באופן טבעי

אוריה: open!!! open!!!
גדול! לא פרצת בצחוק?

לא פרצת בצחוק?
בוודאי...

עוד משהו אני אספר, שזה לא בדיוק חוכמה, אבל זה מתוק.

אוריה כל הזמן מדבר על זה שכשהוא יהיה גדול היא יטיס אותי ואת אבא במטוס לאפריקה ושם נראה חיות והוא יקנה לנו גלידות בגביעות (גָביעות במלעיל כמובן).
לאחרונה הוא מגוון עם רכבת. אתמול:

אני אסיע את כל הילדים לאפריקה ברכבת, אני אנהג, ואת תצפרי, ואני אסיע את כולכם לאפריקה ונראה חיות! ואני אנהג.

בן 5, במיטה בפיג'מה רגע לפני השינה, מנסה את מזלו: "אמא, אני רעב, תביאי לי משהו לאכול"
אמא: "כבר אכלת, וצחצחת שיניים, עכשיו הולכים לישון"
בן 5: "אבל א-מאאאא"
אמא: "מספיק עם הויכוח הזה"
בן 5 מאבחן במדוייק: "אמא, היחידה כאן שמתווכחת זו את!"

"אמא, היחידה כאן שמתווכחת זו את!"
מעולה!

שפן הלך לאכול בשיפודיה עם סבתא והדוד. מאד מצא חן בעיניו. בעיקר כל הצלחות הקטנות עם האוכל הצבעוני והמעניין. עמד על ברכיו על הכיסא ודרש "פיתה" ו"עוד צ'יפס" ו"סלט ב(ב)קשה". ואז ביקש משהו שהם לא הבינו מהו. ביקשו בנימוס לחזור כמה פעמים, ואז גם להצביע, עד ששפן כמעט התרגז. "פרחים! אני רוצה את הפרחים!". בשלב הזה הבינו מה הוא אומר, אבל מה לעשות שלא היו פרחים על השולחן. אז פשוט קרבו אליו את כל מה שהיה בכיוון שהוא הצביע אליו. "הנה, פרחים! תודה", הוא אמר, ולקח לפה מלא החופן סלט כרוב סגול.

ספרי על זה לאופק

"גשם גשם משמיים, כל היום טיפות עיניים"

החיפושית באה אלי עם כוס המים שלה ביד.
"אמא תשקי אותי" היא מבקשת ואני נותנת לה לשתות היא מסיימת ומחייכת
"אני פרח!" מוסיפה.

הבוקר, בגן: ביי-ביי אמא! אל תירטבי, בהצלחה!

כל כך כיף לי הדף הזה, ממש המדיטציה היומית...

אין לנו מיקרוגל וגם לכל החברים הקרובים אין, ולבני משפחה אין... רק לסבא וסבתא (הוריי).

• "אבא, מה אתה עושה?"
• "אני לוקח אוכל בקופסא לעבודה, ובצהריים אני מחמם לי במיקרוגל ואוכל."
• "אבל אבא! המיקרוגל אצל סבא וסבתא!"

"על המיסים ועל המיפלאות..." שר היום צ'ופקי.פוסט חנוכה שמח.

הבוקר, בגן: ביי-ביי אמא! אל תירטבי, בהצלחה!

וגם

-"אבל אבא! המיקרוגל אצל סבא וסבתא!"

תענוג!!!
איזה כיף הילדי פלא האלה.

נכנסות אני והקטנה ביותר (1.2) לקנות כלי נשיפה קטן ואיכותי בחנות קסומה שבדיזנגוף.
אני (מתלהבת, מתרגשת) מדגימה לבתי 2 סוגים של משרוקית.
הקטנה לוקחת משרוקית-ציפור (מרשימה וצבעונית),
מכניסה את כולה לפה (עד השקדים בערך) ומנסה להוציא צליל כלשהו.
לא מצליחה, מתעצבנת, מעיפה את המשרוקית לכל הרוחות
ויוצאת מהחנות תוך כדי שהיא שורקת לעצמה בדיוק מדהים ללא כלי עזר,
כמו קוזאקית אמיתית P-:

בובון (3.5) ואני יושבים ומשחקים,
פתאום הוא עוצר ואומר : "נו, בואי נדבר על זה"
אני " מה ? על מה ?"
בובון : "על זה שאת אוהבת אותי !"

באמת בובון (-:

שיווווו, איזה פשוש!

בהחלט פשוש (-: אבל לא יכולה לקחת קרדיט, הוא לא שלי, אני רק המטפלת... (-;