אמא דתית

[ציפ_ציף*]

תודה ל-ה?. @}

[יעלי_לה]

@} שם מקסים. לידה מקסימה. ואת מקסימה.

[אמא_דתית*]

המגירה הזו, האחרונה, ולא סתם אחרונה- תמיד העדפתי להתעלם ממנה ואתמול החלטתי לסדר אותה.
מגירה של כלים חד פעמיים שאף פעם לא קניתי (כעיקרון לא לקנות)
הכלים האלה נאספו לי מכל מיני מקומות. פעם היו הרבה אורחים אז לקחתי משכנה ופעם חברים התארחו והביאו איתם ונשאר
בכל אופן היה לי קשה איתם ולא ידעתי אם אני רוצה אותם (ומוותרת באיזשהו אופן על העקרונות האקולוגים שלי) או שאני מוותרת עליהם ובכך משלימה עם עצם היותי חיה, קיימת, עקרת בית ושהכלים האלה יכולים להקל עלי בהמון מצבים.

"לא יודעת". היה לי קשה.
"את יודעת". ולא. באמת שלא ידעתי.
היה לי קשה לנתק את עצמי מהעיקרון הזה, אולי גם כי הוא בין היחידים שנותרו מהחלום האקולוגי- טבעי שלי
אך האם זו באמת אני? האם לזה נפשי שואפת?
העקרונות האלו עושים אותי שמחה יותר? טובה יותר? אישה טובה יותר? אמא טובה יותר?

ניסיתי לחשוב מה מושך אותי בהם ואני חושבת שזה הייחוד.
, מעין חיבור למהות פנימית-חיצונית . יש בי רצון להיות מחוברת לבריאה, לעצמי וזה מה שתפס אותי, שנגע לי, נגע בי.

אמת. אמת. אמת.
כל כך קשה לי להבחין באמת .

השארתי את הכלים, מסודרים ונקיים. אני שמחה איתם, קצת פחות שמחה להשתמש בהם ומקווה שאני בדרך להכרת הייחוד האמיתי שבי.

[אמא_לשלושה*]

היי יעל
אחותי חזרה בתשובה, אשאל אותה אם היא מעוניינת לספר את סיפורה (מאמינה שכן) ואמסור לה את המייל שלך.

[דנדוש*]

מזדהה עם אמא דתית , הבית נקי, הארונות מסודרים, עשיתי מיון, נפרדת (בצער) מדברים לא שימושיים, ורק הערימה הזאת בצד המיטה מחכה לי, שקיות שקיות של החומרים של הכיתה והבי"ס, למיין לאזור אומץ לזרוק, והכי נורא להחזיר למקום. אוף, איפה הגמדים הקטנים כשזקוקים להם?

[אילה_א*]

הי יעל
אחי חוזר בתשובה אני אשאל אותו אם הוא מעוניין לספר את סיפורו ואמסור לו את המייל שלך

[אמא_דתית*]

התחלה חדשה. יצאנו מעבדות לחירות.

איזה יום הזוי. איזו התחלה חדשה. הקדוש ברוך הוא מבקש מאתנו שינוי.

זהו. נגמרו המגירות ועכשיו אני מבינה את התלות הגדולה שלי בשיטה ובמדריכה ובכל הדרך הזו הסוחפת.
נזהרתי לא להסחף אך גם אני , נסחפתי.
כל החיים שלי נבנו ותוכננו להבנות בעזרת המגירות, ממש הכל- מהמזלג בארון ועד היחסים עם בעלי, דרך הילדים והלידה והמצב הכלכלי..
חלום. קירבה לקדוש ברוךהוא שכמוה לא הרגשתי, והכרה בעצמי. למדתי להכיר את עצמי וגם לכבד עצמי. להשקיע ולקבל. להיות כנה ואמיתית. בהירה וברורה. מדוייקת.

חלום. יותר מדי חלומי כנראה ולא ברצוני נפסק.
כנראה שהיתה יותר מדי רוח שם למעלה, כנראה שתיפסו שם יותר מדי גבוה.

[אמא_דתית*]

טיפסו..

[ציפ_ציף*]

זה אחד הדברים שקשה לי עם העבודה של מגירות (לא מהתנסות שלי,אלא של חברה טובה) -התלות הזאת.
כאילו שבלי העבודה או המדריכה המנחה אין קיום רוחני,אולי אני טועה כי אני לא ממש בתוך זה,אבל בהקצנה,זאת התחושה שלי.

אבל בכל מקרה,אחרי כל עליה מגיעה ירידה,
שתוביל כמובן לעלייה חדשה,כך שאין יאוש

[דנ_דוש*]

בנות, הערמה נשארה במקומה, והשמיים לא נפלו, היתכן...???
טוב, המיון הבא בחופש הגדול, על חשבון החופש האישי, בבחינת מי שלא טרח בערב פסח- יאכל אותה בחופש הגדול....(-:
נ.ב: מגירות עוסקת גם בתחום הרוחני??? ( מזאת שלא ניסתה גם בגשמי.)

[אמא_דתית*]

אמא. האמת שאני משתגעת.
אתמול הייתי על סף התמוטטות עצבים או דיכאון, משהו בין לבין........
מצטערת להעציב אותך אבל את כל כך קרובה אלי, לפעמים גם מלאך לא מבין או שמבין ואין לו מה להציע.
אני מרגישה נטולת תקווה וחיות, בוכה המון. כועסת.
לא יודעת באמת מה אני רוצה מעצמי
זה התחיל אחרי סוף המגירות, כנראה שזה השתלט עלי והרחיק אותי מעצמי. במסווה של קירבה לעצמי בעצם התרחקתי ואני עכשיו אובדת עצות. מכל הבחינות.
אני רוצה לשנות אבל לאיודעת במה וכמה ולמה.
אני רוצה שתהיה לנו פרנסה בשפע ולא חיים של עבודות מזדמנות וחסרות משמעות ערכית.
חייבת להתעסק במשהו. חייבת לצאת מדי פעם. לא יכולה עם המרחק של היישוב הזה מכל מקום, עם הפחד שלי בכל נסיעה, עם החד גוניות הזו.

