באופן טבעי

אז זאת כנראה עובדה...? האלגוריתם אמר!
בדיוק!
האלגוריתמים האלה ממש דפוקים. הם כל הזמן מראים את אותו דבר. הם מראים לאנשים דברים שכבר קנו. זה ידוע שהם פרימיטיביים ולא מוצלחים. לשוחרי אנטי-קפיטליזם וצניעות מרצון, זה דווקא טוב.

בטח שלא צריך להיעלב או משהו. גם לא להתעצבן. סתם לנסות לחסום כמה שאפשר. יש חוסמים לא רעים--כי לכל העולם נמאס מהניג'וס הזה.

וצניעות מרצון

לא ייאמן ששכחתי את הביטוי. אשכרה לא זוכרת. נגמר הזיכרון.

פשטות מרצון!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נזכרתי. השארתי כדי לשעשע אתכן

אכן השתעשעתי D-:

הי! באתי לדווח שכבר לא קופץ לי המעצבן עם השאלה על הילדים!
תענוג שכבר לא קופצת הפרסומת למטה מימין שכל הזמן צצה שוב ושוב גם אחרי שסוגרים אותה.
והדפים לא מלאים פרסומות באמצע ובסוף.
רק נשאר עוד ה"בדיקת זכאות".
תודה מקרב לב, קור את!

האלגוריתמים האלה ממש דפוקים. הם כל הזמן מראים את אותו דבר. הם מראים לאנשים דברים שכבר קנו. זה ידוע שהם פרימיטיביים ולא מוצלחים. לשוחרי אנטי-קפיטליזם וצניעות מרצון, זה דווקא טוב.

מרומם נפש. תודה

צריכה להתייעץ...
נראה לי שפלונית החזירה את הדף של אישה במסע ש - למיטב זכרוני - נמחק כשאישה עזבה את האתר.
כשפלונית עשתה את השינוי הוא סומן ב מה חדש בתור דף חדש.
לא נוח לי עם ההחזרה הזאת. אם אישה במסע החליטה למחוק את הדף שלה, זכותה, לא?
אני לא בטוחה מה לעשות עכשיו.
למחוק שוב? להשאיר ככה?
אם המטרה של ההחזרה היא לבטל את סימן השאלה אחרי השם, אפשר לכתוב משהו קטן בדף, נניח "אישה במסע עזבה את האתר, הדף הזה לא פעיל" וזהו.
?
תקנו אותי אם אני טועה. הזכרון שלי צמר גפן.

גם למיטב זכרוני הדף נמחק. שתי האפשרויות נראות לי טובות }

אני חושבת שלכתוב שהיא עזבה את האתר זה רעיון טוב, כי לאחרונה (מאז שבשמת נפטרה) יש תנועה חדשה כאן, והמון דפים ישנים חזרו עם מתעניינים ומתעניינות חדשות וחדשים, חלק מהן/מהם ללא שום הבנה בפורמט כאן, או ב{{}}דרך ארץ בצ'יק צ'ק

אוי, נכנסתי עכשיו לדף של אישה במסע{{}}, ומה אני אגיד..ההודעה האחרונה שם פשוט מזעזעת אותי
למיטב זכרוני אישה במסע מחקה את הדף, ואז כל מני (א)נשים כתבו דברים ממש לא נעימים סטייל "איזה כיף שאת לא כאן" במטרה למנוע ממנה להיכנס לאתר גם אם תרצה בעתיד (מלבד כמה כאלה שאמרו שלא נעים להן ההתעללות בגופה הזאת)
הדף נחמק שוב
ןאז שוחזר לאחרונה, והתווספה לו היום ההודעה של קורא ותיק{{}}, שחש צורך עז לטנף שם. שנתיים אחרי שעזבה את האתר.

ראבק, חלאס, די.
אני יכולה להרגיש בנח למחוק הכל מלבד השורה שהציעה תמרוש רוש{{}}:
"{{{}}אישה במסע עזבה את האתר, הדף הזה לא פעיל" ?

מסכימה
האמת שאם יש איזשהו הסבר - אני ממש סקרנית
מה גורם לאנשים להגיע לכאן לאחר פטירתה?
שומעים ומתחילים לשוטט?

זה ממש ניכר
ו... מציק לרגעים.

