כתב העת זמבורה

והיא הנותנת.

אתה מקבל, ואי אתה שואל מיהו הנותן.

לך תחפש את החברים של ניטצשה, עמוד כך וכך, שורה כה וכה.

מצטערים. עקב קיצוצים - אין.

שליחה על ידי אמגוש* » 23 מרץ 2005, 18:39

אפשר להשתמש בעקב-נעלי במקום.

אין לי מה להגיב לזה.
חלוד. חלוד.

שנינו, אמר עקנין לאבי: הבה נלך הקניונה. אמר לו: הבה. הלכו. נקרתה בדרכם סכין משוננת אכולת חלודה. אמר אבי לעקנין: עלינו לרכוש שמן-אנטי-חלדודון. אמר לו: רק היום במחיר מבצע בהום סנטר אנטי חלדודון בשקל ותשעים שקל ומאה שקל.

טעות - לעולם חוזר.

ועוד שנינו: היו השניים מהלכין באכסדראות בית-שמש ובגזוטראות לוד-עלית עד שאמרו: רבאק, משעמם פה. נזכרו באמן שהייתה זונחת אותן על מדרגות המנזר מדי בוקר - והנזירות היו מחזירות אותן הביתה בתוספת נזיפה על אודות כינים מדי ערב. היו נזכרין ומבכין. נזכרין ומבכין. עד שאמרו: רבאק, יש מבצע אורנג' משפחה בדור השלישי. אין משפחה בדור השלישי כמונו אנו שנזנחנו רק חמש עשרה תשעים ותשע לא כולל עמלות ותא קולי.

קקטוס. מדבר. שמש קופחת.

מיהי המקופחת?

האם היא ציפור? האם היא מטוס?
לא. זוהי עמליה.
כן עמליה שלנו. שרק אותה מקפחים. רק אותה.
לא כוללים אותה בשום דבר.
אפילו הילדים בגן היו אומרין לה: לכי.
הלכה למעשה.
ועכשיו אחרי שעשתה את שעשתה לא כוללים אותה בתפוז.
אומרים לה, את בחינת רבע חמישי בתפוז.
אבל היא יודעת שלתפוזים יש חמישה רבעים. כי היא, בניגוד, קוראת.

נזכרה בדבר: אז אל תבלבלו לה בשכל.

מוזיקה הונית ברקע. שיירת גמלים חוצה את וולהאלה. עיריית דנציג עולה בלהבות. צחוק הוני ברקע.

מרים החשמונאית מדווחת על איזור האירוע. רק היום גם עם קייטרינג גם עם גן גם עם זמרת קוראים אותה סידהרתא עושה קטעים של אופרה וגם מזרחי והיפ-הופ ושירים של סקעת.

אני רק רוצה להזכיר לשם מה בכלל העלינו את עצמנו באוב ככה:
מי, מתי ולמה מחקו את הבלים לאגיקה???

<אנא שלחו אס-אם-אסים עם הצעותיכם, כמו גם את מי כדאי להחזיר לשלב הבא.>

ויהי היום כשמוע עמליה את הדבר הזה ותאמר: כאן כאן.
ותחולל.

שליחה על ידי מגדה* » 23 מרץ 2005, 19:20

הסדר הוא עוד הרבה זמן. אם תרצה בינתיים אוכל לקרוא לך בקלפים.

ותקח מרים החשמונאית את תוף-מרים הלא-חשמונאית ותתופף ותקרע את עור-תוף-מרים הלא-בלתי-חשמונאית ותכתוב כל זאת בקלף-עור-תוף-מרים שאיננה-לא-בלתי-חשמונאית ותשחק כי הלך-לה-קלף-עור-תוף-מרים שאיננה-בלתי-נטולת-חוסר-חשמונאיות ותבך. מרה. בטח שמרה.

ולכבוד הסדר יש את הספר ההוא. נו, עם השיר של ההוא.

הוא גם מופיע בתודות.

זה היה רמז. לההוא.

נו ברור.

אה, יופי. אם היייתי יודעת שאתם כאלה חכמים - לא הייתי מתאמצת.

הנה מה טוב שהתאמצת. כמו ללכת לחדר כושר.
הייתי רוצה לכתוב בכתב ראי, אבל אין לי פונט כזה. הרימו תרומה, תנו לי מראה.

איזה תרומה? מה תרומה? לא אמרו לך קיצוצים_? אמרו לך _קיצוצים, לא?

ישנה מיני אחת, מפוזרת ומפורדת.

יאללה יאללה צוציקים.

אספקלריא. יד-שנייה. במצב טוב.
עם קשקושים של ליפסטיק לבן לפורים עליה.
בעלת ערך סימבולי.
למעוניינים.

שליחה על ידי דרידה* » 23 מרץ 2005, 19:52

נדמה שכאן הדקונסטרוקציה קצה. אין יותר מה לפרק.

שליחה על ידי דרידה* » 23 מרץ 2005, 19:54

מה שכתבתי כתבתי אבל לא בהקשר של תרומות למיניהן.
אשמח לקבל מראה לפירוק.

שליחה על ידי לאקאן* » 23 מרץ 2005, 20:00

אח, ז'אק, ז'אק. תמיד היית נאיבי. עוד בפריז, בהיותנו יושבים במרתפי המונמארטר, מפרקים עלונים ישנים של Tel Quel ומחפשים בתוכם תמונות של בריז'יט בארדו - כבר אז היית נאיבי.
אין יותר מה לפרק? תראה:

ד-רי-דה.
דה-רידה.
דה-רי-דה.
דה-דה-רי.
דאדא-רי.
פי-דידי.

וכן הלאה.

שליחה על ידי דרידה* » 23 מרץ 2005, 20:06

לאקאן ידידי!

