באופן טבעי

יש מקבילה אנגלית לזמר שלוש התשובות, stand by your man קוראים לשיר. שם, הרעיון הוא מבנה של בית שבו הזמרת (!) (חתרנות?) שרה כמה הגבר של חברה שלה הוא מגעיל ודוחה אבל אז מגיע הקליימקס - הפזמון "עמדי לצידו" וכאלה.
מעבר לתפיסת האשה בתרבות המערבית*, הרשו לי לכוון אל עבר סמיר. שירים כמו ארץ ארץ ארץ. ארץ שנאהב היא לנו אם ואב ארץ לעולם ארץ של העם ארץ בה נולדנו ארץ בה נחייה יהיה מה שיהיה - זה יכול להרוג אותי. מה זה?!? מוסליני בתחפושת? ויש עוד הרבה כמובן. (איבי כ מעדכנת אותי שהיא כבר כתבה על זה איפהשהוא פה באתר אז סליחה מהסרוור)

עוד דוגמא מדהימה זה השיר: girl i gonna make you sweat

sweat till you can sweat no more
and when you gonna cry
i'm gonna push it a litlle more

זוכרים? שיר רגאי. היה להיט לפני כמה שנים. מדהים. אה. וגקי מקייטן. אבל זה אחר כך.

יש שיר לא יאומן ברגישותו, של דני רובס, בו הוא שר בשם האישה הנבגדת אל האישה שאיתה הוא בוגד.
כל השיר בגוף-אישה. שחררי אותו.
יש לרובס הרבה עיסוק בנושא הבגידות (אלא מה?) אבל זה מיוחד במיוחד.
נזכרתי בו, כי יש בו משהו קורבני, אך מי מאיתנו לא קצת קורבן לפעמים? היא נותנת לעצמה להיות בעמדה הזאת, ולדרוש את הגבר שלה בחזרה.
דוגמא:

"אם את מבינה, תני לו לחזור לאן שהוא שייך,

שחררי אותו.
עוד כמה שנים, יהיה לך איש שיהיה שלך.
אז כמו מרחוק, המילים שלי אולי יהדהדו,
הוא כל מה שיש לי או יהיה לי אי פעם,
שחררי אותו."
לא שיר על גזים !!

וזה מזכיר לי כמובן את המלך: שלמה ארצי. לילה לא שקט, שיר שבו הוא מתאר איך הוא קורבן למזימה זדונית של אישתו של חברו שמת בקרב. לא זכור לי שהיא סובלת במיוחד בשיר אבל הוא, שלמה, מתייסר.

סליחה?
הוא קורבן?
הקורבנות היחידה שלו היא נוכח תשוקותיו. האישה נראית לי די פסיבית בשיר.
שיר מאד יפה, אמיץ ואמיתי.

ומה עם-
hit me baby one more time?

ואצלנו הבית האחרון של פיליפלון הוא : אך הסוף היה מצחיק/ בא הביתה צביקה פיק/ פילפילון צחק מאד/ ומיד התחיל לרקוד.

בא הביתה צביקה פיק
גם לכאן הוא הגיע ? עד מתי צביקה ?

עין לציון -

אני חושב שנאמץ את הגרסה הזאת...

יערת, הוא במפורש אומר "היא מפתה אותי". היא- כלבה, שכחה את הגבר שלה והוא- הוא זוכר וכואב אבל מתפתה. אכן, אני נהיה מוסרי פה, ובדרך כלל אינני אוהב להיות נציג המוסר אבל יש פה משהו עמוק מזה, שלמה, שיחייה, מייצג בעיני הרבה רעות חולות של הגבר בישראלי הטיפוסי. הוא מחוספס ורגיש כביכול, אבל בעצם הוא איננו רגיש אלא סתם פורנוגרף (מהראיון בידיעות על זה זה שהוא רוצה להציץ לחדר של בתו בזמן שהיא מתעלסת עם חברה עד לשיר הנ"ל) שיורה ובוכה (ראי מקרה אהוד בנאי, גבר רגיש ומאוד אישי שאיננו פורנוגרף), החיספוס נמצא בתדמית: ההזעה, עם הטישירט, הקרבה לקהל עלק, בחירת המילים, נמוך-מתוחכם עם גלישה לליריות מבלי לסכן אובדן של אף אחד מהמאזינים. גבר צה"לי, אחד שהחברה חשובים לו יותר מהכל, שימי לב לניואנסים שלו עם התופף והגיטריסטים שלו, שימי לב לבדידות התמידית של הזמרות שלו, הן תמיד קצת בצד, לא חלק. (טוב, רובן צעירות שלא חוו את צליחת התעלה ביחד עם שאר הלהקה בימים שבהם עוד האמנו במטרה ולא חוו את הסריטה/סטירה של לבנון, עוד נדבך בכאב המשותף, רגע פקיחת העיניים, אותו רגע שבו כולנו, שלמה, הלהקה, העם, בעיקר הגברים שבנו שתיכף יפותו במעין סיפור תנכי ע"י אלמנות רעבות/כואבות יתעוררו להבין שאולי טעינו הרבה זמן, מה שרק יגרום לנו להתענג ולהתפלש בעצמנו עוד יותר, כי שוב יפי בלורית אנחנו, כן, עם קצת יותר לבן בשיער, בלי שרשר בייגלה, אבל עדיין רגישים.
סיכום ביניים:
מה שנורא שזה ש 1. הוא דוגמא לגבר רגיש.

יש לו אחריות עקיפה לקיומו של דני רובס.

רובן צעירות שלא חוו את צליחת התעלה

אל דנטה, למיטב ידיעתי, הדבר הכי קרוב למקווה מים ששלמה ארצי צלח היה האמבטיה בשיר "שוטי שוטי ספינתי".

סליחה שאני נתפסת פה רק לפרט קטן מהניתוח המעניין שלך. פשוט קוצר זמן.

למקווה מים ששלמה ארצי צלח היה האמבטיה בשיר "שוטי שוטי ספינתי".
לכן הוא היה חובל גאה בלהקת חיל הים.

אמממ.. יתכן ואני טועה לחלוטין וכל הבילבול הזה נובע מאותה תוכנית טלוויזיה מאמצע שנות השבעים שבה שלמה לובש חולצת הורה טיפוסית ואני חשבתי שזה למעשה חולצת ימאי?

