איך שוכחים מישהו

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מה שיצא מזה זה שיעור לחיים, תנסי להסתכל על זה ככה
אחרת, עבורי, זה יעצים את התסכול והביקורת העצמית.

אשים את הדברים על השולחן. נראה שכל פעם שאני משלה את עצמי שאני מחליטה ולפי הדרך שלי וכו, אני מבינה שאין לי באמת פרטנר. ההתחבטויות שלי מגוחכות, אך אני מבינה שאני צריכה לדבר לעצמי בשיח מכבד.
ההתלבטויות שלי הן ביני לבין עצמי. הכל כבר נאמר, כל תהליכי ההיגיון שבעולם הופעלו. גם תהליכים אחרים. של קבלה עצמית, אהבה, תלות ריגשית ועוד.
ובסוף יום, כאשר הוא זה שיוזם תקשורת ושיח בנושא, הי צפה ציפייה אולי אוכל לנהל ולהתנהל בזה בדרכי
וכל לעם שנדמה שהנה זה קורה, אני מקבלת תזכורת.
וכל פעם יהיה תירוץ יפה אחר. אני צריכה לשחרר.
אני מנסה לשהות בזה כדי לא להגדיל את ההתנגדות.

לא להיפגע? אני בטוחה שעוד אפגע בחיי, אאחל לעצמי לדעת לצאת מזה ולדעת לעמוד על שתי רגליים מחוזקת כל פעם עוד ועוד.

טחנתי לעצמי את המח, את הנשמה, בנסיונות לפצח את השיטה. להבין את המודע, את התת מודע. לעבוד על עצמי כמה שאפשר ולא לוותר. אז הצלחתי כמה שהצלחתי
מאמינה שיגיע היום שגם כשיצור קשר לא תהיה בי ציפייה ולו הקטנה ביותר. תזכר רק האכזבה. ואבין שזה באמת לא שלי, זה שלו ושלו בלבד.

[דתיה*]

מה השיעור לחיים?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
אני חושבת שכל אחת צריכה להבין עם עצמה.
עבורי, זה להבין שלהיות בעמדה של ריצוי זה לא נכון, גם להעניק ״בלי גבול״, זה לא נכון.
הבנתי שהיו כמראה דברים שלא התמודדתי איתם, כמו חרדת נטישה, תלות, אובססיה. כל הדברים שהתגאתי שאני לא. לא זכור לי שנשבר לי הלב ככה.
שרציתי מישהו ככ, עד שיגעון. עוצמת ההתאהבות הייתה ככ חזקה. מכאיב לי ברגע זה להיזכר בזה.
להבין שהיו לי חסכים בחיי הנישואים שלי - שאני מנסה לטפל בהם.
להבין שאני צריכה להאמין ולקבל את עצמי פנימית וחיצונית.
יש לי עוד דרך. תכתיבי החברה וכל ״הנכון״ ו״כי ככה צריך״ ממשיכים להדהד. אנחנו חיים בחברה שיפוטית, ביקורתית בנוסף לביקורת העצמית שיש לי עבורי.
לדעת למשוך אליי את האנשים שיגרמו לי להרגיש טוב עם עצמי
לדעת לקבל רגשות שהם גם שליליים ולצמוח מהם
לא לפחד מחוסר שליטה ולהבין שהכל אפשרי, זה תלוי בכל אחד מאיתנו

[דתיה*]

אבל כל מה שהייתי איתו ועשיתי איתו והתנהגתי איתו לא קרה לי עם אף אחד אחר בחיי.. לא זה שנתתי את כולי.. לא זה שהייתי כמו אשה מוכה.. לא זה שנתתי למישהו לדרוך אליי.. לא העוצמות האהבה ההזויות שרק נתתי לו. לא התלותיות וכל מה שהלך סביב זה רק איתו זה קרה! איך את מסבירה את זה?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מאמוש, הלוואי והייתה לי דרך להסביר. אני בעצמי מחפשת את התשובה. רק יכולה להציע לנסות להבין למה זימנו לעצמנו את השיעור הזה בדמותם?
למה הם הפעילו אצלנו את התלות, האובססיה, עוצמת הרגשות. שוב אני כותבת לך והבטן שלי מתהפכת.
הרגשתי כאבים פיזיים, הייתי ממוטטת. הסתכלתי כמו פסיכית בפלאפון אם מחובר או לא וביקשתי מהיקום שאראה שהוא במצב מקליד...
להסביר לך איך? תראי אני שאלתי את עצמי איך הגעתי למצב שבגדתי. נתחיל מזה. זה מבחינתי הייתה השאלה הראשונה. ולמה למרות כל הניסיון שצברתי עם עלם החמודות אני לא משחררת.
שיחררתי גברים בחיי, אומנם הם לא היו לי מול הפרצוף. אך שיחררתי.
אני גם מפחדת שזה לא יעבור לי. שאהיה תקועה עליו.
שבוע שעבר, או לפני שבועיים כבר לא זוכרת. הייתי גאה בעצמי שהצבתי אולטימטום ובפעם הראשונה אמרתי לו שלא יצור קשר. הרגשתי הקלה. הרגשתי עוצמתית.
ויש לי מה לומר לו על ההתנהלות מחמישי ואני מחכה בסבלנות. כדי לנסות לשנות דפוסים. כדי להבין שוב. מה לעשות. איך לשחרר. האם לשחרר.
אני במערבולת. ככ הרבה מידע וידע חדש שהצפתי את עצמי בו וצריך לתת לדברים לשקוע, לקבל את צורתם הטבעית. הפאזל בסוף יבנה.
ואיך אפשר להסתיר סוד כזה מהבעל?
שמסתכל עליי בעיניים טהורות ותמימות?
שמאמין לי, שלא שיער וישיר בנפשו את מה שעשיתי.
רק מהכבוד שאני חולקת לו, אני לא יוזמת קשר עם הבחור, שאם משהו יקרה, אז ״לפחות״, לא אני יזמתי.
וזה חרטא. סתם עבודה בעיניים.
אפשר לחסום, לנתק, למחוק. לבקש שלא ייצור קשר יותר. ואני בוחרת שלא. בוחרת להשאיר לי אותו עוד קצת. לעוד סבב של פיתוי, רגש, סבל, אכזבה.
אז, לא מאמי, לצערי אין לי הסבר.

[דתיה*]

אני מדוכדכת.. קשה לי להבין למה הוא בחר להעלם ולא לחזור.. כשלא היו עוברים 3 שבועות בלי. פעם ראשונה! קשה לי

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מבינה אותך
גם אני מדוכדכת מדיי פעם. חוסר ההשלמה והתהייה מכרסמים.
דתייה תשאלי את עצמך, כשהיה חוזר פעם ב 3 שבועות, מה זה היה נותן לך?
כבר תקופה ארוכה מאוד שזו ההתנהלות בינכם.

