באופן טבעי

40+4 ואני עדיין סוחבת.
חם לי, מעיק לי ודי נמאס
יש פתיחה, יש מחיקה, יש כאבי מחזור - אבל צירים ממש? אין.
עצבים לעומת זאת יש בשפע רב, ובבקשה - שלא יגידו לי יותר שאני צריכה להבין מה מהפחדים שלי מעכב את הלידה ואיך אני מתמודדת עם זה. אני מפחדת, נכון - זה פאקינג מפחיד להפוך להורה. אבל לא, אני לא רוצה לעשות לזה אנליזות בשקל וחצי, ואני לא חושבת שזה הדבר היחיד שעוצר אותי.
לא רוצה לזרז, רק רוצה שיקרה משהו.

שלא יגידו לי יותר שאני צריכה להבין מה מהפחדים שלי מעכב את הלידה ואיך אני מתמודדת עם זה.
מעכב את הלידה? את בסה"כ 4 ימים אחרי התלם אם אני מבינה נכון. נורמאלי לחלוטין. ההיפך, אני לא חושבת שאת צריכה לחשוב למה זה לא קורה כבר אלא לחפש סבלנות. אם את עובדת, אולי אפשר להגיד שאת ממחר בבית ולהתחיל לעשות לעצמך ימי כיף? זמן רק של עצמך לפנק את עצמך. יקח עוד הרבה זמן עד ששוב תזכי לזמן כזה.
שתהיה לידה טובה.

עצבים לעומת זאת יש בשפע רב, ובבקשה - שלא יגידו לי יותר שאני צריכה להבין מה מהפחדים שלי מעכב את הלידה ואיך אני מתמודדת עם זה
מאמי, כמוני כמוך. את הבת ילדתי 8 ימים אחרי התל"ם. תל"ם הוא בגדר המלצה בלבד, רק 5% מהנשים יולדות בו. הטעות שלי היתה, שלמרות שידעתי את זה קידשתי אותו וציפיתי שבדיוק ב- 40 שבועות תנחת עלי הלידה והילדה. שום דבר לא קרה באותו היום. כלומר כן- צירים מעצבנים מתוזמנים וכואבים שנעלמו אחרי 3-4 שעות. תני לעצמך את הימים הללו במתנה. אני יודעת שזה כבר קשה וכבד לסחוב ובכל זאת- זה ימי המנוחה שלך, ולא יהיה לך הרבה כאלה בזמן הקרוב. תנוחי, תשתי הרבה, תצאי עם חברה לכוס קפה, עם הבעל לסרט. תעשו סקס ארוך, רגוע ומהנה- גם מזרז לידה וגם כיף.שולחת לך הרבה חיבוקים וחושבת עליך.

פעם שמעתי על פיצריה בהרצליה שמי שאוכלת שם יולדת למחורת. אולי פיצה תמצאי את הכיון?

אולי פיצה תמצאי את הכיון?
אני דווקא מתכוונת להכין פיצה לשבועות. לא בהרצליה- בבית. מקמח מלא וגבינת עזים. יאמי!

אני עדיין כאן....
היום, לבקשת הרופא שלי, עשיתי מוניטור, שמראה צירים נחמדים, אבל לא מורגשים במיוחד...
ילדת שבועות זה אחלה, אבל חראם על המלווים והמיילדת שלי, נראה לי שאני הולכת לחרב להם את החג.....

עשיתי מוניטור, שמראה צירים נחמדים, אבל לא מורגשים במיוחד...
יופי לא כואב זה טוב . סימן שאת נושמת טוב ולשריר עדיין יש הספקת חמצן טובה. זה לא אומר שאין תהליך אלא שהוא בנחת ,בקצב שלך ושלו\ה.
תני לתהליך לקרות ,נהדר שעדיין אין ירידת מים וכדאי להימנע ככל האפשר שזה יקרה לפני שאת מוכנה.
לדעתי להימנע מבדיקות נרתיקיות מיותרות , לשטוף ולאוורר אחרי כל יציאה ובכלל להימנע מפדים או תחתונית.
להיות עם אנשים שאת אוהבת ולהימנע ממעצבנים למינהם ( ())

שיהיה בקרוב ובהצלחה ובעיקר בשמחה ובשלום

מחר התל"מ ואין שום סימן...........
אני גוש עצבים מרוט ועייף. לא כייף.
הלידות הקודמות הגיעו הרבה לפני ואני כל כך רוצה כבר ללדת.
סתם הייתי צריכה להוציא את זה החוצה.

סתם הייתי צריכה להוציא את זה החוצה.

ייצא, ייצא.