וכדי להחזיר את הדיון לפסיו המקוריים, אני מפנה אתכם לסוגיית ההמחשה הקונקרטית משהו בשירו של אייל גולן:

"עוצם עיני, זאת אהבה עיוורת"

חבר'ה
בתור יוצאת חיל הים עלי להדגיש: שלמה ארצי לא היה חובל, אלא סתם זמר בלהקת חיל הים (ולדעתי, למרות שרבים לא יסכימו איתי הוא עדיין סתם זמר)

שלמה ארצי לא היה חובל, אלא סתם זמר בלהקת חיל הים

למה סתם, כאשר הוא היה בלהקה עדין לא היו מיים בים ומחוסר ברירה הוא פנה לשירה ואת התוצאות שומעים עד היום.

שיר שהקשבתי למילותיו בפעם הראשונה כמה שבועות אחרי שבתי נולדה והבטחתי לה ולי שלא תצטרך להתחנן אלי לעולם כך:

כל האור מזמן הלך לו.
אל תלכי פתאום גם את.
בואי אמא, בואי אמא,
בואי שבי איתי מעט.

בעצים מכה הרוח,
וידייך כה חמות.
אל תלכי, ספרי לי אמא
איך באים החלומות.

אם פתאום מלאך יופיע,
אל חדרי יבוא בלאט,
בואי אמא, בואי אמא,
ותיראי אותו גם את.

לא, איני פוחד בחושך,
ואיני רועד בכלל.
בואי אמא, בואי אמא,
שבי איתי עד שאגדל

לנורית זרחי יש שני שירים מזעזעים במיוחד, בעיני. הבית הראשון בשיר "הנמר שמתחת למיטה" הולך כך:
כשקורה לי דבר רע,
למשל, מכה או דקירה,
אז אמא אומרת:
"ומה,
וחיילים לא נפצעים במלחמה?"

והבית השלישי:
ואם הם יוצאים לסרט
ולא מוצאים לי שומר,
הם אומרים: "כשישנים לא
פוחדים,
שני מהר."

גם בשיר שלה "בילי" יש קטע שקורע את לבי (מסופר על ילד שאיבד את כלבו האהוב):
אמא אמרה:
"כלב זה כלב,
ואל תקח ללב"
אמא אמרה:
"יש הרבה כאלה,
על שטות שכזו ליבב?"

_הוא כל מה שיש לי או יהיה לי אי פעם,
שחררי אותו."_

יערתה - זו לא במקרה גירסה של השיר של דולי פרטון, Jolene?

Jolene, Jolene, Jolene, Joleeeeeene,
I'm begging of you please don't take my man
Jolene (x4)
Please don't take him just because you can

חלילה לנו מלחשוב שאולי לגבר הבוגד גם יש מילה בעניין. לא, זו היא הביץ' שגנבה לי את הגבר. היא אשמה.

גם בשיר שלה "בילי" יש קטע שקורע את לבי
וכל השיר מולחן באופן קורע לב לא פחות...

ל "זור" - התוצאות שעד היום שומעים הן טובות או רעות?

מצחיק, (או לא כל כך) מישהי שאלה בפורום שאלה קטנה שיר אהבה יפה מאישה לגבר ומישהו הציע לה בדיוק את זה :
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... d=33697172
(כן, כן, שלוש תשובות של אלתרמן)

כנראה שאפשר לראות את השיר הזה בעוד דרכים.

"די דיינו " ,"חד גדיא" ו "ארבעת האחים " - אלו שלושת השירים הבלעדיים שאנו שומעים בשלושת האחרונים באוטו שלנו..."אמא תעבירי שוב לדיי יינו"
אני לאאאאאאאאא מסוגלתתתתתת יותררררר !!!!!

די!!!!!

אאאאאאה!
רציתי לענות לך, אל דנטה , לאט ובענין על רשימתך בנוגע לארצי.
רציתי לקרוא את הדף בסבלנות ובאינטלגנטיות.
אבל, אל דנטה , אז כתבת-
יש לו אחריות עקיפה לקיומו של דני רובס.

אני לא יכולה להשאר אדישה.
הנ"ל אחד הדברים היפים, המתוחכמים, הרגישים והמוכשרים שצמחו פה.
כן, פטפטן וטרחן לא קטן.
ואפילו אלה לא מורידים לי ממנו.
אני יכולה להפנות אותך לשירים מסוימים.

<יערת להרגע>...

אורי, כן- צודק, האישה בשיר לא פסיבית. אני פשוט חושבת, שהדמות של הגבר בשיר היא זאת שמתמודדת, היא הפעילה רגשית, על האישה אנחנו לא יודעים דבר, ולכן היא כמו פסיבית בעיני. המעניין הוא מה יעש הגבר ומה יש לו להגיד על כך.
איך אתה יכול לאמר שהיא בוגדת בבעלה?
אסור לאישה שבעלה נהרג, ואפילו בקרב, להזדיין??
כן, עם החבר שלו. מי אמר שזה שלילי בהכרח.

מענין התיאור שלך על העלק רגישות של שלמה.
אני פשוט תוקפת את זה מכוון אחר. הוא לא בן זונה, הוא גבר, ובמיוחד טעון מינית. בלתי פתור. והוא מביא את זה ליצירה שלו, ולפני כן לחיים. לא יכולה לשפוט אותו, יכולה לכבד את זה שהוא מספר לי את כל זה.

בקשר לתדמית שלו, אני כבר שמתי לב, שלדמויות מפורסמות יש מה שנקרא "פרסונה", והיא התדמית שנבחרת בקפידה ע"י מנהלים אישיים ואנשי מקצוע אחרים. ריטה לא כזאת מלכה, דודו טופז לא כזה מניאק, שלמה ארצי לא כזה ישראלי, ומה שבטוח הם הרבה יותר רבגוניים ממה שמראים לנו.
אבל תקשורת צריכה להיות שטוחה, וצריך להיות בה פילוח-
כדי שנבדיל "מוצר" אחד ממשנהו, במקרה זה זמרים, הם עוטים על עצמם דמות, שיש בה ייחוד, שיזהו אותה, שיזדהו איתה.
התחפושת של שלמה היא ג'ינס, מגבת, בקבוק מים וחבר'ה שהולכים סביבו-מאוחריו, ויפה אמרת, שגם עוד שתי בנות קיבוצניקיות זרוקות מאחור.

פורנוגרפ או לא? עובדה שהמון אנשים מזדהים עם הטקסטים, כנראה יש עוד איזה פורנוגרפ או שניים בארץ, או לפחות צורכי-פורנו.
מלעשות.

