באופן טבעי

_המקום שאליו אני מתבקשת להגיע במסע הזה הוא מקום חמקמק, שאני מוצאת אותו (ושבה ומאבדת אותו) בקשר לכתיבה, ולדיג'יי, וכמובן לאימהות-
המקום שבו אני ראויה. שבו אני לא צריכה לעמוד בשום תנאי סף, ולא למלא שום ציפיות, שבו מותר לי להיות בפשטות בדיוק מי שאני._
לתת לעצמי את האישור, או ליתר דיוק- לדעת שיש לי אישור, תמיד, כל הזמן. שאני מאושרת

היום, בלי סיבה נראית לעין, הזמנתי את עצמי לבקר בדף הזה. והזדהיתי עם כל כך הרבה דברים, שלפחות חלק מהם - הייתי צריכה לצטט...

נחמד לראות פתאום את שם הבלוג שלי במה חדש

ושוב הגעתי לכאן, הפעם בעקבות הציטוט בדף הראשי.
אין ברירה (בעצם יש, והנה אני בוחרת בה), אני מזמינה אותנו לקפה.

נזכרתי בכל הטוב הזה שכאן