קשה לי עם החוסר יוזמה ויצירתיות במלאכי וזה דבק גם בי, משפיע עלי
כאילו הכל סגור בפני. אני אמא ויותר מזה לא. צמודה לילדים אך רחוקה מעצמי באמת. לא בטוחה בעצמי ולא נותנת זמן לעצמי.

ואני בוכה עכשיו אמא. איפה אני.

[מיכלול_ה*]

שלום אמא, יש לך אחלה רעיונות לעיסוקים. אכשהו נראה לי שחלקם לא מניבים פרנסה רבה. אז חשבי טוב האם את רוצה להשקיע זמן בדברים שמביאים פרנסה או בדברים שעושים לך טוב. כמו כן לא כתבת מה הניסיון שלך בכל אחד מהתחומים. כל אחד מהתחומים שהצעת דורש איזה שהוא כשרון ובעיקר אמון במה שאת עושה והרגשה שיש לך את זה, שאת יכולה להעניק מהכשרון שלך לאחרים ולעשות להם טוב. האם את בשלב של למידה וקבלת ביטחון או שאת כבר אחרי זה ורק רוצה לברר איך להשיג לקוחות?. שיהיה בהצלחה.

[אנונימי]

שלום לך אמא דתית!
מאוד קייף לראות שאת רוצה להתקדם ולצאור דברים חדשים ויחד עם זה לשמור אל האיזון במשפחה, באולם הפנימי ובהכנסה. כאישה ואמא אני מאוד מבינה אותך, לפני כמה שנים הייתי בידיוק באותה נקודה והיו לי הרבה שאלות. היום אני ובעלי מגשימים את החלום שלנו ועוזרים לאנשים אחרים להגשים את החלום שלהם. בימים האלא באחד מהעסקים שלנו
אנחנו מחפשים שוטפים שרוצים לגדול יחד אתנו.
מזמינה אותך לפרזנטציה העיסקית שלנו:
http://www.partnershipoffering.com

אם תרצי לדעת יותר את מוזמנת לבקר באתר שלנו עם סיסמה כניסת חינם: wellness3365

[אנונימי]

הי יעל,
רוב החומר באינטרנט הוא באנגלית כי זה עסק בינלאומי, אז אולי יותר טוב יהיה לדבר להתחלה בטלפון?
איתי יותר טוב לדבר בבקרים, עד 12. 052-3367178

[אמא_של_א_א_א*]

הי, מקוה ששלומך טוב
לגבי אדמה מנותקת לשנת שמיטה - בעלי גנן של הרבה חברה דתיים,
יכולה לשאול אם תרצי , אבל אשמח לשאלות יותר קונקרטיות.
ולמעלה שכתבת למעלה
מרגישה הרבה פעמים כמוך,,,,,,,,
יודעת שזה חלק מהתחושה של התרוקנות כתוצאה מאימהות ארוכה,צמודה
ורצון בעצם לקצת יותר ספייס ,
אני ניגשתי עם התחושות האלו להומאופטית שנראה לי שמאוד עזרה לי
לימים שמחים

[אמא_דתית*]

"יש עניין שיתהפך הכל לטובה"

פתאום נהייה לי כל כך נעים וטוב. איזון רגוע שכזה בבית, עם הילדים ועם אהובי (שפתאום הפך מבעל לאהוב..)

אני מרגישה שאני עצמי משתמשת בתחושות האמתיות שלי ובוחרת לי מה לקחת ומה לא.
השיטה הזו כנראה עשתה לי הרבה מאוד טוב-סדר, ארגון פנימי וחיצוני
אבל היא גרמה לי לוותר על החלומות שלי ועל השאיפות שלי.

אתמול ראיתי את הסרט הסוד וזה מעניין
במגירות כשראינו משהו ששואפים אליו אך הוא לא בנמצא (כמו ציוד הארומתרפיה שלי שאני חולמת להכין אתו תרופות קרמים סבונים ועוד ..), צריך לוותר עליו. להחביא או לזרוק אותו כדי שלא ניתקל בתסכול בכל פעם(למשל, כל פעם שהיתי רואה את הבקבוקים הקטנים ממתינים על המדף זה עשה לי תחושת חמיצות..אני לא מספיקה! אני לא רצינית!

ב"הסוד" זה ההפך הגמור. להכין לך לוח חזון , צק דמיוני של 100,000 דולר וכל הזמן לראות את החלום מול העיניים. לא לוותר לעצמך. להאמין בעצמך וכך זה יתגשם.

ואהבתי את מה שראיתי. אני כאן, אמנם אמא ואשה ורעיה
אבל אחרי ולפני הכל זו אני . ולא ניתן למחוק או להסתיר בארגז את החלומות והשאיפות והחיבור העצום אל האושר .חיצוני ופנימי כאחד.

יאללא. אני הולכת לקראתי. זוזו הצידה. בעצם, תישארו עוד קצת.

[דנ_דוש*]

אשרייך...