ועכשיו קראתי את המשך הדף...
אח, איזה דף מקסים.
בין חיתולים לבלי חיתולים, בין דפי בית אישיים,
בין 150 דפים עמוסים שמשתנים ביום,
בין דיונים חברתיים על מקובלים ולא מקובלים (באופן טבעי),
אפשר לדבר בשקט על שירים (לא אהובים).

אגב שירים לא אהובים, שמתי לב, שתמיד אני מגנה על שירים.
שיר הוא תמיד בסוף שיר.
אתם יודעים, שאני לא מסוגלת לעצור שיר באמצע? תמיד מחכה לסוף של הסוף של השיר כדי לסגור את הדיסק או להעביר הלאה..

אז גם על השיר של אייל גולן אני מגנה-
"עוצם עיני, זאת אהבה עיוורת"
איה,
זה ז'אנר. זה מה שהכותב יודע לעשות. אני לא חושבת שהוא יוכל להוציא משהו כמו
"הוא היה אז בהיר
וגבוה כזֶמר".
או משהו כזה.

ובנוגע לנורית זרחי- על השירים שלה אני לא אגן. יש גבול. הרסת אותי, ליאת טאוב.
מה שמוזר הוא, שבתור ילדה היתה לי אינטואיציה רעה לגבי נורית זרחי. לא אהבתי אותה, אינני זוכרת מדוע.

אמא אינקובטור , יפה!
אכן שמעתי שזהו שיר מתורגם של דולי פרטון, ואת הראשונה שמספרת לי גם איזה.
עכשיו הוא בחיפוש בגוגל.
נמצא, בגדול. תודה.

>מסתכל מאחורי הכסא ורואה עוד דד ליין עובר<
יערת, כנראה שמעולם לא המתנת על הקו של עיריית ת"א יותר מדקה. כאחד שדווקא בילה שעות ארוכות לסידורי ארנונה אני יכול לומר לך, אינני לבד. אלפי אנשים אלרגים בצורה ששום קריסטל שיעבור על גופם לא ינקה, לדני רובס. "לא עוזב את העיר לא עוזב את ת"א". מצטער על החוסר דיוק. נאלצתי להשתמש במנגנון ההדחקה שלי בנושא הזה. לופ של ש ע ו ת במרכזיה "לא עוזב את העיר". אפשר לתת לו מספר נקודות חיוביות על מה יש אבל זה, ככה לתת לעיריית ת"א להשתמש בו, זה בלתי נסלח.
אבל נעזוב אותו והבא נגש לתשובתך המעמיקה והמנומקת:
קודם כל. תודה ששמת לב שאני צודק. את צודקת בנושא הזה.
האישה הבלתי פסיבית בשיר היא לא סתם בלתי פסיבית היא חתיכת זונה רצינית לפי שלמה. הרי אין הוא מציין את כאבה, ודחילק, היא כנראה היתה צריכה לשנוא את המנוח בצורה יוצאת דופן כדי לא להרגיש כלום לגבי אובדנו. אז או ש א. היא זונה. ולא כואב לה בכלל ורק בלפתות את שלמה היא עסוקה או ש ב. שלמה כלב שעסוק רק בעצמו ובהפקת הנאה אישית מהכאב הזה ומתעלם לגמרי ממנה. זתומרת כלב בן כלב, גם שוכב עם אשת חברו הטוב שנפל וגם לא רואה אותה ממטר. לא אהבה או משהו, סתם משיעמום.
לגבי נושא הבגידה, אינני חושב שיש כאן בגידה, אני מסכים עם צפריר בנושא הזה כפי שהוא כותב בדף אחר פה, צריך שניים לטנגו. הרי יכול היה לסרב לשרת וכך היה חוסך לעצמו את עוגמת הנפש של להפקיר את אישתו לשלמה, ואם כבר הלך ככה לקרב מבלי לתת את הדין לעצמו למה שעלול להתפתח אחרי מותו - מגיע לו, גם אם היא בוגדת וגם אם לא. בכל מקרה, צריך להתקשר לשלמה בנושא הזה בשביל להבין מה היה הסטטוס של האשה באותה תקופה ובכלל כמה קרוב כל האירוע היה למותו של הבעל.
אינני חושב באופן אישי שלהזדיין זה רע. את המסקנות שלי אני מסיק מעם מי עושים את זה. שלמה ארצי הוא מחוץ לתחום. אני מאמין שתסכימי איתי בנקודה זו.
גם אינני חושב ששלמה בן זונה, אכן האופציה הזו קורצת לי כרגע אבל אתעלם ממנה ואמשיך בטיעונים יותר מקובלים ברשותך.
האם הטיפוס הזה, שהמוסר שלו נחשף פה למעלה בצורה שאפילו מזוז לא היה יכול לשבור, הוא רגיש?!? באמת! אלמודובר - זה גבר רגיש. אבל שלמה? לא יודע מה איתך, אבל אני באופן אישי נוטה להיות מוטרד מאוד מגברים טעונים מינית בלתי פתורים שאפילו לא טורחים להסתיר ממני את זה.
לגבי הפרסונה, אני בספק אם שלמה באמת יושב עם יועצים, הוא התדמית שלו היא שאין לו תדמית כי הוא מהזן הישן שטוען שתדמית זה שקר והוא ככה כמו שהוא זה טוב. יסלח לו האלוהים על השחצנות הזו.
כדי להפריך סופית את טיעונך לגבי שקר התדמית, אקנח בסיפור מזעזע מחיי. לפני מספר שנים נכנסתי לבניין של שידורי קשת והשטן זימן לי להכנס ביחד עם דודו טופז. הדלת נפתחת והשומרים מחייכים אליו והוא אומר להם "פאק יו פאק מי פאק יו פאק מי" בלופ. והם צוחקים. חשבתי, וואלה, בדיחה פנימית שלהם. עברנו את דלתות הזכוכית לעבר המעליות. אני דודו ובחורה נחמדה שעובדת במקום, שאיך שראתה אותו נהייתה עסוקה בטלפון שלה. ככה מחכים ופתאום דודו: "פאק יו פאק מי פאק יו פאק מי פאק יו פאק מי". בלי שום התגרות מצידנו. כלום. נכנסנו למעלית ובאמצע, בין קומה 2 ל 3 הוא אומר לבחורה, שבכלל עסוקה בטלפון שלה, "תגידי, ראית את אונס במעלית 4?" "לא" ענתה לו בגועל גלוי והוא "חבל חשבתי תרצי שנעשה ביחד את 5".
שימי לב שגם כאן מדובר בגבר טעון מינית, לא פתור, שיתופי ברגשותיו, והרבה פחות רבגוני משנדמה

תודה לך שהארת את עיני לגבי הקשר הסודי בין שלמה לדודו. לעולם לא הייתי עולה על זה בעצמי

אורי, איזה כיף שאתה מחכה לי פה עם תשובה.
>מסתכל מאחורי הכסא ורואה עוד דד ליין עובר< - הגם אתה ב דחינות כרונית ?
<אולי אוהבי ופלספני שירים ודחינות כרונית הולכים ביחד.

