איך שוכחים מישהו

[דתיה*]

מי שישמע הוא עומד מול מחבלת שבאה לרצוח אותו. איכס בושה וחרפה!!!! הלוואי יום אחד יחטוף משהו כזה ממישהי אחרת.

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה, בשעה טובה:)
תתפקסי על בעלך וילדייך. זו תקופה מרגשת עבורכם. אני אהבתי את בעלי אהבה עיוורת כשהייתי בהריון . הייתי בטוחה שההתאהבות מחוץ לנישואים קורית רק כשהילדים גדלים (הוכחת לי אחרת).

[דתיה*]

אכן הוכחתי אחרת... האמת שאני מרגישה זוועה מאתמול..הלב שלי ככ כואב. מרגישה פגועה ככ. בחיים לא השפילו אותי ככה..זו לא דחיה רגילה זה אני לא סובל אותך. ונכון לא צריכה ממנו כלום אבל עכשיו כמו יורד לי האסימון למילים הקשות שלו והלב שלי פצוע ושורף. לעולם לא אסלח לו.. אני יודעת שהוא גם לא התנצל לעולם כי גם הוא עלק נפגע מי שישמע....וכאלו קללות לא חטפתי בחיי. וגם האמת שהיכתה בי בפנים

[דתיה*]

וגם הקיצוניות מהשיחה האחרונה של נשיקות ולבבות ל...לא סובל אותך

[א.א*]

דתיה
בשעה טובה אכן יש לך על מה להתפקס עכשו
והזבל שלח לבבות מה הוא חשב לעזאזל???

[דתיה*]

הלבבות היו שבןע שעבר לפני מה שקרה השבוע..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
שיהיה לך הריון קל ובידיים מלאות

[דתיה*]

אמן ותודה רבה

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איך את מרגישה?

חבל שליבי שבור לא מעדכנת. אני באמת דואגת לה

יערה, האם את פה?

[דתיה*]

על הפנים. לצערי
מתחרטת שעשיתי לו את התרגיל ה זה מה יצא מזה? סתם חרא ..שונאת לריב

[דתיה*]

גמאני דואגת לליבי

[פלוני_אלמוני*]

אני כאן
וכמוכן, דואגת מאוד לליבי שבור המקסימה.
(יערה)

[פלוני_אלמוני*]

בשעה טובה דתיה

ספקי לתינוקי שלך סביבה חמה לגדול אליה בגופך
המחשבה עליו לא טובה לך
מה שקרה- קרה לטובה

[פלוני_אלמוני*]

הוא ידע שאת בהריון ועדיין חתר למפגש סקס?

[פלוני_אלמוני*]

יש מצב מאוד גדול שליבי נתפסה ועעשיו כל החיים שלה התרסקו... ברור שהדבר האחרון שהיא תתפנה אליו זה לעדכן את זה פה.
רק תזכורת לכמה הבגידות שלכן יכולות לרמוס את חייכן גם, עובדתית רוב הבגידות בסוף מתגלות כל עוד ממשיכים בהן.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מאוד מקווה שלא.
למרות שזה חלף במוחי.
אין ספק שזה לא מתכונת בריאה כל ״הדבר״ הזה.
לשקר אין רגליים.
מקווה שכולן כאן מי שבעבר נכנסה לכאן, מי שבהווה ועוד מי שתכנס תוכל להבריא מהפצעים שמניעים אותה ולהגיע לשלמות פנימית.
ימים לא פשוטים. עבודה קשה.
מעגל שצריך המון כח לשבור.

[פלוני_אלמוני*]

ליבי נעלמת בדר"כ כשיש מאהב חדש

[דתיה*]

ליבי נעלמה מאז שנכנסו בה כאן... זה מה שקרה


כן ימים קשים. אני מוצאת תעצמי בוכה המון ביומיים האלו. המילים הקשות שלו אליי אחרי שנתתי לו תמיד מה שביקש בכיף ופתאום ההתפרצות זעם הזו..אני לא מצליחה להירגע מזה...שהוא אמר כמה פעמים מתחרט שהכרתי אותך. לא סובל אותך...לא שמעתי מילים כאלו בחיי מאף אחד. הלב שלי מתפוצץ מכאב. אני עצובה יותר מאז שהוא חתך איתי. ולא מבינה למה הוא בכלל החזיר אותי ולא חסם אם אני ככ שנואה. רוצה כבר להתאושש מזה. קשה לי ככ עם מה שקרה. לו הייתי יודעת שיש עם מי לדבר בכלל שיבקש סליחה אבל אם אני יעיז לכתוב הוא יתקוף שאני אשמה ושאשחרר אותו. רק שיפסיק כבר לכאוב

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
יכול להיות שאת באמת הורמונלית ולכן מגיבה ככה.
לא כותבת את זה כדי לעצבן. אבל הריון רווי בהמון מצבי רוח והורמונים וכו. יש מצב שאם לא היית בהריון היית עוברת את הדבר הזה כבר.
תראי, הוא התנהג מתחת לכל ביקורת. באמת. תת רמה של בן אדם. העלבון הוא בטח לא פשוט.
אבל תרימי את עצמך ותודה לאל שזה רק איזה בחור מפגר שהכרת באמצע החיים. תודה לאל זה לא בעלך.... ותודה לאל אתם כבר לא בקשר.
אז תתעודדי ותגידי ברוך שפטרנו מעונשו של זה.
אין לך מה ליצור קשר יותר עם סוג כזה של בן אדם, את צריכה לחסום אותו וזהו. להמשיך הלאה בכח.
אין מה להתעסק בשאלות נוספות.
המציאות במקרה הזה מספיקה. המקרה פה ברור ומובהק, הוא חרא של בן אדם. זהו.
ממה שכתבת יש לך אחלה בעל- איזה כיף
לך
הלוואי עליי .
אני שוב בבעיות עם הבעל. כל פעם שהעניינים מתקררים עם הבחור שוב צצות לי הבעיות עם בעלי. ופעם זה היה הפוך. מדהים.(בציניות).