[רויטל*]

שלום יעל
ראיתי את המודעה שלך לגבי מיטה מעץ.
אני פירסמתי את המודעה למכירה, וזה עדין רלבנטי.
את מוזמנת להתקשר בזמנך ולקבל פרטים
02-5363263
שבת שלום
רויטל

[יער_נורווגי*]

הי. האדם שהמליץ על זה כבר אינו בחיים כך שאני לא יכולה להפנות אותך אליו... זה היה לפני שנים רבות (אחי בן קרוב ל-30 היום). אמא שלי אומרת שהיא נתנה לאחי משימות לזחול במסדרון:להביא כדור, לדחוף כדור וכו', מעין "שיעור התעמלות" כמה פעמים ביום, כל פעם 5-10 ד', במשך חודש. במקביל הוא קיבל תרופה הומאופטית שהאיש רקח לו. אחרי חודש היה שיפור משמעותי ולבסוף הניתוח בוטל. מעבר לזה איני יודעת.. אולי כדאי לפנות לטיפול הומא'.

[נועה_ברוך*]

הי - הנה אני
_נועה בר (27.04.2007 09:55):
קבוצת א/נשים ואמהות (או אבות) שבבית שיוצרת יחד מקורות להכנסה
אני מעוניינת ליצור קשר עם א/נשים שמעונינות להיפגש כדי לדבר, להעלות רעיונות ובעיקר ליישם ברצינות כיוונים לעבודה משותפת או תמיכה הדדית שתיצור עבורנו פרנסה
הרעיון הוא להיפגש על בסיס קבוע (אחת לשבוע רצוי) באזור ת"א ולנסות יחד לחשוב, לתמוך, לפעול ולהרים פרוייקט (אחד או יותר) שיש בצידו פוטנציאל רווחי.
כל מי שחושבת שיש בה פוטנציאלים לא ממומשים והיא חולמת להתחיל אבל לא מוצאת לבד את הכוח, זמן... מוזמנת!
כל מי שיש לו ידע ורצון לעסקים, בעיקר כאלו שמאפשרים להורים לגדל את ילדיהם לצידם, שרוצה ומוכן להשקיע משהו - בקיצור מוזמנים כולם
אשמח לתגובות בדואל nomno ב וואלה.קום.
תודה_

[נועה_ברוך*]

הי, אני מעדיפה לעבור לפסים מעשיים במייל. כתבי לי ל nomno שטרודל walla נקודה com.
יום טוב @}

[אמא_של_ליה*]

היי.
אני בקיאה בענייני חפ"ן (ואף ממליצה בחום)
רשמית צריך תואר ראשון כדי לקבל את תעודת ההוראה.
מעשית לומדים אתי השנה אנשים בלי תואר,
כאלה שמתכננים על תואר ראשון בהמשך או תעודת הוראה דרך הסמינר.

נסי לדבר עם חני ב - 02-6587515 ביום ב'.

[אמא_של_ליה*]

אה.
ואם בא לך לשאול עוד - אני בדפבית.

[אמא_של_ליה*]

מתחילים וגומרים את השנה בלי תואר,
כדי לקבל תעודה צריך לעשות תואר,
(ואפשר להיות מורים בחינוך פתוח גם בלי תעודת הוראה)

פשוט מבחינת הסדר חפ"ן יכול לבוא לפני תואר ראשון.
אני מרגישה קצת עילגת. הסברתי את עצמי?

[מיכלול_ה*]

לגבי מחיר חלות נראה לי שהמחיר שאת יכולה לגבות תלוי במקום בו את מתכוונת למכור אותם. ובכלל אולי שווה לך למכור לחמי בריאות ולא רק חלות? נראה לי שהביקוש לכך עולה, בעיקר כי בסופרים רגילים כל הלחמים מכילים המון חומרים משמרים ועוד כל מיני דברים מיותרים ואלו שהם באמת אורגניים עולים בדרך כלל מעל 15 ש"ח וניתן להשיג אותם רק בחנויות טבע ורק בימים מסויימים (אם שוכחים להזמין לפעמים אין).
אני קונה לחם אורגני עבודת יד במשהו כמו 10 ש"ח בקו אופ וזה נראה לי סביר. הלחם שאני קונה גם יותר זול וגם יותר טעים (מאלו שניתן לקנות בחנויול טבע ) בעיקר בגלל שהוא טרי טרי.

[לוטם_מרווני*]

אני קניתי פעם לחמים עבודת יד ושילמנו 15-20 ש"ח לכיכר. חלה לשבת,אם היא מקמח מלא אורגני וכו'- נראה לי הוגן 15 לחלה. אם מקמח לבן- אז פחות, כי מחירי המצרכים זולים יותר. את צריכה לבדוק כמה זמן תשקיעי בזה...בהצלחה!

[פלוני_אלמונית*]

גם אני חושבת ש 15-20 זה מחיר סביר (אם החלות מקמח מלא)

[אמא_של_צליל_שמיים*]

גם לטעמי קמח מלא/לבן אורגני 15 ש"ח מחיר הוגן
במידה ולא אורגני 10 ש"ח
בהצלחה

[אורי_ה*]