[דתיה*]

לא נותן כלום.. קצת אשליה שהוא עדיין חושב עליי... אז זהו? עכשיו גם את זה אין... מבחינתו הוא שכח ממני

[א.א*]

פנטי
כל מה שכתבת כאלו אני כתבתי אחד לאחד הרגשות שלי והמחשבות שלי אני עוד לומדת וכנראה עוד אלמד ..
הבעל שלי בחו"ל עכשו והוא יצא בהרגשה די מחורבנת מאוד רצה סקס לפני שיצא ואני הייתי קרח ..לא יכולה להניע לכיוון של סקס
לא יכולה להכריח את עצמי מתסכל אותי ואת בעלי מאודד
ובלי קשר הדף נתקע לי בזמן האחרון ובקושי זז גם אצלכן?

[דתיה*]

כן אא הוסיפו מלא פרסומות..

[דתיה*]

זה החיים.. אני אתרגל ..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א
נחמד שהבעל בחול, זה יכול לתת לך קצת חופש מחשבתי, געגוע ושקט. נראה לי לא מזיק
תאמיני לי שאני כל יום מנסה להבין את עצמי מחדש.
אומרים שנעבוד על עצמנו ונאהב את עצמנו. ושיש לנו דפוסי התנהגות ותת מודע ודברים ששרטו אותנו כשהיינו ילדים. שורה תחתונה, בא לנו שקט- כזה שמלטף את הלב. כזה שיש חיוך סתם ככה בלי סיבה.
נכון לא צריך לתת למישהו אחר משקל ככ גדול על החיים שלנו, תלות אובססיה וכל שאר הדברים שהבנו שבאמת לא בפרופורציה.

וכן הדף החליף צורה. ממש נהיה מעצבן

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מה איתך יקירה?
תמשיכי להתחזק. תעסיקי כת עצמך בשאלות שיש לך תשובה לגביהן ולא משהו שמעציב אותך.
לצערי ולצערך, זה מה שזה מתישהו זה יעבור

[דתיה*]

אני קצת חזרתי אחורה ביומיים האלו.. קצת דמעות לעכל שזהו .. מה גרם לו לשנות התנהגות אין לי תשובה.. אני בטוחה שזה יעבור. בינתיים זה פוגע .. התרגלתי למשהו ועוד בעיקר שפעמיים אחרונות אפילו ראיתי אותו ושוחחנו בפון. מה אעשה? לרדוף אחריו בחיים לא.. אלא נותר לי להתרגל לרעיון שזהו..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מצטערת לשמוע שזה מה שקרה בימים האחרונים.
יודעת, משהו שיכול לעזור לך , תסתכלי על כל הטוב שיש לך. תודי לאל ותימני את הדברים החיובים שיש לך בחיים. ותחשבי כל הזמן על אותה רשימה. שוב ושוב ושוב. ותתמלאי ברגשות של אהבה וסיפוק מאותם הדברים.
תשימי אותו בצד. וזהו. בא לך לשתף בתחושות, רגשות. אני פה. תמיד קוראת. לא תמיד יש לי מה להגיב. לפעמים מוצפת בעצמי.
היום שלחתי לו הודעה ביוזמתי. אחרי מלא זמן שלא עשיתי את זה. וזה הרגיש לי ממש בסדר.
עד עכשיו. שזה מתחיל לשקוע. שוב אני מכניסה את עצמי לשם? הרי ברור לי כשמש מה הוא יכול לתת לי. ברור לי מה אני מוכנה לתת לו. ולא נראה שיש התאמה.
אני לא מבינה למה אני נותנת לעצמי לחשוב שזה יעזור לי עם בעלי, האם שיכנעתי את עצמי רק בשביל הלגיטימציה בקשר איתו? אך אני כן מחזיקה את עצמי. ולא מתפתה או מאבדת את הראש. שומרת על שליטה. אך כל רגע זה יכול להתפרץ. רציתי בועה, מקום לפנות אליו כשקשה
ובעלי בשבועיים האחרונים מתנהג למופת. באמת. מפתיע. ואני יחסית בסדר. אך לא יוזמת סקס מולו ( חמישי שעבר יזמתי) ולא בא לי. בא לי ״שיעזוב אותי לנפשי״, בלי שיחות יחסינו לאן ועוד. זה מלחיץ אותי, כי התשובה שיש לי היא לא מה שהוא רוצה לשמוע. והרגשות שלי הם בטח לא מה שהוא מרגיש.
מה קורה לי? האם זהו? במו ידי סגרתי את הגולל על המשפחה ? על הנישואים שלי?
ככ עצובה.

[דתיה*]

תודה פנטי והלוואי ויכולתי לנחם אותך...בינתיים אני רק עצובה

[דתיה*]

פנטי יקרה. אם בעלך מתנהג טוב הכ למה אין לך חשק לנסות דווקא עכשיו?

[פלוני_אלמוני*]

שנתיים עברו ואין יום שאני לא חושבת עליו. אין יום!
לפעמים זה מעלה חיוך לפעמים דמעה
לפעמים געגוע כואב לפעמים געגוע נעים
לא יהיה כמוהו- אין לי ספק בכך
אבל אני בתפקוד מלא ולומדת להשלים עם החיים
לא מצליחה למחוק אותו

[דתיה*]

רוצה לשתף קצת יןתר פלונית?

[דתיה*]

נשארתי לבד פה .. יערה מה שלומך?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
אני פה, את לא לבד.
יופי שנקטת בצעדים אחרים ואין ספק שבעולם שלך של איכפתיות היית מתייחסת אחרת. זה הוא. נותר פשוט להבין את זה וזהו. חבל לכאוב בגלל טיפשותם של אחרים.

לגבי בעלי, לא יודעת להסביר את זה. מנסה. אולי כדי למצוא תירוץ להמשיך עם האחר? אולי להמשיך קצת את האקשן ולא ל״חיות חיים משעממים״ - כביכול?
אולי מסיבות אמיתיות שמרגיש לי ״שלא מגיע לו״, אולי זה שדוחה אותי שהוא מעשן ופיתחתי לזה ממש ממש אנטי?
אולי כי נפקחו לי העיניים ואני מרגישה שמגיע לי יותר?
שעשר שנים קיבלתי התנהגות שלא הייתי צריכה?
כמו שליבי הרגישה שאחרי שהרזתה שהיא רוצה לחגוג את הגוף שלה? אז אני רוצה ״לחגוג״ את אני החדשה.