[פלוני_אלמוני*]

פנטי,
את חושבת שהבעיות עם הבעל מגיעות במקרה כדברים מצטננים עם הבחור שלך?
זה לא במקרה
מניחה שזה משפיע עלייך וכתגובה לזה את משדרת אותם לבעלך וזה הפועל היוצא. לא שזה נעשה במודע, אבל שימי לב.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני
הבעיות עם הבעל הן תמיד, כשהעניינים מתקררים עם הבחור זה עושה לי יוצר דכאון ועצבות.
יותר נח להתעלם מבעיה או לדחות החלטה.
ואין ספק שהאנרגיות שלי הן אחרות ויש השפעה כזו או אחרת. אבל זה ממקום שאני יודעת שזמן ״המשחק״ נגמר. אני בצומת לא פשוטה. וכל עוד אני עם הבחור יותר נח לי לא לקבל החלטות.
יש פעמים שאני חושבת שהבחור שלי לא יודע לנהל טת זה ולא מבין בכלל מה עושים. ויש פעמים שאני דווקא חושבת שהוא מבין טוב מאוד.
כל פעם שנוצרת מעט אינטימיות ריגשית הוא מתרחק. זה המעגל שלו. הסבבים שלו. ואני מתחילה לחשוב שהוא צודק. לא יודעת אם הוא עושה את זה במודע. אבל בוא נגיד שאם היינו ממשיכים בהתקרבות אינטימית בקלות יכלתי להשאר עם עיניים סגורות וחיים כפולים, ולא יודעת כמה זה נכון לי. הרצון הזה להתרגש, להתאהב, לרצות להעניק לאהוב קיים בי ואני מרגישה שלבעלי נתתי את כולי וזהו נגמר לי. יש לי סל של תסכולים, כעסים ופגיעות ממנו. יותר ויותר אני מבינה שרציתי שהבחור שלי יהווה לי משענת, חבר, לקיים איתו מערכת יחסים זוגית. וזה לא יכול להתקיים בלי תסכול נוסף, רגשות, קנאה ועוד.
ניפחתי לעצמי את השכל וגם לכם
מחשבות בוקר

[פלוני_אלמוני*]

זאת אומרת שכדי לשרוד את הנישואים שלך תזדקקי למאהב כל חייך?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זו תהיה מסקנה עגומה לחיי.
אבל למדתי כבר לא להגיד לעולם לא.
לא הייתי רוצה מאהב. הייי רוצה זוגיות שאני מרגישה בה מועצמת, שלוות נפש, הדדיות ויכולת להשען כשקשה.
זה מורכב יותר מכמה מילים שאכתוב.
הנפש צמאה לאינטימיות ריגשית, להכרה.
מאהב נפלא ככל שיהיה (ואפשר להבין שזה לא פשוט למצוא כזה....) בסופו של יופ ייתן מרגוע זמני. שיקרי.
אין לי פיתרון, נותרתי ללא תוכנית פעולה.
מרגישה כבולה במציאות החיים

[א.א*]

פנטי יקרה
גם אצלי בתחילת הקשר עם האחר הפסיקו המריבות עם בעלי ושהיו ירידות עם האחר אז היה בבית הרבה כעס ודכדוך..גם לי מסתבר היו הרבה כעסים על בעלי שלא מבין אותי ..ובטיפול זוגי אנחנו מציפים דברים ומדברים על מצוקות אחד של השני ואחרי משבר שהיה באזור החגים עכשו הרבה יותר טוב
אני יותר שלווה אומרת לבעלי מה אני צריכה ורוצה ולא אוגרת כעסים ותסכולים.
במשך השנים בעלי באמת נתן כל מה שהוא יכול והוא טיפוס שיתן את הנשמה ואני זאת שלא רצתה לראות את הטוב הכל היה שייך לאחר הנשמה שלי הייתה שייכת לאחר קינאתי לו על כל חופש וכנס שיצא עם אשתו ועכשו בטיפול שאני עוברת אני מנסה למלא את הבור הרגשי והחסכים בעצמי ולא במשהו ומשהו חיצוני ולאט לאט אני מרגישה יותר ויותר מחוזקת ושמחה ומעריכה את מה שיש לי
עכשו אני מסוגלת לקיים יחסים עם בעלי בהנאה אמיתית(לפעמים קימנו יחסים והרגשתי שמשהו מבפנים מתנגד ממש)
באופן כללי התשןקה והרצון לסקס ירדו אבל זה כבר כמה שנים ככה אפילו עם האחר ירד החשק ליחסים ..
פנטי מציעה לך לטפל בעצמך ולראות מה את צריכה ורוצה.מאהב זה יכול לתת מענה רגעי לתבל את החיים אם את לא אובססיבית ולא תלויה רגשית אבל זה ממש לא פתרון לחיי נשואים.
שבוע טוב לכולם

