מתעצם,
אני שוב מפנה אותך לספר
לבסוף מוצאים אהבה.
כתב אותו מטפל זוגי שנקודת המוצא שלו היא שהקשר הזוגי הינו המקום המתאים ביותר לעשות הכרות עם עצמנו ולטפל בקשיים שלנו דרך הקשר עם בן הזוג.
בחלקו השני של הספר ישנה סדרת תרגילים וחלק ניכר מהם אלו תרגילי מודעות עצמית. לכן נראה לי שזוהי התחלה טובה לעשות הכרות עם "עצמך" ובמקביל לראות כיצד הקשר הזוגי יכול לתמוך במסע הזה.
ובקשר לשתי השאלות הראשונות:
לא נראה לי שנכון כרגע לספר לאישתך שאתה רוצה להפרד ממנה, הרי אתה מביע פה רצון אחר - לשפר אתה את הקשר. כן נכון יהיה לדבר על קשיים שלך בתוך הקשר.
אבל, על מנת ליצור אווירה מתאימה, אוירה בטוחה ואוהדת בה תוכלו לדון בקשיים שלכם, כדאי להתחיל במחוות אחד כלפי השני, מחוות שיוכלו ליצור מעיין "אזור ביטחון". כרגע אתה הוא זה הרוצה בשינוי ואתה יכול להתחיל לעשות זאת. יתכן שתוכל לשתף את זוגתך בדיון שאתה שותף לו בדף הזה, והיא גם תרצה להתחיל לעשות מחוות בעבורך.
לעיתים קרובות אחרי שנים של התרחקות קשה מאד להתקרב שוב, אבל לשם כך בדיוק נועד "התרגיל" הזה. דרך המחוות הללו שתעשה בעבור אשתך, תוכל להתחיל להרגיש יותר קרוב ואפילו יותר אוהב.
כדאי למצוא את אותן מחוות שלא כל-כך קשה לך לעשות - אולי להחמיא לה פעם ביום על משהו שהיא עושה, אולי להודות לה פעם ביום על מה שהיא עושה בעבורך. נסה להיזכר בימים הראשונים של הקשר ביניכם, אולי תיזכר במשהו שהיא מאד אוהבת שנהגת לעשות בעבורה ואתה יכול לחדש את המנהג הזה.
ככל שתתמיד בקו המחשבה הזה:
מה אני יכול לעשות בעבורה יהיה לך יותר קל לעשות עוד ועוד מחוות והיא תרגיש פתאום שהיא חיה עם אדם שאוהב ומעריך אותה.
ממקום כזה יהיה יותר נכון להתחיל לפתוח את הדיון על הקשיים שקיימים היום בחיי הזוג שלכם.
חזק ואמץ...
). אגב, גם במראָה שלי יש אחת שהתאהבה בגברים לא מתאימים באופן כרוני. בדיוק בגלל זה היא לא התחתנה איתם...