לגבי האחר, היום התנשקנו . הזמין לי העצוב כי זה מובן לי לוגית, ריגשית אני בסדר כרגע. לא מבינה מה אני רוצה מעצמי. האמת שיודעת. נחמד לי הפלאטוטים העדינים האילו, פה נשיקה, שם חיבוק, פה ליטוף, שם קפה. ואז, או אז האם שוב אכנס לסחרחורת?
כמה אני יכולה לשחק באש. סקס במשרד מבחינתי מיציתי - יש סטנדרט אחר. מבינה שתקשורת יומית לא תהיה. כשיבוא לו. מצד שני, גם כשיבוא לי. מנסה להכניס לתבניות, לנהל את זה. וזה שטויות. קשקוש במיץ עגבניות. משיכה יש, רצון לפלירטים האילו יש, להחזיר מעט מהאגו הפגוע. והאמת שכיף לי איתו. להגן על עצמי מפני הסכנות. אני אמביוולנטית. אבל אחרי 3 חודשים, התנשקנו שוב. ריקוד מעוות ומפגר

[דתיה*]

ואו!!!! אבל את נשמעת רגועה עם זה שהתנשקת איתו.. מצד שני את נשמעת מתוסכלת קצת.. נשמעת שלא בטוחה שמה שאת עושה זה נכון. אז מה פשוט לזרום? בלי ציפיות ומחשבות? יש דבר כזה?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מה איתך מאמי?
כרגע דיי רגועה, נחמד שאת מכירה אותי כבר לפי איך שאני כותבת.
זו היית שאלה של זמן כנראה. לא מופתעת ככ.
אכן מתוסכלת קצת. כי רוצה להרגיש שאני מצליחה לשנות משהו בדפוסים שלי, האמונות שלי, בעבודה הפנימית שלי.
ברור לי שזה לא נכון, לבגוד זה לא נכון. זה לא נורמלי. אידיאלי.
עצם זה שלא תהיה. ציפייה - זו ציפייה
אז לא, לא מאמינה בלא לישוב בלי ציפיות.
שאלה מצויינת מה הלאה
מה דעתך?

[דתיה*]

לדעתי את דיי רגועה כי את מרגישה בטוחה איתו כרגע.. אפילו את בטח מרגישה קצת בהיי כי זה כיף.. ההתנשקות אולי את אומרת לעצמך הנה הוא מאוהב בי.. וזו באמת הרגשה נעימה שמציפה .. הלוואי עליי.. זה כיף ואני מתגעגעת לזה

אבל ניראה לי מצד שני את מפחדת מנפילה חזקה שוב. שנאמר הוא לא ישלח או לא יזום או לא יתעניין.. אני במצבך הייתי עושה כמוך. סוג של זורמת אבל משתדלת לא לרחף ולהתמכר אלא להיות מציאותית..

[א.א*]

הלכתי לסגור מעגל ב4 עיניים
משו שהכנסתי לעצמי לראש שאני חייבת ..
הגעתי אליו לעבודה בלי הודעה מוקדמת ודופק 200 בדיוק שבאתי לחייג אליו הוא הגיע מולי
היה בהלם ואז משהי הגיעה ושאלה אותו שאלות והוא כבר היה קצר רוח נלחץ שאלך אמרתי לו אם לא נוח אז אלך..
בקצור נכנסנו לחדר הוצאתי את כל מה שיש לי
דברנו מלא ..כל רגע מתקשרים אליו והוא מנתק ..ועשינו מה עשינו ..
הייתי בטוחה שהוא יגיד לי שעסוק וינפנף אותי ..הספורים שאנחנו מספרים לעצמנו
בקצור האגו שלי קיבל ליטוף וזה הרגיע לא נראה לי שנפגש בקרוב..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
את צודקת מרגישה ״בטוחה״ כי כבר מכירה את הדפוס שלו.
חחחחחחח , ממש צחקתי. לא חושבת שהוא מאוהב בי חחחח. את כזו מתוקה. משיכה מאמי, הוא נמשך אליי פצצות. פשוט כמו קסם. זה ככ כיף לראות את זה.
זה עודה לי טוב אין ספק, מרגישה עוצמתית.
והנשיקות איתו אליפות - באמת. לא עם כל אחד יש התאמה בנשיקה. כן זה נחמד. משתדלת לא להאדיר את המשיקה ומה שהיה.
אני ממסה להיצמד למציאות. ולהבין למה אני מאפשרת לו את זה. כי הרי ברור שאני מאפשרת. אני עוד אבין את זה
כרגע רוצה להחזיק את האיזון השברירי הזה. ולשמור על הרגליים טוב טוב בקרקרי

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א
ממהההה???!!!! אמאלהההההההה
איזה כלת עולם!!!! תותחית!!!! בואנה תקשיבי את לא רואה ממטר!!!!
איך את מרגישה????
וואווו
תקשיבי הדופק שלי על 200 מהסיפור.
איך היה הסקס?
למה לא נראה לך שתיפגשו...? עם האוכל בא התיאבון

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בוקר טוב,
א.א מזמן לא צחקתי ככה את לא נורמאלית
היה לי ברור שתעשו, נראה לך שינפנף אותך?
הדבר הכי חשוב- את רגועה
אצלי- עדיין בשלי...לא צריכה או רוצה בחוץ. מספיק לי הודעות פה ושם לריגוש, לא נפגשת עם אף אחד (קובעת ומוצאת תירוץ ומבטלת ברגע האחרון) לא מעוניינת לבגוד בבעלי.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינורה
שלום יקירה, טוב לשמוע ממך.
יודעת משהו, הזדהיתי עם מה שכתבת. נראה לי שגם לי בא כזה. איזה פלירט. איזו נשיקה. חיבוק. בלי כל הג׳דעראס. ככה ליטוף לאגו, קיק קטן ללב (ריגוש) ולחזור הבייתה. אלמד ממך את הטכניקה. לקבוע ואז לבטל מסיבות כאילו ואחרות. רעיון נפלא.
עד שאפתח שוב לבעלי והמחסומים ירדו, והם ירדו.
הבנתי, באמת שהבנתי. רציתי שהאחר שלי יהיה תחליף לבעלי, רק שהוא לא בעלי. ותודה לאל אלף פעם שקרה מה שקרה. אומנם כאבתי, התגעגעתי, כעסתי ומה לא. אך בגדול. ניצלתי. יכול להיות שהאחר שלי לא דביל אחרי הכל חחח. נראה כמה זמן תחושת ״האיזון״ והשליטה ימשכו.
אכניס את עצמי כמובן לקריאות מציאות מדי פעם, ואשים לב כשהוא מתחיל להתנהג ״כמו מאוהב״ כדי שלא אשאב גם.

[א.א*]

אלינורה
לא ידעתי שהתפטרת מהעבודה עכשו גוללתי כדי לכתוב ואז נתקלתי בזה
איזה כייף לך!איך בבית מה את עושה?
אני כמעט שבוע מהפגישה עם האחר ורגועה יש לציין..יוצאת לחופש עוד מעט לבדדד מחכה ממש
דתיה ילדת?

[דתיה*]

לא .. עוד לא.. ממש ממש בקרוב בעזרת השם.

[דתיה*]

אגב כמובן ההוא עשה בדיקת דופק אתמול

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א,
להיות בבית היה מוזר בהתחלה. מאז שהתפטרתי והחלטתי מתי אחזור לעבוד (לא בקרוב בכלל) הכל רגוע יותר. משקיעה בעצמי ובמשפחה.
ההרגשה רוב הזמןהיא כמו פעם, לפני שנים, לפני שהתאהבתי באחר. רוגע כזה, אושר השלמה ושקט. יצאתי מהמירוץ של החיים לנסות להספיק ולג'נגל בין קריירה למשפחה למאהבים...היה לי הכל וכל הזמן לא הייתי מסופקת. היום אני בשקט שלי
בתקופה האחרונה החבר מוציא אותי משלוותי- כמו שרשמתי, הוא לוחץ על להיפגש..קבעתי וביטלתי כבר כמה פעמים. קבענו לרביעי הקרוב וכל היום הייתי עצבנית וחסרת מנוחה. מה אמציא הפעם? בכלל לא בא לי לשקר לבעלי. לא בא לי להיות במיטה עם מישהו אחר. זה לא שכבר אין לי פנטזיות וחשק- פשוט אם מאוד מאוד יבוא לי וארצה להיפגש אז נקבע אבל הוא כל שבוע שואל מה קורה השבוע וזה כבר מעמיס ומציק.
לפני כמה דקות כתבתי לו שכבר לא מתאים לי. נראה מה יהיה. יש לי אליו רגשות אבל זה כבר מעמיס עליי ונראה לי חסר תכלית.
מחר תחפושות מתרגשת מזה

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
איך את מאמי? מה עם הלידה?
איך את עם בבדיקת דופק שלו?
א.א
איך את אחרי שהדברים שקעו?
אלינורה
כתבת לו שלא מתאים בכללי, או לאותו מפגש?
כיף לקרוא אותך. אחרי לא מעט שנים של שגעת, הגעת לנחלה. מדהים
יערה
מה איתך? איך את?