תמרוש רוש
גם לי הקפיצה הזו הרימה גבה
הייתי משאירה הודעה קצרה כפי שהצעת, ליום - יומיים (למקרה והפלונית היא היא בעצמה ) ואחר כך מוחקת את הדף חזרה

ןאז שוחזר לאחרונה, והתווספה לו היום ההודעה של קורא ותיק?, שחש צורך עז לטנף שם. שנתיים אחרי שעזבה את האתר.

בעיני הוא בכלל לא טינף והזמן שלוקח למישהו לבטא את מחשבותיו ורגשותיו הוא לא פונקציה לכלום ובכלל לא מדד להערכה. אני קראתי את מה שכתב באופן אחר לגמרי.

ואני גם לא חושבת שאף אחת התעללה בגופה. ההיפך. העיזו לכתוב לה סופסוף על האלימות שלה ועל הנזק שעשתה.

לדעתי, הקורא הוותיק מבכה את הנזק שנעשה.

אני מסכימה עם פלונית לרגע.
עדיין, אני מעדיפה למחוק את כל הדף, כיוון שהוא נמחק במקור על ידי בעליו.
אני אשאיר שם הודעה שהדף הולך להימחק, כדי שקורא ותיק לא ירגיש שמוחקים אותו בכוונה, ואז אמחק תוך יומיים.
@}

בעיני הוא בכלל לא טינף והזמן שלוקח למישהו לבטא את מחשבותיו ורגשותיו הוא לא פונקציה לכלום ובכלל לא מדד להערכה. אני קראתי את מה שכתב באופן אחר לגמרי.

נכון.
ב"צירוף מקרים" (אין באמת דבר כזה.) בדיוק סיפרתי ברביעי בלילה למישהי שאני עוברת אתה איזשהו תהליך, על החוויה שלי באינטראקציה עם מי שהכרתי כ{{}}אישה במסע, והבנתי כמה טראומתי זה היה עבורי. וכמה משמעותית חוויית האבדן של הבית האינטרנטי שהיה לי כאן, בעקבות זה.

לדעתי הפטירה של בשמת מציפה את האבדן הנ"ל, ולא רק לי...

אני יודעת שאני עלולה (שוב) לחטוף על הראש בגלל זה, ויודעת שאני עלולה (שוב) להרגיש רע בגלל זה, אבל לשם שינוי החלטתי לציין ש---
החוויה שלי באינטראקציה עם דמויות שונות באתר הייתה חוויה של בדיוק אותו תעתוע של אלימות פתאומית, שמפתיעה מתוך רצף של רוך, של חוכמה, של אמפתיה, של התגייסות מסורה וכו'. אני מתכוונת בעיקר לדיונים שקראתי מהצד ונחרדתי, אבל גם פה ושם להשתתפות פעילה שלי שזיכתה אותי בשיברון לב. התגובות המחפירות (בעיניי) סביב עזיבתה של אישה היו חלק אחד מהתמונה העצובה הזאת.
והבנתי כמה טראומתי זה היה עבורי. וכמה משמעותית חוויית האבדן של הבית האינטרנטי שהיה לי כאן, בעקבות זה.

אני בעד ההצעה של תמרוש להשאיר הודעה קצרה ולמחוק.

תפילה
אני זוכרת היטב שאני הייתי אחת מאותם אנשים שהזכרת, ואת הנזק שגרמתי.
וכל שיש בידי לעשות עכשיו זה לוודא שלא אכנס שוב למצב כזה.

אבל לדעתי, רוב התגובות שאחרי עזיבתה של אישה היו אחרות. אנשים באמת דיברו את הכאב שלהם שנבע מדינמיקה מתמשכת של דורסנות.
אני מתגעגעת לצדדים הטובים של אישה. מאוד הערכתי אותה מהרבה בחינות. ועדיין - הבעתי הקלה גדולה אחרי לכתה. כי זה מה שהרגשתי.

אני מאילו שנרתעו מצורת הדיבור של אישה במסע עד כדי כך שהפסקתי לכתוב פה. כמו שתמרוש כתבה -
מדינמיקה מתמשכת של דורסנות. אני מתגעגעת לצדדים הטובים של אישה. מאוד הערכתי אותה מהרבה בחינות. ועדיין - הבעתי הקלה גדולה אחרי לכתה. כי זה מה שהרגשתי. לי השיחזור של דף הבית שלה עורר חשש שמא היא חזרה לפה..... החשש קיים, והאתר השתנה מאוד בשנים האחרונות - גם בגללה, וגם בגלל שמשפחת כשר כבר לא "אחראית" עליו וגם בגלל שבשמת כבר לא נוכחת פה איתנו וכותבת וגם בגלל עוד מספר גורמים. וזה עצוב לי השינוי הזה.... כי האתר היה לי בית רוחני הרבה זמן.