אני בשבוע 39+5. יש לי צירים לא סדירים כבר משבוע 34!!! זה תוקף אותי בכאבים למשך שעה עד חמש או שש שעות אפילו. קרה שיצאתי מהבית לסופר, כשהחנתי והתחלתי ללכת לכיוון הכניסה, באו לי צירים מעלפים, שנאלצתי ממש לשבת על איזו גדר ציבורית. זה נמשך ונמשך עם הפסקות שנראו דחופות. אז נכנסתי חזרה לאוטו והביתה. הכנתי את התיק... והתחלתי לעמוד את הזמנים: כל עשרים דק', כל שבע עשרה דק', אח"כ זה ירד לכל חצי שעה.. ובסוף, שוב נעלם והפסיק כלא היה. יש כאבים חזקים - כמו כאבי מחזור, רק הרבה יותר מזה. גם זה בא והולך ואני מרגישה דקירות בנרתיק, שמרגישות כאילו העובר מנסה לפרוץ כבר את הסכר. אני אחרי קיסרי - בעקבות מנח עכוז. בלידה הראשונה הגעינו לעשות היפוך עובר, ולא יכולנו להפוך אותה, כי הוכרז שאני בלידה פעילה. ככה מצאתי את עצמי צ'יק צ'ק בקיסרי. הייתי כ"כ מאוכזבת. עשיתי הכל לטובת לידה טבעית: קורס הכנה ללידה, אימוני הרחבת נרתיק... כתיבת מכתב הצהרות שלא תיגע בי מחט וכו'. כל זאת בשבוע 38 או אפילו 37, לא הייתי בטוחה לגבי תאריך הווסת. בהריון הזה כבר התמלאתי חרדות מניתוח אפשרי. קראתי המון על סיפורי לידת VBACK, טבעית לאחר קיסרי. ואני בהחלט מאמינה ב100% שאני יכולה לעשות את זה. שלשום הייתי עם צירים לא סדירים, די מטורפים, שהביאו את הרופאה שלי מקופ"ח להפנות אותי למיון. היא אמרה שלפעמים ניתוח זה הפתרון הטוב, ועליי להבין זאת. אני כן מבינה דבר אחד - שאין לי שליטה על הכל. לא על העובר, לא הטבע של הגוף שלי... אני משתדלת לעשות כל מה שמועיל לקידום הלידה: הליכה, פעילות, ניקיונות, סקס, כמוסות אומגה 3. לעיסוי פטמות של 20-40 דק' אין לי סבלנות, בחייאת. הבטן פעילה וזה מורגש, אבל לא מתפתח. בנוסף גם נפרדתי ממרבית עיסוקיי, לטובת הכנת הבית והעצמי לקראת השינוי המדהים, וכלום. אני יישאר בסופו של דבר בלי משכורת החודש, ואני מתחילה להיות בחרדה. אני יודעת שברגע שאלד הכל יסתדר, כולל הפן הכלכלי. אולם בכל מקרה כעצמאית חבל על החופש המובטל הזה שנמשך ונמשך. מה גם שברור לי שלקוחות לא יתנו לי מנוחה ממשית לקראת החגים או לאחריהם, ואני יצטרך בכ"ז לתת פה ושם מענים, גם אם בקנה מידה קטן יחסית לפ]עילות רגילה. אני רוצה לנצל את זמן הקיץ להיות 100% פנויה. עשיתי ארת כל ההכנות לשם כך. רק שהוא לא יוצא! ברובד אחר אני בכ"ז אומרת לעצמי כל הזמן "תשחררי. תהני מהחופש. היתה לך שנה מטורפת מבחינת הקצב, היקף העבודה. ועכשיו זה הקצפת. התענוג. הרוגע שלפני ההתמסרות החוזרת לתינוק, למשפחה, לילדה בכורה שמסיימת אוטוטו קייטנה ומצטרפת לחינגת החופש הגדול, ואח"כ ללחצים עסקיים, שיאפילו על האימהו". איי. מה אני יגיד לכן. מיציתי את החופש המבורך הזה, ואני רוצה להמשיך לשלב הבא. יחד עם זאת ממשיכה להמתין לתוכניות של הקוסמוס עבורי. מקווה שתהיה לי לידה טבעית. אחכה בשביל זה כמה שצריך (שאלוהים יתן לי את הכוח. אלוהים את הכוח). בטוחה שאעמוד (או אשכב) בכל כאב. אתעלה מעל לעובדה שלא יוכלו לתת לי שום זירוזים, כי אני אחרי קיסרי. ואפילו

חיבוק גדול....

יקירה,
מתוך מה שאני מכירה מעצמי ומתוך הקריאה בדברים שלך, יש לי הרגשה מאד מאד חזקה שאת לא נושמת בכלל.
גם אני ככה, אבל עכשיו בשבוע 30 מנסה מאד לעבוד על הנשימה.
אפילו הכתיבה שלך לא נושמת, ונקראת מתוך סחרור.
בדיוק כתבתי בקשה לעצה בככר השוק לגבי "איך להרפות" כך שמה שכתבת תופס אותי במקום הכי רלוונטי כרגע.
ממליצה לך ולי לנשום יותר ולעבוד רק בכוון של הרפיה.

שבוע 29
מצטרפת אל הלא-נושמות
ואפילו תפס אותי ציר מהגב....

אולי הפסקת את הפוסט במילה "ואפילו" ורצת ללדת...
אל תשכחי לחזור לספר איך היה.
בהצלחה גדולה!

מה אני אוהבת באתר הזה? שאיכשהו, תמיד מוצאים במה חדש את מה שעובר לי בראש באותו הרגע. והנה, גם הפעם האתר המופלא לא מאכזב.

נכון, אני "רק" בשבוע שלושים ושבע וכמה ימים, יש עוד זמן (או כמו שאמרו לנו היום בבדיקת מעקב- יש עוד מקסימום חמישה שבועות P-: ), אבל... יאמר להגנתי כי-

א. מדובר בתינוק עם ראש גדול (כמו של אבא שלו).
ב. חם.
ג. אני עובדת בתל אביב (ע"ע סעיף ב').
ד. שלושים ושבעה שבועות הם בהחלט מספיק זמן להיות בו בהריון. הבנתי, נהנתי, אכלתי שלל שגעונות קרייבינגס של אמצע הלילה, ועכשיו- מוכנה ללדת.

גו תינוק-קטן, גו

איזה קטע
גם אני עשיתי שלשום מעקב ואמרו שלתינוקי שלנו יש ראש גדול....
מקווה שזה לא אומר שהלידה תהיה קשה יותר
אני רק בשבוע 32
למרות שהראש הוא בגודל של שבוע 34.....