"לא עוזב את העיר לא עוזב את ת"א". - אז לא הבנתי- "לא עוזב את העיר"- של הרגיש ארצי. "לא נרדמת תל אביב" - של הפטפטן רובס.
האמת, כן. השירים הכי מוכרים שלו, שהציבור השכיל לדוג מכל השלל שלו, הם באמת לרוב שירים שענת לא אוהבת במיוחד - למשל "איך הוא שר" , "בדרך אל האושר", "לא נרדמת" וזהו בערך.

(לעומת זאת, "מן החשכה", "מכתב קטן", "סלחי לי", "אני מִדבר", "בואי", "אל תעזבי אותי עכשיו" ועוד).

ודוקא לנושא השני אין לי הרבה מה להגיד.
אני חושבת שאני סולחת לשלמה, כי הוא כנה (ואני לא נכנסת לענין הרגשי/לא רגיש) ושוב- אני מעריכה את זה שהוא משתף אותי. אני לא נכנסת לזה רגשית ואני לא שמה אותי בעמדה מוסרית גבוהה יותר- אני פשוט מקשיבה.
זה נכון שכדאי להתרחק מ מגברים טעונים מינית בלתי פתורים_ (ובמקרה שלי זו המלצה מבורכת...) אבל לגבי _שאפילו לא טורחים להסתיר ממני את זה. - אני מעדיפה שלא יטרחו להסתיר את זה, שאני אדע ממה להתרחק, ובמקרה של השיר, פשוט שאני אדע. ללא הגנות ומסתורין.
הבנתי מדבריך שאתה חושב ששלמה איננו בחור מושך. הגזמת.

אגב, שלמה הפיק פעם סרט מרגש מאד עבורי, על "החבר'ה" שאחד מהם נפל. הוא, שלמה, עזב אותם לגמרי כמה שנים אחרי האסון. ובסרט מופיעה אשת- החבר, ולא נותנים לנו להבין בדיוק אם "לילה לא שקט" קרה.
האמת שגם ממילות השיר, לא ברור אם זה חלום או לא...
אבל היא קיימת, וברקע נשמע השיר.

אני לא נכנסת לסוגית הרגיש, א. כי אין לי ויכוח איתך ב. בגלל שאני לא חושבת שרגישות היא התכונה הבולטת בדמות הציבורית שלו. הייתי הולכת על- זיין, ישראלי, מסתורי (ובגלל "מסתורי" אני מעריכה אותו על השיר הגלוי והברור הזה.)
טוב, בא נדון על שיר אחר. א-------לף!

סטופ

נו, תגידי את אות, ושיר גם. אין לך איזה שיר שאת רוצה לדון בו/אותו?

הצטרפתי רק בתור קוונית, אבל אם כבר, למה לא להתחיל באלף.

אלה אלה, של שלום חנוך, במיוחד בביצוע של דפנה ערמוני. קיטש למתבגרות, מלודיה נמרחת והמשפט "הוא המלך של השכונה, עם אופנוע חדיש" -אופנוע חדיש??! עוד נסיון מעצבן של כותבים בעברית להישמע "צעירים". כמו גם ב"על רחבת הריקודים" למשל. בכלל עברית שלא מצליחה "לשבת" זה נושא בעייתי משום מה, גם בקולנוע ישראלי.

<איבי מנצלת הזדמנות להוציא קצת אגרסיות אחרי ארוחת צהריים>

טוב, HIT יכול להיו ת במשמעות של SPANK ואז זה נשמע פחות רע.......... בקשר לשירים איומים , ממש לא חסר. כבתי איפושהו על שירים של שבק ס'. עכשיו יש חידוש לשיר הדבילי"בנות בקנה ובנים בצריח" שמביא לי קריזה. מעבר לכך ממש אין אף שיר נורמלי שאני מכירה שמבטא מיניות של אישה מבלי להישמע זול, מגעיל או פשוט לא אותנטי. אולי מלבד "דרך המשי"

איבי,

אלה אלה, של שלום חנוך, במיוחד בביצוע של דפנה ערמוני. קיטש למתבגרות,

מישהו אמר לי שהשיר הזה הוא משל על יחסי ישראל וארצות הברית.
והאמת, גם בלי זה אני די אוהב אותו.
הוא מעין תשובה לשיר אחר של דפנה ארמוני - רחבת הריקודים.

מונו,

עכשיו יש חידוש לשיר הדבילי "בנות בקנה ובנים בצריח" שמביא לי קריזה.

האם את מתכוונת ל"פרחים בקנה ובנות בצריח"? (או שזה שיר אחר שאני לא מכיר)
כי אם זה השיר "פרחים בקנה", אז אין כאן שום רמיזה מינית.
אלו שני סימנים שאמורים להביע את סוף עידן המלחמה: בקנה של הטנק שמים פרחים, ומעלים בחורות על הטנק.

כמבן עודד, ריחפתי.
לא, לא רמיזה מינית אבל הפליטת פה הזו, היתה שם כי התכוונתי שאני שונאת את החלוקה המגדרית הזו: בנות בצריח כמו הפרחים שבקנה. כלומר אובייקטיזציה . זאת בניגוד ל"גברים" שלחמו במלחמה .

מישהו אמר לי שהשיר הזה הוא משל על יחסי ישראל וארצות הברית.
נחשו על מה השיר "סיבה טובה" של אריק סיני (מילים אהוד מנור המלך, לחן מתי כספי המלכה)?

בקשר ל"אלה", אני בטוחה שההשערה השערתית בלבד, וששלום חנוך לא היה עושה את זה לעצמו.
חוצמזה, "רחבת הריקודים" הוא של רביצית, ואין פה שאלה ותשובה בין השירים - סתם שירים על נושא דומה.
(כמו "ירושלים של זהב", ו"ראיתי עיר עוטפת אור", כמו "אני וסימון ומואיז הקטן" ו"שירה של השכונה", כמו "לו יהי" ו"let it be").