ואני, שום דבר ממשי לא השתנה. אנחנו עדיין לא בקשר. יומי. פה שם איזו הודעה. אני צריכה להחליט, אין אמצע. הריגוש, הפיתוי, הגעגוע.

[דתיה*]

מחכה ללדת כל יום פנטי.... זה קרוב מתמיד.. הייתי דווקא בסדר בבדיקת דופק שלו כי הייתי קרה בהתחלה וקשוחה והוא מיד התחנף... פוחד שאברח לו לגמרי.. זהו גם רצה לבדוק אם ילדתי.
אז מה אצלך פנטי?יש ריגוש? או שאת אומרת שזה יבש כזה?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואווו דתייה בידים מלאות! איזו התרגשות!
שתהיה לך לידה קלה ושיעבור בשלום.
יופי, את נשמעת אחרת לגביו. ״מצחיק״ איך הוא בודק דופק. מה הוא שואל אותך/ אומר לך בפעם ב.. הזו שהוא יותר קשר?
אנחנו לא ממש בקשר. השבוע הוא שלח הודעות, התכתבנו ממש בקטנה. התראינו במקרה. ומרביעי אין ממש קשר. לא ככ מבינה את הסיטואציה האמת.
כשנפגשים, מתכתבים אז נורא נחמד.
כאילו הוא לא חותר לסקס מצד אחד כל הזמן. זא השבוע יצא בהתכתבנו (מיוזמתו- מדגישה בכוונה) ונפגשנו - במקרה, ולא היו ניסיונות נגיד לקבוע משהו מיני.
חמישי שעבר הרי התחבקנו והתנשקנו, הוא ניסה לגעת מעבר ולא רציתי. ואני עוד לא החלטתי מה אני רוצה, לשכוח או להחזיר. מפחדת גם שאני לא נשארת איתו בשביל להישאר עם בעלי כמו שזה.

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם אצלי אין חדש בנות.
לא נפגשתי איתו למרות שהוא רצה אבל אם הוא לא מוכן להסביר את עצמו ואת ההתנהגות שלו שסינן והתעלם למה שאפגש איתו?
אז בינתיים מצליחה להחזיק מעמד. הכל די רגיל. בעלי אמור לנסוע בקרוב שוב לחו"ל אבל לשבוע אחד.
דתיה שתהיה לך לידה קלה אני מתרגשת בשבילך!
(יערה)

[דתיה*]

אגב פנטי דבר אחרון לפני שבת סתם סקרנות למה הוא לא שולח הודעה נגיד סתם אם לא נפגשתם? התנהלות מעניינת

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערונת!!!
מה נשמע??? לט טיפלת בעניין עם בעלך?

דתייה
ייתכן שלא כתבתי כמו שצריך.
השבוע לא התראינו והוא כתב והתעניין מה איתי.
ויצא שבימים שלא התכתבנו כם התראינו. למעט חמישי
שלא התראינו ולא התכתבנו

[פלוני_אלמוני*]

פנטי יקרה,
אין חדש. שום דבר לא השתנה בנושא אך ברור לי שלא אוותר הפעם. אני פשוט לא רוצה להכנס עם בעלי לויכוחים חוזרים ונשנים.
כבר לעסנו את זה מכל כיוון .עצוב לי לכתוב את זה.
השיחה האחרונה שלנו בנושא הסתיימה בטונים צורמים. אמרתי לו שאני רוצה להיות אימא (לא יודעת איך עוד להסביר לו כמה אני כמהה לזה ואני כבר לא בת 20...) והוא ענה שהוא לא רוצה להיות אבא.
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערה
מאמוש, צר לי ממש לשמוע את זה. יכולה רק לתאר את הקושי שאת נמצאת בו עכשיו ואת הדילמה.
יש לך אינטואיציה לגבי מה תעשי?
מה עם הבחור? לא יצר קשר? איך את מבחינת הרגשות? התאזנת מעט?

תראי, הלוואי וידעתי מה לייעץ לך. לא יודעת איך אפשר להסביר לגבר את הדבר הזה מבפנים שמרגישים בנוגע לאימהות. את יכולה לנסות להסביר וייתכן שהוא יבין ועדיין לא ירצה להיות אבא, וזו זכותו, זה מה שהוא מרגיש וחווה, העניין מה אז את תעשי... באמת לא פשוט.

[דתיה*]

שבוע טוב בנות.. חייבת לשתף אתכן במשהו..אתמול בלילה צפיתי באחת הסדרות שאני צופה בה. פתאום ברקע היה שם איזה שיר שהזכיר לי את הימים שנפגשנו את הזמנים שהייתי מאוהבת בו עד מעל הראש. כשהאמנתי שהוא כביכול אוהב אותי אמיתי כמו שאני אותו ופתאום בלי שליטה פרץ ממני בכי לא מוסבר. מיררתי בבכי כמו משוגעת אני אפילו לא יודעת לומר למה? מה פתאום לבכות ככה?אני מנסה לחשוב עם עצמי למה אני בוכה ככה? געגוע לאז? מה גרם לי לפרוץ בבכי כזה לא ממש הצלחתי להצביע מה מאחורי הבכי הזה. מה טלטל אותי כל כך?לקח לי המון זמן עד שנרגעתי. ואני חושבת עם עצמי ו.. לא מובן לי בכלל מה היה פה.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
השיר העלה בך זיכרונות וכנראה שזיכרונות טובים
והפער בין האשליה/פנטזיה למציאות רחוק וזה מציף אכזבה ותסכול. ופשוט הוצפת ריגשית תוסיפי לזה הורמונים של הריון- חגיגה

[דתיה*]

ממש חגיגה ואי לא בכיתי ככה מלא זמן... מה איתך?

