באופן טבעי

שלושים ומשהו, הו, אני זוכרת את זה. סו הייתה מכורה. היא כמובן תגדל להיות מליסה, חברה שלנו אנה תהיה איליין הצרודה, ואני, זה מה שנשאר, אהיה הופ. שנאתי את זה.

אני כנראה עדיין לא בשלב ההתבגרותי המתקדם שלך. אולי בגלל שאני עוד לא אמא ?
אני עדיין משוכנעת שהחלומות שלי הולכים להתגשם. ואפילו נראה לי שאני יותר קרובה לזה היום מאשר אז. בעיקר כי אני הרבה יותר קרובה לעצמי מאשר אז. והחלומות שלי אז היו הרבה יותר בעניין של להרשים אחרים, ועכשיו אני מפלסת דרך לחלומות ולאמיתות של הפנים. יש לי הרבה יותר חופש עכשיו משהיה לי אז. באופן אולי פרדוקסלי, ובודאי בניגוד למה שהאמנתי, גם לנישואין יש בכך חלק.

ואולי אז, הרבה יותר מהיום, היו לנו שותפים לחלומות. אז ערגנו (לפחות אני ערגתי) לקרבה של בן זוג, ולקחנו כמובן מאליו את החברות. אני סתם חושבת בקול רם.

מותר לשאול אותך איזה חלומות בדיוק דהו לך בכביסה?

ועוד משהו יאיר,
תגיד, אלוהים שלך, עד כמה הוא מעורב בחיים הפרטיים שלך? עד כמה הוא משגיח עליך באופן אישי?
חשבתי עליך אתמול בשיעור דמיון מודרך, רק כדי שיהיה לך הקשר...
<יאיר תכף יתחיל להתחרט על שהעיר את עוד לא אמא משתיקתה הממושכת>

תודה יקירי על ההמלצה
אשתדל לקרוא את המאמר בהזדמנות הראשונה. במה הוא עוסק?

ואגב, אני נהנה לקרוא אותך בכל רחבי האתר (נראה שאצבעותייך ארוכות) ובייחוד בכתב העת זמבורה (אני לא יודע מה שם שלך, אבל אני מייחס לך את הדברים המצחיקים ביותר. אם זה בסדר.)

יאירי יקירי,
לו היית קורא בשׂוֹם לב היית שם לב שלחוג הקבלה בסופו של דבר לא הגעתי... (חוץ מזה שאמרו לי בכלל שזה חוג תנ"ך... עבדו עליי?)
אסתר לומדת איתי בעלמא. ובסופו של דבר למדנו יחד השנה קורס על הבעש"ט. אח. אח.
ליאור=חבר שלה (וסובייקט בפני עצמו, רק שלא ממש פגשתיו מעולם)

חוצמזה תדע לך שהתרגשתי מאד למקרא החילופי דברים האחרונים בינך ובין עוד לא אמא , במיוחד מהתשובה שלך לגבי ההשגחה.
אולי בגלל זה קמתי הבוקר עם המילים של לאה גולדברג:

• למי שאינו מאמין קשה לחיות השנה-

אני חושבת שצדקה, הגולדברגית.

<החורף. תוגה. אולי אכתוב מכתב לאלכסיי. אַל. בלעדיי. כרכרת.>

כששאלתי על נוכחותו של אלוהים בחייך, התכוונתי בדיוק לעניין ההשגחה.
בדימיון המודרך שאני הולכת אליו (קוראים לקורס "אהבת נשמה", ויש בו מדיטציות של דימיון מודרך, וכיוון שקצת קשה לי עם הפן הרוחני-ניו-אייג'י של העניין, אני "מסווה" את זה בדיבור על דימיון מודרך), אני מתמודדת עם העניין הזה של אמונה (יפעת הר אבן, תצטרפי חופשי), ועל ההשלכות שלו עלי. האם באמת ה"יקום" קשוב לי הפרטית, לצרכים שלי? שאלה סבוכה.
הופתעתי מתשובתך. חשבתי שאלוהים שלך יעסוק בדברים הרבה יותר גדולים (אמנות? תרבות? שיח? מוסר כללי?) איכשהו דימיינתי שתראה את אלוהים יותר במובן של "העם היהודי" או משהו כללי כזה, ופחות כמשהו של יאיר. אולי כי מה שקשור לזכרון שלי לגביך שייך לתקופה שבה התקיימה המשואה אדם שאני מעריכה אותו=אדם חכם=אדם רציונלי. ואדם רציונלי חייב לחשוב שהוא, ורק הוא בלבד שולט בגורלו. וכל דבר אחר הוא אקראי.
האם אני מצליחה להסביר את עצמי מבעד לקודים הפרטיים שלי?