שלום יעל. זאת אוריה, מהמנשאים. משמח לראות אותך גם פה.
חלף זמן רב עד שעשיתי את ההקשר. מקווה שאתם בטוב.
קראתי היום חלקים מהדף שלך בשותפות והתרגשות.
הדרך שלך נדמית מכאן צלולה, קשובה לקולות שנושאים אמת, תובעת דיוק ומלאת אומץ ויושר לב.
מתוך דבריך במקומות שונים אני מבינה שאת מחפשת אחרי עשייה חדשה, מפרנסת וקרובה ללב.
מתוך הקריאה אותך, והתחביר של מפגשנו הקודם, עלתה לי מחשבה.
רציתי להעלות שוב אופציה שהתחלנו לגלגל במפגשנו הטלפוני אי-אז.
אני מרחיבה את מעגל המפיצים של המנשאים, בנוסף על החנויות ואתר האינטרנט.
יש כמה דמויות חדשות, ויש פורמט שעובד טוב.
חשבתי אם זה יכול לעניין אותך.
זה מאפשר עבודה מהבית וסביב הבית, עם קטנטניך, ובאחוזים מכובדים בהחלט.
אני לא יודעת איפה אתם היום. היכן אתם מתגוררים, איך החוויה שלך מהשימוש במנשא ועוד ועוד.
אשמח לשמוע ולחשוב הלאה יחד, אם משהו מזה נוגע בך.
שתבוא שבת של שלום.
אוריה

[אורי_ה*]

מוזר. ומעניין. ליעל ההיא קראו יעל. לאיש שלה מלאכי.
ויש לה בן בגיל של בנך. יום אחד אפגיש ביניכן.
כבר כמה פעמים התלבטתי אם את היא היא. משהו שכתבת לאחרונה גרם לי לעשות את התחביר.
אני אפילו לא יודעת בדיוק מה.
אולי היינו צריכות לשוחח כך או אחרת וזה הגיע דרך מסתרי הבלבול.
אשמח להמשיך את שיחתנו, על צידה העסקי, אם זה מעניין אותך, בטלפון או במייל.
בדף הבית שלי המייל והטלפון שלי. את מוזמנת כשנוח לך.
ערב מבורך
אוריה

[אורי_ה*]

קיבלתי. ימים קצת מטורפים ולא התפניתי לענות כראוי.
אשמח מאוד להפגש. מתי טוב לך?

[פלוני_אלמונית*]

הי הי,
אשמח מאד לקבל את התמ"לים
אני מתגווררת בראש העין
ואת?

תודה מראש,

[פלוני_אלמונית*]

בנוגע לתמ"לים

שכחתי לצרף את המייל שלי
ella eidelman@yahoo.com

תודה רבה

[אמא_דתית*]

תחושה של חידוש באוויר
רוח נעימה מנשבת במחוז שלנו
האהבה חזרה.

שבת חתן. חתונה. שבת שבע ברכות.
יאיר, אח שלי הצעיר נשוי
גר לידינו, שכן שלנו, מתוק מתוק.

הילדים מדהימים, הגיע האיזון המיוחל
מן שליטה רגועה בסדר יום, בתפקוד שלהם ושלי
ומלאכי, מלאך שלי, כל כך אתי
מכירים עצמינו ומתקדמים לאט לאט.

שבוע טוב קדוש טהור
איך השמש מאירה כל בוקר מחדש

אבאלה,
תזכה אותנו לאמונה הפשוטה
לשמחה הפשוטה
ולטוב הפשוט

שהם הכי יקרים בעולם.

[ציפ_ציף*]

@}
אמן!

[פלוני_אלמונית*]

הי אמא דתית,
מבטיחה שלא אטריד יותר
במידה ותחליפי החלב עדיין מיועדים למסירה , אני עדיין מעוניינת....

ובמידה ולא ,
אני מבינה שעת של שמחות שורה על משפחתך
וזה מה שחשוב!

תודה

[נועה_ברוך*]

שלחתי לך מייל. @}

[תמר_ס*]

בעניין בגדים מהודו, שלחי לי מייל ל- tamarsela ב- gmail.
אולי יש לי מישהו בשבילך.

[רינה_וטחינה*]

הי אמא דתית
יכול להיות שאני נוסעת להודו בפעם השלישית עוד חודש וחצי.
אם תצטרכי עזרה עדיין את מוזמנת להתקשר ונכיר קצת אחת את השנייה.
המייל שלי : shirlash ב gmail
שבת שלום

[אנונימי]

בהצלחה!

[אמא_דתית*]

אוף. התברר שמי שמכיר אותי קורא כאן אותי וזה לא תמיד נחמד
כי הכתיבה משתנה כשאת יודעת שזאת קוראת וזאת קוראת, את לא ממש את.
כמו שכשנתתי לאמא שלי לקרוא את הסיפור לידה היא אמרה:" מקסים, אבל את חייבת להוסיף קצת יותר על אחותך, היא גם היתה שם"
חלק מהכייף זו האנונימיות עם רמזים קטנים מדי פעם..

ועכשיו לא יודעת אם אני רוצה להמשיך לכתוב... מבאס..

לילה טוב

[אנונימי]

לא קיבלנו חינם את התרנגולות שלנו ולא חיפשנו בזול כי אנחנו מחבדים את העבודה של האנשים האחרים - למה לא לשלם על המאמץ של גידול ושמירה? לקחנו 10 תרנגולות ושילמנו 35 ש"ח עבור כל אחת.

[למה_ככה*]

תודה רבה לך, ממש התרגשתי לקרוא ולהפנים.


נעים מאד.אני אמא מימה.
ממש מיקרי שנכנסתי לכאן ,אחרי חודשים רבים של היעלמות
ולא יכולתי לקרוא ולחלוף כאילו כלום.

[אלונ_צ'יק*]

_ועכשיו לא יודעת אם אני רוצה להמשיך לכתוב... מבאס..
לילה טוב_

אולי לשנות ניק?