מונו, מה זה spank?

אני מחפשת שירים שמעצבנים אותי ולא מוצאת. אבל לבטח יש. רק שניה.

יש שירים, לא מעצבנים, שהלחן או הביצוע לא עשו להם טוב, ובמקרה של ביצוע הם פורצים פתאום אחרי שנים. במקרה של לחן לא קולע, צריך להיות משוגע-מילים (כמוני) כדי לדלות אותן כמו ב"דוקים".
למשל- אצלי הכל בסדר בטח גם אהוד מנור.

אותך אני אוהב ודאי לאורך כל הדרך
למרות שאת נסערת כבר ממישהו אחר
אותך אני אכאב ודאי יותר עם בוא הערב
ואם אשכח הלב תמיד זוכר
איתך היו ימי דולקים כאש תמיד בוערת
איך לובן צוארך צונח על כתף זרה
איתך יקדו שוב עלומיי בלהבה אחרת
איך השרפה ההיא רק בי נותרה

אצלי הכל בסדר
ולא חשוב אם לא אמצא תשובה
אצלי הכל בסדר
היום כבר לא מתים מאהבה

אותך אני אחלום בלילה עם אישה אחרת
והכאב ילהיב אותי כמו לפיד בוער
אותך אנשום ודאי בכל דקה עוברת
ואם אשכח הלב תמיד זוכר

אצלי הכל בסדר
ולא חשוב אם לא אמצא תשובה
אצלי הכל בסדר
היום כבר לא מתים מאהבה
היום כבר לא מתים מאהבה

מלבד "דרך המשי"
את יודעת שבמקור, זה היה "בוא תיכנס בי דרך המשי"? רביץ סיפרה בראיון שהיא לא יכלה לראות את עצמה שרה את זה על הבמה, אז שינו ל"בוא נעבור ב".

אתם יודעים, שאני לא מסוגלת לעצור שיר באמצע? תמיד מחכה לסוף של הסוף של השיר כדי לסגור את הדיסק או להעביר הלאה..
אז יש שיטה שאני מיישמת אותה על עצמי והיא פשוט להנמיך את הווליום לאט לאט עד שלא שומעים כלום.

לא ידעתי .

לא ידעתי
טוב, אולי הייתי צריכה להוסיף את המילה: לי, כלומר, יש לי שיטה

חלי,
היא לא ידעתי לגבי דרך המשי...

יש שיטה שאני מיישמת אותה על עצמי והיא פשוט להנמיך את הווליום לאט לאט עד שלא שומעים כלום.
ואני חשבתי שאני הפסיכית היחידה שעושה ככה...

למה? זו המהות של עקרון הרצף!

<עוגיה לא תארה לעצמה שיום יבוא והיא תנתח שיר של רמי קליינשטיין>

נחשו על מה השיר "סיבה טובה" של אריק סיני (מילים אהוד מנור המלך, לחן מתי כספי המלכה)?
יערת דבש באמת על מה?
אני אוהבת את השיר הזה, שרנו אותו גם לחברים בחתונה ולא עולה לי בראש קונוטציה בעייתית

"הילדה הכי יפה בגן". יודעת שהרבה אוהבים אותו אבל אני לא סובלת. (ובכלל את רוב שירי 'הכבש הששה עשר').

ובמיוחד את השורה 'וכשהיא עצובה אני לא מבינה איך אפשר להיות עצובה כשאת הילדה הכי הכי יפה בגן'.
ההאדרה הזו של אידיאל היופי, וכבר בגיל הילדות... וההערצה של הילדה ששרה כלפי הילדה היפה, רק בגלל שהיא יפה. וכאילו שהיופי אמור להשפיע על מצב הרוח. איכס.

שיר שאני דווקא אוהבת "נשל הנחש" של מאיר אריאל. אבל יש בו בית קצת מזעזע (המילים מהזיכרון):

'פעם הייתה לי בחורה
קצת פראית קצת לא ברורה
לא הגיע לה שאשתגע
אז במכונית שכורה
הרסתי לה את הצורה
ועכשיו אני מתגעגע'

שיר שמגעיל אותי לשמוע, אולי לא השיר מגעיל, אבל המציאות שהוא מתאר:

'אופס אני גומר, אופס היא לא הספיקה.... עושה עצמי נרדם, מיטה אחת הרבה שתיקה.
בואי לא נעשה מזה סיפור גדול... '

השיר "תשמור על העולם ילד". לא יכולה להסביר למה, אבל אני מ-מש לא סובלת אותו. יש בו מין קיטשיות כזאת. ומין העמסת אחריות משונה על הכתפיים של הילד. במיוחד הקיטשיות...

על מה השיר "סיבה טובה" של אריק סיני
נכתב על יחסי ישראל - מצרים לאחר פינוי סיני וישום הסכם השלום

אז ככה:
דבר ראשון בנוגע לפירוש של עודד לשיר "סיגליות" תמיד חשבתי שבעלה פשוט פסיכי, אף פעם לא ראיתי את זה מנקודת מבט כזו וכשחושבים על זה לרגע מבינים שאולי באמת תיתכן סיטואציה כזו ועצוב שכך. אני מקווה שהקשר שלי עם בעלי אף פעם לא ידרדר לתהומות שכאלה שאם הוא יביא לי פרחים אחשוב שהוא בוגד בי אבל אני בהחלט מכירה אישית כמה נשים שמחפשות סיבה להתעצבן מכ-ל דבר.
דבר שני- בנוגע ל"זמר שלוש התשובות" אני לא חושבת שהגבר שם הוא מתעלל, אני רואה אותו יותר כנמושה. הוא לא רוצה יותר ובמקום להיות גבר , לבוא ולאמר- נגמר לי ואני רוצה להיפרד הוא ממציא כל מיני קשיים שאמורים להבריח אותה, והיא התלותית, במקום לברוח, ממציאה כל מיני צידוקים. אסבול הכל רק לא ללכת. בסוף אין לו ברירה והוא נאלץ לאמר- לכי. מן הסתם לא בנקל היא תשכח אותו לאחר שתלך, לכל אורך השיר אנחנו רואים עד כמה היא תלויה בו, במידה מסויימת אין לקיום שלה (בעיני עצמה) שום פואנטה לבדה, הכל היא מוכנה לספוג רק לא ללכת.
דבר שלישי- בנוגע לאלכסנדר פן ושירו וידוי. דבר ראשון אני חייבת לאמר שעל אף שבתור בנאדם, וביחוד בתור בנזוג הוא היה זוועה, בתור משורר הוא מדהים. דבר שני, השיר "וידוי" נכתב על מערכת היחסים ארוכת השנים והסבל שלו עם השחקנית חנה רובינא (מערכת יחסים שממנה נולדה אילנה רובינא) השיר לא נועד לחנך אף אחד לשומדבר ולכן לא הוגן לטעון כלפיו שאינו חינוכי. הוא נועד לפרוק את רגשותיו שלו. במהלך מסכת היסורים שהייתה הקשר שלהם הוא התעלל בה רגשית, בגד, שתה, עזב וחזר עשרות פעמים. הם היו אומללים בנפרד והיו אומללים ביחד. השיר, כשמו כן הוא- הינו וידוי. הייתי חרא בן זוג. אני תמיד ראיתי אותו כמעין התנצלות מאוחרת. הייתי חרא בן זוג אבל אני מודע לזה עד כאב.