לפני שאנחנו גולשים לנושא החדש, אני בכל זאת רוצה לשאול אותך על תחושה של כאב?החמצה?אובדן? שעולים מדבריך. מה אבד לנו יאיר, וכיצד נוכל להשיב זאת?
נא להבין, אני רוצה לאסוף ולהחזיר לך כל מה שאבד או נשבר.

<האם זה משהו שלא ניתן לפתור באמצעות כמה בקבוקי אלכוהול?>

יאיר, ביום ראשון, יונתן אמר לי שהוא חושב שאני הסלבריטי של הפורום. לא חשבתי על זה שאם אכתוב לו פה איך זה הולך, (כלומר שאתה הסלבריטי של הפורום) אתה תגיב על כך.
בכל מקרה, תודה על העזרה! אני מניחה שעכשיו אני יותר סלבריטי מיונתן? לא יודעת. אשאל אותו...

<נגה, תוהה אם להפיץ את המידע הפנימי שהשיגה על המראה שלך ב- דמותנו הוירטואלית מול זו הממשית>

אופס לא הבנתי.
ואולי אני לא הבנתי? אני לא זוכר מה היה להבין.
זה לא אתה?
כן
אתה עונה להגדרה "מורה בתיכון ניסויים בעין-הוד", לא?
כן
<יאיר חושש שאולי יונתן כתב בצחוק ושהוא מפדח את עצמו ברגע זה ממש, אבל מילא>
ופידח את עצמו - הכוונה אלי? ניחא
אתה יאיר ליפשיץ, נכון? זה ששר את "גידי אתה מתחמק ממני וגו'"?

<נגה, תוהה אם להפיץ את המידע הפנימי שהשיגה על המראה שלך ב- דמותנו הוירטואלית מול זו הממשית>נגה, אולי לא כדאי. יילך לי החלום על הטיסה ללונדון.
ומצד שני, הרי אני אצטרך להגיע מתישהו לאיזשהו מפגש.
>שיני סמדר נוקשות<

למה אתה תמיד חושב שהכל קשור אליך?
יאיר, אם נפגעת, אנא נזוף בי בדף ביתי.

יאיר, אם אתה עדיין מרגיש לפעמים "חדש", מתאקלם", "לא ממש שייך", סימן שמה שאתה מרגיש לא קשור למציאות. אתה מקבל פה יחס מכולם (בערך)..

<נגה, יודעת שיאיר שם כל מיני אופציות שלא קשורות אליו. ותוהה אם זה רק בשביל שלא נזהה אותו ברחוב>

ומצד שני, הרי אני אצטרך להגיע מתישהו לאיזשהו מפגש.
סמדר, זה בסדר. אם אינני טועה, גם יאיר עדיין לא הגיע לשום מפגש.

<יאיר מה אם הסוגריים המשולשים?>

יש לי שאלה:
האם אתה אזרח מודאג ואיך גילית שאני טבח עכברושים?