יערה קראתי אותך וזה כואב מה הדבר הבא שתוכלי לעשות בעניין הזה?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
כל פעם שאני חושבת שאנחנו עולים הילוך, או שאני על הגל, מגיעה תקופת צינון. לא שוחחנו מחמישי. ועדיין לא מרגישה צורך ליזום הודעה
בכלל מתחילה להסתכל על כל העניין הזה קצת המיאוס
האם אני מתפשרת ככה על עצמי?
האם אני צריכה מישהו אחר כדי ״להחזיק״ את הנישואים שלי? למה? איזה כח אני נותנת לאותו אדם? עבור מה?
ריגוש זול? כמה מילים יפות? זו לא אהבה
ואז אני מגיעה לבעלי, לדחות אותו קשה לי ככ, אך לא מרגישה משיכה ברמה שהוא מרגיש, לא מרגישה ברמה שהוא מרגיש, מרגישה צער שגורמת לו כאב, מרגישה רחמים, אז מה עושים?

[דתיה*]

ברור שהאחר לא הפתרון להחזיק את הנישואים שלך . הוא רק כיסוי ומכפה על הצער ועל מה שלא מצליח בנישואים. את נשמעת ממש מיואשת מחיי הנישואין שלך .
הרי כולנו יודעות טוב טוב מבפנים שהאחרים זה רק עניין של רגע ונכון כשהם איתנו וכאילו אוהבים אנחנו יותר שמחות ומאושרות וגם הבית מרוויח מיזה. וכשהם לא איתנו? וכשאנחנו בירידה בקשר? אז שוב הבית מפסיד מזה ולכן האושר שלנו בשום אופן לא יכול להיות תלוי בהם ואני מדברת גם לעצמי כמובן.
האם את מתכננת להמשיך לחיות לצד בעלך בצורה כזו לנצח? מה יהיה הלאה? את צריכה לתכנן את החיים כמובן עד כמה שזה תלוי בך. עוד ילד או חיים לצד בעלך..ואם באמת קשה לך להחליט על זה פנטי אולי באמת יעוץ נוסף ורציני אולי עם מטפלת אחרת? ככ קשה להיות נשואה לבנאדם שאת לא מצליחה להרגיש אליו דברים ..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מאמוש.
אני יודעת. משהו בי הפסיק להרגיש לבעלי
אני מרגישה שיש לי פוטנציאל יותר גדול- ואז אני אומרת לעצמי? עפת על עצמך, מה נסגר? יאללה תירדי מהעץ שטיפסת עליו! הנה קיבלת מה שרצית הוא קיבל בומבה ומנסה להשתנות, אז לא תמיד מצליח ולא תמיד זה עובד... אבל הוא מנסה. אז מה עכשיו?
ומנסה לשאול את עצמי, האם אני משתמשת בזה כהצדקה להמשיך את הקשר עם האחר?
למה אני לא חותכת כבר את האחר? או זורמת איתו?
אני בין לבין גם עם בעלי וגם עם האחר
אני יודעת שאני צריכה לקבל החלטה, לקראת ילד שני וכו
וזה קשה לי, כי יש פער גדול בין מה שהלב מרגיש למה שהשכל יודע ואני מנסה להבין פשוט להבין. איך לפצח את הנוסחא הזו?

[דתיה*]

את מתכוונת לומר שכביכול מגיע לך משהו יותר שווה מה שבעלך שווה? שהאחר למשל הוא הרבה יותר טוב מבעלך ומגיע לך מישהו כזה בסגנון? או לפחות מישהו שיעריך יותר את שוויך? אני מבינה מה שאת אומרת.. השאלה היא מה גרם לך לחשוב את זה? זה שהתחילו איתך? זה שהחמיאו לך?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מתכוונת להגיד שכדי לתקן וליצור את ההרמוניה שרציתי נצטרך בעלי ואני לעבוד מאוד קשה.
האחר לא יותר טוב מבעלי, אין ספק שיש לו כמה צדדים שהייתי שמחה שיהיו לבעלי - ואם בעלי היה בוחר בדרך הזו היה מצליח. מה שגרם לי לחשוב את זה, זה שהגעתי למצב שבגדתי בעצמי, בערכים שלי. כן, זה שהתחילו איתי הציף לי דברים, בהתחלה ברמה השיטחית - וואלה אני סקסית, אני!!??!!!, מישהו מסתכל עליי אחרת, מישהו רוצה את קירבתי, מקשיב לי, רגיש אליי. עזבי שאחכ הכל השתנה- אבל הכדור שלג כבר נערם.
וההבנה שתשע שנים התפשרתי על עצמי, ספגתי התנהגויות שלא הייתי צריכה. הייתי חסרת ביטחון (מסתבר), ובמקום להיות בקשר שמעצים אותי, הייתי בקשר שהנמיך אותי, יש בי ככ הרבה לתת ונתתי. אהבתי לתת, להעניק, לתמוך לייעץ להרגיש נחוצה. עד שאני הייתי צריכה את ההכלה וזה לא היה שם.
האחר מבחינתי - הוא דיי חרא ולא באמת מספק לי את מה שאני צריכה, למעט ריגוש ובריחה קלה. ואיזה ליטוף לאגו. אבל הוא לא הגבר המכיל, האוזן הקשבת, זה שנותן חום. הוא לא. הוא ברירת מחדל כרגע. הוא ״הלא מושג״.

[דתיה*]

זה בדיוק הרגשות שצפו לי כשהתחלתי עם החרטה הזו... הרגשה של ואו אני יפה.. שווה.. סקסית...רוצים אותי.. בגלל שאנחנו חסרות בטחון זה העיף אותנו לשמים.. אז כמו שאפרת אמרה לי בזמנו זה הבור שלנו שחסר לנו ואנחנו ממלאים אותו באושר הלא נכון כי תמיד נרצה עוד. היא אמרה אז למלא אותו על ידי שינון של אהבת עצמינו ולראות מה עושה לנו טוב וממלא אותנו באמת. כי האחרים שלנו ימלאו/ מילאו אותנו רק זמנית. האם זה הפתרון? אינני יודעת

[פלוני_אלמוני*]

יערה,
נראה שאין מנוס אלא להתמודד עם הפחדים האמיתיים שלך.
צר לי, אבל ממה שאני מבינה מיסוד של קשר זוגי הוא רק שלב של מימוש סופי שמגיע בתצורה של דור המשך.
אולי אני טועה אבל גם זוגות שדוחים בסופו של דבר הקשר אמור להוביל לשם.
אם בעלך לא רוצה להתמודד בכנות למה הוא לא רוצה ילדים, הרי שלדעתי את צריכה להתמודד עם הפחדים שלך למה את נשארת איתו ולא מוצאת בן זוג שיסיכים לבנות איתך בית שכולל ילדים?
לא עם הצעיר, עם מישהו אחר שנמצא בשלב בחיים דומה לשלך.
הפחד לעזוב את המוכר והשגרה גורם לך לוותר על דבר שהוא מובן מאליו עד שכמעט קשה להסביר אותו.
אולי כדאי ללכת למישהו שיעזור לך לחדד את הפחד וממה את כל כך נמנעת

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני יודעת, לכן לא תולה את תקוותי בו ויודעת שמה ששלי לעבוד עליו שלי. ויש לי את העבודה עם עצמי לעשות
ואני עושה. אני חושבת שאני כן מעריכה את עצמי יותר.
ושוב, גם נראה לי מעט תלוש לא לרצות בכלל פידבק ממשהו. חלק מההבנה ומה רגשות שלנו זה בעקבות יחסים, לאו דווקא אינטימיים כל מערכת יחסים... נכון שצריך לדעת לשים גבול ולא לקחת דברים שהם לא לשנו, או לצפות שמישהו אחר ירפא את כל מכאובינו...
כבר לא מבינה כלום או מבינה יותר מדיי
עייפתי
פשוט עייפתי

[דתיה*]

תראי אין בעיה מלהמשיך את הקשר האחר סתם בשביל ה פאן ואם בא לך.. לפי הקריזה. זה אכן מתיש המחשבות האלו והחפירות הפנימיות ככ מבינה אותך. מצד שני זה הזמן להחליט בלי קשר לאחר מה הלאה בחייך? הרי בלי להרגיש כלום בחיי הנישואין מה הטעם להמשיך אותם. לכי ליועצת את לבד! תגידי חה שאת רוצה להחליט לאן מועדות פנייך.. את האחר תניחי בצד גם אם הוא בקשר וגם אם לא..