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א יקרה
תודה על הדברים.
אני כש אנשים הזוגיות עם בעלי ונתתי לו את כולי. הענקתי מכל ליבי, תמכתי, הייתי, ייעצתי, טיפלתי.
כשנולדה הילדה נשאתי בנטל דיי לבדי.
יש לבעלי את המעלות שלו, אבל יש בינינו פערים מהותיים בכל מה שקשור לזוגיות ואיך הוא רואה את תפקיד האמא ו רעייה ואיך אני רואה את תפקיד הבעל והשותפות.
הצפתי בפניו את התסכולים שלי לא פעם ולא פעמיים.
היינו בטיפול זוכי לפני כשלוש שנים שהתמסמס.
אני בעצמי הייתי כמעט שנה (לאחרונה) בטיפול כדי להבין את הצרכים הפנימיים שלי. איך נתתי ונתתי וזנחתי את עצמי וצרכי בצד. לטנגו צריך שניים.
ולמצב שנוצר גם לי יש אחריות.
אני יודעת לבטא את רגשותיו ואת רצונותיי מולו. רק שלצערי בעלי עסוק עוד בניהול פנקסאות, מבינה אותו, הוא לא רגיל שפתאום הוא זה שצריך לעשות, להלחם, להבין, להכיל, אבל תשו כוחותיי לקחת גם את זה על עצמי. הוא לא בן אדם רע. הוא פשוט חונך אחרת, וסוחב את במשקעים שלו.
נכנסתי ״להרפתקה״ ככה באמצע החיים בעקבות מדבר ריגשי שחוויתי. בעלי היה עסוק מאוד בעבודה שלו, כשהייתי רוצה לדבר היה אומר לא עכשיו, אני עסוק. וזו רק דוגמא אחת. אז הפסקתי לדבר, הפסקתי לשתף. היה מעיר לי על האוכל שלי, אז הפסקתי לבשל. יש בי המון תסכול וכעס עליו ועל עצמי, איך בשם אהבה העלמתי עין, איך בשם אהבה זנחתי את עצמי.
ועכשיו זה בעוכרי. כי אין לי אנרגיות להשקיע בו ולהעניק לו. אני מקיימת איתו סקס כדי שלא ירגיש דחוי, אבל לא מתוך תשוקה גדולה. לפעמים זה אפילו מכעיס אותי. עכשיו נזכר להנות מהגוף שלי, פתאום צודק בי, איפה היה כל השנים?
וכל התהליך הזה קרה בגלל הבחור. התחלתי להרגיש יפה, סקסית, להעריך את עצמי, לדעת לשים את עצמי במרכז.
כמובן שיש את הסבל והכאב ויסורי המצפון והחשש והתסכול וכל החרא שטמון בבגידה.
הצלקות ישארו שם לעד.
ואני? מתפללת לימים שחיוך יהיה מנת חלקי, שאוכל להניח את ראשי על הכר לעצום עיניים ולשקוע בנחת בשינה.
אין לי פיתרון, אין לי הרבה תקווה, אין לי תוכנית פעולה.
הבחור היווה הסחת דעת מושלמת. העדפתי לכאוב את הכאב בקשר איתו ולהיות שקועה בהרפתקה הזו.
אני לא כועסת על הבחור, אני מודה לו. שהיה כן, שהיה מודע לכך שלא יוכל לתת לי מה שאני צריכה. כנראה שהוא ידע וזיהה טוב יותר את החסך שלי. את הצורך העצום באינטימיות ריגשית. וגם אם יכל לתת לי, כדאי שלא- כלום לא יצא מזה. רק כאב לב ותסכול רב יותר.
השעון דופק, ילד נוסף כן/לא. משיכה נעלמה?
זהו? זה מהות החיים? מלחמת הישרדות?
להעביר את השעות? לחיות ברגשות שיטחיים?
כמה סבל, כמה כאב.

[פלוני_אלמוני*]

פנטי,
אם כלו כל הקיצין בנסיונות, השתדלות שלך מול בעלך
את יודעת מה לעשות
אני מסרבת ובטוחה שגם את להאמין שאין לנו הכח לנווט את חיינו.
את שאלת הלהיות או לחדול תעלי בהקשר נישאוייך, לא מול הקשר שלך עם הבחור.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני
אני גם מסרבת להאמין שאין לנו את הכח, אבל לפעמים לוקח זמן למצוא אותו.
גם אני סירבתי להאמין שאבגוד אי פעם. תמיד סברתי שאם מישהו מגיע למצב שהוא רוצה לבגוד, שיקח את עצמו וילך ולא יעשה מעשה כזה נפשע.
סברתי לא מעט דברים בחיי שהסתברו בשנה האחרונה כמו בלבולי ביצים (סליחה על השפה)
כשנמצאים בתחום האפור קשה לקבל החלטה.
צפים פחדים, חששות, השלכות (ילדה, כלכלה, לוגיסטיקה). מתי כלו כל הקיצים?
אני לרוב יודעת לקבל החלטות, לחשב סיכונים ולפעול. הפעם נתפסתי בתחושת חוסר אונים. הכלים שעמדו לרשותי עד היום בחיים לא מצליחים להוביל אותי.
בהקשר לבחור, הוא משמש (למרות כל החרא) מקום מפלט נהדר עבורי. ברגע שיש לי ״עומס במערכת״, זה אחלה פתרון עבורי.
אבל, כיוון שהופר האיזון לאחרונה בצורה שמשפיעה עליי מאוד, אני מבינה שאני לא יכולה להמשיך להתלות בו, להמשיך להשליך עליו דברים שאני צריכה לפתור בבית (תרתי משמע).
הלב שלי נקרע כל פעם שאני מעלה בפני עצמי את השאלה ולפעמים מדמיינת את הסיטואציה של הפרידה מבעלי, יש פעמים שזה נותן לי שקט ושלווה ויש פעמים שזה מעלה בי עצבות וחרדה.
אז איך מנווטים? לאן פונים?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

משהו שנתקלתי בו ברשת וחשבתי על כולנו. מעט ארוך. אבל תקראו. מתאר בשלמות לדעתי.
אם אני ביום רגיל, אני אשלח לך "היי" או "?", ואתן לך להתפתל כמה דקות מול מסך האייפון. את תסתכלי על המסך ולא תאמיני, תקראי שוב ושוב את הכינוי שלי ותנסי לחשוב אם יש עוד מישהו בשם הזה שאת מכירה ויכול לשלוח לך הודעה. בסוף את לא תצליחי להתאפק, תפתחי את הוואטסאפ ותגלי שזה אני. אז יתחיל שלב ההלם השני, את תמשיכי לבהות במסך ותתהי מה לעזאזל אני רוצה ממך הפעם - אני מתגעגע? אני חרמן? הזמן הרחק ממך גרם לי להבין שאני בעצם אוהב אותך, רוצה אותך ורוצה שנחיה יחד לעד? תני לי לעזור לך, התשובה הנכונה היא מספר שתיים.

אם אני ביום ממש טוב, אני אשקיע בהודעה שאני בטוח שתרסק אותך, משהו בסגנון "התגעגעתי" או "אני לא באמת מסוגל להתנתק ממך". עם הודעה כזאת את תדעי ישר שזה אני, לא יהיה אפילו שלב התלבטות, אבל תצטרכי לעכל את זה חצי שעה לפני שאת נכנסת להודעה ומראה לי שקראת, תצטרכי לחשוב אם את מוכנה לעבור שוב כזה כאב לב. בסופו של דבר, את תיכנעי ותפתחי את ההודעה שלי, את תצעקי על עצמך שאת לא צריכה לענות לי ושכבר למדת את הלקח, אבל משהו באצבעות שלך יגרום להן להקליד מעצמן. אם תהיי קשוחה, את תעני "היי". אם ירדו לך דמעות, את תעני "מה אתה רוצה עכשיו?". אני כבר מכיר אותך, אני יודע שאני מכאיב לך, אני יודע שכל הודעה ממני עושה לך בחילה. אני גם יודע שבסוף את תעני לי. גם אם תתייסרי ותחכי יומיים שלושה, בסוף לא תוכלי להתאפק, במקרה הכי מזלזל תשלחי "מה רצית?", אבל אני יודע שאת לא באמת מזלזלת בי, אני יודע שאת פשוט רוצה כבר לשמוע ממני את מה שאני לא יכול לענות.

