באופן טבעי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עבר המון זמן. עברתי כל מיני דברים בזמן הזה.
כבר החלטתי ללכת על תביעה והייתי שלמה עם זה ואז הגיע הריון ופתאום כבר היה לי חשוב פחות...
ההריון היה מלווה בהרבה רגשות קשים, חששות, דאגות. יותר מהריונות אחרים שהיו.
כשראיתי אותו על המסך קטן וחי עם ידיים ורגליים, זה היה פלא גדול.
תמיד זה פלא גדול, אבל בפעם הזאת זה היה מטלטל יותר.
בסופו של ההריון נולד לנו בן קטן ומתוק.
בשבועות שלפני כבר הייתי בטוחה שהוא לא יוולד אף פעם, או שאצטרך להגיע לבית חולים ויהיו התערבויות (משום מה הייתה לי הרגשה שאני חייבת "לשלם" על המתנה הזאת שקיבלנו).
הלידה הייתה מופלאה ממש, בבית, הוא נולד ישר לידיים שלי לפנות בוקר כשהאור מתחיל להפציע.
הילד הזה הביא אור לחיינו וממשיך להביא אותו בכל יום.
אני מרגישה שאם חלקתי את הדברים שחשוכים- רוצה לחלוק גם את האור הזה כאן.

איזה כיף לקרוא, שרה,לגמרי אור.
תתחדשי!! ושיהיה תמיד בשמחה, ובהנאה שלמה.
ץ.

שרה,
תודה שחזרת לשתף!
זה מרגיש שבחרת בחיים.

שרה,
תודה שחזרת לשתף, והרבה פלאות ונפלאות בהמשך

מקסים
כל כך משמח לשמוע.