[פלוני_אלמוני*]

יש תקופות שאני חושבת כמו בעלי, הוא מצליח לשכנע אותי ומזכיר לי למה גם אני בעבר חשבתי כמוהו
(בלי להכנס למה הסיבות. יש סיבות. אני מבינה אותו מאוד. )
ובכל זאת כל פעם שאני רואה תינוקות וילדים אני נשברת
ולפעמים אני בכלל חושבת שלא אהיה אימא טובה ואולי עדיף ככה ואז שוב המחשבות והרצון העצום עולה והכל צף.
בעלי מאוד עקשן בנושא זה. אני מכבדת אותו אני לא יכולה להכריח אותו להרחיב את המשפחה . זה פשוט כואב לי. וכנראה זו הסיבה שחיפשתי נחמה עם הצעיר
כמו שפנטי אמרה, גם אני מרגישה שבגדתי בעקרונות שלי. בגדול.
אבל עכשיו הצעיר כבר לא מעניין אותי ,אני ממש לא חושבת עליו מאז שהוא לא ענה לי והתהפך על עצמו.
אני לא רוצה להתגרש מבעלי ולבד אני לא אסתדר לבד עם תינוק/ת.
(יערה)

[דתיה*]

אז מה יערה? ככה יראו חייך לעולם? ואחכ לא תיהיי מלאת חרטה?

[פלוני_אלמוני*]

אני עדיין מתלבטת מה לעשות . מבולבלת
מרגישה טוב טוב את החרטה... כל דקה. מרגישה שבזבזתי את כל השנים הטובות
לא יודעת, אולי מאוחר מדי עבורי
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערה
כל עוד יש מחזור, לא מאוחר וגם אז יש דרכים ואפשרויות (אימוץ). אם בוער בך הרצון תעשי כל מה שביכולתך להשיג את זה.
יודעת שזה קל לבוא ולייעץ מרחוק. הקושי זה להתמודד עם ההשלכות של החלטה כזו. ברור לי שזה לא פשוט. זה לא ללכת לקנות רכב לבד, או דירה או מה שזה לא יהיה.
בהצלחה.
וגאה בך שהבחור כבר לא מעניין אותך. מדהים התהליך שעברת

[דתיה*]

גם לדעתי יערה. אל תוותרי.. ולא לא מאוחר.. גם אם בעלך מתנגד אני הייתי מנסה הכל לו הייתי רוצה להשיג משהו ובעיקר שהוא ככ משמעותי בחיינו. בבקשה אל תתיאשי

[פלוני_אלמוני*]

יערה יקרה,
את תהיי אמא מעולה, בוודאות.
אף אחת לא התחילה להיות אמא רק אחרי שהיא ידעה בוודאות שהיא תהיה אמא מושלמת, כי אין דבר כזה אמא מושלמת.
אבל את תהיי אחת הטובות. את תעניקי לילדים שלך המון והם יעניקו לך בחזרה. ואת כל הזמן תלמדי ותשתפרי.
בעלך כנראה חווה את מה שרובנו חווים בהחלטות אחרות בחיים שלנו.
קיבלנו פעם החלטה, נכונה ככל שתהיה , ומאז אנו מסרבות לבחון את נכונותה באופן כנה ואמיתי אנחנו שוכחות שהתנאים התשנו שאנחנו השתננו ולכן ההחלטה שקיבלנו פעם - כבר ממש לא מתאימה לנו והגיע הזמן לקבל החלטה אחרת.
בעלך לא פה ואין שליטה על מה הוא חשוב ולמה הוא החליט וגם די ברור למה הוא מצליח לשכנע אותך
אבל את פה! ואת כבר חושבת אחרת וזה לא נועד להחליש אותך. הפוך, זה נועד לחזק אותך.
רק מלקרוא את שכתבת עולים וצפים כל מיני פחדים: לא אהיה אמא טובה, לא יכולה להיות לבד, מפחדת שלא תצליחי לגדל ילד לבד- אני לא בעד לגדל ילד לבד אבל איפה יערה שיש בה כל כך הרבה דברים טובים וחוזקות?
הדרך שאנחנו הכי אוהבות בחיים זה לברוח מהפחדים ולא להתמודד איתם- את נורמאלית בקטע הזה.
יחסי הכוחות עם בעלך כנראה כאלה שאת מפחדת לריב איתו פעם אחר פעם בנושא הזה ועל כן "משתכנעת" שהוא צודק.
את צודקת!

[דתיה*]

פנטי מה חדש? אני מחכה ללידה בחוסר סבלנות:)

[פלוני_אלמוני*]

תודה בנות
פלוני, לגבי הפחד אני לא מפחדת לריב , אני פשוט עייפה ומותשת מכל השיחות על הנושא הזה כי הן לא מובילות לשום מקום.
תודה על החיזוקים שלכן
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מאמוש, בהצלחה. מרגש שכל רגע תינוקי קטן יגיח לעולם, בה 55555555. חבל שלא תוכלי לשתף בשמו.
אני בסדר אחרי יומיים מטורפים שבעלי איים בגירושים
אני ארחיב יותר מאוחר, אני מותשת
הבחור יצר קשר היום, המצחיק שאמר שאני נעלמת. פתחתי איתו מעט את הנושא. מדהים שמה שאני חושבת עליו הוא חושב עליי. הזוי ברמות. באמת.
שניהם שיגעו אותי. הם יתאימו אחד לשני בול.
ככה שאתמול חשבתי שסיימתי עם שניהם והיום נראה שפתחתי דף חדש עם שניהם. לא יודעת אם לבכות או לצחוק.

יערונת
יכולה להתחבר לתחושות האילו שמותשים מלדבר אבל אין ברירה אחרת. זא תמיד יש ברירה ואפשרות... השאלה מה יעשה לך טוב? מה יגרום לך סיפוק?

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איים בגירושים? קלט משהו?
איך הגבת?
נתקי קשר עם האחר שלך. במיידי

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא קלט כלום. זה לא קשור לאחר.
אנחנו לא כזה בקשר אני והאחר.
האיומים האילו מגיעים פעם ב...
זה מסיבות אחרות ממש. מזה שהוא קצת מתבלבל וחושב שאין לי דיעה לגבי סקס ו שזמינות שלי צריכה להיות גבוהה ועוד כל מיני דברים שקשורים לזה.
פגיעה באגו והוא בחר לפעול ככה.
במקום להבין שחברות, קרבה, תקשורת מביאה רצון לסקס וכו. יש לו תהליך לעשות עם עצמו כדי לצאת רגע מהאגו הפגוע (כביכול) ולהבין שאני מכלול ויש לי את הזכות לסרב.