הנך נטול דעת ברגע זה, ודאי. היאך אוכל להסביר זאת אם לא כך?
הרי אני מתפרק כבר חודשים!

שליחה על ידי דרידה* » 23 מרץ 2005, 20:11

הנה קצי קרב. הנני מצ'לקלק הרחק.

שליחה על ידי לאקאן* » 23 מרץ 2005, 20:12

דרידה היקר, גרף של רעי המלומד!

זכור זכרתי זאת - רק לא רציתי לצערך בעובדות מעין אלו.
אי אפשר לדעת מה התת-מודע הסימבולי שלך יעשה למרחב הסמיוטי של ה"מציאות" המתווכת על ידי ה"אחר" הקרוי "מוות" בפי ההמונים.

מצד שני, אתה מת וכל זה. אפילו תת-מודע סימבולי אין לך. קטעים.

שליחה על ידי דרידה* » 23 מרץ 2005, 20:15

קטעים. הריך קוטע במקום לפרק. אי, איך נטשת אותי.

הוחזרה עטרה ל-מה חדש - ראו הבלים לאגיקה.

שליחה על ידי לאקאן* » 24 מרץ 2005, 10:58

ובא לציון גואל.

מגדלור יקר,

היום שגב אמר לי שהוא מחבב אותי וגם ממש נמשך אליי. זה היה באמצע שיעור גיאוגרפיה ואני די צחקקתי לי כמו איזה פרחה.
הוא בעצם לא ממש אמר אלא די כתב פתק. וגם היו לו שגיאות כתיב כי אף פעם לא היה לו חדר משלו ללמוד לכתוב. אז הוא כתב "נמשח".
יעני הוא איזה כהן גדול או משהו.
אבל לא מזה צחקקתי.
צחקקתי כי גם אני... אתה יודע... שלוש נקודות...
אז המורה התעצבנה ורצתה את הפתק ואני בלעתי אותו וכולם צחקו והיא התעצבנה עוד יותר והעיפה אותי החוצה ושגב יצא כאילו לשירותים אבל בעצם לפגוש אותי והתנשקנו בחדר מלאכה וגם... אתה יודע... שלוש נקודות...
ובצהריים ליטל כבר הזמינה לי ד"ש עם שיר ברדיו של בית-ספר והקריין אמר: "לשלוש נקודות השלוש נקודות, בהצלחה בכל התחומים ובעיקר בתחום השלוש נקודות עם שלוש נקודות השלוש נקודות, מאחלת שלוש נקודות השלוש נקודות." ואני מה זה התפדחתי וגם שגב אז רבנו ונפרדנו והתפייסנו ושכבנו.

ביחד, נעבור את הקיץ בשלום.

שלך,
הבתולה הזאבית.

A baby, like Mogly, get kidnapped in the Jungle by a bunch of bambies while this white-trash parents having a picnic during a vacation in Africa.
He is saved by unique specie of naked-blind-moles which take him to their caves, shave him and raise him like he is one of them.
He learns to be blind, naked, develop huge front teeth and dig canals all day. The mole's queen falls in love with him and he has to satisfy her during the winter.
After many years, my boy is 18, the Israeli army looks for him- they think that he is ARIK (well, he is).
MATKAL squad sneaks to Africa and start to search after him.
One day they find him, when he takes a break from the nymphomaniac mole-queen and rest outside the cave. The problem is that he is blind and he doesn't smell them (they can disguise their smell of course). A chase starts, he succeed to bite them with his huge teeth and hides in a canal that he digs.
Then a huge horrifying war starts between the naked moles and the Israeli army. The Israeli intelligence decides to use another strategy - they find his parents in a senior-house for A.A near Kfar-Saba and they send them to Africa (on the account of MESHALEM HAMISIM of course).
During this time the battle in the dark caves goes on. The naked-moles are on top- they capture the Israeli soldiers, they put them in their caves and anyone of them who refuses to fuck the queen is getting eaten by a bunch of hungry moles.
Well, the old parents stand near the hole and talk to their lost son. He gets emotional and gets out. His father sees him and gets the heart stroke. His mother is crying, starts to drink again. The mole-son also tries to cry but his eyes are closed and he cannot even shiver (well, moles cannot do it- UVDA). His efforts to cry put him in a bad health condition. He is taken to Israel- a military hospital - the doctors are checking him- because he is a phenomenon, u know. He is almost dead (he is very sick- Africa, Ebola, moles est..) but they insist that he will serve 3 years in the army- but they let him special benefits (TA"SH) because his mother is alcoholic again, and she beats his father's corpse every time she is out of booze.
Well, it appears, after his TIRONUT, that the Israeli army has a secret squad of people like the elephant man (the Israeli one, not the Rasta guy), danidin (he is old, but still volunteering), Shlomo Gronich with his Ethiopian chorus, the HELEN-Keller's grand-grand children and other stars like the kid who plays in the HUMUS commercial (she is already 30). He joins them. This squad is the secret arsenal of the Israeli army and they are sent to unique missions around the globe.
In the end, of course, my boy is having enough with this shit- he wants an ordinary life, he wants to be a normal boy.
Near his mother's bed, while she is close to her last breath (full of alcohol) she tells him the secret of his birth:
She and his dead father are actually his foster parents.
His real parents are...
well- don't you guess yet?
Mala'achi Hizkia and Zvi Salton!
How?
As you must remember,
they were alone in KOL ISRAEL, morning has broken and love was blooming. He is a love-child-
his parents were trying to find out whom of them is the MEVASER but they didn't know that none of them was- only the child, inside Salton's womb, was the one- he had to give birth and die so the MEVASER could come!

תוספות, זה יותר בעניין של הלוויה לא? S-:

דף הזוי

המת קם מארונו בדך הסתמכות על פסיכולוגיה בגידול ילדים