בעולם מושלם, הייתי כותב לך שאני אוהב אותך. בעולם מושלם, הייתי דופק הסבר מטורף על זה שאני טמבל שחושב מהזין, שאין לי ערכים, שהייתה לי חברה בתיכון ששברה לי את הלב ומאז אני זבל. אבל האמת היא ששום דבר לא דפק אותי. הכול דווקא ממש בסדר איתי, אבל אני פשוט לא יכול לשלוט בזה, בצורך הנורא שלי לדבר אתך, להיפגש אתך, להריח אותך. את יודעת שאני לא מסוגל להתנתק ממך, אבל את יודעת שאני גם לא מסוגל להישאר אתך. כשנפגש, אני אנשק אותך כמו שחלמת כל הזמן הזה שאנשק אותך שוב, אני אריח לך השיער, אני אתפוס לך את האגן עם הידיים הגדולות שלי ואגרום לך להרגיש אישה. אני אגיד לך שאת יפה. אני אשלב את האצבעות שלי בשלך, אני אגיד לך שהתגעגעתי. את תרגישי שאני באמת מתגעגע, את תרגישי שאני אוהב להיות אתך ותתהי לרגע - אולי הוא יפתח אליי רגשות אחרי הכל?

בוקר אחרי את תשלחי לי הודעה ואני אענה ביובש. את תשאלי אותי מה יש לי, ואני אגיד שאני סתם לא מרגיש טוב. את תצפי שאשלח הודעה בהמשך, אבל זה לא יקרה. אני אוהב להיות אתך, אבל רק לפעמים. אני אוהב לגעת בך, אבל אני אוהב גם לגעת באחרות. הייתי רוצה להגיד לך שהלב שלי שייך לך, אבל בעצם הוא לא שייך לאף אחת. אחרי ארבעה חודשים שנעלמתי לך שוב, כמו תמיד, אני אחזור, את תעני לי "מה אתה רוצה?" ואני אשמע את הדמעות שלך יורדות לך על הלחי, כמו בכל פעם. אני אכתוב לך "סתם. רציתי לשאול מה שלומך", אבל מה שאני בעצם באמת מתכוון להגיד זה - היי. חזרתי שוב כדי לשבור לך את הלב

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואו קראתי בשקיקה
פשוט מדוייק!
אין מה להוסיף

[דתיה*]

עצוב עד דמעות

[א.א*]

פנטי
וואו אין יותר קולע מזה ככ מדוייק וגם אכזרי.
מקווה שתמצאי שלווה ורוגע זאת תקופה מייסרת עם ככ הרבה עליות וירידות
חיבוקים
יערה מה איתך מה קורה עם בעלך מאז שחזר?

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א
בעלי עדיין בחו"ל
(יערה)

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטי
קראתי עכשיו בהחלט מדהים !
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קראתי ובכיתי בעצמי. כמה פשוט וכמה נכון

נשים.רגשות.חפירות.כאב.
שנדע ימים שמחים יותר.
ושמי שפה שהצליחה שתחזור לספר, על החיוך שיש לה, על האושר, השלווה, השמחת חיים.
שתהיה לנו תקווה, שיהיה לנו משהו להאחז בו

[דתיה*]

מצטרפת לבקשת פנטי..יש כזה דבר? לפעמים זה ניראה בילתי אפשרי

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מאמי איך את?

[דתיה*]

לא משהו בכלל....

[אלינורה*]

בנות,
יש כזה דבר. זה אפשרי ביותר. תשנו גישה.
הכל תלוי בכן: שלווה, שמחה,סיפוק, אושר, חיוך...בשורה תחתונה, להרגיש נאהבת!! לא להיות תלויות בתשומת לב מגבר שאין לו מקום בחיים שלו בשבילכן. תאהבו את עצמכן . תלמדו להינות לבד עם עצמכן. או שאפילו תמצאו מישהו אחר.
בבקשה, קיבלתן אינספור עצות, חיזוקים. אתן רק צריכות להחליט להפסיק להיות תלותיות. לוקח זמן אבל זה שווה. תרויחו את החופש שלכן מחדש לפני שהכרתן את זה ששובר לכן את הלב.

[אלינורה*]

טוב, האמת שיצא לי קצת דביק
לא אשמתי , סיימתי לקרוא ספר- רומן רומנטי דביק לכל הדעות שבסוף הכל כמובן מסתדר והאהבה מנצחת

[פלוני_אלמוני*]

קראתי וכמעט התמסרתי לרחמים העצמיים שלי, כמעט
בנות- הרבה פעמים אנחנו יוצרות לנו בראש פנטזיה, אשליה שמסיטה אותנו משורש הבעיה
ונח לנו לייצר סיפור סקסי כי התבוננות עמוקה יותר מצריכה *פעולה" שלנו. יציאה מאזור הנוחות
כל פעם שאני בנפילת רוח בגללו, אנע מזכירה לעצמי שהכל לא יותר מפנטזיה שיצרתי. אני יודעת שהבלגן טמון בבעיה עמוקה יותר בצרכים אחרים שלא באו על סיפוקם וכל עוד אמנע מעשיה, אכנע לפחד
אחזור למעגל של הלב השבור (עלק). כי תרצו או לא, איפשהו זה הכי נח בדרך לא דרך.

תחזרו אחורה בדף
בימים האחרונים אני מוצאת תעסוקה בדברים פעוטים כדי להשכיח אותו ממני וזה עובד
כל פעם קצת
אני מזכירה לעצמי כל שניה שהכל בראש שלי
שזאת בריחה מהתמודדות אמיתית יותר

אחרי הכל על מה ומי אנחנו בוכות? על מישהו שהתראנו איתו אחת ל? על מישהו שספק אנחנו אוהבות אהבה אמיתית? תהיו כנות עם עצמכן. כמה מכן באמת אוהבות את הגבר שהן כה מרוסקות ממנו? כמה מכן דמיינו את החיים שלהן לצד הגבר על כל חסרונותיו ומעלותיו?
מספיק עם האידיאליזציה הזאת.
לכו תרויחו את עצמכן. תעסיקו את עצמכן. הכי קל ליפול לעצבות, להתקרבן.