"חנה'לה אופה קטנה". השיר הבהיל אותי כששמעתי אותו לראשונה. זה נשמע לי מורבידי.
זה מורבידי? הבת שלי כשהיתה קטנה, היתה שרה 'וכשסבא בתנור הכל נהפך לפחם'.

אני דווקא ממש אוהבת את זמר שלוש התשובות. למעשה כשהייתי בצבא הייתי מאוהבת במישהו בדיוק ככה.
זה שיר שמבטא משהו שקיים. לא משהו נכון, לא משהו בריא, אבל משהו שקיים.
לא הייתי מציעה אותו כשיר אהבה למישהו. אם כבר אז באמת לדבר עליו ולהראות כמה שהוא שגוי. (מאחלת לעצמי שכשהבנות שלי יהיו בגילי דאז הן ידעו לא להתאהב ככה)

איזה דף מעולה! משפטים שהפילו אותי מצחוק והיו שווים את כל הבזבוז זמן הבלתי מבוקר הזה על הבוקר:

ולכאן נכנס גם "בלבלי אותו" החביב. פסיכותרפיסטית שאני מכירה שמעה את השיר הזה ממטופל, וחשבה שזו גלישה פסיכוטית...

אך הסוף היה מצחיק/ בא הביתה צביקה פיק/ פילפילון צחק מאד/ ומיד התחיל לרקוד.

D-:

והניתוח של צפריר לשלושת התשובות ששם סופסופ תשובה בפי לכל מלעיזיו של השיר לאורך השנים, תודה..

ועכשיו אוסיף, בנוגע ל "בנות בצריח"- לא חשבתי על זה לעומק, אבל עלה פתאום בדעתי שמה שביקשנו- קיבלנו
כלומר לא נכתבו המון שירים על כמה אנחנו באמת רוצים שלום, נכתבו שירים על איך מחר נפליגה בספינות והבנות יהיו בצריח
ואכן זה מה שקרה, הבנות בצריח (אולי לא לפי כוונת המשורר אבל בכל זאת, בהשאלה, בכל מקרה הבנות קרביות)
קיבלנו את מה שיכולנו לדמיין לנו, מי יכול לחשוב על שירים (לא מתקופת הניו אייג') שבאמת מבקשים שלום?
(המוח שלי ריק כרגע)

"ומישהו בוכה
וזה לא אני"
מה לעזאזל זה בא להגיד?

מי יכול לחשוב על שירים (לא מתקופת הניו אייג') שבאמת מבקשים שלום?

"יא חביבי אייבי בהצלחה לך"

"הנה בא נשיא מצריים
איך שמחתי לקראתו
פרמידות בעיניים
ושלום במקטרתו
אז אמרתי בוא נשלימה
ונחיה כמו אחים
ואז הוא אמר קדימה
רק תצאו מהשטחים..."

"אני נולדתי לשלום שרק יגיע"

אלוהים שלי רציתי שתדע......
באתי משמיים
עברתי נדודים
לשאת ברכת שלום לכל הילדים"

"העושה שלום במרומיו
הוא יעשה שלום עלינו
ועל כל העולם
ואימרו" אימרו סאלאם"
גירסה אישית שלי

_מאחורי ההר 1 2 3 שם ישבו שלושה גמדים 1 2 3
לא אכלו ולא שתו 1 2 3 רק ישבו ופיטפטו 1 2 3_

סליחה זה מתאים לגמדים לשבת ככה ולפטפט בלי הכרה?
אם כבר מדובר כאן בגמדות אולי...

מה שבאמת אבל באמת מעצבן זה שיר הערש:

_אבא הלך לעבודה,
הלך הלך אבא_ כבר עצוב לאללה
יבוא עם צאת הלבנה אז מה לא נראה אותו לפני שהולכים לישון???
יביא לך מתנה ממש פיצוי הולם. שיביא בובה של דורה

שלמה ארצי: 'כל הערב דאגנו, הילדים לא חזרו מהגן'.
מפיל אותי כל פעם מחדש.

תמיד שנאתי את השיר ההוא עם הצייר והזמרת בארים האדומה: "איך שאת כשאת פורשת כנפיים" וכו'. הייתה תקופה שהשמיעו אותו נון סטופ ברדיו וזה היה ממש מעצבן, מילים חלולות ומנגינה מתאמצת.

אוי,ואני דווקא ממש אהבתי את השיר ,דואט מתוק בעיני.
אפרופו שירי ילדים הששירים של מרים ילן שטקליס תמיד עושים לי רע "דני דני ילד רע"
כל מי שמלוכלך נחשב לילד ממש רע

<הילדים שלי לא היו נכנסים לקריטריונים של השיר-תמיד מג'ופג'פים ומבסוטים>

הייתה תקופה שהשמיעו אותו נון סטופ ברדיו וזה היה ממש מעצבן, מילים חלולות ומנגינה מתאמצת

ווי ואני זה היה בדיוק השיר שלי ושל בן זוגי דאז (מעניין אם הוא משהק עכשיו?), וזה כי אז הייתי (רק) חצי משוגעת.
בדיעבד אני יכולה להסכים שהקשר היה מתאמץ_. אבל לא _חלול! P-:

שיר שאני ממשששששש אוהבת (וגם בעלי שיחייה) :
"בני בני ילד רע" (לא מכירה שיר על דני, רק על בני)

ומה לגבי שירים שיש בהם אי התאמה מופלאה בין המילים למנגינה?
<אני עדיין זוכרת בנוסטלגיה את ריקודה של א' חברתנו לצלילי הרגאיי הקופצניים והעליזים שליוו את המילים abortion is a bloody crime של אלפא בלונדי. אח, היו זמנים>

ולגבי שלמה ארצי - אני ממליצה על סדרת ציורי הקומיקס הוי ארצי של נירמו, אחד מפרשניו האינטואיטיביים החשובים של המשורר. (הקישור לקריקטורה הראשונה, יש עוד ארבע אחריה וכולן שוות).