החוויה שלי באינטראקציה עם דמויות שונות באתר הייתה חוויה של בדיוק אותו תעתוע של אלימות פתאומית, שמפתיעה מתוך רצף של רוך, של חוכמה, של אמפתיה, של התגייסות מסורה וכו'. אני מתכוונת בעיקר לדיונים שקראתי מהצד ונחרדתי, אבל גם פה ושם להשתתפות פעילה שלי שזיכתה אותי בשיברון לב.
תודה שכתבת את זה, תפילה

רוזה,
אנחנו כולנו יכולים לגרום שהאתר הזה ימשיך/יחזור להיות שווה. למרות שמשפחת כשר ובשמת ועוד רבים וטובים כבר לא פה. אנחנו פה.

וכל שיש בידי לעשות עכשיו זה לוודא שלא אכנס שוב למצב כזה.
תמרוש, את מדהימה. @} @} @}
במעבה, תודה לך. @} @} @}

שבוע טוב וחודש טוב לכולכן!

אנחנו כולנו יכולים לגרום שהאתר הזה ימשיך/יחזור להיות שווה. למרות שמשפחת כשר ובשמת ועוד רבים וטובים כבר לא פה. אנחנו פה.
אנחנו כאן!

אנחנו כולנו יכולים לגרום שהאתר הזה ימשיך/יחזור להיות שווה. למרות שמשפחת כשר ובשמת ועוד רבים וטובים כבר לא פה. אנחנו פה.
נכון. מסכימה.
אבל לא לזה התכוונתי .

תפילה,
תודה שאמרת את זה
גם לי היו מחשבות דומות אבל היה קשה לי לתמלל אותן.
הייתי שמחה להחזיר את הדיון לדף מהי מהות האתר בקונטקסט של מה האתר בשבילך? מה תורם לך? מה מפריע לך?

אני אישית זיהיתי כמה דפוסים שמפריעים לי, והייתי שמחה לשמוע האם יש עוד שחוות תחושה דומה וכן לחשוב יחד האם וכיצד יכול להיות לנו נוח יותר...

דו כיפת - אשמח לשמוע על הדפוסים שמפריעים לך

דוכיפת,
גם אני אשמח לדעת יותר.
אולי תתחילי דיון בדף המדובר על מהות האתר?

(כתבתי בדם לבי. נו, מי מגריין אותי?)

יולי קו אני הגעתי במקרה דרך חיפוש בגוגל לפני כמה חודשים ומאז אני מגיע כל כמה ימים, לא יודע מה היה כאן קודם, אבל בהחלט מזדהה עם מה שרשמת, והמקום של האתר בהחלט אי של שקט בכל תרבות הפופ שמעצימה את הקליפה של הדברים והדוברים יותר מאשר את התוכן.
לומד עדיין איך משתמשים במגרש משחקים, בזמן שאתמקצע אני מבטיח לגריין אותך אם לא יעשו את זה עד אז..
יישר כוח על הכול ולכולן

בהחלט אי של שקט בכל תרבות הפופ שמעצימה את הקליפה של הדברים והדוברים יותר מאשר את התוכן.
נשמע כמו שורה בשיר, צבר קמל ממש מדויק, האתר השתנה כדרך כל דבר דינמי ומבורך, אבל עדיין הוא קול נדיר בתרבות של היום וללא ספק מעלה את האופן הטבעי והחשיבה השונה מהמקובל.

@} חברות יקרות @}

העברתי את הדיון האחרון ל מהי מהות האתר, כדי להנגיש אותו גם לא/נשים שלא מתעניינים בפיצ'יפקעס של העריכות, ואני ממשיכה אותו שם.
אנא הצטרפו אלי.

יולי, טל שחק, רוזה, צבר קמל - כל ההודעות שלכם נמצאות שם, כפי שנכתבו כאן.

מפאת כובד הדף החלטתי להעביר את רובו ל איפה מדברים עם העורכות ארכיון 2015 2018.
@}

תמרוש רוש
תודה רבה @} @}

סופסוף אני יכולה לקרוא בדף הזה בנחת!!!
היה לוקח לי המוןןן זמן עד שהוא היה עולה...