בקשר לתרנגולות, מציעה לך לפנות ללולים, אחרי שהמטילות המסכנות מזדקנות (כלומר כמה חודשים בסך הכל) ומפסיקות להטיל ביצה ביום אלא אחת ליומיים מעמיסים את כולם בכלובים ומחכים למשאית שתעמיס אותם ותטחן אותם לאוכל לבעלי חיים.
סוף נורא לחיים נוראים.
לא נראה לי שיהיה אכפת להם לתת לך כמה כאלו בחינם, ומצדך עשית מצווה למטילות האלו.

[יעלי_לה]

קראתי את התגובה שלך בככר. את מקסימה!

[יעלי_לה]

לא, לא היינו בהודו

[יעלי_לה]

אגב, אני לא בשום "צד". את פשוט מקסימה בלי קשר לפוליטיקה.

[פלונית_אלמונית_אחת*]

רציתי לחזק ידיך ורוחך. לנוכח המתקפה בככר...
חיבוק!

[ציפ_ציף*]

חיבוק גם ממני(())
תחי התרנגולת החופשיה!
<פק.. פק.. פק>

[עוד_אחת_גם_דתיה_גם_מהשומרון*]

שתדעי לך, יקירה, שמסתובבות כאן עוד הרבה 'שקטות'. שפשוט נהנות לקרוא, ופחות נוטות להתערב. והמחשבות, אוה המחשבות, מרחפות, לעיתים מסכימות ולעיתים מתמרמרות... אבל פשוט לא יורדות אל הכתב...
אז זהו. אני איתך. כמובן שאל תקחי ללב מה שנכתב שם בכיכר. זה בד"כ נובע מעודף צריכה של התקשורת המגמתית שיש לנו כאן במדינה. וחוסר בהיכרות עם השומרון, עם יפי המקום, השקט ( היחסי), האנשים, והרצון לשלום אמיתי דווקא....
חיזקי ואימצי,

[פלוני_אלמונית*]

שלום יעל
נוסעת ביולי להודו לחודש וחצי בפעם השמינית. לצפון.יכולה להתקשר: מיכל
025332860

[אמא_דתית*]

שישאר הטוב הכל כך נכון בשבילי
ללא פשרות, רק אמיתיות, רק רצוניות פנימה.

אני מרגישה תיפקוד ועשייה וייחוד
אני עמוסה בתוכניות שטויות רעיונות ונסיעות
עמוסה בפחדים ושיגעון וחוסר יציבות.
וזו אני. מכירה עצמי ומתלהבת.
כמו להסתכל פעם ראשונה במראה (ולחייך..)

שבוע טוב טוב טוב
רענן כגן רטוב
שלום על ישראל

[אמא_דתית*]

הייתי בחתונה של בת דודה שלי ואחר כך כל הלילה דפק לי הראש בום בום
והאוזניים.. ראיתי מלא מלא יהודים רוקדים, מזיזים את עצמם במין אמוק, דחף כזה ללא שליטה
ומוזיקה כל כך זורמת, כל כך לא נעימה.
האוכל היה טעים בטירוף, מיטב המאכלים מטובלים ומוגשים בטוב טעם
מצלמות ומסכי ענק, חופה ססגונית, מלא אפקטים, בלונים באויר, להקת מתופפים.
רעש אורות בלאגן. רחוק רחוק .

היה שם הכל ולא היה שם כלום.
כל הדרך חזרה בכיתי
והלב בום בום בום.

[שירת_הים*]

אני ממש מבינה את ההרגשה שלך כמה פעמים קרה לי שיצאתי ממש בוכה מחתונות כאלה, מצער כל כך גדול על מה שהולך שם, על זה שיכל להיות אחרת.עניתי לך בדף של ציף ציף שאני אשמח שתבואו.

[אמא_דתית*]

התבוננות:"הגיבור"

אני מאמין שבכל ילד, בכל אדם, טמונה עוצמה. אבל איכשהו, פעמים רבות כל כך, הופך תהליך החינוך והתרבות לנסיון לרסן את העוצמה האישית., לתלם אותה, ובסופו של דבר, כמעט תמיד, לדכא אותה. אני לא מדבר רק על נתיבי המשמעת הגלויים הננקטים לצורך הלמדה של דחיית סיפוקים וכיוצא באלה מושגים שהורים ומורים מרבים להשתמש בהם. אני מדבר בעיקר על התהליכים הלא מודעים, בהם לומד הילד לראות את עצמו כילד רגיל, אחד מיני רבים, אזרח מן השורה.

אין זה רק שבכל אחד מאיתנו יש גאונות מיוחדת, כשרון בלתי רגיל לדבר מסויים, אלא שכל אדם בשלמותו, בעצם חייו, הוא מופע בלתי רגיל. כל אדם הוא גיבור-מגלה ארצות, נווד בנתיבי החיים. אם יש סיבה למפגשי חינוך כמשהו נפרד מן התהליך הטבעי של התרבות, הרי זה דווקא על מנת ללמד כיצד לשמור את העוצמה הזאת בתוך התרבות, ולפעמים על אף התרבות.