כן, יש משהו בנטייה הטבעית למרוץ, וגם לקשיים בלקיחות נשימה. הפסקתי באפילו, כי הייתי צריכה לרוץ לאינשהו, לא זוכרת לאן. אופייני. יחד עם זאת השבוע האחרון דווקא עבר עליי אחרת לגמרי. אחרי שקראתי את כל הדף הזה מהתחלה, והצטרפתי לשורותיו, מצאתי את עצמי מרגיעה ומתענגת באמת על החופש. מכרים וקרובים ממשיכים להציק בשאלות כמו "נו?! הוא אל רוצה לצאת?!... מה קורה, עוד לא פוי מספיק טוב?!... את יודעת שאת נראית בשלה מאוד ללידה... " וכו'. בשבוע החולף עניתימעומק הלב והבטן - "הכל בסדר. טוב לו בפנים. הוא יתגעגע לעטיפת הרחם של אמא כל החיים, ולא יוכל לשחזר זאת בשום בית, טירה או וילה.. כל דבר בזמנו..". בתחילת השבוע הלכתי לרפלקסולוגיה, בהמשך השבוע קניתי כורסאת הנקה.. קראתי עיתון.. ראיתי טלויזיה!!! משהו שלא עשיתי כמעט בכלל בשנה האחרונה. התקלחתי שעות.
ברור שאני רוצה מאוד שהוא יצא. מבחינה פיזית להיות בעומק שבוע 40 זה כבר ומסורבל, כואב ונמאס. אבל סחבתי עד הלום, מה זה עוד שבוע וחצי?
הבוקר קמתי מוקדם, בסביבות 04:30, ודמיינתי את כל מהלך הלידה. קרה בדמיוני שמהלך הצירים לא היה סדיר, ואז נעזרתי באמצעים עדינים שהתאפשרו: חוקן, רפלקסולוגיה, סקס, עיסוי צוואר הרחם. בדמיון הכל המשיך כסדרו עד ללידה טבעית אמיתית. אני יכולה לראות אותו בדמיון שלי יונק, ואת בן הזוג שלי בוכה מהתרגשות אחרי שהוא יוצא. ואני יודעת שזה יגיע. וכל דבר בקצב שלו.

וואו, לביאה עקשנית, כל הכבוד על שפיות בשבוע ארבעים, ועוד בחום הזה.
בימים האחרונים יש לי ציר (לא כואב, רק בטן מתקשחת) אחת לכל כמה שעות. הלילה אפילו התעוררתי מזה. אני מקווה שהאיש הקטן בתוכי נהנה מהאימונים ויחליט בקרוב לנסות את הדבר האמיתי

בנתיים- ממתינים בסבלנות (כאילו שיש לנו ברירה!)

שיהיו לכן לידות קלות וקצרות! (נכנסתי לדף כי פתאום חשבתי "אולי גמני כתבתי פה פעם?" - הקטנה נולדה בסוף שבוע 42.. וגם זה כי אילצנו אותה לצאת אחרי סטריפינג אצל המיילדת. בעלי היה כ"כ לחוץ שעוד יום יומיים הייתי מגיעה באמת ללדת בבי"ח)

וואו, לביאה עקשנית?, כל הכבוד על שפיות בשבוע ארבעים, ועוד בחום הזה

לא להאמין אבל הנה, שבוע ארבעים, ואני לגמרי פה. (הצילו?)

אולי מהבחינה הזו עדיף שיהיו הריונות לא מתוכננים...
אני לא באמת יודעת באיזה שבוע אני, רק מעריכה, ומניחה שהאולטראסאונד בערך מכוון.
לא אכנס ללחץ אם אלד 3 -4 שבועות לפני תאריך ה"יעד" שממש לא וודאי, וגם לא אם אהיה ב"איחור" של שבועיים +. (מעבר לשבועיים זיוף אני מניחה שזה לא יכול להיות כי עליתי על ההריון מהר יחסית לאחד לא מתוכנן וצפוי.)

ואין רופאים שעושים מעקבי גדילה וכאלה? החשש העיקרי שלי הוא לא מעניין הזמן, אני בחורה סבלנית למדי, כן, גם בחום אמצע אוגוסט, אלא מגודל הראש.

הצילו. אני אפילו לא לגמרי יודעת להסביר למה זה כל כך קשה (אין-צירים). זה לא קושי פיזי (הכל, טפו טפו, ממש בסדר פיזית, אני ישנה כמו שצריך ומרגישה טוב). יש גם רגעים שבהם אין קושי נפשי ואני חושבת לעצמי שממש תכף זה יקרה, והתינוק כאן כדי להשאר לתמיד, ושעוד יום או יומיים (או שבוע? הצילו, אני לא יכולה לחשוב שבוע) לא באמת יעשו הבדל. אבל רוב הזמן, בעיקר כשאני מתעוררת ומגלה שעבר עוד לילה נטול צירים- קשה לי קשה לי קשה לי.

לא להאמין אבל הנה, שבוע ארבעים, ואני לגמרי פה. (הצילו?)
אם את בשבוע ארבעים זה אומר שעוד לא הגיע התל"מ, נכון? (אני מחשבת כך שהתל"מ הוא היום האחרון בשבוע ארבעים). אז הכל בסדר. הוא יצא בימים הקרובים. בטוח .