אם כי תהיתי אולי באמת עצבנתי אותך באיזהשהוא אופן
אוי, יאיר, יאיר, המשפט הזה רק מדגים את הנקודה שאליה התכוונתי...
וברצינות: יש לי תחושה שאתה נוטה -- אולי בקלות רבה מדי -- לרדת על עצמך, גם במקרים שקיים הסבר הרבה יותר פשוט. למשל, בליל צ'ט הפריזר (שאגב, עקב מעבר הדירה נפרדתי ממנו לחלוטין, והפריזר הנוכחי, טצ' ווד, לא מראה עדיין צל צילו של קרח -- סתם למקרה שזה מעניין אותך ) שלנו -- את העובדה שלא עניתי מייד, פירשת כאילו נטשתי את יאיר-המדבר-לעצמו-על-נושאים-לא-מעניינים, במקום לחשוב שזה קצת קשה לכתוב תגובה ולהפשיר פריזר סימולטנית, ומן הסתם לוקח זמן. כלומר, מיהרת לתלות את אי התגובה שלי בך במקום בגורמים חיצוניים אובייקטיביים (כמו זמן, מיומנות וכו').
איכשהו נדמה לי, שהמנגנון הזה פועל רק כשההתרחשויות הן בכיוון הפחות נחמד מבחינתך. כשהן חיוביות אתה בטח לא ממהר לייחס אותן אליך...
ההערה שלך באותו דף (יאיר תוהה אם הוא הבריח את יערת וסמדר) גירתה אותי להגיב כי העיוות בפרשנות כבר היה יותר מדי בולט, גם אם לא דיברת ממש ברצינות -- הרי כמה סנטימטרים קודם הוחמאת בקול ענות גבורה על הפטנט החדש, אז איך יכול להיות שדווקא זה הבריח את יערה ואותי?
אני מתנצלת מראש על הניתוח-זוטא ועל ההשערות שהרשיתי לעצמי לשער. השעה המאוחרת, אתה יודע...
עדיין אין לי רשת. אוף.

יאיר, אני רואה שאתה חזרה און-לין.
כרגיל אני מגלה שתשובות לשאלות ששאלתי אותך מופיעות בדפים אחרים. הפעם - הדף של עוד לא אמא. אקח זאת בחשבון לפני שאשאל שוב...אבל באתי לכאן לשם תכלית אחרת - הודיה (מלשון: תודה).
על אף הסגרת המציצנות שלי ('אמרו לי' שאם נכתב באתר, אז ההנחה היא שמותר לקרוא. בכלל - היא הזמינה אותי ואז ראיתי...לעצור, הא?), הרגשתי חייבת לומר - מדהים עד כמה בדבריך נתת מילים למחשבות שלי. איכשהו, אני מעולם לא הצלחתי לנסחן במילים. וכבר היו הזדמנויות בהן ניסיתי - נסעתי למזרח בגיל מתקדם יחסית, וניסיתי להבהיר, בעיקר לעצמי, את ההבדל בזיק שבעיניים, שלי ושלהם (כלומר של המטיילים הצעירים),חשתי בהבדל, הרגשתי את טיבו, אבל לא ידעתי איך לאמר אותו. והנה - אמרת. תודה.

(אה, כן, ובאותה הזדמנות גם תיקנתי שגיאת כתיב בדברי הקודמים. זה קורה לי.)

לא זכרתי את ההסגרה בדמותנו הוירטואלית ולא חשבתי שמישהו יזכור את זה.
בכל זאת, "אמגוש" אינה מילה נפוצה כל כך בדורותינו...
אגב, אתה יודע איך אפשר למצוא את צמד החמד "אושכי בושכי" בתלמוד?
מנוע החיפוש של סנונית הלעיט אותי בשברי חרס צרובי להבות ושמש.

אברך אוסטרלי זה אוקסימורון. או גולש חסון ושזוף או עלה נידף חיוור וזלדקן. איך הוא נראה בחלום?
שכחתי את השאלה הזו:
ארוך כמו שרוך עם כיפה שרוגה ופיאות וציציות מידלדלות.

>קלא מצא שם לסדרה. בית הלל! (ארוך כמו שרוך ומסריח כמו נעל - זה מה שאומרים על בית הלל. מעניין מי הוא הגיבור השני ששמו חייב להיות מסריח כמו נעל)<

תודה!
אצטרך לקרוא את זה ביתר עיון... הם לא שמעו על פיסוק?
איך הצלחת למצוא את זה?

>נו נו נו. שלוש פעמים ברצף, ועוד בדף בית אישי?<

לשאלתך:
לומד בישיבת תקוע.
תחזור אלי
thanks

אכן השכול השכלתי! חמוד לאללה. מאיפה לך?