כתבה לכן אלינורה על פעולות שהיו תחליף לריגושים שחיפשה והמליצה לכן בחום לנסות ולכן זה נקרא תלוש
כי למי יש כח לצאת עם חברות עכשיו? למי יש כח לנבור בנפש?
הכי קל לחזור ללב ה- עלק- שבור. לפנטזיה עלי ועליו לרומן הסוחף לסיפור הסקסי

שכחו מזה. זה לא הסיפור האמיתי
הסיפור האמיתי הוא הבריחה מעצמנו.
תתמודדו עם זה
זה מה שאני משתדלת לעשות בימים האחרונים

הגיע הזמן לפעול.

[א.א*]

דתיה יקרה
הוא ממש אבל ממש אבל ממש לא מעניין
הנפש שלך ואת זה הדבר היחיד שצריך לעניין אותך
קשה לי להאמין שאהבת אותו כמו שפלוני אמרה אהבת כמו כולנו את הפנטזיה
במקרה שלך הוא עשה לך טובה ענקית שהתנהג כמו חרא והוא טיפוס אנטיפט
תקומי הבוקר תתמתחי תגידי לעצמך היום אני אהיה סלחנית כלפיי עצמי היום אני מתחילה בעבודה שלי עם עצמי תעשי משהו קטן רק לעצמך תשמעי שיר שאת אוהבת בלי להכנס לרחמים עצמיים..כל דבר שעושה לך טוב
את ממש לא צריכה להיות עצובה שאין לך איך לתקן את זה כי לא את קלקלת ואין מה לתקן מה שהיה מקולקל ובטח לא להאשים את עצמך
תראי איזה מניפולציות הוא עושה עלייך תתעוררי!!
את אישה טובה עם רגישות ונתינה לכי לתת מהטוב הזה לאנשים שרוצים וראויים לך
לא כאלו שהדלת שלהם סגורה לא כאלו שהלב שלהם חמוץ ולא יוכל לספוג אהבה
תעריכי את עצמך שאת יודעת לסלוח
הוא סתם עוד שחקן בתסריט חייך שסיים את תפקידו את ממש לא צריכה אותו
תשמרי על עצמך ועל ההריון חיבוקים

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בוקר טוב בנות יקרות.
דתייה, תקראי מה כתבת ממש אחרי שזה קרה שוב ושוב ושוב. כל פעם שאת מעט נופלת תקראי את הדברים. אין ואין ואין שום סיבה בעולם שתצרי איתו קשר. בן אדם שמגיב ככה בחוסר כבוד ופרופורציות באמת לא שווה את האנרגיה הכי קטנה.

באשר ללב השבור, הוא שבור ולא מאהבה גדולה, הוא שבור מהמציאות שמכה בפרצוף. מזה שצריך לחפור פנימה, אז חפרתי, אני בחפירות חודשים. והבנתי שאני ״ששונאת תלותיות״ נפלתי בה הכי חזק. כל חיי השתדלתי לדאוג לעצמי ולעמוד על שתי רגליי. בזכות עצמי. החלפת פנצ׳ר, טסט לרכב, לימודים, עבודה, בית משפחה. לא להיות תלותית באלכוהול או בסיגריות או באלוהים יודע מה.
והנה הגיע ברנש, דיי חמוד עם טונה של קסם אישי ושווה אותי. התאהבתי בו עד כלות. היום אחרי שההתאהבות דעכה אבל נשארו להם סימני הרגש, אין בי אהבה, אין בי רצון לברוח איתו לשקיעה.
היה לי רצון להכיר אותו, אבל באמת להכיר אותו
להבין את הפציעה שיש לו. כבר הבנתי שיש לו אחת כזו. הוא בן אדם מודע והפעם לא הרגשתי שניסה לעשות עליי מניפולציות. ועדיין נשארתי. הקשר לא ממש קשר ואני עדיין לא חותכת אותו רישמית.
משהו שם עושה לי בכל זאת טוב לדעת שאם ארצה לשלוח הודעה הוא יענה, חיפשתי מפלט למדבר הריגשי שלי, חיפשתי להעניק.
היה לי כיף להתלבש בבוקר לעבודה ולקוות למפגשים מיקריים כאלה שנותנים איזה בוסט קטן ללב. היה לי כיף לראות את השם שלו מתנוסס לי בפלאפון ולהרגיש שאני באיזה סרט. היה לי כיף.
גם היה לי רע, לחכות ליחס, לנתח, להבין, לנסות לראות מה עומק הפציעה שלו. והיא עמוקה עמוקה מאוד. אני יודעת שהוא עוד ישוב. במלוא תפארתו. השאלה אם אכנס לעוד סבב של כיף וסבל או אגיד מספיק.
אני אוהבת לחוות רגשות בעוצמה, תמיד אהבתי.
עצובה? אז יאללה שירי דכאון וגיגדור קירות
שמחה? בוא נצא בתופים במחולות
אני מנסה לעבוד על איזון ריגשי. גם שלא כל אחד יראה שעובר עליי משהו. לבנתיים מצליחה לא לשקוע בדכאון כמו בפעם שעברה. אבל לא פשוט לי הריחוק הזה ממנו. כשכביכול טוען שהכל בסדר וכיף לו איתי...
איזה בן אדם ישאר עם מישהו, שאומרים לו שלא נותנים לו מספיק?
כנראה שאני.
התרגלתי שלא נותנים לי, התרגלתי שאני זו שנותנת, פועלת, יוזמת, עושה. אקטיבית.
אני לא יודעת אם אני יודעת לקבל אהבה.
אמיתית כזו.

[דתיה*]

תודה בנות על החיזוקים..זה לא שאני סולחת לו בכלל זה כואב לי כ ל הסיפור זה הכל. ואני עדיין פגועה. יהיה טוב

[דתיה*]

ומה עושים עם זה שאני מגיעה לאזור שלו בלי שאחווה טריגר מטורף?

[פלוני_אלמוני*]

דתיה, את חייבת להגיע לאותו איזור?
אם את לא חייבת פשוט אל תגיעי לשם.
ומה זה "לאיזור שלו"? הוא לא נמצא בכל מקום.
נסי להמנע מלהגיע לשם.