הגיע הגיע, התל"מ הוא ממש היום. מצד אחד, אני מרגישה ממש בסדר, והיומיים האחרונים בבית קצת חרפנו אותי, ככה שמתחשק לי להגיע לעבודה מחר. מצד שני, ברצינות? להגיע לעבודה מחר? לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

אני ילדתי בשבוע 43+ , בלידה קצרה בבית המיילדת , זה קרה רק אחרי שהסכמתי שהתינוק ייצא מתי שהוא ייצא ואני בינתיים חוגגת את הזמן שנשאר עד שניפגש...

לא עוזר להילחץ הם מגיעים כשהם מגיעים ובינתיים אפשר להנות ולנוח, כמה שאפשר בחום הזה, אני ילדתי בדיוק לפני 11 חודשים...

וואו, שבוע 43 פלוס, זו מחשבה שקצת מבהילה אותי עכשיו.
אני עדיין כאן. הבוקר אמא שלי התקשרה לנזוף בי- "למה את עושה לי את זה?" (נחשו מאיזו עדה).
נמאס לי לשבת בבית, ומצבי הגופני ממש מוצלח, אז יצאתי לאוניברסיטה לסיים כמה מטלות, כי תכף (תכף? תכף!) כבר לא יהיה לי זמן.
עשיתי הכל- הלכתי בים, שתיתי תה פטל, עשיתי (עשינו) סקס, אתמול אפילו התחלתי לארוז את הבית לקראת המעבר המתקרב. מה יגרום לתינוק הזה לצאת? ומתי? (שואפת. נושפת. שואפת. נושפת).

אם את יכולה. שבי כמה דקות תעצמי עיניים תנשמי..
תנסי לדמיין את המקום הכי כיף ומרגיע שאת יכולה..
עכשיו תסתכלי על עצמך, תדמייני שאת נכנסת לרחם ורואה את העובר, דברי איתו, ספרי לו כמה את שמחה לקראתו, ספרי לו שהוא יכול לבוא מתי שרק ירצה,את פה מחכה לו ואוהבת אותו.דברי איתו על מה שבא לך.
קחי ת'זמן, תנשמי.
אחרי שסיימת לאמר לו כל שעולה לראשך תתחילי לדמיין את הלידה, את המעבר של העובר דרך תעלת הלידה התברגות הראש , התרחבות האגן, דמייני את הגוף שלך נפתח בקלות, דמייני את תעלת הלידה מתרחבת ברכות ובקלות..
תנשמי..תעשי קולות אם את רוצה..
לאט לאט תפתחי עיניים..

בהצלחה..

צירים לא מגיעים.מחר מסיימת 42 שבועות,לידה שלישית.מתחילה לפחד.רוצה לידה טובה.הלידות הקודמות גם התחילו שבועיים-שלושה אחרי המועד המשוער.רוצה כבר להיות אחרי

מוסיפה...ניסיתי הליכה אבל אני מרגישה שבעיקר נכון לי לנוח עכשיו לפני הלידה והרי אם יגיעו צירים אמיתיים זה יקרה גם אם אשן.לא רוצה זירוז!!

את מדברת איתו?

בטח שאני מדברת איתו
כבר כמעט שבועיים
אני מספרת לו כמה חיכיתי לו ואיזה כיף שהוא נולד!!! הצירים הגיעו ובגדול
שבוע 42.3
לידה טובה

גם אני במאחרות.
מצב הרוח בקרשים.
היה כבר יום טוב, אבל נחרב שוב.
הילדים מעצבנים, קופת חולים מעצבנת, כאבים מעצבנים, הכל מעצבן.
רוצה לצאת מזה!!!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היום התחלתי שבוע 38. אתמול עשיתי מוניטור צירים לא סדירים, התקשויות של הבטן רוב היום, כאבים בבטן התחתונה בעיקר אחרי הליכה,
בבדיקה וגינאלית יש מחיקה 50% פתיחה 2 ומאז אין התקדמות. כלומר אין צירים סדירים,
אני לוקחת משבוע 34 כל יום טיפות פטל ועושה עיסוי פטמות במשך דקה
מה אפשר לעשות שהפתיחה תמשך?

שלום לך , לי עזר עיסוי פטמות במשך 20 דקות על ידי בעלי, לאחר מכן הליכה בת 20 דקות באוויר הפתוח ,זה מיד סידר את הצירים ועשה אותם תכופים יותר, אחרי שבוע של צירים לא סדירים , וילדתי למחרת. בהצלחה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכן, יש משהו מנחם בצרת רבות... שבוע 41 +4 רעיונות למה אפשר לעשות לא בשביל לזרז את הצירים אלא בשביל להפיק את המירב מהזמן הלא ברור הזה כי ״ אני חיה לי מיום ליום״ וזה די מייאש.

פלונית יקרה

אמרת את הדבר החשוב ביותר (להפיק את מירב מהזמן שנותר)
המטרה שלך היא אחת והיא להרגע לנוח ולהנות
כנסי למיטה עם ספר טוב או סרט טוב
עדיף להיכנס למיטה עם בן הזוג לפינוק טוב עדיפות לפינוק מהסוג שגורם לאורגזמה.... אבל לא חייבים

תהליך הלידה קשור בהפרשת ההורמון אוקסיטוצין (הורמון האהבה) שמופרש כאשר אנו רגועים...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום, אני בשבוע 39+1. התינוקת בגודל של 3.515. האם להתחיל שיאצו, דיקור וזירוזים נוספים או לחכות שזה יקרה לבד. אני מפחדת שאם אחכה יאמרו לי שהיא גדולה מדי וילחצו על ניתוח- ממש לא רוצה. תודה

