באופן טבעי

food]עוד רשימה color[/po].html של תוספי מזון והשפעותיהם (לא הספקתי להשוות בין השתיים)

אצלנו אפשר לבחור קינוח בערב - פירות, מאפה תוצרת בית וגם אם משום מה יש אצלנו - משהו קנוי.
הילד בחר במסטיק פירות.
סבתא הזדעזעה - זה לא קינוח. תני לו גם עוגה.
למה? הוא יכל לבחור מה שהוא רוצה, והעדיף מסטיק, למה גם? חייבים לאכול?
לילד לא הייתה תחושת חסר. לסבתא כן.
מצחיק? עצוב?

הכתבה שהיתה בהארץ לגבי האמת שמאחורי מוצרי ה"בריאות"
אקטימל שמקטימל (אני חושבת שתגלי שזה לא מאוד רלוונטי למסמך שלך.)

השוואה בין חטיפים תעשייתיים שונים על פי ערכם התזונתי על הדרך גם מובהר שכמעט כל החטיפים מזיקים לבריאות.

במבי, אין לך מושג כמה אני מחכה למסמך שלך... @}

במבי, אין לך מושג כמה אני מחכה למסמך שלך

אוי, גם אני מחכה. אני פשוט כל הזמן מנסה לא לתת יותר מדי אינפורמציה, כדי לא להרתיע, ומצד שני - להעביר את הדברים החשובים. אם לא היתה לי תינוקת וזמן מחשב לא כ"כ איכותי, כבר מזמן היתי מצליחה (בד"כ אני די טובה בזה).. נראה מה יצא הפעם. תודה על העזרה!

על הדרך גם מובהר שכמעט כל החטיפים מזיקים לבריאות
"מובהר" בצורה עדינה ומובלעת שמאפשרת התעלמות מוחלטת. )-:

במבי, אין לך מושג כמה אני מחכה למסמך שלך
גם אני

בפחית קולה 40 ג' סוכר. ראיתי ביורדים בגדול..

הסבר טוב לגבי מהם "מי גבינה" או כל הדברים האלה שהם שאריות ושמשמים כתחליפים שאני קוראת להם "ציניים"
אוי ודווקא למי גבינה?
מי גבינה זה המים שיוצאים מהחלב בתהליך הכנת הגבינה. יש בזה הרבה מאוד חלבוני חלב.
נותנים את זה לפרות ברפת בתור תוסף תזונה. לדעתי מוסיפים את זה למוצרי חלב שמיוצרים מאבקה והמים האלה הם הדבר הכי פחות גרוע באותו מוצר.

אההממ... סיימתי לכתוב את המסמך שלי. יצא לי -- תחזיקו חזק -- 23 עמודים של וורד. אבל זה ברווח של 1.5 ובפונט 14, ועם הרבה רווחים בין נושאים. אני אעלה את זה היום או מחר לאתר של חבר כמסמך וורד (קישור). יש במסמך פרקים שונים. אתם מוזמנים להשתמש בחלק או בכל האינפו. הקדשתי גם הרבה מחשבה לכתיבה מקרבת. יש היררכיה בחשיבות הנושאים, אני מסמנת אותה במפתח הנושאים (מה שיותר חשוב יהיה מודגש בקו). איכשהו - התחלתי לכתוב וכל הזמן היה לי עוד ועוד... יצא הרבה יותר ממה שהתכוותי, וזה עדיין לא הכל. אבל זה בהחלט מספיק. אני אשלח את זה כנראה מחר להורי הגן ולגננת, וכאמור אצרף גם לינק פה.

במבי, כל הכבוד לך! אמרת ועשית! כולי התפעלות!

במבי, כל הכבוד לך! אמרת ועשית! כולי התפעלות!
@}

אין כמוך @}
יש דרך לשתף במסמך גם דרך google doc. אולי זה יהיה לך פשוט יותר.

תודה, בנות!

בינתיים שלחתי להורי הגן, וקיבלתי כבר 3 תגובות נהדרות מאימהות! חששתי שזה ארוך מדי או לא-יודעת-מה-מדי (מקיף? טרחני?), אבל הן קראו הכל, וממש הודו לי על המאמץ והשיתוף. השתמשתי בכשרון שלי (עוד נותרו כמה כאלה, פעילים יחסית, בין עננת ההורמונים וההנקה והשינה-הלא-משהו) לעשות אינטגרציה בין הרבה דברים ולכתוב באופן מקרב, ואני חושבת שיצא ממש טוב. שלחתי לאסף חבר שלנו שיעלה לאתר ממש בשעות הקרובות ואז גם אתן כאן קישור. גוגל-דוקס - עירבב לי חלק מהעריכה הויזואלית (בוקסות וכאלה) ולא היה לא כוח להתחיל ללמוד מה עושים כדי לסדר את זה. אז אני נענית להצעה של אסף להעלות את זה לאתר שלו כקובץ וורד.

כמה דברים:

1. אני אשמח מאוד אם כמה שיותר אנשים יקראו וישתמשו בדברים. א]שר ורצוי להעביר הלאה.
2. מי שרוצה את הקובץ במייל יכול לשלוח לי מייל ואשמח להעביר את המסמך כמו שהוא. ofroosh בנטויז'ן.
3. אני התאמתי את המסמך לוקאלית - למשל - המלצתי על מוצרים וסיפרתי איפה ניתן לקנות באיזור, וכד'. אתם יכולים לקחת את המסמך ולעשות לו התאמות לוקאליות.