ולעניין אחר ואף רציני. יש לי שאלה קשה ואף נוקבת.
איך משחקים עם הכתב הגדול/קטן שאנשים פה לפעמים עושים? יש לך מושג? אולי אתה יודע את זה במקרה? אולי? אולי? אולי?

< אבל למרות ההשמצות יפעת הר אבן דווקא כן קראה פעם את עלובי החיים. >

< הנוסח המקוצר. >

קיבלתי
איך ניחשת?
אמסור הד"ש

יאיר, יתכן שאתה ויונתן לא מדברים אחד על השני?

<נגה חוששת שהמידע הפנימי שלה נעלם>

אתה יאיר ליפשיץ, נכון? זה ששר את "גידי אתה מתחמק ממני וגו'"?

לא! אני הקבלן האגדי מהאייטיז. עכשיו ירדתי מנכסיי והפכתי לאדם אלטרנטיבי.

הבנתי נכון?

"אני מבקש להבהיר דבר אחד.
הוירטופסיכוזה היא דבר חדש לי, ואני כרגע בודק את גבולותיה.
עוד לא הספקתי לפסכז כל כך הרבה. טוב, אולי בכמות כן, אבל לא בזמן."

(ציטוט מתוך "עדותו של וירטופסיך", מאת הפרופסור הפיסח מטופסכולד. כן, קראתי, ואהבתי חלק, אבל לא מספיק בשביל לזכור על פה את מספר העמוד והשורה.<

ויש לציין שמיכל צודקת - אני התחלתי. למה? ראה ציטוט.

היתה לי הרגשה שאני סתם לא מבינה בגלל חוסר בפרטים טכניים...

<נגה תוהה אם בין שיטוטיה ראתה אותך ברחוב ולא שמה לב (או שכן שמה לב אבל לא ידעה).>

(עכשיו שמתי לב להודעה אחת שפיספסתי בדף שלי. וואו, כמה מחשבה עומדת מאחורי האופציות שהצעת על המראה שלך.. לא חשבתי...)

יאיר! יקירי! אתה כאן, כמה טוב.
טוב - הנה מייל מתנצל:
|ראש חפוי עומד בפינה|
אין לי דרך טובה להבהיר את רוח השטות שנפלה עלי אתמול. אני רק יודעת שהיא היתה הכרחית לשמירת-שפיות-טווח-ארוך. עיקר התנצלותי היא על ההומור הנמוך, פחות על הביקורת-בגי-אי-האדיבות-בחלוקת-מידע (דחילק - קיבלת ממני הסברים לא פחות מפורשים מיפעת, ומי שאינו מתעצל לפתוח מסכת שבת, דף ס"ז, עמ' ב', עבור קלא, שלא יספר לי שהתעצל להכנס למגרש משחקים/מצב עריכה! לא שאני מנסה לסכסך או משהו...יפעעעעעת?).

<איכשהו נראה לי שזה יעלה לי בעוד מייל מתנצל>
<אגב, אסור כנראה להשתמש במילה 'מייל', זה גורם לסמדר להתקפי קינאה בלתי נשלטים. הצילו!>

לפתע, נזכרתי - באילו שנים למדת באונ' ת"א והאם השתתפת בהפקות של החוג?
<בדיקה קלילה בענין 6 דרגות של קירבה ...>

לא בא לך לפעמים לנתח את המשמעויות העמוקות והרמיזות המקראיות בשיר "יאללה לך הביתה מוטי?"
למה רק יצירות קלאסיות???

<בקי עדיין מתפחלצת מהקשבה רצופה העולה על חצי שעה של גלג"צ.>

אוממ...אז כנראה שאין. יחסתי לך קצת יותר שנות חיים (בן כמה אתה בכלל?!? אוי, כמה תיקונים לדמותינו הוירטואלית)...
אחת מחברותי הקרובות היא בוגרת החוג למוסיקה, ואתמול נודע לי שנהגה ללוות הפקות של החוג לתיאטרון בפסנתר. כל זה התחיל כשסיפרה לי על פגישה מחודשת שלה עם פרופ' לוי. כנראה לא אבא של יונתן, אלא השני...אבל זה הזכיר לי...
טוב, כיום היא מרצה שם, אז היד עוד נטויה...