אל תילחצי בכלל בכלל. זירוז עושים רק בשבוע 42 (ע"פ המלצת הרופאים), ויש לך עוד המון זמן.
גם הגודל לא רלוונטי. גם בגלל שזו רק הערכה, ויתכן שהיא תיוולד 3 קילו, כמו שיתכן שהיא תוולד 4 קילו. אם הריון תקין ולא בסיכון- למה שילחיצו על ניתוח? לא עושים ניתוח בגלל גודל התינוק, חוץ מבמקרים חריגים, כמו למשל סכרת הריון, שאז העוברים ממש גדולים.
אם את מגיעה לסוף 41, ולוחצים עלייך לעשות זירוז, את יכולה לשקול זירוז טבעי, אבל מעכשיו? ממש אין טעם לדעתי.
קחי נשימה עמוקה, תרגעי ותהני מסוף ההריון עד כמה שאת יכולה. הלידה הרי יכולה להתחיל בכל רגע נתון מעכשיו עד לעוד שבועיים- שלושה. זה יקרה בסוף. זה קורה לכולן בסוף.... (גם אני בסוף שבוע 40 הייתי צריכה שאמא תשכנע אותי שזה באמת הולך לקרות...)

הגיע היום התל"מ שלי, וכלום. ימים חמים ודי מורטי עצבים, למרות ששוחה וקצת הולכת ומרגישה טוב בגוף. המיילדת ייעצה לבדוק אם יש עוד משהו שמפחדת ממנו, כי לתחושתה "מחזיקה" את התינוק קצת גבוה. אתמול ניסיתי להבין מה הלחץ הזה שזה יקרה מיד. קשור לציפייה מהסביבה- כל הטלפונים המעצבנים, למרות הכוונות הטובות, שמנסים "לברר". חותנת שמלחיצה אותי בכך שמתקשרת יותר מדי ותחושה עדינה שנהנית קצת לעצבן- להקניט אותי ( פתאום זורקת איזה סיפור השפרצת דם מאחת הלידות שלה....?). הפחד מתינוק גדול מאוד שיהיה כואב מדי ללדת. וגם, זה שנמאס לי מהימים האלה של הציפייה, בלי יכולת לעשות הרבה. כמה שמנסה להיות בטוב ובשמחה, מרגישה איזה דכדוך, כעס, חוסר סבלנות לעולם. שליליות. זה שייך לימים האחרונים.
ומה אולי מעכב בתוכי את הלידה?
הטוטאליות הזאת שמתקרבת גם מפחידה. כל כך רוצה אותה כבר, אבל גם כל הזמן השאלה- אני בשלה להיות אמא? להיות אמא טובה וסבלנית ומסורה?
אני בשלה ללדת את התינוקי שלי ולהתמודד עם העוצמה האדירה של הלידה?
לעצמי אני עונה שכן. וכן. בשלה להרפות, להיות נוכחת עד כמה שאוכל, ללמוד. בשלה לעבור לשלב חדש בחיים. בשלה לשינוי הגדול הזה. ועדיין, משהו באהבה הגדולה הזאת שעומדת להירקם, באינטימיות עם יצור קטן וחסר אונים, מרתיעה. בגלל זה אולי גם הקושי לדבר עם העובר.
אולי אנסה לדבר עם אלוהים.

כוכבית, מאחלת בהצלחה!

המיילדת ייעצה לבדוק אם יש עוד משהו שמפחדת ממנו
ודאי שכל אישה מתקרבת ללידה עם חששות, אבל הם לא בהכרח מעכבים את הלידה.
הרי התל"מ הוא סתם ממוצע - יכול להיות שהעובר שלך עוד לא מוכן. זה יקרה בשבועות הקרובים - בודאות!
עכשיו זה הזמן למצוא שלווה וכוח (ואולי לסנן כמה שיחות טלפון מרגיזות?) ולא לחפש ולחפור בשאלה מדוע זה לא קורה.

אולי לנצל את הזמן שהקטני עדיין בבטן ולשבת קצת בבית קפה...

לי אישית חלב אם טרי עזר. הייתי מועמדת לזירוז ושעה אחרי שתיית 180 מ"ל + חלמון ביצה, ילדתי. אולי מרצון לפלוט את הדבר ה... הזה שבלעתי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אם יש משהו מרגיז במיוחד זה השאלות של כל הסובבים כל כמה שעות - ״נו, ילדת? נו, יצא כבר? לא ענית להודעה היינו בטוחים שילדת... ״
כבר התחלתי לשלוח הודעות כל בוקר המודיעות שהוא לא יצא עדיין מרוב תסכול... אני מבינה שכוונת הסובבים טובה ויחד עם זאת, זה נותן הרגשה שאני לא עומדת בציפיות... אז מה אם עברתי את התאריך המשוער? אז מה אם הגעתי לשבוע 40 +?

אוףףףף איזה ייאוש אני לא יודעת כבר מה יהיה איתי אני בשבוע 41+5 ואין שום דבר לא צירים לא כלום..אני הולכת המון מנסה לעשות שיטות של זירוז ושום כלום זאת לידה ראשונה אני גם עם המון פחדים שיעשו לי בסוף זירוז וזה לא מחייב שיעזור אני קראתי פה וראיתי שאני לא היחידה שזה מעודד

טליה, כדאי לך להיכנס לפורום לידה פעילה בתפוז ולחפש שם סיפור לידה של מישהי (אילו זכרתי את שמה...) בשבוע 42+5, בלניאדו. מאוד מעודד.

אני הולכת המון מנסה לעשות שיטות של זירוז ושום כלום
אולי את יכולה לעזוב בצד את כל הניסיונות לזרז? יכול להיות שהם רק מלחיצים ומעייפים אותך.