בדיוק עברתי במרפאה של הישוב שלנו ונזכרתי שיש שם כל מיני מאמרים מלומנצים בנושאי בריאות, שאנשים מעבירים איתם את הזמן בתור.
אני חושבת שאדפיס את המסמך שלך - אולי אחרי התאמות מקומיות - אשים כל שני עמודים בשקית A4 ואת כל זה בדפדפת שטוחה. אני די בטוחה שהרופא שמנהל את המרפאה לא יתנגד להוסיף את זה לחומר הקריאה.

בכיף,

הנייר healthy]בקישור nutrition for children[/po].doc
הזה

קראתי. מעולה. באמת יש לך כישרון נדיר לכתוב אינפורמציה מורכבת בגובה העיניים ובאופן לא מאיים.
מרגישים שהיה לך בראש קהל קוראים מאוד ספציפי. אני מנחשת שזה אחד הדברים שעזרו לך למצוא את "הקול הנכון" למסמך הזה.

עכשיו אני מציינת לעצמי שאין לי יותר תירוצים. צריכה להפיק מהמסמך שלך שתי גרסאות:
(1) אחת ללא המאפיינים הלוקאליים וללא כמה פרטים נוספים שספציפיים לקוראים שייעדת להם את המסמך במקור, אבל לא רלוונטיים לקוראים אחרים. אם יהיה לי כוח אני אוסיף גם קצת דגשים משלי על הנזקים הבריאותיים לטווח ארוך (הדגשת את הסכרת וזה מעולה, אני רוצה להרחיב את זה עוד קצת).
(2) גרסה להדפסה ב-hardcopy, כלומר ללא הקישורים.

הנה הפיסקה שבאופן אישי חשוב לי לעבד ולשלב:
השפעת התזונה בגיל צעיר על הבריאות בטווח הארוך
בספר "ילדים עמידים", רופא המשפחה דר' ג'ואל פורמן מסביר כי מה שהילד אוכל מלידה משפיע על נטייתו לחלות במשך כל חייו. הנטייה למחלות שמהן מתים רוב האנשים במערב, נקבעת במידה רבה על-ידי התזונה הלקויה בראשית החיים, כאשר הגוף גדל והתרבות התאים בשיאה. הרוב הגורף של המחלות בחברה המערבית קשור בתזונה לקויה!
פורמן סוקר שורה של מחקרים, המראים התאמה בין שישה סוגי סרטן לבין משקל גוף גבוה בגיל צעיר מאוד וכן התפתחות מהירה בגיל מוקדם – הן התפתחות לגובה והן בגרות מינית (כל אלה מקושרים לתזונה המערבית הטיפוסית). באופן ספציפי יותר, יש התאמה בין צריכה גבוהה של בשר ובמיוחד מוצרי חלב בגיל צעיר לבין תחלואה במספר סוגי סרטן בגיל מבוגר. זאת בעוד שצריכה מוגברת של מזונות צמחיים, כגון פירות, מקושרת להקטנת הסיכון.
גם נזק ללב ולכלי הדם, שעלול לגרום מוות בבגרות, נקבע במידה הרבה ביותר על-ידי התזונה בגיל צעיר. תזונה דלה בסיבים תזונתיים (צמחים מעובדים) ועשירה בשומן רווי (מוצרים מן החי) יוצרת פגיעות להתקפי לב.
שיא השפעתה של התזונה על הסיכון לחלות בסרטן ובמחלות לב הוא בגילאים 15-2 בקירוב. "שינויים קלים בתקופת הילדות הם משמעותיים; בתקופת הבגרות דרושים שינויים גדולים יותר על מנת לפצות על טעויות תזונתיות קלות בתקופת הילדות"._

מרגישים שהיה לך בראש קהל קוראים מאוד ספציפי. אני מנחשת שזה אחד הדברים שעזרו לך למצוא את "הקול הנכון" למסמך הזה.

לגמרי.. עשיתי את זה בהנאה ומתוך מקום חיובי - זה היה לי הכי חשוב לאורך כל הדרך.

תודה על המחמאה.

עכשיו אני מציינת לעצמי שאין לי יותר תירוצים. צריכה להפיק מהמסמך שלך שתי גרסאות:

מצויין. לי זה לקח איזה שבועיים לכתוב, בגלל שאין לי הרבה זמן מחשב איכותי (תינוקת וזה). אבל בסוף הצלחתי לאסוף את עצמי בכמה נאגלות ולהתקדם... אז אל יאוש.

כתוב מצוין, עניני ובאמת מקרב.
נהניתי לקרוא למרות שאני כבר יודעת את הדברים האלה.

נהניתי לקרוא למרות שאני כבר יודעת את הדברים האלה.

אה, ברור. אלה דברים שידועים לכולנו פחות או יותר. הנייר מיועד בעיקר כנייר עבודה מול אנשים שלא בהכרח יודעים או מודעים (משפחה, קהילה). אני כן למדתי כמה דברים (בעיקר הבנתי את הקשר הסיבתי בין צריכה מופרזת של סוכר לסוכרת - וניסחתי את זה בנקודות כך שיהיה קל להבין). אז לא צריך לצפות למצוא כאן מידע חדש בהכרח, אלא מידע מאורגן טוב, וטיפים לגבי גישה שיכולה לעזור בתקשורת עם אנשים אחרים בעניינים האלה.

בספר "ילדים עמידים", רופא המשפחה דר' ג'ואל פורמן
ספר מצוין.

במביק, כל הכבוד!

ממש עושה חשק לאפות בבית

איזה יופי, במביק, ערוך גראפית בצורה מעולה!

במבי, יוצא מן הכלל הנייר שכתבת!
הוא אכן כתוב באופן ענייני ומקרב.
תודה
@}

תודה! זה מחזק אותי לדעת שזה שימושי. עשיתי את זה בהנאה וממקום טוב, וכיף לי לדעת שזה נקרא וגם עובר הלאה וגם (אולי, הלוואי) משפיע

במבי,

הנייר נראה פשוט מקסים.
רואים שהוא נכתב באהבה, בקלילות, לא מגישה קשה מדי, כזו שיש לה סיכוי להשפיע באמת.