אני מרגיש שזוהי חובתו המוסרית של כל אדם לעצמו ולעולם שהוליד אותו-לשאוף להיות בלתי רגיל, לא דווקא על ידי מעשה מוחצן יוצא דופן, אלא על ידי כך שיישא בהכרתו את משא בדידותו כליווי יומיומי לכל מעשה שלו. שלא ייחפז לסגת, בשל הפחד, אל תוך הנורמאלי, שלא יבטל את אחריותו לכל מעשה שלו בשם הכללי הסתמי. שלא יטעה לראות במעשיו את קליפתם החיצונית, כביכול את המעשה המסויים הזה עש כבר רבים לפניו. אי אפשר להסתתר בתוך הכללי. אי אפשר לבטל את אחריות של זמן הווה המתחדש באופן בלתי רגיל לחלוטין גם במעשה הבנאלי ביותר. שכן, מעשה של אדם אינו רק אובייקט משוכפל, משהו שאפשר למיין ולסווג כמו סחורה-"הוא אכל", הוא רץ", "הוא הלך לבית הספר", "הוא דיבר", שהרי בכל מעשה כזה יש מישהו שעושה אותו, מישהו חד פעמי, פרטי לאינסוף, אשר נכח בתוכו, הרגיש אותו, יצר אותו, השתהה בתוכו, שפך לתוכו את אור הכרתו ואישיותו הייחודית, וברא את המעשה כממשות פנימית הקודמת לכל קליפה שלו.

זהו לדעתי הדיכוי הגדול ביותר של החינוך המודרני, הסיבה בשלה ביקשתי פעם אחר פעם לבטלו כליל. אין זה דיכוי המתבצע על ידי השלטת משמעת וריסון, בעונשי גוף ורוח. הוא מתבצע על ידי טיפוחו של הסתמי-תרגום מתמיד של הייחודי והפרטי לנוסחאות כלליות. הוא מתבצע על ידי טיפוחה וחיזוקה של השאיפה לנורמליות.

את כל זה אנחנו עוטפים יפה תחת הכותרת של "ריאליות". כביכול התבונה עצמה מצוה-היה רגיל!

אבל התבונה היא סוג של אומץ לב.

האומץ להיות יחיד מסוגו, כלומר להיות בעל דיבור בעולם, אדם המסוגל לכוונה. האומץ לא להיות מכאני. לא להכנע לתבניות מוכללות. לחתור אל הנקודה הפנימית, להילחם בסחף אל הסתמיות שאנו יורשים יחד עם תפיסת העולם המכאנית.

אכן עוצמה, (ותבונה היא סוג של עוצמה) זהה עם ההכרה של האדם בחד פעמיותו, הכרה בפרטיותו. היא נולדת באותו רגע שהאדם למד לקחת אחריות על חייו כמופע בלתי רגיל לחלוטין. היא איננה עוד תכונה, עוד אובייקט המושט לקהל. היא איננה קישוט בורגני, אלא עצם הגדרת החיים והכוח הכובש וסולל את נתיבם. אין לה קורדינטות אחרות מלבד אלה שהיא משרטטת בתנופת הבעתה.

כאן מתגלית הגבורה. יש בה תמיד משהו מן המעוף החורג. כאילו התהווה מעשה מחוץ לתחום החוקים הרגילים והמוכרים. זוהי גבורתו של מי שמסוגל לחיות חיים שהם שלו-לא חיים של גיבור טלויזיה, לא חיים שמשכפלים דימויים היסטוריים או רעיונות, לא חיים שהם הוצאה לפועל של תיאוריות מלומדות או תבניות חינוכיות, לא-חיים שלו! זה מפחיד, לפעמים נראה בלתי אפשרי, אבל מי שמצא בו את העוז, וצעד את צעדיו הראשונים בתוך הממשות הפרטית, יגלה שהוא מחייך.



מתוך הספר "שאלת העוצמה" מאת דן לסרי.

[אנאמה_מילר*]

אהלן. נעים מאוד להכיר.
לגבי שאלתך על הקרמים. באיזה ג'ל את משתמשת? האם הוא כולל בתוכו כבר אלווורה? האם הוא שקוף? האם זהו ג'ל בסיס שאת מוסיפה לו אלוורה?
נראה לי שהכול שאלה של מינונים. אם את רוצה את הג'ל כבסיס, הכי טוב להוסיף לו עד ל1/4 שמנים אחרים כגון שיאה וכו'. יותר מזה אכן הוא יכול להישבר ולהתפרק. כמו כן, חשוב להשוות את הטמפרטורה בין הג'ל לשיאה. לא להכניס שיאה חמה לג'ל קר. או לקרר את השיאה או לחמם את הג'ל.
בהצלחה

[אנאמה_מילר*]

כן, הבדלי טמפרטורה הם בעיה אחת והעניין השני הוא המינון של השיאה צריך להיות 1/4 מהג'ל בערך.
אשמח לשמוע איך יוצא...
ביי

[פלונית*]

הי אמא דתית
קוראים לי יערה ואני גרה בבקעה,
יש לבעלי ולי יקב קטן בבית, ואני מתעניינת לגבי הצבת דוכן ביום נשים שפירסמת בכיכר.
בכל אופן- עם יין או בלי- אשמח להגיע ליום הזה- מתי, איפה בשומרון וכו. מתכוונת בלי נדר להפיץ את הבשורה בקרב נשות הבקעה..
להתראות
יערה
אה! אין לי דף בית (אני מהסמויות..), אפשר במייל yaaratal שטרודל דוט קום

[פולה*]

ראיתי את הפרסום לגבי המכירה ביישוב....ולא מפריע לי שזה בשטחים....אני ממעלה אדומים....
שמי פולה ואני תכשיטנית. מעונינת לשמוע עוד פרטים על המכירה.
תאריך ? איפה זה בדיוק ? וכמה נשים אמורות להגיע ? הדוכן הוא בתשלום ?
ניתן להתרשם מהתכשיטים שלי באתר הבית שלי:
www.paulajewelry.com
אשמח לבוא ולהציע את תכשיטיי למכירה.
תודה,
פולה
3808672 52

[ליאורה*]

הי לך, אני ממש אשמח לבוא לטפל ו/או לעשות סדנא ואני נמצאת הרבה ב"שטחים" מאחר וכמה מחברותיי הטובות גרות בהן:-) אני במייל lioreto בוואלה.קום או בנייד 052-8040049 רק אור וטוב, ליאורה:-)

[נורית_מאור_שביט*]

שלום לך.
מאיפה את?
(אם כתוב בראש הדף, אני מתמצלת מראש על קוצר הזמן שלי לעבור ולקרוא.)
אני מעונינת לבדוק את הצעתך ב ככר השוק לגבי יום פינוק, בהקשר של דוכן.