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בדרך כלל איומים כאלה נובעים מחוסר בטחון של המאיים.
נשמע לי נורא לחיות כך ולשמוע איומים בגירושים פעם ב...
ממש כואב לי עליך
תהיי חזקה ותתמידו בייעוץ זה עשוי לעזור

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מבינה ומכילה כמה שאני יכולה את האיומי סרק האילו.
אך עדיין יש משהו ששובר לשמוע את זה.
בטח כשהסיבה ככ מטופשת בעיניי.
ברור לי שהאגו שלו נפגע, כי הוא גבר בלה בלה
אבל באתי לדבר איתו בפתיחות ולומר לו שכרגע כל נושא הסקס בינינו עושה לי לא טוב ולחץ. ושכרגע ארצה שהוא ירפה מהעניין. וזה הוביל אותו לחילופי דברים ואיום בפרידה. שזה מבחינתי דיי דפוק. כאילו אני מבינה שאפשר להעלב - אישתו לא נמשכת אליו במילים אחרות
אבל אני באה לדבר איתו על זה ולפתוח איתו את הנשוא.
ואומרת לו שאני מרגישה שאנחנו זרים וצריכה להיות חברות ותקשורת ושיח ואחכ השאר יבוא
בסוף הוא הבין והתנצל שככה דיבר.

לגבי האחר, יצא שבמקרה יצר קשר אתמול וגם שבגלל שנמאסו עליי משחקים, כתבתי לו משהו בנושא ויצא שאנחנו חושבים אותו דבר אחד על השני. וכרגע לא חתכתי אותו וכתבתי לו אל תתקשר/תדבר איתי יותר. לא. אנחנו ככל הנראה נמשיך בקשר ויחד עם זאת האנרגיה שלי מופנית לבעלי.
יש פה משהו ״לא הוגן״ מבחינתי להחזיק בשתי קצוות החבל. אך כיוון שמערכת היחסים של עם האחר ידעה יותר ניתוקים ופרידות למדתי להבין שיש לי יכולת להתמודד עם זה. וכשיגיע הזמן אני אשחרר את זה ממקום אמיתי.
ועם בעלי אני מתכוונת לחדש את החברות שבינינו
האם ה״תיאוריה״ שלי תחזיק מים? לא יודעת. ימים יגידו

[דתיה*]

פנטי נשמע קשה ככ כואב מה שאת עוברת.. את חייבת להחליט מה הלאה וכמה שיותר מוקדם יותר טוב. אני מבינה שאת חסומה אליו בגלל הסקס ועוד דברים אבל אם לא תחליטי מה הכיוון מה יהיה? לגרור את זה הלאה ככה?דברי עם היועצת.. איום בגירושין זה רע

[דתיה*]

אני קוראת שוב ומבינה שהוא התנצל.. אבל אולי הוא פשוט במצוקה מההתרחקות שלך אליו? האם לדעתך בגלל שאת קשורה ריגשית לאחר את רחוקה ריגשית מבעלך?

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטי קראתי עכשיו את כל מה שכתבת
בוודאי שזה כואב ושובר.
לדעתי את לא צריכה לחדש את החברות עם הבעל אלא (כולנו פה צריכות) לשמר ולתחזק את הזוגיות עם הבעל. לעבוד על הבעיות הקיימות. לקח לי המון זמן להבין את זה.
ואת יודעת , ברגע שהצעיר התנהג כפי שהתנהג כלפיי בחוסר כבוד וכשלא היה מסוגל לעמוד מולי ולתת תשובות להתנהגות הזו - אנשים כאלה אני לא צריכה בחיים שלי. לא נותנת להם מקום בחיים שלי
ואני מנתקת כל קשר. זה קשה אני לא אומרת שלא, ואפילו קיבלתי החלטה למחוק את המספר שלו למרות שבעבר לא הייתי מסוגלת. מחקתי וזהו!.
נגמר. מה שהיה היה. אני גאה בעצמי.
(יערה)

[דתיה*]

יערה את פשוט תותחית.. זוכרת שאמרת שלעולם לא תמחקי או תחסמי את המספר שלו? תיראי אותך!! כל הכבוד לך!!!

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מאמי האם ילדת??? וואי מרגש. חח. חבל אי אפשר לראות אותך.
איך את? וואלה נשמע שאת יותר טוב לגבי הדביל?
זה התחיל מזה שהתאהבתי באחר, אבל עכשיו החסימה שלי היא לא בגלל האחר - בהחלט הייתה קשורה לא מכחישה. מה ״שמצחיק״ עכשיו שדווקא קשר עם האחר עזר לי להיפתח לבעלי ולא רציתי גם את התלות הזו
ולכן ישבתי בשקט עם עצמי ולא יזמתי מול האחר ועשיתי לעצמי חושבים. כדי לבודד את העניין. לגבי בעלי המון כעסים יש בי כלפיו וסוג של חשש שדברים יחזרו לפעם.
אני חושבת שהחסימה הריגשית שלי נבעה גם בעיקר בגלל נושא הסקס, הרגשתי שאני מאלצת את עצמי לעשות משהו שאני לא רוצה ובכל עושה. ועכשיו שכביכול הורדתי את זה מהפרק ואמרתי את האמת הפנימית שלי, מרגישה שיחרור. ומאמינה שהמשיכה כלפיו תחזור. ברגע שארגיש שהוא מכבד אותי ואת רצוני ושם אותי לפניו, ברמה שלא רק הוא המרכז ורק היצרים שלו והצרכים שלו.

ועם האחר אני ממש ממש משתדלת לא להכנס לסחרחורת, יצא שביומיים האחרונים אנחנו בקשר. שיטחי כזה. וכרגע זה לא מזיק. יש בזה משהו נחמד לדעת שהוא כן רוצה קשר איתי, והוא לא יותר למפגשי סקס או משהו כזה, בכלל לא מדברים על זה או בסגנון.

יערה
כל הכבוד לך באמת. את נשמעת ממש אחרת!!!!!
איזה כיף!!! עשית בשכל תאמיני לי!!!
התכוונתי לחדש, כי לשמר את הקיים זה לא טוב, כי בקושי יש קיים כיום. אחרי שהייתה חברות יותר טובה- צריך לשמר אותה

[דתיה*]

אני משתגעת עוד לא ילדתי ומחכה בסבלנות או שלא ממש בסבלנות. זה קצת קשה אבל בסוף כולם יוצאים חח.
לגבי האחר שלי? אני האמת מוזר לי שהוא לא שאל אם ילדתי כבר.. כולםם מתעניינים כל יום.. הידידים שלי והוא היחיד שלא. ובדיוק חלמתי עליו היום כשישנתי צהריים אז קצת בבאסה.. ויש לי זמן לחשוב אז זה לא טוב למה הוא מעסיק לי תמוח.מעצבנת אותי ההתנהגות שלו. לא משנה עזבי הכל צפוי אצל הבנאדם הזה.

