באופן טבעי

אחלה

דיסטופיה הולכת טוב עם מחאה.

וואו, איזה ספר, עולם חדש מופלא .מזעזע דווקא בגלל שהשליטה בהמונים נעשית לא בכוח אלא בהרגעה.

מזעזע דווקא בגלל שהשליטה בהמונים נעשית לא בכוח אלא בהרגעה.
כמו במציאות שלנו, באמצעות צרכנות אינטנסיבית, תעשיית "הבידור", כוכב נולד להישרדות, כדורי הרגעה ונוגדי דיכאון ושאר ירקות מטשטשי מודעות. המציאות, זו הדיסטופיה האולטימטיבית!

1984 , בוודאי!
ויש גם את המנושל של אורסולה (לה - גווין) המלכה. מכירים?

וואו, איזה ספר, עולם חדש מופלא .מזעזע דווקא בגלל שהשליטה בהמונים נעשית לא בכוח אלא בהרגעה.
ספר מזעזע לחלוטין.
מהווה תמרור אזהרה לכל מיני חוליים אפשריים, אם כי קשה לעצור תהליכים מחקריים בחברה, שמטרתם תמיד בתחילה טובה (כמו חקר הגנום, שיבוט וכדומה).

ויש גם את המנושל של אורסולה (לה - גווין) המלכה. מכירים?
לא. לא מכירה.

אורסולה, זה השטח של יונת שרון. אני לא נכנס לה לטריטוריה

ראיתי הבוקר בעיתון כתבה בכלכליסט על התערוכה Future Perfect .
לא הצלחתי למצוא את הכתבה עצמה ברשת. התערוכה מתבססת על תהליכים מחקריים בחברה, שמטרתם תמיד בתחילה טובה .

אורסולה, זה השטח של יונת שרון. אני לא נכנס לה לטריטוריה
D-:

יש גם את העלטה, גם של לה גווין

יש גם את מעבר לעלטה, גם של לה גווין

אם כבר לה גווין, אני אוהבת מאוד את Always Coming Home שלמיטב ידיעתי לא תורגם. אבל אם רוצים לייסד ספר פולחן לבאופן -- זהו הספר.

עבר המון זמן מאז קראתי ספר באנגלית להנאתי. אני אחפש אותו. מי מוכן להשאיל לי?

ובכלל, הספריה שלנו מאוד מוגבלת בספריהּ (של אורסולה), למרות שבמד"ב / פנטזיה דווקא יש שם לא מעט. הגעתי למסקנה שזה תודות להעדפותיהן של הספרניות...

ובכלל, הספריה שלנו מאוד מוגבלת בספריהּ (של אורסולה), למרות שבמד"ב / פנטזיה דווקא יש שם לא מעט. הגעתי למסקנה שזה תודות להעדפותיהן של הספרניות...
גם אצלנו. יש רק 3 אורסולה בכפר תבור:-) כולם אצלי כרגע, שניים פעם שנייה ובהסטוריית ההשאלות אני היחידה שאי פעם שאלה אותם.

ובהסטוריית ההשאלות אני היחידה שאי פעם שאלה אותם (-: זה ממש מצחיק!

וגם זה נקרא לי, קצת קשור

אופס. הנה הקישור: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.a ... 786454&r=1

יצא לכם לקרוא את "משחקי הרעב"? זו טרילוגיה לבני נוער, מרתקת וכתובה היטב. בת ה-12 שלי לא מפסיקה לקרוא. קצת עצוב לי שנחשפת לרעיונות ועולמות כאלו כבר בגילה, אבל א.לפחות היא קוראת ו-ב. מאפשר לנו לדבר על חלופות לעולמנו, לאורח חיינו, ונותן "פרופורציות" לצרות שלנו.

Never let me go של קזואירי אישיגורו