[נורית_מאור_שביט*]

אנחנו מאזור השומרון
את זה הבנתי, ולכן שאלתי מאיפה (זה חסוי? אם כן תגידי לי ואתן לך מייל שלי)
חלק גדול מלקוחותי הן דתיות, ואני מוכרת בלא מעט ישובים דתיים, אבל חשוב לי לדעת שזה לא ישוב קטן מידי, וישוב שבו נשים קונות בגדים.
כדי שלא תהיה לי טרחה גדולה מידי לשוא (סליחה שאני מפלה, אני חייבת לדאוג לעצמי ולזמני, כי הוא על חשבון ילדיי ופרנסתי).

[פלוני_אלמונית*]

הי יעל,
יש לנו פה בחווה קייטנה שתמיד נשמח לעוד ידיים עובדות.
תנאי המגורים פה הם בקמפינג - ז"א תנאי שטח אבל בתוך חווה מגודרת.
נשמח אם תבואו שנכיר אתכן לראות אם מתאים
9702255 -03 דניאלה -תשאירי הודעה אם פספסתי אותך

[מיכלול_ה*]

מה עם החוה האקולוגית במודיעין 'חוה ואדם'?. תמיד שמחים לכח עבודה, לא בטוח שיש מגורים אבל תמיד אפשר להקים אוהל ולישון בחוץ.

יש גם את החוה בשומרון של הרבה מיכי יוסף. אין לי שום פרטים עליה אבל בטח אפשר לברר באינרנט.

[ה_עוגיה*]

ממליצה מאוד על עבודה אצל מריו בגן הירק האורגני בשדה אליהו.
אם את רוצה פרטים נוספים (התנדבנו שם בעבר) ודרכי התקשרות - צפצפי בדפבית שלי.

[ה_עוגיה*]

יש שם בערך 20 דונם של גן ירק - גידולי שדה מכל מיני סוגים.
כרגע לא כל השטח פעיל (ככה זה לקראת שיא הקיץ).
מריו מתעסק בחקלאות אורגנית משנות השישים בערך ומדובר באדם מנוסה, בעל ידע עצום עם פנים מאירות ורצון להעביר את הידע הלאה.
שדה אליהו הוא קיבוץ מהסגנון הישן (לא מופרט) שממוקם במקום הכי חם בארץ כמעט. לא צחוק להיות שם עכשיו (אנחנו התנדבנו בתקופה המקבילה אשתקד. שרדנו בשביל לספר ) אבל האוירה טובה והאנשים נעימים.
העבודה בגן הירק מבוססת כולה על מתנדבים. לרב המתנדבים הם מתנדבות (מתוצרת הארץ). נשים מצוינות.
את יכולה לתפוס את מריו בטלפונים הבאים: 054.5640695 , 04.6096695. ד"ש מנעמה.

[נורית_מאור_שביט*]

שלום לך.
לא שמעתי ממך לעניין אירוע הנשים בישובכם.
היש התקדמות כלשהי?

[מירי_ר*]

יעל,
סליחה על ההתעלמות הארוכה. לקח לי זמן לברר למה התבלבלתי...
לא נראה לי שאני מכירה אותך פשוט ראיתי שאת קוראת לבעלך מלאכי ויש לכם ילד בן שנתיים והזכרת את הבית היהודי בהודו ואני מכירה עוד זוג כזה שכל הפרטים האלה מתאימים לו. לא יודעת, מאוד בלבל אותי הסיפור הזה...מסקנה: לא לקפוץ מהר למסקנות...
בכולופן, אני מבינה עכשיו שהם זה לא אתם ואתם אפילו גרים בשומרון זותומרת איפושהו לידינו, וזה מאוד משמח.סליחה אם בלבלתי אותך, ושמחה שהלידה האחרונה עברה בטוב גם אם היא לא היתה בבית.

[שימשי_ג'ה*]

בס"ד
אמאדתית, אני ובעלי טיילנו בהודו שנה לפני כשנה וחצי
לא כ"כ הבנתי מהודעתך בכיכר השוק מדוע את מחפשת פורומים של מטיילים
אז אם הסיבה היא ע"מ לקבל אינפו' וכו' אשמח לעזור
כל טוב

[מיכל_אמא_של_ליאור*]

אמא דתית שלום,
רציתי להגיד לך מידיעה אישית , שבעלי המקום עמק הטל , אמיליו ואשתו התקרבו מאד ליהדות בשנה האחרונה , כך שנראה לי שם שהשבת דתית לגמרי .
תוכלי לברר איתם יותר , הם נעימים ומסבירי פנים .
בהצלחה
מיכל

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

הי אמא דתית
שלם זה שם מקסים לבן . פשוט מקסים.
איפה בהודו הייתם?
אנחנו מתכננים על דרמסאללה. הייתי שם 6 פעמים אבל לא כאמא.
הילדים שלי גם לא מחוסנים, איך הסתדרתם עם זה?
תודה

[מיכל_אמא_של_ליאור*]

אמא דתית , כן הייתי שם , אבל רק לביקור של כמה שעות כי אנחנו תל אביביים .