לפני כמה ימים מישהי ערכה את הלך רוח כנוע, ואני חששתי שמא זו חבלה סמויה בתוכן הדף. התברר שאלה היו תיקוני תקלדות ושיופי עברית.
אז קודם כל, תודה @}
שנית, יש לי בקשה:
אם את מתנדבת לערוך דפים קיימים, אנא אל תעשי זאת תחת השם פלוני אלמוני. בחרי לעצמך ניק כלשהו (אפשר לבחור ניק רק לצורך ענייני עריכות, כבר היו לנו כמה כאלה) כדי שנדע מה קורה ולא נדאג לחינם.
ואם את גם רוצה להיכנס לכאן ולציין איזה שינויים עשית - תבורכי.
(הכתוב פונה לנשים ולגברים כאחד/ת )

לפני כמה ימים מישהי ערכה את אשה שמחה שהוא דף בית אישי, וזו לא היתה אשה שמחה (שאלתי אותה).
אולי זו אותה עורכת?
לא נהוג לערוך דפי בית אישיים של אחרות/ים.
לפני שמתחילות לערוך כדאי לעשות סיבוב ב{{}}מדור עריכה, ולא רק בדפי ההסבר הטכני @}

היי, אתן יודעות לומר מה כבר נכתב לאחרונה בדף אוי אני אמא מזניחה שגורם לאינטרנט רימון לסרב להעלות לי אותו?

תפילה נכנסתי לדף וקראתי ברפרוף את ההודעות מאז ההודעה האחרונה שלך שם ולא ראיתי שם משהו בעייתי שיכול להסביר את זה.

גם לי הוא חוסם.

ממש מוזר באמת שאין שם שום דבר.

תמרוש ויעלי,
תודה שהסבתן את תשומת ליבי. סליחה שערכתי בניגוד לכללים המקובלים.

איזה שינויים עשית.
בעיקר תיקוני שגיאות הקלדה (וציטוטים שהשתבשו).

תפילה ופרדסים,
היה שם ביטוי שמניחה שרימון לא מחבב. הכנסתי בו שינוי קטנצ'יק בתקווה שיספיק, מוזמנות לנסות להיכנס. אם עדיין לא עובד, מוזמנות לעדכן.

משהו שהתחלתי לעשות, אם יהיו עוד גמדות עריכה שבא להן להצטרף, גם על הדרך זה יהיה נחמד:

יש כאן שיבוש גדול בהדגשות, כבר המון זמן, ולא נראה שזה הולך להשתנות
מסתבר, שאם יש רק כוכבית אחת, המילה לא מודגשת, אבל אם יש שתי כוכביות זה מסתדר
ההבדל בין זה

ל- זה

כשיש רק כוכבית אחת יש שיבוש ברמה כזאת שהוא מחכה לכוכבית הנוספת לסיים את הפעולה *

רגע, עלה במוחי משהו:
ככה

ככה סתם מילים לבחון *
אוקיי, מעניין, אבל לא קריטי.

בכל מקרה, מה שני עושה, זה להיכנס מדי פעם לטקסטים שהתחרבשה בהם ההדגשה, ולעשות עבודת נמלים לפעמים, ולהוסיף כוכביות נדרשות כדי שיהיה יותר נעים לקרוא, ביחד עם שגיאות הכתיב וסימני הפיסוק, אם צריך בדפים הם לא דפי בית (לרוב אני לא מתקנת שגיאות כתיב וסימני פיסוק מפאת כבוד האיש/ה שכתב/ה את ההודעה, כל הודעה)

התייעצות:
בדף המהמם אוי אני אמא מזניחה{{}}, מתפתח דיון נחמד, אבל שלהרגשתי לא מקומו בדף ההומוריסטי האלמותי הזה שפתחה אי אז קלמנטינה

אבל לא בא לי לקטוע את הדיון החשוב מאוד, בבקשה להעביר לדף אחר... אז לתת לו להמשיך עד שימוצה מתישהו או שיגדל מספיק כדי להיות מתאים לדף נפרד, אם בכלל?