שתי הערות קטנות, לשיקולך אם להתחשב או לא:

גלידה, חוץ מגלידות ביתיות, אורגניות או הטובות ביותר (בן אנד ג'רי'ס או האגן-דאז), הן בד"כ גרועות ביותר. עשויות משומנים צמחיים כלשהם - מוקשים. וכמות אדירה של חומרים משמרים וחומרי טעם. למעשה זו לא גלידה אלא חיקוי גלידה. ממש אחד הגרועים, שווה להציץ ברשימת החומרים ולראות. לא היתי שמה את זה ברשימת הממתקים המועדפים. יתכן שאלו מהגלידריות הן טובות יותר, אבל הם בד"כ לא מפרסמים מה זה מכיל. קרמיסימו וכאלה - זה רע במיוחד. אולי אפשר להוסיף לשם סורבה - הוא בד"כ טוב יותר (אפילו כזה שקנוי בסופר, נדמה לי). משהו שאפשר להוסיף לרשימת הממתקים המומלצים, אני חושבת, זה לחם מלא, או פריכית אורז, עם דבש או ריבת פרי. בכלל, שווה להזכיר את הפריכיות אורז שהן קראנצ'יות ומאוד חביבות על ילדים כחטיף מזין.

פתיבר - גם כן עם שומן מוקשה חלקית, מופיע במתכון שלך לעוגה. היתי שוקלת את זה. דווקא פתיבר נתפס כתמים, וניתן לתינוקות, אבל הוא נדבק לשיניים ומאוד מלאכותי.

בכל אופן, זה נראה מקסים, שיהיה בהצלחה!

אמא ל 2 , כיוון שכבר הזכרת פריכיות אורז אני תופסת עלייך טרמפ - האם הן באמת מזינות?
גיסתי הביאה לי ספר בשם NOURISHING TRADITIONS של סופרת בשם סאלי פאלון, ואני זוכרת שהיא כתבה בפירוש שיש בהן איזה נזק, אבל אני לא זוכרת איפה זה וזה ספר של 670 עמודים...
אולי מישהי יודעת לספר יותר?

תודה אמאל2

לגבי גלידות - הזכרתי שזה ד"כ מלא בחומרים משמרים. הכנסתי את הגלידות מכיוון שמבחינת השיניים יש כאן משהו אחר. אני מתלבטת בדברייך - מצד אחד את צודקת, וגם טוב שאת אומרת. מצד שני הנייר קורא להעיר מודעות, ואנשים שמתענייינים יכולים בעצמם לסנן אח"כ ע"פ התווית. נורא עצוב לי שזה המצב עם גלידות. זה דבר כזה מעולה בקיץ, והגלידות האמיתיות כ"כ יקרות. בא לי להרוג את יצרני הגלידות החרא. אני בכל מקרה אוהבת רק סורבה... בכל מקרה - להורי הגן אני כבר לא יכולה לשלוח תיקון, כי זו רשימת תפוצה שצריך להשתמש בה בתבונה, ולא הייתי רוצה לשלוח עכשיו מייל נוסף כזה. אולי אם יצטברו עוד תיקונים או רעיונות או מידע נוסף, אוכל לעשות את זה עוד כמה זמן. באתר של אסף אני יכולה להוסיף הערה בנושא.

פתיבר - כן, צודקת. אני משתמשת בד"כ בביסקוטים. צריכה לבדוק מה זה אומר. שוב - הגישה שלי לא טהרנית. שווה להוסיף גם שם הערה. יש לך רעיונות אחרים? בעוגה הזו גורסים אישזהו ביסקוויט ושמים אותו כבסיס לעוגה בלי חמאה ובלי כלום. ככה כמו שהוא.

פריכיות הן מוצר מאד מעובד. אבל לא רע כמו גלידה...

כל הכבוד על הרשימה המתומצתת
הכנתי את המאפינס בננה והם נהדרים! שמתי אפילו פחות סוכר כי בשוקולד יש מספיק (לטעמי).

אני בהחלט מעבירה את זה הלאה. יש למי לצערי... @}

כל הכבוד!

למי שרוצה לכתוב גרסא משלה, אפשר גם (אם אתן חושבות שזה יתאים יותר לכיוון של ההורים אצלכן) להתייחס להשפעות של צריכת סוכר ופחמימות "ריקות" על רמת הריכוז של ילדים (היפראקטיביות + "נפילות אנרגיה"). זה נושא שמדאיג הרבה הורים היום, ובמקרים לא מעטים היפראקטיביות של ילדים נובעת ישירות מתזונה, או לפחות ניתן להקל עליה בעזרת שינוי תזונתי.

נכון, רשמתי את זה שם בקטנה. חיפשתי לינק טוב, ואיכשהו לא מצאתי משהו שמצא חן בעיניי (בעברית). אז השארתי את זה כנקודה לא מפותחת. בהחלט שווה להתייחס גם לזה - כי להרבה הורים מאוד אכפת מהנקודה של הישגים והיםראקטיביות. זה גם מתקשר טוב לקטע על הסוכר. אם יהיה לינק טוב, זה קל לשלב בנייר.

כל הגלידות, גם הביתיות, מכילות המון סוכר.
בגלל שהן מקפיאות את הלשון, פחות מרגישים את המתוק, ולכן ממתיקים אותן יותר.

במבי, אולי זה הלינק שחיפשת?

במבי, מחיאות כפיים ענקיות.
ואו.
מאוד אהבתי וסחתיין על ההשקעה.