אוי, אוי, עוד בקידומת 2 ?!?
במוזיקולוגיה. והיא עוד מבוגרת ממני ב 3 שנים...

<מיכל ב-ש-ו-ק (כוכבית-שוק-כוכבית) לגלות שניהלה שיחה בוגרת (?!) עם מישהו הצעיר מאחיה הקטן שלעולם יהיה אחיה התינוק>
<איכשהו, מיכל רגילה להיות הצעירה בחבורה (כל חבורה). מוזר ומענין, כבר נאמר פה פעם>
<בדיחות גיל לא יתקבלו בברכה!>

מה פתאום ביקורת?
דווקא מאד בעדך!
כבוגרת מגמת סיפרות בתיכון אני ממש אוהבת לנתח יצירות ומאמינה גדולה ביתרונות של התהליך.
ניסיתי ללעוג לשירה (או יותר נכון פיזמונאות) המודרנית אבל כנראה שחוש ההומור שלי לא עבר הפעם. (אני אמשיך לנסות)

_ולגבי בן זוגו לסדרה של בית הלל?: אולי ערקתא דמסאנא??
אני מוכרח להודות שאיני יודע מי הוא אותו ברנש שאתה טוען שהוא מסריח כמו נעל. האם תהיה אדיב ותאירני?
לגבי הראשון - קוראים לו קלא אילן, ולא בית הלל. בית הלל זהו שם הסדרה.
עכשיו קמה לסדרה הדרומית (אוסטרלית) מתחרה ויקטוריאנית. ויקטורפסיכוזה!

לעניין דמותנו-הוירטואלית-וגו',
שיערך ארוך מן הממוצע? עוד יותר? (ריגלתי אצל נגה שפרון )
יותר ממני??? l]?יותר hair107[/po].jpg
נא דיווחים.

< מה יש, תתייחס אליי קצת. >

כן, כן - ג'ין אוסטין!
יאיר, היתכן כי אתה התאום הנואל שלי ???
<שוב מתלהבת>

בענין העלמה הר אבן - אם זה רמז המעיד על כותבו אז I stand corrected, אם לאו- דומני שהיא(?) העידה על כך בעצמה.
<זה ריכול?>

ר' חבורת הזוגות הפתוחה עדותה של מולטיפרסונל מיום 04.08.2003 ומיום 5.08.2003.
אגב, סוגית רצונה של נשוא הרכילות דנא, בענין ויחס, עולה, כמו כאן, גם שם.

<פסיכולוגיה בגרוש, אך אלמנט מסגיר כשלעצמו>

בקרוב - שאלות על ענין המגדריות הברורה.
<הרי לא באמת חשבתי ש אצלי זה יעבור בשקט...>

יפה!!!
כן, פעם גם שילמו לי על זה...
<הרהורי כפירה?>

יפה שמיהרת לצלוב עצמך (שנדרש כוכבית-שוב-כוכבית לסוגית ה'ירידה העצמית' שהעלתה סמדר?). אני דוקא כיוונתי למשהו אחר - שעל פי החלוקה המגדרית דהיום זה מאוד לא נפוץ לשמוע גבר מודה שחור על גבי מסך שהוא מכיר את ג'ין אוסטין ועוד עורג לימים שהיא מתארת (מה שאומר שהוא לא רק מכיר אלא גם קרא, רחמא ליצלן!). ועוד לא אמרתי מילה על הלבוש.

<מיכל לומדת ניסוחים מבית מדרשו של יאיר>
<בעודך תלוי שם למעלה - Always look on the bright side of life ...>

'שמע הקדמת אותי בתגובתך.
ומבלי שראיתי, גם אמרת מילה על הלבוש (עוד אוסיף בהמשך...) וגם הורדת עצמך מן הצלב בעצמך (!), אם כי הישר אל הסקילה (הידעת מראש שאשתמש ברפרנס של פיטון? אני כה צפויה? טוב אז הנה עוד אחד - סקילה? מיד הולכת לעטות את הזקן המזוייף שלי, השמור במיוחד לאירועים כגון דא).

המציאות התעוררה רעבה....אח"כ...