[דתיה*]

האזור שנפגשנו...אני אהיה שם כניראה כן..אוף

[אלינורה*]

דתיה,
על איזה טריגר את מדברת? הבנאדם קילל אותך ולא מכבד אותך בכלל. רק את רודפת אחריו ומבקשת עוד. בכל הסיפורים שהיו בדף, מעולם לא ניתקלתי בכזה סיפור. אנחנו אלו שהטרדנו ורדפנו אך מעולם האחרים לא נגררו ולא כיבדו אותנו כמו שהאפס שלך עשה אני מייחסת את מצבך להורמונים ובכך נותנת לך קרדיט.

תקחי איתך את אחד הילדים ליום טיול אם את באזור שלו וכך לא תרימי אליו טלפון כי אין לך בשביל מה. כשרוצים לחתוך ולהתעשת ולפעול כדי להשתחרר מהתלות, עושים הכללל בשביל זה ולא ממשיכים לחיות בללללנד

[פלוני_אלמוני*]

רעיון מצוין לקחת את הילד או כל אחד שנוכחותו תמנע ממך לקיים עימו אנטרקציה.
הכאב שלך מובן דתיה, ברור שאת נאחזת בזכרון מהימים היפים שלך אבל את לא יכולה להתעלם מהאמת.
לדעתי הוא עוד יצור קשר סמוך ליום הנסיעה שלך
תהיי מוכנה לזה

[פלוני_אלמוני*]

תחשבי עלינו. על א.א שאחרי פאקינג 19 שנים (!) הצליחה להתגבר. אז על איש אשפה כמו שלך שהיה לך מעט פאן איתו את מתייסרת?

[דתיה*]

באמת אשפה... מאחלת לו שיום אחד מן הימים יחווה מה שאני חוויתי אבל מומלץ כפול כמה.

[פלוני_אלמוני*]

עזבי אשפה, הוא מעורר רחמים. את מבינה שאחרי הכל הוא איש מסכן? נראה לך שבן אדם שחי בצט הוא אדם מאושר?

[פלוני_אלמוני*]

תאחלי לו בריאות נפשית, מכל הלב.

[דתיה*]

אני רוצה להסביר לכן משהו.. מה שקורה זה הבנאדם הצליח לסובב לי את המוח..פשוטו כמשמעו..כשכל פעם שעשיתי משהו לא בסדר שיכול להיות פצפון ואדם אחר היה לוקח את זה בקטנה הוא היה מתהפך מעצבים ואחכ מאשים אותי בזה...אה ואחרי כמה דק נרגע. והכל סבבה
ותמיד מצאתי תעצמי מתנצלת ומאה פעם סליחה .. אני יודעת שאני נשמעת כמו אשה מוכה ואני ככ לא כזו במציאות ואני מנסה לחפור לעזעזל למה אני ככה איתו.. מאיפה זה בא למה אני ככ ככ מפחדת ממנו??? מהתגובה שלו? למה אני ככ מפחדת להפסיד אותו מה כבר קיבלתי ממנו?? אין לי תשובות

[פלוני_אלמוני*]

קיבלת בחודשים הראשונים שלכם בוסט של מחמאות, תשומת לב, מנות גדושות של ניפוח אגו, זה מה קיבלת ולמרות שהיית אדישה אליו ברגע שזה נעלם, המחסור הורגש ואת מוצאת את עצמך צמאה לזה. לא כי הוא משהו מיוחד, כי הוא פשוט היה שם כשהיית זקוקה לזה.
האגו שלך מדבר מתוכך, דורש ממך את כולך עבור עצמו.

[דתיה*]

אבל הוא כבר לא נותן ממזמן..מרגע שסיימנו הוא הפסיק לתת ואפילו נתן לי הפוך. מה אני מרוויחה פה בעצם?

[פלוני_אלמוני*]

את לא מרויחה כלום
את נאחזת בזכרון הקצר של תחילת הקשר

שורה תחתונה - הוא לא אוהב אותך ולא מעוניין בך
תשלימי עם זה.

[פלוני_אלמוני*]

אני אומרת לך מה שאני משננת לעצמי
אל תפגעי

[פלוני_אלמוני*]

מה את מרוויחה? הצעה: בריחה מהתמודדות עם עצמך וחייך. עיסוק אובססיבי בסיפור מדומיין העיקר לא לגעת במה שכואב אפילו יותר מזה

[פלוני_אלמוני*]

בול

[פלוני_אלמוני*]

את ההצעה הבאתי מדם ליבי כמובן... לא ממשהו תיאורטי

[פלוני_אלמוני*]

כולנו, פלוני 1
כולנו
מטפלות בעצמנו דרך מתן עצות לשכמותינו
@}

[פלוני_אלמוני*]

אגב,
תרצי לשתף איפה את עומדת היום?

[א.א*]

פלוני אלמוני
יש פה 2 אפשר בבקשה קצת רקע על כל אחת יש לי בראש כבר סלט חחח

[פנטי*]

בוקר טוב
אני הגעתי למסקנה שלבחור יש פיצול אישיות.
זה פשוט עוד לא מאובחן.
כנראה שנתחיל בעלי ואני טיפול זוגי. נראה מה יוליד יום. אני אתחיל שוב טיפול פרטני במקביל.

הוא יכול להיות כזה. מקסים ולפעמים גם כזה אטום.
מה יהיה בסוף מה?
וזה לא שהוא לא מודע לעצמו. התנצל שהיה אטום.
השתגעתי כבר

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הוא לא ישתנה
מעגל שאין לן סוף
הבחירה שלך אם לתת לזה יד
אין לך מה לנסות לשנות בו. את לא רוצה אותו מאולץ ומאלצת אותו להיות כזה במקביל
לא ברור לי מאיפה יש להם כוחות להתנצל כל הזמן. גם כן דפוקים.