יש לי כמה הערות לגבי דברים שקשורים לסכרת.
אינני יודעת אם יש לך עוד כוח או רצון, אבל אם תרצי מתישהו לעשות תיקונים ושיפורים - לא רק בשביל הגן (יש לי הרגשה שזה מסמך שיקבל תפוצה עצומה בזמן קצר ותוך חודש תקבלי אותו אלייך במייל כ"משהו שמישהו שלח לי וכדאי לקרוא" ) - אשמח להוסיף, ובטח יש עוד מי שיוכל לתרום.

והנה רעיון, שגנבתי את בסיסו מניצן אמ (תודה!) והתאמתי אלינו:
ברד פירות.
אני מקפיאה פירות. עדיף אורגניים. בסוף הקיץ - מנגו, ענבים, אפרסק. כעת בעיקר בננה. מרסקת בבלנדר עם מעט מיצתפוזים סחוט טרי, מים, תפוח (אפשר קר מהמקרר אבל לא קפוא), לפעמים תות, לפעמים עם תמר אורגני אם אין ענבים, עד מרקם של ברד.
הילדים משתגעים על זה.
לטעמי תכולת הסוכר בזה גבוהה, אפילו שזה סוכר פירות, אז הכמות שאני מגישה היא קטנה יחסית, אבל בודאי עדיף על ארטיק או חטיף.

_יש לי כמה הערות לגבי דברים שקשורים לסכרת.
אינני יודעת אם יש לך עוד כוח או רצון, אבל אם תרצי מתישהו לעשות תיקונים ושיפורים_

כתבי כאן - זה חשוב. כשיצטברו כמה דברים אני אעשה תיקונים במסמך במייל. להורים לא אשלח זשוב, כי זה נראה לי טרחני. אולי לאלה שהגיבו לי (5 אימהות והגננת) אשלח נוסח מעודכן.

חודש תקבלי אותו אלייך במייל כ"משהו שמישהו שלח לי וכדאי לקרוא"

זה יהיה גדול

יש עוד כ"כ הרבה דברים שיכולתי להכניס, אבל הייתי חייבת לעצור ולארוז במסגרת סבירה של קריאה. בינתיים, עושה רושם שאנשים קוראים הכל, או לפחות כמעט הכל, וזה מאוד משמח אותי!

במבי, שוב מצדיעה, כל הכבוד.

בטח שלא צריך לשלוח לאנשים תיקונים, סתם לתקן את הקובץ למען הבאים שיקבלו אותו. הסיבה שכתבתי לגבי הגלידה, כמובן שיכולים לבדוק את התויות, אבל לא בודקים (מרוב יאוש אני חושבת), אבל אם את עושה מין רשימה מצומצמת של המלצות, לא היתי אישית רוצה שאנשים יכללו שם את הגלידה כמשהו מומלץ, כי כמעט כל הגלידות שהם יתקלו בהן יהיו זבל.

אין תחליף ממש טוב לפתיבר בעוגות, פרט לפשוט להכין בסיס בצק פריך מחמאה, קמח, סוכר וכו', שזה כמובן יותר עבודה, אבל לא באמת הרבה עבודה. במעט (מאוד) הפעמים שאני כן רוצה תחתית עוגיות, אני משתמשת בעוגיות החמאה הדניות שהן הטובות ביותר (מבחינת מרכיבים) שמצאתי בסופר. אפשר גם להכין עוגת גבינה ללא תחתית, לי אישית זה לא מפריע (כשהייתי אוכלת עוגות גבינה....)

גלידות טובות זה יקר, נכון, אבל זה עולה כ - 30 ש"ח לחצי ליטר, שזה בעצם כשמשווים את זה למאכלים אחרים (לא לגלידות אחרות), לא הכי יקר בעולם.

וכמובן שכחנו את המלכה, החלבה משומשום מלא... טעים ומזין.

פריכיות, אין לי מושג אם באמת מזין, לא ברורה לי הבעיה, אבל כמובן שזה מוצר מעובד. עדיין אצלי זה עומד בראש הרשימה ויש להן יתרונות אדירים, שהן נשמרות להרבה זמן, קל לקחת החוצה, בבית אפשר למרוח על זה משהו מזין, בקיצור זה מבחינתי להיט, במיוחד לקטנים. עוד מאכל שקטנים בד"כ אוהבים זה הקרקרים מכוסמין מלא, התפלים האלה של אדמה, זה מרקם יבש שילדים אוהבים, אפילו ילדים שרגילים לג'אנק.

נקודת תוספת למען הקבצים הבאים, אני אוהבת להסתכל על גודל המנה המוגשת לילד. שוקולד מוגש בקוביות, איזה יופי, זה מאוד קטן. עוגיות מוגשות יחסית במנות גדולות (מבחינת משקל, אוכלים הרבה עוגיות). גלידה בכלל מוגשת בכמויות ענק. למשל שקית במבה קטנה שוקלת רק 20 גר', וגם מקופלת קטנה, אז נחמד לתת מעט. הילד לא מבחין בד"כ בגודל המנה.

כל הגלידות, גם הביתיות, מכילות המון סוכר.
מפיתום!

אין תחליף ממש טוב לפתיבר בעוגות, פרט לפשוט להכין בסיס בצק פריך מחמאה, קמח, סוכר וכו'
שקדים (או כל אגוז אחר), קוקוס(פירורים, שמן, שבבים, טרי בבלנדר) והמתקה (סילאן חי, או דבש לא מחומם, או אגאבה). יוצא טעים בהרבה, בריא בהרבה, פריך ונפלא. (זו תחתית מקובלת של כמעט כל פאי-חי.) בבלנדר, ואז מעסים את זה. שלוש דקות. יותר קל מפתי בר.