אני גם עם המון פחדים שיעשו לי בסוף זירוז
יקירתי, אף אחד לא "יעשה לך" זירוז אם לא תסכימי לזה. כדאי לזכור שהבחירה היא בידייך. כל עוד הסימנים נראים בסדר (מוניטור, שלייה, מי שפיר וכו'), ואת מרגישה טוב, את יכולה להגיד "לא" ולקום וללכת הביתה.
אם יש סימנים למצוקת עובר, או שלייה מזדקנת וכו', את יכולה לתחקר את הרופאים שיסבירו לך מה זה אומר, ובלי הפחדות בבקשה, תלחצי אותם שיתנו לך תשובה עניינית ולא נפנופי ידיים, ועל פי זה לקבל החלטה מושכלת.
(אחת הדרכים היותר מוצלחות לתחקר רופאים היא לשאול אותם "האם זה מבוסס ראיות? האם יש ראיות מחקריות מוצקות לכך שזירוז במצבי הספציפי ובהתחשב במדדים שלי עדיף על המתנה?" ולתת להם לענות לך על זה).

תודה אצלי ב"ה הכל בסדר מה שנשאר לי זה לשבת ולחכות רק לאיזה ציר קטן שיופיע או כל סימן אחר... אין לי כבר כח נפשי לכל הדבר הזה רוצהההה ללדת

נסי רפלקסולוגיה. אני מפגרת אחרייך רק במעט וגם אצלי זאת לידה ראשונה. נדמה שהשכל הישר מתחלף אצלי בשכל מתעופף וחוסר יכלת לזכור ולהתרכז. אצלי עוד עם קרוב ל 4 קילו ודד ליין קרוב במרכז ללידה טבעית בירושלים שאוטוטו לא יקבל אותי ללדת שם. המיילדת שלי ייעצה רפלקסולוגיה ויש לי תור יום ראשון שהלוואי ואפספס אם אגיע לתור אעדכן אם עבד. מרגישה שותפות גורל אתך ומאחלת לך המון הצלחה

הגעתי לתאריך!
זאת לידה רביעית,
רק שאני עם מחיקה, פתיחה, התבססות של הראש כבר משבוע 28!!!!!!!!!!!
צירים מטורפים שבקושי נרגעו עם כדורי פרסולאט, אשפוז ומה שבא לכן......................
את הקודמים ילדתי בשבוע 37 ו40

ממליצה על כדורי מציצה הומאופטיים לי עזרו מאוד אחרי שכבר הגעתי ליאוש גמור והערכת משקלשל 4 קילו...אפשר לקנות בכל בית מרקחת הומאופטי: לקנות בכדורים
caulophylum 30c 5g. אסור לקרב אותם למכשירי סלולר או מיקרוגל, אסור לגעת עם האצבעות

...וכמובן לא יזיק גם תפילה מהלב לקב״ה שיחה צמודה לעובר ... והתיעצות עם הומאופט

אפשר ללכת בכפות רגליים חשופות על חוף הים, רפלקסולוגיה עובדת טוב מאוד, שינה טובה, מנוחה אמיתית, אמבטיה מרגיעה, קצת לעצמך. דיקור עשוי לעזור, הומאופטיה כפי שהציעה מעלי. במידה ואזלה סבלנותך את יכולה לנסות לקחת שמן קיק. יש הסברים לרוב ברשת איך לוקחים ואני רק רוצה להזכיר שלפעמים זה עובד נהדר, לפעמים פחות, לפעמים בעקבות היציאות התכופות שזה עושה זה קצת מעייף את היולדת ויש גם להקפיד על נוזלים. יש חווד לשני הצדדים.
מקווה שתלדי בקרוב (אם עוד לא ילדת) והלידה תהיה בריאה וטובה עבור שניכם.

אני בשבוע 40+2 ניסיתי את כל השיטות שרשומות איפה שאתן רוצות לזירוז צירים ושום כלום אפילו לא באופק!
כלום לא עוזר!! שיצא יצא.... אין לי אויר, אני כבר ממש ענקית!
ואין כלום שעוזר!!! יש למישהי כאן משהו שבאמת באמת עזר????

ההבנה שהכל קורה בזמנו, סבלנות ואורך רוח... בסוף הוא יצא. בדוק ומוכח (-:

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שבוע 41+6
הרופאים לוחצים לזרז...טוענים שיש מיעוט מי שפיר ואני נגד זירוז...
מה לעשות? אני אובדת עצות.
לידה ראשונה.

כמה מיעוט יש?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הם אמרו לי 4 ס"מ...לא מבינה מה זה אומר

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני דוגלת בגישה הטבעית ושלכל אחד כתוב מתי זמנו לצאת
ואני לא רוצה להאיץ את ההריון עם כל הרצון שלי שזה יקרה כבר..
אני נואשת ואובדת עצות והרופאים רק לוחצים עליי לזירוז הלידה.
מדובר בהריון ראשון

את צריכה לדבר עם רופא נשים או מיילדת שאת יודעת בוודאות שהם בגישה טבעית. תמסרי להם את הנתונים והם יוכלו לייעץ לך. כך תדעי מצד אחד שאת לא מסכנת את עצמך ואת עוברך, ומצד שני שאת לא נכנעת לאיומי סרק של רופאים מפוחדים ומפחידים. יתכן שהמצב אכן דורש התערבות, אך אז תדעי שזה באמת נחוץ ולא סתם. בכל מקרה את צריכה להתייעץ עם איש מקצוע שאת סומכת עליו.
יש פה באתר טלפונים של רופאים ומיילדות בגישה טבעית.

