מהחוויה הפרטית שלי ממש מומלץ לקחת כמה שיותר זמן וחופש לפני הלידה.
אני לא לקחתי חופש מוצהר אבל יש לי עבודה גמישה ובוסית מופלאה ופשוט לאט לאט ככל שהתקדם ההריון היא איפשרה לי יותר ויותר לקחת את הזמן לעצמי ולא לחצה ואיכשהו (בזכותה) לא היתה לי פתאום כל כך עבודה ודדליינים וכאלה, ולכן לקחתי יותר ויותר שעות וגם ימים שבהם לא עבדתי. זה היה נחוץ לי מאד כי בערך מהשלב שלך גם אני הרגשתי כבדה ואטית ומלאה במיחושים כאלה ואחרים שהחלישו אותי.
וזמן לנוח (גם נפשית, לא רק פיזית) והרבה זמן כזה, לפני כל הבלגן, נראה לי כמו הדבר הכי בריא ונדיב לעצמך שאת יכולה לעשות.
ואני לא בטוחה שלא תעשי דברים שאת מתכננת, בעיקר אם אלה דברים שקשורים ללידה ולאחרי, אני מאמינה שככל שיעבור הזמן יתגבר אצלך החשק לעשות דברים (קינון?)
אצלי זה היה מובהק, ככל שהתקדם ההריון גבר חשק לארגן את הבית, לסדר, לפנות, לנקות, להעיף דברים, למיין דברים, לעשות רשימות, לסגור קצוות בירוקרטיים פתוחים, כל הדברים האלה. הבעיה היתה שלא היה לי הרבה כוח, אז כל פעם עשיתי משהו קטן וניסיתי לנוח הרבה.
היתה לי רשימה של דברים (גם בבית וגם בחוץ, שכללה חוץ מהנקיונות והארגונים והקניות והכביסות לתינוקת גם דברים כמו להסתפר, להכין קצת אוכל להקפאה לאחרי הלידה, ללכת לכמה שיותר סרטים עם האיש או בלעדיו, לפגוש את חברה X שבטוח לא ייצא הרבה זמן אחרי וכדומה) שאני רוצה להספיק לפני הלידה אבל בגלל שהיה לי פחות ופחות כוח התקדמתי מאד לאט עם הרשימה ובגלל שילדתי מוקדם הרבה מהדברים לא הספקתי לעשות ועכשיו ברור שאני לא מגיעה אליהם וזה באסה (להסתפר! אני כל כך רוצה להסתפר, ממש לא קשור עכשיו לסרק שיער כ"כ ארוך!).
בקיצור, אני מרגישה שהזמן הזה שהיה לי, היה מבורך ולא הספיק לי כי הלידה היתה מוקדם.
ואגב לשבת ולבהות בטלוויזיה, יצא לי כמובן לעשות גם את זה לא מעט פעמים, כי באמת בסוף כבר לא היה לי הרבה כוח ולפעמים הייתי פשוט קורסת באפיסת כוחות על הספה ובוהה במשהו על המסך, אבל למה להתייסר על זה? זה נחמד, זה מסוג הדברים שלא תוכלי אחר כך לעשות תקופה ארוכה - תתענגי על זה (אני לגמרי אמרתי לעצמי, תנצרי את הרגעים האלה, תזכרי אותם, מתי תוכלי לשבת ולבהות כך ללא הגבלת זמן בעשור הקרוב??)
לסיכום - אני לגמרי בעד שתפרגני לעצמך את זה! (מה גם שעוד לא התחיל הקיץ, תכף יהיה בנוסף לכל זה, גם ממש ממש ממש חם!)
ואם תתחרפני אחר כך, תכתבי כאן וכולן כבר יאפסו אותך חזרה
או יעזרו לך למצוא משימות כייפיות להעברת הזמן (אם לא בא לך לקנן, אפשר ללמוד לסרוג לדוגמה,
מכירה מישהי שעשתה את זה בשמירת הריון, היא סרגה המון סוודרים לעולל העתידי שלה ולאחיינים שלה, וזה גרם לה אושר רב).
ליד כל בדיקה/חיסון/טיפול שבית החולים מציעה והם מכבדים את הכתוב בטופס
![:-]](./images/smilies/blush.gif ":]"){kind=small}
) מתפעל את עצמו (הבנזוג עבר בסלון, ראה שלושה ילדים יושבים על השטיח ואמא אחת במטבח, הרים גבות ושאל- מה? הוא עצמאי? והתשובה שלא אחרה להגיע הייתה פשוט- כן!). בקיצור, מיכל, יכולה לסמוך עלינו שנהיה פה לשגע אותך גם אחרי הלידה 