אני אוהבת להסתכל על גודל המנה המוגשת לילד.

זה טיפ ממש חשוב לגרסה הבאה. "הגישו חטיפים וממתקים ביחידות קטנות".

במביק, איזה מסמך מצוין!
עכשיו אני צריכה לראות למי יש לי אומץ לשלוח. כן, אנשים כבר סימנו אותי כקיצונית בתחום, אז אני צריכה להיזהר.

עכשיו אני צריכה לראות למי יש לי אומץ לשלוח. כן, אנשים כבר סימנו אותי כקיצונית בתחום, אז אני צריכה להיזהר.

תכתבי - תראו מה קיבלתי במייל, ממש מעניין.

ותני למסמך לעשות את העבודה שלו. כתבתי אותו בכוונה לקהל יעד מיינסטרימי, והיה חשוב לי מאוד שיהיה מתון ולא קיצוני. אני חושבת שאם תעבירי, כל האשמה תיפול עלי ואני חושבת שמי שיש לו סיכוי לקחת מזה משהו - יקח. מי שלא - לא יקח.

במביק, איזה מסמך מצוין!

תודה! זה ממש מחזק ומשמח אותי לקבל מחמאות מכן!

ניצן, זה נשמע מעולה, ואני כל כך הולכת לנסות את זה!

בכל מקרה - אני חושבת שהמידע בנייר כתוב בצורה נגישה ובגובה העיניים (לפחות ככה ניסיתי) ושלא מדובר במשהו קיצוני..

בכל מקרה - אני חושבת שהמידע בנייר כתוב בצורה נגישה ובגובה העיניים
גם אני חושבת.

~<אלטר, אז הוסיפי לזה גם קורט קינמון וכמה טיפות וניל.>
<לעשות את האגוזים והקוקוס בבלנדר, ואז לעסות פנימה את הממתיק הרטוב. להגיע למרקם נכון ביד ובטעם. זה קורה בערך באותו זמן.>
<ייבוש עושה את זה יותר פריך. אבל גם רך זה מעולה.>
<עשיתי ככה טארטלטים חיים מלאים בפירות ובקרם קשיו. יצא שמיימי.>~

אה, אני שמה קינמון בכל דבר, אני. אוי, זה נשמע סופר סופר סופר טעים! בא לי לנסות כבר היום! אבל אני חוששת שאני פשוט אשב ואוכל את זה בלי הפסקה (והילדים לא יגעו בזה, אז אני פשוט אוכל את זה לבד). אני צריכה לחכות לארוע המשפחתי הבא שאני מארחת.

ניצן, זה נשמע מאוד מתאים לפאי פירות, אבל לא יכולה לדמיןי את זה מתחת לעוגת גבינה.

התחתית נשמעת טובה, תודה.

במביק, אז בלי לדמיין נסי. זה יפתיע אותך. כך או כך, זה לוקח פתי בר.

בבלנדר
מזתומרת בבלנדר?
לטחון הכוונה? כמו לפירורים? או לערבל...?
אנא פירוט למאותגרים (יש לי איזה פודפרוססור במגירה שמחכה שאלמד מה עושים איתו..)

ל יערה שרי יש רעיונות מעולים לממתקים בריאים יחסית. שווה להכיר את הבלוג שלה.

היי במבי,

קראתי עכשיו (קצת מהר וקצת חפוז, סליחה) את המסמך.
איזו השקעה!! סחתיין

כן בא לי להביא כמה נקודות לביקורת, כמה דברים שצרמו לי:

1. ב"למה לא ממתקים", הפריע לי שהיתה התיחסות לשיניים ולהשמנה, אבל לא לבעיה של קלקול מנגנון הרעב והשובע, ועל כך שממתק מוביל לרצון לעוד ממתק ולעוד ממתק... בעיני זו הבעיה המרכזית עם ממתקים, שהם נדבקים זה לזה, ואחר כך את מוצאת את עצמך עם ילד שמסתובב בבית, רוצה "משהו מתוק" או "משהו טעים" ולא מצליח להגדיר מה הוא באמת צריך. (וגם הדגנים הדלים (=לבנים) עושים את זה, אבל למה להסתבך). כי האמת שמה שהוא באמת צריך זה איזה יומיים של חסה וירקות כדי לנקות את המערכת.

1. ברשימת הממתקים הלגיטימיים, הפריע לי שהתחלת דווקא עם שוקולד. לא מעובד? בדיוק הכרתי מישהי שבנה עובד בתעשיית השוקולד המקומית והם עסוקים עכשיו בלנסות למצוא איזה חומר מקשה אפשר לשים בשוקולד כדי ש"יעמוד". כל מיני ג'לטינים ומייצבים שאני ממש לא רוצה לחשוב עליהם.

והפריע לי שאין כל מיני אלטרנטיבות, לפני השוקולד, יותר טובות.
למשל: גרגרי חומוס מיובשים או אפויים (נחשפתי לו ממש לא מזמן וזה להיט בבית, חטיף נהדר). בננות מיובשות (מכיל שומן וסוכר, נכון, אבל כמעט שום דבר חוצמזה, והבננות בכל זאת דומיננטיות), שקדים (כילדה השתגעתי עליהם) צימוקים (פה מאוד פופולרי לתת צימוקים כממתק לילדים קטנים, ויש גם לקנות אותם בקופסאות קטנות, אישיות), בטנים מצופים (בטנים, קמח, מים, סוכר ומלח בכמויות קטנות יחסית, ונדמה לי שמעבר לזה כמעט כלום. וזה של "עלית!"). בקיצור - דברים שהם אמנם "ממתקים" מזוית אחת, אבל מזוית אחרת יש להם ערך מוסף תזונתי כלשהו, כך שהם יושבים בבטן באופן מאוזן יותר, פחות מפרים את מנגנון הרעב והשובע, יותר מספקים (בניגוד לממתק מתוק-מדי-מעובד-מדי, שככל שאת אוכלת ממנו יותר את פחות מסופקת) וקשה יותר לבלוס אותם בכמויות מחפירות.
מניסיון

ואם לזה את קוראת "קיצוני" - לפחות מנקודת המבט של אוכלוסיית היעד - נו, טוב, כנראה שהתקצנתי בלי לשים לב... אני חשבתי שהרשימה הזאת די קרובה לקונבנציונלי.

