואחרי שבועיים פחות או יותר חזרתי לעצמי ומאז כל יום זה רק הולך ונהיה יותר טוב, למרות שכמובן אני עדיין לומד אותו ואת הצרכים שלו עם כל יום שעובר. אבל בסה"כ ממש כיף לי ומעולם לא הייתי כ"כ מאושר (החיוכים שלו ממיסים). אני מקווה בהמשך גם לכתוב קצת על ההורות. (-:
ולימונדה,
גדול גם לך! חוץ מזה בהחלט אנסה לראות את הסרט שהמלצת לי עליו.
אנסה לענות אחד אחד על כל השאלות הנ"ל:
אם חשוב לך מה שבין האוזניים ולא מה שבין הרגליים- למה היה לך חשוב להסיר לעצמך את השדיים ולעבור ניתוח לשינוי מין. אם אני לא טועה כתבתי על זה קצת בראשית הדף, אבל בקצרה, אין ספק שמה שבין האזניים חשוב יותר, אבל היה לי רע מאוד בגוף בו הייתי ולכן היה לי חשוב לשנותו.
ובכלל אם אתה נמשך לגברים, למה חשוב לך לקרוא לעצמך גבר, הרי זו סתם סמנטיקה במקרה שלך כי מבחינה ביולוגית, למרות השינויים הקוסמטיים אתה עדיין אישה. אין קשר בין משיכה מינית לזהות מגדר. אני גבר כי כך אני מגדיר את עצמי, ובמקרה אני גם נמשך לגברים. מהבחינה הזאת אין הבדל ביני לבין כל הומו אחר (הרי לא כל הומו רוצה להיות אשה). אני לא חושב שהשינויים שעברתי הם קוסמטיים בלבד, אבל אם כן כנראה שזה מה שמבדיל בין גברים לנשים- קוסמטיקה.
אתה יכול לומר גם שאתה פשוט אישה גברית? ממש לא! אם כבר אני גבר נשי... (-;
לפי מה שהבנתי טרנסג'נדרים ממש מתנהגים כבני המין ההפוך משלהם, לא? לא בהכרח. טרנסג'נדרים הם בני אדם רגילים וככאלה יש כאלה בעלי התנהגות מינית נורמטיבית ויש כאלה שפחות. מבחינתי, כל התהליך שעברתי היה לחינם אם בסופו במקום לחיות איך ש
טוב לי אני אחיה איך ש
מצפים ממני בתור גבר.
אצלך, לעומת זאת כל השינויים הם סתם קוסמטיקה, כי בסופו של עניין אתה חי עם גבר ויולד ילדים, ועוד ווגינאלית. (הגבר ההוא מארהב שילד חי עם אישה, לא?) היו כמה מארה"ב, תומס ביטי אכן סטרייט, חלק מהאחרים לא. ובכלל, זה מה שמגדיר אשה? לידה וגינלית?
מובן שזכותך לעשות עם עצמך מה שתרצה ולקרוא לעצמך איך שתרצה, אבל למה זה בעצך כ"כ חשוב? יש המון תשובות לשאלה הזאת, אבל הפשוטה שבהן היא ש
ככה אני מאושר.
פחות קשה לי להבין מי שמחליט שרוצה להשתייך למין ההפוך והולך עם זה עד הסוף. מה זה עד הסוף? ניתוח באיבר המין? לשחק כדורגל? לשרוק לבחורות ברחוב?
אגב, אני גם ממש חושבת שכל אדם הוא יצור אנדרוגני שכולל צדדים נשיים וגבריים גם נפשיים וגם ביולוגיים. הו, סוף סוף משהו שאנחנו מסכימים לגביו! D-:
אצל הומואים ולסביות שאני מכירה יש אחד מבני הזוג שהוא גברי יותר ואחד נשי, לדעתי זה חלק מהקטע בכל זוגיות. ועכשיו כבר לא. בזוגיות שלנו למשל, ממש קשה לי להגיד מי גברי ומי נשי יותר. יש דברים שבהם אני גברי יותר, ויש דברים שבהם הוא גברי יותר. ואם מדברים על מין, אני אגיד רק שלהיות נחדר ממש לא אומר להיות פסיבי... (-;
חלק גדול ממה שמגדיר אותך כשייך למין מסויים, לדעתי, זה דווקא כן מה שבין הרגליים (הכוונה למבנה הביולוגי) וגם המשיכה לבני המין השני. ופה אנחנו כבר
ממש לא מסכימים. )-:
החיים הם מורכבים ובעיני הקוסמטיקה והסמנטיקה פחות חשובים ממה שהטבע נתן. החיים בהחלט מורכבים, ואולי נסכים שלכל אחד חשובים דברים אחרים? (-:
בקיצור, מעניין... לא טבעי בכלל וגם מתוסבך מאד, אבל מעניין. ואשאל שוב, מה זה טבעי? ומתוסבך? רק אם הופכים את זה למתוסבך.
מבחינה טבעית אגב, נראה שהומואים ולסביות אמורים להיכחד, כי באופן טבעי אין להם יכולת להוליד צאצאים. אם כך איזה מזל שהומואים ולסביות נולדים (בד"כ) לסטרייטים!
ממש לא הצלחתי לערוך, אז העתקתי את זה ושיניתי. תודה, אני מעריך זאת.
לא מעוניינת להתנגח (אבל מבינה למה זה היה נראה כך). מקווה שעכשיו זה לא פוגע. הרבה פחות. (-:
רוזמרין, פלונית החלוקית,
פלונית כלשהי, חן (אגב, אני מסכים עם מה שכתבת אך עדיין בוחר שלא למחוק- איני נוהג לסתום פיות)
וצפרדע ית (אני מקווה שלא פספסתי אף אחת) תודה רבה גם לכן על התמיכה והברכות! @}
(ובחתימתי) - בהחלט מפרגנת.