[פנטי*]

אני יודעת שהוא לא ישתנה... לא והוא וספק עם בעלי יוכל להשתנות- בעבודה קשה ובכח רצון
ברור לי שאין לי מה לשנות בבחור, אין איזו תכלית
זה מה יש.
חוסר העקביות בהתנהגות שלו פשוט מתסכלת

[פלוני_אלמוני*]

המעגל האינסופי היחיד שאני רואה פה הוא כל הזמן להאשים אותו, להפיל עליו, הוא כזה... והוא אחר... הוא דפוק... והוא חרא...
אנחנו מושלמות
הגיע הזמן לקחת אחריות

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני, לא מעט כתבתי פה מה החלק שלי בכל העניין הזה. לא חושבת שאני מושלמת ובטוחה שיש לי דרך לעבור. אבל לטנגו צריך שניים.
ומשהו באחר גורם לאני העצמי שלי להתנהגויות כאלה ואחרות. הוא מצליח להציף דברים. אז אי אפשר לנתק לגמרי את האחר ואת ההתנהגות שלו.
ואין ספק שצריך לקחת אחריות.
אז לקחתי אחריות. זה לא אומר שלא כואב, ז לא אומר שזה לא מתסכל, זה לא אומר שאין געגוע.

[פלוני_אלמוני*]

(יערה)

[פלוני_אלמוני*]

מה קרה מתוקה?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חייבת לשחרר. כבר לא יודעת מה לעשות.
נכנסתי שוב לסחרחורת.
מתי מתחילים באמת לשחרר ולא רק במילים?
מתי אומרים דיי ועומדים מאחורי זה?

[פלוני_אלמוני*]

מאבק תמידי בין הרגש לשכל וידוע מראש מי ינצח.
אבל לשלכל יש סבלנות, הוא יותר יציב, לא מפריע לו נצחונות של הרגש בקרבות הקטנים
הוא חושב על המערכה כולה.
צריך לתת לו יותר קרדיט ולקבל את העובדה שבסוף שינוי בשכל מחולל גם שינוי בהתנהגות

יערה,
לא יודעת למה את ככה ואני משתתפת בסבלך.
יש משמעות לסבל ודברים טובים בוודאות מחכים לך בהמשך גם אם כעת הכל נראה שחור משחור

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כיף לקרוא את הדברים. כי כרגע נראה שהרגש מנצח בכל מערכה, למרות שהשכל צועק!!!!!!!
שוב קיימנו שיחה היום.
בגדול ( לא שלא הסקתי את זה עד עכשיו), אין לו את הזמן להשקיע בקשר הזה את מלוא תשומת הלב. הוא רוצה אוזן קשבת שיצטרך ואמר שיהיה עבורי אוזן קשבת כשאצטרך ואם נרצה מפגשים פיזיים. הסברתי לו שהתנודתיות הזו בהתנהגות שלו ושהוא בלתי צפוי. (כאילו הוא לא יודע). ושלא חשבתי שנהיה חברי נפש ונספר אחד לשני את הסודות הכמוסים (למרות שבהתחלה לפני שנה, זה בדיוק מה שחשבתי).
ושלשלוח הודעה לוקח 30 שניות. זה לא ממש מצריך זמן. הסכים עם כל הנאמר.
עכשיו תורי- להיגמל, להבין שתכלס אין לי בשביל מה להשאר. אחפש אוזן קשבת אחרת שעושה לי תמיד טוב ולא רק לפעמים. סקס? אף פעם לא היה האישיו העיקרי. וגם שם אין איזו הברקה.
התעקשות לא מובנת, אמסטף. ננעלתי. ננעלתי לשם ההנעלות. רוצה לשחרר. התעייפתי.

[פלוני_אלמוני*]

בשביל מה כל השיחות החזרתיות האלה? את שומעת את אותם טיעונים כל שיחה. אותה גברת בשינוי אדרת. פעם אין זמן ופעם אין זיבי ואלף ואחת תירוצים למה לא.

בשונה מהרוב מאמינה שהרבה יותר קשה לך לסיים איתכם כורח הנסיבות. מרבית העבודה מאחוריך. את מודעת ויודעת כיצד עליך לפעול רק שיש מרחק בין מטרות לביצוע. כמו שפלוני 1 כתבה, מילת הקסם היא סבלנות
לא ליזום איתו קשר. הוא יוזם? לשמור על יחסים חבריים, לא לייצר דרמה לא לקיים שיחות של פנינו לאן בלי מפגשים פיזיים, לנשוך שפתיים למות מבפנים ולהתמיד יום יום

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני אלמוני
הנסיבות מאווווד מקשות!!!!
קשה להתקל בחדר אוכל, במסדרון, בישיבה.
לשמוע את השם, לראות אימייל.
אבל צריך לשנות דפוס. המיליון שיחות יחסינו לאן זה בשבילי, חלק מהתהליך שעברתי בשבועות האחרונים בשלב ההפנמה. מקרבה החל מתרחק ולא הבנתי מה קורה, לקח לי זמן. ורציתי לשים את הקלפים על השולחן. אמת לפנים גם אם היא כואבת ככה אני ״עובדת״. ואז אין תהיות/אשליות ושות׳.
לקח לו זמן להבין בעצמו, או שהבין ולא ידע איך להגיש לי את המידע. אני חושבת שזו אני שלא הבנתי את השינוי פאזה המהיר.
אז עכשיו אני מבינה, זה לא אומר שזה לא קצת כואב. כי עדיין לא נפטרתי מהצד שרוצה רומנטיקה ולבבות ומילים יפות. אבל כל זה שווה לתחת כיום מבחינתי. מילים ללא כיסוי.
עוד היום אחרי השיחה שלח מילים יפות ולבבות. כן זה העלה חיוך אבל שם זה נגמר.
עכשיו משהבנתי שעשיתי מה שאפשר והייתי שפוייה צריכה להתחיל בתהליך התנקות והתנתקות.
לוקחת חזרה את ההצעה של אלינור. לתרגל כשאני בקשר איתו התנתקות
לצפות לכלום. ליזום בשוליים. לא יכולה להתחייב שלא אזום מולן, דווקא כשיוצאת בהצהרות האובססיה שבי מתפרצת . איכסה.
אמשיך בטיפול. הלוואי ואוכל להשאיר אותו בתור ידי לעבודה וזהו. לא נראה לי שתהיה לו בעיה ( מה שפעם שלל ואני הצעתי. ממש התהפכו היוצרות).
יש רגעים שאני אפילו שונאת אותו ומאחלת לו לדברים - פסיכי משהו

[פלוני_אלמוני*]

דתיה,
להגיד שמפתיע? הכי צפוי שיש. אבוי לך ותתפתי.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
שיתבייש!!! פיצוי על מה??!!! גועל נפש
תודה לאל
הלוואי ותוכלי להגיד ברוך שפטרנו מזה!!!