תמר, המסמך לא נכתב עבורך, אלא במכוון ומתכוון ובמודע לקהל יעד של הורים מהשורה. לא סתם ערכתי אותו ככה, הקדשתי המון מחשבה לאיך הוא כתוב, מה סדר הדברים ומה הוא כולל. כולל שיקולים "פוליטיים" ושיקולים של לוותר "פה" כדי להרוויח "שם". אני יודעת מה מביא אנשים לעזוב טקסטים מהסוג הזה באמצע, ומה מביא אותם לקרוא עד הסוף, חומוסים מיובשים - גזר דין מוות על המשך הקריאה. זה ל"קיצוניים" כמוך, לא להורים מהשורה שרוצים לכבד בממתקים. אני מזמינה אותך, או כל מי שנושא אג'נדה שונה או שפונה לקהל יעד שונה - לייצר מסמך כזה בעצמו. אפשר להסתמך על המסמך שלי.

כשכתבתי היה חשוב לי להביא קישוים מאתרים מיינסטרימיים ומקובלים, היה חשוב לי לסכם לתוך המסמך את ה core של הדברים כי אני יודעת שמעט אנשים לוחצים על קישורים, הקדשתי המון מאמץ לסכם דברים למעט טקסט, ובמודע החלטתי להפסיק להרחיב, כדי שזה לא יהפוך להיות ארוך מדי - כך שאף אחד לא יקרא (גם ככה זה ארוך מאוד).

אני לא מגיבה להערות הפרטניות שלך, כי הטון שלך לא עשה לי טוב. בכל מקרה, כל הדברים נכתבו מתוך מחשבה ולא מתוך יאללה-בוא-נגמור-עם-זה או עצלנות להיפך - הקדשתי לזה המון זמן, עם תינוקת ועם מעט זמן מחשב איכותי. אני אשמח בכל מקרה אם עוד אנשים ייצרו ניירות מהסוג הזה עם תכנים שונים ופחות מתונים. הנייר שלי הוא כזה - פונה לאנשים מהשורה. הוא לשירות הקהילה פה פחות מבחינת הברייקינג-ניוז שבו, ויותר בעניין של איך לגשת בצורה חיובית ופרוקודטיבית אל אנשים שלא בהכרח רואים את הדברים באותו אופן (סבים, משפחה, קהילה). איך לעשות שהמפגש הזה יהיה מפגש בונה, לטובת כולם.

אני חושבת שזו הזדמנות להסביר קצת על איך שאני מתייחסת לכתיבה.

הגישה שלי היא פרגמטית - אני לא רוצה לתקן את העולם, אני לא רוצה להקיף את הכל, ואני גם לא רוצה לומר את כל האמת, אלא רק חלק שבחרתי להאיר. אני כן רוצה לכתוב משהו שיוכל לגעת באנשים, להציע להם אופציה שונה. אופציה לשינוי קטן. כי שינוי קטן בתחומים האלה הוא שינוי גדול. כי הוא בהכרח גורר איתו התחלה של מודעות ושינוי תודעתי. המטרה שלי היא לכתוב כך שאנשים שלא בהכרח היו חשופים למידע מהסוג הזה, או לא בהכרח התייחסו אליו - יתייחסו אליו. יקראו טקסט שלא מבהיל אותם, שלא מאיים עליהם, שיקראו עד הסוף. טקסט שלא מפחיד אותם ואומר להם רעל סכנה רעל. לצורך זה - בחרתי לכתוב על דברים שגורים, יומיומיים, באור מעט שונה. שמציע נקודת מבט יותר רחבה.

לגבי הבחירה למשל בטיעונים של שיניים והשמנה - אלה טיעונים שמאוד מדברים אל אנשים שלא מתעמקים בתזונה ובהשלכות שלה על הבריאות. שיניים כולם מכירים וזה לגמרי קונצנזוס. מזכירים את הנזקים לשיניים, ויש לנו הזדמנות להזכיר נזקים נוספים. השמנה - כנ"ל, קונצנזוס. דרך ההשמנה אפשר לדבר על נזקי הסוכר בהקשר הבריאותי. אני לא סתם מדגישה את הדברים האלה. הם המפתח שלי שבעזרתו אני יכולה להכניס עוד קצת מידע מתחומים שהם פחות קונצנזוס. אני כתבתי את הנייר כך שכל מיני סוגים של קוראים יוכלו להפיק ממנו משהו. ייעדתי אותו להורי הגן, אבל ברור שגם הורי הגן הם קהילה מגוונת עם תפיסות עולם שונות לגבי מגוון של נושאים, ביניהם תזונה. ניסתי לכתוב כך שיוכל לדבר אל כולם.