המקום מקסים ועם אוירה טובה .

מיכל

[אמא_דתית*]

אוף. זה מה שאני יכולה להגיד עכשיו להוציא מעצמי . אוף אחד גדול ורעב מאוד מאוד.
אוף של בדידות ומיאוס וקושי.

אולי יותר מאוחר יהיה לי קל יותר לפרט ולהתפייט

[מירי_ר*]

אולי עכשיו את תספקי את סקרנותי ותספרי לי איפה את גרה?
אנחנו צמאים לחברה דומה (חינוך ביתי, גידול עיזים...) באזור, ואני בטוחה שיש אבל אנחנו מפוזרים ומבודדים. נראה לי שיש צורך באיחוד הכוחות...

[פפריקה_הונגרית*]

[-:
@}

[מירי_ר*]

איזה קטע!
אנחנו גרים ברחלים ובשנה האחרונה הגעתי ליצהר בכל יום רביעי בבוקר כדי להעביר חוג יוגה לנשים...

עכשיו אני בחופשת לידה אבל מתכננת לחזור אליכם מיד כשיהיה לי כוח.

האם אתם סגורים על לגור ביצהר? אנחנו חשבנו על זה כמה פעמים, בעיקר על הגבעות של יצהר אבל די ירדנו מזה (ואני בכלל לא בטוחה שעם הדיעות הרדיקליות שלי היו מקבלים אותי שם...).
אני יודעת שיש עוד כמה משפחות של חינוך ביתי באיזור אבל הן די שקטות וחוץ מזה זה לא עוזר שהן גרות במרחק כזה.
הלוואי שהיה אפשר ליצור קבוצה שגם רוצה לגור יחד.

[רסיסים_של_אור*]

כתבת לי תודה אצלי בדף. נכנסתי וקראתי את כל הדף ומעבר לדברים הגדולים שלמדתי כאן ובכלל, אני מרגיש שממש אין בעד מה... (אולי פספסתי משהו ? ).

שבת-שלום

[אורי_ה*]

אשמח מאוד מאוד. תודה.

[ליאת_המאמינה*]

נעים לשהות בדפך...
בקשר לגן שלנו:
האם יש לכם מחשבה להתקרב לאזורנו?

[ליאת_המאמינה*]

תודה

[ציפ_ציף*]

קישור: את פותחת בו זמנית שני חלונות,את החלון ממנו את רוצה להעתיק וחלון נוסף אליו את רוצה להעביר את הקישור(אי מייל,דף שלך באופן),
הולכת לחלונית של כתובת הדף ממנו את רוצה את הקישור,עושה קליק ימיני-העתק.
עוברת לחלון השני אליו תעבירי את הקישור,מתמקמת,שוב קליק ימני-הדבק.
ויש לך קישור.
קפיש?

[אמא_בגובה_דשא*]

יופי יופי יופי (וסליחה על האיחור)

כל מה שנשאר זה למצוא מישהי שתסכים לנדב את הבית שלה

הייתי מארחת בשמחה קבוצה אצלי, אבל אנחנו גרים בקרוואן.
מצד שני, לפחות בקיץ זה אולי כן אפשרי...

בכולופן כיף לראות שיש הרבה קופצים על הרעיון.
מי יודע, אולי נצליח בסוף ליישם אותו...

[יערת_דבש*]

הי,
בקשר למיטת העץ- אני מעוניינת, רק רוצה לדעת את מידותיה בבקשה,
תודה.

[פלונית_כרגע*]

אם זה לא יסתדר עם יערה אז אני אשמח וכנ"ל לגבי המידות

[רק_טוב*]

חג שמח ושנה טובה @}
הי אני מעוניינת באנציקלופדיה, אני בת"א.
תודה.

[רק_טוב*]

קישוטים לסוכה:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... 2335&ssc=0
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... =105932375
http://kids.nifty.com/handmade/paper/event/05/index.htm
http://www.kids-idea.com/en/cuttingpaper/hana/[po]index hana[/po].html

תהנו,
חג שמח @}

[פלונית_כרגע*]

תנסי דיקור סיני, לי זה עזר פלאים
גם לי יש סינוסיטיס עכשיו והמדקרת שלי לא פנויה, סיוט!

[ציפ_ציף*]

אולי יקל מעט לשים בקערה מים חמים+שמן אקליפטוס ולשבת עם מגבת לשאוף את האדים.

[רוית*]

לסינוסיטיס- ממליצה בחום על כמה ביקורים בחדר מלח. עובד בצורה נפלאה.
www.saltroom.co.il

[מאיה*]

אני רוצה לספר לך שבעברי סבלתי כל חודשיים מסינוסיטיס וזה היה סיוט שלא יאמן!!! כל הזמן דחפו לי אנטיביוטיקה- נורא ואיום!!
עד לנקודה שהחלטתי לשים לזה סוף, והלכתי לטיפול הומאופתי - ובעצם הטיפול ההומאופתי הוא מטפל בבעיה מהשורש שלה ולא מנסה למצוא הקלה רגעית. מאותו הזמן שהתחלתי את הטיפול - לא היה לי סינוסיטיס יותר , טפו טפו טפו..עברו 6 שנים..
בעקבות זה ועוד מטרדים נוספים שנעלמו מחיי כלא היו, הסתקרנתי מאוד והלכתי ללמוד הומאופתיה..
ואני חייבת להגיד לך שזה פשוט מדהים כמה שזה עובד נהדר!! מתינוקות, ילדים, מבוגרים ואפילו בע"ח..
לייעוץ ושאלות נוספות אשמח לענות 0523-392921