ומה לגבי שירים שיש בהם אי התאמה מופלאה בין המילים למנגינה?
נגיד...

_"אך אם פעם תהיי שוחקת
בלעדי במסיבת מרעיך -
תעבור קנאתי שותקת
ותשרוף את ביתך עליך!"_
לה לה לה לה לה לה-לה-לה לה לה....

אבל זה דווקא לה לה לה עצוב, או לפחות יכול להיות כזה
(מה יעשה יהורם גאון שכל דבר יוצא לו חגיגי כזה?..)

אהבה טהורה- תודה, אני שמחה ששאלתי

התשמע קולי :
מילים נפלאות, נוגעות של רחל
לחן יפהפה של שמוליק קראוס.
אבל מה? לא מתאים אחד לשני.
למה? זה כואב עד אין קץ וזה קצבי וכמעט פוצח בריקוד (כשמקשיבים למנגינה בלבד)
ובעיקר מה שהופך את זה ל"לא מתאים במיוחד" זה החזרות העליזות:
התשמע קולי (התשמע קולי)
רחוקי שלי (רחוקי שלי)

<זה יותר מרשים בהדגמה חיה ולא וירטואלית

>

ומה לגבי שירים שיש בהם אי התאמה מופלאה בין המילים למנגינה?
בשתיים, שתיים ושלושים.
קופצני משהו ביחס לתוכן המורבידי של השיר.

אפרופו שירי ילדים הששירים של מרים ילן שטקליס תמיד עושים לי רע "דני דני ילד רע
זה "דני דני מלוכלך, מלוכלך כל כך כל כך".

מתוך "הגרב המסכן"\מרים ילן שטקליס

...דני דני ילד רע,
אלישבע כך אמרה.
והסכימה הדובה,
כי אמת אמרה בובה.

והדב,הוא נאנח-
אככך,אך-אך-אך!
ואפילו השפן
לא דיבר טובות על דן...

וכל הדיון על דן,הוא על כך שהתרוצץ וקרע את הגרב "מימין ואף משמאל-חור גדול ! חור גדול!"

_ומה לגבי שירים שיש בהם אי התאמה מופלאה בין המילים למנגינה?
נגיד...
"אך אם פעם תהיי שוחקת
בלעדי במסיבת מרעיך -
תעבור קנאתי שותקת
ותשרוף את ביתך עליך!"
לה לה לה לה לה לה-לה-לה לה לה...._

הדף הזה מתחיל לחזור על עצמו...
D-:

למה תמיד משמיצים את דני?

גם אני אוהבת את בני ילד רע,
ובני ילד טוב הוא הכי חמוד בעולם לא?

המון שירי ערש הם שירים ארסיים מאד.
אנחנו שרים לילדנו בקול רך ונמוך, כשהם עטופים בשמיכה אחרי המקלחת, ומרדימים אותם למילות זוועה:

"לילה, לילה, אחד היה טרף. לילה, לילה, שני מת בחרב....לילה,לילה רק את מחכה. נומי,נומי, הדרך ריקה".

"שכב, בני, שכב במנוחה...בוערת הגורן בתל-יוסף וגם מבית-אלפא עולה עשן". (בררר. זה גם מלווה בתנועות הגו ימינה ושמאלה כמו תפילה).

"מאמר על שירי הערש מאת ד26cat]ר רמי בר-גיורא id[/po]%3D844%26pID%3D412+%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94+%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99+%D7%A2%D7%A8%D7%A9&hl=iw&ct=clnk&cd=1

אשכרה שירי הרס...

או אולי שירי ארס?

אצלנו שרים:
"אבא הלך לעבודה,
הלך הלך הלך,
יבוא עם צאת הלבנה
יתן לך נשיקה".

וחוץ מזה הלבנה יוצאת כל יום בשעה אחרת, אז יש תקווה שאבא יבוא מוקדם לפעמים.

השיר שאני ממש לא סובלת כבר מגיל ילדות זה

"ולס להגנת הצומח"

דבר ראשון המנגינה והזמרים שרים באופן מזעזע ואני ממש לא מצליחה להבין למה צריך לשמור על הבכיינית הזו. שתדאג לעצמה, מה היא פרח?

זה שיר על הפרת זכויות יוצרים...

אצלנו היה מקובל לשיר את השיר הזה בביתספר סביב דובישבט וזה נשמע לי הגיוני עד שהקשבתי למילים.

ומה לגבי שירים שיש בהם אי התאמה מופלאה בין המילים למנגינה?

כשחוסר ההתאמה הוא בין מנגינה שמחה ומלים עצובות או להפך, זה דווקא יכול להיות נפלא. דוגמא שאני ממש ממש אוהבת - "עברתי רק כדי לראות" (אסתר שמיר).
אבל כשחוסר ההתאמה הוא בין מנגינה יפהפייה ומלים מפגרות או להפך, זה מעצבן אותי ברמות. דוגמא לשיר כזה - "שיר בין ערביים" של שלמה יידוב ("מבדידות האנשים הופכים קשים, מעטים יוצאים ממנה נשכרים. יש הפוחד מהדממה, יש המגלה בה נשמה"). המנגינה מופלאה, והיא מתבזבת על מלים בינוניות מינוס (לטעמי כמובן). בזבוז נוראי ומעצבן.

_"ולס להגנת הצומח"
דבר ראשון המנגינה והזמרים שרים באופן מזעזע ואני ממש לא מצליחה להבין למה צריך לשמור על הבכיינית הזו. שתדאג לעצמה, מה היא פרח?_

זה שיר על הפרת זכויות יוצרים...

לי מוכר יותר כשיר על ילדים מוכים במשפחה, ושמעתי גם פרשנות עליו בהקשר של הטרדה מינית.

_ביתי את בוכה או צוחקת/יובב כץ

פגז אחרון התפוצץ ושתק,
עטפה הדממה את העמק.
ילדה בגדות יצאה ממקלט,
ואין בתים עוד במשק.
אמא, היה לנו בית ירוק
עם אבא ובובה ושסק.
הבית איננו, ואבא רחוק,
אימי את בוכה או צוחקת.
......_
אם כבר מדברים על חוסר תיאום בין המילים למנגינה...
כשגרתי באיזור ההוא נהגנו לצחוק על השיר הזה (על חוסר הקשר בין השיר למנגינה) בזמן הקטיושות. ממש לא מצחיק אבל מה כבר נשאר לעשות בזמנים כאלה?