חוצמזה, שיש שם גם דיון חשוב אבל עתיק על פותות, הגיינה ועניינים שכאלה,
שלי, היה ממש חשוב לקרוא אותו בזמן שהתודעה ההורית שלי התפתחה לה, שגם אותו בא לי להעביר, רק לא יודעת לאן בדיוק, כי הוא כלכך עתיק, שהוא נראה "סגור" ויותר מתאים לצוות אותו לדף קיים מאשר לפתוח דף מיוחד בשבילו..רק לא מוצאת דף שמדוייק לו.
נראה לי שיותר קל להעביר את הדיון ההוא מאשר את הדיון החדש שמתפתח בימינו אנו

מה דעתכן הכי נכון לעשות עם הדיון העתיק והדיון החדש?

אישית אני ממש, אבל ממש לא אוהבת שמעבירים דיון שעדיין מתנהל למקום אחר ו"יותר מתאים". עם כל הכבוד לסדר ולאירגון, יותר חשוב לתת לאנשים למצות את השיחה ושיהיו קצת חיים באתר. ממה שראיתי בערך ב80 אחוז מהמקרים דיון שהועבר באמצע גווע והשתתק. וזה כל כך חבל לי כל פעם שזה קורה.

לדעתי תמיד כדאי לערוך בדיעבד ולא כשאנשים עוד מדברים שם.

אני מציעה להחשיב את דעתי מעט כי אני אישה נטולת סנטימנטים באופן כללי, בטח לא כלפי דפים באתר אינטרנטי.
אני אישית נגד העברות, בגלל שאיזה דיון מקרי לא בדיוק היה ברוח שבה הדף נפתח. גם כי הדף עוד יכול לתפוס בהמשך את הכיוון שהיה לו פעם, וגם כי זו בעיניי פעולה מוזיאלית, שמנסה לשמר משהו במקום לעודד חיים וזרימה.
אם המשתתפות, בנקודה זו בזמן, ניהלו שם את הדיון הזה (והוא קשור לדף ולא סוטה ממנו) אז נראה לי מוזר להגיד להן בפעולת העריכה החוצה שהכתיבה שלהן לא עומדת באיזה סטנדרט של הומור או רוח שמישהי מאוד אוהבת ורוצה לשמר משנת 2008.
לדעתי, ככה בדיוק דברים מתים. לאט לאט לאט, פעולות כאלה של שימור מצטברות בפועל לכדי פחות חיים. אבל הי, לא נורא אכפת לי אפילו שאני כתבתי שם (ואני גם לא חושבת שזה היה דיון מאוד חשוב, אם להיות כנה, והוא נמצא בגרסאות כאלה ואחרות שלו במיליון דפים אחרים), וגם לגמרי יכול להיות שאני טועה ושהפרשנות שאני שמה על הדברים לא נכונה.

צילי, אני ממש ממש מסכימה עם כל מילה שלך.

אני חושבת בדיוק כך. צריך לעודד כאן חיות וזרימה ולא להפריע לזה. כמו צמיחה טבעית של גינה. לא ישר לבוא ולגזום מה שצמח אלא מדי פעם לעשות סדר.
גם לי אף פעם לא נראה חשוב במיוחד איפה בדיוק דיברו על מה. העיקר שמדברים.

וגם לי לא חשוב לשמר משהו עתיק בדיוק בצורה שבה הוא היה. זה נחמד שיישאר וכאן הרי לא דובר על למחוק אלא רק להוסיף. זה נחמד שדף ישן מתעורר לחיים פתאום.

בדף באופן טבעי בתקשורת יש המון לינקים שבורים.
למחוק אותם? לעשות משהו אחר? לא נעים לי, זאת חתיכת הסטוריה. מצד שני, מה היא שווה אם הלינקים שבורים?

קודם כל מעולה שאת עורכת. בקשר לשאלה הספציפית אין לי תשובה מוחלטת. כן זו אמנם חתיכת היסטוריה. מצד שני לינקים שלא מובילים לכלום הם סתם בזבוז זמן. אולי אפשר להשאיר כמה שיותר מידע למי שיחפש את המאמרים וההקלטות שכבר אינם זמינים ברשת (אם יש תאריך, מקום פירסום, מי ראיין או מי כתב, וכו׳), ולמחוק את הלינק המיותר.

לדעתי זרח הפרח לא כדאי למחוק, כמו ש יולי קו רשמה אפשר להשאיר מידע או כותרות למי שתרצה להשקיע ולחפש את אותו מאמר או כתבה.

מציעה: לשמור את מה שבעל ערך בעיניך, למחוק את מה שלא.
שיקול דעת מנצח כללים, בעיני.