שוקולד - מי אמר שהוא לא מעובד? גם רסק ירוק מעובד. יחסית לממתקים מהסוג הזרחני - מדובר במזון בריאות. ההצעה היא לבנות היררכיה. לדעת שיש דברים יותר גרועים ופחות גרועים. שוקולד בראש הרשימה כי הוא הכי חשוב מבחינת העריכה. כי כל מי שמפחד שהולכים לקחת לו את ה"פינוק" וה"דברים שאי אפשר בלעדיהם", אז כל מי שחשוב ככה יכול להירגע, חשוב שזה יהיה בראש הרשימה - שוקולד עדיף בהרבה על סוכריה על מקל. מבחינתי - שוקולד עדיף בהרבה על בוטנים מצופים. שוקולד אוכלים 2-4 קוביות. בוטנים זה מלוח וזה מהדברים שאוכלים בכמויות, שלא לדבר על זה שבוטנים זה לא הדבר הכי מזין עד כמה שידוע לי, וזה נתקע בשיניים, וזה בד"כ מאוד שמן.

פירות יבשים וחומוס מיובש - כמו שכתבתי - זה הורג את הנייר. הנייר הזה הוא לא "אלטרנטיבות מתוקות בריאות". הוא נייר שמציע צריכה מבוקרת של מזון מקובל, שמציע לדעת יותר, שמציע לעשות היררכיה. הנייר לא מדבר על ויתור על ממתקים, אלא על צריכה מידתית ומתוך מחשבה וידע, ולא "כי ככה זה" ו"ככה כולם עושים" ו"ככה אתם גדלתם, תראי איזה יופי". שינויים מהסוג הזה עושים לאט. לרוב האנשים (ואני ביניהם) לא טוב לגשת בגישה של פטיש-5-קילו. לרוב האנשים יותר נכון לקרוא משהו שמתכתב עם המקום שלהם בחיים, מושך קצת למעלה, וכשהם עולים את המדרגה הראשונה - הם יכולים לאזור כוחות לקראת המדרגה השניה. יש כאלה שזה הולך להם יותר מהר ויש כאלה שזה לוקח להם זמן. אני רק רוצה להראות שיש מדרגות ולהציע דרך ידידותית לעלות בהן. גם לי לוקח זמן לעשות שינויים. אני רוצה לכבד את האנשים שאני פונה אליהם, ולכתוב מהמקום של - קחו מזה מה שתמצאו לנכון. מה שמתאים לכם. בשביל זה - חשוב לי לכתוב בטון הנכון, וחשוב לי לכלול בנייר תוכן שהוא לא בהכרח המילה האחרונה בתחום, אלא תוכן שיעשה חשק לקרוא דברים קצת אחרים.

בוטנים זה מלוח וזה מהדברים שאוכלים בכמויות, שלא לדבר על זה שבוטנים זה לא הדבר הכי מזין עד כמה שידוע לי, וזה נתקע בשיניים, וזה בד"כ מאוד שמן.
רוב ההורים גם לא ייתנו בוטנים לילדים מתחת לגיל 5.

לרוב האנשים יותר נכון לקרוא משהו שמתכתב עם המקום שלהם בחיים, מושך קצת למעלה, וכשהם עולים את המדרגה הראשונה - הם יכולים לאזור כוחות לקראת המדרגה השניה. יש כאלה שזה הולך להם יותר מהר ויש כאלה שזה לוקח להם זמן. אני רק רוצה להראות שיש מדרגות ולהציע דרך ידידותית לעלות בהן.

השמנה - כנ"ל, קונצנזוס.
לרוב דוקא לא. רוב האנשים שאני מכירה מפחדים למנוע מהילדים שלהם מאכלים משמינים במחשבה שזה יגרום להפרעות אכילה. הנושא הזה מאוד רגיש וצריך לגשת אליו בעדינות. עדיף להתמקד במזין/לא מזין, במה שבריא או מזיק. בריאותית והתנהגותית.

מה לגבי שיתוף הילדים בבחירת האוכל? יצירת מודעות מבית? יש לזה מקום במסמך שלך?

וגם, רוצה להגיד תודה. שלחתי במייל וקיבלתי כמה תגובות חיוביות וחמות. ביקשתי פידבקים כדי להעביר לדף הזה

שלחתי במייל וקיבלתי כמה תגובות חיוביות וחמות
אני חושבת שזו העדות הכי טובה לעובדה שבמביק כתבה מסמך שאנשים באמת מוכנים לקרוא אותו ברצון, ולקבל ממנו דברים!

תמרוש רוש, אני חוששת שפספסת בגדול שמדובר במסמך להורים של הילדים בגן-הילדים...


במבי ק, לדעתי זה ממש הדבר הכי קשה.
לכתוב מסמך כזה, שבאמת התוצאה שלו מוצלחת. שלא רק מתיימר לתת את המדרגה הראשונה, אלא גם מצליח!

במבי, כל מה שכתבת נכון, חומוס היה הורג את הטקסט, אבל צימוקים - לא. הם מאוד מתוקים וילדים כן מתים עליהם (וגם מבוגרים), והם נקנים מוכנים לאכילה וגם נשמרים הרבה זמן, בקיצור זה דווקא לדעתי כן רעיון טוב לגרסה הבאה.

אפשר היה לכלול שם גם "פקאן סיני" שהם פקנים מסוכרים עם קצת שמן, אבל כל פעם שאני מנסה לקנות אותם הם כל כך לא טריים והשמן שעליהם ממש מקולקל, שאולי עדיף לוותר.

מה לגבי שיתוף הילדים בבחירת האוכל? יצירת מודעות מבית? יש לזה מקום במסמך שלך?

התייחסתי לזה, יכול להיות שאפשר להרחיב

_השמנה - כנ"ל, קונצנזוס.
לרוב דוקא לא. רוב האנשים שאני מכירה מפחדים למנוע מהילדים שלהם מאכלים משמינים במחשבה שזה יגרום להפרעות אכילה. הנושא הזה מאוד רגיש וצריך לגשת אליו בעדינות. עדיף להתמקד במזין/לא מזין, במה שבריא או מזיק. בריאותית והתנהגותית_.