רגע, לא קראת. ראית בטלויזיה! ('פיקציה של ה-BBC' וגו').
<מיכל לא בטוחה מה יותר מפליל>

יאיר, אני יוצאת בקריאה נרגשת עקב צוק העתים (האנסמבל, העמותה והאגדה):
צריך לפתוח דף חדש! (לא לך, לזמבורה!)
בוא נחשוב על שמות...
אולי צוק העתים? אולי אנסמבל צוק העתים? אולי ג'וד לאו?
אולי? אולי?

< ראית שכולם כבר משתמשים בביטוי "תאום נואל"?... הִי הִי הִי >

תודה @}

ברוך שובך!

יאיר מתחיל לחשוב שאולי באמת כדאי שכולם יענו בדף בו נשאלו
דיבורי כפירה מפי אדם מאמין בהלכות (ונימוסין)?!? ועוד אחרי שטרחתי והסברתי?
ראה עצמך נזוף.
|נזוף|

טוב, עוד לא נרגעתי. החשבון טרם נסגר. לא היתה שום בעיה עד שאתה באת עם השאלות והתהיות שלך בדבר גילה ושימושה במילים שאינה יודעת טיבן, ועכשיו אחרי שיצרת את הבעיה במו ידיך, אתה מלעיז על השיטה שכה טיפחנו?!?
|נזוף!|

| נזווווווף!!! |

<נרגעתי>
<תוהה תוך כמה זמן נצפה בתגובה של גילה / יונת / אמא של יונת >

חמש שעות וארבעים דקות.

> יונת מגיבה <

אחרתי, אה?

בשבע שעות ושבע דקות.

זכויות יוצרים על שבע-- זה מה שקורה כשעורכים אחרי 36 שעות בלי שינה.

(אני עונה לך כאן כי הורדתי את זה משם; זה לא בגלל שאני נוקט עמדה בעניין הדף הנכון לענות בו >:) )

אני עונה לך כאן כי הורדתי את זה משם; זה לא בגלל שאני נוקט עמדה בעניין הדף הנכון לענות בו >:)
כן, כן, כל מה שיעזור לך להמשיך להחזיק בתאורית 'העולם שלי פשוט יותר'...

<רועי איתנו! רועי איתנו!>

חוזרת על השאלה מדף ארץ עיר: מי הוא אותו אלכסיי גיבור התרבות
<למה נדמה לי שכולם יודעים ורק אני לא?>

אה...

האם המקפים בשמה של מיכל יתגלו כמסתירים את ראשי התיבות מפיסטופלס ינצל כל לאקונה ?
גדול!
צחקתי, בכיתי, הזדהתי, אתה יודע....ממש כמו פרומו טוב!

יאיר,
בהצלחה מחר.
מתי ההצגה תהיה עלי?

בדף אחר מ י כ ל כבר תמללה את תהיותיה ובאותו זמן את תהיותי בנוגע אליך. לאן נעלמת?

הצגה מחר? בהצלחה גם ממני.

אז גם ממני.

תודה לכולם.

הבני"ש יחזקאל - אפשר רמז? הביטוי הזה מתחבר לי לכמה אפשרויות פיענוח... (ואז הצגה עליך. מבטיח!)

קלא (ובאותה הזדמנות מ י כ ל): לא יודע לאן נעלמתי. שילוב של לחץ, עייפות, הצגה מחר ואיזה חוסר חשק להתבטא. אבל לא להיכנס לשאננות. עוד אשוב.

ראה אותנו כמוזהרים.

ו...Brake a leg (כך אומרים בתאטרונית, הלא כן?)

יאיר,
בהצלחה!

גם ממני, בהצלחה.

איזה כיף לי. תודה, תודה.

יאיר,
סבתא של סמדר נפטרה. היא כתבה את זה בדף שלה ואני גיליתי באיחור. לכן ההשתתפות.

שאלת איך הסתלברטת (זה בנין התפעל, נכון?) ואני מציעה כמה תשובות:
אולי אתה משלם לאנשים שיכתבו לך?
אולי אתה משלם להם שיכתבו במקומך?
אולי אתה פיקציה שנולדה במוחם ההזוי של צרכני קינואה אורגנית לא מרוססת?
אולי כולנו גרגרי קינואה אורגנית לא מרוססת שפיתחו בטעות מודעות לאחר שהות ממושכת במיוחד בפויאקה?