עכשיו לגבייך אני מבינה מה שאת אומרת שמחה שאת מרגישה שיחרור. ובאמת הכי חשוב פשוט לדבר ולדבר ולומר מה שמרגישים אחרת מה?אבל כן להתחיל לחשוב על פתרון כלשהוא לעתיד.

[מיכל*]

פנטי יופי שאת נאמנה לעצמך, עושה עם עצמך אהבה )

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
וואו מבינה שנגעת כבר לשבוע 40? זה ממש מתיש ההמתנה, שיהיה בידיים מלאות ולידה קלה.
מבינה לגבי הפיתרון כלשהו לעתיד, אבל כרגע זה גדול לי מדיי. מנסה להתרכז בכאן ועכשיו ואיך לשפר את הקיים.
ולראות אם משיכה זה משהו שאפשר לשקם/להחזיר.
ומה המקום שיתפוס האחר. אני מקווה שבסוף יהיה טוב. והתובנות וההפנמה תגיע, ההשלמה והקבלה.
אני רוצה להיות שלווה, מסופקת, מחוייכת.
זה יגיע. זה יקרה.

מיכל
לא תמיד קל לנו להיות נאמנים לעצמנו, לפעמים לא הבנתי מי זו אני, פחד מדחייה, הרצון לרצות, להמצא חן, לעשות את הדברים ״נכון״. בסופו של דבר אם לא נקבל את עצמנו, איך נוכל לצפות ממישהו אחר לקבל.

[דתיה*]

אכן מתיש ממש. תודה ואמן!

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מה איתך מתוקה?

[דתיה*]

כלום.. אין תזוזה והעצבים שלי כבר מרוטים... מה איתך?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואי. אולי ספורט? סקס? יש כל מיני שמונות על זירוז חחח

תקשיבי הזייה מה שהולך איתי. נראה אם זה יצא לפועל
הזמין אותי אליו. התלבטתי והסכמתי. מקסימום לא נעשה כלום. אם זה ירגיש לי מוזר מדיי. זה איזה משהו שבא לי לראות אם יקרה. אני במתח. כי אמרתי שאם נתחרט נבטל עד שעה מסויימת.מחר בבוקר מוקדם. תכלס עוד לא נתן לי כתובת. מרגישה מוזר. מעין לחץ. ולא נראה לי שלחץ חיובי. מצד אחד ממש רוצה, מצד שני. לא בא לי להתקרב אליו ולהיפגע. הוא מבלבל אותי.

[דתיה*]

ניסיתי סקס ועוד שיטות. כלום.
ואי ממש הזייה!!! אליו הביתה? את תלכי? ואיפה אשתו תיהיה בזמן הזה?? הוא אמר לך מה בדיוק המטרה? תנקטי צעדים זהירים..במיוחד שזה בבית שלו. באמת מלחיץ

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ממש ממש הזייה. כן. כרגע אמרתי שכן. לא תהיה באזור כמה ימים. חחחח מה יכולה להיות המטרה? בטח לא בשביל להמליץ לו על צבע בארונות המטבח
מה הכוונה בצעדים זהירים?
נראה לי אני הולכת, ״כדי להחזיר״. זה שורט. לקח לי זמן להשתחרר מהתמונות שהיה אצלי. לפעמים יש לי פלאשים.
אמאלה. נראה מחר בבוקר אם זה באמת יצא לפועל.
כבר הזמין פעם אחת ולא יצא לפועל.
אמלה

[דתיה*]

חתיכת אומץ יש לך ואי ואי... תעדכני נשמע מעניין )

[פלוני_אלמוני*]

פנטי, אולי תפעלי כמו שאלינורה הציעה לבטל ברגע האחרון.
אל תהיי כמוני. עשיתי הרבה שגיאות . צריך ללמוד מניסיון האחרות פה.
ואני מבינה את זה כיום. עדיף להתרחק. עם כל הקושי ואני מבינה מאוד מאוד את הקושי ואת ההתלבטויות והבלגן בראש.
הרבה יותר קל לי ככה ושקט לי כשהקשר נותק . טוב לי עם בעלי. רק צריכה לפתור עניין ספציפי...
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי בנות
אז נכנסתי רק עכשיו לראות את העצות שלכן.
הלכתי, לא עד מתי בפיתוי. משהו ״שהייתי צריכה בשביל עצמי״ - ככה טוב לי לתרץ. היה מוזר, היה מפחיד, היה מרגש (?), זהו. הייתי אצלו בבית. יש בזה משהו מבחינתי שהושג. לא יודעת להסביר לכן למה זה היה לי ככ חשוב.
וזה קרה בתקופה הכי ״באסה״ שלנו. הוא היה ממש סבבה. דיברנו בטלפון אחכ. וואי הזייה
אני בטוחה שזה ישקע לי. לא הצלחתי להשתחרר לגמרי.
אני בהלם. זה קרה. וואי.

[דתיה*]

מעניין.. מה הושג? מה רצית להשיג בזה שהיית אצלו?את נשמעת מסופקת שעשית את זה

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי דתייה. מאמי
שלא רק שהוא היה אצלי שגם אני הייתי אצלו.
רציתי לראות אם הוא עומד במילה שלו.
רציתי לראות את הבית שלו, ובמידה מסויימת עכשיו כשהוא יתהלך בבית שלו או בחדר שלו, הוא יזכר בי.
שלח לי אחכ סמס ועוד מתכתבים.
זה מעט קירב...
האמת? נשמעת באמת מסופקת. מפחדת מהכאפה שתגיעה. זה היה ממש ספונטני ובלי מחשבה מדיי
בלילה התהפכה לי הבטן רק מלחשוב על זה.
הייתי בטוחה שזה לא יקרה וזה קרה.
הייתי שם רק שעה וקצת וזה הספיק לי.
אין נוכחות שלה בבית- זה מוזר.
קיצר. הזייה. פשוט הזייה.

[דתיה*]

ונהנית לפחות? ואו קטעים רק שעה? אני שמחה שאת רגועה עם זה . מקווה באמת שלא תגיע הכאפה ..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היה לי קשה להשתחרר לגמרי. לא גמרתי
אני לא יודעת מה זה לגמור מסקס כבר עשר שנים.
התבאסתי. כי הוא שאל ורצה לדעת מה לעשות וזה.
והבנתי שאני אפילו לא יודעת מה להגיד.
כן. שעה. היינו צריכים להגיע לעבודה
זה היה לי בסדר. זה גם סיטואציה מאוד מלחיצה.
בהתחלה שתינו קפה ואחכ...וזהו...מה יש עוד לעשות חחח

[פלוני_אלמוני*]

ואיפה היו אשתו והילדים בשעה מוקדמת כ"כ לפני העבודה?
שעה זה באמת מפגש קצר

[דתיה*]

באסה שלא גמרת.. אם כבר אז כבר...

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

במסגרות ואישתו לא בעיר.
אכן שעה זה לא מפגש ארוך
חחח דתייה הרגת אותי, אם כבר אז כבר.
מנסה לחשוב איך ...