[דתיה*]

הוא נפגע מאוד מאוד..מעניין למה אבל ?אמרתי לו אני זו שצריכה פיצוי לא אתה. טוב שכחי מיזה הוא אומר בואי ניפגש..מקווה שלא אתפתה ממש לא בא לי. אם הוא יפעיל את המניפולציות ולא יודעת מה עוד שלא אפול לידיים שלו. זה לא ילך לו בקלות איתי עכשיו מה שבטוח.בא לי לפגוש אותו רק כדי להטיח לו הכל בפרצוף..פתאום מטייח . אין גבול לחרמנות מסתבר.

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה יקרה,
את חיה בסרט. הוא לא מפעיל מניפולציות ותפסיקי ליצור איתו קשר. הימים האחרונים שאת בהיי כי אתם מסתמסים הם סתם. זה ריק מתוכן ומאריך את התלות שלך.
חבל מאוד. איבדת אחיזה במציאות.

[דתיה*]

מי יצר קשר איתו?? ואני ממש לא בהיי..תקראי שוב בבקשה.

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה יקירתי,
את כן מוחמאת מזה שאתה מסתמסים ושהוא רוצה להיפגש. אחרת לא היית עונה לו בכלל.
מעניין למה הוא נפגע? את מי מעניין? הוא אדם עלוב נפש ואת שווה הרבה יותר מלהיות בקשר עם דפקט כזה (ואני אומרת את זה בלי להכיר אותך).
ברגע שאת עונה להודעה קטנה שלו וממשיכה בשיח איתו זו יצירת קשר ולזה התכוונתי. לאו דווקא שאת התחלת בסמסים.

בבקשה אם את כבר אובססיבית, תמצאי משהו/מישהו אחר להיות אובססיבית עליו ורק לא השרמוטה הזה שנמצא בצ'טים כל הזמן.

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטי, כתבת...
"כי עדיין לא נפטרתי מהצד שרוצה רומנטיקה ולבבות ומילים יפות. אבל כל זה שווה לתחת כיום מבחינתי. מילים ללא כיסוי"

תעברי הלאה מהיבשושי שלך ותבחרי מחזר אחר. תני לו להחמיא לך, להתאהב, תצאו ותבלו... ואת תקבלי את הפנטזיה ותהני. את כבר לא תאבדי את הראש ותדעי שכל דבר הוא זמני. אחרי דתממשי את הפנטזיה את כבר תהיי רגועה יותר נראה לי.
בהצלחה:)

[דתיה*]

אני ממש כבר לא אובססיבית עליו אני נרתעת ממנו ..ולא הייתי בטוחה אם לכתוב פה בכלל את זה.. הוא רוצה פגישה מחרמנות נטו ולא מכלום אחר. סתומה אני לא

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה, תמיד תכתבי...זה טוב בשבילך. הייתי קשה בשבילך. כי סוף סוף רשמת שאת נרתעת ממנו- זה שונה ממה שכתבת שאת מקווה שלא תתפתי...
צחקת איתו שאת זאת שצריכה פיצוי ולא הוא- אל תצחקי איתו אפילו (מצטערת אבל הוא עצבן אותי בהתנהגות שלו אלייך ובכלל).
"זה לא ילך לו בקלות איתי עכשיו מה שבטוח"- זה לא יילך לא איתך בכלל!!!
לא מטיפה לך על זה שיש לך מישהו מהצד. מכעיס שאת עדיין לא חסמת את הדוחה הזה. הוא ממש עלוב. אין לו טיפת פאסון. איך אפשר להימשך למישהו כזה?

תמחקי אותו מחייך גם אם קשה לך אהובה. תרשמי פה על הגעגועים אבל תחסמי אותו. תקראי לו כאן בדף "נסיך" ומה שבא לך אבל שיהיה חסום ואל תתני לו פתח להגיע אלייך

[דתיה*]

נמשכתי אליו בהתחלה לפני שהכרתי את כל החרא שלו...פשוט עכשיו היא יצאה ובגדול. זה הכל
תאמיני לי שלא תיהיי במקומי הוא הצליח לסובב לי את המוח ..להתמכר אליו..לפחד ממנו כבר אין רגש ואין אהבה ואין געגוע. יש פחד מסוים.. בסוף אני יעבור את זה אבל זה לא פשוט לי לחסום..אין לי הסבר כרגע...לקח אותי אשה טובה ותמימה ..ואיך נאמר הרס אותי אבל אני שמחה בסיכום של עניין..מכל דבר לומדים בחיים. מכל דבר.

[דתיה*]

חחחחחח נסיך...קרעת אותי..מעולם הוא לא היה נסיך. מעולם חחח עוד אחד נסיך. התכוונת מלך ..מלך המנייאקים.

[פלוני_אלמוני*]

דתיה,
קיבלת בלי מודע את מה שרצית.
כשהוא ירדוף אחרייך ייצא לך החשק.
כשחשבת שהוא בלתי מושג והוא לא רוצה אותך היית תלותית
עכשיו כשהוא בכיס שלך פתאום לא בא לך עליו- לא מפתיע בכלל כי ככה זה בחיים.
ממליצה לך לדחות אותו בעדינות כי אם עכשיו המחשבות שלו יתחילו להשתגע שאת לא שמה עליו לכי תדעי איפה הוא יפלוט משהו שיכול לפגוע

[דתיה*]

כן ברור בעדינות...אין לי כח להתפרצויות האלימות שלו... זה הורס לי את הנפש. לכן בדיוק אני צריכה לדעת להיות חכמה

[דתיה*]

וזה שאני מסבירה שאני לא חוסמת ולא נכנסת בו כי הוא מאבד תעצמו בצורה מטורפת ופשוט לא בא לי שוב להיכנס למה שעברתי לפני שבועיים.הכל כבר ידוע אצלו..כבר יודעת בדיוק " מה יש לו" ממני. כלום חוץ מחרמנות נטו.ופתאום שהוא מבין שאני אהיה קרוב אליו החרמנות שלו מרקיעה שחקים. בינתיים דממה לשמחתי

[דתיה*]

אגב הוא ממש לא בכיס שלי.. מה שקרה שההתנהגות שלו גרמה לי להתרחק ופשוט להבין עם מי יש לי עסק.. אז פשוט ירד לי ממנו.. נרתעת מהתנהגות לא שפויה כזו