עכשיו שמתי לב שכתבתי כמה פעמים 'את צריכה'.
אז סליחה... זו רק עצה...
שתהיה לידה בעתה בשמחה ובאמונה!

_הרופאים לוחצים לזרז...טוענים שיש מיעוט מי שפיר ואני נגד זירוז...
מה לעשות? אני אובדת עצות.
לידה ראשונה._
איפה את אמורה ללדת?
נסי להגיע למקום שבאמת מאמין בלידה טבעית.

במקביל, את יכולה לנסות דברים טבעיים שיעזרו לזירוז: עיסוי פטמות, הליכה יחפה על חול חם, לישת בצק (והפרשת חלה אם מתאים לך), לקיים יחסים.
בהצלחה.

היי לכולן,
אני בשבוע ה-38 , מרגישה כבר מוכנה ללדת..
עשיתי היום מוניטור והוא הראה שיש לי צירים לא סדירים.. וגם עם פתיחה של סנטימטר כבר שבועיים..
מה זה אומר צירים לא סדירים? זה התחלה של לידה או שאין קשר?
ומה עושים כשרוצים ללדת כבר בשבוע הזה???
קשה לי לישון , לעבוד וללכת... אני כבר רוצה ללדת....

שלום לך הריונית
צירים לא סדירים הם צירים שעדיין לא מבוססים, הם לא מסודרים.
הגוף מספר את סיפורו ומודיע לך שזה הזמן להכין את התיקים אם עדיין לא ארזת לסגור קצוות פתוחים
לסיים הכנות אחרונות לקראת הלידה.
כאשר יגיעו צירים סדירים והם ברצף, צירים המגיעים בין 5-20 דקות ואורכו של הציר הוא כ 30-60 שניות
ובהדרגה הצירים מסודרים יותר ומתגברים והם מופיעים כל 3-5 דקות וכל ציר נמשך 1 דקה, אז הצירים מבוססים יותר.
תחושי בהתכווצויות ובכאב הבא מן הגב אל בטן תחתונה זהו השלב הראשון הנמשך בלידה ראשונה כ 20 שעות ובלידה חוזרת כ 14 שעות.
כמו כן יופיעו סימנים נוספים ללידה אותם תזהי ותדעי זה הזמן ....
את רוצה ללדת בשבוע זה? אין מה למהר העובר מכתיב את הזמן שלו ליציאה. קחי את הזמן למנוחה התפנקות עשי לך דמיון מודרך,
שוחחי עם תינוקך, לכי לים לשחות וכל פעילות אחרת שתעשה לך טוב.
לידה קלה ונעימה

תודה לך אילנה...
אני כבר באמצע השבוע ה-39 ואני כבר ממש רוצה ללדת... קשה לי בלילות עם הבטן.. זה באמת כבר נהייה בלתי נסבל.. ואני גם סובלת מכאבי גב מטורפים שלא נגמרים..
מה עם שמן קיק??

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בשבוע 41+4 וכבר מפחדת שהצירים לא יגיעו. זה הריון ראשון וקיוויתי ללידה קלה בלי זירוזים והתערבות יתירה של רופאים אבל כנראה שזה לא יקרה. כל דקירה קטנה מקפיצה אותי ואני כבר בטוחה שזהו זה קורה אבל אז זה עובר ושוב מגיע יום חדש ולחוץ יותר מקודמו, הלחץ מהסביבה גם לא עוזר, כל היום טלפונים והודעות אס אם אס היסטריות מחברות ומשפחה ואם אני לא עונה אז כולם בטוחים שכבר ילדתי וחצי רצים להתקשר לבית החולים.... אוףףףף כבר אין לי כוח לזה. רוצה רק שהכול יעבור בשלום ושהכול יהיה בסדר עם התינוקת....

אוף אין לי כבר סבלנות

שבוע 38 ושלושה ימים
רוצה כבר להיות אחרי
מה לעשות???

קניתי עלי פטל ולא יודעת איך בדיוק לשתות אותם... כנראה אני עושה משהו לא נכון כי כבר שתיתי כמה פעמים וכלום לא קרה!!!!

ילדתי ב41- ושלושה ימים... מתי שהיא/ הוא צריך לצאת אז זה יקרה. לפני זה זה כנראה עדיין לא הזמן. כדאי לא לצפות לכלום ואולי זה יקל.
בהצלחה

40+3...
יודעת שהכל צריך להיות טבעי... שהגוף יודע מה לעשות, שהיא תצא כשתהיה מוכנה.. אבל נגמרת לי הסובלנות!!!

חוסר סובלנות זה כמו גל, כמו ציר. עוד מעט זה יעבור ותגיע עוד קצת סבלנות..

חוסר סובלנות זה כמו גל, כמו ציר. עוד מעט זה יעבור ותגיע עוד קצת סבלנות..
יפה
נכון

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני השבוע 40+ 3.. ללא צירים, עשיתי כבר את כל שיטות הזירוז הטבעיות וכלום לא קורה, בגלל שזה הריון ראשון ואין לי מושג מה זה צירים אז כל כאב קטן גורם לי לחשוב שזה התחלה של צירים, ואז הכאב עובר ושוב תיסכול. לא יודעת עד כמה זה נכון אבל אמרו לי שאם עד השלב הזה לא קיבלתי צירים טבעיים כנראה שגם לא אקבל ואגיע למצב של זירוז.. האם זה נכון???