בהה לך. לכל אחד יש את הבהיה שלו.

אני פשוט אחליף מיני-קהילה
גרויסע, את באה?
החרפון התחרפנת?
טרם יבש כתם הבוץ מהכניסה שלי, וכבר להחליף?
(מצד שני, מהמקום שלי ליד הדלת משמאל, די קל למצוא את הדרך החוצה. המממ, מוזר ומעניין).

<מויש לוקחת סיכון ונדחפת למיני קהילה על דעת עצמה>

אוי ואבוי, שתי שניות בביצת הסלבריטאות וכבר אני בסכסוך...
ידעתי שאני לא מבינה כלום בכגון דא
ידעתי שעלי להשאיר את הזירה לגדולים, חשובים ומתוחכמים ממני.
נגיד ל תוספות יוםטוב

>עוברת אורח, מבט של תחינה חרישית בעיניה, נוגחת בקצה אפה הלח בברכו המסוקסת של יאיר<

מדברים על סלבריטאיות בלעדי?
יאיר, אתה זה שכתבת בכל מקום על היותי סלבריטי, הלא כן?
מה, כבר נגמר?

ככה אני - פוסח על שני הסעיפים, מחד, ובעל יכולות אוקסימורוניות, מאידך
משך הזמן שלקח לי להחליט שהבנתי מה כתבת שמור בדרך כלל להודעות של צפריר שפרון.
אולי זה תופעות לוואי מהאפידורל.

<מויש תוהה אם שאלות נוספות על המחזה ישרו מועקה בליבך. המסוקס.>

למען האמת- יש להודות ל- יונתן לוי, שקבע את מעמדי.

<בראד פיט מרכין ראש>

מי זאת רוני?

<מדונה מרימה את האף>

אם לתקן את הניסוח בתשובתך לנגה שפרון לגבי אבא של יונתן, הרי שרוני היה (בלשון עבר) תלמיד בחוג שאבא של יונתן לוי עדיין מכהן בראשו...
אתה מקדים את המאוחר? חתרן פוליטי שכמוך!
יחי נוריס! הלאה אירנוס ויותמוס!
לונג ליב דה הל אאוט אוף היר!

מויש תוהה אם שאלות נוספות על המחזה ישרו מועקה בליבך
ומסיקה בתבונה שהתשובה כנראה חיובית.
אז רק שיהיה בהצלחה .
וזהו.

<מתקפלת>

_ההצגה: תהיה. הערב.
אולי לכן: אני מוציא אגרסיות.
שוין: שוין.
תפקידי בכוח: מחזאי. ובעלה של הבימאית._

קודם כל, גוד טו הב יו בק, ר ג ר ד ל ס מה היא הסיבה. ממש התחלתי לדאוג שמא ערקת (דמסנא?).
מחזאי? מחזאי? מחזאי?
<קרנו של יאיר עולה>

באיזה דף תהית לאן נעלמתי?
בדף של קלא, כמובן.
מה? אתה לא קורא מההתחלה כל דף שאתה כותב בו?

כאשר כל חברי המיני-קהילה שלך (אם להשתמש בתיאוריה שניסחה מ י כ ל "בדף אחר")סליחה, מיכל לא ניסחה שום 'תיאוריה'. היא גם לא חיוותה דעה או שפטה שיפוט. רק הצביעה על תופעה שהבחינה בה או לכל הפחות על התרשמות שהתרשמה בה.
מה יבחר פלוני לעשות עם פיסת רשומת זו - ענינו.
<קרנו של יאיר בועטת באחוריו>

מחזאי. ובעלה של הבימאית.
אם יורשה לי (ויורשה לי) יש לומר : 'בעלה של הבימאית _{והמחזאי}' , שהרי ב'ביז' ובנישואין כאחד, יש לרשום התארים בסדר היורד מבחינת חשיבותם.

|פרצוף גוער כמו זה של המורה לגיאוגרפיה, האומר: קויים אנכיים הם סימנים לאימוטיקונים. בכמה נורמות אפשר לבעוט ביום אחד?|

<ואם מיכל נשמעת כועסת ומרירה זה רק מפני ש-כ-ו-ל-ם הלכו לג'מבו בלעדיה>

יאיר, ההצגה לא עוסקת בי
אלא רק בייסורי

חשבתי עליך אתמול. איך היה?