אם כבר מדברים על חוסר תיאום בין המילים למנגינה

הדוגמא שאני הכי אוהב, מילים עצובות וקורעות:

קשה לי
את רחוקה ממני
קשה לי
והמיטה כל כך קרה
קשה לי
אוהב אותך עודני
בדד נותרתי בחושך הולך
חוזר בלי מטרה

והמנגינה? שיר ריקודים שמח ועליז (היה להיט בחתונות בזמנו)...

אפרופו שירי חתונות, אחד הבולטים שבהם הוא I will survive של גלוריה גיינור, gloria]זה gaynor[/po]/i will survive.html
בקיצור השיר אומר שמע מותק, לא מרגישה אליך כלום, עוף לי מהחיים ופנה את הדרך למי שיאהב אותי באמת.
בכל פעם תוהה מחדש איך הוא מתברג לכל חתונה כמעט, ולא מבינה

בכל פעם תוהה מחדש איך הוא מתברג לכל חתונה כמעט, ולא מבינה
מה, ברור, זה מופנה אל האקס שלא היה לך נעים לא להזמין...

אגב, בטח ענת שפתחה את הדף ב2003 כבר מזמן לא כאן אבל את מי שזה מעניין, פעם שמעתי ראיון עם רבקה זוהר (שהיא המבצעת המקורית של "זמר שלוש התשובות") שהיא יותר לא מוכנה לשיר את השיר הזה אף פעם מרוב שהוא פתטי.

ביתי את בוכה או צוחקת בתור ילדה מגדות (במיל') אני לא מוכנה שתלכלכי על השיר הזה

המילים מספרות על סיום המלחמה בגלל זה המנגינה שמחה!

ערב טוב עמיתי המלומדים, אולי לפני שמנתחים פה שירים שלמים של עשרה בתים תתנו את הדעת על מילים בודדות? הצעות לסדר היום: מטבח (טבח), משפחה (שפחה), נקבה (נקב- חור) וכו.... מוזמנים להוסיף.

בכל פעם תוהה מחדש איך הוא מתברג לכל חתונה כמעט, ולא מבינה
בדרך כלל אנשים קולטים מלים בודדות, שורה ראשונה - וזהו. לפי זה מתייחסים לשיר.

למשל השיר "הימים חולפים שנה עוברת" - מקובל לשיר אותו בראש השנה.
"הימים חולפים, שנה עוברת - אבל המנגינה לעולם נשארת."
מה הקשר לראש השנה? השיר הזה מדבר על נצחיותה של המוסיקה!
יש לו תרגום נוסף, ושם זה יותר ברור: "כל על פני ארץ הוא בן-חלוף, רק שיר הזמר חי עד אין סוף."

או השיר "אסיף" - "אסוף את המעשים, את המלים והאותות, כמו יבול ברכה כבד משאת..." אה, יבול - אז זה שיר לסוכות, חג האסיף.
איזה אסיף ואיזה ציפורים. זה שיר אֵבֶל.
איתמר פרת כתב את השיר הזה לזכר אחותו תרצה, שנהרגה בתאונת דרכים. בתשרי.
שימו לב למלים בהמשך: "אסוף את הפריחה אשר גמלה לזכרונות..." "...רק הבטחת הרוח כי הגשם בעיתו עוד יחונן את עפרה בסוף תשרי."

ביתי את בוכה או צוחקת
או בגרסתו מילדותי: ביתי את צוחה או בוחקת.

גם לי התעורר לפתע רגע פטריוטי למקרא ביקורת על השיר.... כבוגרת הפגזות בילדותי.

אסיף- איזה שיר עצוב, עשית לי ממש צמרמורת..
בכלל הדף הזה מלא שירים יפים, אני קוראת וקוראת ולא מוצאת שום דבר באמת כה איום ונורא...
(שירים כמו שאומרים "נורא" יפים...)

בדרך כלל אנשים קולטים מלים בודדות, שורה ראשונה - וזהו. לפי זה מתייחסים לשיר.
מעניין מה רוב האנשים מבינים מהשורה הראשונה של :
First I was afraid, I was petrified
מישהו מהדודים בחתונה יודע מה זה petrified?
P-:

בסה"כ השיר אופטימי מאוד עם מנגינה קצבית - אם לא ינגנו אותו בחתונות איפה כן ינגנו אותו?

אם כבר מחרפן אותי טוטאלית כששמים בחופה או בסלואו הראשון שיר שהמשמעות שלו איך נאמר לא קשורה לסיבת המסיבה.

הייתה תקופה ששמו בשיר הסלואו גם את
_הו מלנכוליה,
את אהובתי_

עזבו את זה שהשיר בתכל'ס מדכא, אבל הוא אם כבר מוקדש לבדידות ולמוזיקה שחמי יצר בתקופה שאחרי פרידה מאישתו, אין בו צל של רומנטיקה, כולו אכזבה!

בחתונה האחרונה שהייתי שמו בסלואו את :
Love of my life - you've hurt me
You've broken my heart and now you leave me

של Queen (שכבודם במקום מונח)

רוב האנשים אינם חושבים?

אולי לפני שמנתחים פה שירים שלמים של עשרה בתים תתנו את הדעת על מילים בודדות? הצעות לסדר היום: מטבח (טבח), משפחה (שפחה), נקבה (נקב- חור) וכו....
מי אמר ש"משפחה" הגיע מ"שפחה"? אולי זה ההפך? אולי השורש ש.פ.ח משמעו משהו שקשור בעבותות חזקים, ושתי המילים השונות נגזרו ממנו?
וזה בכלל לא קשור לדף

יש דפים רלוונטיים כמו מה מקור הביטוי או עקרון בנייני הפעלים

מכיוון שנפתח פה סעיף חדש של שירים אחרי החופה
אני רוצה לציין שעד היום לא הצלחתי לבחור (לא רק שיר גם בחור ...)

טוב נו גם אם הכל מתאים פיקס המוזיקה המילים זה יכול לבאס
(יען כי כמה פעמים אפשר לשמוע יחד לב אל לב אחרי החופה?

)

מישהו מהדודים בחתונה יודע מה זה petrified? מבועתת.