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא נכון מה שאמרו לך.
לא תמיד החשבון מדוייק, ולא כל עובר נולד בתל״מ (תאריך לידה משוער ).
40 זה הממוצע.
לא תפספסו צירים כשיגיעו. הכאבים הקטנים שהולכים ובאים בהחלט יכולים להיות כיווצים לקראת הצירים. ואמרו לך...שטויות.
יכול להיות שתמשכי ורופאים יילחמו ותגיעי לזירוז. ויכול היות שהלילה תלדי.
מאחלת לך לידה נעימה ותקינה.
תנסי להשתחרר ממחשבות מלחיצות שלא תורמות. הוא יגיע כשיהיה מוכן לכך @}
מוזמנת לקרוא על לידות באתר ולהתרשם משבועות של צירים קטנים (גם האחרונה שלי: מנקה את הרחם והלב

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לידות ועוד של רקמה

וגם

מדור סיפורי לידה

אז אני בשבוע 39+4, עם ריבוי מי שפיר ועוברית גדולה. כל הרופאים המליצו לא לעבור את התל"מ ולהגיע לבדיקות וזירוז. מישהי התמודדה עם עודף מי שפיר? מה דעתכן?

היי אני בשבוע 36 +7 והתחילו צירים ויש לי פתיחה של אצבע זו לידה ראשונה ואני כבר לא מסוגלת לסבול את הצירים האלה
מה טפדר לעשות כדי לזרז את הלידה ושתהיה פתיחה לפחות של 3 או 4
תודה

מתרגשת, עדכני!

היי אורין נסיכה לא כדאי לזרז ובטח שלא לפני התלמ . אבל אם את ממש רוצה כבר ללדת תתחילי בזה שתעשי הרבה סקס , בוקר וערב ורצוי שתגמרי . תני לזה כמה ימים. אם זה לא יעבוד תמצאי מיילדת או רופא שיואילו בטובם לעשות לך סטריפינג טוב. סטריפינג טוב הוא סטריפינג שכואב רצח וגם גורם לדימום . מייד אחרי הסריפינג כדאי לעשות עוד סקס.אחר כך טיול נחמד ברגל. אם אחרי כל זה אין שינוי כדאי לשתות שמן קיק לפי הוראות שיש באינטרנט. זה יעשה לך את השלשול שבחיים לא היה לך. אם אחרי 24 שעות אין שינוי תעשי עוד סטריפינג. בין לבין עיסוי פטמות לפי הוראות שתמצאי באינטרנט .זה הזירוזים הכביכול טבעיים.העי טוב לא לזרז ולסבול בשקט . הגוף מכין את עצמו הכי טוב ללידה בקצב שלו בטבעיות. גם לי יש שלב לאטנטי שנמשך שבועות . זה מתסכל אבל אחר כך יש לי לידה קלה קלה ומהירה. שווה את הסבל המתמשך של השלב הלאטנטי. אבל אם את חייבת עשי כעצתי ובדוק את יולדת . רק קחי בחשבון שאת מעלה את הסיכוי לסיבוכים בזה שאת מתערבת לגוף שלך לעשות את העבודה בעצמו.יאללה בהצלחה. לידה קלה כתרנגולת.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לדת שלי ייעצה רפלקסולוגיה ויש לי תור יום ראשון שהלוואי ואפספס אם אגיע לתור אע

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי קוראים לי מיראל ואני בשבוע 40ו4ימים אני נורא לחוצה הרופא המליץ לי לעשות זירוז ואני לא רוצה אין לי כאבים ניסית הכל בכדי לזרז את הלידה ושום דבר לא עזר מה לעשות??לידה ראשונה כמובן ואני נורא מיואשת !!!):

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שבוע 40+6 , צירים לא חזקים ולא סדירים כבר שבוע... מרגישה טוב יחסית, מתי הצירים יתגברו?????? זה נראה כאילו שום דבר לא מתפתח ...

שלום בנות היום הייתי בבדיקה אצל רופא נשים הילד שוקל 4.020 ואני בשבוע 38+3 והיום היא החליטה לשלוח אותי לחדר מיון לעשות זירוז כי העובר גדול
וזו לידה שניה תחזיקו איתי אצבעות שהיום שיעשו לי זירוז יש לי מחיקה 40% ופתיחה 1 וחצי לא מי יודע מה התקדמות אבל היא אמרה שזה מצויין ומקווא שיעשו לי זירוז לידה אוףףףף נאני עייפה שיצא כבר הילד העקשן הזה

ובהצלחה לכל הבנות שצריכות ללדת שתהיה לנו לידה קלה לידת תרנגולת קוקוקוקוקוקוקו

מאיה, מחזיקה לך אצבעות!!! בהצלחה ובמזל טוב.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שבוע 37. לידה ראשונה. רוצה ללדת כבר לראות את הדבר הקטן והיפה שלי. אין סבלנות.

היי אני בשבוע 39 סוחבת את הרגל כי יש לי דלקת ועכשיו כאבי גב ויש לי צירים קטנים שלא סדירים עוד יומים בדיקה אצל הרופא הוא אמר לי שאני לא יעבור את שבוע 40 ביגלל שהוא יתן לי זירוז האם כדאי לעשות זירוז אני ממש סובלת תודה מחכה לתשובה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני שבוע41+2, ומרגישה שההריון הזה לעולם לא ייגמר..
הייתי בטוחה שאלד באיזור שבוע 40, כמו את שתי בנותיי (שהתחילו מירידת מים), אבל בינתיים יש לי רק צירים לא סדירים..
עייפה כבר וחוששת מצד אחד שלא יתחיל לידה לבד, ומצד שני גם חוששת שיתחיל- מפחדת מהכאבים..