הבני"ש יחזקאל,

אני עדיין בדילמה.
את היצירה המופתית "ייסורי הבניש יחזקאל" אני מכיר. האם אתה מחברה? אם כן - איך אתה יודע שאני כאן? ואיך ידעת שיש הצגה?
או שמא אני אמור לזהות אותך על פי השם יחזקאל? ואז הכל ברור.

או שלא זה ולא זה?

יאיר,
כמות השאלות שלך מעידה שחג הפסח מתקרב (דרך אגב אביחי יודע את המה נשתנה?),
אך נהוג לשאול ארבע קושיות ולא חמש.
לשמחתי התברר שאינך הבן שאינו יודע לשאול, מה שמשאיר שלוש אפשרויות.
מכיוון שאינך רשע(חס וחלילה) וגם תם קשה לכנותך (למעט תמימות שניה) לא נותר לך אלא התפקיד של הבן החכם.

זהו?
אורח בורח? או מתכנן בעורמה סיטואציה לעוד דף-מתגעגעים-וגו'? ולמה רק כשאבא-של כותב? איפה היחס אלינו?
רוצים יחס!!! אה, כן, וגם כמה פרקי המשך לאיזו סידרה מאבדת רייטינג (עד מתי חשבת שנוכל להחזיקה ב מה חדש עבורך?!?)
זהו.

שבנתה את כל הקריירה האקדמית שלך
אר יו קידינג מי?!?

<מיכל אמנם בחופשת לידה מ-ת-א-ר-כ-ת, אבל לא שכחה את טעמה של האקדמיה, יא מסטרנט מתנשא אחד>

אני במין רפיון כזה
ואח"כ הוא רוצה שנאמין שהוא אופציה ב'! לך תבין...

לך, תתרפה/א לך, נמתין בסבלנות לשובך @}

לך, תתרפה/א לך, נמתין בסבלנות לשובך
אולי נקבע איזה דדליין, שלא יגזים?

<מויש מעשית>

שומם. הכולם הלכו למגה? או לקוסמוס? או לענק הכחול?
שקט בג'מבו.
לילה טוב.
תרגיש טוב.

המממ.
באתי להשקות את העציצים וגיליתי קורי עכביש בפינה של התיקרה.
וגם אבקים שמתגלגלים על הרצפה.
עזובה.

4 @}
(ממתינה...)

מיכל, אם את נשארת פה לחכות, לפחות תפתחי חלון.
סגור פה כבר המון זמן וזה מחניק נורא.

תקשיבו. ניסיתי לחזור. זה לא שלא ניסיתי.
אבל אני כבר לא מבין דבר ומחציתו. וזה עוד כש-כוכבית-נגמר-כוכבית כל העניין של האקורדים.
ועד שפענחתי את ייחוסו של החלזון. רבאק.

בקיצור, חשבתי לעצמי. אולי אני פשוט אתפוגג סופית. חבל על המאמץ.
אשאר כזכרון עבר רחוק ומתוק אצל חברי המיני-קהילה שלי.
מי יודע? אולי פעם עוד יקימו איזה משהו לזכרי.
אודיטוריום. פלנטריום. מכון מתקדם לחקר רכיכות.
אולי עוד אהפוך למיתוס.
אולי גם יקימו פולחן.

<מתפוגג>

אוף.
מיכל, את מטפלת בזה?

<מויש זורקת אחריות>

יאיר |טון רציני| - מה קורה? מנסה לומר דבר מה עמוק ורציני ואנו, בסטייט אוף מיינד הנוכחי שלנו, מחמיצים?
<מודאגת>

לא. נו, מה יהיה?
רק רציתי להשוויץ שפענחתי את ייחוסו.

|טון רציני| אבל הרפיון, הרפיון. נראה לי שיש לי משבר גיל המעבר.
<יאיר משאיר את כל האופציות פתוחות...>