התכוונתי שהקונצנזוס הוא הבנת הקשר הסיבתי בין ממתקים וג'אנק להשמנה. דרך זה אפשר לדבר על דברים נוספים. הנייר (לדעתי) הוא בדיוק אחד שמחזק את האלמנט של מזון מלא ומזין ולא את תפיסת הדיאטה (תפיסה שאני לא מתחברת אליה בכלל)

צימוקים - נו, כל אחד והילדים שלו. הבת שלי אוהבת כרובית חיה ושונאת פירות יבשים. אני הולכת על כמה רעיונות מתחום הדברים השגורים. יכול להיות שיש מקום להוסיף הערה לגבי פירות יבשים. אבל - כשכתבתי, חשבתי על זה ובכוונה לא כתבתי. כנראה שלכל אחד יש תפיסה קצת שונה לגבי הפרגמטיות של הנייר בהקשר לתוכן שמובא בו. כתבתי על פירות ועל אפונים ותירס קפוא. זה כדי לתת רעיונות לכיוונים יצירתיים.

בשמת, סלט, אמאל2 - תודה. אולי אאסוף גמה רעיונות ואייצר גירסה יותר מקיפה. אבל חשוב לי שלא תהיה ארוכה מדי. כך שהכל צריך להיות "בקטנה".

אני פותחת דף נפרד ל-גרסאות ביתיות לאוכל מוכן שילדים אוהבים. מוזמנות לתרום @}

במבי, התגובה שלך עזרה לי להבין איזו דרך ארוכה ועצומה עברתי בעשר השנים האחרונות. תודה
סליחה על הטון.
שיהיה רק טוב @}

(נ.ב. אני בתור ילדה שנאתי צימוקים, לא התקרבתי אליהם. אבל אני רואה המון ילדים מסביב שדווקא מתים עליהם. לך תדע...)

articles]מישל אובמה מפיצה את בשורת המזון הבריא בארהב item[/po],1050,209,34209,.aspx
לאט לאט זה יחלחל גם לכאן, אני בטוחה @}

שלום
בעקבות דברים שכתובים כאן כתבתי מכתב להורי הגן של הילדים שלי. מכתב שנותן רעיונות לממתקים בריאים וגם מסביר בקצרה (3 עמודים) מה הנזקים בממתקים לילדים. הורים מאד התלהבו ולאט לאט אנחנו מרגים בשינוי.
אשמח לפרסם בפורום לטובת הכלל- אבל איך עושים קישור לקובץ וורד?

נדמה לי שיש בגוגל אפשרות להעלות מסמכי וורד ולקשר אליהם.

אני פה רק כדי להזכיר איזו הרגשה דביקה ומגעילה זו, אחרי שבולסים כמויות של ג'אנק ביום הולדת (וזה עוד בלי שנגעתי בבמבה ובביסלי...).
הילדים זללו בלי גבול, למעשה אני שמתי את הגבול. שכל הזמן זז וזז
אחר כך חשבתי שזה ממש לא הוגן מצד המארגנים, להזמין ילדים לאירוע ולהציע להם רק את הדברים הקלוקלים האלה. לא היה אפילו כסת"ח בדמות בייגלה או פיתות עם חומוס, שלא לדבר על פירות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רק לשתף
ואולי כבר זרקו על זה הרבה מילים
לתת ממתקים זה לקנות את הילד בזול
אני ממש מרגישה את זה, וזה מרגיז אותי
הילדים מקבלים ממתקים מכל כך הרבה גורמים
אותם גורמים מנצלים את זה שאני מגבילה ממתקים בביתי, כך הממתק נהפך להיות נחשק יותר, ואז כאשר הם נותנים את הממתק הם זוכים באהבת הילד, והילד לכאורה מרגיש שאוהבים אותו.
זה מרגיז אותי כל כך

וזה בא גם מהסבתות. שהן נחמדות ומקסימות. אבל מרגיז אותי חלוקת הממתקים (יש סבתא אחת שרואים לעתים ממש קרובות. והיא יודעת שאני לא אוהבת את זה-ובמקרה היא אמא שלי,כך שאמרתי לא פעם. ובכל זאת כל פעם יש הליך זוחל שבו הממתקים מתרבים ומתרבים, וכל פעם אני צריכה להיות הרעה ולעצור את זה.) מרגיזה שאני הרעה והם הטובים. תמיד אני הרעה עם הגבולות שלי. אוף עם זה.
והכי מרגיז אותי שקונים את הילד בזול. אני משתגעת. במקום להשקיע בקשר, בלשחק, בלדבר, בזמן איכותי, נותנים ממתק וקונים את הילד,ככה.
אמא שלי דוקא כן משתדלת לתת גם מהדברים האחרים, שהם לתת תשומת לב בשיחה ובמשחק ובפעילות משותפת. ועדיין הכי קל לה בשוטף לתת ממתק ולקנות את הילד.
ואני בכלל לא מתחילה לדבר על מסגרות אחרות שבהם קונים את הילד עם הממתקים.
בעלי דוקא מרוצה. לא אכפת לו.
ואני משתגעת פשוט

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ואני מדברת גם על ילדים בבית הספר היסודי ולא רק על קטנטנים

למה קונים את הילד? מי שנותן לילד ממתק בדרכ רוצה שהילד ישמח. אין פה רצון למניפולציה. זה אינסטינקט בסיסי לרצות לשמח ילד וממתק זו עוד דרך. ואגב בכלל לא קלה, ילדים יש להם דרישות. טלויזיה או צעצוע זה לא פחות קל